חומר רקע
הצעת החוק הממשלתית הצעת החוק הממשלתית הצעת החוק הממשלתית הצעת החוק הפרטית של חה"כ ציפי ליבני חוק נציב תלונות הציבור על שופטים חוק מבקר המדינה
1. מטרות
מטרותיו של חוק זה הן:
(1) הקמת מנגנון ביקורת ייעודי, לשיפור פעולתם של הגופים המבוקרים ובירור תלונות כלפיהם, תוך שמירת עצמאותם בהפעלת שיקול דעת מקצועי באופן עצמאי וללא מורא;
(2) חיזוק אמון הציבור בגופים המבוקרים ובמערכת אכיפת החוק בכללותה.
1. הגדרות
"ערכאה" – בית משפט, בית דין שהוקם על פי דין, ועדת ערר, בורר, מגשר, גוף שלפניו מתנהל הליך משמעתי על פי דין וכל רשות המפעילה סמכות שפיטה, למעט בית דין צבאי או בית משפט צבאי; 1. הגדרות
"ערכאה" – בית משפט, בית דין שהוקם על פי דין, ועדת ערר, בורר, מגשר, גוף שלפניו מתנהל הליך משמעתי על פי דין וכל רשות המפעילה סמכות שפיטה, למעט בית דין צבאי או בית משפט צבאי; 1. הגדרות
"ערכאה" – בית משפט, בית דין שהוקם על פי דין, ועדת ערר, בורר, מגשר, גוף שלפניו מתנהל הליך משמעתי על פי דין וכל רשות המפעילה סמכות שפיטה, למעט בית דין צבאי או בית משפט צבאי; 2. הגדרות
"הליך משפטי" – הליך המתנהל בערכאה דיונית בבתי משפט או בבתי דין;
"מייצג המדינה בערכאות" –
(1) מי שמייצג את המדינה, לפי דין, בהליך המתברר בערכאות;
(2) מי שמייצג רשות ציבורית שאינה המדינה, לפי דין, בהליך המתברר בערכאות, והוסמך לכך בידי היועץ המשפטי לממשלה;
(3) תובע כמשמעותו בסעיף 12(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982;
(4) מי שהוא בעל סמכות תביעה לפי סעיף 264 לפקודת העיריות; "מייצג המדינה בערכאות" –
(1) מי שמייצג את המדינה, לפי דין, בהליך המתברר בערכאות;
(2) מי שמייצג רשות ציבורית שאינה המדינה, לפי דין, בהליך המתברר בערכאות, והוסמך לכך בידי היועץ המשפטי לממשלה;
(3) תובע כמשמעותו בסעיף 12(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982;
(4) מי שהוא בעל סמכות תביעה לפי סעיף 264 לפקודת העיריות; "מייצג המדינה בערכאות" –
(1) מי שמייצג את המדינה, לפי דין, בהליך המתברר בערכאות;
(2) מי שמייצג רשות ציבורית שאינה המדינה, לפי דין, בהליך המתברר בערכאות, והוסמך לכך בידי היועץ המשפטי לממשלה;
(3) תובע כמשמעותו בסעיף 12(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982;
(4) מי שהוא בעל סמכות תביעה לפי סעיף 264 לפקודת העיריות; "הגופים המבוקרים" –
(1) היועמ"ש לממשלה;
(2) פרקליטות המדינה;
(3) התביעה המשטרתית;
(4) מי שהיועמ"ש הסמיך לפי ס' 4 לחוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין), התשי"ח-1958;
(5) מי שהיועמ"ש הסמיך לפי ס' 12(א)(1)(ב) ו(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982;
(6) כל עובדי הגופים האמורים;
(7) מי שהיה עובד בגוף מבוקר עד שלוש שנים לפני תחילת הביקורת.
2. נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות
(א) השר, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, ימנה אדם הכשיר לכהן כשופט של בית משפט מחוזי ואשר יש לו היכרות עם תחום הייצוג של המדינה בערכאות, לתפקיד נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות (בחוק זה – הנציב);
2. נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות
(א) השר, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, ימנה אדם הכשיר לכהן כשופט של בית משפט מחוזי ואשר יש לו היכרות עם תחום הייצוג של המדינה בערכאות, לתפקיד נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות (בחוק זה – הנציב);
2. נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות
(א) השר, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, ימנה אדם הכשיר לכהן כשופט של בית משפט מחוזי ואשר יש לו היכרות עם תחום הייצוג של המדינה בערכאות, לתפקיד נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות (בחוק זה – הנציב);
8. כשירות הנציב ומינויו
(א) הנציב יתמנה על ידי ממשלת ישראל לפי המלצת שר המשפטים, מבין המועמדים שעליהם המליצה הוועדה הציבורית שמונתה על ידי שר המשפטים לפי הוראות חוק זה.
(ב) כשיר להתמנות לנציב מי שמתקיימים בו כל אלה:
(1) כשיר להתמנות לשופט בבית המשפט העליון כמשמעו בסעיף 2 לחוק בתי המשפט;
(2) בעל הכרות משמעותית עם הגורמים המבוקרים;
...
(ג) השר רשאי לקבוע תנאים נוספים לעניין כשירות הנציב בנוסף לאמור בסעיף קטן (א).
(ד) מעמדו הציבורי של אדם, ניסיונו ובקיאותו בעבודת הגופים המבוקרים, יבואו בחשבון לעניין מינויו. 3. כשירות הנציב ומינויו
(א) מי שכשיר להתמנות שופט של בית המשפט העליון כשיר להתמנות נציב תלונות הציבור על שופטים.
(ב) הנציב יתמנה בידי הועדה לבחירת הנציב, לפי הצעת שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון כאחד; הועדה רשאית לקבל את ההצעה או לדחותה, ואם הוצע יותר ממועמד אחד - למנות אחד מקרב המועמדים או לדחות את ההצעה.
(ג) מעמדו הציבורי של אדם והיכרותו עם מערכת המשפט יובאו בחשבון לענין הצעת מועמד לנציב ולענין מינויו.
(ה) הרכב ועדת האיתור יהיה כדלהלן:
(1) שופט בית משפט עליון בדימוס – יו"ר;
(2) נציב שירות המדינה – חבר;
(3) המנהל הכללי של משרד המשפטים – חבר;
(4) איש אקדמיה בכיר בתחום המשפט, שימנה היועץ המשפטי לממשלה;
(5) נציג ציבור בעל ידע והיכרות בתחום הביקורת והבקרה, שימנה נציב שירות המדינה.
הנציב יעמוד בראש יחידה במשרד המשפטים שתברר תלונות בהתאם להוראות חוק זה, ותיקרא "נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות" (בחוק זה – הנציבות).
הנציב יעמוד בראש יחידה במשרד המשפטים שתברר תלונות בהתאם להוראות חוק זה, ותיקרא "נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות" (בחוק זה – הנציבות).
הנציב יעמוד בראש יחידה במשרד המשפטים שתברר תלונות בהתאם להוראות חוק זה, ותיקרא "נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות" (בחוק זה – הנציבות). 3. הנציבות
הנציבות היא יחידה ייעודית עצמאית במשרד המשפטים, שתפעל לבדיקה יזומה ושיטתית של התנהלות הגופים המבוקרים בהתאם למטרות החוק.
4. סמכויות הנציבות
(א) הנציבות מוסמכת לקיים בדיקה מערכתית יזומה ושיטתית של התנהלות הגופים המבוקרים (להלן – ביקורת מערכתית).
(ב) הנציבות מוסמכת לברר תלונות פרטניות במקרים אלה:
(1) הוגשה תלונה לנציבות על ידי מתלונן והנציב ראה שיש מקום לבררה;
(2) השר או היועץ המשפטי לממשלה פנו בבקשה בהתייחס לאירוע מסוים;
(3) נודע לנציב על אירוע אשר יש צורך לדעתו למצות את הבירור בעניין. 2. נציבות תלונות הציבור על שופטים
נציב תלונות הציבור על שופטים יעמוד בראש יחידה שתיקרא "נציבות תלונות הציבור על שופטים" שתברר, בהתאם להוראות חוק זה, תלונות על התנהגות שופטים במסגרת מילוי תפקידם, לרבות בדרך ניהול משפט על ידם. 32. היחידה לבירור תלונות
(א) נציב תלונות הציבור ימלא את תפקידו באמצעות יחידה מיוחדת במשרד מבקר המדינה, שתיקרא "נציבות תלונות הציבור"; מנהל הנציבות יתמנה על ידי הועדה לפי הצעת נציב תלונות הציבור ויהיה אחראי לפניו במישרין. על מינוי מנהל הנציבות לא תחול חובת המכרז לפי סעיף 19 לחוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959.
(ב) לא ימונה לתפקיד הנציב מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לדעת השר, לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, לשמש כנציב, או מי שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו. (ב) לא ימונה לתפקיד הנציב מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לדעת השר, לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, לשמש כנציב, או מי שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו. (ב) לא ימונה לתפקיד הנציב מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לדעת השר, לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, לשמש כנציב, או מי שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו. 8. כשירות הנציב ומינויו
(ב) כשיר להתמנות לנציב מי שמתקיימים בו כל אלה:
...
(3) לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש נציב.
(ג) על מינוי הנציב לא תחול חובת המכרז לפי סעיף 19 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959. (ג) על מינוי הנציב לא תחול חובת המכרז לפי סעיף 19 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959. (ג) על מינוי הנציב לא תחול חובת המכרז לפי סעיף 19 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959.
(ד) הודעה על מינויו של הנציב תפורסם ברשומות.
(ד) הודעה על מינויו של הנציב תפורסם ברשומות.
(ד) הודעה על מינויו של הנציב תפורסם ברשומות. 5. מועד בחירת נציב
(ב) הודעה על מינויו של הנציב תפורסם ברשומות.
4. ממלא מקום לנציב
נבצר מהנציב דרך ארעי למלא את תפקידיו, ימנה שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ממלא מקום לנציב לתקופה שלא עלה על שישה חודשים או עד שיחזור למצא את תפקידיו – לפי המוקדם. 29. ממלא מקום המבקר
נבצר מהמבקר, דרך ארעי, למלא תפקידיו, תמנה הועדה ממלא מקום למבקר לתקופה שלא תעלה על שלושה חדשים; הועדה רשאית להאריך את המינוי לתקופות נוספות, ובלבד שסך כל תקופות כהונתו של ממלא מקום המבקר לא יעלה על ששה חדשים; נבצר מהמבקר למלא תפקידיו במשך תקופה של ששה חדשים רצופים, יראו אותו כאילו התפטר.
32. היחידה לבירור תלונות
(ב) משנתפנתה משרתו של מנהל הנציבות, או משנבצר ממנו למלא תפקידו מסיבה כלשהי, רשאי נציב תלונות הציבור להטיל את מילוי התפקיד על אדם אחר לתקופה שלא תעלה על שלושה חדשים.
3. מועד בחירת הנציב
מינוי נציב ייעשה, ככל האפשר, בין תשעים לשלושים ימים לפני תום תקופת כהונתו של הנציב המכהן; התפנה מקומו של הנציב לפני תום תקופת כהונתו, ייעשה המינוי בתוך ארבעים וחמישה ימים מהיום שבו התפנה מקומו כאמור. 3. מועד בחירת הנציב
מינוי נציב ייעשה, ככל האפשר, בין תשעים לשלושים ימים לפני תום תקופת כהונתו של הנציב המכהן; התפנה מקומו של הנציב לפני תום תקופת כהונתו, ייעשה המינוי בתוך ארבעים וחמישה ימים מהיום שבו התפנה מקומו כאמור. 3. מועד בחירת הנציב
מינוי נציב ייעשה, ככל האפשר, בין תשעים לשלושים ימים לפני תום תקופת כהונתו של הנציב המכהן; התפנה מקומו של הנציב לפני תום תקופת כהונתו, ייעשה המינוי בתוך ארבעים וחמישה ימים מהיום שבו התפנה מקומו כאמור. 5. מועד בחירת נציב
(א) מינוי נציב ייעשה, ככל האפשר, לא מוקדם מתשעים ימים ולא יאוחר משלושים ימים לפני תום תקופת כהונתו של הנציב המכהן; התפנה מקומו של הנציב לפני תום תקופת כהונתו, ייעשה המינוי בתוך ארבעים וחמישה ימים מהיום שבו התפנה מקומו.
4. משך כהונה
הנציב יכהן תקופת כהונה אחת בלבד של חמש שנים. 4. משך כהונה
הנציב יכהן תקופת כהונה אחת בלבד של חמש שנים. 4. משך כהונה
הנציב יכהן תקופת כהונה אחת בלבד של חמש שנים. כותרתו של סעיף 9 היא "משך כהונה" אך הוא לא קובע את משך הכהונה אלא את סיום הכהונה 6. משך כהונה
הנציב יכהן תקופת כהונה אחת בלבד של חמש שנים.
5. סיום כהונה
(א) הנציב יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, באחד מאלה:
(1) פטירת הנציב;
(2) התפטרות הנציב, במסירת כתב התפטרות לשר;
(3) העברת הנציב מכהונה לפי סעיף 6. 5. סיום כהונה
(א) הנציב יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, באחד מאלה:
(1) פטירת הנציב;
(2) התפטרות הנציב, במסירת כתב התפטרות לשר;
(3) העברת הנציב מכהונה לפי סעיף 6. 5. סיום כהונה
(א) הנציב יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, באחד מאלה:
(1) פטירת הנציב;
(2) התפטרות הנציב, במסירת כתב התפטרות לשר;
(3) העברת הנציב מכהונה לפי סעיף 6. 9. משך כהונה
כהונת נציב התלונות פוקעת –
(1) בתום תקופתה;
(2) בפטירתו או בהתפטרותו;
(3) בהעברתו מכהונתו כאמור בחוק זה. 7. תום הכהונה
(א) כהונת הנציב פוקעת –
(1) בתום תקופתה;
(2) בפטירתו או בהתפטרותו
(3) בהעברתו מכהונתו
(4) בתום שישה חודשים רצופים שבהם מכהן במקומו ממלא מקומו שמונה לפי סעיף 4;
5. סיום כהונה
(א) הנציב יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, באחד מאלה:
(1) פטירת הנציב;
(2) התפטרות הנציב, במסירת כתב התפטרות לשר;
(3) העברת הנציב מכהונה לפי סעיף 6. 5. סיום כהונה
(א) הנציב יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, באחד מאלה:
(1) פטירת הנציב;
(2) התפטרות הנציב, במסירת כתב התפטרות לשר;
(3) העברת הנציב מכהונה לפי סעיף 6. 5. סיום כהונה
(א) הנציב יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, באחד מאלה:
(1) פטירת הנציב;
(2) התפטרות הנציב, במסירת כתב התפטרות לשר;
(3) העברת הנציב מכהונה לפי סעיף 6. 9. משך כהונה
כהונת נציב התלונות פוקעת –
(1) בתום תקופתה;
(2) בפטירתו או בהתפטרותו;
(3) בהעברתו מכהונתו כאמור בחוק זה. 7. תום הכהונה
(א) כהונת הנציב פוקעת –
(1) בתום תקופתה;
(2) בפטירתו או בהתפטרותו
(3) בהעברתו מכהונתו
(4) בתום שישה חודשים רצופים שבהם מכהן במקומו ממלא מקומו שמונה לפי סעיף 4;
5. סיום כהונה
(א) הנציב יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, באחד מאלה:
(1) פטירת הנציב;
(2) התפטרות הנציב, במסירת כתב התפטרות לשר;
(3) העברת הנציב מכהונה לפי סעיף 6. 5. סיום כהונה
(א) הנציב יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, באחד מאלה:
(1) פטירת הנציב;
(2) התפטרות הנציב, במסירת כתב התפטרות לשר;
(3) העברת הנציב מכהונה לפי סעיף 6. 5. סיום כהונה
(א) הנציב יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, באחד מאלה:
(1) פטירת הנציב;
(2) התפטרות הנציב, במסירת כתב התפטרות לשר;
(3) העברת הנציב מכהונה לפי סעיף 6. 9. משך כהונה
כהונת נציב התלונות פוקעת –
(1) בתום תקופתה;
(2) בפטירתו או בהתפטרותו;
(3) בהעברתו מכהונתו כאמור בחוק זה. 7. תום הכהונה
(א) כהונת הנציב פוקעת –
(1) בתום תקופתה;
(2) בפטירתו או בהתפטרותו
(3) בהעברתו מכהונתו
(4) בתום שישה חודשים רצופים שבהם מכהן במקומו ממלא מקומו שמונה לפי סעיף 4;
(ב) הודעה על סיום כהונתו של הנציב תפורסם ברשומות. (ב) הודעה על סיום כהונתו של הנציב תפורסם ברשומות. (ב) הודעה על סיום כהונתו של הנציב תפורסם ברשומות. (ב) הודעה על תום כהונת הנציב תפורסם ברשומות.
6. העברה מכהונה
(א) השר, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, רשאי להעביר את הנציב מכהונתו, אם התקיים אחד מאלה: 6. העברה מכהונה
(א) השר, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, רשאי להעביר את הנציב מכהונתו, אם התקיים אחד מאלה: 6. העברה מכהונה
(א) השר, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, רשאי להעביר את הנציב מכהונתו, אם התקיים אחד מאלה: 10. העברה מכהונה
(א) השר רשאי להעביר את הנציב מתפקידו לפני תום תקופת כהונתו, ולאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע טענותיו, אם התקיים אחד מאלה: 8. העברה מכהונה
הוועדה לבחירת הנציב רשאית, מיוזמתה או לפי הצעת שר המשפטים או נשיא בית המשפט העליון, להעביר, בהחלטה שהתקבלה ברוב של שישה חברים לפחות, את הנציב מכהונתו, אם התקיים אחד מאלה:
(1) נבצר מהנציב למלא את תפקידיו במשך תקופה העולה על שישה חודשים רצופים;
(1) הנציב הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת כאמור בסעיף 2(ב) או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור באותו סעיף; (1) הנציב הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת כאמור בסעיף 2(ב) או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור באותו סעיף; (2) הנציב הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לשמש נציב;
(3) מתנהלת חקירה פלילית או הוגש כתב אישום נגד הנציב; (1) הוא הורשע בפסק דין בעבירה פלילית למעט בעבירות המנויות בסעיף 7(א)(2) לחוק הכנסת, תשנ"ד-1994;
(2) הנציב התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו; (2) הנציב התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו; (4) הוא התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו, ויש בכך כדי לפגוע באמון הציבור בנציבות; (2) הוא התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו;
(3) הנציב אינו מבצע את תפקידו כהלכה. (3) הנציב אינו מבצע את תפקידו כהלכה. (3) הוא אינו מבצע את תפקידו כהלכה.
(ב) השר לא יעביר את הנציב מכהונתו אלא לאחר שנתן לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו. (ב) השר לא יעביר את הנציב מכהונתו אלא לאחר שנתן לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו. (ב) השר לא יעביר את הנציב מכהונתו אלא לאחר שנתן לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו. (א) השר רשאי ... לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע טענותיו (ב) הוועדה לבחירת הנציב לא תעביר את הנציב מכהונתו אלא לאחר שנתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו לפניה.
10. העברה מכהונה
(ב) השר רשאי להשעות את הנציב לתקופה שיקבע, אם נפתחה נגדו חקירה פלילית או הוגש נגדו כתב אישום. 9. השעיית הנציב
(א) לא יוגש כתב אישום נגד הנציב, למעט בעבירות המנויות בסעיף 7(א)(2) לחוק הכנסת, אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה, ומשהוגש כתב אישום כאמור יושעה הנציב מכהונתו.
(ב) (1) הוועדה לבחירת הנציב רשאית, ברוב דעות, להשעות את הנציב מכהונתו, אם מתקיימת נגדו חקירה שיש בה כדי להביא לקיום הליכים פליליים כהגדרתם בסעיף 7(א)(2) לחוק הכנסת, לתקופה שבה הם מתקיימים; ואולם, אם היתה החקירה כאמור, בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הנציב ראוי לשמש עוד בתפקידו, תשעה הוועדה את הנציב לתקופה האמורה;
(2) הוועדה לבחירת הנציב לא תשעה לפי סעיף קטן זה, אלא לאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניה.
(ג) בתקופת ההשעיה ימלא את תפקידי הנציב על פי חוק זה ממלא מקומו, ויחולו הוראות סעיף 4.
7. סייג לעיסוק
הנציב לא ימלא, נוסף על תפקידו לפי חוק זה, תפקיד של מבקר פנימי לפי חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב–1992 (להלן – חוק הביקורת הפנימית). 7. סייג לעיסוק
הנציב לא ימלא, נוסף על תפקידו לפי חוק זה, תפקיד של מבקר פנימי לפי חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב–1992 (להלן – חוק הביקורת הפנימית). 7. סייג לעיסוק
הנציב לא ימלא, נוסף על תפקידו לפי חוק זה, תפקיד של מבקר פנימי לפי חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב–1992 (להלן – חוק הביקורת הפנימית). 11. ייחוד משרה והיתר לעסוק בפעילות
(א) הנציב ועובדי הנציבות לא יהיו רשאים –
(1) לשמש בכל משרה אחרת או לעסוק, במישרין או בעקיפין, בעיסוק אחר.
(2) להיות חברים בכנסת, בממשלה, במועצה של רשות מקומית, בגוף בוחר של מפלגה, או מועמדים לחברות כאמור;
(3) להיות חברים בהנהלה של חבר בני אדם המנהל עסקים לשם השגת רווחים.
(ב) הנציב רשאי להתיר לעובד הנציבות, לפי בקשתו, לעשות דבר מהדברים המנויים בסעיף קטן (א)(1) או (3), אם לדעתו אין בכך כדי ליצור ניגוד ענינים או כדי לפגוע בעבודתו בנציבות בדרך אחרת; אין בהיתר כאמור כדי לפטור את העובד מעמידה בדרישות כל דין או נוהג, המסדירים את הפעילות. 22. עובדי משרד המבקר [חל מכוח ס' 47(א)]
(ב) (1) על עובדי המשרד העוסקים בביקורת יחולו האיסורים החלים על המבקר לפי סעיף 7(א), ואולם רשאי המבקר לפי בקשת עובד כאמור, להתיר לו לעשות דבר מהדברים המנויים בסעיף 7(א)(2), (3) ו-(4) (להלן – הפעילות), אם לדעתו אין בפעילות כדי לפגוע בביקורת או ליצור ניגוד עניינים; אין בהיתר כאמור כדי לפטור את העובד מעמידה בדרישות כל דין או נוהג, המסדירים את הפעילות;
8. תקופת צינון
מי שכיהן כנציב לא ישמש כמייצג המדינה בערכאות ולא יועסק בגוף או ביחידה, לפי העניין, שתפקידם ייצוג המדינה בערכאות ושבמסגרתם מועסקים מייצגי המדינה בערכאות, בטרם חלפה שנה מיום שהסתיימה כהונתו כנציב. 8. תקופת צינון
מי שכיהן כנציב לא ישמש כמייצג המדינה בערכאות ולא יועסק בגוף או ביחידה, לפי העניין, שתפקידם ייצוג המדינה בערכאות ושבמסגרתם מועסקים מייצגי המדינה בערכאות, בטרם חלפה שנה מיום שהסתיימה כהונתו כנציב. 8. תקופת צינון
מי שכיהן כנציב לא ישמש כמייצג המדינה בערכאות ולא יועסק בגוף או ביחידה, לפי העניין, שתפקידם ייצוג המדינה בערכאות ושבמסגרתם מועסקים מייצגי המדינה בערכאות, בטרם חלפה שנה מיום שהסתיימה כהונתו כנציב. 10. סייג למינוי שופט
10. מי שהיה נציב לא יתמנה כשופט.
22. עובדי משרד המבקר [חל מכוח ס' 47(א)]
(ב) (2) עובד כאמור בפסקה (1) שפרש מעבודתו, לא יועסק בגוף מבוקר במשך שנתיים מיום שפרש, אלא באישור המבקר.
9. אי תלות
בבירור תלונות יהיה לנציב שיקול דעת עצמאי, בכפוף להוראות חוק זה. 9. אי תלות
בבירור תלונות יהיה לנציב שיקול דעת עצמאי, בכפוף להוראות חוק זה. 9. אי תלות
בבירור תלונות יהיה לנציב שיקול דעת עצמאי, בכפוף להוראות חוק זה. 17. אי תלות
לא תחול מרות על הנציב ועל עובדי הנציבות בעניין מילוי תפקידיהם לפי חוק זה, זולת מרותו של הדין. 26. אי תלות
אין על הנציב ועל עובדי הנציבות מרות בענין מילוי תפקידם לפי חוק זה, זולת מרותו של הדין.
10. עובדי הנציבות
הנציב ועובדי הנציבות יהיו עובדי המדינה. 10. עובדי הנציבות
הנציב ועובדי הנציבות יהיו עובדי המדינה. 10. עובדי הנציבות
הנציב ועובדי הנציבות יהיו עובדי המדינה. 11. עובדי הנציבות
(א) עובדי הנציבות הם עובדי המדינה.
(ב) עובדי הנציבות יקבלו הוראות בענייני ביקורת מהנציב בלבד. 12. עובדי הנציבות
(א) עובדי הנציבות הם עובדי המדינה.
(ב) הנציב רשאי להסתייע בביצוע תפקידיו באנשים שאינם אנשי משרדו, אם ראה צורך בכך בבירור תלונה על שופט כאמור בפסקאות (4) עד (8) להגדרה "שופט", יסתייע הנציב באנשים בעלי היכרות עם מערכת המשפט שאליה משתייך השופט. 22. עובדי משרד המבקר [חל מכוח ס' 47(א)]
(א) עובדי משרד המבקר דינם כדין שאר עובדי המדינה, אולם בקבלת הוראות ולגבי פיטורים יהיו נתונים למרותו של המבקר בלבד.
(ג) המבקר רשאי להסתייע בביצוע תפקידיו באנשים שאינם עובדי משרדו במידה שיראה צורך בכך.
11. הגשת תלונה
(א) כל אדם הרואה עצמו נפגע במישרין ממעשה של מייצג המדינה בערכאות שנעשה אגב טיפולו בעניין מסוים במסגרת תפקידו כמייצג המדינה בערכאות, 11. הגשת תלונה
(א) כל אדם הרואה עצמו נפגע במישרין ממעשה של מייצג המדינה בערכאות שנעשה אגב טיפולו בעניין מסוים במסגרת תפקידו כמייצג המדינה בערכאות, 11. הגשת תלונה
(א) כל אדם הרואה עצמו נפגע במישרין ממעשה של מייצג המדינה בערכאות שנעשה אגב טיפולו בעניין מסוים במסגרת תפקידו כמייצג המדינה בערכאות, 15. הגשת תלונה
(א) כל הרואה עצמו נפגע בשל התנהגות מי מהגופים המבוקרים, במסגרת מילוי תפקידם, רשאי להגיש תלונה לנציבות; לעניין סעיף זה, "נפגע" – בין פגיעה אישית ובין פגיעה כתוצאה מפגיעה באינטרס ציבורי. 14. הגשת תלונה
(א) רשאי להגיש תלונה לנציב כל אדם הרואה עצמו נפגע בשל התנהגותו של שופט במסגרת מילוי תפקידו כשופט
33. תלונה של מי
כל אדם רשאי להגיש תלונה אל נציב תלונות הציבור.
36. תלונה על מי
תלונה ניתנת להגשה על אחד מאלה:
(1) גוף מבוקר כמשמעותו בפסקאות (1) עד (6) לסעיף 9;
(2) אחד הגופים האמורים בפסקאות (7) ו-(8) לסעיף 9, במידה שהועדה או נציב תלונות הציבור החליטו שפרק זה יחול לגביו והודעה על כך נתפרסמה ברשומות;
(3) עובד, נושא משרה או ממלא תפקיד בגוף כאמור בפסקאות (1) ו-(2) לסעיף זה.
37. תלונה על מה
נושא לתלונה יכול שיהיה –
(1) מעשה הפוגע במישרין במתלונן עצמו, או המונע ממנו במישרין טובת הנאה, או מעשה הפוגע במישרין באדם אחר או המונע ממנו במישרין טובת הנאה והמתלונן קיבל, להנחת דעתו של נציב תלונות הציבור, את הסכמתו של אותו אדם להגיש תלונה בענינו, או
(2) כשהמתלונן הוא חבר הכנסת – אף מעשה הפוגע במישרין בזולת או המונע ממנו במישרין טובת הנאה,
והמעשה הוא בניגוד לחוק
והמעשה הוא בניגוד לחוק
והמעשה הוא בניגוד לחוק
לרבות בדרך ניהול המשפט על ידיו, או מי שאותו אדם הסמיך לכך. והמעשה הוא בניגוד לחוק,
או בלא סמכות חוקית או בלא סמכות חוקית או בלא סמכות חוקית לרבות בדרך ניהול המשפט על ידיו, או מי שאותו אדם הסמיך לכך. או ללא סמכות חוקית
או בניגוד למינהל תקין או בניגוד למינהל תקין או בניגוד למינהל תקין לרבות בדרך ניהול המשפט על ידיו, או מי שאותו אדם הסמיך לכך. או בניגוד למינהל תקין
או שיש בו משום התנהגות או התנהלות בלתי ראויה, או שיש בו משום התנהגות או התנהלות בלתי ראויה, או שיש בו משום התנהגות או התנהלות בלתי ראויה, לרבות בדרך ניהול המשפט על ידיו, או מי שאותו אדם הסמיך לכך. או שיש בו משום נוקשות יתירה או אי-צדק בולט;
רשאי להגיש תלונה לנציב; לעניין זה, "מעשה" – לרבות מחדל. רשאי להגיש תלונה לנציב; לעניין זה, "מעשה" – לרבות מחדל. רשאי להגיש תלונה לנציב; לעניין זה, "מעשה" – לרבות מחדל. לרבות בדרך ניהול המשפט על ידיו, או מי שאותו אדם הסמיך לכך. לענין זה, "מעשה" – לרבות מחדל ופיגור בעשיה.
(ב) מתלונן שאינו יודע את זהותו של מייצג המדינה בערכאות שביצע את המעשה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי לציין כנילון בתלונה כאמור באותו סעיף קטן, את הגוף או היחידה, לפי העניין, שבמסגרתם מועסק מייצג המדינה בערכאות האמור. (ב) מתלונן שאינו יודע את זהותו של מייצג המדינה בערכאות שביצע את המעשה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי לציין כנילון בתלונה כאמור באותו סעיף קטן, את הגוף או היחידה, לפי העניין, שבמסגרתם מועסק מייצג המדינה בערכאות האמור. (ב) מתלונן שאינו יודע את זהותו של מייצג המדינה בערכאות שביצע את המעשה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי לציין כנילון בתלונה כאמור באותו סעיף קטן, את הגוף או היחידה, לפי העניין, שבמסגרתם מועסק מייצג המדינה בערכאות האמור.
12. דרך הגשת התלונה
תלונה תוגש לנציב בכתב, תיחתם בידי המתלונן ויצוינו בה שם המתלונן, מספר הזהות שלו ומענו ופרטי הנילון כאמור בסעיף 11(א) או (ב), לפי העניין; המתלונן יצרף לתלונה את כל המסמכים שבידו הנוגעים לתלונה. 12. דרך הגשת התלונה
תלונה תוגש לנציב בכתב, תיחתם בידי המתלונן ויצוינו בה שם המתלונן, מספר הזהות שלו ומענו ופרטי הנילון כאמור בסעיף 11(א) או (ב), לפי העניין; המתלונן יצרף לתלונה את כל המסמכים שבידו הנוגעים לתלונה. 12. דרך הגשת התלונה
תלונה תוגש לנציב בכתב, תיחתם בידי המתלונן ויצוינו בה שם המתלונן, מספר הזהות שלו ומענו ופרטי הנילון כאמור בסעיף 11(א) או (ב), לפי העניין; המתלונן יצרף לתלונה את כל המסמכים שבידו הנוגעים לתלונה. 15. הגשת תלונה
(ב) התלונה תוגש בכתב.
(ג) התלונה תיחתם בידי המתלונן או בא כוחו ויצוינו בה שם המתלונן, מספר תעודת הזהות, מעונו ודרכי ההתקשרות עמו.
5. תלונות שאין לבררן
לא תתברר תלונה ולא תתקיים ביקורת במקרים אלה: ...
(7) תלונה אנונימית; 15. דרך הגשת התלונה
התלונה תוגש בכתב, תיחתם בידי המתלונן ויצוינו בה שם המתלונן ומענו
34. דרך הגשת התלונה
תלונה שהוגשה בכתב ותלונה שהוגשה בעל פה ונרשמה מפי המתלונן תיחתם בידי המתלונן ויצויינו בה שם המתלונן ומענו.
15. הגשת תלונה
(ד) המתלונן יציין בתלונה אם פנה לגופי ביקורת אחרים באותו נושא.
13. תלונה של אדם המוחזק במשמורת
תלונה של אדם כאמור בפסקאות (1) עד (4) תוגש במעטפה סגורה לבעל התפקיד כמפורט באותן פסקאות או למי שהוא הסמיך לעניין זה, והוא יעבירה, בלי לפתחה, אל הנציב:
(1) אסיר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971 – למנהל בית הסוהר שבו הוא מוחזק;
(2) עצור כמשמעותו בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996, או אסיר המוחזק בבית מעצר – למפקד בית המעצר שבו הוא מוחזק;
(3) כלוא לפי חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955– למפקד מיתקן הכליאה שבו הוא מוחזק;
(4) אדם הנתון במשמורת לפי דין – למנהל מיתקן המשמורת שבו הוא מוחזק. 13. תלונה של אדם המוחזק במשמורת
תלונה של אדם כאמור בפסקאות (1) עד (4) תוגש במעטפה סגורה לבעל התפקיד כמפורט באותן פסקאות או למי שהוא הסמיך לעניין זה, והוא יעבירה, בלי לפתחה, אל הנציב:
(1) אסיר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971 – למנהל בית הסוהר שבו הוא מוחזק;
(2) עצור כמשמעותו בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996, או אסיר המוחזק בבית מעצר – למפקד בית המעצר שבו הוא מוחזק;
(3) כלוא לפי חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955– למפקד מיתקן הכליאה שבו הוא מוחזק;
(4) אדם הנתון במשמורת לפי דין – למנהל מיתקן המשמורת שבו הוא מוחזק. 13. תלונה של אדם המוחזק במשמורת
תלונה של אדם כאמור בפסקאות (1) עד (4) תוגש במעטפה סגורה לבעל התפקיד כמפורט באותן פסקאות או למי שהוא הסמיך לעניין זה, והוא יעבירה, בלי לפתחה, אל הנציב:
(1) אסיר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971 – למנהל בית הסוהר שבו הוא מוחזק;
(2) עצור כמשמעותו בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996, או אסיר המוחזק בבית מעצר – למפקד בית המעצר שבו הוא מוחזק;
(3) כלוא לפי חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955– למפקד מיתקן הכליאה שבו הוא מוחזק;
(4) אדם הנתון במשמורת לפי דין – למנהל מיתקן המשמורת שבו הוא מוחזק. 15. הגשת תלונה
(ה) תלונה של אדם כאמור בפיסקאות (1) עד (3) להלן תוגש במעטפה סגורה למי שהוסמך לעניין, והוא יעבירה בלי לפתחה אל הנציב:
(1) אסיר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971 (להלן– אסיר), למנהל בית הסוהר שבו הוא מוחזק;
(2) עצור כמשמעו בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996, או אסיר המוחזק בבית מעצר, למפקד בית המעצר שבו הוא מוחזק;
(3) כלוא כהגדרתו בסעיף 1 לתקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים), התשמ"ז–1987, למפקד מיתקן הכליאה שבו הוא מוחזק. 16. תלונה של אדם המוחזק במשמורת
תלונה של אדם כאמור בפסקאות (1) עד (3) תוגש במעטפה סגורה כמפורט באותן פסקאות או למי שהוא הסמיך לענין זה, והוא יעבירה, בלי לפתחה, אל הנציב:
(1) אסיר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971, למנהל בית הסוהר שבו הוא מוחזק;
(2) עצור כמשמעותו בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו- 1996, או אסיר, המוחזק בבית מעצר, למפקד בית המעצר שבו הוא מוחזק;
(3) כלוא לפי חוק השיפוט הצבאי, למפקד מיתקן הכליאה שבו הוא מוחזק.
35. תלונה של אסיר
תלונה של אסיר כמשמעותו בפקודת בתי הסוהר, 1946, תוגש במעטפה סגורה, ונציב בתי הסוהר, או מי שהוא הסמיך לכך, יעבירנה – בלי שיפתחנה – אל נציב תלונות הציבור.
13. תלונה של אדם המוחזק במשמורת
תלונה של אדם כאמור בפסקאות (1) עד (4) תוגש במעטפה סגורה לבעל התפקיד כמפורט באותן פסקאות או למי שהוא הסמיך לעניין זה, והוא יעבירה, בלי לפתחה, אל הנציב:
(1) אסיר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971 – למנהל בית הסוהר שבו הוא מוחזק;
(2) עצור כמשמעותו בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996, או אסיר המוחזק בבית מעצר – למפקד בית המעצר שבו הוא מוחזק;
(3) כלוא לפי חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955– למפקד מיתקן הכליאה שבו הוא מוחזק;
(4) אדם הנתון במשמורת לפי דין – למנהל מיתקן המשמורת שבו הוא מוחזק. 13. תלונה של אדם המוחזק במשמורת
תלונה של אדם כאמור בפסקאות (1) עד (4) תוגש במעטפה סגורה לבעל התפקיד כמפורט באותן פסקאות או למי שהוא הסמיך לעניין זה, והוא יעבירה, בלי לפתחה, אל הנציב:
(1) אסיר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971 – למנהל בית הסוהר שבו הוא מוחזק;
(2) עצור כמשמעותו בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996, או אסיר המוחזק בבית מעצר – למפקד בית המעצר שבו הוא מוחזק;
(3) כלוא לפי חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955– למפקד מיתקן הכליאה שבו הוא מוחזק;
(4) אדם הנתון במשמורת לפי דין – למנהל מיתקן המשמורת שבו הוא מוחזק. 13. תלונה של אדם המוחזק במשמורת
תלונה של אדם כאמור בפסקאות (1) עד (4) תוגש במעטפה סגורה לבעל התפקיד כמפורט באותן פסקאות או למי שהוא הסמיך לעניין זה, והוא יעבירה, בלי לפתחה, אל הנציב:
(1) אסיר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971 – למנהל בית הסוהר שבו הוא מוחזק;
(2) עצור כמשמעותו בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996, או אסיר המוחזק בבית מעצר – למפקד בית המעצר שבו הוא מוחזק;
(3) כלוא לפי חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955– למפקד מיתקן הכליאה שבו הוא מוחזק;
(4) אדם הנתון במשמורת לפי דין – למנהל מיתקן המשמורת שבו הוא מוחזק. 15. הגשת תלונה
(ה) תלונה של אדם כאמור בפיסקאות (1) עד (3) להלן תוגש במעטפה סגורה למי שהוסמך לעניין, והוא יעבירה בלי לפתחה אל הנציב:
(1) אסיר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971 (להלן– אסיר), למנהל בית הסוהר שבו הוא מוחזק;
(2) עצור כמשמעו בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996, או אסיר המוחזק בבית מעצר, למפקד בית המעצר שבו הוא מוחזק;
(3) כלוא כהגדרתו בסעיף 1 לתקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים), התשמ"ז–1987, למפקד מיתקן הכליאה שבו הוא מוחזק. 16. תלונה של אדם המוחזק במשמורת
תלונה של אדם כאמור בפסקאות (1) עד (3) תוגש במעטפה סגורה כמפורט באותן פסקאות או למי שהוא הסמיך לענין זה, והוא יעבירה, בלי לפתחה, אל הנציב:
(1) אסיר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971, למנהל בית הסוהר שבו הוא מוחזק;
(2) עצור כמשמעותו בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו- 1996, או אסיר, המוחזק בבית מעצר, למפקד בית המעצר שבו הוא מוחזק;
(3) כלוא לפי חוק השיפוט הצבאי, למפקד מיתקן הכליאה שבו הוא מוחזק.
35. תלונה של אסיר
תלונה של אסיר כמשמעותו בפקודת בתי הסוהר, 1946, תוגש במעטפה סגורה, ונציב בתי הסוהר, או מי שהוא הסמיך לכך, יעבירנה – בלי שיפתחנה – אל נציב תלונות הציבור.
13. תלונה של אדם המוחזק במשמורת
תלונה של אדם כאמור בפסקאות (1) עד (4) תוגש במעטפה סגורה לבעל התפקיד כמפורט באותן פסקאות או למי שהוא הסמיך לעניין זה, והוא יעבירה, בלי לפתחה, אל הנציב:
(1) אסיר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971 – למנהל בית הסוהר שבו הוא מוחזק;
(2) עצור כמשמעותו בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996, או אסיר המוחזק בבית מעצר – למפקד בית המעצר שבו הוא מוחזק;
(3) כלוא לפי חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955– למפקד מיתקן הכליאה שבו הוא מוחזק;
(4) אדם הנתון במשמורת לפי דין – למנהל מיתקן המשמורת שבו הוא מוחזק. 13. תלונה של אדם המוחזק במשמורת
תלונה של אדם כאמור בפסקאות (1) עד (4) תוגש במעטפה סגורה לבעל התפקיד כמפורט באותן פסקאות או למי שהוא הסמיך לעניין זה, והוא יעבירה, בלי לפתחה, אל הנציב:
(1) אסיר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971 – למנהל בית הסוהר שבו הוא מוחזק;
(2) עצור כמשמעותו בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996, או אסיר המוחזק בבית מעצר – למפקד בית המעצר שבו הוא מוחזק;
(3) כלוא לפי חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955– למפקד מיתקן הכליאה שבו הוא מוחזק;
(4) אדם הנתון במשמורת לפי דין – למנהל מיתקן המשמורת שבו הוא מוחזק. 13. תלונה של אדם המוחזק במשמורת
תלונה של אדם כאמור בפסקאות (1) עד (4) תוגש במעטפה סגורה לבעל התפקיד כמפורט באותן פסקאות או למי שהוא הסמיך לעניין זה, והוא יעבירה, בלי לפתחה, אל הנציב:
(1) אסיר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971 – למנהל בית הסוהר שבו הוא מוחזק;
(2) עצור כמשמעותו בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996, או אסיר המוחזק בבית מעצר – למפקד בית המעצר שבו הוא מוחזק;
(3) כלוא לפי חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955– למפקד מיתקן הכליאה שבו הוא מוחזק;
(4) אדם הנתון במשמורת לפי דין – למנהל מיתקן המשמורת שבו הוא מוחזק. 15. הגשת תלונה
(ה) תלונה של אדם כאמור בפיסקאות (1) עד (3) להלן תוגש במעטפה סגורה למי שהוסמך לעניין, והוא יעבירה בלי לפתחה אל הנציב:
(1) אסיר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971 (להלן– אסיר), למנהל בית הסוהר שבו הוא מוחזק;
(2) עצור כמשמעו בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996, או אסיר המוחזק בבית מעצר, למפקד בית המעצר שבו הוא מוחזק;
(3) כלוא כהגדרתו בסעיף 1 לתקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים), התשמ"ז–1987, למפקד מיתקן הכליאה שבו הוא מוחזק. 16. תלונה של אדם המוחזק במשמורת
תלונה של אדם כאמור בפסקאות (1) עד (3) תוגש במעטפה סגורה כמפורט באותן פסקאות או למי שהוא הסמיך לענין זה, והוא יעבירה, בלי לפתחה, אל הנציב:
(1) אסיר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971, למנהל בית הסוהר שבו הוא מוחזק;
(2) עצור כמשמעותו בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו- 1996, או אסיר, המוחזק בבית מעצר, למפקד בית המעצר שבו הוא מוחזק;
(3) כלוא לפי חוק השיפוט הצבאי, למפקד מיתקן הכליאה שבו הוא מוחזק.
35. תלונה של אסיר
תלונה של אסיר כמשמעותו בפקודת בתי הסוהר, 1946, תוגש במעטפה סגורה, ונציב בתי הסוהר, או מי שהוא הסמיך לכך, יעבירנה – בלי שיפתחנה – אל נציב תלונות הציבור.
13. תלונה של אדם המוחזק במשמורת
תלונה של אדם כאמור בפסקאות (1) עד (4) תוגש במעטפה סגורה לבעל התפקיד כמפורט באותן פסקאות או למי שהוא הסמיך לעניין זה, והוא יעבירה, בלי לפתחה, אל הנציב:
(1) אסיר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971 – למנהל בית הסוהר שבו הוא מוחזק;
(2) עצור כמשמעותו בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996, או אסיר המוחזק בבית מעצר – למפקד בית המעצר שבו הוא מוחזק;
(3) כלוא לפי חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955– למפקד מיתקן הכליאה שבו הוא מוחזק;
(4) אדם הנתון במשמורת לפי דין – למנהל מיתקן המשמורת שבו הוא מוחזק. 13. תלונה של אדם המוחזק במשמורת
תלונה של אדם כאמור בפסקאות (1) עד (4) תוגש במעטפה סגורה לבעל התפקיד כמפורט באותן פסקאות או למי שהוא הסמיך לעניין זה, והוא יעבירה, בלי לפתחה, אל הנציב:
(1) אסיר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971 – למנהל בית הסוהר שבו הוא מוחזק;
(2) עצור כמשמעותו בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996, או אסיר המוחזק בבית מעצר – למפקד בית המעצר שבו הוא מוחזק;
(3) כלוא לפי חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955– למפקד מיתקן הכליאה שבו הוא מוחזק;
(4) אדם הנתון במשמורת לפי דין – למנהל מיתקן המשמורת שבו הוא מוחזק. 13. תלונה של אדם המוחזק במשמורת
תלונה של אדם כאמור בפסקאות (1) עד (4) תוגש במעטפה סגורה לבעל התפקיד כמפורט באותן פסקאות או למי שהוא הסמיך לעניין זה, והוא יעבירה, בלי לפתחה, אל הנציב:
(1) אסיר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971 – למנהל בית הסוהר שבו הוא מוחזק;
(2) עצור כמשמעותו בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996, או אסיר המוחזק בבית מעצר – למפקד בית המעצר שבו הוא מוחזק;
(3) כלוא לפי חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955– למפקד מיתקן הכליאה שבו הוא מוחזק;
(4) אדם הנתון במשמורת לפי דין – למנהל מיתקן המשמורת שבו הוא מוחזק. 15. הגשת תלונה
(ה) תלונה של אדם כאמור בפיסקאות (1) עד (3) להלן תוגש במעטפה סגורה למי שהוסמך לעניין, והוא יעבירה בלי לפתחה אל הנציב:
(1) אסיר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971 (להלן– אסיר), למנהל בית הסוהר שבו הוא מוחזק;
(2) עצור כמשמעו בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996, או אסיר המוחזק בבית מעצר, למפקד בית המעצר שבו הוא מוחזק;
(3) כלוא כהגדרתו בסעיף 1 לתקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים), התשמ"ז–1987, למפקד מיתקן הכליאה שבו הוא מוחזק. 16. תלונה של אדם המוחזק במשמורת
תלונה של אדם כאמור בפסקאות (1) עד (3) תוגש במעטפה סגורה כמפורט באותן פסקאות או למי שהוא הסמיך לענין זה, והוא יעבירה, בלי לפתחה, אל הנציב:
(1) אסיר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971, למנהל בית הסוהר שבו הוא מוחזק;
(2) עצור כמשמעותו בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו- 1996, או אסיר, המוחזק בבית מעצר, למפקד בית המעצר שבו הוא מוחזק;
(3) כלוא לפי חוק השיפוט הצבאי, למפקד מיתקן הכליאה שבו הוא מוחזק.
35. תלונה של אסיר
תלונה של אסיר כמשמעותו בפקודת בתי הסוהר, 1946, תוגש במעטפה סגורה, ונציב בתי הסוהר, או מי שהוא הסמיך לכך, יעבירנה – בלי שיפתחנה – אל נציב תלונות הציבור.
13. תלונה של אדם המוחזק במשמורת
תלונה של אדם כאמור בפסקאות (1) עד (4) תוגש במעטפה סגורה לבעל התפקיד כמפורט באותן פסקאות או למי שהוא הסמיך לעניין זה, והוא יעבירה, בלי לפתחה, אל הנציב:
(1) אסיר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971 – למנהל בית הסוהר שבו הוא מוחזק;
(2) עצור כמשמעותו בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996, או אסיר המוחזק בבית מעצר – למפקד בית המעצר שבו הוא מוחזק;
(3) כלוא לפי חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955– למפקד מיתקן הכליאה שבו הוא מוחזק;
(4) אדם הנתון במשמורת לפי דין – למנהל מיתקן המשמורת שבו הוא מוחזק. 13. תלונה של אדם המוחזק במשמורת
תלונה של אדם כאמור בפסקאות (1) עד (4) תוגש במעטפה סגורה לבעל התפקיד כמפורט באותן פסקאות או למי שהוא הסמיך לעניין זה, והוא יעבירה, בלי לפתחה, אל הנציב:
(1) אסיר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971 – למנהל בית הסוהר שבו הוא מוחזק;
(2) עצור כמשמעותו בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996, או אסיר המוחזק בבית מעצר – למפקד בית המעצר שבו הוא מוחזק;
(3) כלוא לפי חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955– למפקד מיתקן הכליאה שבו הוא מוחזק;
(4) אדם הנתון במשמורת לפי דין – למנהל מיתקן המשמורת שבו הוא מוחזק. 13. תלונה של אדם המוחזק במשמורת
תלונה של אדם כאמור בפסקאות (1) עד (4) תוגש במעטפה סגורה לבעל התפקיד כמפורט באותן פסקאות או למי שהוא הסמיך לעניין זה, והוא יעבירה, בלי לפתחה, אל הנציב:
(1) אסיר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971 – למנהל בית הסוהר שבו הוא מוחזק;
(2) עצור כמשמעותו בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996, או אסיר המוחזק בבית מעצר – למפקד בית המעצר שבו הוא מוחזק;
(3) כלוא לפי חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955– למפקד מיתקן הכליאה שבו הוא מוחזק;
(4) אדם הנתון במשמורת לפי דין – למנהל מיתקן המשמורת שבו הוא מוחזק. 15. הגשת תלונה
(ה) תלונה של אדם כאמור בפיסקאות (1) עד (3) להלן תוגש במעטפה סגורה למי שהוסמך לעניין, והוא יעבירה בלי לפתחה אל הנציב:
(1) אסיר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971 (להלן– אסיר), למנהל בית הסוהר שבו הוא מוחזק;
(2) עצור כמשמעו בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996, או אסיר המוחזק בבית מעצר, למפקד בית המעצר שבו הוא מוחזק;
(3) כלוא כהגדרתו בסעיף 1 לתקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים), התשמ"ז–1987, למפקד מיתקן הכליאה שבו הוא מוחזק. 16. תלונה של אדם המוחזק במשמורת
תלונה של אדם כאמור בפסקאות (1) עד (3) תוגש במעטפה סגורה כמפורט באותן פסקאות או למי שהוא הסמיך לענין זה, והוא יעבירה, בלי לפתחה, אל הנציב:
(1) אסיר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971, למנהל בית הסוהר שבו הוא מוחזק;
(2) עצור כמשמעותו בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו- 1996, או אסיר, המוחזק בבית מעצר, למפקד בית המעצר שבו הוא מוחזק;
(3) כלוא לפי חוק השיפוט הצבאי, למפקד מיתקן הכליאה שבו הוא מוחזק.
35. תלונה של אסיר
תלונה של אסיר כמשמעותו בפקודת בתי הסוהר, 1946, תוגש במעטפה סגורה, ונציב בתי הסוהר, או מי שהוא הסמיך לכך, יעבירנה – בלי שיפתחנה – אל נציב תלונות הציבור.
14. בירור תלונות
(א) משהוגשה תלונה, יאשר הנציב את קבלתה ויפתח בבירור העניין, זולת אם מצא שאין לבררה לפי הוראות סעיף 15. 14. בירור תלונות
(א) משהוגשה תלונה, יאשר הנציב את קבלתה ויפתח בבירור העניין, זולת אם מצא שאין לבררה לפי הוראות סעיף 15. 14. בירור תלונות
(א) משהוגשה תלונה, יאשר הנציב את קבלתה ויפתח בבירור העניין, זולת אם מצא שאין לבררה לפי הוראות סעיף 15. 4. סמכויות הנציבות
(ב) הנציבות מוסמכת לברר תלונות פרטניות במקרים אלה:
(1) הוגשה תלונה לנציבות על ידי מתלונן והנציב ראה שיש מקום לבררה; 19. התלונה ועילותיה ופתיחת הבירור
(ב) משהוגשה תלונה, יאשר הנציב את קבלתה ויפתח בבירורה, זולת אם ראה שאין לברר אותה מהטעמים המנויים בסעיף 17 או שאינה ראויה לבירור מהטעמים המנויים בסעיף 18. 40. פתיחת הבירור
(א) משהוגשה תלונה, יפתח נציב תלונות הציבור בבירורה, זולת אם ראה שאינה ממלאה אחרי סעיף 34, או שאינה בגדר סעיפים 36 או 37, או שאין לברר אותה מאחת הסיבות המנויות בסעיפים 38 ו-39, או שהיא קנטרנית או טרדנית, או אם סבר שהוא אינו הגוף המתאים לבירור הענין.
(ב) בירור התלונה ייעשה רק בנוגע למעשה כאמור בסעיף 11(א) ורק לגבי מייצג המדינה בערכאות. (ב) בירור התלונה ייעשה רק בנוגע למעשה כאמור בסעיף 11(א) ורק לגבי מייצג המדינה בערכאות. (ב) בירור התלונה ייעשה רק בנוגע למעשה כאמור בסעיף 11(א) ורק לגבי מייצג המדינה בערכאות.
(ג) פנו השר או היועץ המשפטי לממשלה בכתב אל הנציב וביקשו ממנו לערוך בירור לגבי מעשה כאמור בסעיף 11(א) שעשה מייצג המדינה בערכאות, יראו את הפנייה כאילו היתה תלונה שהוגשה לפי פרק זה.
(ג) פנו השר או היועץ המשפטי לממשלה בכתב אל הנציב וביקשו ממנו לערוך בירור לגבי מעשה כאמור בסעיף 11(א) שעשה מייצג המדינה בערכאות, יראו את הפנייה כאילו היתה תלונה שהוגשה לפי פרק זה.
(ג) פנו השר או היועץ המשפטי לממשלה בכתב אל הנציב וביקשו ממנו לערוך בירור לגבי מעשה כאמור בסעיף 11(א) שעשה מייצג המדינה בערכאות, יראו את הפנייה כאילו היתה תלונה שהוגשה לפי פרק זה.
(2) השר או היועץ המשפטי לממשלה פנו בבקשה בהתייחס לאירוע מסוים;
14. הגשת תלונה
(ב) הנשיא או השר רשאי לבקש מהנציב לברר ענין הנוגע להתנהגותו של שופט במסגרת תפקידו כשופט לרבות בדרך ניהול המשפט על ידיו.
(3) נודע לנציב על אירוע אשר יש צורך לדעתו למצות את הבירור בעניין.
(ד) מצא הנציב, בהתאם לסעיף זה, כי יש לברר את התלונה, יודיע על כך למתלונן, אשר יעביר לנציב תצהיר לתמיכה בעובדות המפורטות בתלונה.
(ד) מצא הנציב, בהתאם לסעיף זה, כי יש לברר את התלונה, יודיע על כך למתלונן, אשר יעביר לנציב תצהיר לתמיכה בעובדות המפורטות בתלונה.
(ד) מצא הנציב, בהתאם לסעיף זה, כי יש לברר את התלונה, יודיע על כך למתלונן, אשר יעביר לנציב תצהיר לתמיכה בעובדות המפורטות בתלונה. 19. התלונה ועילותיה ופתיחת הבירור
(ד) החליט הנציב לפתוח בבירור התלונה יודיע על כך לשופט הנילון, לנשיא, לשר, למנהל ולנשיא בית המשפט שבו מכהן אותו שופט.
(ה) בהודעה לפי סעיף קטן (ד) רשאי הנציב לא לכלול את פרטי המתלונן אם סבר כי פרטיו אינם דרושים לצורך בירור התלונה; אין בסעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון לפי סעיף 13(ב).
15. תלונות שאין לברר אותן או שבירורן מצדיק סיבה מיוחדת
(א) הנציב לא יברר תלונה אם מתקיים לגביה אחד מאלה: 15. תלונות שאין לברר אותן או שבירורן מצדיק סיבה מיוחדת
(א) הנציב לא יברר תלונה אם מתקיים לגביה אחד מאלה: 15. תלונות שאין לברר אותן או שבירורן מצדיק סיבה מיוחדת
(א) הנציב לא יברר תלונה אם מתקיים לגביה אחד מאלה: 5. תלונות שאין לבררן
לא תתברר תלונה ולא תתקיים ביקורת במקרים אלה: 17. תלונות שאין לברר אותן
הנציב לא יברר תלונה שהיא כמפורט להלן: 38. תלונות שאין לברר
בתלונות אלה לא יהיה בירור:
(1) תלונות על נשיא המדינה;
(2) תלונות על הכנסת, על ועדה מועדות הכנסת או על חבר הכנסת בשל מעשה שעשה במילוי תפקידו כחבר הכנסת או למען מילוי תפקידו זה;
(3) תלונה על הממשלה, על ועדת שרים או על שר בפעולתו כחבר הממשלה, למעט פעולתו כממונה על משרד או על תחום פעולה;
(3א) תלונה על נגיד בנק ישראל, למעט על פעולתו כממונה על הבנק;
(1) התלונה אינה על מעשה של מייצג המדינה בערכאות או שאינה על מעשה כאמור בסעיף 11(א); (1) התלונה אינה על מעשה של מייצג המדינה בערכאות או שאינה על מעשה כאמור בסעיף 11(א); (1) התלונה אינה על שופט או שאינה בענין הנוגע להתנהגותו של שופט במסגרת מילוי תפקידו כשופט לרבות בדרך ניהול משפט על ידיו;
(2) התלונה היא קנטרנית או טורדנית על פניה או עוסקת בזוטי דברים; (2) התלונה היא קנטרנית או טורדנית על פניה או עוסקת בזוטי דברים; (6) התלונה על פניה, היא קנטרנית או טורדנית או עוסקת בזוטי דברים; (2) התלונה היא קנטרנית או טורדנית על פניה או עוסקת בזוטי דברים; 40. פתיחת הבירור
(א) משהוגשה תלונה, יפתח נציב תלונות הציבור בבירורה, זולת אם ראה שאינה ממלאה אחרי סעיף 34, או שאינה בגדר סעיפים 36 או 37, או שאין לברר אותה מאחת הסיבות המנויות בסעיפים 38 ו-39, או שהיא קנטרנית או טרדנית, או אם סבר שהוא אינו הגוף המתאים לבירור הענין.
(3) התלונה מעוררת חשש ממשי לביצוע עבירה פלילית או שבמהלך הבירור התעורר חשש כאמור; תלונה כאמור בפסקה זו תועבר בידי הנציב לטיפול היועץ המשפטי לממשלה, והעתקה יועבר לידיעת השר;
(3) התלונה מעוררת חשש ממשי לביצוע עבירה פלילית או שבמהלך הבירור התעורר חשש כאמור; תלונה כאמור בפסקה זו תועבר בידי הנציב לטיפול היועץ המשפטי לממשלה, והעתקה יועבר לידיעת השר; 22. תוצאות הבירור
(ד) העלה בירור התלונה חשש למעשה פלילי, יביא הנציב את הענין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה, וכן לידיעת השר והנשיא; העלה בירור התלונה חשש לעבירה משמעתית יביא הנציב את הענין לידיעת השר והנשיא ורשאי הוא להמליץ לשר על הגשת קובלנה לבית הדין המשמעתי לשופטים.
(4) התלונה היא על מעשה שמתקיים או שהתקיים בשלו הליך משפטי, ובכלל זה הליך אזרחי, הליך פלילי החל משלב החקירה, או הליך משמעתי, לרבות הליך לפי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–1961;
(4) התלונה היא על מעשה שמתקיים או שהתקיים בשלו הליך משפטי, ובכלל זה הליך אזרחי, הליך פלילי החל משלב החקירה, או הליך משמעתי, לרבות הליך לפי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–1961;
(5) התלונה עוסקת בעניין שלגביו מתקיימת באותה עת חקירת משטרה; 17. תלונות שאין לברר אותן
(6) התלונה היא על מעשה שמתנהלת בשלו חקירה במשטרה או שהוגשה בשלו קובלנה לבית הדין המשמעתי לשופטים;
38. תלונות שאין לברר
(5) תלונה בענין התלוי ועומד בבית משפט או בבית דין או שבית משפט או בית דין הכריע בו לגופו;
(5) התלונה היא על מעשה שמתקיים או שהתקיים בשלו בירור תלונה בידי נציב תלונות הציבור לפי חוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב], או בידי כל רשות אחרת המוסמכת לברר תלונות לפי דין; (5) התלונה היא על מעשה שמתקיים או שהתקיים בשלו בירור תלונה בידי נציב תלונות הציבור לפי חוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב], או בידי כל רשות אחרת המוסמכת לברר תלונות לפי דין; (8) תלונה שנושאה בורר בעבר, או שמתברר במקביל להגשת התלונה לנציבות על ידי גוף ביקורת אחר.
(6) התלונה נוגעת להפעלת שיקול דעת משפטי; התעוררה שאלה אם התלונה נוגעת להפעלת שיקול דעת משפטי, תועבר השאלה להכרעת היועץ המשפטי לממשלה, והנציב ישהה את בירור התלונה עד להכרעה בשאלה האמורה; הכריע היועץ המשפטי לממשלה כי התלונה נוגעת להפעלת שיקול דעת משפטי, יופסק בירור התלונה; לעניין זה, "שיקול דעת משפטי" – לרבות שיקול דעת בקבלת החלטות בנוגע לאופן ניהול הליכים והכנתם; (6) התלונה נוגעת להפעלת שיקול דעת משפטי; התעוררה שאלה אם התלונה נוגעת להפעלת שיקול דעת משפטי, תועבר השאלה להכרעת היועץ המשפטי לממשלה, והנציב ישהה את בירור התלונה עד להכרעה בשאלה האמורה; הכריע היועץ המשפטי לממשלה כי התלונה נוגעת להפעלת שיקול דעת משפטי, יופסק בירור התלונה; לעניין זה, "שיקול דעת משפטי" – לרבות שיקול דעת בקבלת החלטות בנוגע לאופן ניהול הליכים והכנתם; (2) התלונה מתייחסת להפעלת שיקול דעת משפטי גרידא; (3) עניינה של התלונה בשאלה משפטית או ראייתית מהותית; (4) תלונה על פעולה שיפוטית או מעין שיפוטית;
(7) הנציב סבור כי הממונה על הנילון או כל גורם אחר, הוא הגורם המתאים לבירור התלונה בנסיבות העניין; סבר הנציב כאמור, יעביר את התלונה לממונה על הנילון או לגורם שמצא כמתאים לבירור התלונה כאמור, לפי העניין, וזה יחליט אם לבררה.
(7) הנציב סבור כי הממונה על הנילון או כל גורם אחר, הוא הגורם המתאים לבירור התלונה בנסיבות העניין; סבר הנציב כאמור, יעביר את התלונה לממונה על הנילון או לגורם שמצא כמתאים לבירור התלונה כאמור, לפי העניין, וזה יחליט אם לבררה. 40. פתיחת הבירור
(א) משהוגשה תלונה, יפתח נציב תלונות הציבור בבירורה, זולת אם ראה שאינה ממלאה אחרי סעיף 34, או שאינה בגדר סעיפים 36 או 37, או שאין לברר אותה מאחת הסיבות המנויות בסעיפים 38 ו-39, או שהיא קנטרנית או טרדנית, או אם סבר שהוא אינו הגוף המתאים לבירור הענין.
לא רלוונטי לא רלוונטי לא רלוונטי (5) בקשה של בעל דין ששופט פלוני יפסול עצמו מלישב בדין כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט; כללה התלונה נוסף על בקשת הפסלות כאמור ענינים שרשאי הנציב לברר לפי הוראות חוק זה, יברר הנציב את אותו החלק שבו לא התבקשה פסלות השופט כאמור;
(3) התלונה מתייחסת להחלטות מדיניות של היועץ המשפטי לממשלה בתפקידו כראש התביעה הכללית;
38. תלונות שאין לברר
(6) תלונה של המשרת בשירות סדיר לפי חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, או המשרת שירות מילואים לפי חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008, הנוגעת לסדרי השירות, לתנאי השירות או למשמעת;
(7) תלונה של שוטר או של סוהר הנוגעת לסדרי השירות ולתנאי השירות או למשמעת במשטרת ישראל או בשירות בתי הסוהר;
(8) תלונה של עובד המדינה, או של עובד בגוף כאמור בסעיף 36, בענין הנוגע לשירותו כעובד, אולם יהיה בירור על מעשה החורג מהוראות חוק, תקנות, תקנון שירות המדינה, הסכם קיבוצי, או מהסדרים כלליים שנקבעו מטעם נציב שירות המדינה, ולגבי גוף כאמור בסעיף 36 – מהסדרים כלליים דומים;
(9) תלונה של אדם בענינם של המנויים בפסקאות (6), (7) ו-(8), הנוגעת לאמור באותן פסקאות, לפי הענין.
(ב) הנציב לא יברר תלונות כמפורט להלן, אלא במקרים חריגים אם מצא שקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים את בירורן:
(ב) הנציב לא יברר תלונות כמפורט להלן, אלא במקרים חריגים אם מצא שקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים את בירורן:
(ב) הנציב לא יברר תלונות כמפורט להלן, אלא במקרים חריגים אם מצא שקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים את בירורן: 18. תלונות שבירורן מצריך סיבה מיוחדת
(א) הנציב לא יברר תלונות כמפורט להלן, אלא אם כן מצא הנציב שקיימת סיבה מיוחדת המצדיקה את בירורן: 39. תלונות שבירורן מצריך סיבה מיוחדת
ואלה תלונות שלא יהיה בהן בירור, אלא אם מצא נציב תלונות הציבור שיש סיבה מיוחדת המצדיקה את בירורן:
(1) התלונה היא על מעשה של הנילון שנוגע להליך שתלוי ועומד לפני ערכאה; לא יחליט הנציב לברר תלונה כאמור בפסקה זו, אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה; לעניין זה, "הליך שתלוי ועומד לפני ערכאה" – לרבות הליך שניתן עדיין להגיש בעניינו ערעור או ערר לערכאה;
(1) התלונה היא על מעשה של הנילון שנוגע להליך שתלוי ועומד לפני ערכאה; לא יחליט הנציב לברר תלונה כאמור בפסקה זו, אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה; לעניין זה, "הליך שתלוי ועומד לפני ערכאה" – לרבות הליך שניתן עדיין להגיש בעניינו ערעור או ערר לערכאה;
(1) בעניין התלוי ועומד בהליך משפטי, אלא אם כן התלונה מתייחסת להתמשכות ההליכים; 38. תלונות שאין לברר
(5) תלונה בענין התלוי ועומד בבית משפט או בבית דין או שבית משפט או בית דין הכריע בו לגופו;
(2) התלונה היא על אחד מאלה: (2) התלונה היא על אחד מאלה:
(א) מעשה שניתן היה להגיש עליו, על פי דין, ערר או ערעור לערכאה, אם חלף המועד להגשתם והם לא הוגשו;
(4) התלונה היא בעניין הניתן לערעור או ערר על פי דין; 17. תלונות שאין לברר אותן
(4) התלונה היא בעניין הניתן לערעור על פי דין, למעט בענין הנוגע להתנהגותו של שופט במסגרת מילוי תפקידו כשופט לרבות בדרך ניהול המשפט על ידיו;
18. תלונות שבירורן מצריך סיבה מיוחדת
(א)(2) תלונה בענין שניתנה בו החלטה, שעליה אפשר או היה אפשר, להגיש ערעור, והיא אינה מסוג התלונות שאין לברר אותן. 39. תלונות שבירורן מצריך סיבה מיוחדת
(1) תלונה בענין שניתנה בו החלטה שעליה אפשר, או היה אפשר, להגיש על פי דין השגה, ערר או ערעור, והוא אינו מסוג הענינים שסעיף 38(5) דן בהם;
(ב) מעשה שניתן להגיש עליו, על פי דין, השגה לגורם שאינו ערכאה, וזאת בין שחלף המועד להגשת ההשגה ובין שלא; לעניין זה, "השגה" – בין שהיא מכונה השגה, ערר או ערעור ובין שהיא מכונה בשם אחר; 17. תלונות שאין לברר אותן
(4) התלונה היא בעניין הניתן לערעור על פי דין, למעט בענין הנוגע להתנהגותו של שופט במסגרת מילוי תפקידו כשופט לרבות בדרך ניהול המשפט על ידיו;
18. תלונות שבירורן מצריך סיבה מיוחדת
(א)(2) תלונה בענין שניתנה בו החלטה, שעליה אפשר או היה אפשר, להגיש ערעור, והיא אינה מסוג התלונות שאין לברר אותן. 39. תלונות שבירורן מצריך סיבה מיוחדת
(1) תלונה בענין שניתנה בו החלטה שעליה אפשר, או היה אפשר, להגיש על פי דין השגה, ערר או ערעור, והוא אינו מסוג הענינים שסעיף 38(5) דן בהם;
(3) התלונה היא על מעשה שהגוף המתאים לדון בו ולקבל הכרעה לגביו, הוא הערכאה הדנה בהליך שבמסגרתו נעשה המעשה האמור, ובלבד שהמתלונן היה צד לאותו הליך; (3) התלונה היא על מעשה שהגוף המתאים לדון בו ולקבל הכרעה לגביו, הוא הערכאה הדנה בהליך שבמסגרתו נעשה המעשה האמור, ובלבד שהמתלונן היה צד לאותו הליך;
(4) התלונה הוגשה לאחר שעברה שנה מיום המעשה שעליו נסבה התלונה או מהיום שעילת התלונה נודעה למתלונן או שהיה יכול לדעת עליה בשקידה סבירה, לפי המאוחר, ואם התלונה מתייחסת למעשה שנוגע להליך משפטי שהסתיים – שנה מיום שניתן פסק דין חלוט באותו הליך משפטי. (4) התלונה הוגשה לאחר שעברה שנה מיום המעשה שעליו נסבה התלונה או מהיום שעילת התלונה נודעה למתלונן או שהיה יכול לדעת עליה בשקידה סבירה, לפי המאוחר, ואם התלונה מתייחסת למעשה שנוגע להליך משפטי שהסתיים – שנה מיום שניתן פסק דין חלוט באותו הליך משפטי. (א)(1) התלונה הוגשה לאחר שעברה שנה מיום המעשה שעליו נסבה התלונה או מהיום שעילת התלונה נודעה למתלונן או מיום מתן פסק הדין בענינו בהליך שאליו מתייחסת התלונה, לפי המאוחר. (2) תלונה שהוגשה לאחר שעברה שנה מיום המעשה שעליו נסבה התלונה או מהיום שהמעשה נודע למתלונן, לפי המאוחר יותר.
(ב) הנציב רשאי לברר תלונה אם סבר שהיא אינה מתאימה להתברר על ידו מחמת שהיא מתאימה יותר לטענת פסלות מלשבת בדין.
(ג) החלטות הנציב לפי סעיף זה יהיו בכתב ומנומקות.
(ג) החליט הנציב שלא לברר תלונה, יודיע על כך בכתב למתלונן, בצירוף נימוקיו והעתק ההודעה יימסר לנילון ולממונה עליו.
(ג) החליט הנציב שלא לברר תלונה, יודיע על כך בכתב למתלונן, בצירוף נימוקיו והעתק ההודעה יימסר לנילון ולממונה עליו.
(ג) החליט הנציב שלא לברר תלונה, יודיע על כך בכתב למתלונן, בצירוף נימוקיו והעתק ההודעה יימסר לנילון ולממונה עליו. 19. התלונה ועילותיה ופתיחת הבירור
(ג) החליט הנציב לא לפתוח בבירור תלונה, יודיע על כך למתלונן בכתב, ויציין את הנימוקים להחלטתו. 40. פתיחת הבירור
(ב) במקרים האמורים בסעיף קטן (א) יודיע נציב תלונות הציבור למתלונן בכתב, שלא יברר את התלונה, ויציין את הנימוקים לכך.
(ד) טען הנילון כי אין לברר את התלונה נגדו בשל התקיימות עילה מהעילות המפורטות בסעיפים קטנים (א) או (ב) והחליט הנציב לדחות את הטענה ולברר את התלונה, יודיע על החלטתו לנילון, לממונה עליו ולמתלונן. (ד) טען הנילון כי אין לברר את התלונה נגדו בשל התקיימות עילה מהעילות המפורטות בסעיפים קטנים (א) או (ב) והחליט הנציב לדחות את הטענה ולברר את התלונה, יודיע על החלטתו לנילון, לממונה עליו ולמתלונן. (ד) טען הנילון כי אין לברר את התלונה נגדו בשל התקיימות עילה מהעילות המפורטות בסעיפים קטנים (א) או (ב) והחליט הנציב לדחות את הטענה ולברר את התלונה, יודיע על החלטתו לנילון, לממונה עליו ולמתלונן.
(ה) הודיע מי שהוא ממונה ישיר או עקיף על הנילון, בכתב, לנציב כי הנילון פעל לפי הוראת גורם מקצועי בכיר ממנו או מתוך ציות לנהלים מחייבים או לדרכי עבודה מקובלות, רשאי הנציב להפסיק את בירור התלונה; היה הגורם המקצועי האמור מייצג המדינה בערכאות, רשאי הנציב לקבוע כי לצורך המשך בירור התלונה יהיה הגורם המקצועי האמור – הנילון, ושמו של הנילון המקורי יימחק מהתלונה והבירור לגביו ייפסק. (ה) הודיע מי שהוא ממונה ישיר או עקיף על הנילון, בכתב, לנציב כי הנילון פעל לפי הוראת גורם מקצועי בכיר ממנו או מתוך ציות לנהלים מחייבים או לדרכי עבודה מקובלות, רשאי הנציב להפסיק את בירור התלונה; היה הגורם המקצועי האמור מייצג המדינה בערכאות, רשאי הנציב לקבוע כי לצורך המשך בירור התלונה יהיה הגורם המקצועי האמור – הנילון, ושמו של הנילון המקורי יימחק מהתלונה והבירור לגביו ייפסק. (ה) הודיע מי שהוא ממונה ישיר או עקיף על הנילון, בכתב, לנציב כי הנילון פעל לפי הוראת גורם מקצועי בכיר ממנו או מתוך ציות לנהלים מחייבים או לדרכי עבודה מקובלות, רשאי הנציב להפסיק את בירור התלונה; היה הגורם המקצועי האמור מייצג המדינה בערכאות, רשאי הנציב לקבוע כי לצורך המשך בירור התלונה יהיה הגורם המקצועי האמור – הנילון, ושמו של הנילון המקורי יימחק מהתלונה והבירור לגביו ייפסק.
16. דרכי הבירור ומשכו
(א) הנציב רשאי לברר את התלונה בכל דרך שימצא לנכון והוא אינו כפוף לסדרי דין או לדיני הראיות. 16. דרכי הבירור ומשכו
(א) הנציב רשאי לברר את התלונה בכל דרך שימצא לנכון והוא אינו כפוף לסדרי דין או לדיני הראיות. 16. דרכי הבירור ומשכו
(א) הנציב רשאי לברר את התלונה בכל דרך שימצא לנכון והוא אינו כפוף לסדרי דין או לדיני הראיות. 20. דרכי הבירור ומשכו
(א) הנציב רשאי לברר את התלונה בכל דרך שימצא לנכון והוא אינו כפוף לסדרי דין או לדיני הראיות. 41. דרכי הבירור
(א) נציב תלונות הציבור רשאי לברר את התלונה בכל דרך שיראה, ואינו קשור להוראות שבסדר דין או בדיני ראיות.
(ב) הנציב יביא את התלונה לידיעת הנילון ולידיעת הממונה עליו, יעביר להם כל חומר או מידע הנוגע לעניין שנמצא בידיו וכל חומר או מידע נוסף כאמור שהגיע לידיו בהמשך הבירור וייתן לכל אחד מהם הזדמנות נאותה להשיב על התלונה, וכן רשאי הוא לדרוש מהם כי ישיבו עליה בתוך התקופה הנקובה בדרישתו ובדרך שיקבע, לרבות צירוף אסמכתאות לתמיכה בתשובה, ככל שישנן. (ב) הנציב יביא את התלונה לידיעת הנילון ולידיעת הממונה עליו, יעביר להם כל חומר או מידע הנוגע לעניין שנמצא בידיו וכל חומר או מידע נוסף כאמור שהגיע לידיו בהמשך הבירור וייתן לכל אחד מהם הזדמנות נאותה להשיב על התלונה, וכן רשאי הוא לדרוש מהם כי ישיבו עליה בתוך התקופה הנקובה בדרישתו ובדרך שיקבע, לרבות צירוף אסמכתאות לתמיכה בתשובה, ככל שישנן. (ב) הנציב יביא את התלונה לידיעת הנילון ולידיעת הממונה עליו, יעביר להם כל חומר או מידע הנוגע לעניין שנמצא בידיו וכל חומר או מידע נוסף כאמור שהגיע לידיו בהמשך הבירור וייתן לכל אחד מהם הזדמנות נאותה להשיב על התלונה, וכן רשאי הוא לדרוש מהם כי ישיבו עליה בתוך התקופה הנקובה בדרישתו ובדרך שיקבע, לרבות צירוף אסמכתאות לתמיכה בתשובה, ככל שישנן. (ב) נציב תלונות הציבור יביא את התלונה לידיעת מי שהתלונה עליו, ואם היה עובד כאמור בסעיף 36(3) – גם לידיעת הממונה עליו (להלן – הממונה), ויתן להם הזדמנות נאותה להשיב עליה; נציב תלונות הציבור רשאי לדרוש ממי שהתלונה עליו להשיב על התלונה תוך התקופה שיקבע בדרישתו.
(ג) ראה הנציב שעל אף האמור בסעיף קטן (ב), הנילון עלול להיפגע מתוצאות הבירור בלי שניתנה לו הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו, לרבות כתוצאה מחומר או מידע נוסף שהגיע לידי הנציב בהמשך הבירור, יודיע לו על כך וייתן לו הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו. (ג) ראה הנציב שעל אף האמור בסעיף קטן (ב), הנילון עלול להיפגע מתוצאות הבירור בלי שניתנה לו הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו, לרבות כתוצאה מחומר או מידע נוסף שהגיע לידי הנציב בהמשך הבירור, יודיע לו על כך וייתן לו הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו. (ג) ראה הנציב שעל אף האמור בסעיף קטן (ב), הנילון עלול להיפגע מתוצאות הבירור בלי שניתנה לו הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו, לרבות כתוצאה מחומר או מידע נוסף שהגיע לידי הנציב בהמשך הבירור, יודיע לו על כך וייתן לו הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו.
(ד) לצורך בירור התלונה רשאי הנציב לשמוע את המתלונן או כל אדם אחר. (ד) לצורך בירור התלונה רשאי הנציב לשמוע את המתלונן או כל אדם אחר. (ד) לצורך בירור התלונה רשאי הנציב לשמוע את המתלונן או כל אדם אחר. (ג) לצורך הבירור רשאי הנציב לשמוע את המתלונן, את השופט הנילון וכל אדם אחר אם ראה תועלת בדבר. (ג) נציב תלונות הציבור רשאי לשמוע את המתלונן, את מי שהמתלונן פנה בענינו כאמור בסעיף 37(1), את מי שהתלונה עליו וכל אדם אחר אם ראה תועלת בדבר.
(ה) ראה הנציב שאדם אחר עלול להיפגע מהבירור או מתוצאותיו, יודיע לו הנציב על כך, יעביר לו כל חומר או מידע הנוגע לעניין שנמצא בידיו, וייתן לו הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו בדרך שיראה לנכון ובתוך תקופה שיקבע. (ה) ראה הנציב שאדם אחר עלול להיפגע מהבירור או מתוצאותיו, יודיע לו הנציב על כך, יעביר לו כל חומר או מידע הנוגע לעניין שנמצא בידיו, וייתן לו הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו בדרך שיראה לנכון ובתוך תקופה שיקבע. (ה) ראה הנציב שאדם אחר עלול להיפגע מהבירור או מתוצאותיו, יודיע לו הנציב על כך, יעביר לו כל חומר או מידע הנוגע לעניין שנמצא בידיו, וייתן לו הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו בדרך שיראה לנכון ובתוך תקופה שיקבע.
(ו) לצורך הבירור, רשאי הנציב לקבל מכל אדם או גוף, בתוך תקופה שיקבע ובאופן שיקבע, כל ידיעה או מסמך העשויים לדעתו לסייע בבירור התלונה,
לרבות דברים שנמסרו במסגרת הליך בבית משפט הדן בדלתיים סגורות לפי סעיף 68(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984,
והכול למעט ידיעה או מסמך שחל עליהם חיסיון על פי דין;
קיבל הנציב ידיעה או מסמך אשר חלות לגביהם הגבלות בדבר גילוי או פרסום על פי דין, יחולו הגבלות אלה גם על הנציב.
(ו) לצורך הבירור, רשאי הנציב לקבל מכל אדם או גוף, בתוך תקופה שיקבע ובאופן שיקבע, כל ידיעה או מסמך העשויים לדעתו לסייע בבירור התלונה,
לרבות דברים שנמסרו במסגרת הליך בבית משפט הדן בדלתיים סגורות לפי סעיף 68(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984,
והכול למעט ידיעה או מסמך שחל עליהם חיסיון על פי דין;
קיבל הנציב ידיעה או מסמך אשר חלות לגביהם הגבלות בדבר גילוי או פרסום על פי דין, יחולו הגבלות אלה גם על הנציב.
(ו) לצורך הבירור, רשאי הנציב לקבל מכל אדם או גוף, בתוך תקופה שיקבע ובאופן שיקבע, כל ידיעה או מסמך העשויים לדעתו לסייע בבירור התלונה,
לרבות דברים שנמסרו במסגרת הליך בבית משפט הדן בדלתיים סגורות לפי סעיף 68(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984,
והכול למעט ידיעה או מסמך שחל עליהם חיסיון על פי דין;
קיבל הנציב ידיעה או מסמך אשר חלות לגביהם הגבלות בדבר גילוי או פרסום על פי דין, יחולו הגבלות אלה גם על הנציב. 12. סמכות קבלת מסמכים ומידע
(א) לנציב יהיו כל הסמכויות כאמור בסעיף 26 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח– 1958 [נוסח משולב].
(ב) הנציב רשאי לקבל על פי דרישתו, כל מסמך וכל מידע שברשות הגוף המבוקר הנוגע לנושא שנבחן בנציבות; מי שנדרש למסור מסמך או מידע כאמור יהיה חייב למלא אחר הדרישה בתוך התקופה שנדרש לעשות כן ובאופן הקבוע בה.
(ג) לנציב תהיה גישה מלאה, לצורך ביצוע תפקידו, לכל מקום ולכל מאגר רגיל או ממוחשב של הגוף המבוקר.
(ד) באשר למידע החסוי על פי דין שברשות הגופים המבוקרים, יחולו על הנציב המגבלות הקבועות בדין לגבי המורשים לקבל מידע כזה.
(ה) סמכות שהוקנתה בסעיף זה לנציב וחובה שהוטלה עליו, יחולו גם על עובדי הנציבות ועל כל אדם הפועל מטעם הנציבות.
(ב) לצורך הבירור, רשאי הנציב לקבל מכל אדם או גוף, בתוך תקופה שיקבע ובאופן שיקבע, בכפוף לסעיף קטן (ג), כל ידיעה או מסמך העשויים לדעת הנציב לסייע בבירור התלונה.
41. דרכי הבירור
(ד) לצורך הבירור רשאי נציב תלונות הציבור לדרוש מכל אדם או גוף לתת לו, תוך תקופה שיקבע בדרישה ובאופן שיקבע, כל ידיעה ומסמך העשויים, לדעת נציב תלונות הציבור, לעזור בבירור התלונה...
(ז) מי שנדרש למסור ידיעה או מסמך כאמור בסעיף קטן (ו), ימלא אחר הדרישה ויהיה חייב להשיב נכונה על כל שאלה שנשאל בידי הנציב, למעט שאלות שהתשובות עליהן יהיה בהן כדי להעמידו בסכנת אשמה פלילית.
(ז) מי שנדרש למסור ידיעה או מסמך כאמור בסעיף קטן (ו), ימלא אחר הדרישה ויהיה חייב להשיב נכונה על כל שאלה שנשאל בידי הנציב, למעט שאלות שהתשובות עליהן יהיה בהן כדי להעמידו בסכנת אשמה פלילית.
(ז) מי שנדרש למסור ידיעה או מסמך כאמור בסעיף קטן (ו), ימלא אחר הדרישה ויהיה חייב להשיב נכונה על כל שאלה שנשאל בידי הנציב, למעט שאלות שהתשובות עליהן יהיה בהן כדי להעמידו בסכנת אשמה פלילית. 12. סמכות קבלת מסמכים ומידע
(ב) הנציב רשאי לקבל על פי דרישתו, כל מסמך וכל מידע שברשות הגוף המבוקר הנוגע לנושא שנבחן בנציבות; מי שנדרש למסור מסמך או מידע כאמור יהיה חייב למלא אחר הדרישה בתוך התקופה שנדרש לעשות כן ובאופן הקבוע בה.
מי שנדרש למסור ידיעה או מסמך כאמור, ימלא אחר הדרישה, והוראות סעיף 11, למעט פסקאות
(1) ו-(3) של סעיף קטן (א), לחוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968, יחולו, בשינויים המחויבים, על סירוב למלא אחר הדרישה. 41. דרכי הבירור
(ד) ... מי שנדרש למסור ידיעה או מסמך כאמור יהיה חייב למלא את הדרישה; אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיפים 5ב עד 5ו לפקודת העדות.
26. סמכויות של ועדת חקירה [חל מכוח ס' 47(א)]
המבקר וכן מי שנתמנה על ידיו לכך באישור הועדה יהיו להם כל הסמכויות האמורות בסעיפים 8 עד 11 ו-27(ב) ו-(ד) לחוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968, בשינויים המחוייבים.
(ח) בירור התלונה יסתיים בהקדם האפשרי, ולכל המאוחר בתוך שנה מיום הגשתה, אלא אם כן לא ניתן לסיימה במועד האמור מטעמים שיירשמו. (ח) בירור התלונה יסתיים בהקדם האפשרי, ולכל המאוחר בתוך שנה מיום הגשתה, אלא אם כן לא ניתן לסיימה במועד האמור מטעמים שיירשמו. (ח) בירור התלונה יסתיים בהקדם האפשרי, ולכל המאוחר בתוך שנה מיום הגשתה, אלא אם כן לא ניתן לסיימה במועד האמור מטעמים שיירשמו. (ד) בירור התלונה יסתיים לכל המאוחר עד תום שנה אחת מיום קבלתה בנציבות.
17. הפסקת הבירור
(א) הנציב יפסיק את בירור התלונה אם נוכח שהתקיימה עילה מהעילות המצדיקות שלא לפתוח בבירור התלונה לפי חוק זה. 17. הפסקת הבירור
(א) הנציב יפסיק את בירור התלונה אם נוכח שהתקיימה עילה מהעילות המצדיקות שלא לפתוח בבירור התלונה לפי חוק זה. 17. הפסקת הבירור
(א) הנציב יפסיק את בירור התלונה אם נוכח שהתקיימה עילה מהעילות המצדיקות שלא לפתוח בבירור התלונה לפי חוק זה. 21. הפסקת הבירור
הנציב רשאי להפסיק את בירור התלונה אם נוכח שהתקיימה אחת העילות המצדיקות שלא לפתוח בבירורה. 42. הפסקת הבירור
נציב תלונות הציבור רשאי להפסיק את בירור התלונה, אם נוכח שנתקיימה אחת העילות המצדיקות שלא לפתוח בבירורה,
(ב) הנציב רשאי להפסיק את בירור התלונה אם נוכח שהתקיים אחד מאלה: (ב) הנציב רשאי להפסיק את בירור התלונה אם נוכח שהתקיים אחד מאלה: (ב) הנציב רשאי להפסיק את בירור התלונה אם נוכח שהתקיים אחד מאלה:
(1) עניין התלונה בא על תיקונו; (1) עניין התלונה בא על תיקונו; או שעניין התלונה בא על תיקונו או שענין התלונה בא על תיקונו
(2) המתלונן ביטל את תלונתו; (2) המתלונן ביטל את תלונתו; או שהמתלונן ביטל את תלונתו; או שהמתלונן ביטל את תלונתו;
(3) התלונה מתייחסת לגורם שחדל להיות מייצג המדינה בערכאות. (3) התלונה מתייחסת לגורם שחדל להיות מייצג המדינה בערכאות.
(ג) טען הנילון כי יכולתו להתגונן מפני התלונה נפגעת באופן משמעותי בשל כך שמידע הדרוש לצורך הגנתו הוא מידע שגילויו אסור על פי דין, ומצא היועץ המשפטי לממשלה כי טענתו מוצדקת, רשאי הוא להודיע על הפסקת בירור התלונה, והנציב יפסיק את בירורה. (ג) טען הנילון כי יכולתו להתגונן מפני התלונה נפגעת באופן משמעותי בשל כך שמידע הדרוש לצורך הגנתו הוא מידע שגילויו אסור על פי דין, ומצא היועץ המשפטי לממשלה כי טענתו מוצדקת, רשאי הוא להודיע על הפסקת בירור התלונה, והנציב יפסיק את בירורה. (ג) טען הנילון כי יכולתו להתגונן מפני התלונה נפגעת באופן משמעותי בשל כך שמידע הדרוש לצורך הגנתו הוא מידע שגילויו אסור על פי דין, ומצא היועץ המשפטי לממשלה כי טענתו מוצדקת, רשאי הוא להודיע על הפסקת בירור התלונה, והנציב יפסיק את בירורה.
(ד) הפסיק הנציב את בירור התלונה כאמור בסעיף זה, יודיע על כך בכתב למתלונן, לנילון ולממונה עליו, בצירוף נימוקיו, והעתק ההודעה יימסר לשר וליועץ המשפטי לממשלה. (ד) הפסיק הנציב את בירור התלונה כאמור בסעיף זה, יודיע על כך בכתב למתלונן, לנילון ולממונה עליו, בצירוף נימוקיו, והעתק ההודעה יימסר לשר וליועץ המשפטי לממשלה. (ד) הפסיק הנציב את בירור התלונה כאמור בסעיף זה, יודיע על כך בכתב למתלונן, לנילון ולממונה עליו, בצירוף נימוקיו, והעתק ההודעה יימסר לשר וליועץ המשפטי לממשלה. הופסק בירור התלונה כאמור בסעיף זה, יודיע הנציב בכתב למתלונן, לנילון ולמי שמנוי בסעיף 19(ד), לפי העניין, ויציין את הנימוקים להחלטתו.
במקרה זה יודיע בכתב למתלונן, למי שהתלונה עליו ולממונה, שהפסיק את הבירור, ויציין את הנימוקים לכך.
16. הליכים מקבילים
הובא לידיעת הנציבות שמבקר המדינה או גוף ביקורת אחר החלו בבירור עניין שלגביו הגיש מתלונן תלונה לנציבות, לא תברר הנציבות את התלונה.
18. תוצאות הבירור
(א) מצא הנציב שהתלונה היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן, לנילון ולממונה עליו;
18. תוצאות הבירור
(א) מצא הנציב שהתלונה היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן, לנילון ולממונה עליו;
18. תוצאות הבירור
(א) מצא הנציב שהתלונה היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן, לנילון ולממונה עליו;
14. ביקורת מערכתית
לא קיים עובד גוף מבוקר את האמור בחוק זה, יהווה הדבר עבירת משמעת לפי הדין המשמעתי החל באותו גוף מבוקר. 22. תוצאות הבירור
(א) מצא הנציב שהתלונה היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן, לנילון ולמי שמנוי בסעיף 19(ד) [=לשופט, לנשיא, לשר, למנהל ולנשיא ביהמ"ש בו הוא מכהן] לפי העניין, בצירוף החלטתו;
בהודעה כאמור רשאי הנציב לפרט את תמצית ממצאיו, כולם או חלקם, 43. תוצאות הבירור
(א) מצא נציב תלונות הציבור שהתלונה היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן, למי שהתלונה עליו, ואם ראה לעשות כן – גם לממונה, ויציין את נימוקיו;
נציב תלונות הציבור רשאי לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו
הנציב רשאי להמליץ לפני הנילון ולפני הממונה עליו, על הצורך בתיקון ליקוי שהעלה הבירור ועל הדרך והמועד לתיקונו;
עותק מההחלטה כאמור יימסר לשר וליועץ המשפטי לממשלה. הנציב רשאי להמליץ לפני הנילון ולפני הממונה עליו, על הצורך בתיקון ליקוי שהעלה הבירור ועל הדרך והמועד לתיקונו;
עותק מההחלטה כאמור יימסר לשר וליועץ המשפטי לממשלה. הנציב רשאי להמליץ לפני הנילון ולפני הממונה עליו, על הצורך בתיקון ליקוי שהעלה הבירור ועל הדרך והמועד לתיקונו;
עותק מההחלטה כאמור יימסר לשר וליועץ המשפטי לממשלה. ואם העלה הבירור כי קיים ליקוי, רשאי הוא להצביע על הצורך בתיקונו ועל הדרך הראויה לכך. ורשאי הוא להצביע בפני מי שהתלונה עליו ובפני הממונה על הצורך בתיקון ליקוי שהעלה הבירור ועל הדרך והמועד לתיקונו.
(ב) התקבלה המלצה על צורך בתיקון ליקוי כאמור בסעיף קטן (א), יודיעו הנילון והממונה עליו, לנציב, על הצעדים שננקטו לתיקון הליקוי; לא התקבלה הודעה כאמור בתוך זמן סביר, או שההודעה אינה מניחה את דעתו של הנציב, רשאי הוא להביא את העניין לפני השר והיועץ המשפטי לממשלה. (ב) התקבלה המלצה על צורך בתיקון ליקוי כאמור בסעיף קטן (א), יודיעו הנילון והממונה עליו, לנציב, על הצעדים שננקטו לתיקון הליקוי; לא התקבלה הודעה כאמור בתוך זמן סביר, או שההודעה אינה מניחה את דעתו של הנציב, רשאי הוא להביא את העניין לפני השר והיועץ המשפטי לממשלה. (ב) התקבלה המלצה על צורך בתיקון ליקוי כאמור בסעיף קטן (א), יודיעו הנילון והממונה עליו, לנציב, על הצעדים שננקטו לתיקון הליקוי; לא התקבלה הודעה כאמור בתוך זמן סביר, או שההודעה אינה מניחה את דעתו של הנציב, רשאי הוא להביא את העניין לפני השר והיועץ המשפטי לממשלה. (ב) התקבלה המלצה על צורך בתיקון ליקוי כאמור בסעיף קטן (א), יודיע השופט הנילון, לנציב, על הצעדים שננקטו לתיקון הליקוי; לא התקבלה הודעה בתוך זמן סביר, או שההודעה אינה מניחה את דעתו של הנציב, רשאי הוא להביא את העניין לפני הנשיא והשר. (ב) מי שהתלונה עליו או הממונה יודיע לנציב תלונות הציבור, תוך המועד האמור בסעיף קטן (א), על הצעדים שננקטו; לא עשה כן, או שההודעה אינה מניחה את דעתו של נציב תלונות הציבור, רשאי הוא להביא את הענין לידיעת השר הנוגע בדבר או הועדה.
(ג) מצא הנציב שהתלונה לא היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן, לנילון ולממונה עליו, ויציין את נימוקיו. (ג) מצא הנציב שהתלונה לא היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן, לנילון ולממונה עליו, ויציין את נימוקיו. (ג) מצא הנציב שהתלונה לא היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן, לנילון ולממונה עליו, ויציין את נימוקיו. (ג) מצא הנציב שהתלונה לא היתה מוצדקת, יודיע על כך בכתב למתלונן, לנילון ולמי שמנוי בסעיף 19(ד), ורשאי הנציב לפרט להם את תמצית ממצאיו. (ג) מצא נציב תלונות הציבור שהתלונה לא היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן, למי שהתלונה עליו, ואם ראה לעשות כן – גם לממונה, ויציין את נימוקיו; ורשאי הוא לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו.
(ד) העלה בירור התלונה חשש שנעברה עבירה פלילית או משמעתית, יביא הנציב את העניין לידיעת השר והיועץ המשפטי לממשלה. (ד) העלה בירור התלונה חשש שנעברה עבירה פלילית או משמעתית, יביא הנציב את העניין לידיעת השר והיועץ המשפטי לממשלה. (ד) העלה בירור התלונה חשש שנעברה עבירה פלילית או משמעתית, יביא הנציב את העניין לידיעת השר והיועץ המשפטי לממשלה. (ד) העלה בירור התלונה חשש למעשה פלילי, יביא הנציב את העניין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה, וכן לידיעת השר והנשיא; העלה בירור התלונה חשש לעבירה משמעתית יביא הנציב את העניין לידיעת השר ורשאי הוא להמליץ לשר על הגשת קובלנה לבית הדין המשמעתי לשופטים. (ד) העלה בירור התלונה חשש שנעברה עבירה פלילית, יביא נציב תלונות הציבור את הענין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה; ורשאי הוא לעשות כן אם העלה בירור התלונה חשש שנעברה עבירה משמעתית על פי כל דין. היועץ המשפטי לממשלה יודיע לנציב ולועדה, בתוך שישה חודשים מיום שהועבר אליו הענין, על דרך טיפולו בנושא.
(ה) הנציב רשאי, אם מצא לנכון לעשות כן בעקבות ממצאיו, להמליץ לועדה לבחירת שופטים, לסיים את כהונתו של שופט על פי סמכותה או להמליץ לשר או לנשיא להביא לוועדה לבחירת שופטים הצעה לסיים את כהונתו של שופט; החליטו הוועדה, השר או הנשיא שלא לקבל את המלצת הנציב, ינמקו את החלטתם
47. תחולת הוראות
(ב) אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מסמכותו של מבקר המדינה להיעזר בפעולותיו האחרות בחומר שהגיע לידיו בקשר לתלונות, בין שבירר ובין שלא בירר אותן.
19. דין וחשבון
(א) הנציב יגיש לשר וליועץ המשפטי לממשלה, מדי שנה, דין וחשבון לגבי השנה שהסתיימה (להלן – דין וחשבון שנתי), ובו סקירה שתתייחס, בין השאר, לפעולות הנציבות בעניינים האלה, בחלוקה לפי סוגי מייצגי המדינה בערכאות ולפי הגופים או היחידות שבמסגרתם הם מועסקים 19. דין וחשבון
(א) הנציב יגיש לשר וליועץ המשפטי לממשלה, מדי שנה, דין וחשבון לגבי השנה שהסתיימה (להלן – דין וחשבון שנתי), ובו סקירה שתתייחס, בין השאר, לפעולות הנציבות בעניינים האלה, בחלוקה לפי סוגי מייצגי המדינה בערכאות ולפי הגופים או היחידות שבמסגרתם הם מועסקים 19. דין וחשבון
(א) הנציב יגיש לשר וליועץ המשפטי לממשלה, מדי שנה, דין וחשבון לגבי השנה שהסתיימה (להלן – דין וחשבון שנתי), ובו סקירה שתתייחס, בין השאר, לפעולות הנציבות בעניינים האלה, בחלוקה לפי סוגי מייצגי המדינה בערכאות ולפי הגופים או היחידות שבמסגרתם הם מועסקים 7. דוחות הביקורת
(א) הנציב יסכם בכתב את הביקורות המערכתיות בדוחות שבהם יפרט את – 27. דין וחשבון
(א) הנציב יגיש לשר המשפטים ולנשיא בית המשפט העליון, מדי שנה, דין וחשבון על פעולותיו, שיכיל תיאור פרטני של הטיפול בתלונות, וכן סקירה כללית שתתייחס, בין השאר, לענינים האלה, בחלוקה לפי סוגי ערכאות ושופטים: 46. דין וחשבון
(א) נציב תלונות הציבור יכין בראשית כל שנה, דין וחשבון על פעולותיו בשנה שקדמה לה שיכיל סקירה כללית ותיאור הטיפול במבחר של תלונות; דין וחשבון כאמור יונח על שולחן הכנסת.
19. דין וחשבון
(א) הנציב יגיש לשר וליועץ המשפטי לממשלה, מדי שנה, דין וחשבון לגבי השנה שהסתיימה (להלן – דין וחשבון שנתי), ובו סקירה שתתייחס, בין השאר, לפעולות הנציבות בעניינים האלה, בחלוקה לפי סוגי מייצגי המדינה בערכאות ולפי הגופים או היחידות שבמסגרתם הם מועסקים 19. דין וחשבון
(א) הנציב יגיש לשר וליועץ המשפטי לממשלה, מדי שנה, דין וחשבון לגבי השנה שהסתיימה (להלן – דין וחשבון שנתי), ובו סקירה שתתייחס, בין השאר, לפעולות הנציבות בעניינים האלה, בחלוקה לפי סוגי מייצגי המדינה בערכאות ולפי הגופים או היחידות שבמסגרתם הם מועסקים 19. דין וחשבון
(א) הנציב יגיש לשר וליועץ המשפטי לממשלה, מדי שנה, דין וחשבון לגבי השנה שהסתיימה (להלן – דין וחשבון שנתי), ובו סקירה שתתייחס, בין השאר, לפעולות הנציבות בעניינים האלה, בחלוקה לפי סוגי מייצגי המדינה בערכאות ולפי הגופים או היחידות שבמסגרתם הם מועסקים 7. דוחות הביקורת
(א) הנציב יסכם בכתב את הביקורות המערכתיות בדוחות שבהם יפרט את – 27. דין וחשבון
(א) הנציב יגיש לשר המשפטים ולנשיא בית המשפט העליון, מדי שנה, דין וחשבון על פעולותיו, שיכיל תיאור פרטני של הטיפול בתלונות, וכן סקירה כללית שתתייחס, בין השאר, לענינים האלה, בחלוקה לפי סוגי ערכאות ושופטים: 46. דין וחשבון
(א) נציב תלונות הציבור יכין בראשית כל שנה, דין וחשבון על פעולותיו בשנה שקדמה לה שיכיל סקירה כללית ותיאור הטיפול במבחר של תלונות; דין וחשבון כאמור יונח על שולחן הכנסת.
19. דין וחשבון
(א) הנציב יגיש לשר וליועץ המשפטי לממשלה, מדי שנה, דין וחשבון לגבי השנה שהסתיימה (להלן – דין וחשבון שנתי), ובו סקירה שתתייחס, בין השאר, לפעולות הנציבות בעניינים האלה, בחלוקה לפי סוגי מייצגי המדינה בערכאות ולפי הגופים או היחידות שבמסגרתם הם מועסקים 19. דין וחשבון
(א) הנציב יגיש לשר וליועץ המשפטי לממשלה, מדי שנה, דין וחשבון לגבי השנה שהסתיימה (להלן – דין וחשבון שנתי), ובו סקירה שתתייחס, בין השאר, לפעולות הנציבות בעניינים האלה, בחלוקה לפי סוגי מייצגי המדינה בערכאות ולפי הגופים או היחידות שבמסגרתם הם מועסקים 19. דין וחשבון
(א) הנציב יגיש לשר וליועץ המשפטי לממשלה, מדי שנה, דין וחשבון לגבי השנה שהסתיימה (להלן – דין וחשבון שנתי), ובו סקירה שתתייחס, בין השאר, לפעולות הנציבות בעניינים האלה, בחלוקה לפי סוגי מייצגי המדינה בערכאות ולפי הגופים או היחידות שבמסגרתם הם מועסקים 7. דוחות הביקורת
(א) הנציב יסכם בכתב את הביקורות המערכתיות בדוחות שבהם יפרט את – 27. דין וחשבון
(א) הנציב יגיש לשר המשפטים ולנשיא בית המשפט העליון, מדי שנה, דין וחשבון על פעולותיו, שיכיל תיאור פרטני של הטיפול בתלונות, וכן סקירה כללית שתתייחס, בין השאר, לענינים האלה, בחלוקה לפי סוגי ערכאות ושופטים: 46. דין וחשבון
(א) נציב תלונות הציבור יכין בראשית כל שנה, דין וחשבון על פעולותיו בשנה שקדמה לה שיכיל סקירה כללית ותיאור הטיפול במבחר של תלונות; דין וחשבון כאמור יונח על שולחן הכנסת.
19. דין וחשבון
(א) הנציב יגיש לשר וליועץ המשפטי לממשלה, מדי שנה, דין וחשבון לגבי השנה שהסתיימה (להלן – דין וחשבון שנתי), ובו סקירה שתתייחס, בין השאר, לפעולות הנציבות בעניינים האלה, בחלוקה לפי סוגי מייצגי המדינה בערכאות ולפי הגופים או היחידות שבמסגרתם הם מועסקים 19. דין וחשבון
(א) הנציב יגיש לשר וליועץ המשפטי לממשלה, מדי שנה, דין וחשבון לגבי השנה שהסתיימה (להלן – דין וחשבון שנתי), ובו סקירה שתתייחס, בין השאר, לפעולות הנציבות בעניינים האלה, בחלוקה לפי סוגי מייצגי המדינה בערכאות ולפי הגופים או היחידות שבמסגרתם הם מועסקים 19. דין וחשבון
(א) הנציב יגיש לשר וליועץ המשפטי לממשלה, מדי שנה, דין וחשבון לגבי השנה שהסתיימה (להלן – דין וחשבון שנתי), ובו סקירה שתתייחס, בין השאר, לפעולות הנציבות בעניינים האלה, בחלוקה לפי סוגי מייצגי המדינה בערכאות ולפי הגופים או היחידות שבמסגרתם הם מועסקים 7. דוחות הביקורת
(א) הנציב יסכם בכתב את הביקורות המערכתיות בדוחות שבהם יפרט את – 27. דין וחשבון
(א) הנציב יגיש לשר המשפטים ולנשיא בית המשפט העליון, מדי שנה, דין וחשבון על פעולותיו, שיכיל תיאור פרטני של הטיפול בתלונות, וכן סקירה כללית שתתייחס, בין השאר, לענינים האלה, בחלוקה לפי סוגי ערכאות ושופטים: 46. דין וחשבון
(א) נציב תלונות הציבור יכין בראשית כל שנה, דין וחשבון על פעולותיו בשנה שקדמה לה שיכיל סקירה כללית ותיאור הטיפול במבחר של תלונות; דין וחשבון כאמור יונח על שולחן הכנסת.
(1) מספר התלונות שהוגשו ומספר התלונות שבוררו; (1) מספר התלונות שהוגשו ומספר התלונות שבוררו; (1) מספר התלונות שהוגשו ומספר התלונות שבוררו; (1) ממצאי הביקורת; (1) מספר התלונות שהוגשו ומספר התלונות שבוררו;
(2) מספר התלונות שנמצאו מוצדקות; (2) מספר התלונות שנמצאו מוצדקות; (2) מספר התלונות שנמצאו מוצדקות; (2) מספר התלונות שנמצאו מוצדקות;
(3) הטעמים לאי-בירור התלונות לפי סעיף 15; (3) הטעמים לאי-בירור התלונות לפי סעיף 15; (3) הטעמים לאי-בירור התלונות לפי סעיף 15; (3) הטעמים לאי בירור תלונות;
(4) זמן הבירור הממוצע בתלונות שבוררו; (4) זמן הבירור הממוצע בתלונות שבוררו; (4) זמן הבירור הממוצע בתלונות שבוררו; (4) זמן הבירור הממוצע בתלונות שבוררו;
(5) מספר התלונות שבירורן טרם הסתיים; (5) מספר התלונות שבירורן טרם הסתיים; (5) מספר התלונות שבירורן טרם הסתיים; (5) מספר התלונות שבירורן טרם הסתיים;
(6) סוגי העניינים שלגביהם הוגשו תלונות; (6) סוגי העניינים שלגביהם הוגשו תלונות; (6) סוגי העניינים שלגביהם הוגשו תלונות; (6) סוגי העניינים שלגביהם הוגשו תלונות;
(7) המלצות מרכזיות באשר לטיפול בליקויים ותיקונם; (7) המלצות מרכזיות באשר לטיפול בליקויים ותיקונם; (7) המלצות מרכזיות באשר לטיפול בליקויים ותיקונם; (2) המלצות לתיקון הליקויים;
(3) נקודות לשיפור או פעולות בולטות לטובה; (7) דרכים שננקטו לטיפול בליקויים ולתיקונם;
(4) כל עניין אחר שמצא הנציב לנכון.
(8) מספר התלונות שהעלו חשש לעבירה פלילית ולעבירה משמעתית, אם היו כאלה; (8) מספר התלונות שהעלו חשש לעבירה פלילית ולעבירה משמעתית, אם היו כאלה; (8) מספר התלונות שהעלו חשש לעבירה פלילית ולעבירה משמעתית, אם היו כאלה; (8) מספר התלונות שהעלו חשש לעבירה פלילית ולעבירה משמעתית, אם היו כאלה;
(9) תיאור הטיפול בתלונות תוך השמטה של פרטים אישיים או פרטים שיכולים להביא לזיהוי של המתלונן, לנילון או אדם אחר. (9) תיאור הטיפול בתלונות תוך השמטה של פרטים אישיים או פרטים שיכולים להביא לזיהוי של המתלונן, לנילון או אדם אחר. (9) תיאור הטיפול בתלונות תוך השמטה של פרטים אישיים או פרטים שיכולים להביא לזיהוי של המתלונן, לנילון או אדם אחר.
(9) מספר ההמלצות לוועדת לבחירת שופטים, לשר או לנשיא לסיים כהונת שופט, אם היו כאלה.
(ב) במקרים פרטניים רשאי הנציב להמליץ על הליכים נוספים במסגרת מנגנוני החקירה והמשמעת הקבועים בדין.
(ב) הנציב ימסור העתק של הדין וחשבון השנתי לשר לביטחון הפנים ולמפקח הכללי של משטרת ישראל. (ב) הנציב ימסור העתק של הדין וחשבון השנתי לשר לביטחון הפנים ולמפקח הכללי של משטרת ישראל. (ב) הנציב ימסור העתק של הדין וחשבון השנתי לשר לביטחון הפנים ולמפקח הכללי של משטרת ישראל.
(ב) קיבל שר המשפטים את הדין וחשבון השנתי מאת הנציב, יגיש לועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת דין וחשבון על בסיס הסקירה הכללית כאמור בסעיף קטן (א); הדין וחשבון לפי סעיף קטן זה לא יכלול שמות ופרטים מזהים.
(ג) הנציב רשאי להגיש לשר וליועץ המשפטי לממשלה דין וחשבון מיוחד קודם להגשת הדין וחשבון השנתי. (ג) הנציב רשאי להגיש לשר וליועץ המשפטי לממשלה דין וחשבון מיוחד קודם להגשת הדין וחשבון השנתי. (ג) הנציב רשאי להגיש לשר וליועץ המשפטי לממשלה דין וחשבון מיוחד קודם להגשת הדין וחשבון השנתי. (ג) הדוחות יובאו בפני השר והיועץ המשפטי לממשלה, אלא אם כן מצא הנציב שקיימת מניעה לעשות כן בנושאים ספציפיים. (ג) הנציב רשאי להגיש לשר ולנשיא בית המשפט העליון דין וחשבון מיוחד קודם להגשת הדין וחשבון השנתי. (ב) נציב תלונות הציבור רשאי להגיש לכנסת דין וחשבון מיוחד קודם להגשת הדין וחשבון השנתי; דין וחשבון כאמור יונח על שולחן הכנסת.
(ד) השר יפרסם לציבור כל דין וחשבון שיוגש אליו לפי סעיף זה, בדרך שימצא לנכון. (ד) השר יפרסם לציבור כל דין וחשבון שיוגש אליו לפי סעיף זה, בדרך שימצא לנכון. (ד) השר יפרסם לציבור כל דין וחשבון שיוגש אליו לפי סעיף זה, בדרך שימצא לנכון.
(ג) הונח דין וחשבון על שולחן הכנסת, תדון בו הועדה ותגיש לכנסת את סיכומיה והצעותיה לאישור ויחולו, לענין זה הוראות סעיף 18א, בשינויים המחויבים.
(ד) דין וחשבון לפי סעיף זה לא יפורסם לפני הנחתו על שולחן הכנסת.
[סעיף 21(א) לגבי סייגים לפרסום, כולל התייחסות גם לדוח] [סעיף 21(א) לגבי סייגים לפרסום, כולל התייחסות גם לדוח] [סעיף 21(א) לגבי סייגים לפרסום, כולל התייחסות גם לדוח] (ד) בדוחות הביקורת המערכתית לא יפורסמו שמות או פרטים שיש בהם כדי לזהות את עובדי הגופים המבוקרים. (ד) על המידע הכלול בדוחות יחולו הוראות סעיף 23 [סייגים לנימוק וגילוי ממצאים] (ה) הוראות סעיף 44 יחולו בשינויים המחוייבים גם על דין וחשבון לפי סעיף זה.
(ה) עובדי הגופים המבוקרים, יהיו רשאים להיות מיוצגים בפני הנציב באופן שיקבע בתקנות.
20. סודיות
(א) הנציב ועובדי הנציבות חייבים לשמור בסוד כל ידיעה שהגיעה אליהם עקב עבודתם, לא לעשות בה שימוש ולא לגלותה לאחר, אלא לשם ביצוע תפקידיהם לפי חוק זה; הנציב ועובדי הנציבות יחתמו על כתב שמירה על סודיות עם תחילת עבודתם. 20. סודיות
(א) הנציב ועובדי הנציבות חייבים לשמור בסוד כל ידיעה שהגיעה אליהם עקב עבודתם, לא לעשות בה שימוש ולא לגלותה לאחר, אלא לשם ביצוע תפקידיהם לפי חוק זה; הנציב ועובדי הנציבות יחתמו על כתב שמירה על סודיות עם תחילת עבודתם. 20. סודיות
(א) הנציב ועובדי הנציבות חייבים לשמור בסוד כל ידיעה שהגיעה אליהם עקב עבודתם, לא לעשות בה שימוש ולא לגלותה לאחר, אלא לשם ביצוע תפקידיהם לפי חוק זה; הנציב ועובדי הנציבות יחתמו על כתב שמירה על סודיות עם תחילת עבודתם. 13. חובת סודיות וגילוי מסמכים
(א) הנציב, עובדי הנציבות, יועצים חיצוניים לנציבות וכל אדם אחר שבעזרתו מבצע הנציב את תפקידיו, ישמרו בסוד כל ידיעה שהגיעה אליהם עקב עבודתם, לא יעשו בה שימוש ולא יגלו אותה לאחר, אלא לשם ביצוע תפקידם לפי חוק זה; מי שאינו עובד הנציבות יחתום על כתב שמירה על סודיות עם תחילת עבודתו. 13. חובת סודיות
(א) הנציב, עובדי הנציבות וכל אדם אחר שבעזרתו מבצע הנציב את תפקידיו, חייבים לשמור בסוד כל ידיעה שהגיעה אליהם עקב עבודתם, לא לעשות בה שימוש ולא לגלותה לאחר, אלא לשם ביצוע תפקידיהם לפי חוק זה; העובדים יחתמו על כתב שמירה על סודיות עם תחילת עבודתם. 23. חובת הסודיות [חל מכוח ס' 47(א)]
עובדי משרד המבקר וכל אדם אחר שבעזרתו מבצע המבקר את תפקידיו חייבים לשמור בסוד כל ידיעה שהגיעה אליהם לרגל עבודתם ולהתחייב על כך בכתב עם התחלת העבודה.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) – (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) – (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) – (ב) מסמכים ועדויות שיימסרו לנציבות על ידי גופים מבוקרים לא יגולו ולא יועברו על ידי הנציבות ומי מטעמה לגורם אחר, למעט במקרים שנדרש הדבר על פי דין. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) –
(1) רשאי היועץ המשפטי לממשלה לקבל לידיו, לפי דרישתו, עותק מכל חומר או מידע המצוי בידי הנציב או עובדי הנציבות שהושג במסגרת מילוי תפקידם, ואשר דרוש ליועץ המשפטי לממשלה לצורך הפעלת סמכויותיו במסגרת תפקידו; (1) רשאי היועץ המשפטי לממשלה לקבל לידיו, לפי דרישתו, עותק מכל חומר או מידע המצוי בידי הנציב או עובדי הנציבות שהושג במסגרת מילוי תפקידם, ואשר דרוש ליועץ המשפטי לממשלה לצורך הפעלת סמכויותיו במסגרת תפקידו; (ב) מסמכים ועדויות שיימסרו לנציבות על ידי גופים מבוקרים לא יגולו ולא יועברו על ידי הנציבות ומי מטעמה לגורם אחר, למעט במקרים שנדרש הדבר על פי דין. רשאי שר המשפטים או נשיא בית המשפט העליון לקבל לידיו, לפי דרישתו, עותק מכל חומר או מידע המצוי בנציבות שהושג במסגרת פעילותה ואולם חומר או מידע לגבי תלונה מסוימת יימסר לאחר שהטיפול בה הסתיים;
(2) סבר הנציב כי בירור תלונה מעלה חשש שנעברה עבירה משמעתית על פי דין, יהיה השר רשאי לקבל לידיו, לפי דרישתו, עותק מכל חומר או מידע המצוי בידי הנציב או עובדי הנציבות, שהושג במסגרת מילוי תפקידם, ואשר דרוש לשר לצורך הפעלת סמכותו לנקוט בהליך משמעתי, אלא אם כן קבע היועץ המשפטי לממשלה כי קיימת מניעה להעביר את החומר או המידע כאמור. (2) סבר הנציב כי בירור תלונה מעלה חשש שנעברה עבירה משמעתית על פי דין, יהיה השר רשאי לקבל לידיו, לפי דרישתו, עותק מכל חומר או מידע המצוי בידי הנציב או עובדי הנציבות, שהושג במסגרת מילוי תפקידם, ואשר דרוש לשר לצורך הפעלת סמכותו לנקוט בהליך משמעתי, אלא אם כן קבע היועץ המשפטי לממשלה כי קיימת מניעה להעביר את החומר או המידע כאמור. (ב) מסמכים ועדויות שיימסרו לנציבות על ידי גופים מבוקרים לא יגולו ולא יועברו על ידי הנציבות ומי מטעמה לגורם אחר, למעט במקרים שנדרש הדבר על פי דין.
(ג) השר והיועץ המשפטי לממשלה כאחד, רשאים להתיר פרסום פרטי תלונה מסוימת שהטיפול בה הסתיים, לרבות תמצית ממצאי הבירור, אם נמצא שקיים עניין ציבורי המצדיק את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, ולאחר שניתנה למי שעלול להיפגע מהפרסום הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו. (ג) השר והיועץ המשפטי לממשלה כאחד, רשאים להתיר פרסום פרטי תלונה מסוימת שהטיפול בה הסתיים, לרבות תמצית ממצאי הבירור, אם נמצא שקיים עניין ציבורי המצדיק את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, ולאחר שניתנה למי שעלול להיפגע מהפרסום הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו. (ג) השר והיועץ המשפטי לממשלה כאחד, רשאים להתיר פרסום פרטי תלונה מסוימת שהטיפול בה הסתיים, לרבות תמצית ממצאי הבירור, אם נמצא שקיים עניין ציבורי המצדיק את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, ולאחר שניתנה למי שעלול להיפגע מהפרסום הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו. (ג) הנשיא והשר כאחד רשאים להתיר פרסום פרטי תלונה מסוימת על שופט, כולם או חלקם, שהטיפול בה הסתיים.
21. סייגים לפרסום ולמסירת מידע
(א) הודעה או החלטה של הנציב לפי סעיפים 17(ד) או 18 ודין וחשבון לפי סעיף 19 לא יכללו ולא יגלו חומר או מידע שמתקיים לגביהם אחד מאלה: 21. סייגים לפרסום ולמסירת מידע
(א) הודעה או החלטה של הנציב לפי סעיפים 17(ד) או 18 ודין וחשבון לפי סעיף 19 לא יכללו ולא יגלו חומר או מידע שמתקיים לגביהם אחד מאלה: 21. סייגים לפרסום ולמסירת מידע
(א) הודעה או החלטה של הנציב לפי סעיפים 17(ד) או 18 ודין וחשבון לפי סעיף 19 לא יכללו ולא יגלו חומר או מידע שמתקיים לגביהם אחד מאלה: 23. סייגים לנימוק וגילוי ממצאים
(א) (1) הודעה של הנציב לפי סעיף 22 לא תכלול ולא תגלה חומר או מידע 44. סייגים להודעה
(א) הודעה של נציב תלונות הציבור לפי סעיף 43(א) או (ג) לא תכלול ולא תגלה חומר או ידיעה
(1) ראש הממשלה או שר הביטחון הודיעו לנציב בכתב כי גילוים עלול לפגוע בביטחון המדינה; (1) ראש הממשלה או שר הביטחון הודיעו לנציב בכתב כי גילוים עלול לפגוע בביטחון המדינה; אשר לדעת ראש הממשלה או שר הביטחון הם ענין לביטחון המדינה, אשר לדעת ראש הממשלה או שר הבטחון הם ענין לבטחון המדינה,
(2) ראש הממשלה או שר החוץ הודיעו לנציב בכתב כי גילוים עלול לפגוע ביחסי החוץ; (2) ראש הממשלה או שר החוץ הודיעו לנציב בכתב כי גילוים עלול לפגוע ביחסי החוץ; או אשר לדעת ראש הממשלה או שר החוץ הם ענין ליחסי החוץ או לקשרי המסחר הבין-לאומיים של המדינה; או אשר לדעת ראש הממשלה או שר החוץ הם ענין ליחסי החוץ או לקשרי המסחר הבין-לאומיים של המדינה.
(3) שר משרי הממשלה הודיע לנציב בכתב כי גילוים עלול לפגוע בעניין ציבורי חשוב; (3) שר משרי הממשלה הודיע לנציב בכתב כי גילוים עלול לפגוע בעניין ציבורי חשוב;
(4) פרסומם או גילוים אסור על פי דין; (4) פרסומם או גילוים אסור על פי דין;
(5) מדובר במידע בדבר דיונים פנימיים, תרשומות של התייעצויות פנימיות או של דברים שנאמרו במסגרת תחקיר פנימי או חוות דעת, טיוטה, עצה או המלצה שניתנו לצורך קבלת החלטה, למעט התייעצויות הקבועות בדין; (5) מדובר במידע בדבר דיונים פנימיים, תרשומות של התייעצויות פנימיות או של דברים שנאמרו במסגרת תחקיר פנימי או חוות דעת, טיוטה, עצה או המלצה שניתנו לצורך קבלת החלטה, למעט התייעצויות הקבועות בדין;
(6) הם עלולים לפגוע שלא כדין בפרטיותו של אדם; (6) הם עלולים לפגוע שלא כדין בפרטיותו של אדם;
(ב) הנציב פטור מלציין את ממצאיו או נימוקיו, כולם או חלקם, או לציינם בשינויים או בהשמטות, או למסרם רק לחלק מהמפורטים בסעיף 19(ד) -
(ג) נציב תלונות הציבור יהיה פטור מלציין את ממצאיו או נימוקיו –
(1) כשהתלונה היתה בענין מינוי למשרה פלונית או הטלת תפקיד פלוני;
(7) הם עלולים לפגוע שלא כדין בזכותו של אדם זולת המתלונן; (7) הם עלולים לפגוע שלא כדין בזכותו של אדם זולת המתלונן; (1) אם הם עלולים לדעתו לפגוע שלא כדין בזכותו של אדם זולת המתלונן; (2) כשהחומר או הראיה עלולים לדעתו לפגוע שלא כדין בזכותו של אדם זולת המתלונן;
(8) יש בהם משום גילוי סוד מקצועי או ידיעה סודית כמשמעותם לפי כל דין. (8) יש בהם משום גילוי סוד מקצועי או ידיעה סודית כמשמעותם לפי כל דין. (2) כשיש בהם משום גילוי סוד מקצועי או ידיעה סודית כמשמעותם לפי כל דין. (3) כשיש לדעתו בגילוי החומר או הראיה משום גילוי סוד מקצועי או ידיעה סודית כמשמעותם לפי כל דין.
(ב) ראה הנציב כי הודעה, החלטה או דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) עלולים לכלול או לגלות מידע כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (3) ולא נמסרה לו הודעה בעניין מראש הממשלה או מהשר הנוגע בדבר כאמור באותו סעיף קטן, יבקש הנציב את עמדת ראש הממשלה או השר הנוגע בדבר, לפני שיפרסם את המידע;
לא הודיעו ראש הממשלה או השר הנוגע בדבר את עמדתם בתוך 30 ימים ממועד פניית הנציב, יראו אותם כמי שאין להם התנגדות לפרסום המידע. (ב) ראה הנציב כי הודעה, החלטה או דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) עלולים לכלול או לגלות מידע כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (3) ולא נמסרה לו הודעה בעניין מראש הממשלה או מהשר הנוגע בדבר כאמור באותו סעיף קטן, יבקש הנציב את עמדת ראש הממשלה או השר הנוגע בדבר, לפני שיפרסם את המידע;
לא הודיעו ראש הממשלה או השר הנוגע בדבר את עמדתם בתוך 30 ימים ממועד פניית הנציב, יראו אותם כמי שאין להם התנגדות לפרסום המידע. (ב) ראה הנציב כי הודעה, החלטה או דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) עלולים לכלול או לגלות מידע כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (3) ולא נמסרה לו הודעה בעניין מראש הממשלה או מהשר הנוגע בדבר כאמור באותו סעיף קטן, יבקש הנציב את עמדת ראש הממשלה או השר הנוגע בדבר, לפני שיפרסם את המידע;
לא הודיעו ראש הממשלה או השר הנוגע בדבר את עמדתם בתוך 30 ימים ממועד פניית הנציב, יראו אותם כמי שאין להם התנגדות לפרסום המידע. (א) (2) ראה הנציב כי הודעתו עלולה לכלול או לגלות חומר או מידע כאמור בסעיף קטן (א) ולא הביעו השרים את דעתם כאמור שם, יבקש הנציב את דעת ראש הממשלה, שר הביטחון או שר החוץ, לפי הענין, לפני שייתן את הודעתו. (ב) ראה נציב תלונות הציבור כי הודעתו עלולה לכלול או לגלות חומר או ידיעה כאמור בסעיף קטן (א) ולא הביעו השרים את דעתם כאמור שם, יבקש נציב תלונות הציבור את דעת ראש הממשלה, שר הבטחון או שר החוץ, לפי הענין, לפני שיתן את הודעתו.
(ג) ראה הנציב כי חל אחד מהמקרים המנויים בסעיף קטן (א), רשאי הוא למסור את ההודעה, ההחלטה או הדין וחשבון כאמור באותו סעיף קטן, תוך עריכת שינויים, השמטות, או התניית תנאים או למסור אותם רק לחלק מהגורמים שאליהם יש להעביר אותם לפי חוק זה; פעל הנציב כאמור בסעיף קטן זה, יציין זאת בהודעה, בהחלטה או בדין וחשבון שהוא מוסר כאמור, אלא אם כן קיימת מניעה לכך מהטעמים המפורטים בסעיף קטן (א). (ג) ראה הנציב כי חל אחד מהמקרים המנויים בסעיף קטן (א), רשאי הוא למסור את ההודעה, ההחלטה או הדין וחשבון כאמור באותו סעיף קטן, תוך עריכת שינויים, השמטות, או התניית תנאים או למסור אותם רק לחלק מהגורמים שאליהם יש להעביר אותם לפי חוק זה; פעל הנציב כאמור בסעיף קטן זה, יציין זאת בהודעה, בהחלטה או בדין וחשבון שהוא מוסר כאמור, אלא אם כן קיימת מניעה לכך מהטעמים המפורטים בסעיף קטן (א). (ג) ראה הנציב כי חל אחד מהמקרים המנויים בסעיף קטן (א), רשאי הוא למסור את ההודעה, ההחלטה או הדין וחשבון כאמור באותו סעיף קטן, תוך עריכת שינויים, השמטות, או התניית תנאים או למסור אותם רק לחלק מהגורמים שאליהם יש להעביר אותם לפי חוק זה; פעל הנציב כאמור בסעיף קטן זה, יציין זאת בהודעה, בהחלטה או בדין וחשבון שהוא מוסר כאמור, אלא אם כן קיימת מניעה לכך מהטעמים המפורטים בסעיף קטן (א). (ב) הנציב פטור מלציין את ממצאיו או נימוקיו, כולם או חלקם, או לציינם בשינויים או בהשמטות, או למסרם רק לחלק מהמפורטים בסעיף 19(ד) -
(1) אם הם עלולים לדעתו לפגוע שלא כדין בזכותו של אדם זולת המתלונן;
(2) כשיש בהם משום גילוי סוד מקצועי או ידיעה סודית כמשמעותם לפי כל דין.
(ג) ציין הנציב חלק מממצאיו או מנימוקיו, או ערך השמטות או שינויים, יציין זאת בהודעה לפי סעיף 22.
(ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים לקבל, לפי דרישתם, עותק מכל חומר או מידע המצוי בנציבות ושהושג במסגרת פעילותה, כאמור בסעיף 13(ב).
22. קבילות מסמכים
דין וחשבון, החלטה, חוות דעת וכל מסמך אחר שהכינו הנציב או עובדי הנציבות במסגרת מילוי תפקידם, וכן הודעה שהתקבלה בידי הנציב או עובדי הנציבות במסגרת מילוי תפקידם, לא ישמשו ראיה בהליך משפטי או משמעתי, למעט במשפט פלילי בשל מסירת עדות שקר. 22. קבילות מסמכים
דין וחשבון, החלטה, חוות דעת וכל מסמך אחר שהכינו הנציב או עובדי הנציבות במסגרת מילוי תפקידם, וכן הודעה שהתקבלה בידי הנציב או עובדי הנציבות במסגרת מילוי תפקידם, לא ישמשו ראיה בהליך משפטי או משמעתי, למעט במשפט פלילי בשל מסירת עדות שקר. 22. קבילות מסמכים
דין וחשבון, החלטה, חוות דעת וכל מסמך אחר שהכינו הנציב או עובדי הנציבות במסגרת מילוי תפקידם, וכן הודעה שהתקבלה בידי הנציב או עובדי הנציבות במסגרת מילוי תפקידם, לא ישמשו ראיה בהליך משפטי או משמעתי, למעט במשפט פלילי בשל מסירת עדות שקר. 24. זכויות וסעדים
(ב) דין וחשבון, החלטה וכל מסמך שהכין הנציב במסגרת מילוי תפקידו לא ישמשו ראיה בהליך משפטי או מעין שיפוטי. 30. חומר שאינו ראיה [חל מכוח ס' 47(א)]
(א) דו"חות, חוות דעת או כל מסמך אחר שהוציא או הכין המבקר במילוי תפקידיו לא ישמשו ראיה בכל הליך משפטי או משמעתי.
(ב) הודעה שנתקבלה אגב מילוי תפקידיו של המבקר לא תשמש ראיה בהליך משפטי או משמעתי, חוץ ממשפט פלילי בשל מסירת עדות בשבועה או בהן צדק, שהושגה מכוח הסמכויות האמורות בסעיף 26.
23. זכויות וסעדים
(א) החלטותיו וממצאיו של הנציב בעניין תלונה – 23. זכויות וסעדים
(א) החלטותיו וממצאיו של הנציב בעניין תלונה – 23. זכויות וסעדים
(א) החלטותיו וממצאיו של הנציב בעניין תלונה – 24. זכויות וסעדים
(א) החלטותיו וממצאיו של הנציב בענין תלונה - 45. זכויות וסעדים
(א) החלטותיו של נציב תלונות הציבור בענין תלונה –
(1) אין בהם כדי להעניק למתלונן או לאדם אחר זכות או סעד, בבית משפט או בבית דין, שלא היו להם לפני כן; (1) אין בהם כדי להעניק למתלונן או לאדם אחר זכות או סעד, בבית משפט או בבית דין, שלא היו להם לפני כן; (1) אין בהם כדי להעניק למתלונן או לאדם אחר זכות או סעד, בבית משפט או בבית דין, שלא היו להם לפני כן; (1) אין בהם כדי להעניק למתלונן או לאדם אחר זכות או סעד בבית משפט או בבית דין שלא היה להם לפני כן;
(2) אין בהם כדי למנוע מהמתלונן או מאדם אחר להשתמש בזכות או לבקש סעד שהוא זכאי להם, ואולם אם נקבע לכך מועד בחיקוק, לא יוארך המועד על ידי הגשת התלונה או בירורה. (2) אין בהם כדי למנוע מהמתלונן או מאדם אחר להשתמש בזכות או לבקש סעד שהוא זכאי להם, ואולם אם נקבע לכך מועד בחיקוק, לא יוארך המועד על ידי הגשת התלונה או בירורה. (2) אין בהם כדי למנוע מהמתלונן או מאדם אחר להשתמש בזכות או לבקש סעד שהוא זכאי להם, ואולם אם נקבע לכך מועד בחיקוק, לא יוארך המועד על ידי הגשת התלונה או בירורה. (2) אין בהם כדי למנוע מהמתלונן או מאדם אחר להשתמש בזכות או לבקש סעד שהוא זכאי להם, אולם אם נקבע לכך מועד בחיקוק, לא יוארך המועד על ידי הגשת התלונה או בירורה.
(ב) לא יזדקק בית משפט לבקשת סעד נגד החלטותיו של הנציב וממצאיו בעניין תלונה. (ב) לא יזדקק בית משפט לבקשת סעד נגד החלטותיו של הנציב וממצאיו בעניין תלונה. (ב) לא יזדקק בית משפט לבקשת סעד נגד החלטותיו של הנציב וממצאיו בעניין תלונה. (ג) לא ייזקק בית המשפט לבקשת סעד נגד החלטותיו וממצאיו של נציב תלונות הציבור בענין תלונה. (ב) שום בית משפט לא ייזקק לבקשת סעד נגד החלטותיו וממצאיו של נציב תלונות הציבור בענין תלונה.
25. שכר ותנאי כהונה
שכרו, תנאי שירותו וגמלאותיו של הנציב יהיו כשל שופט בית המשפט העליון.
24. פרסום הודעות
הודעה על הדרכים להגשת תלונה לפי חוק זה ופירוט עיקרי סמכויות הנציב הקבועות בחוק זה יפורסמו בדרך שיקבע השר. 24. פרסום הודעות
הודעה על הדרכים להגשת תלונה לפי חוק זה ופירוט עיקרי סמכויות הנציב הקבועות בחוק זה יפורסמו בדרך שיקבע השר. 24. פרסום הודעות
הודעה על הדרכים להגשת תלונה לפי חוק זה ופירוט עיקרי סמכויות הנציב הקבועות בחוק זה יפורסמו בדרך שיקבע השר. 28. פרסום והודעות
שר המשפטים יפרסם הודעה על מינויו של הנציב [מוסדר בפרקליטות בס' 2(ד)], הדרך לפנות אליו ועיקרי סמכויותיו, בדרך שתיקבע בתקנות.
25. ביצוע
השר ממונה על ביצוע חוק זה. 25. ביצוע
השר ממונה על ביצוע חוק זה. 25. ביצוע
השר ממונה על ביצוע חוק זה. 18. ביצוע ותקנות
שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם הנציב והיועץ המשפטי לממשלה, להתקין תקנות לביצועו. 30. תקנות
(א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו.
(ב) שר המשפטים יביא לאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בתוך שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה, תקנות לפי סעיף 28.
29.תקציב הנציבות
תקציב הנציבות יוכן על ידי שר המשפטים בתיאום עם הנציב וייקבע בחוק התקציב השנתי של המדינה, בתחום פעולה נפרד, במסגרת תקציב משרד המשפטים 24. תקציב המשרד
תקציב משרד המבקר ייקבע על ידי ועדת הכספים של הכנסת, על-פי הצעת המבקר, ויפורסם ביחד עם תקציב המדינה. ועדת הכספים רשאית, על פי הצעת המבקר, לאשר שינויים בתקציב משרדו.
26. שמירת סמכויות בירור תלונות לפי דינים אחרים
אין בסמכויות הנציב לפי חוק זה כדי לגרוע – 26. שמירת סמכויות בירור תלונות לפי דינים אחרים
אין בסמכויות הנציב לפי חוק זה כדי לגרוע – 26. שמירת סמכויות בירור תלונות לפי דינים אחרים
אין בסמכויות הנציב לפי חוק זה כדי לגרוע – 48. עדיפות סמכויות ומעמד
הוראת כל דין שלפיה ימונה, בגוף מבוקר, אדם שתפקידו לברר תלונות על אותו הגוף אין בה כדי לגרוע מסמכויותיו וממעמדו של נציב תלונות הציבור על פי חוק זה.
(1) מסמכותו של כל גוף שנתונה לו סמכות לברר תלונות לפי כל דין; (1) מסמכותו של כל גוף שנתונה לו סמכות לברר תלונות לפי כל דין; (1) מסמכותו של כל גוף שנתונה לו סמכות לברר תלונות לפי כל דין; 48. עדיפות סמכויות ומעמד
הוראת כל דין שלפיה ימונה, בגוף מבוקר, אדם שתפקידו לברר תלונות על אותו הגוף אין בה כדי לגרוע מסמכויותיו וממעמדו של נציב תלונות הציבור על פי חוק זה.
(2) מסמכותו של היועץ המשפטי לממשלה לערוך בירורים ביחס לתפקודם של מייצגי המדינה בערכאות או כדי לגרוע מכל סמכות אחרת הנתונה לו; (2) מסמכותו של היועץ המשפטי לממשלה לערוך בירורים ביחס לתפקודם של מייצגי המדינה בערכאות או כדי לגרוע מכל סמכות אחרת הנתונה לו; (2) מסמכותו של היועץ המשפטי לממשלה לערוך בירורים ביחס לתפקודם של מייצגי המדינה בערכאות או כדי לגרוע מכל סמכות אחרת הנתונה לו; 48. עדיפות סמכויות ומעמד
הוראת כל דין שלפיה ימונה, בגוף מבוקר, אדם שתפקידו לברר תלונות על אותו הגוף אין בה כדי לגרוע מסמכויותיו וממעמדו של נציב תלונות הציבור על פי חוק זה.
(3) מסמכותו של פרקליט המדינה, ראש חטיבת התביעות במשטרת ישראל, ראש אגף התנועה במשטרת ישראל וכל גורם אחר הממונה על מייצגי המדינה בערכאות, או מי מטעמם, לערוך בירורים ביחס לתפקוד מייצגי המדינה בערכאות שעליהם הם ממונים או כדי לגרוע מכל סמכות אחרת הנתונה להם. (3) מסמכותו של פרקליט המדינה, ראש חטיבת התביעות במשטרת ישראל, ראש אגף התנועה במשטרת ישראל וכל גורם אחר הממונה על מייצגי המדינה בערכאות, או מי מטעמם, לערוך בירורים ביחס לתפקוד מייצגי המדינה בערכאות שעליהם הם ממונים או כדי לגרוע מכל סמכות אחרת הנתונה להם. (3) מסמכותו של פרקליט המדינה, ראש חטיבת התביעות במשטרת ישראל, ראש אגף התנועה במשטרת ישראל וכל גורם אחר הממונה על מייצגי המדינה בערכאות, או מי מטעמם, לערוך בירורים ביחס לתפקוד מייצגי המדינה בערכאות שעליהם הם ממונים או כדי לגרוע מכל סמכות אחרת הנתונה להם. 48. עדיפות סמכויות ומעמד
הוראת כל דין שלפיה ימונה, בגוף מבוקר, אדם שתפקידו לברר תלונות על אותו הגוף אין בה כדי לגרוע מסמכויותיו וממעמדו של נציב תלונות הציבור על פי חוק זה.
27. תיקון חוק חופש המידע
בחוק חופש המידע, התשנ"ח–1998, בסעיף 14(א), אחרי פסקה (14) יבוא: 27. תיקון חוק חופש המידע
בחוק חופש המידע, התשנ"ח–1998, בסעיף 14(א), אחרי פסקה (14) יבוא: 27. תיקון חוק חופש המידע
בחוק חופש המידע, התשנ"ח–1998, בסעיף 14(א), אחרי פסקה (14) יבוא:
סעיף 14(א) לחוק חופש המידע קובע –
(15) נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות – לגבי בירור תלונה לפי חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, התשע"ו–2016. (15) נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות – לגבי בירור תלונה לפי חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, התשע"ו–2016. (15) נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות – לגבי בירור תלונה לפי חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, התשע"ו–2016. (12) נציבות תלונות הציבור על שופטים – לגבי בירור תלונה על שופט לפי חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002;
28. תיקון חוק הביקורת הפנימית
בחוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב–1992 –
(1) בסעיף 2, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ד) במשרד המשפטים ימונה מבקר פנימי שיהיה אחראי לביקורת על פרקליטות המדינה, על מחלקותיה ומחוזותיה (בחוק זה – המבקר הפנימי של מערך הייצוג בערכאות), והוא יהיה אחראי גם לביקורת הפנימית על ההעסקה והפעילות של מייצגי המדינה בערכאות; לעניין זה "מייצג המדינה בערכאות" – כהגדרתו בחוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, התשע"ו–2016.";
(2) בסעיף 5 אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ג1) הממונה על המבקר הפנימי של מערך הייצוג בערכאות יהיה היועץ המשפטי לממשלה." 28. תיקון חוק הביקורת הפנימית
בחוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב–1992 –
(1) בסעיף 2, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ד) במשרד המשפטים ימונה מבקר פנימי שיהיה אחראי לביקורת על פרקליטות המדינה, על מחלקותיה ומחוזותיה (בחוק זה – המבקר הפנימי של מערך הייצוג בערכאות), והוא יהיה אחראי גם לביקורת הפנימית על ההעסקה והפעילות של מייצגי המדינה בערכאות; לעניין זה "מייצג המדינה בערכאות" – כהגדרתו בחוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, התשע"ו–2016.";
(2) בסעיף 5 אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ג1) הממונה על המבקר הפנימי של מערך הייצוג בערכאות יהיה היועץ המשפטי לממשלה." 28. תיקון חוק הביקורת הפנימית
בחוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב–1992 –
(1) בסעיף 2, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ד) במשרד המשפטים ימונה מבקר פנימי שיהיה אחראי לביקורת על פרקליטות המדינה, על מחלקותיה ומחוזותיה (בחוק זה – המבקר הפנימי של מערך הייצוג בערכאות), והוא יהיה אחראי גם לביקורת הפנימית על ההעסקה והפעילות של מייצגי המדינה בערכאות; לעניין זה "מייצג המדינה בערכאות" – כהגדרתו בחוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, התשע"ו–2016.";
(2) בסעיף 5 אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ג1) הממונה על המבקר הפנימי של מערך הייצוג בערכאות יהיה היועץ המשפטי לממשלה." 4. סמכויות הנציבות
(א) הנציבות מוסמכת לקיים בדיקה מערכתית יזומה ושיטתית של התנהלות הגופים המבוקרים (להלן – ביקורת מערכתית).
6. תכנית עבודה שנתית
(א) הנציב יקבע את תכנית הביקורת השנתית של הנציבות, ויהיה רשאי לערוך בה שינויים ולהוסיף לה מטלות, עליהן יחליט במקרים המתאימים.
(ב) שר המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה יהיו רשאים לבקש מהנציב לבצע מטלות ביקורת נוספות.