חומר רקע
אמנת האקלים הישראלית - בעקבות הסכם פריז ולקראת סדר עולמי חדש
נציגי המדינות נענים לקריאות תושביהם
לקראת
ועידת פריז ובמהלכ
ה, מיליונ
י
אזרחים ואזרחיות פעלו ויצאו לרחובות
בכ-
2000
צעדות אקלים
שהתקיימו השנה בכל רחבי העולם ונשאו את הקריאה,
בשמנו ו
בשם הדורות ה
באים,
לאמץ
פרקטיקות סביבתיות-חברתי
ות-
'כלכליות להורדה משמעותית של 'אימפקט
האדם על סביבתו. נציגי
אומות העולם ביטאו דרישה אזרחית גלובלית זו
בהסכם שאפתני ומחייב משפטית שנחתם
ב וועידת
האקלים בפריז בדצמבר2015
.
ל
שינו
י
י אקלי
ם השפעות מרחיק
ות לכת
על
ישראל ושכ
נותיה.
עלייה בד
ח יפות ועוצמת הבצורות
והשטפונות
, מחסור גדל והולך במים ,, סופות אבק
ו
אובדן של שטחי חק
לאות .ל תופעות אקלים
קיצוניות אלו יש השלכות ,כלכליות
חברתיות וגאו-פוליטיות
. השלכות אלה
מגבירות את ה אי יציבות
ה פוליטית
באזורינו ,
יוצרות,שחיקה בביטחון המזון גלי מהגרים (פליטי אקלים)
.ועוד
עם צאת הדו"ח החמישי של הפ
א נל הבין ממשלתי לשינוי האקלים, ישנה הסכמה עולמית בקהילה
המדעית באשר לתהליכי התחממות כדה"א, זאת כתוצאה מפעילות האדם בתחומי
האנרגיה ,, המזון
,התעשייה
הצריכה והמחיה. אלו גורמים לתנאי מזג אוויר קיצוניים אשר השפעתם
זכתה להכרה
בינלאומית חסרת תקדים במסגרת הסכם פריז דצמבר2015
.
הסכם פריז שנחתם, בידי196
מדינות, ביניה
ן ישראל בוועידת האק
לים, מכיר בהתחממות הגלובלית
ובדרישה להפחית את פליטות גזי החממה כתוצאה מפעילות האדם כאתגר החשוב ביותר אליו
נדרשת האנושות כ
ולה, זאת בשל ה
סכנות המידיות אות
ן
.אנו חווים מידי שנה
דרך הפעולה המרכזית לעצור את התחממות כדור הארץ
מ על1.5
,מעלות צלסיוס 'מעל הטמפ
בתקופה הפרה-
,תעשייתית היא באמצעות הקטנת
פליטות גזי החממה, ברמת הפרט, המדינה
.והעולם כולו
מדינות ה
עולם הסכימו
פה אחד על הצורך לפעול בנחישות להשגת היעד שאפתני. הוסכם כי על כל
,מדינות העולם
ביניה
ן
ישראל, לאשרר את
תכניות
( הפחתת הפליטותINDC
) שלהן תוך העמדת
,תוכנית מפורטת ומתוקצבת
תוך שנה מ יום
ה-
4
לאפריל2016
. איכות התוכנית ויעדיה יבחנו וישופרו
כל5
שנים. כל אלה על מנת למתן את הפ
ליטות ולשפר את איכ
ות חיי ה
תושבים
במדינות השונות עוד
לפני שנת2020
.
?מהי ההזדמנות הגדולה שהסכם פריז מהווה לישראל
תנועת הקיימות בישראל רואה בהסכם פריז2015
,הזדמנות משמעותית עבור מדינת ישראל להוביל
הן טכנולוגית והן תכנונית את שינוי הפרדיגמה הנדרש על מנת להבטיח צדק א
קלימי וא ת איכות חיי
אזרחי ישראל,
.תוך הפחתת פליטות ועיצוב המדיניות לשם כך, מחד מאידך הובלת מחקר ופיתוח
טכנולוגי למיט
י
גציה ואדפטציה לשינו
י י האקלים. כל אלו מתאפשרים לאור האפשרות לנצל ולמנף את
ההשקעה הפיננסית והעברות הכספים, כפי שהוחלט בהסכם (סעיפים53-71
להסכם). בשל
גודלה
הגיאוגרפי של ישראל אנו יכולים לפתח,, ביתר קלות
את התשתיות והיכולות הדרושות להגשמת
יעדים שאפתניים ובכך לתרום להעלאת איכות החיים בישראל (סעיפים72-84
.)להסכם
דירוגה,של ישראל כמובילה בתחום הקלינטק
החקלאות, שימור המים ועצירת
המדבור , מאפשרים
לה לקחת תפ
קיד מפתח בקידום ההתמודדות עם משבר האקלים תוך שיפור מעמדה
בעולם וזאת
בעזרת שיתוף פעולה עם מדינות
האזור. יח
ד
,עם זאת, למרות הישגיה המרשימים, וגודלה היחסי
ישראל מפגרת ביישום טכנולוגיות וגישות פיתוח מקיימות אלו בתחומים רבי
ם, בעיקר ב תחומי
ה ,אנרגיה
ה
מזון ו
ה
תחבור.ה
המעבר ליעדים שאפתניים לישראל הוא גם המעבר מיצואנית של
.חדשנות למקום בו החדשנות מהווה מנוף לאיכות חיים ורווחה בישראל עצמה
ע"פ ההסכם על
,המדינות
ביניה
ן
ישראל, לפתח מנגנוני מעקב והטמעת מדיניות הפחתת פליטות באופן שקוף, תוך
,שיתוף פעולה מלא עם החברה האזרחית.על מנת להגיע לתוצאות אפקטיביות
התחייב ות מדינת ישראל
ב
הסכם
פריז2015
,
לפי החלטת הממשלה
כוללת : הגעה ליעד של
7.7
טון
פליטות גזי חממה לנפש ב
שנת
2030
(
.2
10
טון לנפש
בהווה ) שמשמעותו: פליטה כוללת דה פקטו
של%
14
יותר גזי
חממה מזהמים ביחס לשנת2005
,
%
17
התייעלות
;אנרגטית בצריכת חשמל
%
17
;ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות%
20
.הפחתה בנסועה פרטית
יעדים אלו הם מן הנמוכים ביותר מבין מדינות ה-
OECD
. לשם השוואה מרוקו תפיק%
42
מהאנרגיה
שלה ממקורות מתחדשים בשנת2020, וגרמניה תגיע ל%
45
אנרגיה מתחדשת בשנת2030
.
זוהי
התוכנית היחי
דה מבין מדינות ה-
OECD
שאינה מציבה יעדים
אבסולוטיי
ם
להפחתת פליטות גזי
חממה והתוכנית היחידה שאינה מפורטת ומתוקצבת כנדרש לפי ההסכם. בעוד התועלת למשק
הישראלי ולבריאות הציבור אדירה, האוצר יקציב300
מיליון₪
בלבד למימוש
התכנית ב-
4
השנים
הקרובות.
לאור
הצורך והדח
יפות
לשינוי מהותי בפרדיגמת התכנון והפיתוח בישראל, ארגוני הסביבה, תנועת
הקיימות ואזרחי ישראל קוראים לממשלה, לראשי הערים והרשויות המוניציפליות ולמקבלי החלטות
באשר הם בכל הרמות לאמץ את אמנת האקלים אשר נוסחה בשיתוף החברה האזרחית ואנשי
:אקדמיה
אנו קוראים לממשל
ת ישראל ל
אמץ את אמנת האקלים ואת הצעדים האופרטיביים, אשר י
וביל
ו
לחיים בריאים ובני קיימא בישראל, המתבססים על מאפייניה החברתיים, הכלכליים
,והסביבתיים
ו
לפעול ל
חתירה מתמד
ת ל
איפוס פליטות גזי החממה בתחומ
נו ל
טובת בריאות
נו ואיכות חיי,נו
.ולטובת הסביבה ובע"ח מטרת הח זון היא להביא אותנו אל מציאות בה אנו מקיימים-
0
פסולת להטמנה–
85%
אחוז אנרגיות מתחדשות–
0
פגיעה בשטחים פתוחים.
מה על ישראל לעשות כדי ל
תרום את חלקה ל
תרי עצ
ההתחממות הגלובלית
על
1.5
מעלות?
צעדים:אופרטיביים
1
.
חוסן–
לה
בי רח
את התוכנית הלאומית לצמצום פליטות לתכנית לאומית
)להסתגלות וחוסן אקלימי (אדפטציה.
-
לאשרר את
הסכם פריז בממשלת ובכנסת ישראל, על בסיס תוכנית אופרטיבית
מתוקצבת, עד סוף שנת2016
.
-
לאמץ את ה תרחיש השאפתני של הועדה הבין משרדית להפחתת פליטות גזי חממה-
הפחתה של32%
(
34
)מיליון טון לעומת 'עסקים כרגיל', ל רמה של74
מיליון טון בשנת
2030
(
6.9
.)טון לנפש בשנה
התייעלות אנרגטית, ו ייצור35%
מהאנרגיה
ממקורות
מתחדשים ב שנת2030
,
תוך שמירה על ערכי הטבע והמגוון הביולוגי היחודיים
.לישראל
-
.אימוץ יעד פליטות כולל לישראל
-
גיבוש תוכני
ת אב למשק האנרגיה בה יפורט
,תמהיל דלקים לייצור האנרגיה
וגיבו ש
תוכנית לפיתוח רשת
.חשמל חכמה בעלת יכולות אגירה
-
רושיא הצע ה ת
חוק ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת
, ו פיתוח מסיבי של אנרגיה
סול
ארית ב
מרחב הבנוי.
2
.
יישום מדיניות קיימת -
יישום מלא של החלטות ממשלה מהשנים האח רונות
בנושא
ים : התייעלות אנרגטית, קידום אנרגיות מתחדשות, בנייה ירוקה, עידוד
.תחבורה ציבורית ותחבורת אופניים עמידה בהתחייבויות הקודמות של הממשלה
להפחית%
20
מפליטות גזי החממה, ולהגיע ל כדי%
10
מהאנרגיה ממקורות
מתח
דש
ים
עד לשנת2020
.
3
.
פיתוח מקיים - עצירה וגניזה של תכניות להקמת פרויקטים מזהמים
כגון הרחבת
בתי הזיקוק בחיפה, וקידוחי נפט לא קונבנציונאליים ברמת הגולן. יש לגבש וליישם
תכנית לאומית להבראת מפרץ חיפה, תוך העתקת מפעלי תעשייה מאזורי צפיפות
אוכלוסין. יש להימנע בכל
מחיר מפיתוח משק האנרגיה על בסיס אנרגיה גרעיני ת
אשר לה פוטנציאל זיהום משמעותי. יש לשמור על עקרונות תמ"א35
-
ריכוז
מאמצי הפיתוח לתחומי הערים הקיימות והימנעות מפיתוח שכונות פרבריות
.ויישובים חדשים
4
.
כלים כלכליים למימון תכנית האקלים–
-
העתקת סובסידיות שניתנות לחברות המפיקות דלקים מאובנים (אשר פולטים גזי חממה
מזהמים) לחבר
ות המייצרות אנרגיה מתחדשת
, ויוזמות נוספות בתחום .
-
התקציב המקורי של התכנית להפחתת פליטות גזי חממה עד שנת2020
היה2.2
מיליארד
שקלים. יש לאשר תקציב דומה לתכנית עד שנת2030
.
-
להקצות25%
מהקרן לניהול רווחי הגז הטבעי לטובת פיתוח ויישום של
פתרונ
ות חברתיים-
סביבתיים למשבר האקלים, בדגש על עזרה לקהילות
.ורשתות שיתופי פעולה בתחום
-
קידום ומימון טכנולוגיות ירוקות חדשות וקיימות, באמצעות מימון מחקר ופיתוח,
ומימון
.ממשלתי חלקי. בדומה למדיניות הקוריאנית לחדשנות טכנולוגית
-
הפנמת עלויות חיצוניות ותועלות במערכת.הכלכלית, על ידי מיסוי פיגוביאני ומס פחמן הוגן
5
.
תזונה וחקלאות
בת קיימא -
החלת רפורמה כוללת
ה מבוססת מזון צמחי והפסקת
,עידוד צריכת מזון מהחי, תוך שימוש בכלי המדיניות הקיימים: תמיכות, סובסידיות
מיסוי, פיקוח מחירים, הסברה, הגשת מזון צמחי במוסדות ציבוריים. יישו ם מדיניות
,"המזהם משלם" על תעשיית המזון מן החי. כצעד ראשון, על שר החקלאות לעצור
את המשלוחים החיים, של בעלי חיים המיובאים
.לישראל
6
.
העיר והאקלים -
הכרה בערים כמנוע מרכזי לצמצום פליטות וחוסן קהילתי, המשך
פיתוח וחיזוק מנגנונים לקידום הקיימות בערים, הקצאת משאב
ים למה לכים
ופרויקטים להתחדשות עירונית., כגון יערות מאכל קהילתיים
יש להימנע
לחלוטין
.מבניה בשטחים פתוחים ופרבור
7
.
תחבורה ציבורית ותחבורת אופניים -
הקצאת המשאבים הנדרשים לפיתוח
התחבורה הציבורית בישראל, בדגש על מערכות הסעת המונים ותחבורת אופניים
הן במרחבים האור בניים הקיימים והן בשכונות חדשות, תוך עמידה ביעדים
.חברתיים של הגברת הנגישות של כלל האוכלוסיות בישראל
8
.
צדק אקלימי - הכרה במהלכים לצמצום פליטו
ת כצעדים לצמצום אי השוויון,
על ידי
מתן העדפה להתייעלות אנרגטית ואנרגיות מתחדשות
ברשויות ומשקי בית ב מצב
סוציו אקונומי
נמוך.
9
.
מעורבות אזרחית - חינוך לקיימות ,ו
פעילות קהילתית .
אנו, הארגונים החברתיים
והסביבתיים והחברים בתנועת הקיימות, מתחייבים לקדם ולהיות דוגמה לאורח
חיים מקיים ומצמצם פליטות. אנו פועלים ונמשיך לפעול לעודד ולצרף את כלל
האזרחים בישראל לעשייה ולמחוייבות לשינוי.
10
. מו"פ -
,השקעה ממשלתית בטכנולוגיות ותהליכים לצמצום פליטות וחוסן אקלימי
.על ידי עידוד הקמת אתרי פיילוט, הקצעת משאבים וחממות
11
. שיתוף פעולה אזורי -
הקמת מסגרת בת קיימא למסחר במים ואנרגיה מתחדשת
אשר.ישפר את מעמדה האזורי של ישראל מבחינה גיאופוליטי לדוגמא, תר גב ה
ה פקת
ואספקת המים לירדן, בתמורה ל
אנרגיה מתחדש ת אשר תופק בשדות
סולאריים בירדן.
12
.
שקיפות והנגשת מידע - הקמת מנגנון ציבורי לשיתוף ידע ונתונים,
לבקרה ויישום
.תכנית האקלים תמרוץ פעולות לחינוך
ומעורבות
אזרחית להתמודדות וחדשנות
.אל מול אתגרי האקלים
מסמך זה הוא פ
רי שיתוף פעולה בין ארגונים
שונים הפועלים "יחד בקואליציית "דרכים לקיימות
לקידום הקיימות במדינת ישראל ,. אנו מסכימים על עיקרי המסמך
ועם זאת
כל ארגון שומר לעצמו את
הזכות להביע עמדה עצמאית בנושאים פרטניים
, ו
בנקודות מסוימות שעלו בו.
"הדרך הטוב
ה ביותר לחזות את העת
יד היא ליצור אותו
" / פיטר דרוקר
,בברכה