החלטות ועדה
סימוכין:2023-085288
ירושלים, ג' בחשוון תשפ"ד
18 באוקטובר 2023
סיכום דיון
מיום רביעי, ג' בחשון תשפ"ד, 18.10.2023 בנושא:
היערכות הרשויות המקומיות לטיפול בנפגעי חרדה בשעת חירום – דוח שנתי 71ג
ח"כ מיקי לוי-יו"ר הוועדה – הדוח נכתב לפני שנתיים אך הוא רלוונטי לימים אלה. זו ישיבה ראשונה מפרץ המלחמה, עד עתה נמנעו מלקיים ישיבות כדי לא לפגוע בעבודת המשרדים והגופים. כולנו אבלים, כואבים ומתפללים לשלום החיילים והשבויים, ושולחים רפואה שלמה לכל הפצועים. אנו כועסים מאוד מאוד ויש המון שאלות. לא עתה נבדוק, לכל דבר יש זמן. אנחנו רואים את ההתגיייסות והסיוע ההמוני של עם ישראל. היכן שיש פערים, מוצאים שם מתנדבים. אני משתדל לא להטריד את משרדי הממשלה, אך יחד עם זאת תפקידנו להאיר דוחות ביקורת במבט לאחור והם רלוונטיים לימים אלה. אסור לביקורת לעלות אבק על המדף, היא חייבת להיאמר. כל אחד צריך לחזור למשרדו ולתקן את הליקויים כדי למנוע את האסונות הבאים. אני יודע שידי הרשויות מלאות בעבודה, אך נראה שנושא זה צריך להיות בראש סדר העדיפויות. חרדה מלווה אותנו מאז פרוץ האירועים. הדאגה היא לניצולי השואה, ילדים, נוער וקשישים ששגרת חייהם נעצרה והם מפונים למקום מגורים אחר. כל מרכזי הסיוע צומצמו בשליש, נשאלת השאלה לאן אנו הולכים? יש תחושה רעה שהמדינה משכה ידה מעניינים אלה.
משרד מבקר המדינה – מירה רוזין – מנהלת החטיבה לביקורת השלטון המקומי - הדוח פורסם בשנת 2021, והנתונים הם משנים 2017-2019. דוח קודם בנושא פורסם בשנת 2015 והוא עסק בדרום הארץ. בעקבות רפורמה הכנו את הדוח הזה והרחבנו אותו לצפון ומרכז הארץ.
רוני להבי-סגנית מנהל אגף – התושב פונה תמיד קודם לרשות המקומית. הביקורת נעשתה ב- 12 ישובים.
נושאים שנבדקו: * אסטרטגיה לאומית ליצירת חוסן אזרחי.
* מעורבות משרדי הממשלה הנוגעים בדבר והרשויות המקומיות בעקבות הרפורמה בבריאות הנפש.
* טיפול בנפגעי חרדה בדרום הארץ (רשויות עם/בלי מרכזי חוסן).
* תהליך גיבוש מענה לנפגעי חרדה בצפון הארץ.
בשנים האחרונות אומנם החלו תהליכים מקיפים לקביעת אסטרטגיה לאומית ליצירת חוסן חברתי ולפריסת מרכזי חוסן בכל רחבי הארץ, אך תהליכים אלו טרם הושלמו . בכלל מדינת ישראל הוקמו 11 מרכזי חוסן - על אף חשיבותם במתן מענה מרכזי וחיוני הן ברמת ההיערכות לחירום וחיזוק החוסן החברתי, והן ברמת הטיפול בנפגעי חרדה בחירום, ברוב הרשויות אין מענה מספק לטיפול בנפגעי חרדה. מומלץ כי משרד הבריאות וועדת ההיגוי העליונה יבחנו את הפערים והליקויים שעלו בדוח זה, ויפעלו בשיתוף מרכזי החוסן והרשויות המקומיות לתיקונם ולבחינת ההמלצות הכלולות בדוח זה.
ח"כ יוראי להב הרצנו – נושא המימון והתקצוב הוא סבוך, אבקש לדעת מה הסכום שמושקע כיום בהשוואה להמלצות מבקר המדינה.
ח"כ דבי ביטון – אני מפונה משדרות ונדהמת לשמוע את ההתחשבנות הלא-רלוונטית. הלבבות שבורים וצו השעה הוא לשחרר את כל מה שאפשר ביד נדיבה כדי לתת לאנשים טיפול נוכח המצב הכאוטי. יש מספיק כסף במדינה. אני יודעת היטב לאן הועברו כספים בסכומים גדולים.
משרד הבריאות – עו"ס בלה בן-גרשון-מנהלת מחלקה אוטיסטים וטראומה בבריאות הנפש -
יש הרחבה של מרכזי חוסן ומושקעים מיליוני שקלים בנושא. התקציב למרכזי החוסן הוא 26 מיליון ₪ וכרגע יש תוספת של 10 מיליון ₪.
כבר בזמן שגרה, לפני המלחמה, סבלנו ממחסור כ"א באנשי מקצוע. הדוח הוא חשוב והפקנו לקחים ממנו, אך הוא ישן. חשוב להציג מה נעשה במלחמה הזו במתן מענים:
* כל קופות החולים פתחו מוקדי טלפון בהנחייתנו, והוסיפו 3 שיחות טיפוליות בזום.
* צוותים מקצועיים באתרי דחק בבתי חולים. אנו עובדים צמוד למוסד לביטוח לאומי והוא שותף מלא לטיפול בנפגעי חרדה ללא המתנה.
* 17 מרכזי חוסן ברחבי הארץ שמופעלים באמצעות 2 ספקים.
* כל הישובים עברו לאתרי פינוי והתושבים מפוזרים ברחבי הארץ, כל בית חולים פסיכיאטרי לקח צוות מרפאתי והפנה אותו לגזרה שלו.
* גייסנו מתנדבים, ומשרד הבריאות מתכלל, עושה סדר ומפנה את אנשי המקצוע לבתי המלון.
* החל ממחר משרד הבריאות בשיתוף עם המוסד לביטוח לאומי יפעיל מרכז חוסן ארצי טיפולי לכל מי שאין לו מרכז חוסן רשותי.
מנכ"ל משרד הבריאות רואה עדיפות במתן מענה נפשי. אנו באמצע הלחימה, ואני סבורה שהתפתחנו מהביקורת ואנו עושים עבודת קודש.
קופת חולים מכבי – דניאל לנדסברגר-רופא ראשי בחטיבת הבריאות – אנו נותנים שירות בזמן שגרה ובעת חירום. בדרום יש 6 מרפאות שעדיין לא הצלחנו להחזיר אליהן שירות. חלק לא קטן מעובדינו הם במעגל הנפגעים, ולא פשוט להתמודד עם המצב תוך מתן שירות רפואי. אנו מורגלים לצערנו בנושאים אלה כבר שנים. פתחנו קו חם שעד היום התקבלו בו 100 שיחות, ועוד 1,000 שיחות אחרות. אין זמני המתנה ארוכים והתחושה היא שניתן שירות טוב. בבתי מלון יש מרפאות כמעט כל יום (רופא משפחה, רופא ילדים, עו"ס ורופא נשים). אנו מתמודדים עם מחסור בצוות של בריאות הנפש. הכשרה של פסיכיאטר אורכת 11 שנים, ואני לא רואה אופק של הכשרת פסיכיאטרים בכמה שבועות. אנו מכשירים רופאי משפחה להתמודדות עם מצבים נפשיים. יחד עם זאת יש התגייסות של עובדים, ואנו לא חשים כרגע מחסור עמוק. אנו התארגנו מהר מאוד למתן מענה, ולרוב המטופלים יש מענה. יש לציין שמחקרים מראים שהדבר הכי חשוב הוא השייכות והתמיכה מהמעטפת.
עיריית באר שבע – אורלי נסימיאן - אין לנו מרכז חוסן בעיר, ובמלחמה אנו נעזרים בקופות החולים. הפעולות שנעשו: פתיחת קו חם של עובדים סוציאליים, אתר נתן שנועד לתת מענה לפונים ומוקד חטופים ונעדרים. אתמול התחלנו להפנות את משפחות ההרוגים למוסד לביטוח הלאומי ואנו נותנים להם תמיכה. כמו כן אנו נותנים מענה לתושבים בהיבטי: חינוך, פעולות התנדבות ופינוי תושבים באופן נקודתי. אנו בקשר הדוק עם בי"ח סורוקה, וסייענו לתת מענה לילדי העובדים.
שירותי בריאות כללית – נורית איתן גוטמן-עו"ס ארצית – לכללית יש כיום 90 מרפאות נפש בקהילה. לאנשים נפגעי המלחמה אין תורים, ולכן ביטלנו את כל הבירוקרטיה כדי לטפל בהם. יש לנו מוקד טלפוני שנפתח בשבת בוקר ופתוח 24/7, התקבלו בו 4,000 פניות שטופלו. יש 70 פניות שקיבלו 3 שיחות טיפוליות בטלפון. אנו נמצאים בבבתי המלון עם בתי החולים הפסיכאטריים. כל הצוותים מגוייסים מאוד ועושים עבודה נפלאה כדי לתת מענה כמה שיותר מהר ומקצועי לכל מי שנפגע מהמלחמה.
הסתדרות הפסיכולוגים – ד"ר קרני גיגי – טרם המלחמה היה מחסור עצום בפסיכולוגים ואנו התראנו על כך במשך שנים. יש במדינה מספיק פסיכולוגים שיכולים לתת שירות, אך אין גוף מתכלל לנושא. משרד הבריאות החל לגייס פסיכולוגים להתנדבות ארוכת טווח. מדובר באירוע רב-מערכתי ולא אירוע פסיכיאטרי. הייצוג שלנו בהסתדרות המח"ר התפרק ומאז אין פסיכולוגים שמצייגים בתנאי העסקה. יש מספיק פסיכולוגים במדינה, אבל פסיכולוג מרוויח בשירות הציבורי 40 ₪ לשעה ולא ניתן להתפרנס בשכר כזה, ולכן הפסיכולוגים עזבו את השירות הציבורי.
קופת חולים מאוחדת – ויקטור ברו-מנהל שעת חירום – רוב הפסיכוטרפיסטים הם עצמאים, ויש לנו הסכמים מולם. יש תחרות קשה בין הקופות על תעריפי הטיפול ויש לתת את הדעת בנושא.
בקהילה אנו ערוכים לתת מענה מיידי ע"י מטפלי מעשה. הכשרנו 250 עובדים שיודעים לתת מענה לנפגעי דחק בתוך המרפאות שלנו. המענה הטלפוני שנפתח ביום שבת נתן מענה ל- 900 אנשים. הבנו מהר שיש אוכלוסיה מבוגרת בני 75 ומעלה שהם פחות טכנולוגיים וחלקם עריריים, ולכן פתחנו להם מוקד וניתן שירות לכ- 1,000 איש. אנו מזהים שהאתגר הגדול יהיה עם נפגעי הדחק נוכח המחסור במטפלים. יש להכין תכנית לאומית איך הם מקבלים תיעדוף.
בית החולים זיו – ד"ר אילה אורי – פסיכיאטרית ומנהלת מרפאות ילדים ונוער – חסר כסף כדי שהפסיכולוגים וצוות הטיפול יעבדו, ולא רק תכלול. אנו נמצאים בקושי משמעותי נוכח מתכונת חירום שבו רוב הצוות אינו עובד מהבית כי הוא מפונה, וגם מסייע במאמץ לפינוי תושבים מאזור הדרום. אנו מחלקים את המשימות, אך הן רבות מאוד. כדי למנוע מהאירוע להיות אירוע פסיכיאטרי ושיתפתחו הפרעות בעתיד, חשוב שינתן טיפול מיידי. כל שירותי בריאות הנפש יצטרכו לעבור לראש סדר העדיפויות.
הקואליציה הישראלית לטראומה - טליה לבנון – מנכ"לית - אנו הקמנו יחד עם משרדי הבריאות והרווחה את מודל מרכזי חוסן. אנחנו מנהלים היום 12 מרכזי חוסן, ויש לעשות הפרדה בין תושבים שגרים באזורים שיש בהם מרכזי חוסן לבין אזורים שאין בהם.
הקמת מרכז חוסן לאומי יתחיל מחר את תפקידו ויכול לתת מענה למס' רב יותר של פונים, וזה זמן לשותפות רחבה של כמה שיותר מטפלים. אנו חברנו לארגון ער"ן כדי לסייע במיון. יש הסכמה שנדרשים מטפלים שיש להם ידע ממוקד טראומה, ולכן אנו נפתח מחר שירות לציבור שמתאים ל- 2,200 איש (שבספק האם הוא מספיק). כמו כן, אנו פותחים בימים הקרובים קורסים למטפלים כי כולנו צריכים להתגייס למאמץ זה. עד לפני שבועיים 70% מהתקציב היה תקציב ממשלתי נוכח השירותים שניתנים ו- 30% גיוס תרומות. המדינה לא תומכת בנו כארגון אך אנו עובדים יחד עם משרדי הממשלה לתת מענים. בימים אלה אנו עובדים קשה ואני לא יודעת איך זה יראה בהמשך.
קופת חולים לאומית – ד"ר מרנינה וונטיק שוורץ- פסיכיאטרית ראשית – פתחנו לעובדים וללקוחות קווים חמים וקבוצות, בהתמקדות על הורים לילדים והורים לחיילים. אנו עושים הכשרות בתחום הספציפי שאנו מתמודדים איתו כעת – שכול, לא כל המטפלים מכירים ומוכשרים בו והוא צריך להיות מיידי.
אני חושבת שגם בעת שגרה כולם צריכים להתגייס. החסר הוא בעייתי ואני בטוחה שיהיה מענה לכך. אנשי המקצוע זלגו מהמגזר הציבורי לפרטי, והנסיבות יגרמו להם לחזור למגזר הציבורי, לפחות באופן חלקי. בנוסף לפסיכולוגים, העובדים הסוציאליים ומטפלים באומנות הם נדבך חשוב מאוד בטיפול.
משרד החינוך – חוה פרידמן-מנהלת אגף פסיכולוגיה חינוכית – אנו מפעילים מערך של כ- 3,400 פסיכולוגים. בזמן שהביקורת נערכה, בעולם המערבי המשיכו לדבר על מגפת הדיכאון השקטה שהגענו איתה למגיפת הקורונה. יש לעשות הבחנה בין כסף זמין לבין תקציב תשתיתי. יש פסיכולוגים בכל הרשויות המקומיות, אך יש חוסר בזמינות מיידית. במחוז ירושלים יש את המחסור הגדול ביותר של פסיכולוגים, והסיבה המרכזית היא השכר. הממוצע הארצי של משרה הוא 71%. נושא השכר הוזנח במשך שנים רבות. אם לא תטופלנה התשתיות מצבנו ימשיך להיות רע.
בעקבות הקורונה 3 משרדי הממשלה: בריאות, רווחה וחינוך הקימו תכנית לבריאות הנפש בשנת 2021, והיא ממתינה להפעלה כמקשה אחת. אם לא יתוקנו התשתיות, התקציבים לא ישקמו את השירות הציבורי. השותפות חשובה כדי לתאם מענה וצרכים. מתכללי הצרכים הנפשיים יהיו בהדרגה עפ"י פרמידה של צרכים ומענים כולל מתנדבים שנכנסים פנימה. יש מרכזי פינוי באילת וים המלח ששם הצרכים הם גדולים. השורה התחתונה צריכה להיות הבנה שיש כאן אירוע מתמשך.
המוסד לביטוח לאומי – שירי בר-לב אשכנזי – מרכזת בכירה – המוסד לביטוח לאומי נושא בחלק הארי במימון טיפול בנפגעי חרדה. הבשורה הגדולה היא הקמת מרכז חוסן ארצי. עמלנו קשה על הגדלת התקציבים לטיפולים. מעבר לזה ביטוח לאומי פתח קו לנפגעים ולמשפחות החללים ובו מידע על מיצוי זכויות. צוותים שלנו יוצאים לשטח ועורכים ביקורים בבתי מלון, משפחות אבלים ובתי חולים ומיידעים על המענים הקיימים.
משרד הרווחה והביטחון החברתי – אילת רצון-מנהלת תחום פ"א – כל המשרד מגוייס כדי לתת מענה מיידי לכלל האזרחים - מפונים ונפגעים בכל מקום שהם נמצאים. בימים כתיקונם יש לנו חוסר משווע בעובדים סוציאליים והמצוקה ידועה, יש תקנים אך אין עובדים. למרות הכל אנו פרוסים בכל מקום: עובדים סוציאליים מתנדבים, פנסיונרים של המשרד ושל מחלקות הרווחה התגייסו להתנדב ונמצאים בכל מקום וכו'. אנו גם מטפלים באוכלוסיות של אנשים עם מוגבלויות למתן מענה בשעת חירום: יצירת קשר יומיומי והדוק, בדיקת צרכים, הקמת חמ"לים ועוד. המסגרות של משרד הרווחה נפתחו בחלקם, ויצאו נהלים מאוד ברורים לכל מחלקות הרווחה בכל התחומים. אנו עובדים בשת"פ עם משרדי הממשלה: בריאות, חינוך, ביטוח לאומי, פיקוד העורף ומשטרת ישראל כדי לתכלל את כל המענים.
משרד רה"מ – רון מרגלית-מנהל צוות פנים מדיניות וחוסן – הקמנו מרכז חוסן באשקלון ובנתיבות שנותן מענה לבני שמעון ואופקים. כלומר אזור הדרום מכוסה ע"י מרכזי חוסן. בנוסף בצפון בגליל הכסנו את הישובים תחת מטריה של ועדת ההיגוי העליונה למרכזי חוסן.
בשנה שעברה העברנו החלטת ממשלה שמעגנת את כל תקציבי מרכזי החוסן בהחלטה אחת, וזו היתה אחת מההמלצות של דוח המבקר.
בשנת 2023 תקציב מרכזי החוסן עומד על 26 מיליון ₪ + תקציבים שהגיעו ממקורות אחרים.
בתקציב שנת 2024 יהיה גידול ל- 30 מיליון ש"ח. אנו נצטרך לעדכן את התקציבים נוכח המצב בתיאום עם משרד האוצר.
כמו כן ועדת ההיגוי העליונה גיבשה תכנית להגברת החוסן.
הפעולות שנעשו עם יתר משרדי הממשלה: הגדלנו את תקציבי החוסן בדרום באופן מיידי ב- 9 מיליון ₪. אושר התקציב למרכז החוסן הלאומי-הארצי שתפקידו לתת מענה לנפגעים שאינם מתגוררים באזורים שיש בהם מרכזי חוסן.
נציגי משרד הבריאות נמצאים בבתי המלון ברמה האזורית ומתכללים פעולות של בתי החולים, קופות החולים ומרכזי החוסן. משרד הרווחה בונה יחד עם משרד החינוך מודל לתכלול כל המענים הפסיכו-סוציאליים בתוך המלונות, לפיקוד העורף יש חוליות שליטה בתוך בתי המלון והצרכים מתוכללים יחד.
אנו עובדים על הקמת מינהלת שיקום של עוטף עזה שיהיה בו צוות שיעסוק בכל הנושאים החברתיים בראיה מתכללת. יש היקף רחב של מתן מענים בתחום הטיפולי, הסוציאלי והחינוכי, וצריך לראות איך הם משולבים. מענה ראשוני יכול למנוע הרבה פעמים את הטראומה ארוכת הטווח.
בתום הדיון הוועדה הגיעה מסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הוועדה סבורה ששכר הפסיכולוגים הוא תעודת עניות למדינת ישראל, ועל אחת כמה וכמה העובדים הסוציאליים.
הוועדה רואה בחומרה שאין גוף שמתכלל את כל הפסיכולוגים ולכן אין הסכם שכר, הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה לתת את דעתו על העניין.
הוועדה סבורה שתפקידו של משרד רה"מ הוא לתכלל את כלל הפעולות של משרדי הממשלה השונים.
הוועדה דורשת משר האוצר להקצות תקציב לעת חירום זו כדי לפתור את סוגיית הטיפול בתושבי פוסט-טראומה.
בסוף שנת 2023 הוועדה תקיים דיון עם משרד רה"מ כדי לקבל דיווח האם התקציב הועבר למרכזי חוסן, והאם התקבלה תוספת תקציב נוכח המלחמה. תקציב בסך 30 מיליון ₪ הוא לעג לרש, מדובר בטראומה לאומית.