חומר רקע

י"ג סיון, תשע"ו ‏19 יוני, 2016 אל: חברי ועדת החוקה חוק ומשפט מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה השעיית חבר כנסת שהתקיים בו האמור בסעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת נוסח לדיון הקבוע ביום 21.6.16 – הכנה לקריאה השנייה והשלישית בדיונים האחרונים שקיימה ועדת החוקה חוק ומשפט עד כה, במסגרת הכנת החוק לקריאה השנייה והשלישית, נדונה הפסקה הראשונה המוצעת (סעיף 42ב(ד)(1)) ועלו מאת חברי הכנסת מספר הצעות לתיקון הנוסח שעבר בקריאה הראשונה. בעקבות דיונים אלה, להלן נוסח מעודכן הכולל את הצעות חברי הכנסת (מסומנות באדום). את הערותינו בנוגע למהותו של התיקון המוצע, ואת הזהירות הרבה שיש לנקוט ביצירת מנגנון מעין שיפוטי בכנסת שבו דנים חברי כנסת את חבריהם, העלנו במסמך שהופץ לקראת הדיון בוועדה להכנה לקריאה הראשונה. מצ"ב גם לקראת הדיון מחרתיים. חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' ...) חוק הכנסת (תיקון מס'...), התשע"ו–2016 תיקון סעיף 42ב 1. בחוק-יסוד: הכנסת‏, בסעיף 42ב, בסופו יבוא: בחוק-יסוד: הכנסת‏, בסעיף 42ב, בסופו יבוא: "(ד) (1) גרסה א' (של רוב חברי הכנסת שהשתתפו בדיון) [לצמצם את עילות ההשעיה רק להסתה לגזענות ולתמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל]: הכנסת רשאית, ברוב של 90 חברי הכנסת, להחליט להשעות חבר כנסת אם קבעה שהתקיים בו, לאחר היבחרה של אותה כנסת, האמור בסעיף 7א(א) לגבי מועמד; בהחלטה כאמור תקבע הכנסת את תקופת ההשעיה, ויכול שתהיה עד תום כהונתה של אותה כנסת. גרסה ב' (של ח"כ בגין וסויד) [לקבוע שהכנסת יכולה רק להדיח ולא להשעות - על מנת להביא לשימוש נדיר בסעיף ולשמירה על המבחנים המחמירים שקבע בית המשפט העליון לגבי סעיף 7א]: הכנסת רשאית, ברוב של 90 חברי הכנסת, חבר כנסת אם קבעה שהתקיים בו, לאחר היבחרה של אותה כנסת, האמור בסעיף 7א(א) לגבי מועמד; גרסה ג' (של ח"כ רוזין וגרמן) [לקבוע שהכנסת יכולה רק להשעות לתקופה קצרה חבר כנסת, על מנת להביא לפגיעה התוצאתית הפחותה ביותר ברצון הבוחר ובזכות להיבחר]: הכנסת רשאית, ברוב של 90 חברי הכנסת, להחליט להשעות חבר כנסת אם קבעה שהתקיים בו, לאחר היבחרה של אותה כנסת, האמור בסעיף 7א(א) לגבי מועמד; בהחלטה כאמור תקבע הכנסת את תקופת ההשעיה,. גרסה ד' (של ח"כ רוזין) [לקבוע שהכנסת לא תהיה רשאית להשתמש בסמכות ההשעיה בתקופת בחירות, שכן אז האופי הפוליטי של ההחלטות מתגבר, ובנוסף, יש פתרון למי שפוגע בעיקרי המדינה בתקופה זו, באמצעות דיון לפי סעיף 7א]: בסופו של הסעיף יבוא: גרסה ה' (של ח"כ סויד) [לקבוע שגם ההחלטה הסופית של 90 חברי הכנסת, צריכה להתקבל גם בקולותיהם של חברי האופוזיציה, ור' להלן ההצעה בעניין פתיחת ההליך]: הכנסת רשאית, ברוב של 90 חברי הכנסת, להחליט להשעות חבר כנסת אם קבעה שהתקיים בו, לאחר היבחרה של אותה כנסת, האמור בסעיף 7א(א) לגבי מועמד; בהחלטה כאמור תקבע הכנסת את תקופת ההשעיה, ויכול שתהיה עד תום כהונתה של אותה כנסת. גרסה ו' (של ח"כ ג'בארין) [לקבוע, בדומה לאישור ההחלטה על פסילת מועמד בסעיף 7א, שהחלטת השעיה לפי הסעיף טעונה אישור של בית המשפט העליון, ולא כפי שמוצע בנוסח שעבר בקריאה ראשונה, זכות ערעור בלבד]: בסופו של הסעיף יבוא: **עד כאן הגיעו הדיונים בוועדה. שני הנושאים שעדיין לא הסתיים ליבונם בקשר לפסקה זו, הם האם לקבוע רוב מסוים של חברי אופוזיציה שיהיו שותפים להחלטה והאם לקבוע הצבעה חשאית במליאה. יש קשר בין שני הנושאים, ור' הערותינו להלן. (2) *הערה: לגבי ההליך, נשמעו רעיונות של חברי הכנסת להמיר את ההליך בוועדת הכנסת בהליך בוועדת האתיקה, או לחילופין לקבוע שפנייתם של חברי הכנסת תועבר לוועדת האתיקה, ורק אם זו מצאה בסיס לבקשה, יועבר הדיון לפי המלצתה לוועדת הכנסת. ליבון נושא זה טרם מוצה, ובכל מקרה, אם יהיו להליך כמה שלבים, יהיה צורך לשקול לקבוע רק את העיקר בחוק היסוד, ואת רוב הפרטים בחוק רגיל. גרסה א' (הועלתה על ידי מספר חברי כנסת - טרם הסתיים ליבון נושא זה בוועדה) [הרוב הנדרש לפתיחת ההליך, וכמה מתוכו צריכים להיות חברי אופוזיציה]: החלטה כאמור בפסקה (1) תתקבל לפי הצעת ועדת הכנסת שהתקבלה ברוב של שלושה רבעים מחבריה, על בסיס בקשה שלחברי הכנסת. גרסה ב' (חה"כ בגין - טרם הסתיים ליבון נושא זה בוועדה): החלטה כאמור בפסקה (1) תתקבל לפי הצעת ועדת הכנסת שהתקבלה ברוב של שלושה רבעים מחבריה, על בסיס בקשה של ... *הערה: העניין של הצבעה חשאית מעורר דילמה: מצד אחד, קביעה כזו תאפשר לכל חבר כנסת להצביע לפי מצפונו, והדבר נהוג גם בעניינים אחרים, אישיים, הנדונים בכנסת, על מנת לנטרל את המחויבות המפלגתית והקואליציונית בהחלטה מסוג זה; מצד שני, הכלל בעבודתו של חבר כנסת הוא שקיפות ואחריותיות כלפי הציבור. וייתכן שניתן לנטרל את הבעיה האינהרנטית בהיותם של חברי הכנסת שופטים בדרישת רוב גבוה מאוד, שמשקף הסכמה מאוד רחבה של הבית, לרבות חברי אופוזיציה. נושא זה קשור להחלטת הוועדה בעניין ההצבעה במליאה. (3) מי שחברותו בכנסת הושעתה לפי פסקה (1), משרתו תתפנה כעבור עשרה ימים מיום החלטת הכנסת, אולם בתקופה שמהחלטת הכנסת ועד ההשעיה הוא לא יהיה רשאי להשתתף בישיבות הכנסת או בישיבות ועדה של הכנסת אלא לשם הצבעה בלבד. (4) פרטים לעניין הגשת הבקשה, הדיון בה וההשגה על ההחלטה ייקבעו בחוק או בתקנון הכנסת." תחולה 2. בקשה כאמור בסעיף 42ב(ד)(2) לחוק-יסוד: הכנסת, כנוסחו בחוק יסוד זה, לא תוגש אלא בעקבות מעשה שנעשה לאחר תחילתו של חוק יסוד זה. בקשה כאמור בסעיף 42ב(ד)(2) לחוק-יסוד: הכנסת, כנוסחו בחוק יסוד זה, לא תוגש אלא בעקבות מעשה שנעשה לאחר תחילתו של חוק יסוד זה. 1. הוספת פרק ד'1 לחוק הכנסת: בחוק הכנסת, התשנ"ד–1994‏, אחרי סעיף 8 יבוא: הוספת פרק ד'1 לחוק הכנסת: בחוק הכנסת, התשנ"ד–1994‏, אחרי סעיף 8 יבוא: הוספת פרק ד'1 לחוק הכנסת: בחוק הכנסת, התשנ"ד–1994‏, אחרי סעיף 8 יבוא: הוספת פרק ד'1 לחוק הכנסת: בחוק הכנסת, התשנ"ד–1994‏, אחרי סעיף 8 יבוא: הוספת פרק ד'1 לחוק הכנסת: בחוק הכנסת, התשנ"ד–1994‏, אחרי סעיף 8 יבוא: "פרק ד'1: השעיה של חבר הכנסת שהתקיים בו האמור בסעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת "פרק ד'1: השעיה של חבר הכנסת שהתקיים בו האמור בסעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת "פרק ד'1: השעיה של חבר הכנסת שהתקיים בו האמור בסעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת "פרק ד'1: השעיה של חבר הכנסת שהתקיים בו האמור בסעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת "פרק ד'1: השעיה של חבר הכנסת שהתקיים בו האמור בסעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת השעיה של חבר הכנסת שהתקיים בו האמור בסעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת השעיה של חבר הכנסת שהתקיים בו האמור בסעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת השעיה של חבר הכנסת שהתקיים בו האמור בסעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת 8א. (א) בקשה לפי סעיף 42ב(ד) לחוק-יסוד: הכנסת, תוגש ליושב ראש הכנסת בכתב, בצירוף נימוקים והחומר שעליו היא מתבססת, והוא יעבירנה לוועדת הכנסת לדיון. גרסה ב' (השלמה לגרסה ד' של חה"כ רוזין לחוק היסוד): (ב) החליטה ועדת הכנסת שלא להציע להשעות את חבר הכנסת, תהא החלטתה סופית. (ג) ועדת הכנסת לא תציע והכנסת לא תחליט להשעות חבר הכנסת מכהונתו, אלא לאחר שניתנה הזדמנות להשמיע את, ; חבר הכנסת רשאי להיות מיוצג בוועדה על ידי עורך דין. *הערה: בדומה לדיונים על שלילת חסינות, נדמה כי מתן האפשרות ליועץ המשפטי לממשלה להביע עמדתו לא צריך להיות קשור אך ורק להליך הפלילי המתנהל, אם הוא מתנהל. נציין כי שתי העילות האחרונות שבסעיף 7א (הסתה לגזענות ותמיכה במאבק מזוין), לרוב מהוות עבירה פלילית לכאורה, ולכן אם תתקבל ההצעה לעיל לצמצם את העילות לשתי אלה, בכל מקרה ראוי שעמדת היועץ תבוא בפני הכנסת. כמובן שגם עמדת היועץ המשפטי לכנסת ראוי שתישמע בהליך, מכוח תפקידו כיועץ וכנציג של הכנסת ושל חברי הכנסת. (ד) ועדת הכנסת לא תדון בהשעיית חבר הכנסת מכהונתו ולא תחליט להציע להשעותו, אלא אם כן הודיעו לחבר הכנסת ולחברי הוועדה על קיום הדיון וההצבעה לפחות עשרה ימים מראש; הכנסת לא תדון כאמור אלא אם כן הודיע יושב ראש הכנסת לחברי הכנסת על קיום הדיון וההצבעה לפחות עשרה ימים מראש. (ה) הדיון בוועדת הכנסת יתקיים בתוך שלושה שבועות מהיום שהבקשה הגיעה לידיה, במועד שיקבע יושב ראש הוועדה; הדיון בכנסת יתקיים בתוך שלושה שבועות מיום החלטת ועדת הכנסת, במועד שיקבע יושב ראש הכנסת. (ו) על החלטת הכנסת להשעות את חבר הכנסת רשאי הוא לערער לבית המשפט העליון, ועל הערעור יחולו הוראות סעיף 64(ב1) לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969‏, בשינויים המחויבים. (ז) על סדרי הדיון בוועדת הכנסת יחולו הוראות תקנון הכנסת בעניין קביעת חסינות או נטילת זכות מחבר הכנסת."