חומר רקע

הכנסת מרכז המחקר והמידע ,כ"ט באייר תשע"ו6 ביוני2016 מידע בנושא פרויקט "תעלת הימים" והשלכותיו הסביבתיות לקראת ישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, בנושא פרויקט"תעלת הימים ," להלן יוצג בקצרה מידע על הפרויקט הנוכחי ועל הסוגיות הסביבתיות העולות בע יו ט. יצוין, כי המסמך אי ננו עוסק בסוגיה הגיאו- .פוליטית, בהיבטים הכלכליים או בחלופות אחרות לפרויקט רקע ים המלח שוכן במזרח מדבר יהודה, במקום הנמוך ביותר בעולם ומהווה גבול בין מדינת ישראל לממלכת .ירדן ים המלח נמצא ב"שבר בקע ים המלח" (המכונה גם "השבר הסורי– אפריקאי") ולו חשיבות סביבתי.ת, כלכלית, תרבותית ותיירותית1 ריכוז המליחות בים המלח הוא כ- 30% לעומת כ- 3.5% בים התיכון. בעוד שטח ים המלח בראשית שנות ה- 30 של המאה העשרים עמד על000 ,1 קמ"ר, שטחו כיום עומד על כ-0 3 6 .קמ"ר2 בעוד מפלס ים המלח בשנת1900 היה כ- 392 מטר מתחת לפני הים, ביוני2015 היה המפלס כ- 429 .מטר מתחת לפני הים בעשורים האחרונים יורד מפלס ים המלח בקצב של כמטר בשנה, כתוצאה של מניעה כמעט מוחלטת של ( כניסות מים מנהר הירדן בשל הקמת סכ ר דגניה בשנת1964 ) ומהירמוך (הקמת סכרים על הירמוך בסוריה וירדן) וכן כתוצאה מפעולות בני אדם כגון שאיב ות בצד הישראלי והירדני (מפעלי ים המלח הישראליים .)והירדנים3 4 תוצאותיה העיקריות של ירידת מפלס ים המלח כוללות: 5 שינוי פני הקרקע : ,שינויים במיקום קו החוף ובתנאים השוררים לאורכו, כגון שקיעת קרקע ,זרמי בוץ חתירה והעמקה מואצת של אפיקי נחלים וערעור יציבותם של מ קווי מים טבעיים. שינויים אלה פוגעים .ביציבות התשתיות, המבנים ושטחי החקלאות ירידה במפלס מי התהום : יותר מי תהום זורמים לים ונבלעים בו בשל שינוי בשיווי המשקל בין מי התהום .למי ים המלח :היווצרות בולענים הבולענים הם בורות תת- קרקעיים לאורך חופי האגם, הנוצרים כת וצאה מקריסה הדרגתית של פני השטח, בשל המסת שכבת מלח. עומק הבולענים עשוי להגיע ל- 20 ,מטר וקוטרם– ל- 25 .מטר פגיעה במערכת האקולוגית : ירידת מפלס הים יוצרת תהליכים שעלולים לפגוע במערכת האקולוגית באזור, בין השאר, התפתחות של פלגי מים מהירי זרימה, פריצת מקווי מים , ירידת מפלס מי התהום 1 מידע על ים המלח, באתר רשות המים :, כניסה1 ביוני2016 . 2 בנתון זה נקב,ד"ר לנדב לנסקי מהמכון הגיאולוגי העוסק במחקר של ים המלח . באתר רשות המים מצוין כי שטח ים המלח 650 קמ"ר , כפי הנראה נתון זה נכון ליוני2015 . 3 מידע על ים המלח, באתר רשות המים :, כניסה1 ביוני2016 . 4 בדוח הערכה סביבתית חברתית שבוצע עבור הבנק ה עולמי צוין כי הצריכה של מפעלי ים המלח הישראלים והירדניים מהווה כ- 26% מהאבדן השנתי של המים, כ- 260 מלמ"ק; היתר, כ- 750 .מלמ"ק הם מים שמתאדים מן הים 5 " ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת ירידת מפלס ים המלח- תיאור, ניתוח, השלכות ופתרונות ,", שוורץ ואחרים17 בנובמבר 2008 . 2 ועלייה במליחותם. אזור ים המלח משמש בין השאר כתחנת חנייה לציפורים נודדות ומקור למים, למזון ולמחסה לעופות וליונקים וירידת המפלס עלולה לפגוע במגוון החי והצומח, להשפיע על הציפורים הנודדות .ועוד 1. פרויקט תעלת הימים הרעיון להזרים מים אל ים ה מלח מים סוף או מן הים התיכון איננו רעיון חדש והוא החל לעלות כבר במאה ה- 19 .הרציונל העיקרי שהנחה רעיון זה היה ה אפשרות להפיק אנרגיה חשמלית מתנועת המים תוך ניצול הפרש י הגובה בין ים המלח למקור המים, אך בהמשך נוספה גם תפיסה הרואה בהזרמת המים אל ים המלח אפשרות ל העלאה הדרגתית של מפלסו.6 במהלך שנות ה- 70 ,על רקע משבר האנרגיה, נבחן הנושא על ידי ממשלת ישראל ובשנת1977 אף הוקמה ועדת היגוי לנושא בראשות הפרופסור יובל נאמן, מי שכיהן גם כ שר המדע. במהלך השנים נבחנו חלופות שונות של הזרמת מים מן הים התיכון בנתיבים שונים (מצפו ן הארץ ומדרומה) וחלופה נוספת של תעלה .מים סוף אל ים המלח7 בשנת2003 נתק ב"לה החלטת ממשלה תחת הכותרת "עתיד ים המלח8 : בהחלטה מצוין כי "ממשלת ישראל מברכת על שיתוף פעולה אזורי המשלב אינטרסים כלכליים לטובת המדינות". עוד מצוין בהחלטה כי "קידום עתיד ים המלח מחייב ,עריכת בדיקות מעמיקות בסוגיות שונות הנוגעות להשלכות הכלכליות הסביבתיות, הלימנולוגיות והגיאולוגיות בכל הנוגע לעתיד ים המלח וסביבתו [...] יש גם לבחון אפשרויות ודרכים להתמודדו ת עם בעיית ירידת המפלס". בשל האמור, נקבע בהחלטה כי יוקם צוות מקצועי שיוקם וירוכז על ידי השר לאיכות הסביבה, השר לשיתוף פעולה אזורי ושר התשתיות הלאומיות. הצוות המקצועי אמור היה לפי ההחלטה לפעול בליווי ועדת היגוי מנציגי משרדי ממשלה נוספים, מנציגים נוספים ומנציגי ארגוני סביבה. עוד צוין ב החלטה כי הצוות האמור"יבדוק את התוכניות השונות שהוצעו ב עבר בעניין ."חיבור ים המלח לים סוף או לים התיכון מסמך מדיניות בנושא אגן ים המלח שפורסם בשנת2006 כלל המלצות שונות, אך לא המליץ על חלופה ספציפית להובלת מים. בסוף פרק ההמלצות במסמך נכתב כי מומלץ שהממשלה תקדם את השלמת מסמך המדיניות כך שייבחן מהלכים שונים לשינ וי המאזן השלילי של ים המלח, וכי מומלץ ש במקביל לבחינת ההיתכנות של "מובל השלום" שתבוצע על ידי הבנק העולמי ייבחנו המשמעויות של "מובל ימים" מים סוף או מן הים התיכון. עוד נכתב בהמלצות כי "מן הראוי שממשלת ישראל תגבש עמדה עצמאית לעתיד ים ."המלח9 בשנת2005 נשלחה פנייה משותפת של ישראל, ירדן והרשות ה פלסטינית לבנק העולמי בבקשה ליטול חלק בניהול ובמימון סקר היתכנות של פרויקט של הזרמת מי ים סוף אל ים המלח תוך הקמת תחנות כוח הידרו- .אלקטריות ומתקני התפלה 6 The World Bank, Red Sea- Dead Sea Water Conveyance Study Program Overview, January 2013, Accessed: June 5, 2016. בנובמבר 17 ,תיאור, ניתוח, השלכות ופתרונות", שוורץ ואחרים -ירידת מפלס ים המלח" ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת 8 200 . 7 "מהי תעלת הימים", באתר מכון וייצמן , כניסה: 5 ביוני2016 . 8 'החלטת ממשלה מס2863 " ,עתיד ים המלח ," 1 במאי2003 :. באתר מכון ירושלים לחקר ישראל, כניסה6 ביוני2016 . 9 " ,מכון ירושלים לחקר ישראל, המרכז למדיניות סביבתית מסמך מדיניות אגן ים המלח הערכת מצב ומשמעויות לעתיד ," 2006 ', עמ14 . 3 בשנת2007 נתקבלה החלטת ממשלה תחת הכותרת "מסדרון השלום– פרויקטים ל פיתוח כלכלי– ."אזורי10 :החלטת הממשלה כללה תוכניות שונות בהן " .א מובל (צינור/תעלה) המוליך מים ממפרץ אילת לים המלח (כ- 160 ק"מ) המיועד למנוע את המשך התייבשות ים המלח, להקמת פרויקטים תיירותיים וחקלאות בערבה, להתפלת מים וליצור חשמל )(להלן: מובל השלום; .ב שדה תעופ ה משותף ישראלי/ירדני באזור עקבה ; .ג א זור תעשייה חקלאי בבקעת .הירדן (אזור יריחו) בסיוע ממשלת יפן .ד אזור תעשי יה ישראלי/פלסטיני בצפון השומרון ; ה. חיבור רשת מסילות הברזל של ישראל עם רשת מסילות הברזל הירדנית, קטע בית שאן-אירביד ; .ו פרויקטים נוספי ם )(יובאו לאישור הממשלה". באשר למימון התוכנית נכתב בהחלטת הממשלה כי היא תבוצע במימון שעיקרו חוץ ממשלתי באמצעות .גופים כמו הבנק העולמי, מדינות וגופים בינלאומיים, הסקטור העסקי ותורמים שונים עוד נכתב בהחלטה כי יוקם צוות בהשתתפות נציגי המשרדים הבאים: ראש הממש לה, המשנה לראש הממשלה, התשתיות הלאומיות ומנהל הרשות הממשלתית למים וביוב שישמשו כצוות מלווה של ס ק ר .ההיתכנות סקר ההיתכנות שעלותו הייתה כ- 16 מיליוני דולרים נוהל בין השנים2008 - 2015 על ידי הבנק העולמי בהיגוי משותף של המדינות השותפות ובהשתתפות חוקרים מישראל ו מן העולם וחברות ייעוץ רב- לאומיות. 11 בשנת2013 נחתם בין ישראל, ירדן ו הרשות ה פלסטינית מזכר הבנות(MOU) על'הקמת שלב א ב.פרויקט תעלת הימים על פי ה מתווה שלב א' ל פרויקט :כולל12  התקנת צינור שישנע מים בהיקף של300 )מיליון מטר מעוקב (להלן מלמ"ק בשנה שיישאבו ממפרץ אילת בצדו הירדני וישונעו לאורך עמק הערבה בצדו הירדני;  תוקם תחנת כוח הידרו- אלקטרית בתפוקה של15-12 ;מגוואט  יוקם מתקן התפלה צפונית לעקבה בתפוקה של65 מלמ"ק מים מותפלים. 30 מלמ"ק מים ;מותפלים לירדן35 מלמ"ק תרכוש ישראל ממתקן ההתפלה עבור השקיה לחקלאות בערבה.  מים ותמלחות בהיקף של כ- 235 ;מלמ"ק יוזרמו ממפעל ההתפלה, בצינור, אל ים המלח  בתמורה לרכישה של מים מהמתקן, תמכור ו תספק ישראל עד 50 מלמ"ק לאזורה הצפוני של ירדן.  בנוסף יסופקו20 - 30 מלמ"ק לרשות ה פלסטינית ממשק המים הישראלי בנקודות והספקים .שייקבעו  חלק מהתמלחו ת והמים הנותרים לאחר תהליך ההתפלה .יוזרמו אל ים המלח 10 'החלטת ממשלה מס1366 " ,מסדרון השלום- פרויקטים לפיתוח כלכלי אזורי ", מיום ה- 11 במרץ2007 . 11 ,מאיה אלדר, ראש מינהלת תעלת הימים ,המשרד לשיתוף פעולה אזורי, דוא"ל2 ביוני2016 . 12 ,המידע על הפרויקט: מאיה אלדר, ראש מינהלת תעלת הימים, המשרד לשיתוף פעולה אזורי, דוא"ל2 ביוני2016 ; וכן מצגת .של מאיה אלדר, מהמשרד לשיתוף פעולה אזורי, לדיון ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת 4 בפברואר2015 נחתם הסכם בילטראלי בין ישראל וירדן להקמה ,משותפת של מובל מים (קו צינור )מאגרים ותחנות שאיבה . ההסכם שנחתם מסדיר בין היתר את אופן הניהול וההובלה המשותפת של ישראל וירדן את הפרויקט שהן בעלות מע.מד שווה בו יש לציין כי טרם נחתם הסכם ישראל והרשות ה פלסטינית ביחס להעברת המים אל הרשות כאמור במזכר ההבנות משנת2013 . בדצמבר2015 .פורסם מכרז מיון מוקדם לחברות שיוכלו להשתתף במכרז להשתתפות בפרויקט94 חברות רכשו את מסמכי המכרז המוקדם וההצעות למכרז זה אמורות להיות מוגשות עד20 ביוני2016 . במאי2016 התקיימה ועידת תרומות בירדן בשיתוף הבנק העולמי. שגרירת ארה"ב בירדן הצהירה במעמד זה כי ארה"ב תספק מענק בסך100 .מיליוני דולרים וקראה למדינות נוספות לקחת בפרויקט חלק עלותו הכוללת של השלב הראשון בפרויקט מוערכת ביותר ממי.ליארד דולרים הפרויקט אמור להיות מוקם במודל שלBOT 13 והתשלום של ישראל יבוצע כאמור עבור רכישת מים מותפלים (בהיקף שלא יעלה על35 .מיליוני דולרים בשנה) ובנוסף יבוצע תשלום על בסיס כמות המים שתוזרם אל ים המלח ישראל וירדן התחייבו לממן באופן שווה את חלק ההשקעה במע רכת ההולכה שיוותר לאחר קבלת המענקים מהמדינות .התורמות. כמו כן, קליטת המים המותפלים תחייב הקמת תשתיות הולכה מירדן וקליטה בערבה14 לדברי ,מאיה אלדר מהמשרד לשיתוף פעולה אזורי ,שעומדת בראש מינהלת תעלת הימים טרם מונו נציגים ממשרדי הממשלה השונים למינהלת בשל העוב דה כי היא הועברה לאחריות המשרד לשיתוף פעולה אזורי .רק לאחרונה יצוין כי לאחרונה שבו והועלו הצעות של יזמים ישראליים בשיתוף חברת החשמל וחברת מקורות להקים ,מנהרה בין הים התיכון וים המלח ולהפיק חשמל בתהליך. לדברי מאיה אלדר זהו רעיון ותיק שנבדק ונזנח בשל חוסר כ ,דאיות כלכלית. בנוסף, גם בהינתן תרחיש לפיו ישנה כדאיות כלכלית לפרויקט כאמור נדרשת הזרמה של כמות ניכרת של מים לצורך העניין, ובשל השפעות אקולוגיות אפשריות להזרמה של היקפים גדולים של מים לים המלח, לא ניתן לקדם את שני הפרויקטים במקביל . עוד ציינה אלדר כי הירדני.ם מתנגדים לקידום מיזם חד צדדי כאמור15 הבנק העולמי שנטל חלק פעיל במימון ובניהול תהליכי בדיקות ההיתכנות של הפרויקט הגדיר לו3 יעדים עיקריים16 :  ;להציל את ים המלח מהידרדרות סביבתית  ;להתפיל מים ולהפיק אנרגיה במחירים ברי השגה עבור המדינות המשתתפות  לבנות סמל של.שלום ושיתוף פעולה אזורי יצוין, כי למרות שבמסמכים של הבנק העולמי נטען כי שיקומו של ים המלח הוא המטרה הראשונה בחשיבותה, על פי שיחות עם מומחים17 , מסתמן כי בשלב הנוכחי היקפי הזרמת המים צפויים רק להאט במקצת את קצב ירידת המפלס ולא לבטל אותה או להעלות את המפלס. י תרה מכך, מן המידע עולה כי ככל שהיקפי הזרמת המים אל ים המלח יוגדלו כך גדל הסיכון הפוטנציאלי שהם יפגעו באקולוגיה של ים המלח, .כפי שיוצג להלן 13 Build Operate Transfer. 14 אלדר שם, (ראו הערה10 .) 15 ,מאיה אלדר, ראש מינהלת תעלת הימים, המשרד לשיתוף פעולה אזורי, דוא"ל2 ביוני2016 . 16 Red Sea- Dead Sea Water Conveyance Study Program Overview, January 2013. 17 ראו להלן סעיף2.1 . 5 2. השפעות סביבתיות אפשריות של פרויקט תעלת הימים בחלוקה כללית של סוגיית ההשפעה הסביבתית של פרויקט תעלת הימים ניתן לדון בש לוש זירות עיקריות: תחנת המוצא של המים– ים סוף; נתיב ההולכה של המים– ;עמק הערבה, בצדו הירדני והתחנה האחרונה בדרכם של המים– .ים המלח בים המלח ההשלכות הסביבתיות האפשריות כוללות: השפעה על מראה מי הים, על איכותם של המים ועל .שלמותו כאתר מורשת בים סוף ההשלכו ת הסביבתיות האפשרויות כוללו ת: השפעה על איכות המים ועכירותם ו השפעה על .האלמוגים והדגה בעמק הערבה ההשלכות הסביבתיות האפשריות כוללות: פגיעה בחי ובצומח בשלב הקמת התשתיות (חפירה, הנחת צינורות והקמת מתקני התפלה והפקת האנרגיה) ופגיעה בחי, בצומח, במי התהום ובמים ע יליים במקרים של כשל קטסטרופאל י .בצינור או במתקנים השלכות סביבתיות אלה הן בגדר חשש אפשרי ואינן הכרח והתרחשותן תלויה במשתנים רבים ובראשם רמת הניהול והביצוע של הפרויקט וקיומו של תהליך ניהול סיכונים וניטור ההשלכות הסביבתיות תוך .כדי ביצוע הפרויקט להלן תוצג בקצ רה התייחסות להשלכות הסביבתיות האפשריות בכל אחת משלוש הזירות האמורות., תוך התייחסות לעמדות מומחים באשר לרמת הסיכון של התרחיש 2.1 . ים המלח18 הזרמה של מים בעלי ריכוז מלחים והרכב כימי שונה אל ים המלח בהיקפים ניכרים עלולה לגרום לתופעות אקולוגיות :שונות בהן שינוי בצבע המים – הלבנה בשל שינוי בגודל גבישי הגבס ומהירות שקיעת ;ם צביעה של המים בגווני אדום, ורוד או ירוק בשל התפתחותה של צמחיה ימית, ו שינוי בהרכב הכימי של המים. לתהליכים אקולוגיים כאמור עשויות להיות השלכות ישירות על השימוש של בני ה אדם באזור למטרות תיירות, נופש וכן להשפיע על תהליכי ה פקת חומרים כימיים במפעלים בים המלח . תהליכים של שינוי בצבע המים עשויים להתרחש בשל תהליך המכונה שיכוב(Saturation) . שיכוב )כשלעצמו הוא תופעה טבעית המתרחשת בגופי מים בעיקר בשל שינויי טמפרטורה (שכבה עליונה חמה ( ושינויים ברמת המליחות רמת המל ,יחות בשכבות העליונות נמוכה יותר מזו בשכבות התחתונות). עם זאת ברגע שמערבים במקור מים, מים ממקור אחר, בעלי תכונות שונות– כמו במקרה הנידון, שיכוב שי צמצם או ימנע ערבוב (או מיהול) של המים, משמעו כי יתפחו בים המלח אזורים או שכבות שבהן יישארו מים עם תכונות שונות הזרות לים המלח. כך, כאמור, עשויה להתפתח שכבה או אזור בים המלח שבו ישנם מים בעלי מאפיינים דומים יותר לאלה של ים סוף, שיכולים להצמיח צמחיה ימית שתג רום ל צבע מים שונה באזור . הסוגיה העיקרית שצפויה להכתיב את מידת ההשפעה ואת ההשלכות הסביבתיות של כניס ת מי- ים סוף )(או של תמלחות ממפעלי ההתפלה אל ים המלח היא כמות המים שתוזרם. 18TAHAL Group and Geological Survey of Israel, "Red Sea- Dead Sea Water Conveyance Study Program, Dead Sea Study, Final Report, August 2011. ד"ר אית ,י גבריאלי, המכון הגיאולוגי, שיחת טלפון30 במאי2016 . ,ד"ר נדב לנסקי, המכון הגיאולוגי, שיחת טלפון1 ביוני2016 . 6 בדוח היתכנות שנכתב בשיתוף של המכון הגיאולוגי וקבוצת תהל(TAHAL) והוגש לבנק העולמי ב אוגוסט 2011 צוין כי הוספה של מים עד היקפים של400 מלמ"ק , לא צפויה להשפיע בצורה ניכרת על המאפיינים של ים המלח וכך גם גורס כיום ד"ר איתי גבריאלי מהמכון הגיאולוגי שהיה בין כותבי הדוח .האמור עם זאת, ד"ר נדב לנסקי מהמכון הגיאולוגי שהיה גם הוא בין כותבי הדוח, ג ורס כי בעוד שהתרחיש שבו דובר על400 מלמ"ק נעשה בהנחה של פיזור שווה של המים בכל ים המלח, בפועל כיוון שההזרמה אמורה ,להתרחש מנקודה אחת ספציפית צפוי כי תתפתח פלומה(Plume) מעין שלולית של מים באזור ב ו יוזרמו המים אל ים המלח וכי עשויים להתפתח שינויים אקולוגים ג ם בהיקפים נמוכים מ- 400 .מלמ"ק ,לטענתו אכן, בתרחיש של הזרמה של מים בהיקף של200 מלמ"ק, לא צפויה השפעה על המאפיינים .הכלליים של ים המלח, מלבד השפעה מקומית בסמוך לאזור השפך עצמו קיימת הס כ מה בין ד"ר גבריאלי וד"ר לנסקי, כי בהזרמה של מים בהיקפים הנידונים בשלב זה (לצורך הדיון, פחות מ- 400 מלמ"ק), לא צפויות השפעות ניכרות על גובה מפלס המים בים המלח למעט צמצום .קטן יחסית בהיקף הירידה. בנוסף, לא צפויה השפעה על היקף תופעת הבולענים החוקרים הדגישו את חשיבות תהליך הניטור של השלב הנוכחי שהם מכנים "פיילוט" כדי לאמוד את הה שלכות וההשפעות הצפויות של הזרמת מים ותמלחת שמקורם בים סוף על ים המלח. מן האמור עולה כי החוקרים משערים כי הזרמת מים שמקורם בים סוף בהיקפים שיפסיקו את ירידת המפלס עלולה .להיות בעלת השלכות סביבתיות משמעותיות בדוח הערכת השפעה סביבתית וחברתית שבוצעה עבור הבנק העולמי נכתב בעניין זה כי "עדיין קיימת אי ודאות לגבי ההשפעות האפשריות של הפרויקט על ים המלח ולפיכך ישנה אי ודאות לגבי יכולתו לעמוד ביעד של ייצוב מפלס ים המלח מבלי לגרום נזק בלתי הפיך לערכו התרבותי. אי ודאות זו מתקשרת להיקף ההשפעות וטווח הזמן שלהן על המאפיינ ים הביו- פיזיים של ים המלח בתנאים שונים של משטר ".הזרימה של אתר רגיש זה19 יצוין, כי מתווה התוכנית המלאה, כולל ה זרמה של עד 1,100 .מלמ"ק לשנה20 כאמור, המדובר בכמות הגדולה בכמעט פי3 מזו שהומלצה על ידי החוקרים בשלב הראשון. ההחלטה לקדם את התוכנית בשלבים ובהיקפים קטנים יותר (עד400 מלמ"ק לפי המלצות דוח ההיתכנות) נובעת מ אי הוודאות הניכר באשר .להשלכות הסביבתיות של הזרמה בהיקפים ניכרים על ים המלח 2.2 . עמק הערבה21 כאמור לעיל, ההשפעות הסביבתיות על עמק הערבה עלולות להתרחש הן בשל עצם תהליך ההנחה של צינורות ההולכה והקמתם של מפע לי ההתפלה והפקת האנרגיה ובמידה מוגברת במקרה של כשל 19 " ,הבנק העולמי הערכת השפעה סביבתית וחברתית של פרויקט מובל ים סוף- ים המלח, תקציר מנהלים ", מרץ2014 ', עמ4. במכתב של נציגי "אדם, טבע ודין" ליו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, חה"כ אורי מקלב, ציינו נציגי הארגון כי " ,לשיטתם טיפול בפגיעה הנופית בים המלח על ידי הזרמת מים 'זרים' אינו, פתרון ראוי לשיקום האגם" . " וכי יש לפעול לעצור את הפגיעה ,האנושית באגם." מכתב31 במאי2016 . .האנושית באגם ככל שניתן 20 על פי התוכנית המלאה, יישאבו עד2,000 מלמ"ק, מתוכם יוזרמו לאחר התפלה עד כ- 1,100 .מלמ"ק מאיה אלדר, מינהלת תעלת הימ.ים, המשרד לשיתוף פעולה אזורי, מצגת עבור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת 21 ,ד"ר קלייב ליפקין, מכון ערבה ללימודי סביבה, שיחת טלפון1 ביוני2016 ,; ד"ר חנן גינת, מרכז המדע ים המלח והערבה ,שיחת טלפון1 ביוני2016 . 7 בפעולתם. כשל כאמור יכול להתרחש בין השאר בשל: תנודה סיסמית (רעידת אדמה), שטפון, או כשל טכני .אחר במערכות עצמן ,לדברי ד"ר קלייב ליפקין ממכון ערבה לחקר הסביבה שהיה בין כותבי דוח ההיתכנות ביחס לאזור הערבה ההש פעות על בעלי החיים צפויות בעיקר במהלך החפירה והנחת הצינורות ו לא צפויה השפעה משמעותית על .נדידת הציפורים ופעילותן באזור באשר לחשש מהשפעות סיסמולוגיות, ציין ד"ר ליפקין כי קיימות תחנות ניטור שיכולות לסייע בזיהוי מוקדם של תנודות קרקע, ותכנון הנדסי מתקדם, המק ובל בפרויקטים מסוג זה מאפשר לענות על כשלים .כמו דליפות וכדומה ד"ר ליפקין העריך כי ההשלכות הסביבתיות של הפרויקט על סביבת הערבה הן נמוכות וזאת ללא קשר להיקף השאיבה. להערכותיו של ליפקין שותף גם ד"ר חנן גינת ממרכז המדע ים ,המלח והערבה שנטל חלק גם הוא בכתיבת דו.ח היתכנות בעניין יש לציין כי בדוח הערכת השפעה סביבתית וחברתית שנערך עבור הבנק העולמי ופורסם במרץ2014 צוין כי גם בהינתן יישום בהתאם לתוכנית הניהול הסביבתית חברתית קיימת השפעה אפשרית ברמה בינונית בהיבטי ם :אלה הפרעת הבנייה לעופות נודדים, שטחים מוגנים, זנים בסכנת הכחדה, ואזורי מחייה רגישים; המלחת מי תהום בעמק הערבה ב מקרה.של כשל קטסטרופאלי בצינור מוביל בנוסף, צפוי .)שימוש מוגבר באנרגיה ממקורות מתכלים (הפוגעים באיכות הסביבה בתהליך ההפקה והצריכה שלהם22 2.3 . ים–סוף23 כאמור לעיל, לשאיבת מים מים סוף עשויות להיות השלכות 'על שוניות האלמוגים והדגה בים. לדברי פרופ סטיב ברנר מאוניברסיטת בר- ,אילן שנטל חלק במחקר היתכנות של הבנק העולמי בעניין הגורם המרכזי .שצפוי להשפיע על ההשלכות הסביבתיות של השאיבה, הוא עומק השאיבה כיוון שבתהליך השאיבה נשאבים עם המים לא רק חומרים המומסי ם במים א לא גם חומרי הזנה, דשנים ומיקרו- אורגניזמים שונים בהם ביציות (Larva) , לתהליך השאיבה עלולה להיות השפעה ניכרת על הרבייה של בעלי החיים הימיים ולכן שאיבה בעומקים בהם קיימות ביציות רבות צפויה להשפיע לרעה על המערכת האקולוגית. בנוסף, כיוון שהמערכת האקולוגית של צפון מפרץ אילת מתקיימת כיחידה אחת, לשאיבה בחופי ירדן תהיה .השפעה על כלל האזור לדברי פרופ' ברנר, סיבה זו הובילה להמלצה של מחקר ההיתכנות למקם את השאיבה בעומק של140 מטרים מתחת לפני הים - עומק שהיקף הביציות והמיקרו אורגניזמים בו נמוך .משמעותית לדברי פרופ' ברנר, ל א ניתן לשקלל בצורה פשוטה את הנזק הצפוי משאיבה, גם אם בהיקפים קטנים יותר, שתבוצע במים רדודים מ- 140 מטר ,ולכן אין ליצור משוואה פשטנית לפיה .לשאיבה בהיקף קטן יותר במים רדודים לא תהיה השפעה סביבתית באשר למיקום אתר השאיבה, כיוון שבעוד החו ף הצפוני של עקבה רדו ד יותר ומצוי בו דשא ימי24 המשמש את בעלי החיים כאזור רבייה, הומלץ בדוח ההיתכנות למקם את השאיבה בחוף המזרחי של עקבה. נוסף 22 " ,הבנק העולמי הערכת השפעה סביבתית וחברתית של פרויקט מובל ים סוף- ים המלח, תקציר מנהלים ", מרץ2014 . 23 פרופ' סטיב ברנר, אוניברסיטת בר- ,אילן, שיחת טלפון2 ביוני16 20 . 24 Sea Grass 8 על היתרון במרחק הקצר אל מים עמוקים בחוף המזרחי , האתר שהומלץ מתאפיי ן בהיעדר אלמוגים בשל פעילות אנושית בעבר, ולכן הנזק לסביבה הסמוכה לאתר .השאיבה צפוי להיות מועט במצב דברים זה יצוין כי על פי ההערכה הסביבתית חברתית, מיקום פתח שאיבה צפוני הוא חלופה נחותה עקב סיכונים )(במקרה של שיטפון ותנודות סיסמיות .אשר ניתן להפחיתם בעלות ניכרת25 לדברי מאיה אלדר, אין בהסכם התייחסות לעומק השאיבה ולמיקומה במפר ץ אילת והירדנים מעוניינים )למקם אותה בחוף הצפוני (בסמוך לגבול עם ישראל– .כאמור, בשונה מהמלצות דוחות המומחים בעניין בנוסף, מבקשים הירדנים לבחון מחדש את ההשפעות הסביבתיות של שאיבה מעומקי מים רדודים יותר מ- 140 .מטר26 כתיבה: רועי גולדשמידט ,אישור, יובל וורגן ראש צוות 25 " ,הבנק העולמי הערכת השפעה סביבתית וחברתית של פרויקט מובל ים סוף- ים המלח, תקציר מנהלים ", מרץ2014 . 26 ,מאיה אלדר, ראש מינהלת תעלת הימים, המשרד לשיתוף פעולה אזורי, דוא"ל5 ביוני2016 .