חומר רקע

DOC 4,582 תווים המסמך המקורי ↗
ועדת נוער יו"ר הועדה: עו"ד זהבה קרן זנו ועדת חקיקה (פלילי) יו"ר הועדה: עו"ד גלית רוטנברג עו"ד סוזי עוז סיני עו"ד גד זילברשלג ת"א, ‏ט' בסיוון תשע"ו ‏15 יוני 2016 00624716 לכבוד חה"כ יפעת שאשא ביטון יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד כנסת ישראל ירושלים הנדון: דיון בנושא הקמת מסגרת סגורה לילדים עם תחלואה משולבת לקראת הדיון הקבוע ביום 20/6/16 בעניין שבנדון, להלן עמדת ועדת החקיקה (פלילי) וועדת הנוער, מטעם לשכת עורכי הדין; 1. המונח "תחלואה משולבת" מבטא מצב בו אדם לוקה במחלת נפש מוכרת ובנוסף הוא לוקה בבעיית התמכרות (כגון התמכרות לסמים או לאלכוהול). 2. מצב דברים כזה, של שילוב בין התמכרות לבין מצב פסיכיאטרי, הינו קשה מאוד הן בקרב בגירים, ומקל וחומר בקרב קטינים, אשר מטבע הדברים לתחלואה המשולבת קיימת השפעה ניכרת על אורח חייהם ועל התנהגותם, המובילה במקרים רבים לביצוע עבירות פליליות. 3. המצב המשפטי והעובדתי הקיים בעניין זה כיום הינו כי מקום שקטין בעל תחלואה משולבת עובר עבירה פלילית, ונמצא כי הוא חסר כשירות משפטית בשל מצבו הנפשי, הרי שבית המשפט חייב להורות על אשפוזו בכפייה במוסד פסיכיאטרי לתקופה שתיקבע בפסק הדין. ככל שבזאת עסקינן - הרי שזהו אף המצב המשפטי בנוגע לבגירים. 4. הבעיה מתעוררת באותם מקרים בהם הממצא הפסיכיאטרי אינו מגלה חוסר כשירות נפשית, קרי, מקום שמדובר באותם קטינים הסובלים מהפרעה נפשית פסיכיאטרית על כל גווניה אך לא כזו המביאה אותם לכלל דרגת חוסר כשירות משפטית. במקרים מסוג זה, תמונת המצב הקיים הינה עגומה ומצערת; המענים האפשריים המוצעים בעניין קטינים הינם מוגבלים ביותר, ולמעשה, אין כל מענה כיום הערוך לטיפול בקטינים עם תחלואה כפולה/משולבת. 5. כך , הקהילה הטיפולית "מלכישוע"- ערוכה לקלוט קטינים עם בעיית התמכרות אך אינה ערוכה לקלוט קטינים בעלי אבחנה פסיכיאטרית; קטין המשולב במסגרת טיפול בקהילה הטיפולית הנדונה, ישלח לאבחון בבית חולים פסיכיאטרי למשך 7 ימים, ובהתאם לתוצאות האבחון , יוצא אל מחוץ למסגרת הטיפולית. כך גם בנוגע לקהילה הטיפולית "רטורנו"- המשמשת כקהילה טיפולית המשלבת בגירים וקטינים כאחד לטיפול במסגרתה (דבר אשר הינו בעייתי כשלעצמו), אף אינה ערוכה לקלוט מקרים של "תחלואה משולבת" במסגרת קטינים. 6. ודוק: אותן מסגרות קיימות לטיפול בהתמכרויות ובתחלואה משולבת הכוללות אשפוזיות לבגירים (לדוגמא: המרכז לבריאות הנפש בשער מנשה,"מזרע", "אברבנל", "באר יעקב", "לב השרון") מסגרות לטיפול ושיקום יומי לבגירים (כגון: "שלוותה" ועוד) והמסגרות הקיימות לדיור מוגן (כגון: "הוסטל לבעלי תחלואה כפולה בכרמיאל") הינם מרכזים הנותנים, כאמור, מענה לבגירים בלבד. 7. התוצאה המצערת והקשה הינה כי אין כיום למעשה כל מוסד/ מרכז/קהילה טיפולית בישראל הערוכים ליתן טיפול ושיקום לקטינים הלוקים בתחלואה משולבת – תוצאה אשר הדעת אינה יכולה לסבול. 8. יתרה מזאת: תוצאה קשה נוספת של מצב דברים זה הינו כי בהיעדרה של מסגרת מוסדית מתאימה לקטינים עבריינים הלוקים בתחלואה משולבת, אשר הטיפול הפסיכיאטרי בהם אינו דורש תנאי אישפוז בכפיה (אלא, למשל, טיפול תרופתי בלבד), בתי המשפט נאלצים להורות על שליחתם לריצוי מאסר בכלא אופק, מבלי שקיבלו כל טיפול או שיקום ראויים בהתמכרותם ובבעיותיהם הפסיכיאטריות יחדיו, באופן משולב. לא למותר לציין כי לו הייתה לאותם קטינים מסגרת טיפולית מתאימה - ניתן היה לדאוג לשיקום של רבים מהם, בגילם הצעיר בו ציפור נפשם עדיין נתונה כפלסטלינה בידי מערכות תומכות, טיפוליות וחינוכיות. 9. אין צורך להכביר במילים על " נזקי השהייה" הממושכים של קטינים ובני נוער מאחורי כותלי בית הכלא, ועל כך שעצם העובדה שנמנעת מהם "דרך טיפולית", מביאה לכך כי פעמים רבות נחרצת דרכם כדרך אל חזור מעולם העבריינות, בד בבד להחמרת מצבם הנפשי. 10. אנו סבורים, כי מצב הדברים המתואר לעיל הינו מחדל הזועק לשמיים. נראה שקטינים מסוג זה, נופלים בין הכיסאות, כפגעי חברה רכים, וזאת מקום שאין בנמצא כל מסגרת המעניקה פיתרון הולם ברמה הטיפולית לבעיית התחלואה המשולבת. 11. זאת ועוד: קיים מחסור במעונות לקליטת קטינים אשר הורשעו בביצוע עבירות כתחליף שליחתם למאסר והם מסתכמים בשניים בלבד: "מלכישוע" ו"רטורנו". אף עניין זה מטריד מאד שכן בשל רשימת המתנה ארוכה ביותר לקליטת קטינים במעונות אלה, ובאין בנמצא חלופות מעצר הולמות , נשלחים פעמים רבות אותם קטינים אל שערי בית הכלא, "בלית ברירה". 12. כך, המסגרות השמורות והנעולות המיועדות לנוער עברייני אינן מספקות מענה טיפולי הולם לאותם מצבים נפשיים של תחלואה כפולה. יוצא כי ציבור נוער שלם יושב כלוא מאחורי סורגי בית הכלא כמעין הדבקת "פלסטר" מעשי ללא כל אפקט שיקומי, כאשר פעמים רבות אותן עבירות אשר בצעו הינן פועל יוצא של קשיים רפואיים. 13. תוצאה זו הינה בלתי מתקבלת על הדעת, פוגעת בציבור שלם של בני נוער בחברה השוקדת על ערכי "טובת הילד", שיקומו וטיפולו, ולדעתנו - טעונה תיקון ושינוי יסודיים - ויפה שעה אחת קודם. בכבוד רב, העתקים: עו"ד אפי נוה – ראש לשכת עורכי הדין מר אורי אלפרסי – מנכ"ל לשכת עוה"ד עו"ד אורי קינן – יו"ר (משותף) פורום פלילי ארצי עו"ד גדי זילברשלג – יו"ר (משותף) ועדת חקיקה (פלילי) עו"ד גלית רוטנברג – יו"ר (משותף) ועדת חקיקה (פלילי) עו"ד שירית בכר – ממונה (פלילי), לשכת עוה"ד.