חומר רקע

דף ע מדה– הגופים המבוקרים על ידי נציבות התלונות/הביקורת בדיון שהתקיים בועדת החוקה של הכנסת ביום22.6.2016 עלתה לדיון השאלה מהם הגופים עליהם .יש להחיל את ביקורת הגוף החדש, לכשיוקם במיוחד עלתה השאלה לגבי ,התביעה הצבאית וכן ביחס למייצגי רשויות ציבוריות שאינן המדינה .כדוגמת רשויות מקומיות והמוסד לביטוח לאומי בדף עמדה זה אין בכוונתנו לעסוק בשאלת התחולה על התביעה המשטרתית שכן נכון להיום, הן ,נוסח הצעת החוק הממשלתית, והן הצעת החוק הפרטית של חברת הכנסת ציפי לבני כוללים את .התביעה המשטרתית תחת סמכויות הביקורת של הגוף החדש, וכך ראוי שיהיה :עמדת התנועה למשילות ודמוקרטיה היא כי יש להחיל את הביקורת של הגוף החדש על 1. כלל הגורמים המחזיקים בידם את הכח להגיש כתבי אישום נגד אזרחים. 2. כלל הגורמים הכפופים מקצועית ליועץ המשפטי לממשלה. הסבר לעמדת התנועה שני עקרונות כלליים עומדים ביסוד הצורך בהקמת גוף הביקורת החדש. האחד, היעדר ביקורת על הליכי התביעה הפלילית וההעמדה לדין בישראל, והשני, עוצמתו הרבה של היועץ המשפטי לממשלה והיכולת האפקטיבית הקיימת בידיו למנוע כל ביקורת חיצונית על הכפ ופים לו. כך הופכת סמכות שלטונית "רכה" יחסית, כדוגמת הייצוג וקביעת עמדת המדינה בהליכים אזרחיים או .מנהליים, לסמכות "קשה" שדורשת פיקוח ובקרה ברמה גבוהה יותר ."העיקרון המנחה כמובן הוא "כגודל הסמכות, כך גודל העין המפקחת היעדר ביקורת על הליכי התביעה הפלילית והעמדה לדין בישראל הפרקליטים ואנשי מערך התביעה במדינת ישראל אוחזים בידם כוח שאין דומה לו בקרב כל עובד מדינה אחר – ,היכולת להעמיד לדין, או להמנע מלהעמיד לדין, כל אזרח מדינת ישראל מבלי להיות נתונים לכל פיקוח חיצוני בעת קבלת ההחלטה ,ומבלי שיהיו חייבים לנמק את החלטתם - בכך ,שונים אנשי מערך התביעה אף מבית המשפט עצמו, אשר החלטותיו צריכות להיות , כדבר שבשגרה .פומביות, מנומקות ובד"כ אף נתונות לערעור וע צמה יוצאת דופן זו של מערך התביעה אינה ייחודית למדינת ישראל, ומדינות נוספות בעולם מחפשות עדיין את שביל הזהב להתמודדו.ת עם השלכותיה להרחבה בעניין זה ניתן לעיין בעמדתה .המלאה של התנועה למשילות ודמוקרטיה שהוגשה לוועדת חוקה לפני התחלת הדיונים בחוק מעמדו של העומד בראש המערכת– היועץ המשפטי לממשלה בנוסף למאפיינים ייחודיי ם אלה של רשויות התביעה לעיל, מצא 'צוות השמונה' אשר מונה כאמור מקרב הבכירים שבפרקליטי המדינה ובכירי משרד המשפטים, כי עבודת מערך הפרקליטות והתביעה במדינת ישראל מאופיינת בעצמאות מקצועית רבה מחד, המעניקה לכל פרקליט ופרקליט מתחם שיקול דעת נרחב במיוחד – באופן שלא ניתן להשוותו לכל פקיד מדינה בדרג מקביל– ומאידך היא מתאפיינת ב"השטחת" שרשרת הניהול ובהתייעצות מהירה של כל פרקליט .אף עם הבכירים ביותר בארגון ביטוי למציאות זו מצאנו בדו"ח השופט גולדברג עצמו, במכתב שנשלח אליו על ידי פרקליטה, בו נכתב כי "...במהלך ניהול ההלי ך שבו כל ההחלטות היו על דעת הממונים שלי...". ניכר משתי ,הדוגמאות הללו כי לצד מתחם שיקול הדעת הנרחב והעצמאות המקצועית המוענקת לכל פרקליט הרי שכל החלטה מהותית מגובה (או למצער יכולה להיות מגובה) בתמיכת היועמ"ש ו/ או פרקליט .המדינה ומשניהם בנוסף, העובדה שהיועץ המשפטי לממשלה משמש כיום דה- פקטו, כפרשן המוסמך של החוק, בעל המונופול על ייצוג המדינה בערכאות אזרחיות ומנהליות, בעל הסמכות להגיש כתבי אישום ולעכב כל הליך פלילי או משמעתי נגד עובדיו הכפופים לו, מונעת כל ביקורת בלתי תלויה על מעשי הכפופים .לו שני עקרונות אלה י חדיו, אמורים להוביל את קביעת גבולות הגזרה של הביקורת הנדרשת בגוף .החדש  יש להחיל את הביקורת של הגוף החדש על כלל הגורמים המחזיקים בידם את הכח להגיש כתבי אישום נגד אזרחים , בין אם הם כפופים ליועץ המשפטי לממשלה ובין אם לאו, וזאת עקב הסמכות השלטונית הרבה הנמצאת.בידם, והיעדר מנגנוני ביקורת אחרים עליהם  יש להחיל את הביקורת של הגוף החדש על כלל הגורמים הכפופים מקצועית ליועץ המשפטי לממשלה , שכן היועץ המשפטי לממשלה פועל באמצעות כלל הסמכויות שבידיו .ושלל הכפופים לו לביצוע תפקידיו כך למשל, במסגרת ניהול הליך בבית המשפט יכולים להיות מעורבים המשנים ליועץ המשפטי לממשלה כחלק משרשרת קבלת ההחלטות בתיק, על אף שהם אינם מייצגים בתיק. אין כל הצדקה להחלת הביקורת על הפרקליט המייצג ולא על כלל השרשרת הכרוכה בהתנהלות היועץ המשפטי לממשלה על זרועותיו הרבות, בתיק מסוים. ביקורת שכזו בהכרח תיתן תמונה חלקית ותמנע את .הצגת מלוא התמונה בפני מקבלי ההחלטות ,לעומת זאת אין צורך או הכרח להחיל את הביקורת על גורמים המייצגים בתי קים אזרחיים רשות מקומית , ואינם פועלים מכח היועץ המשפטי לממשלה . הללו כפופים כבר היום ל ביקורת של גופים רבים בממשלה ומחוצה לה. (הרשות המקומית השוכרת את שירותיהם, היועץ המשפטי של הרשות המקומית, משרד הפנים במסגרת תפקידי הממונה על המחוז, לשכת עורכי הדין, והיועץ המשפטי לממשלה עצמו בכובעיו השונים כקובל, כתובע או כגורם המנחה את רשויות השלטון). יועצ ים אלה אף אינם מחזיקים בידם את שילוב העוצמות והתפקידים המוחזקים בידיו של היועץ המשפטי לממשלה ואנשיו. היועץ המשפטי לממשלה גם אינו מחזיק בסמכות לעכב הליכים משמעתיים .שיינקטו נגדם המקרה של התביעה הצבאית הוא אכן חריג , ויש מקום לחשוב על החלת הביקורת גם עליו, או לם מאחר והאיזונים הקיימים בהגנה על זכויות אזרח לעומת חייל, בהתחשב באופיו ובתפקידו המיוחד של השירות הצבאי, חשיבות המשמעת ושרשרת הפיקוד וכו', שונים, הותרת התביעה הצבאית מחוץ לסמכויות הביקורת של הגוף החדש, לא אמורה לעורר קשיים משמעותיים ודיסהרמוניה .חקיקתית ע וד יש לציין כי התביעה הצבאית מבוקרת, נכון להיום, על ידי היועץ המשפטי לממשלה, אשר ביקורתו, בשל היותו גורם חיצוני, שאינו מעורב בהליכי קבלת ההחלטות, אינה נגועה באותו ניגוד .עניינים מוסדי הקיים כאשר הוא משמש כמבקר של הכפופים לו ישירות1 למותר לציין כי דרישה מה גוף החדש שיוקם, לבקר היקף נרחב בהרבה של פעולות שלטוניות ורשויות רבות, תדלל את יכולתו לבצע ביקורת אפקטיבית, ותהפוך אותו למבקר מדינה שני, דבר .שבוודאי אינו כלול בכוונת מציעי החוק, הן מהממשלה והן מהכנסת לסיכום, אנו קוראים לחברי וועדת חוקה לנסח את החוק כך שהב יקורת של הגוף החדש תחול על כלל הגורמים המחזיקים בידם את הכח להגיש כתבי אישום נגד אזרחים וכלל הגורמים הכפופים מקצועית ליועץ המשפטי לממשלה., לרבות כמובן את היועץ המשפטי לממשלה עצמו בכל כובעיו 1 הנחייה9.1002 " של היועץ המשפטי לממשלה, שעודכנה לאחרונה לפני כשנה קובעת מאליו מובן ,כי היועץ המשפטי לממשלה לא יתערב בעבודתו היומיומית של הפצ"ר באופן שיש בו כדי לפגוע במילוי תפקידיו וסמכויותיו של הפצ"ר ,והוא אף לא יראה לעסוק כענין שבשגרה במערכת התביעה הצבאית .במקרים שבהם יראה היועץ המשפטי לממשלה להתערב או לבחון החלטות של הפצ"ר ,ייעשה הדבר תוך שימת לב למאפיינים ,לצרכים ולמעמד הייחודי של מערכת המשפט "הצבאית