מסקנות ועדה
ה כ נ ס ת
מסקנות
ועדת העבודה הרווחה והבריאות
בעקבות החלטה על דיון מהיר
הכנסת העשרים א' בסיוון התשע"ו
מושב שני 7 ביוני 2016
בנושא: מצוקת הרופאים המתמחים
של חברי הכנסת: מירב בן ארי, עליזה לביא, רויטל סויד, אחמד טיבי, מיכל רוזין ואורן חזן
ביום כ'"ב באייר תשע"ו, 30 במאי 2016, החליטו יושב-ראש הכנסת והסגנים להעביר לדיון מהיר בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות את הצעותיהם של חברי הכנסת מירב בן ארי, עליזה לביא, רויטל סויד, אחמד טיבי, מיכל רוזין ואורן חזן בנושא: מצוקת הרופאים המתמחים
ביום א' בסיוון תשע"ו, 7 ביוני 2016, התקיים דיון בנושא בוועדה בראשות חה"כ אלי אלאלוף, יושב-ראש הוועדה. בדיון השתתפו נציגי משרד הבריאות, משרד האוצר, משרד הכלכלה והתעשייה, "מרשם" – ארגון המתמחים לרפואה בישראל, ההסתדרות הרפואית, התאחדות הסטודנטים, שירותי בריאות כללית ומוזמנים נוספים.
הוועדה התבקשה לקיים דיון מהיר בעקבות מאבקם של הרופאים המתמחים ברפואה לקיצור התורנויות בבתי החולים.
ד"ר אראל בוצינסקי, יושב-ראש "מרשם" (ארגון המתמחים לרפואה בישראל), אמר בדיון: "הארגון קם על מנת לייצג את המתמחים ברפואה, הנושאים בעיקר הנטל של מערכת הבריאות הציבורית. המאבק הראשון שלנו הוא שינוי שיטת התורנויות הנוכחית על-ידי הוספת תקנים למערכת הרפואה. במצב כיום, העומס לא מאפשר לנו לטפל בחולים שלנו. מדובר בסכנה לחיי אדם, ובמקביל – בפגיעה באיכות חיי המתמחים. רופא עייף, שעבד ברציפות 26 שעות, אינו יכול לתת טיפול ראוי למטופל שלו. רוב המדינות המערביות מקצרות את משך המשמרת ל-12 עד 16 שעות, ולא נהיה מוכנים ליותר מכך".
לטענת המתמחים, למצבה הקשה של מערכת הבריאות יש כמה סיבות, והעיקרית שבהן היא המחסור החמור באלפי רופאים – מחסור שאף צפוי שיחמיר עם הגידול באוכלוסייה והעלייה בתוחלת החיים. סיבה נוספת היא ההסתמכות על תקינת גולדברג (משנת 1976) לעניין תקני רופאים, המתבססת על מספר מיטות אשפוז ואינה מעודכנת על-פי קריטריונים נוספים הנהוגים כיום בעולם, כמו הזדקנות האוכלוסייה, התמחויות
בטכנולוגיות חדשות, שינוי בהרגלי העבודה ועוד. כמו כן, רופאים רבים שעלו לארץ בשנות ה-90 בעלייה מברית-המועצות לשעבר הגיעו כעת לגיל פרישה ועוזבים את המערכת. למרות הצרכים, שיעור ניכר של רופאים שסיימו סטאז' וקיבלו רישיון לעסוק ברפואה מוצאים עצמם מובטלים חודשים ארוכים ולעתים שנים עד לקבלת תקן להתמחות בבתי-החולים השונים. תורנות שנמשכת 26 שעות ברציפות היא סימפטום לתת-תקינה חמורה, שמשמעותה סיכון חיי אדם.
פרופ' ארנון אפק, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, דיווח לוועדה כי המשרד פועל רבות על מנת להקל על המתמחים את עומס העבודה: "הפתרון שנקטנו הוא לא לקצר את המשמרת אלא להקל על המתמחה – שהמתמחה יוכל לנוח תוך כדי 26 שעות של תורנות: יותר תורנויות מתבצעות על ידי רופאים מומחים, כ - 11% מכלל התורנויות מתבצעות על-ידי מומחים שנותנים את המענה לחולה; ניתן חופש בחינות למתמחים; הוספנו מתנדבים של השירות האזרחי; הוספנו כ-300 תקנים למערכת כדי לצמצם את מספר התורנויות של המתמחים כאשר 90 מהם כבר אוישו, ובימים אלו אנחנו לפני פיילוט שאמור לקצר את משך התורנות בחדרי המיון".
להלן המלצות הוועדה:
1. הוועדה מודה לרופאים המתמחים על היציאה למאבק למען הרפואה בישראל ולמען איכות הטיפול הניתן לאזרחי ישראל.
2. הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות, משרד האוצר, ההסתדרות הרפואית ונציגי המתמחים לקיים משא-ומתן לגיבוש פתרון.
3. הוועדה שמעה בדאגה על מצוקת הרופאים בשטח ועל הסכנה לפגיעה בבריאות הציבור, והיא סבורה כי יש לבדוק כיצד אפשר לקצר את המשמרת ולא רק להקל על המתמחה במהלכה.
4. הוועדה תקיים דיון מעקב לפני תום מושב הכנסת הנוכחי. בדיון המעקב הוועדה מבקשת לקבל דיווח על התקדמות הצדדים ועל הפיילוט לקיצור משך התורנות במחלקות לרפואה דחופה.
המסקנות הונחו על שולחן הכנסת ביום:
ז' בסיוון התשע"ו
13 ביוני 2016