חומר רקע
ח' בסיון תשע"ו
14 ביוני 2016
אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
נוסח והערות לדיון בוועדת החוקה חוק ומשפט הקבוע ליום ט' בסיון התשע"ו, 15.6.2016, בהצעת חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה (תיקון) (הגברת השקיפות לגבי נתמכים שעיקר מימונם מתרומות של ישויות מדיניות זרות), התשע"ו-2016
בשלוש ישיבות הוועדה שהתקיימו עד כה, השמיעו חברי הכנסת הערות שנועדו לשיפור ההצעה הממשלתית כך שתתאים בצורה מידתית יותר לתכלית השקיפות כפי שהוסברה בוועדה על ידי נציגי הממשלה. באנו בדברים עם נציגי משרד המשפטים לאחר הדיון שהתקיים בוועדה ביום רביעי שעבר (7.6.2016). לפי סדר הדברים, שאותו קבע יו"ר הוועדה, חה"כ סלומינסקי, בדיון הקודם, נתייחס ראשית לנוסח המקורי שעניינו עמותות או חברות לתועלת הציבור שעיקר מימונן הוא מישויות מדיניות זרות. לאחר מכן נתייחס לאפשרות הרחבה גם לעיקר מימון שנשען על תרומות מגורמים פרטיים זרים.
הערות לעניין הנוסח המקורי שעניינו גופים שעיקר מימונם הוא מישויות מדיניות זרות
להלן נוסח מתוקן מטעם משרד המשפטים, שנעשה לאחר הידברות בינינו, שהשיפורים המרכזיים שבו, לטעמנו, הם אלה:
הוספה חובת דיווח לרשם העמותות, בדוח השנתי, על העובדה שעיקר המימון של עמותה או של חברה לתועלת הציבור הוא מישות מדינית זרה ובמקביל – חובת פרסום באינטרנט מאת הרשם על עובדה זו. חובות אלו, שנעדרו מהצעת החוק המקורית, הן שמקדמות את השקיפות באופן המרבי, שכן הדיווח המלא והמדויק לרשם העמותות, המתפרסם באינטרנט, הוא זה שמאפשר למי שרוצה לבדוק פרטים אמינים בנוגע לעמותה מסוימת לעשות זאת בקלות;
בנוגע לחובות היזומות של גופים לציין את היותם נתמכים כאמור בפרסומים מטעמם, חודדו הגדרות הפרסומים שעליהם תחולנה חובות אלו – הפרסום צריך להיות "בנושא שהוא בעל עניין לציבור, המיועד והזמין לציבור" (לא הזמנה לאזכרה, לא מודעת "דרושים", לא פרסום בעניין שאינו על סדר היום הציבורי), שנעשה על שלט חוצות כהגדרתו בחוק העונשין, או בטלוויזיה, בעיתון, וכשמדובר באינטרנט - בעמוד בית שמפעיל הגוף או במסע פרסום שלו באינטרנט (לא בכל תגובה או "פוסט" באינטרנט). כשמדובר בפניות לעובד או לנבחר הציבור – תחול החובה רק על פניות במכתבים, לרבות דואר אלקטרוני (אך לא ב-SMS, למשל), ורק בעניינים הקשורים למילוי תפקידם – החידודים הללו מבטיחים שהציון של עובדת התמיכה הזרה יופיע רק על פרסומים שנועדו אכן להשפיע על דעת הקהל או על נבחרי ציבור ועובדי ציבור במילוי תפקידם;
הוסרה החובה לציין את שמות הישויות המדיניות הזרות בפניה לנבחר הציבור או לעובד הציבור, להבדיל מעצם ציון העובדה שעיקר מימונו של הגוף הפונה הוא מישויות מדיניות זרות – מתוך הנחה שהללו יוכלו לבדוק בקלות את השמות באתר רשם העמותות (גם היום מפורסמים שמות הישויות התומכות באתר של רשם העמותות);
הוספה הוראת תחילה ותחולה שמאפשרת לגופים לכלכל את צעדיהם כלפי העתיד, כך שהחובות המוגברות של זיהוי וציון על פרסומים (להבדיל מהדיווח לרשם העמותות) יחולו על תרומות שיתקבלו החל משנת הכספים 2017.
הנושאים שבעינינו טעונים עדיין תיקון על מנת להיצמד לתכלית השקיפות באופן מידתי יותר הם אלה:
עצם חובת הציון על פרסומים שמדובר בגוף שעיקר תקציבו הוא מישויות מדיניות זרות, ובעיקר ציון רשימת השמות של אותן ישויות זרות (מוצע על ידי משרד המשפטים להותיר חובה אחרונה זו לגבי דוחות שמפרסם גוף לציבור) – כאמור, המידע יהיה זמין לכל באינטרנט ובמסגרת "שוק הדעות" יוצף בשיח הציבורי, גם בלי חובה שבחוק לציין באופן יזום שמות של תורמים;
החובה לציין שגוף הוא נתמך על ידי ישויות מדיניות זרות גם אם לפני שנתיים וחצי היה נתמך אך הפסיק להיות כזה זה מכבר היא מטעה ופוגענית יתר על המידה בקבעה "תקופת צינון" סטטוטורית שאי אפשר לקצרה. אנו מציעות לקצר את התקופה לשנת הכספים האחרונה (ולא לזו שקדמה לה) ולאפשר עדכון הרשם אם התמיכה הזרה אינה מהווה עוד את מרבית התקציב;
משרד המשפטים מציע כעת שחובות יזומות לאמירות בפרוטוקול יחולו על נציגים שמופיעים בדיוני ועדות הכנסת בלבד, מתוך הבנה שמעטים הם הדיונים במשרדי הממשלה (אם בכלל) שבהם מופיעים נציגים של גופים שהחוק עוסק בהם ואם ישנם כאלה המוזמנים לדיון, הפרטים המלאים עליהם ועל הגוף שאותו הם מייצגים מבוררים ברר היטב, כך שעובדי הציבור (הזהירים מטיבם) יודעים עם מי הם משוחחים וחובות אמירות יזומות הן מיותרות. כך גם כשמדובר בדיונים של ועדות הכנסת. הנייר (ר' ההערה הקודמת שלעיל) יכול לספוג ולסבול יותר מאדם בשר ודם. הפגיעה בנציג שמשתתף בדיונים באמצעות חובת אמירות יזומות לפרוטוקול בטרם הוא מתבטא לגופו של עניין, ואולי אף חובת נשיאת תג זיהוי (משרד המשפטים טרם החליט אם לוותר על דרישת התג אך בכל מקרה עומד על חובת האמירה היזומה לפרוטוקול) – מהווה פגיעה בזכות לכבוד ולחופש הביטוי הפוליטי, בשעה שעובדת היות הגוף שאותו מייצג האדם בדיון גוף שנתמך במרבית תקציבו על ידי ישויות מדיניות זרות, תהיה מפורסמת באינטרנט, וקלה לבירור לפני הדיון או על אתר על ידי נבחרי הציבור והצוות המקצועי של הוועדה. אנשים נרשמים מראש לדיונים ולא מופיעים בהם במפתיע וקל מאוד יהיה לברר את הפרטים הללו גם בלי חיוב בחוק לאמירה יזומה לפרוטוקול. משרד המשפטים מציע שבמקום שהפרת החובה הזו תהיה עבירה פלילית (כפי שהוצע במקור) היא תגרור סנקציה פרלמנטרית של הרחקה מהכנסת (של הנציג שהפר את החובה, לא של העמותה) של עד חצי שנה. אנו סבורות שאין בכך די כדי לרכך את הפגיעה ובכל מקרה הסנקציה חריפה מדי (אפילו לשיטתה של הממשלה, אם הנציג ידוע ומוכר בכנסת הוא יתקשה במיוחד לקיים את ה"טקס"): אם יש צורך בסעיף כלשהו בנושא זה, הצענו סעיף של חובת מסירת מידע מלא כתשובה לשאלה של חבר הכנסת בדיון. התגובה לאי מסירת מידע יכולה להיות של יו"ר הוועדה במסגרת סמכויותיו הרחבות בניהול הדיון ובמתן זכות דיבור או שלילתה בדיון שבו הייתה ההפרה ובדיונים אחרים. יוער כי בשבוע שעבר ציינו נציגי הממשלה בוועדה שועדת השרים לחקיקה רצתה להימנע מהכתבה לכנסת כיצד לנהל את דיוניה (דבר שאכן לא מקובל ביחסי הכנסת והממשלה) ומכאן שבנושא זה רצוי שהממשלה תתערב כמה שפחות ותאפשר לחברי הכנסת לעצב את ההסדר המיטבי מתוך היכרות עם סדרי הבית ושקילת הצורך בסעיף.
סעיף התחילה והתחולה – אנו מציעות שיחול על תרומות החל משנת 2017 לכל דבר ועניין וללא סייג. אנו מוצאות לנכון להעיר כי ממילא רשימת 27 העמותות שמרבית תקציבן נסמך על תרומות מישויות מדיניות זרות הוצגה לחברי הכנסת ופורסמה באינטרנט והיא ידועה לציבור, ועדיף לא לפגוע ב"נקיות" הוראת התחילה.
להלן הנוסח בצירוף להערותינו:
עקרונות לדיון – החלת חוק חובת גילוי על תרומות מגורמים פרטיים זרים
בדיון הקודם בוועדה ביום 7.6.2016 קבע יושב ראש הוועדה שהדיון בנושא זה יהיה בתום הדיונים בנוסח הממשלתי של הצעת החוק. כפי שציינו במסמך הראשון שהכנו לקראת דיוני הוועדה, קיים פער גדול בין חובות הדיווח, אופן הפרסום לציבור, וחובות הגילוי שחלות על גופים שנתמכים על ידי ישויות מדיניות זרות לבין כאלה שנתמכים על ידי גורמים זרים פרטיים (תאגידים או אנשים). הדוחות השנתיים של עמותות כאלו נמצאים במשרדי רשם העמותות מה שמקשה את הגישה אליהם. בנוסף, אם קיימת התערבות זרה משמעותית באמצעות גופי החברה האזרחית, יש אינטרס ציבורי לדעת זאת גם אם לא מדובר דווקא בישויות מדיניות זרות. לא למותר לציין שגם החוק האמריקאי שהוזכר בדיונים כתנא דמסייע להצעת החוק (נושא שאליו התייחסנו בדיונים ואף נסקר על ידי מחלקת המחקר המשפטי בלשכה המשפטית של הכנסת במסמך שמצורף לדיון מחר) אינו מבחין בין גורמים זרים שונים שמשפיעים על השיח הפנימי במדינה.
להלן נושאים מוצעים לדיון. הנוסח ייקבע לפי החלטות הוועדה בנושא.
אנו סבורות שאם תבקש הוועדה להרחיב את חובות הדיווח והגילוי גם על תרומות זרות מגורמים פרטיים יש לעשות זאת באופן מרוכך יותר המתאים לאופי הפעילות של גיוס תרומות מגורמים פרטיים:
החוק יחול רק על עמותות שעיקר המימון שלהן (במצטבר) מתרומות מגורמים פרטיים זרים, ולא מהשקל הראשון;
העמותות ידווחו על כך במסגרת הדיווח השנתי שהן מגישות כבר היום לרשם, ולא בדוח רבעוני. מבחן של "עיקר מימון" מחושב ממילא על בסיס שנתי ואיננו מציעות שעמותות תצטרכנה "לדווח את עצמן לדעת" ולהכביר בעלויות ותקורה בלי שהדבר מוסיף מידע שדרוש לציבור;
ניתן יהיה לחסות את שמות התורמים הפרטיים, בשונה מישויות מדיניות זרות שלא ניתן לחסות את שמן. אפשרות החיסוי של תרומות פרטיות שמעל 20,000 ₪, המותנית לפי הדין היום בבקשה ובאישור של רשם העמותות, מתחשבת במכלול של שיקולים: סבירות הנימוקים לבקשת חיסוי השם; היקף התרומה; היחס בין התרומה למחזור העמותה ושיעור התרומה ביחס לתורמים אחרים לעמותה; זהות התורם והקשר בינו לבין העמותה; חשיבות השקיפות הציבורית, קרי – הצורך לאפשר לציבור לממש את זכותו לדעת מהם הכוחות הכלכליים והפוליטיים המניעים עמותות ושיקולי מנהל תקין, למול שיקולי הגנה על פרטיותם של התורמים וזכותם למתן בסתר; בנוסף, ניתן משקל גם להשפעתם של שיקולים אלה על יכולת גיוס התרומות של עמותות;
הסכום של 20,000 ₪ קבוע היום כרף לחיסוי שמות תורמים באופן כללי, וניתן כמובן לדון בו ולבחון האם מתאים לקבוע רף שונה לעניין חובות פרסום וגילוי מוגברות;
הפרטים שיצוינו בדיווח השנתי יהיו זהים לאלו המפורסמים לגבי תרומות מישויות מדיניות זרות: זהות נותן התרומה; סכום התרומה; מטרת התרומה או ייעודה; התנאים לתרומה, לרבות ההתחייבויות שנתנה העמותה בנוגע לתרומה, בעל פה או בכתב, במישרין או בעקיפין, אם יש כאלו;
הדיווח האמור יפורסם באתר האינטרנט של העמותה, ובאתר האינטרנט של משרד המשפטים, וכן תפורסם על ידי הרשם רשימה של העמותות שעיקר תקציבן מבוסס על תרומות זרות;
על עמותות שעיקר מימונן מגורמים פרטיים זרים יחולו אותן חובות שמוצע להחיל בתיקון הנוכחי על עמותות שעיקר מימונן מישויות מדיניות זרות (לפי מה שיוחלט בוועדה) – ציון עובדת "הנתמכות" של עיקר המימון בפרסומים, בפניות לנבחרי ועובדי ציבור ובדין וחשבון; ציון שמות הגורמים הזרים בחלק מהמקרים, אם כך תחליט הוועדה (כאמור אנו סבורות שאין צורך בקביעת חובה פוזיטיבית בציון השמות); וכן חובות שיחולו על נציג של עמותה המשתתף בדיונים של ועדה של הכנסת (כאמור, אנו סבורות שאין צורך בחובות אמירות פוזיטיביות לפרוטוקול או בחובה לענוד תג מיוחד אלא לכל היותר בחובת מענה לשאלה של חבר הכנסת);
על העמותה תוטל חובה לעשות כל שביכולתה לברר אם התרומה היא מגורם זר, כפי החובה הקיימת היום לגבי עמותות הנתמכות בידי ישויות מדיניות זרות;
על הפרת הוראות אלה יחולו אותן סנקציות שמוטלות היום על עמותה שמקבלת תרומות מישות מדינית זרה (בהתאמה להחלטות הוועדה בעניין זה כפי שהוצג לעיל).
מהות התיקון המוצע נוסח והצעה לתיקון האם ניתן להשיג את תכלית השקיפות בדרך מידתית יותר
תיקון סעיף 1 –
תיקון ההגדרות שבחוק חובת גילוי נוסח הצעת החוק הממשלתית:
1. בחוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה, התשע"א–2011 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 –
(1) במקום ההגדרה "חברת חוץ", "חברה לתועלת הציבור", "רשם ההקדשות" יבוא:
""דוח כספי" – דוח כספי שעל עמותה או חברה לתועלת הציבור להגיש לפי סעיף 36 לחוק העמותות או סעיף 345כד לחוק החברות, לפי העניין;
"חברת חוץ", "חברה לתועלת הציבור", "רשם ההקדשות" – כהגדרתם בחוק החברות;
"חוק החברות" – חוק החברות, התשנ"ט–1999 ;";
(2) אחרי ההגדרה "ישות מדינית זרה" ו"תרומה" יבוא:
""נבחר ציבור" – שר או חבר הכנסת;";
(3) אחרי ההגדרה "נתמך" יבוא:
""עובד ציבור" – כהגדרתו בחוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם–1979 ." [הגדרת "עובד ציבור": "כל נושא משרה או תפקיד מטעם המדינה, לרבות חייל"].
הוספת חובת דיווח על עיקר המימון וחובת פרסום של עובדה זו באתר האינטרנט של רשם העמותות נוסח מוסכם עם משרד המשפטים:
תיקונים נגזרים בסעיפים 4 ו-5 לחוק חובת גילוי:
[נוסח משולב של סעיף 4:
4. הרשם יפרסם באתר האינטרנט של משרד המשפטים את רשימת הנתמכים שהגישו דוח רבעוני ; כמו כן יפרסם הרשם באתר האינטרנט של משרד המשפטים ובכל דרך אחרת שימצא לנכון, את המידע כאמור בסעיף 2 .].
[נוסח משולב של סעיף 5(א):
5. (א) היה לנתמך או למי שפועל מטעמו אתר אינטרנט, יפרסם בו באופן בולט את המידע המפורט בדוח רבעוני שהגיש.]
הוספת חובת דיווח לרשם העמותות על העובדה שעיקר המימון הוא מישות מדינית זרה והוספת חובת פרסום של הרשם באתר האינטרנט שלו -
זו הדרך להגשים בצורה הראויה ביותר את תכלית השקיפות.
הוספת סעיף 5א –
הממשלה מציעה לקבוע חובות גילוי מוגברות לגבי נתמך שעיקר מימונו מישות מדינית זרה
סעיף 5א(ב) רישה – הגדרת נתמך שעיקר מימונו מישויות מדיניות זרות נוסח הצעת החוק הממשלתית:
2. אחרי סעיף 5 לחוק העיקרי יבוא:
"נתמך שעיקר מימונו מתרומות של ישות מדינית זרה
5א. () נתמך שעיקר מקורות המימון שלו, בשנת הכספים האחרונה שלגביה נדרש להגיש דוח כספי או בשנת הכספים הקודמת לה, היה מתרומות שהתקבלו מישויות מדיניות זרות (בסעיף זה – נתמך שעיקר מימונו מתרומות מישויות מדיניות זרות) יציין את היותו נתמך כאמור, באופן בולט לעין, בכל אחד מאלה:
נוסח מוצע על ידי הייעוץ המשפטי לוועדה:
2. אחרי סעיף 5 לחוק העיקרי יבוא:
"נתמך שעיקר מימונו מתרומות של ישות מדינית זרה
5א. () נתמך שעיקר מקורות המימון שלו, בשנת הכספים האחרונה שלגביה נדרש להגיש דוח כספי, היה מתרומות שהתקבלו מישויות מדיניות זרות (בסעיף זה – נתמך שעיקר מימונו מתרומות מישויות מדיניות זרות) יציין את היותו נתמך כאמור, באופן בולט לעין, בכל אחד מאלה: הגדרת "נתמך שעיקר מימונו מתרומות של ישות מדינית זרה":
לפי הצעת משרד המשפטים, נתמך ייחשב כזה שעיקר מימונו מישות מדינית זרה אם עיקר מימונו היה מישויות מדיניות זרות בשנת הכספים האחרונה שלגביה נדרש להגיש דוח כספי או בשנת הכספים הקודמת לה. מאחר שהדוח הכספי מוגש לרשם ביום 30 ביוני של כל שנה, המשמעות היא שעמותה שקיבלה את עיקר מימונה מישויות מדיניות זרות במועד מסוים תצטרך להמשיך ולדווח על כך במשך שנתיים וחצי גם אם אינה מקבלת עוד את עיקר המימון כאמור.
בישיבת הוועדה האחרונה ביום 7.6.2016, הושמעו הערות רבות ביחס לכך, ומשרד המשפטים הציע כי עמותה תוכל להשתחרר מהחובות המוגברות בחצי השנה האחרונה אם תקדים את מסירת הדוח השנתי לרשם (כך ש"הצינון" יהיה בן שנתיים ולא שנתיים וחצי); אנו מציעות למחוק את ההתייחסות לשנת הכספים הקודמת ואז תוטל החובה על מי שעיקר מימונו היה מישויות זרות לפי הדוח הכספי האחרון בלבד שמתייחס לשנה וחצי האחרונות.
הוספת אפשרות "יציאה" – סעיף 5א(ג) (השלמה לסעיף הדיווח) נוסח מוצע על ידי הייעוץ המשפטי לוועדה:
הוספת אפשרות "יציאה":
אנו מציעות להוסיף אפשרות "יציאה" לנתמך שחדל לקבל את עיקר מימונו מישויות מדיניות זרות, וזאת כדי לאפשר לעמותה להציג את מצב הדברים לאשורו ולמנוע הטעיה.
משרד המשפטים הציע לאפשר לעמותה להקדים את הדיווח השנתי לרשם מיוני לדצמבר כך שיהיה עדכון בפועל בחצי השנה האחרונה אך לשיטתו עדיין הדיווח יצטרך להיות על שנתיים לאחור, ללא נקודת יציאה, גם כשהדבר כבר אינו נכון.
סעיף 5א(ב)(1) –
חובת גילוי בפרסומים נוסח עם הסכמות משרד המשפטים:
5א()(1) פרסום המיועד זמין לציבור, הנעשה על ידו בשלטי חוצות, נייחים או ניידים, ;
הערה: המחלקה הפלילית במשרד המשפטים עדיין שוקלת את הנוסח המיטבי לרישה של הסעיף.
חובת גילוי בפרסומים:
1. יובהר מהם שלטי חוצות – לפי ההגדרה בסעיף 214א(ב) לחוק העונשין: "שלטי פרסומת המוצבים לצידי דרכים, שלטי פרסומת בתוך אוטובוסים של התחבורה הציבורית או על דפנותיהם החיצוניים או בתחנות האיסוף של אוטובוסים כאמור וכן שלטי פרסומת על לוחות מודעות שבפיקוחה של רשות מקומית";
2. תחודד ההתייחסות לפרסום ובמקום "אמצעי תקשורת שיש בו ממד חזותי והמאפשר הצגת מלל כתוב" שהיא רחבה ועמומה, ייכתב במפורש מהו הפרסום: טלוויזיה, עיתון או עמוד בית/מסע פרסום באינטרנט (מוציא שיחות ו"פוסטים" באינטרנט ומתמקד בפרסומים נרחבים על מנת להשפיע על דעת הקהל);
3. יובהר שהפרסום המדובר הוא בנושא שיש בו עניין לציבור (ולא פרסומים בנושאים אחרים, הזמנות, מודעות "דרושים" וכיו"ב) ושהוא מיועד וזמין לציבור.
סעיף 5א(ב)(2) –
חובת גילוי בפנייה לעובד או נבחר ציבור. נוסח עם הסכמות משרד המשפטים:
5א()(2) פנייה שלו לעובד ציבור או לנבחר ציבור;
חובת גילוי בפנייה לעובד או נבחר ציבור:
בעקבות הדיון האחרון בוועדה מוצע כעת כי החובה לגילוי מוגבר בפניות לנבחרי ציבור או לעובדי ציבור תחול רק כשהפנייה היא בנושאים הקשורים למילוי תפקידו של עובד הציבור, ולא בכל פנייה בעניין אישי וכן במכתבים (לרבות דואר אלקטרוני) אך לא ב-SMS או ב"ציוצים" למיניהם.
סעיף 5א(ב)(3) –
חובת גילוי בדין וחשבון 5א()(3) דין וחשבון שהוא עורך ומפיץ לעיון הציבור.
סעיף 5א(ג) –
חובת ציון שמות הישויות המדיניות הזרות נוסח מוצע על ידי משרד המשפטים:
5א() נתמך שעיקר מימונו מתרומות מישויות מדיניות זרות, יפרט, לצד הציון לעניין היותו נתמך כאמור, בדין וחשבון, כאמור בסעיף קטן (א)(3), את שמות הישויות המדיניות הזרות שמהן קיבל את התרומות שבשלהן היה לנתמך כאמור.
נוסח מוצע על ידי הייעוץ המשפטי לוועדה:
חובת ציון שמות הישויות המדיניות הזרות:
משרד המשפטים מציע כעת כי חובת ציון שמות הישויות המדיניות הזרות (להבדיל מציון עצם העובדה שרוב המימון נשען על תרומות מישויות מדיניות זרות) תחול רק בפרסום דין וחשבון לציבור, ולא בכל פנייה של העמותה לעובד או נבחר ציבור, כפי שהוצע במקור.
חובת הדיווח על עיקר המימון תופיע בדוח השנתי, ותפורסם באתר הרשם ובאינטרנט ולכן לטעמנו אין מקום לחייב עמותות לציין את שמות הישויות התורמות במקומות נוספים, שכן המידע מפורסם וגלוי (ברור שעמותה יכולה לפרסם זאת באופן וולונטרי, וכך נאמר כי הן עושות פעמים רבות, אך אין מקום לקבוע זאת כחובה בחוק).
סעיף 5א() – חובת הזדהות של נציג בדיוני הכנסת
משרד המשפטים טרם הודיע אם הוא מוותר על חובת ענידת תג זיהוי, בנוסף לכך.
נוסח מוצע על ידי משרד המשפטים:
5א() נציג של נתמך שעיקר מימונו מתרומות מישויות מדיניות זרות, המשתתף באופן פעיל , יציין את דבר היותו נציג של נתמך כאמור."
נוסח מוצע על ידי הייעוץ המשפטי לוועדה:
חובת הזדהות יזומה של נציג בפרוטוקול הדיון של ועדה של הכנסת:
משרד המשפטים מציע להשאיר את הסעיף הקובע חובת הזדהות של נציג עמותה שעיקר מימונה מישויות מדיניות זרות בדיוני ועדות הכנסת (ולא במקום אחר, שם ההנחה היא שיודעים במי מדובר ומי משתתף בדיון) עוד מציע משרד המשפטים שהסנקציה לא תהיה פלילית כפי שהוצע אלא פרלמנטרית – אפשרות הרחקה של הנציג מהכנסת לחצי שנה.
פרטנו לעיל מדוע סעיף זה פוגע יתר על המידה בזכויות יסוד מוגנות וניתן להשיג את תכליתו בדרך אחרת, מידתית יותר. כך גם לגבי חובת ענידת תג זיהוי מיוחד. הפרסום באינטרנט כמו גם חובת רישום מוקדמת לדיונים יאפשרו להשיג בפועל את כל המידע הדרוש לצרכי השקיפות בדיונים אם על ידי חבר הכנסת ואם על ידי הצוות המקצועי של הוועדה. אם יש מקום לסעיף כלשהו (בחוק הכנסת ולא בחוק חובת גילוי) מוצע להוסיף חובת מענה לשאלת חברי כנסת – כך ניתן לוודא שחבר כנסת שמעוניין ולא הצליח לברר את המידע, יקבל תשובה ברורה לשאלתו.
הסנקציה על אי-מתן מענה תהיה פרלמנטרית אך לא הרחקה מהכנסת אלא תבוא לידי ביטוי במסגרת סמכויות יו"ר הוועדה לנהל את הדיון ולתת או לשלול זכות דיבור בדיון הזה או בדיונים אחרים.
תיקון סעיף 64(א) לחוק העמותות –
עבירת מרמה נוסח עם הסכמות משרד המשפטים:
3. בחוק העמותות, התש"ם–1980–
עבירת מרמה:
משרד המשפטים מציע, לאחר ישיבת הוועדה האחרונה, כי חוק חובת גילוי כולו יוחרג מגדר הסנקציה הפלילית של עבירת המרמה בחוק העמותות, שכן אין זה מתאים לקבוע עבירה שבצידה שלוש שנות מאסר בהקשר זה.
תיקון סעיף 64א(א) לחוק העמותות –
עבירת קנס של אחריות קפידה נוסח מוצע על ידי משרד המשפטים:
בפסקה (8), בסופה יבוא "(בסעיף קטן זה – חוק חובת גילוי)";
אחרי פסקה (8) יבוא:
"(9) ציון היותה נתמך שעיקר מימונו מתרומות מישויות מדיניות זרות או פירוט שם הישויות המדיניות הזרות שמהן התקבלו התרומות, לפי סעיף 5א לחוק חובת גילוי."
נוסח מוצע על ידי הייעוץ המשפטי לוועדה:
בפסקה (8), בסופה יבוא "(בסעיף קטן זה – חוק חובת גילוי)";
אחרי פסקה (8) יבוא:
"(9) ציון היותה נתמך שעיקר מימונו מתרומות מישויות מדיניות זרות , לפי סעיף 5א לחוק חובת גילוי." עבירת קנס של אחריות קפידה:
סעיף 64א לחוק העמותות קובע עבירה של אחריות קפידה (אינה דורשת הוכחת היסוד הנפשי להרשעה) על עמותה שהפרה חובת הגשת דוחות רבעוניים, ולפי החוק היום ניתן להטיל עליה קנס בסך 29,200 ₪.
בהצעת החוק הממשלתית מוצע להוסיף קנס כאמור גם על עמותה שהפרה חובה לציין את היותה נתמך שעיקר מימונו מתרומות מישויות מדיניות זרות, או שלא פרטה את שמות הישויות בהתאם למוצע.
בהמשך לדיון האחרון שהתקיים בוועדה, משרד המשפטים מציע כי עבירת הקנס תחול על כל החובות שיוטלו על עמותות לפי סעיף 5א (חובת דיווח לרשם, חובות גילוי בפרסומים, בפניה לנבחרי ועובדי ציבור ובדין וחשבון, לרבות פירוט שמות הישויות) אך לא על חובת ההזדהות של נציג והסנקציה שתוטל עליו תהיה פרלמנטרית (ראו המוצע על ידם בסעיף 5א(ד) לעיל). הנוסח יתוקן בהתאם.
ככל שתתקבל הצעתנו לתת לעמותות אפשרות "יציאה" יש להשלימה בקביעת הפרה של החובה לעדכן את הרשם אם העמותה שבה לקבל את עיקר מימונה מישויות מדיניות זרות (לאחר שהשתמשה באפשרות ה"יציאה" שלה). עוד הצענו, כפי שפירטנו לעיל, לא להטיל חובה לציין את שמות הישויות המדיניות הזרות, ועל כן אנו מציעות להוריד חובה זו גם מסעיף הקנס.
תיקון חוק החברות נוסח הצעת החוק הממשלתית:
בחוק החברות, התשנ"ט–1999, בסעיף 354(ב1)(1), בפסקת משנה (ה), במקום "בסעיף 2" יבוא "בסעיפים 2 או 5א". סעיף 354(ב1)(1)(ה) לחוק החברות מאפשר לרשם להטיל עיצום כספי על חברה לתועלת הציבור שהפרה חובת דיווח רבעוני לפי סעיף 2 לחוק חובת גילוי.
בהצעת החוק הממשלתית מוצע להרחיב זאת גם להפרה של החובות שמוצע להטיל בסעיף 5א: ציון העובדה שהחברה היא נתמך שעיקר מימונו מתרומות מישויות מדיניות זרות בדוח השנתי, בפרסומים, בפנייה לנבחר ועובד ציבור ובדין וחשבון; פירוט שמות הישויות המדיניות בדין וחשבון.
לאחר הדיון האחרון שהתקיים בוועדה, מוסכם על משרד המשפטים כי הסנקציה שתוטל על נציג תהיה פרלמנטרית ולכן סעיף זה לא יחול על חובה של נציג.
תחילה ותחולה הצת משרד המשפטים:
נוסח מוצע על ידי הייעוץ המשפטי לוועדה:
משרד המשפטים מציע כי החלת חובות הגילוי תהיה על תרומות שיתקבלו משנת 2017 ואילך, אך שהדיווח לרשם יהיה כבר מהדוח השנתי של שנת 2016 (המוגש לרשם ביום 30.6.2017).
אנו מציעות כי תחילתו של החוק תהיה מיום 1 בינואר 2017, וכי הוא יחול רק על תרומות שיתקבלו מיום התחילה ואילך ללא סייג כלשהו. כך תינתן לעמותות האפשרות להיערך לחקיקה החדשה ולכלכל צעדיהן כפי שיבחרו. יוער כי רק לאחרונה פורסמו שמות 27 העמותות שהחוק היה חל עליהן לו היה בתוקף ומידע זה גלוי לכל באינטרנט ממילא, ולכן אנו מציעות לא לפגוע בתחולה "הנקייה" הפרוספקטיבית של החוק.