חומר רקע
:לכבוד
יו"ר וועדת חוקה חוק ומשפט
ח"כ ניסן סלומיאנסקי
כנסת ישראל
הנידון: נייר עמדה ל
הצעת חוק חדלות פ
י
רעון ושיקום כלכלי, התשע"ו -
2015
להלן התייחסות עמותת"
שומרי משפט-
רבנים לזכויות
ה
אדם " להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו–
2015
.
עמות" ת שומרי משפט-
רבנים לזכויות
ה
אדם
" הינה עמותה ללא כוונות רווח
המפעילה, בין היתר, מרכזים למיצוי
זכויות בקהילה ו
עובדת עם אנשים המתמודדים עם חובות,
בדגש על אנשים החיים בעוני–
.שנים רבות אנו עובדים עם
אנשים המתקיימים מקצבאות והן עם.אנשים עובדים שחיים בעוני
סוגיית החובות הנה סוגיה מרכזית
עמה מתמודדים משפחות ואנשים הפונים אלינו לקבלת ייעוץ וסיוע. סוגיה זו מהווה
רכיב מש
מעותי במעגלי עוני בין דורי והעדר יכולת להשתקם
וככזאת, היא מביאה פעמים רבות לפגיעה חמורה בכבוד
האדם . לעניין זה נבקש להזכיר כי בית המשפט העליון בישראל כבר הכיר בכך כי "עוני ומצוקה יוצרים מעגל קסמים
ממנו קשה , אף לחזקים ביותר, להיחלץ . זוהי מציאות המעוררת תח
ושו ת של ניכור וחוסר הזדהות, וחונקת את התקווה
לשינוי. ללא תנאי מחייה מינימאליים אין האדם יכול לממש את חירותו. ללא תנאי מחייה מינימאליים אין באפשרותו
לקיים חיים אוטונומיים ומלאים ואין הוא יכול להפוך לחלק פעיל מחברתו וקהילתו (
בג"ץ10222/04
חסן נ' המוסד
לביטוח לאומי, פסקה6
לפסק
די ה .)ן
כפי שמצוין בהצעת החוק–
אנו חיים בעידן האשראי מי כאמצעי לנסות להרוויח יותר כסף, בהשקעת האשראי באפיקים
מניבי רווח ומי בהתמודדות היום
יומית עם תשלומי בית ספר ,
, טיפולי שניים.'תיקון ליקויים בבית וכו
עד היום הנר טיב החברתי קבע כי מי שנותר עם חובות כתוצאה מכישלון
עסקי-
זה לגיטימי, והבנקים והמדינה מעניקים
"תספורות" והפרט מוגן מאחורי חברה בע"מ וכו'. לעומתם -
היחידים, שנזקקו לאשראי לקיום, בין שהגיעו למשבר כגון
מחלה או אבדן מקום העבודה ובין אם המדובר באנשים קשי יום הח יים תמיד בדוחק עצום–
נטו לראות בהם בעלי פגם
.מוסרי ללא ספק הגיעה השעה ל,שינוי השיח ולהגברת השוויון שיאפשר לחייב היחיד לשקם את חייו מבחינה כלכלית
.ככתוב בהצעת החוק ודברי ההסבר
יחד עם האמור, ובעיקר על מנת לממש
רפורמה חשובה זו
– נבקש להציע לחברי הוועדה שורת
תיקונים בנוסח הנוכחי
של החוק. בשלב זה, נתייחס ל מספר סוגיות עקרוניות הנוגעות להצעת החוק ובהמשך נציע התייחסויות ספציפיות יותר
.לסעיפי החוק
יוני2016
סיוון ה-תשע"ו
הליך אחד ופרוצדורה אחת
הצעת חוק""חדלות פירעון ושיקום כלכלי
מציעה להבחין בין חובות עד150
"אלף ש ח לבין חובות מעל סכום.זה
הבחנה
זו הנה למעשה הבחנה בין מרבית האנשים החיים בעוני–
לבין יתר
האוכלוסייה . הבחנה בין אנשים בעלי נגישות מופחתת
להזדמנויות ולמיצוי זכויות לבין יתר.הציבור
אדם המשתכר בשכר ממוצע במשק, הנקלע ל מצב של
חוסר יכולת לשלם חובותיו, ויש לו לדוג 'חובה של מאה אלף ש "ח
– צפוי בשלב ראשון להצליח לקבל הל
ו
ואה מהבנק ולצאת ממצב חדלות פ
י רעון. אף אם לא יצליח בכך–
יש סיכוי טוב
כי יצליח להגיע להסדר מראש לתשלומים חודשיים בין
אם בכוחות עצמו
ובין אם בהוצאה לפועל. (חוב של100,000
תשלומים של2500
ש"ח , ל3
שנים120
אלף2300
ש"ח לחודש ל4 שנים).
מאידך,
אדם המקבל נכות של100%
מקבל קצבה של2,400
ש"ח לחודש או המשתכר4500
ש"ח לחודש–
לא יקבלו
הלוואה ולא י
וכל
,לעמוד בתשלומים חודשיים כה גבוהים
ולמעשה לא יצליח
לצאת מהחוב על ידי התשלום המלא שלו
בזמן סביר .כך,
"למעשה אין זו הבחנה "נקיה לפי גובה החוב, אלא הבחנה בהתאם לסוג אוכלוסיות כאשר ה עניים,
אשר
ממילא בעלי מחסומי נגישות וה
י עדר יכולת למצות זכויותיהם נמצאים
במסלול אחד ו אילו.היתר במסלול אחר
ברור מאליו כי קיומם של מערכות נפרדות לאנשים שחיים בעוני וליתר האוכלוסי
הי, יש בה מששום הפלייה פסול ה בעצם
ההפרדה והיא תוליד הבחנות חמורות והפליות נוספות. חלקן כבר מופיעות בהצעת החוק ובדברי ההסבר וחלקן צפויות
להתגלות
חלילה, עם הפעלת
.מערכת כפולה זו
מהכרותינו את התנהלות ,ה של ההוצאה לפועל וכן בהתאם להצעת החוק עצמה– ההוצאה לפועל
.נועדה לגביית חובות
ראוי להבחין בין מצב בו לכאורה ניתן לגבות החובות–בטווח מספר שנים בהתאם לגובה החוב, ו
הדבר ימצא
בטיפול
הוצל"פ, לבין מצב שלא ניתן לשלם החובות אלא באופן חלקי ונוצר, כלשון החוק,
""כשל אשראי-
וזה צריך להיות
בטיפול .הכונס הרשמי
אם חלילה יהי
ו שני הליכים וגופים נפרדים,
בהכרח
ייווצרו שתי מערכות דינים ו .שני סוגי הליכים "במסלול "לעניים –
אנחנו חוששות כי השרות יהיה
מפלה והיחס יהיה בהתאם . אם תיוותר
ההבחנה
המוצעת , אנו נמצא את עצמינו,
באופן
אבסורדי, ממליצים לאנשים להגדיל את חיוביהם או להמתין לטפיחת
החוב ורק אז לפנות לבקשה לחדלות
פירעון.
כבר בהצעת החוק קיימות הבחנות שיש בהם לפגוע בחייבים בהוצאה לפועל לעומת החייבים ,שהועברו לטיפול הכנ"ר
,לדוגמא הסמכות המקומית
לא תהיה
לפי מקום מגורי החייב כמו ביתר תיקי
חדלות פ
י
רעון אלא על פי רצון הזוכים.
דירת מגורים
.סוגיית הדיור בישראל הנו נושא כאוב ובעייתי שוק השכירות
אינו
מוסדר ו
אין בו מענה לצ רכי הציבור
לא בבחינת
.הצע מספיק, וודאי לא מבחינת היצע ראוי הנותן מענה לזכות לקיום בכבוד"רבנים לזכויות אדם"
בקואליציה עם
"
פורום
ה דיור
ה
ציבורי"
עוסקים שנים בסוגיית העדר
מענה לזקוקים לדיור ציבורי ו
למחסורי
.דיור
ל מי שאין
ברשותו
דירה-הופך
לנטל על החברה. אם זה צורך בדיור ציבורי ואם זה מקבלי הסיוע בשכר דירה ממשרד
השיכון
המהווים כ100,000
זכאים (נכון למאי2013
,)
על אף תמיכת המדינה , רבים מוצאים עצמם מטלטלים ממקום
.למקום ללא יציבות למשפחה וללא בטחון
קורת גג בטוחה הנה תנאי בסיסי ליציאה מעוני ותנאי ראשון
למניעת התדרדרות כלכלית וחברתית חמורה .
מכאן נגזרת
עמדתנו
כי דירת מגורים הולמת (בניגוד
לווילה
,מפוארת
פנטהאוז או
אף דירת180
מ"ר ארבעה חדרים ליחיד) לא צריכה
להיחשב כ נכס–או שווה נכס בקופת הכינוס–
אלא צריכה
להיות מוגנת באופן מובהק. שינוי ביחס להגדרת הנכס
יעניק
בטחון לחייב ולבני משפחתו , יאפשר שיקום כלכלי אמיתי.ובטווח הארוך ישרת את החברה כולה
מאידך, מימוש דירת
המגורים
.של אדם הוא מעשה בלתי מידתי, בלתי יעיל, ופוגעת עמוקות ביכולתו של אדם לחיות בכבוד
הגישה היום לא מגנה על דירת המגורים, באופן מספק. "דיור חלופי" שאינו מבטיח קורת גג ללפחות עשר שנים אחר
ההפטר, שאינה דירה ומותירה המשפחה להתרוצץ אחר פתרון–
אינה דיור חלופי ראוי.הממלא אחר מטרות החוק
הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה ושיקום
אחת המטרות המרכזיות של הצעת חוק זו הנה שיקום כלכלי ., ועמותת "רבנים לזכויות אדם" מברכת על כך
בנוסף,
ישנה הכרה כי לא לכולם היו
הזדמנויות
שוות להתנסות בניהול כלכלי ולא לכולם יש יכולות להשתקם בלא הדרכה
.ותמיכה
הדבר ראוי בעינינו, אולם על מנת שלא יהיו אל
ה
מטרות ללא אחיזה בחוק ובמציאות–
יש להתייחס באופן רחב וכולל
.לסוגיה ולבנות לה מענה ראוי
,לדידנו
יש לבנות מערך תמיכה כוללת– ולתקצבה בחוק, אחרת יהיה הדבר בבחינת
.מס שפתיים
אנו סבורים כי יש
לאפשר לחייבים לבחור מבין מספר ת .כניות מתחרות שיוצעו הרי אין מדובר בסנקציה–
חובת השתתפות בכך וכך שעות
שיעור–
, "כמו עבודות שירות, אלא התאמה לצרכי האדם. צריך להציע ליווי של "נושמים לרווחה
תכניות
תומכות
ליציאה לע .בודה, לרבות הכשרות בשיתוף עם לשכת התעסוקה ועוד בנוסף, חשוב לציין כי אנו מתנגדים להפיכת הכשרה
.כלכלית לתנאי לקבלת הפטר
חינוך/תמיכה להתמודדות עם הבירוקרטיה
"רבנים לזכויות האדם" מברכים על ההחלטה להעמיד את שיקומו הכלכלי של החייב כאחת מתכליות החוק. אולם, בד
בבד יש לפעול להסרת החסמים הרבים העומדים בפני המעוניינים לתפוח הליך לחדלות פירעון. אנו סבורים כי מטרה
נוספת שראוי שהחוק יציב הינה "חינוך/תמיכה" להתמודדות עם .הבירוקרטיה
זוהי מטרה , אשר נותנת מענה לחסמי
נגישות המונעים מחייבים
מסוימים להתנהל בהצלחה בהליכי חדלות הפ
י רעון. בהמשך ייתכן כי יהיה בכך גם משום
.לימוד להתנהלות עתידית ,אך היא קיימת כצורך עצמאי
לדוגמא, אדם החי בעוני, פעמים רבות גם לא שומר דפי חשבון . ("מה יש לראות שקיבלתי קצבה ומשכתי"?
.)
הדרישה
כי ימציא שנתיים אחורה תדפיסים–
.מציבה בפניו מכשול בירוקרטי וכלכלי כאחד
.יש להקים פונקציות שיסייעו לחייבים להשיג מסמכים דרושים
אנו אף
מציעים יצירת אפשרות לחייב לחתום ויתור על
סודיות ובקשה וכי המרכז יציע תמיכה בירוק.'רטית ויפנה בפנייה ישירה של הבנקים, מיסוי מקרקעין וכו
מרכז זה יספק
גם פונקציית
תרגום
החלטות וטפסים, וכמו כן
י.'ספק הדרכה וליווי במילוי דו"חות וכו
כושר השתכרות
, המושג של כושר השתכרות
בהתייחסו לאנשים החיים בעוני ,יוצא מההנחה המוזרה ביותר לפיה אנשים מעדיפי ם לעבוד
פחות או בעבודות בעלי הכנסה נמוכה יותר ולחיות במחסור על פני אופציות הקיימות בפניהם לעבוד באופן שיוציא אותם
.מעוני וממחסור
ההנחה הזאת ,למעט בקרב קבוצה אידיאולוגית ייחודית, מתקיימת בשולי השוליים של החברה ., אם בכלל הנחה סבירה
יותר היא כי שוק העבודה
והמערכים תומכי העבודה כגון תחבורה ציבורית, מסגרות חינוך , נגישות מקומות עבודה–
לוקים בכשלים מערכתיים. שוק העבודה בנוי במידה רבה על עובדי כ
ו .ח אדם ועל עובדים שעתיים
ידוע כי אין מענה מספק למסגרות לילדים בכל הגילאים (לדוגמא מכתה א–
גיל5-6
אין אלא מועדוניות
,)לילדים בסיכון
הורים קשישים הזקוקים להשגחה -
.'זכאים לכל היותר למספר שעות עזרה בשבוע וכו
גם ברמת הפרט ישנם קשיים
ו מגבלות כגון ,מיעוט השכלה בעיות בריאותיות שאינם
מתכנסות תחת ה קטגוריות הדרושות להכרה באדם כנכה
ב"שיעור מספיק" בביטוח הלאומי
, קשיי שפה, מיעוט ה
זדמנויות לעבודה בפריפריה ועוד.
מסקנתנו הנה,
כי ככלל- יש להניח כי החייב ממצ
ה כושר השתכרות למעט אם יוכח כי י כולותיו האישיות והמצב
התעסוקתי בא
זור מגוריו מאפשרים כושר השתכרות ברמה
.אחרת על כן, בעת חישוב כושר ההשתכרות של אדם, יש
להתחשב בטווח רחב של משתנים תוך
.שימת לב לנסיבות האישיות, הסביבתיות והחברתיות של החייב
דמי קיום מינימאליים
סוגיה זו עוסקת בזכות היסוד של האדם לקיום בכבוד
ולרמת חיים נאותה ועל כן ראוי היה כי תהה שקיפות מלאה ודיון
.ציבורי בקביעת עניין כה משמעותי
לפיכך הותרת הכללים לחישוב דמי המחיה בידי
השר הממונה ו לתוכנת מחשב שלא ידוע ואין שקיפות לגבי הנוסחאות
,המשמשות אותה
וכן ללא קביעתם של קווים מנחים למחוקק-
.מדאיגה ומחייבת התייחסות בחוק
לגופו של עניין,
יש להבטיח כי דמי הקיום המינימאליים
יעלו בקנה אחד עם
המציאות
בי
שראל : צורך בביטוח רפואי
משלים, הוצא ות לצהרונים לילדים, מסגרת לחופשות, הוצאות חינוך ב"חינוך חינם", תחבורה, תקשורת, דיור (כולל
.ארנונה, מים, חשמל) מזון, וביגוד בסיסי למצער, החוק צריך להבטיח יכולת קיום בכבוד ורמת חיים נאותה לחייב
.ולתלויים בו
, בסיכום דברינו הכלליים
ברצוננו
לחזור ולחזק את מטרות החקיקה ולדרוש כי המטרות יבואו לידי מימוש וביטוי
בסעיפים האופרטיביים של החוק . ייעודם של דיני חדלות פירעון הם לאפשר, בין השאר, יציאה טוטאלית ממעגל החובות
וכל כן לא ניתן להגזים בחשיבות של מתן מענה מציאותי ובר ביצוע במסגרת החוק להתגברות על מכלול החסמים
.העלולים להפוך את התהליך לבלתי אפשרי ואף חלילה לגרום להרעה ולהחרפת מצוקתו של החייב
,בכבוד רב
, "מחלקת "צדק חברתי
שומרי משפט– רבנים למען זכויות האדם
:לשאלות, הבהרות וליצירת קשר
עטרת הורוביץ, מקדמת מדיניות וחקיקה
שומרי משפט– רבנים למען זכויות האדם
8080996
-
/ 052
[email protected]