חומר רקע

ילדים וצרכנות הכנסת מרכז המחקר והמידע כתיבה : אתי וייסבלאי אישור :שרון סופר ,ראש צוות עריכה לשונית : מערכת"דברי הכנסת" ט"ו בכסלו תשע"א 22 בנובמבר2010 הכנסת ,מרכז המחקר והמידע קריית בן-גוריון , ירושלים91950 טל': 6 4 0 8 2 4 0 / 1 - 02 פקס: 6 4 9 6 1 0 3 - 02 www.knesset.gov.il/mmm עמוד 2 מתוך 12 הכנסת מרכז המחקר והמידע לקראת דיון ב וועדה לזכויות הילד בנושא"ילדים וצרכנות "בא יו ו במסמך שלהלן נתונים בנושא ,יו צגו חוקים וכללים המסדירים את ה נושא בישראל ו יישומם ויועלו סוגיות שלפי ארגונים העוסקים בזכויות הצרכן מהוו ת מוקד לתלונות ולקשי ים בהקשר של צרכנות י לדים. תמצית  בעולם המערבי ילדים ובני נוער נדרשים לתפקד כצרכנים מגיל צעיר. הם צופים בפרסומות המכוונות אליהם , משפיעים על הוצאות המשפחה ובעלי מקורות הכנסה שמאפשרים להם לרכוש מוצרים בעצמם . 29% מבני הנוער רוכשים מוצרים באינטרנט. לרוב בני הנוער בני ה- 12 ומעלה יש טלפון נייד, ושיעור בני הנוער המחזיקים בטלפון נייד עולה עם הגיל . לצרכנות יש חלק חשוב בתרבות הבילוי של ילדים ובני נוער בימינו.  הפרסום והשיווק המיועדים לילדים ולבני נוער תופס ים מקום חשוב בשוק הפרסום . היכולת להבין שמאחורי הפרסומות יש כוונה מסחרית מתפתחת בגיל מ אוחר יותר מהיכולת להבחין בין פרסומת לתוכנית . אף כי יש הבדלים בין מחקרים בשאלה כיצד להגדיר ולהעריך את רמת ההבנה של הילד בנושא זה , רובם קבעו כי רוב הילדים פיתחו יכולת להבחין בין פרסומת לת ו כנית והבינו את הכוונה המסחרית של הפרסומת בגיל12-10 . היכולת להתמודד עם טכניקות שיווק ופרסום לא מסורתיות מתפתחת על- פי רוב בגיל מאוחר יותר.  ההשפעה השלילית של מסחור וחשיפה לפרסומות על ילדים עשויה לבוא לידי ביטוי בכמה אופנים : פגיעה בקשר בין הורים לילדיהם בשל הפצרות הילדים לרכ ו ש מוצרים ,גרימת קשיים חברתיים והפעלת לחץ חברתי, פגיעה בדימוי הגוף ,עידוד ילדים לעשן , לשתות אלכוהול ו לצרוך מוצרים אחרים המזיקים לבריאותם ,השמנת יתר ,חשיפ ה לתכנים מיניים ומסחור של המיניות , הבניית זהויות מגדריות והגדלת תחושת אי ה-שוויון בין ילדים משכבות שונות באוכלוסייה .עם זאת, העדות המחקרית בדבר הקשר בין חשיפה לפרסומות לבין השפעות שליליות אל ו מועטה ואינה חד- משמעית .  החקיקה בישראל פועלת להגן על ילדים ובני נוער כצרכנים בכמה חוקים והוראות מרכזיות : חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ,התשכ"ב- 1962 ; חוק הגנת הצרכן ,התשמ"א- 1981 ; תקנות הגנת הצרכן(פרסומות ודרכי שיווק המכוו נים לקטינים) ,התשנ"א- 1991 ; חוק איסור פעילות מסחרית במוסדות חינוך ,התשס"ח- 2007 ; כללי המועצה לשידורי כבלים ושידורי לווי ין; כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.  ההסדרה הקיימת נוט ה להתמקד בכלי השיווק המסורתיים( קרי פרסום בטלוויזיה או במודעות פרסום) ,בערוצים ובמק ומות מוגדרים ,ומתקש ה להתמודד עם טכניקות שיווק שאינן מסורתיות הנפוצות כיום בקרב מפרסמים ועם פרסום ושיווק שאינ ם מכוו נים לילדים ובני נוער בלבד . מבחינת יישום ההוראות עולה כי כלי האכיפה העומדים לרשות המדינה בהקשר זה מוגבלים . הממונה על הגנת הצרכן במשרד התמ"ת פוע ל על סמך תלונ ות בלבד, ואף כי טיפל ב כמה מקרים של הפרת תקנות הגנת הצרכן(פרסומות ודרכי שיווק המכוונים לקטינים) ,התשנ"א- 1991 , מעולם לא הוגש כתב אישום נגד מפרי החוק .ב משרד החינוך פועלת ועדה שמנפיקה אישורים לגורמים מסחריים לפעילות בבתי-ספר . בכל שנה ניתנים בין10 ל- 20 היתרים מסוג זה .ע ם זאת , הוועדה איננה גוף מפקח . משרד החינוך לא מסר מידע על העמדה לדין של עובדי הוראה או מנהלי מוסדות חינוך בגין עבירה על חוק איסור פעילות מסחרית במוסדות חינוך ,התשס"ח- 2007 . עמוד 3 מתוך 12 הכנסת מרכז המחקר והמידע  גופים המטפלים בזכויות הילד ובפניות של ציבור הצרכנים ,ו בהם המ ועצה הלאומית לשלום הילד , ארגון"אמון הציבור "והמועצה הישראלית לצרכנות , מצביעים על שוק התקשורת והטלפונים הניידים כ מוקד לתלונות בנושא צרכנות ילדים . התלונות העיקריות מתקבלות על רקע חיוב ישיר של חשבונות טלפונים ניידים על שירותים, ו בהם שירותי תוכן בתשלום בטלפון הנייד ומשחקים ופרסומות באינטרנט שבמסגרתם המשתתפים נדרשים לרשום מספרי טלפון נייד כאחד מתנאי ההשתתפות . נטען כי החיוב באמצעות חשבון הטלפון הנייד מסיר חסמים לביצוע עסקאות בידי ילדים ובני נוער ומאפשר להם להתחייב לעסקאות לטווח ארוך בלי שיהיו מודעים לתנאי ה עסקה. בדיון בוועדה לזכויות הילד בנושא חובות ילדים ובני נוער לחברות הסלולר בשנת2007 הוחלט על הקמה ועדה משותפת בנושא .ועדה זו לא הוקמה. 1. רקע בעולם המערבי ילדים ובני נוער נדרשים לתפקד כצרכנים מגיל צעיר ביותר . הם נחשפים לפרסומות המכוונות במיוחד לילדים ולבני נוער ,מ עורבים בהחלטות הצרכניות שמשפחתם מקבלת , משפיעים על הוצאות המשפחה ובעלי מקורות הכנסה שמאפשרים להם לרכוש מוצרים בעצמם . בסקר שערך בשנת2007 משרד התמ"ת בשיתוף המועצה הלאומית לשלום הילד עלה כי לילדים בני12 עד15 יש הכנסה ממוצעת של קרוב ל- 650 ש"ח בחודש מדמי כיס ,ממתנות ומעבודה . יש להניח כי הכנסתם של בני נוער עולה ככל שהם גדלים. ההחלטות הצרכניות של ילדים בגיל זה הן עצמאיות למדי גם כשמדובר במוצרים יקרים . ההשפעות העיקריות על ההחלטות הצרכניות של הילדים מקורן בפרסומות ובמותגים ,בחברים ובמושאי הערצה כגון זמרים ולהקות, סלבריטאים ותו כניות טלוויזיה . לגורם המחיר , להורים ולבני משפחה יש מקום שולי יחסית בבחירת מוצרים . כמו כן עולה מ ממצאי הסקר כי לילדים יש השפעה על החלטות צרכניות של המשפחה . 58.2% מן ההורים מסכימים שקניית מזון לבית מושפעת מהעדפותיהם של הילדים , 50.1% סבורים כי לי לדים יש השפעה רבה על קניית מוצרים הקשורים אליהם ישירות ו- 13% מעידים כי לילדים יש השפעה על רכישת מוצרים כלליים למשפחה .מכיוון שמדובר בקבוצת גיל צעירה יחסית , עורכי המחקר סבורים כי השפעתם בגיל מבוגר יותר גדולה יותר. 1 ב סקר בנושא הרגלי צריכה מקוונת של בני נוער בני14 עד17 שנערך בראשית2009 נ מצא כי29% מבני הנוער נוהגים לרכוש מוצרים באינטרנט ( לעומת25% מן המבוגרים) . המוצרים הנפוצים בקנ י יה באינטרנט בקרב בני נוער ה ם מוצרי בילוי , מוצרי אלקטרוניקה בידורית ושירותי נסיעה . כמחצית הקונים רוכשים מוצר אחד בחודש לפחות וכ- 10% – שלושה מוצרים ויותר. 2 ב סקר שנערך בשנת2004 נמצא כי 82% מבני הנוער היהודי ם מחזיקים בטלפון נייד. 3 לפי סקר שערך משרד התמ" ת בשנת2007 לכ- 254,000 ילדים בני12 עד15 יש מכשיר טלפון נייד .ב- 58.6% ממשקי הבית עם ילדים בגיל זה היה טלפון נייד לילד אחד לפחות. 4 צרכנות היא אחד מאופני הבילוי הנפוצים בקרב ילדים ובני נוער . לפי סקר שנערך בקרב בני נוער בשנת 2004 , 82.4% מבני הנוער במגזר היהודי מבקרים בקניון אחת לחודש לפחות. 5 סקר שער כה עיריית תל- אביב מעיד ש- 21.9% מבני הנוער נוהגים לבלות בקניון אחר הצהריים. 6 1 רוני בר-צורי ,משרד התמ"ת , " דפוסי צריכה של ילדים ונוער בגילאי15-12 בישראל :ממצאי דוח ביניים" , פברואר2007 . 2 שיזף רפאלי ,ירון אריאל ומרי כצמן ,משרד התמ"ת , "נוער מקוון :דפוסי שימוש וקנייה באינטרנט" , פברואר2010 . 3 המועצה הלאומית לשלום הילד , ילדים בישראל2009 :שנתון סטטיסטי , דצמבר2009 . 4 רוני בר צורי ,משרד התמ"ת , " צרכנות ילדים : השימוש בטלפון נייד בקרב ילדים ונוער( גילאי15-12 )" , דצמבר2008 . 5 המועצה הלאומית לשלום הילד , ילדים בישראל2009 :שנתון סטטיסטי , דצמבר2009 . עמוד 4 מתוך 12 הכנסת מרכז המחקר והמידע אחת הסוגיות ה חשובות העולות בהקשר זה היא הפרסום והשיווק המכוון לילדים ולבני נוער. 1.1 . ילדים ופרסום7 תחום השיווק והפרסום לילדים ובני-נוער הולך ומתרחב ,הן בעולם והן בישראל . חברות מסחריות רואות בילדים ובבני הנוער קהל יעד מועדף , הן בשל כוחם הכלכלי והשפעתם על כלכלת המשפחה והן בש ל התפיסה שיצירת נאמנות למותג בגיל צעיר היא השקעה משתלמת לשנים רבות .עם זאת , לא נערך מחקר מקיף בשאלות הנוגעות להיקף הפרסום לילדים ולמספר הפרסומות שילדים ובני נוער בישראל נחשפים אליהן באמצעי התקשורת .במחקרים שנערכו בארצות- הברית נמצא כי ילד ממוצע נחשף לכ- 3,000 פרסומות ביום , באפיקי פרסום שונים– טלוויזיה ,אינטרנט , עיתונות ושלטי חוצות– ולכ- 20,000 עד40,000 פרסומות בשנה בטלוויזיה בלבד .טכניקות שיווק שאינן מסורתיות, דוגמת שיווק באמצעות האינטרנט ,באמצעות קשרים חברתיים ,מועדוני לקוחות ,פרסום סמוי ותוכן שיווקי, תופס ות חלק גדול יותר ויותר מן הפרסום והשיווק בכלל ומן הפרסום המכוון לילדים ולנוער בפרט. אפשר להצביע על שתי סוגיות מרכזיות בנושא ילדים ופרסומות: 1. רמת הידע וההבנה ש ל ילדים הצופים בפרסומות בטלוויזיה ; 2. השפעת הצפייה בתוכני הפרסומת על ילדים . לסוגיות אלו יש השפעה הן על היבטים כלכלים והן על היבטים חברתיים רחבים בעול מו של הילד, ובהם אלימות ,השמנת יתר ועישון. מידת ההשפעה של פרסומות על התנהגות ילדים ו בני נוער נחקרה רבות , אולם המסקנות אינן חד-משמעיות ותלויות בעורך המחקר , באינטרסים הכלכליים או הפוליטיים שהוא מייצג ,בכלי המ חקר שלו ובשאלות שבדק . מכון מחקר בשבדיה שמתמקד בילדים ובתקשורת ערך מחקר מקיף שבו נבדקו פרסומים רבים שעניינם ילדים ופרסום בטלוויזיה בשנים2000-1994 .נמצא כי הגיל שבו ילדים מסוגלים להבחין בין תוכניות לפרסומות נע בין3 ל-7 ; בגיל8-7 רוב הילדים מסוגלים להבחין בין פרסומות לתוכניות , ובגיל12-10 כל הילדים מסוגלים לעשות זאת . היכולת להבין שמאחורי הפרסומות יש כוונה מסחרית מתפתחת בגיל מאוחר יותר מהיכולת להבחין בין פרסומת לתוכנית . אף כי יש הבדלים בין מחקרים בשאלה כיצד להגדיר ולהעריך את רמת ההבנה של הילד בנושא זה , רובם קבעו כי רוב הילדים פיתחו יכולת זו בגיל 12-10 . אשר להשפעת הצפייה בת ו כני הפרסומת על ילדים ,אין ממצאים חד-משמעיים בנושא זה , ותוצאות המחקר נוטות להיות מושפעות מן האינטרסים של יוזם המחקר ושל עורכיו .עם זאת , חוקרים מסכימים כי השפעתם של מסרים המועברים באמצעות פר סומות ניכרת בעיקר במיקוד תשומת הלב במוצרים או בשירותים ,ופחות בשינויים ארוכי טווח בהתנהגות, המושגים בעיקר בהשפעת הסביבה החברתית או המשפחתית .ואכן ,טכניקות שיווק אחרות ,כגון מועדוני מעריצים ,אירועי שיווק , יחסי ציבור ותוכן שיווקי ,מיועדות להגדיל את חלקם של ה קשרים הבין-אישיים במערך השיווקי. כמו כן מחקרים מצאו כי לפרסום סמוי עשויה להיות השפעה על העדפת מותגים בקרב ילדים ובני נוער. נייר עמדה בנושא זה שפרסמה האקדמיה האמריקנית לרופאי ילדים קבע כי ילדים שגילם פחות מ-8 הם חסרי הגנה מפני פרסומות מבחינה קוגניטיבית ופסי כולוגית .הם אינם מבינים את הכוונה למכור , 6 עיריית תל-אביב-יפו , "סקר לאיתור צרכי בני הנוער בעיר" , התפרסם באתר קו לחינוך , 25 באוגוסט2009 . 7 מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,השפעת תוכן שיווקי על ילדים ,כתיבה :אתי וייסבלאי , 8 בינואר2008 . עמוד 5 מתוך 12 הכנסת מרכז המחקר והמידע ולעתים קרובות מקבלים את ההצהרות של הפרסומות כלשונן. מפרסמים הפונים אל ילדים כקהל יעד משתמשים לעתים קרובות בטכניקות שילדים רגישים אליהן ,כגון טכני קות של תוכן שיווקי : שילוב מוצרים בסרטים ובתוכניות טלוויזיה , יצירת קשר בין מוצרים לתוכניות טלוויזיה פופולריו ת , מועדוני מעריצים ,קידום מוצרים על-ידי כוכבי טלוויזיה ועוד . נטען כי לפרסום ולמסחור יש השפעות שליליות רבות על ילדים ובני נוער, ו בכלל זה השפעה על הבריאות הנפשית ועל רווחת הילד ,הגדלת החומרנות של ילדים ,הפעלת לחץ חברתי ו גרימת קשיים חברתיים ל מי שאינם רוכשים מותגים מסיבות שונות , פגיעה בקשר בין הורים לילדיהם בשל הפצרות הילדים לרכוש מוצרים ,פגיעה בדימוי הגוף ,עידוד ילדים לעשן , לשתות אלכוהול ו לצרוך מוצרים אחרים המזיקים לבריאותם ,השמנת יתר ,חשיפ ה לתכנים מיניים ומסחור של המיניות , הבניית זהויות מגדריות והגדלת תחושת אי ה-שוויון בין ילדים משכבות שונות באוכלוסייה .ב מחקר עצמאי שהוכן ב עבור המשרד לילדים ,בתי- ספר ומשפחות של בריטניה ופורסם בדצמבר2009 נבדקה סוגיית ה השפע ה של העולם המסחרי על רווחת הילד .ב מחקר נ מצא כי העדות המחקרית בדבר ההשפע ה השלילית של מ סחור וחשיפה לפרסומות על ילדים מועטה ואיננה חד-משמעית, אך אפשר לקשור בין חשיפה לפרסומות לבין תו פעות שליליות, בעיקר בהקשר של השמנת יתר . כמו כן הביעו החוקרים דאגה מניצול תמימותם של ילדים ומ פגיעה בפרטיותם ,ב עיקר בהקשר של טכניקות שיווק לא מסורתיות. 8 מנגד ,נטען כי מעמדו של הילד כצרכן ,כמו זה של מבוגר ,הוא חלק בלתי נפרד מהמציאות של ימינו . במקום להגן על הילד מפני התערבות השוק המסחרי בעולמו יש להקנות לו כלים ,בעיקר חינוכיים , להתמודד עם ההתערבות הזאת. 9 2. הגנה על ילדים ובני נוער בתחום הצרכנות בחוק הישרא לי החוק הישראלי רואה בילדים ובבני נוער אוכלוסייה הזקוקה להגנה בתחום הצרכנות וקובע הוראות מיוחדות הנוגעות לה .בחינה של הוראות אל ו מעידה כי הן נוטות להתמקד בכלי השיווק המסורתיים (קרי, פרסום בטלוויזיה או באמצעות מודעות פרסום) ,בערוצים ובמקומות מוגדרים ,ומתקשו ת להתמודד עם טכניקות שיווק לא מסורתיות הנפוצות כיום בקרב מפרסמים ועם פרסום ושיווק שאיננו מכוון לילדים ולבני נוער בלבד . כמו כן עולה כי הסנקציות הקבועות בהוראות כנגד מי שמפר אותן אינן מופעלות . 2.1 . חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ,התשכ"ב- 1962 חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ,התשכ"ב- 1962 , מסדיר את תחום הפעולות המשפטיות של ילדים ובני נוער שגילם פחות מ- 18 , ובכללן כריתת חוזים . החוק קובע כי פעולה משפטית של קטין טעונה הסכמה של נציגו של הקטין , וללא הסכמה כאמור היא ניתנת לביטול בתוך חודש ימים לאחר שנודע לנציגו של הקטין דבר הפעולה המשפטית .אם לא נודע לנציג על עשיית הפעולה המשפטית , הפעולה ניתנת לביטול בידי הקטין עצמו עד חודש ימים לאחר יום הולדתו ה- 18 .ואולם , חריג לכלל זה נקבע בסעיף6 לחוק ,ו לפיו פעולה משפטית שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה איננה ניתנת לביטול , אף אם נעשתה שלא בהסכמת נציגו ,אלא אם כן היה בה משום נזק של ממש לקטין או לרכושו. סעיף6 א לחוק קובע כי כמה פעולות משפטית הן חסרות תוקף ללא הסכמת נציגו של הקטין , אף אם דרכם של 8 Department for Children, Schools and Families, The Impact of the Commercial World on Children's Wellbeing: Report of an Independent Assessment, December 2009. 9 דייוויד בקינגהם , "ילדים כצרכנים" ,בתוך :לגד ול עם הטלוויזיה :המסך הקטן בחייהם של ילדים ובני-נוער ,עורכת : דפנה למיש ,האוניברסיטה הפתוחה , 2006 . עמוד 6 מתוך 12 הכנסת מרכז המחקר והמידע קטינים בגילו לעשות כמוהן ,ובכלל זה רכישת נכס באשראי , קבלת שירות באשראי או עסקה בתשלומים. על סמך חוק זה קבע המפקח על הבנקים כי בני נוער רשאים להחזיק חשבון בנק בהסכמת הורה מגיל14 . הם רשאים לפתוח חשבון בנק ללא הסכמת הורה ולהחזיק כרטיס אשראי בכמה הגבלות מגיל16 – או מגיל15 אם הם עובדים. 10 2.2 . חוק הגנת הצרכן ,התשמ"א- 1981 , ותקנות הגנת הצרכן(פרסומות ודרכי שיווק המכוונים לקטינים) ,התשנ"א- 1991 סעיף7א לחוק הגנת הצרכן ,התשמ"א- 1981 (להלן :החוק), קובע" : לא יפרסם אדם פרסומת ולא ינקוט דרך שיווק אחרת אם הפרסומת או דרך השיווק כאמור עלולות להטעות קטין ,לנצל את גילו , תמימותו או חוסר ניסיונו או לעודד פעילות שיש בה כדי לפגוע בגופו או בבריאותו הגופנית או הנפשית ". לפי החוק השר רשאי לקבוע תקנות ובהן יוגדרו עקרונות , כללים ותנאים לפרסומות ולדרכי שיווק אחרות המיועדות לקטינים . סעיף7(ג() 1 ) לחוק קובע כי פרסומת העלולה להביא אדם סביר להניח שהאמור בה אינו פרסומת ,יראו בה פרסום מטע ה. תקנות הגנת הצרכן(פרסומות ודרכי שיווק המכוונים לקטינים) ,התשנ"א- 1991 (להלן :התקנות), הן ההורא ות העיקרי ו ת ה עוסקות ב שיווק ו ב פרסום המכוונים לילדים ולבני נוער .ה תקנות מרחיב ות את הגדרת"דרכי שיווק "וכולל ות בה"כל פני י ה של עוסק ,באופן ישיר ,עקיף ,גלוי או סמוי לרבות באמצעות דואר ,טלפון ,רדיו ,טלוויזיה ,תקשורת אלקטרונית מכל סוג שהוא ,פקסימיליה , פרסום קטלוגים או מודעות ,שמטרתה להתקשר בעסקה או לקדם מכירות של מוצר או שירות ".בתקנות נקבעו עקרונות וכללים מקיפים לפרסומות ודרכי שיווק המכוונת לילדים ולבני נוער : 1. כל מידע בפרסומת יובא בלשון המובנת לילדים ולבני נוער בהתאמה לגילם ,ל רמת הידע שלהם ול הבנתם ; 2. הפרסומת תימסר באופן מדויק ואמיתי כדי להימנע ממצב העלול להטעות את הצופים ; 3. הפרסומת ת י עשה מתוך הכרה שילדים עלולים בעקבותיה לעשות מעשים שיש בהם כדי להשפיע לרעה על בריאותם או ע ל שלומם. כמו ה כן תקנות אוסרות פרסומות ודרכי שיווק מסוימות המיועד ות לקטינים , כגון פרסום ושיווק שעשוי לנצל את תמימותם וחוסר ניסיונם של הילדים הצופים; הטעיה ב דבר גודל המוצר ; איסורים שנועדו למנוע פגיעות בילדים ובמשפחתם ,דוגמת פרסום שיש בו תיאורי אלימות , שימוש בעירום או ברמזים מיניים; פרסום שעשוי לעודד ילדים לבצע פעולות מסוכנות; פרסום שמעודד ילדים לרכוש מוצר שאינו בהישג ידם וגורם להם להפציר בהוריהם לרכוש את המוצר ב עבורם. סעיף6 בתקנות קובע כי"לא יעשה אדם פרסומת ולא יינקטו דרכי שיווק במוסד חינוך , לרבות משלוח מת נות לקטינים ,לא יערוך הגרלות ולא ינצל עזרי לימוד לצורך קידום מכירת מצרך או שירות , אלא אם כן קיבל היתר לכך מהמנהל הכללי של משרד החינוך והתרבות או ממי שהוא הסמיכו לכך." 11 10 הוראות המפקח על הבנקים , ניהול בנקאי תקין[6 ( ] /02 12 ) , "חשבונות קטינים" ,אתר בנק ישראל , www.bankisrael.gov.il . 11 חוק איסור פעילות מסחרית במוסדות חינוך ,התשס"ח- 2007 , המסדיר את אחריות מנהל המוסד החינוכי ועובדי ההוראה והפיקוח בהקשר של פעילות מסחרית במוסדות חינוך , יידון בסעיף2.3 להלן . עמוד 7 מתוך 12 הכנסת מרכז המחקר והמידע לפי סעיף23 (א ) לחוק עבירה על סעיף7 א היא מ החמורות בחוק ועונשה שנת מאסר או קנס של204,400 ש"ח (פי- שבעה מן הסכום הקבוע בסעיף61 (א() 2 )בחוק העונשין ,התשל"ז- 1977 .) סעיף31 קובע כי עבירה על החוק היא עוולה אזרחית ש אפשר לתבוע בגינה פיצויים . 2.2.1 . יישום החוק להגנת הצרכן ,התשמ"א- 1981 , ותקנות הגנת הצרכן( פרסומות ודרכי שיווק המכוונים לקטינים) ,התשנ"א- 1991 הפיקוח על יישום הוראות חוק הגנת הצרכן, וב הן התקנות בנושא פרסום ושיווק לילדים, מוטל על הממונה על הגנת הצרכן שברשות להגנת הצרכן במשרד התמ"ת . הממונה רשאי בין השאר לערוך חקירות ,לתפוס מסמכים ודוגמאות של מוצרים , לבדוק טובין ושירותים ולהעמיד עוסק על חובתו להפס יק נהגים שיש בהם לכאורה הפרה של הוראות החוק. 12 פנינו לא ה ממונה כדי לבדוק את כיצד הוא פועל ליישם את החוק והתקנות , מה מספר התלונות שהתקבלו בגין עבירות על תקנות אל ו ו כיצד הן טופלו .לפי תשובת עו"ד יצחק קמחי, שהיה הממונה על הגנת הצרכן עד יוני השנה , הממונה אינו מפעיל מאגר מידע ע ל אופן הטיפול בתלונות בחלוקה לפי תקנות וסעיפי חוק, ולכן אין באפשרותו ל מסור נתונים על מספר התלונות בגין עבירות על תקנות אלו שהוא טיפל בהן .לדברי עו"ד קמחי זכורים לו כמה מקרים שבהם טיפל בתלונות הנוגעות לפרסום ו ל שיווק לילדים בשנים האחרונות .ב מקרים אל ו פנה הממונה למפרסמים כדי שיפסיקו את הפרת התקנות .ב שום מקרה לא הוגש כתב אישום בגין הפרת התקנות ולא נענשו המפרסמים שהפרו אותן . ראוי לציין כי הממונה על הגנת הצרכן פועל על סמך תלונות בלבד, ואינ ו פועל לאיתור עצמאי של עבירות על החוק. 13 מבדיקה שערכנו הן במאגרי מידע משפטיים והן ב ארגוני זכויות ילדים וצרכנים הפעילים בתחום לא נמצאו תביעות אזרחיות לפיצויים בגין עבירה על התקנות . בשנת2008 ה גיש הורה לפעוטות בקשה לתביעה ייצוגית בגין פרסום סמוי בקלטות ילדים על בסיס סעיף 7(ג() 1 )בחוק, הקובע כי פרסומת שעלולה להביא אדם סביר לחשוב שאינה פרסומת היא פרסום מטעה. 14 המועצה הישראלית לצרכנות ביקשה להצטרף כצד בהליך זה , אולם משיקולים משפטיים הגישה בסופו של דבר תביעה נפרדת .לפי החלטת בית-המשפט , התביעה שתתברר היא תביעת המועצה הישראלית לצרכנות .לדברי נציגת המועצה ,הדיון בתביעה נת ון כעת בשלב ההוכחות. 15 2.3 . חוק איסור פעילות מסחרית במוסדות חינוך ,התשס"ח- 2007 בסוף שנת2007 אישרה הכנסת את חוק איסור פעילות מסחרית במוסדות חינוך ,התשס"ח- 2007 , שיזם ח בר הכנסת זבולון אורלב . החוק אוסר על מנהל מוסד חינוך לאפשר כל פעילות מסחרית , שיווקית או פרסומית ש ל עוסק או מפרסם בשטח מוסד חינוך בשעות פעילותו . המנהל הכללי של משרד החינוך או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי לתת אישור מיוחד ל קיים פעילות של עוסק או מפרסם בשטח מוסד חינוכי . חל איסור מוחלט לחלק מוצרי צריכה ,מוצרי מזון ,דוגמאות ודוגמיות של מוצרים ,ספרים , עיתונים או כל חומר שיווקי או פרסומי במוסד החינוכי או בכל פעילות מטעמו ללא היתר שלל הוועדה . ראוי לציין כי האיסורים בחוק זה חלים על מנהל המוסד החינוכי, ואילו על המפרסם חלים האיסורים הקבועים בתקנות הגנת הצרכן(ראו לעיל.) 12 לפי אתר הממונה על הגנת הצרכן במשרד התמ"ת ,תאריך כניסה : 17 בנובמבר2010 . 13 עו"ד יצחק קמחי ,הממונה על המידות והמשקולות במשרד התמ"ת ,שיחת טלפון , 15 בנובמבר2010 . 14 בקשה לאישור תביעה ייצוגית בגין פרסום סמוי בקלטות ילדים(ת" צ747-04-08 שרון ואח 'נ 'הד ארצי ואח'.) 15 רקפת וינטרוב ,דוברת המועצה הישראלית לצרכנות ,שיחת טלפון , 22 בנובמבר2010 . עמוד 8 מתוך 12 הכנסת מרכז המחקר והמידע ב חוזר מנכ" ל משרד החינוך מנובמבר2008 מפורטות ההנחיות בנושא האיסור לשלב פרסומת מסחרית בפעילות של מוסדות החינוך .ההנחי ות אוסרות על מוסדות חינוך , על יחידות המשרד ו על בעלי תפקידים בו ל קיים פעילות המשלבת פרסומת מסחרית , להתקשר עם גופים מסחריים או לקבל חסות מהם ללא היתר מפורש של הוועדה לאישור פרסומת מסחרית(להלן :הוועדה .) הוועדה ממונה על-ידי מנכ"ל משרד החינוך, ומטרתה לבחון ולבדוק מתן היתר לאישור שילוב פרסומת מסחרית בפעילות חינוכית במוסדות החינוך או בפעילות מטעמם. בוועדה משתתפים בעלי תפקידים ממשרד החינוך, נציג הסתדרות המורים ,מנהל בית-ספר והממונה על החוק להג נת הצרכן ב משרד התמ"ת . כל המבקש לשלב פרסומת מסחרית בפעילותו במערכת החינוך חייב לפנות אל הוועדה לקבלת היתר . כמו כן יש לקבל היתר של הוועדה ב עבור כל שיתוף פעולה עם גורם עסקי לצורך פעילות במערכת החינוך .הוועדה מאשרת ומתירה פעילות המשלבת פרסומת מסחרית ,התקשרות א ו מתן חסות לאחר בדיקת הבקשה ומציידת את הפונה באישור בכתב שמפורטים בו כל תנאי ההיתר .ה היתר נ יתן לזמן קצוב ובכל היתר מצוין כי אי-עמידה בתנאיו תגרור את שלילתו לאלתר . הוועדה מאשרת את אזכור שמו של נותן הסיוע או נותן החסות בצנעה ,ללא לוגו וללא שם מותג, ואיננה מא שרת כל אזכור של נותן החסות ,לוגו או שמות מותגים על גבי החומר החינוכי . הוועדה איננה מאשרת פרסומת ישירה לתלמידים ,פעילות המשלבת היגדים ומאפיינים הנוגדים אמות מידה חינוכיות או חברתיות , פעילות פרסום שתגרום להוצאה כספית או פעילות המביעה או משלבת מסרים פוליטיים, מפלגתיים או מחאה חברתית . כמו כן הוועדה אוסרת מגע ישיר עם תלמידים ,חלוקת חומר פרסומי ושיווקי , חלוקת מתנות ושוברים להגרלות ,קבלת פרטים מזהים מתלמידים , החתמת תלמידים על מסמכים או פרסום של שמות מותגים ומ ו צרים על גבי אביזרי לבוש וציוד . היתר הוועדה איננו משמש ה מלצה של המשרד על גוף או על פעילות ואיננו מחייב את מנהל המוסד החינוכי להסכים לפעילות המוצעת. 16 להלן מספר הפניות לוועדה ומספר ההיתרים שניתנו מ- 2008 עד2010 : 17 פניות שנדונו בוועדה היתרים סירובים 2008 16 9 7 2009 21 12 7 2010 6 -- 2 ראוי לציין כי נתונים אל ו סותרים נתונים ש מסרה הוועדה ל ו ועדת החינוך של הכנסת, ש לפיהם בין ספטמבר2007 לסוף2008 נתנה הוועדה18 היתרים לפעילות מסחרית, ובשנת2009 ניתנו16 היתרים. 18 גב ' עירית ליבנה הסבירה כי ב חלק מן המקרים שנכללו בדוח הוועדה נדרש אשרור או הבהרה של בקשה של גורם עסקי לפע ילות מסחרית, ולכן המקרה לא הגיע לדיון הוועדה. 19 נדגיש כי אף שלפי חוק הוועדה מחוי בת ל מסור לוועדת החינוך של הכנסת דוח על כל שנת לימודים עד לא ' בכסלו בשנת הלימודים שאחריה ,טרם התקבל דוח הוועדה .ב דוחות הוועדה מ שנים קודמות לא הובא מידע מפורט לפי בקשת ועדת החינוך, ופניותיה בנושא זה לא נענו. 20 לדברי עו" ד יבינה זכאי מן הלשכה המשפטית של משרד 16 משרד החינוך ,הוראות קבע , 3.7-57 ה איסור הכללי לשלב פרסומת מסחרית במוסדות החינוך והתנאים לקבלת היתר במקרים מסוימים ,תאריך כניסה : 18 בנובמבר2010 . 17 עירית ליבנה ,יושבת-ראש הוועדה לאישור שילוב פרסומת מסחרית ,דוא"ל , 21 בנובמבר2010 . 18 הנ"ל ,מכתבים לחבר הכנסת זבולון אורלב ,יושב-ראש ועדת החינו ך של הכנסת , 26 במאי2008 ו- 12 בדצמבר2009 . 19 הנ"ל ,דוא"ל , 21 בנובמבר2010 . 20 חבר הכנסת זבולון אורלב ,יושב-ראש ועדת החינוך של הכנסת ,מכתב לגב 'עירית לבנה ,יושבת- ראש הוועדה לאישור שילוב פרסומת מסחרית , 29 ביוני2009 . עמוד 9 מתוך 12 הכנסת מרכז המחקר והמידע החינוך ,בכוונת המשרד להגיש דוח דו- שנתי על שנות הלימודים תש"ע ותשע" א בסוף שנת הלימודים הנוכחית, 21 אף שהחוק מחייב כאמור את המשרד להגיש דוח שנתי בנושא זה . לדברי הגב 'ליבנה ,הוועדה הי א גורם מתיר אך לא גורם מפקח . מנהל המוסד החינוכי שבו מתקיימת הפעילות החינוכית באמצעות חברות מסחריות אמור לפקח ולוודא שהפעילות נעשית לפי ה היתר שניתן. אם מתעוררת שאלה על פעילותו של גורם עסקי במוסדות חינוך , אפשר לפנות אל הוועדה לצורך בדיקת הנושא. 22 לפי נתוני ה אגף לפניות הציבור במשרד החינוך, בשנת הלימודים תש" ע טיפל האגף בשמונה תלונות בנושא פעילות מסחרית במוסדות חינוך ,בתשס" ט טיפל בשלוש תלונות ובתשס" ח– ב שמונה . ארבע מן התלונות שהוגשו בתש" ע עסקו בפעילות שיווק ופרסום במוסדות חינוך . במקרה זה האגף לפניות הציבור מוודא ש העבירה ת י פסק או לא ת י שנה , ובשעת הצורך מעביר את התלונה לפיקוח המחוזי לטיפולו. 23 לפי חוזר המנכ"ל כל בעל תפקיד – מנהל מוסד חינוכי, עובד הוראה או עובד פיקוח– שיתיר חלוקת מוצרים או פעילות המשלבת פרסומת מסחרית שלא לפי הוראות המשרד עלול להיקרא לדין משמעתי. 24 ל מרות פנייתנו, הלשכה המשפטית של משרד החינוך לא מסרה נתונים על מספר עובדי ההוראה או מנהלי בתי- הספר שהועמדו לדין משמעתי בגין עבירה על חוק זה. 2.4 . כללי המועצה לשידורי כבלים ולווי י ן המועצה לשידורי כבלים ולוו י ין מסדירה את שידורי הכבלים והלוויין, ו בהם את ערוצי ה ילדי ם לסוגיהם . ערוצים אל ו ,מלבד ערוצים ייעודיים ,אינם מורשים לשדר פרסומות . כללי המועצה לשידורים ולווי ין, ובהם כללי התקשורת(בזק ושידורים( )בעל רשיון לשידורים) , התשמ"ח- 1987 , ו כללי התקשורת(בזק ושידורים( )תשדירי פרסומת , תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ יי עודי) ,התשס"ד- 2004 , אוסרים שידור פרסומת שיש ב ה משום ניצול לרעה של היותם של קטינים נוחים לשכנוע יותר ממבוגרים . כמו כן הכללים מגינים על ילדים מפני פרסום שעלול להזיק להם, דוגמת פרסום שיש בו התייחסות מפורשת למין, ואוסרים שידור פרסומות או תשדירי חסות למוצרים המ סכנים ילדים ובני נוער, ו בהם זיקוקים ואמצעי הבערה אחרים , תרופות ותכשירי דיאטה ו משקאות אלכוהוליים במסגרת תוכניות המכוונות לילדים ולנוער או סמוך להן . נוסף על כך הכללים אוסרים לשדר פרסומת שלא בדרך של תשדיר פרסומת ,ובכלל זה פרסומת-אגב , פרסומת מוסווית ופרסומת בל תי מודעת. במחצית הראשונה של שנת2006 אפשרה המועצה שילוב של תוכן שיווקי בערוציים הייעודי י ם באמצעות הוראת שעה שתוקפה שישה חודשים . שילוב תוכן שיווקי בתוכניות לילדים לא הותר. למרות זאת ,לפי דוחות המועצה לשידורי כבלים ולווי ין, בשנים האחרונות נמצאו בכמה מקרים פר סומות וקידום עניינים של חברות מסחריות בת ו כניות המכוונות לילדים. 25 2.5 . כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו 21 עו"ד יבינה זכאי ,הלשכה המשפטית במשרד ה חינוך ,מכתב לעו"ד מירב מיכאלי , 16 בנובמבר2010 . 22 עירית ליבנה ,יושבת-ראש הוועדה לאישור פרסומת מסחרית ,שיחת טלפון , 18 בנובמבר2010 . 23 שבתאי כהן ,אגף א 'פניות ותלונות הציבור וקו פתוח לתלמידים במשרד החינוך ,דוא"ל , 21 בנובמבר2010 ,ושיחת טלפון , 22 בנובמבר2010 . 24 משרד החינוך ,הוראות קבע , 3.7-57 האיסור הכללי לשלב פרסומת מסחרית במוסדות החינוך והתנאים לקבלת היתר במקרים מסוימים. 25 משרד ה תקשורת ,המועצה לשידורי כבלים ושידורי לוויין ,דוחות שנתיים. עמוד 10 מתוך 12 הכנסת מרכז המחקר והמידע סעיף40 ל כללי הרשות השני י ה לטלו ו יזיה ורדיו(אתיקה בפרסומת בטל ו ויזיה), התשנ"ד- 1994 , אוסר על בעל ז י כיון לשדר תשדיר פרסומת המכוון לקטינים אשר יש בו משום עידוד ק טינים למעשים לא ראויים או שיש בו ניצול לרעה ,בכל דרך שהיא , של היותם של קטינים נוחים לשכנוע יותר ממבוגרים. מדריך האתיקה של הרשות השנייה מנחה את המפרסמים כיצד ליישם סעיף זה וקובע הוראות מקיפות, ובהן :הפרסומת תהיה מותאמת לרמת הידע , ההבנה והבגרות של הקהל ש אליו היא פונה , תביא בחשבון את רמת הציפיות של קהל היעד ש אליו היא פונה ות י מנע מלעורר ציפיות לא ריאליות ולא תנצל לרעה את חוסר ניסיונם, את תמימותם הטבעית של ילדים ואת נכונותם ל פתח נאמנות לחפצים או למוצרים ; איסור הטעיה ב דבר תכונות המוצר או השירות וסגולותיו ;איסור ה טעיה ב דבר מצג בתשדיר פרסומת ; איסור לעודד קטינים לרכוש מוצר או שירות שלא סביר או לא מקובל שקטינים ירכשו ; איסור לעודד ילדים באופן בוטה להפציר בהוריהם או בכל אדם אחר לרכוש ב עבורם את המוצר או השירות ואיסור להציג מצג או להעביר מסר שיש בו לעודד קטינים להתנהגות ש עשויה לסכן אותם .כמו כן המדריך קובע כי יש להיזהר בהצגתם של ערכים ועמדות בתשדירי פרסומת המיועדים לקטינים , לשמור על כבוד האדם בכלל ועל כבוד הילד בפרט ,להימנע מלכלול בפרסומת מסרים העלולים להביא לפגיעה חברתית , מוסרית או פסיכולוגית בילדים ועוד. 26 על- פי כללי הר שות השנייה לטלוויזיה ולרדיו(אתיקה בפרסומות בטלוויזיה) ,התשנ"ד- 1994 , אסור להשתמש בתוכן שיווקי אלא במקרים מוגדרים ובתנאים מסוימים . ועדת האתיקה בפרסומות של הרשות השנייה בחנה לפני שנים אחדות את נושא התוכן השיווקי והגדירה את הכללים הנהוגים בעניין זה"מתכונת של איסור גורף המלווה בשורה ארוכה של יוצאים מן הכלל ."לדבריה , איסור מסוג זה אינו מזמין יחס רציני מצד מי שאמורים לפעול על-פיו ואינו ניתן לאכיפה טבעית ושגרתית על- ידי הממונים על האכיפה . לנוכח מצב זה נבדקה מחדש סוגיית התוכן השיווקי בוועדת האתיקה בפרסומות במועצת ה רשות השנייה . הוועדה פרסמה את המלצותיה בינואר2007 בדוח שכותרתו"תוכן שיווקי : שיתופי פעולה מסחריים בשידורי טלוויזיה ." לפי המלצת הוועדה יּותר שילוב תוכן שיווקי בתוכניות מקטגוריות מסוימות :תוכניות עלילתיות ,תוכניות מציאות ותוכניות בידור אחרות .שילוב התוכן השי ווקי ייעשה לפי כללים מסוימים , כגון סימון תוכניות שיש בהן תוכן שיווקי והגבלת היקף המימון של התוכנית באמצעות גורמים מסחריים ל- 25% מעלות ההפקה לכל היותר .ו בת כניות ילדים חל איסור מוחלט לשלב תוכן שיווקי. 27 הרשות השנייה מחייבת זכיינים להעביר לאישורה המוקדם תשדירי פרסומת המיועדים לילדים או תשדירים בהשתתפות ילדים .משרדי פרסום ומפרסמים שקיבלו תו אתי , ובהם כל משרדי הפרסום והמפרסמים המרכזיים ,פטורים מ חובה זו . לשם קבלת התו האתי על משרדי הפרסום לעבור הדרכה מטעם הרשות השנייה בנושא המדריך לאתיקה ו לחתום על עקרונותיו. 28 נציב תלונות הציבור ברשות השנייה מטפל בתלונות ציבור ב מגוון נושאים , ובכללם פרסומות שלדעת ההורים אינן ראויות לשידור בשעות הצפייה של הילדים משום ש יש בהן רמזים מיניים בוטים ,עירום , הפחדה ,אלימות או עידוד להתנהגות שעלולה לסכן את חיי הילדים, וטענות על כך שבמסגרת השיד ורים משובצים פרסומות אגב– "תוכן שיווקי ." בשנת2009 טיפל הנציב ב- 3,071 תלונות בנושא טלוויזיה , ובהן821 תלונות בנושא תוכן פרסומות, 28 תלונות בנושא תוכן שיווקי ו- 158 תלונות בנושא פרסום 26 הרשות השנייה ,מדריך האתיקה בפרסומות, יוני2005 . 27 מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ,ועדת האתיקה בפרסומות ,תוכן שיווקי : שיתופי פעולה מסחריים בשידורי טלוויזיה, ינואר2007 . 28 הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו , דוח הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו לשנת2008 , דצמבר2009 . עמוד 11 מתוך 12 הכנסת מרכז המחקר והמידע לילדים . מאז2004 ניכרת מגמת עלייה במספר ה תלונות מ הציבור על תוכן פרסומות, על תוכן שיווקי ועל תוכן שאינו מתאים לילדים ,כפי שעולה מן התרשים להלן: 29 )2009 עד2004( תלונות לנציג תלונות הציבור ברשות השנייה 260 529 330 357 432 821 35 127 106 122 193 158 0 25 30 13 21 28 0 100 200 300 400 500 600 700 800 900 2004 2005 2006 2007 2008 2009 תלנות בנושא תוכן הפרסומות ילדים תוכן שיווקי 3. פעילות ארגונים המועצה לשלום הילד וארגוני צרכנים מטפלים בפניות ציבור הנוגעות לצרכנות ילדים . פנינו לא ה מועצה הלאומית לשלום הילד ,לא ארגון"אמון הציבור" לאו מועצה הישראלית לצרכנות כדי לקבל תמונת מצב של הנושאים שבהם ניכרת פגיעה בזכויות ילדים ובני נוער כצרכנים .מן הפניות שהגיעו לארגונים עול ים הדברים האלה: 3.1 . המועצה לשלום הילד המועצה לשלום הילד קיבלה בשנים האחרונות כמה תלונות בעניין ניצול לרעה של ילדים ב עסקאות שדורשות תשלום באמצעות חיוב חשבון הטלפון הנייד .לפי תלונות אל ו פותו ילדים לרשום את מספרי הטלפונים הניידים שלהם או של הוריהם במודעות פרסום באינטרנט , להירשם לשירותי מסרונים בטלפון הנייד, לשלוח מסרונים בתשלום או להשתתף במשחקי אינטרנט בתשלום . חיוב חשבון הטלפון הנייד באופן אוטומטי ולא באמצעות כרטיס אשראי מונע כל חסם סביר שימנע את רכישת השירות ב ידי הילד. 30 נוסף על כך טיפלה המועצה בתלונות על כך שמשחקי מחשב שסומנו כמתאימים לגיל18 ומעלה לפי צו הגנת הצרכן(סימון טובין) ,התשמ"ג- 1983 , נמכרים לילדים ו ל בני נוער. 31 29 שם ,דוחות נציב תלונות הציבור ,שנים שונות .המידע לשנת 2009 הופק בעבורנו ממערכת פניות הציבור ב- 18 בנובמבר 2010 . 30 ד"ר יצחק קדמן ,מנכ"ל המועצה לשלום הילד ,מכתב לד"ר יצחק קמחי ,הממונה על הגנת הצרכן , 21 ביולי2009 . 31 עו"ס מירה קרני ,המועצה לשלום הילד ,מכתב , 29 ביולי2010 . עמוד 12 מתוך 12 הכנסת מרכז המחקר והמידע 3.2 . ארגון"אמון הציבור" מרבית הפניות שקיבל ארגון"אמון הציבור " בנושא צרכנות ילדים נוגעות לענף התקשורת . נושא בולט ב תלונות הוא חיוב צרכנים על שירותי תוכן שילדים הזמינו בטלפונים הניידים , חיוב צרכנים באמצעות חשבון הטלפון הנייד בגין מסרונים ששלחו ילדים בעקבות פרסומים באינטרנט והחתמה של ילדים ובני נוער על עסקאות ללא אישור הוריהם. 32 3.3 . המועצה הישראלית לצרכנות33 ל דברי נציגי המועצה הישראלית לצרכנות, בתלונות צרכניות שבהן מעורבים ילדים עולים בעיקר הנושאים ה אלה : - הצטרפות ילדים ובני נוער לשירותי קבלת מידע ותוכן בטלפון הנייד . הילד שמזמין את השירות לא בהכרח יודע שהשיר ות כרוך בתשלום ו ש הסכמתו היא אישור לחיוב חשבון הטלפון הנייד . כשההורים מגלים את החיוב הספק טוען כי העסקה בוצעה בהסכמת הצדדים ובשירות נעשה שימוש. - משחקי מחשב או פרסומות באינטרנט הדורשות הכנסת מספר טלפון נייד .הילדים , שהם קהל היעד העיקרי של משחקים אלו והמשתתפים בהגרלות , אינם יודעים שהשארת מספר טלפון נייד גורר ת חיוב חשבון של ההורים בעבור מנוי למשחקים שמקבלים באמצעות מסרונים בטלפונים הניידים .ההורים מתקשים לגלות את מקור החיוב הלא-מוכר בחשבון הטלפון הנייד של הילד . - פנייה ישירה אל בני נוער והחתמתם על עסקאות ללא אישו ר הוריהם תוך הצעת מתנות בלי ליידע אותם על התנאים הנלווים. - חברות דוגמנות המתנות עבודה בדוגמנות בהזמנת אלבום תמונות בתשלום גבוה . לאחר קבלת התשלום החברות מתנערות מאחריותן בטענה ש בחוזה אין הבטחת עבודה. לצד הטיפול בתלונות, המועצה הישראלית לצרכנות פועלת , בשיתוף משרד התמ"ת ומשרד החינוך, לפיתוח ולהעברה של תכנים ופעילויות בנושא צרכנות נבונה בזיקה למקצועות הלימוד בבית- הספר וביום הצרכן הבי ן-לאומי, המצוין במערכת החינוך ב- 15 במר ס . ראוי לציין כי בפברואר2007 ניהלה הוועדה לזכויות הילד של הכנסת דיון בנושא חובות ילדים ובנ י נוער לחברות הסלולר . בסיכום הדיון הוחלט ,בהסכמת נציגי שלוש חברות הסלולר הגדולות, על הקמת ועדה משותפת למשרד התקשורת ,ל מועצה לשלום הילד ,ל מועצת התלמידים הארצית ,ל חברות הסלולר "פרטנר" , "סלקום" ו"פלאפון" ול עמותת"ידיד" .לפי הסיכום הוועדה אמורה ל ו בח ן דרכים להס ברה לו העברת מידע לצרכנים בכל הנוגע לאפשרויות העומדות בפניהם להפחתה או הגבלה של חשבונות הטלפון הסלולרי של ילדיהם. 34 לדברי נציגת המועצה לשלום הילד , המועצה לא הוזמנה להשתתף בוועדה מסוג זה. 35 32 עו"ד הדס דגן ,מנהלת מוקד התלונות והבק רה בארגון"אמון הציבור" ,מכתב , 17 בנובמבר2010 . 33 המועצה הישראלית לצרכנות ,מכתב , 21 בנובמבר2010 . 34 הוועדה לזכויות הילד של הכנסת ,הודעה לעיתונות , 27 בפברואר2007 . 35 עו"ד ורד וינדרמן ,המועצה לשלום הילד ,שיחת טלפון , 22 בנובמבר2010 .