חומר רקע
תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) התשע"ו- 2016
נוסח לדיון ח' סיון תשע"ו-13 יוני 2016
הערות
פיליפ מרכוס, שופט בדימוס
נבצר ממני, בשל סיבות רפואיות, מלהתייצב בדיון ועדת חוקה חוק ומשפט היום. לכן אני מעביר הערות אלו, בבקשה שיושמו בפני חברי הועדה והמשתתפים בדיון.
תקנה 4(א): סנקציות בשל אי התייצבות
יש להבהיר כי אי התייצבות של צד כלשהו תגרור הטלת הוצאות לטובת אוצר המדינה, בסכום משמעותי. אחרת יתכן שתוגש בקשה, רק כדי לצאת ידי חובה, כשאין כל כוונה של המבקש להתייצב, ועל ידי כך לרוקן את החוק מכל תוכן. רצוי שבהזמנה לישיבות מהו"ת יצויין הדבר.
תקנה 5(ב): מעורבות של עורכי דין
רצוי לאפשר גמישות מסויימת בהוראה שהצדדים יתייצבו "לבדם", כי יתכמו מקרים בהם יחסי הצדדים מתוחים, למשל אם התאפיינו באלימות או התעללות, עד כדי כך שניהול הדיון לא יהיה יעיל ללא תמיכה של הצדדים או מי מהם על ידי אדם אחר. לכן ראוי שאנשי יחידת הסיוע יהיו מוסמכים,(אולי בנהלים) לאפשר במקרה המתאים ששני הצדדים יתייצבו עם בליווי אדם נוסף, אשר לא חייב להיות עורך-דין; ליווי צד אחד בלבד יכול שיתקיים בהסכמת הצד האחר.
תקנה 5(ד): צירוף אדם אחר לפגישה
אין מקום לאפשר לצד אחד להטיל וטו על נוכחות אדם מטעם הצד האחר.
תקנה 5(ז): מעורבות של קטין
האפוטרופסות על ילד היא משותפת לשני ההורים, ולכן נוכחותו של ילד ביחידת הסיוע ללא הסכמת אחד ההורים יכולה להיעשות רק לפי צו שיפוטי.
בכל מקרה יש להחיל במפורש הוראות פרק כ' 2 לתקנות סד"א בדבר שמיעת הילד על שיחה במסגרת מהו"ת.
תקנה 8(ד): בקשה להפסיק את ההליך
יש לקבוע כי המועד להגשת תובענה יהיה מיום המצאת הבקשה לפסיק את ההליך לידי הצד השני.
תקנות 10-14: בקשות לסעד ולסעד דחוף אי הפסקת הליכי מהו"ת
כדי למנוע נסיוניות לעקוף את החוק, יש לקבוע מפורשות כי הגשת בקשה לסעד זמני את לסעד דחוף איננה פוגעת בחובת הצדדים לקייים את הליכי המהו"ת, וכי רק החלטה מפורשת של הערכאה השיפוטית תפטור מהגשת בקשה על פי תקנה ,2 או המשך טיפול בבקשה שכבר הוגשה בזמן הגשת בקשה לסעד זמני או דחוף.
תקנה 15(א)(4): במקום "החזקת ילדים והסדרי קשר" צ"ל "הסדרי שהות הילדים אצל כל אחד מההורים".
ההסדר הזמני איננה לעניים החזקת ילדים – מונח זה יש לבטל בכל מקרה, כמו "משמורת" – אלא לקביעת הסדרים זמניים עד יישוב הסכסוך.
תקנה 15(א)(7): בקשת אשה ששוהה במקלט.
אין ליתן שיקול דעת, שהוא שיפוטי, ליחידת הסיוע. אין להחריג מקרה זה מהמקרים האחרים הנידונים בתקנה, ועל פי תקנת משנה (ד).
תקנה 15(ה): הדרישה לעמדת יחידת הסיוע.
יש לאפשר לערכאה השיפוטית לדון בבקשות שבסעיפי משנה (א) ו-(ג) במעמד צד אחד, על פי הכללים המקובלים, למקרה שהדחיפות מחייבת זאת, תוך פניה חיחידת הסיוע לקבל המלצה, קביעת המצאה אישית לצד השני, וקביעת דיון בבקשה במעמד הצדדים תוך 7 ימים מהגשת הבקשה.
תקנה 17(ב): בקשות בעניין אלימות והטרדה מאיימת
יש להוסיף ולקבוע במפורש שהגשת בקשה על פי חוק למניעת אלימות במשפחה, או חוק מניעת הטרדה מאיימת אין בה, בפני עצמה, כדי להפסיק הליכים על פי החוק הנוכחי, אשר כבר החלו.
כללית: הוצאות לאוצר המדינה
יש להוסיף הוראה לפי בכל מקום שערכאת שיפוטית מוסמכת להטיל הוצאות, המשמעות היא גם הוצאות לאוצר המדינה. דבר זה ישקף את העלות של זמן מזכירות וזמן שיפוטי שמבוזבזים על בקשות סרק או בקשות שלא הוגשו כדין.
כללית: הסמכת רשם
על מנת לייעל את ההליכים, יש לקבוע במפורש שכל סכסוך בדבר הוראותיה או הכרעות
יה של יחידת הסיוע במסגרת ההליכים על פי החוק יובאו בפני רשם בית המשפט או גורם שיפוטי של ערכאה אחרת, לפי העניין, ע"י הגשת בקשה תוך שלושה ימי עבודה ממועד מתן ההוראה או ההכרעה; יש לקבוע כי רשם ידון בבקשה תוך שלושה ימי עבודה ממועד הגשתה אלא אם כן יחליט תוך פרק זמן זה שיש לקיים ב=דיון, כי אז הדיון יתקיים תוך ששה ימי עבודה לאחר הגשת הבקשה, וההחטה תינתן תוך שלושה ימי עבודה נוספים. יש לקבוע כי פרקי הזמן שנקבעו לסיום תהליך המהו"ת יוארכו במספר הימים כאמור לעיל.
פיליפ מרכוס, שופט בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (בדימוס)
[email protected],
054-4455703