חומר רקע
תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה), התשע"ו-2016
בתוקף סמכותי לפי סעיף 3 לפקודת בריאות הציבור (מזון)[נוסח חדש], התשמ"ג-1983(להלן – הפקודה), ולפי סעיף 3 לפקודת ההסגר [נוסח חדש], התשמ"א-1981 (להלן - פקודת ההסגר),שנטלתי לעצמי לפי סעיף 34 לחוק יסוד: הממשלה, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, ואני מתקין תקנות אלה:
הגדרות
1.
בתקנות אלה -
"אישור קבלת הצהרה בהליך מקוון" – אישור משירות המזון, כמשמעותו בהגדרה "שירות המזון" בסעיף 1 בתוספת השנייה לצו יבוא חופשי, שניתן באופן מקוון ;
"אתר האינטרנט" – דף האינטרנט של שירות המזון באתר האינטרנט של משרד הבריאות שכתובתו: https://my.health.gov.il/myportal/foodimport/Pages/default.aspx;
"הצהרה בהליך מקוון" – הצהרה שכלולה בה התחייבות היבואן, ומוגשת בהליך מקוון לפי תקנה 3;
"חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)" – חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015 כנוסחו בסעיף 43 לחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ו – 2015;
"חוק הפיקוח" – חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957;
"מזון רגיל" – מזון שאינו מזון רגיש;
"מזון רגיש" – מזון שנמצא באתר האינטרנט ברשימת המזונות הרגישים;
"צו יבוא חופשי" - צו יבוא חופשי, התשע"ד-2014 ;
"שירות המזון" – שירות המזון הארצי במשרד הבריאות;
"תחנת מעבר" –לרבות מקום בנמל או בסמוך לו שיש בו שירות הסגר כמשמעותו בסעיף 1 לפקודת ההסגר;
"תעודת שחרור" - אישור שחרור מתחנת מעבר לפי סעיף 8 לפקודה כמשמעותו בהגדרה "שירות המזון" בסעיף 1 בתוספת השנייה לצו יבוא חופשי, שנותנת תחנת מעבר באופן מקוון ומשמש אישור להוצאתו מהנמל והכנסתו לישראל, לפי תקנה 6
"תקופת הוראת השעה" – תקופת תוקפן של תקנות אלה לפי תקנה 24.
יבוא מזון רגיל בהליך מקוון
2.
(א) מבלי לגרוע מהוראות משרד הבריאות החלות על יבואן של מזון רגיל (להלן-נהלי יבוא מזון), רשאי יבואן בתקופת הוראת השעה, לייבא מזון רגיל בהליך מקוון לפי תקנות אלה.
(ב) יבוא מזון רגיל בהליך מקוון ייעשה בשני שלבים כמפורט להלן:
(1) שלב ראשון: השלב שלפני הגעת המזון הרגיל לנמל בישראל - המורכב ממסירת הצהרה בידי היבואן ליבוא מזון רגיל בהליך מקוון ושכלולה בה התחייבות היבואן לפי תקנה 3 , וקבלת אישור מקוון משירות המזון לפי תקנה 3(ב) כי ההצהרה בהליך מקוון אושרה;
(2) שלב שני: בסמוך להגעת המזון הרגיל לנמל בישראל –
הכולל הגשת בקשה בידי היבואן לשחרר מתחנת ההסגר את המזון הרגיל שבעדו קיבל אישור קבלת הצהרה בהליך מקוון , ולקבל בהליך מקוון תעודת שחרור של המזון הרגיל מהתחנה שגם משמשת אישור להוצאתו מהנמל והכנסתו לישראל, לפי תקנה 6.
התנאים למסירת הצהרה בהליך מקוון ואישור קבלתה
3.
(א) יבואן המבקש לייבא מזון רגיל בהליך מקוון ימסור הצהרה בהליך מקוון באתר האינטרנט לפי טופס מקוון שבתוספת הראשונה, ויאשר בה את כל הפרטים האלה:
(1) כי פרטי ההצהרה נכונים;
(2) המזון אינו מזון רגיש;
(3) כי הוא אישר בעצמו את הפרטים האמורים.
(ב) אישור קבלת הצהרה בהליך מקוון יומצא בדרך מקוונת רק לאחר שהיבואן אישר את הפרטים שבתקנת משנה (א), ובכפוף לתקנה 4.
אי הנפקת אישור קבלת הצהרה בהליך מקוון
4.
אישור קבלת הצהרה בהליך מקוון לא יונפק ליבואן לגבי מזון אם לא מתקיים אחד מאלה:
(1) בהצהרה בהליך מקוון לא מולא פרט מסוים בשדות החובה;
(2) במחסן הנקוב בתעודת רישום היבואן לא מתקיימים התנאים הנדרשים לאחסון המזון נושא ההצהרה;
(3) דרישות לפי –
(א) הפקודה;
(ב) תקנים רשמיים לפי חוק התקנים, התשי"ג-1953 החלים על מזון, לרבות על חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון;
(ג) צווים לפי חוק הפיקוח המפורטים בתוספת השנייה.
תוקפו של אישור קבלת ההצהרה בהליך מקוון
5.
(א) אישור קבלת ההצהרה בהליך מקוון יחול על כל המשלוחים של המזון המסוים שבאישור האמור אשר יגיעו לנמל בישראל, מיום מתן אישור קבלת ההצהרה ועד תום שלושה חודשים מיום מתן האישור, ובלבד שלא השתנה אחד מאלה:
(1) פרט שמסר היבואן בשדות החובה בהצהרה בהליך מקוון;
(2) הרכב המזון כפי שהיה במועד שבו הוגשה ההצהרה; לעניין זה, "הרכב המזון" – לפי מסמך חתום ביד יצרן המזון בדבר הרכב המזון , אולם לגבי מזון שנארז מראש על ידי היצרן, ושיובא בידי יבואן שלא חלה עליו הוראת תקנה 16, ייקבע הרכב המזון לפי ההרכב המסומן על גבי התווית המקורית של המזון כפי שנמכר במדינה שממנה יובא.
(ב) במהלך תקופת הוראת השעה, ימסור יבואן הצהרה חדשה בהליך מקוון אם השתנה אחד מהפרטים כאמור בפסקה (1) או (2) שבתקנת משנה (א); ואולם אם חל שינוי במשקל יחידת המזון, בתיאור אריזת המזון או בצורתו, ידווח היבואן על השינוי לשירות המזון בתוך שבעה ימי עבודה.
שחרור מזון מתחנת הסגר בהליך מקוון
6.
(א) לא יוציא יבואן משלוח מזון רגיל שיובא לפי אישור קבלת הצהרה בהליך מקוון מתחנת הסגר אלא אם כן התקיימו שניים אלה:
(1) היבואן הגיש בקשה לקבלת תעודת שחרור הכוללת את הפרטים האלה:
(א) פרטי תעודת רישום היבואן, מגיש הבקשה;
(ב) פרטי משלוח המזון, ובכלל זה פרטי חשבון המשלוח, נמל ההגעה וכלי התחבורה שבו יגיע המשלוח;
(ג) מספר אישור קבלת ההצהרה ליבוא מזון בהליך מקוון ופרטים ב דבר המזון שבמשלוח;
(ד) אישור כי המזון שבמשלוח נכלל בהצהרה בדבר יבוא מזון רגיל בהליך מקוון שפרטי אישור קבלתה נמסרו לפי תקנת משנה (ג), וכי האמור בהצהרה נכון לגבי המזון שבמשלוח במועד הגעת המשלוח;
(2) היבואן קיבל תעודת שחרור.
(ב) הבקשה לקבלת תעודת שחרור תוגש בסמוך להגעת משלוח מזון לישראל, ולא מוקדם מיום העבודה הקודם ליום שבו הגיע משלוח המזון לישראל, ובה יציין היבואן, בין השאר, כי יש בידיו אישור קבלת הצהרה בהליך מקוון שקיבל לעניין אותו מזון לפני הגשת הבקשה לקבלת תעודת שחרור.
(ג) יבואן רשאי להגיש בקשה לקבלת תעודת שחרור למשלוח מזון שקיבל בעדו אישור קבלת הצהרה בהליך מקוון עד תום שלושה חודשים מיום אישור קבלת ההצהרה בהליך מקוון של אותו מזון.
(ד) לא תונפק תעודת שחרור למזון רגיל בהליך מקוון שהוגשה בקשה לשחרורו לאחר תום שלושה חודשים מיום אישור קבלת ההצהרה בהליך מקוון של אותו מזון.
(ה) לבקשה לקבלת תעודת שחרור יצורף אישור בדבר תשלום האגרה לפי סעיף 321(ז) לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון).
(ו) תעודת שחרור למשלוח מזון רגיל שיובא בהליך מקוון תינתן בדרך מקוונת לא יאוחר מיום העבודה שלאחר יום קבלת הבקשה, למעט -
(1) בתקופה שבה המערכת המקוונת אינה פעילה או תקינה, ואז תינתן התעודה בהקדם האפשרי;
(2) לגבי משלוח מזון הדורש בדיקה לפי תקנות 7 או 8.
(ז) לא תינתן תעודת שחרור למזון שלא מתקיימות בו דרישות לפי תקנה 4(3).
בדיקת משלוח מזון בתחנת הסגר כתנאי למתן תעודת שחרור
7.
(א) משלוח מזון שיובא בהליך מקוון ייבדק, כולו או חלקו, בידי מפקח בתחנת הסגר, כתנאי למתן תעודת שחרור, בהתקיים אחד מאלה:
(1) המשלוח כולל מזון רגיש, כולו או חלקו;
(2) היבואן הצהיר בהצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל בהליך מקוון לפי תקנה 3 כי אין בידיו מסמך מהמסמכים המפורטים בתקנה 17 או שלא מסר את כתובתו המלאה של אתר הייצור, כאמור בטופס שבתוספת הראשונה ;
(3) נדרשת בדיקה יזומה בהתאם להוראות של מנהל שירות המזון לפי סעיף קטן (ב);
(4) נערכת בדיקה אקראית, שלא תעלה על עשרה אחוזים מתוך כלל המשלוחים, בחישוב שנתי.
(ב) מנהל שירות המזון רשאי להורות –
(1) על בדיקה יזומה של משלוח מזון לפי שיקול דעתו המקצועי המבוסס בין השאר על ניהול סיכונים ועל נתונים שברשותו לגבי היבואן, יצרן המזון, ארץ המוצא או המזון המסוים, לרבות על פסילת משלוח המזון לייבוא או לייצוא בידי מדינה אחרת, או על קבלת מידע ממדינה אחרת או מארגון בין-לאומי בתחום המזון על מניעת שיווק המזון, או על קבלת מידע בכל דרך אחרת על פגם במזון או הפרת חקיקת המזון לגביו, או על חשש לפגם או הפרה לגביו;
(2) בהודעה שיפרסם באתר האינטרנט, על בדיקות יזומות מיוחדות לסוג מזון, בהתבסס על ניהול סיכונים, בנסיבות חריגות, ולשם מניעת סיכונים לבריאות הציבור, לתקופה שיורה, שלא תעלה על שישה חודשים, כתנאי למתן תעודת שחרור.
(ג) בתקנה זו–
"בדיקה" – בדיקה במעבדה בישראל עם הגיע המזון לתחנת ההסגר ובכלל זה בדיקה אורגנולפטית;
"בדיקה אורגנולפטית" – בדיקה של ריח, מראה, מרקם וטעם.
עיכוב במתן תעודת שחרור בשל הצורך לבצע בדיקה במזון
8.
לא תינתן תעודת שחרור אם המפקח בתחנת ההסגר הורה על בדיקה לפי תקנה 7, ובדיקה כאמור טרם בוצעה; ואולם מפקח רשאי להורות על ביצוע הבדיקה לאחר מתן תעודת שחרור ובכפוף לתנאים שייקבעו בתעודת השחרור, לרבות לעניין ביצוע הבדיקה.
עיכוב במתן תעודת שחרור למזון האסור לייבוא מכוח דין אחר
9.
ראה מנהל שירות המזון, מי שהוא הסמיכו לכך או מפקח בתחנת ההסגר כי הוגשה בקשה לקבלת תעודת שחרור לגבי מזון הנמצא בתחנת הסגר והתעורר לגביו חשד כי מדובר במזון שאסור לייבאו מכוח חיקוק שאינו לפי דרישות תקנה 4(3) , יודיע על כך לגובה מכס כהגדרתו בפקודת המכס, מיד עם היוודע לו על כך, ללא דיחוי, ורשאי הוא, במקרים חריגים, לעכב את הטיפול בבקשה עד לאישור גובה המכס כי האחראי על החיקוק הנוגע לעניין הסכים לכך.
מתן תעודות למזון שנמצא בו פגם שאינו מהותי וניתן לתיקון
10.
על אף האמור בתקנה 4(3) מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי לאשר מתן תעודה, למעט תעודת רישום יבואן, למזון שנמצא בו פגם לא מהותי שניתן לתיקון להנחת דעתו של מנהל שירות המזון באופן שלא יסכן את בריאות הציבור ואת בטיחות המזון, ובלבד שהורה בתעודה על תנאים המבטיחים את תיקון הפגם באופן כאמור.
מתן תעודת שחרור בתנאי שיושלמו דרישות טרם הוצאת המזון מהמחסן
11.
(א) יבואן רשאי להשלים את דרישות הוראות התאמת הסימון והמסמכים למזון רגיל שהובא בהליך מקוון, טרם הוצאת המזון מהמחסן הרשום בתעודת רישום היבואן זולת אם נקבע אחרת בתעודה האמורה.
(ב) אין בתקנה זאת כדי לגרוע מחובתו של היבואן לעמוד בדרישות סימון שאינן לפי חקיקת המזון.
סמכויות מנהל שירות המזון למתן תעודת שחרור למזון שאינו עומד בדרישות מסוימות
12.
על אף האמור בתקנה 6(ז), מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו רשאי –
(1) לתת תעודת שחרור למשלוח מזון, אף שאינו עומד בדרישות לפי תקנה 4(3) לעניין סימון או אריזה, אם ההפרות הן טעויות כתיב או דפוס או בגדר זוטי דברים, אינן נוגעות לתכונות מהותיות של המזון, לזיהויו או לזיהוי יצרן המזון, ואין בהן כדי לסכן את בריאות הציבור או ליצור חשש להטעיה משמעותית של הצרכן, ותיקון ההפרה יטיל על היבואן נטל משמעותי, ורשאי הוא לקבוע תנאים באישור כאמור;
(2) לתת תעודת שחרור למשלוח שהמזון בו אינו עומד בדרישות לפי תקנות אלה לעניין סימון, אריזה, שמירת מסמכים או תוצאות בדיקת מעבדה, ובלבד שיקבע תנאים בתעודת השחרור להבטחת קיום הדרישות האמורות בטרם הוצאת המשלוח מהמחסן שצוין בתעודת רישום היבואן;
(3) לתת תעודת שחרור למשלוח מזון רגיל שהובא בהליך מקוון שיוצא והוחזר שלא מטעמים של בריאות הציבור, ורשאי הוא לקבוע תנאים בתעודה.
סמכויות מפקח בתחנת מעבר בנוגע למזון שנמצא בו פגם שאינו מהותי וניתן לתיקון
13.
לא ניתנה תעודת שחרור למזון מחמת אי-עמידה בדרישות תקנות אלה, יחולו הוראות אלה:
(1) מצא מפקח שהפגם במזון לא מהותי וניתן לתיקון באופן שאינו מסכן את בריאות הציבור או את בטיחות המזון, רשאי הוא, באישור מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, לתת ליבואן הוראות בדבר על הדרך לתקן את הפגם טרם שחרורו; תוקן הפגם בהתאם להוראות כאמור, ידווח על כך היבואן למפקח, והמפקח יהיה רשאי לתת תעודת שחרור אם מצא כי לאחר התיקון המזון עומד בתנאים למתן תעודת שחרור;
(2) מצא מפקח פגם כאמור בפסקה (1) וסבר כי הפגם ניתן לתיקון באופן כאמור באותה פסקה, וניתן בכפוף לתנאים שיקבע לתקן את הפגם במחסן היבואן, רשאי הוא להתנות את מתן תעודת השחרור בתנאים שיקבע, לרבות דרישה להעמדת המזון לבדיקה לאחר התיקון, בטרם הוצאת המשלוח מהמחסן;
(3) מצא מפקח שהפגם במזון מהותי או שאינו ניתן לתיקון, רשאי הוא להתיר להחזיר את המשלוח לנמל המוצא או לשולחו ליעד אחר מחוץ לישראל, לפי בחירת היבואן, בהתאם לתנאים שיורה עליהם; אין באמור כדי לגרוע מסמכויות לפי הפקודה להורות על השמדת המזון.
שמירת מסמכים בידי יבואן
14.
יבואן ישמור את המסמכים והפרטים המפורטים להלן לכל משלוח מזון שניתנה לגביו תעודת שחרור, לתקופה שלא תפחת משנה ממועד תום חיי המדף של המזון, ובהיעדר סימון של מועד כאמור – שנה ממועד העברת המזון לאחר, כפי שמצוין בתאריך תעודת המשלוח של המזון.
שמירה של אריזה ותווית לעניין מזון ארוז מראש
15.
(א) יבואן של מזון ארוז מראש ישמור צילום או סריקה ממוחשבת של אריזת המזון כפי שהוא נמכר מחוץ לישראל, וכן כפי שישווק בישראל בהתאם לדרישות לפי תקנה 4(3).
(ב) לא הייתה התווית חלק מאריזת המזון כאמור בתקנת משנה (א), ישמור היבואן בדרך כאמור בתקנת משנה (א) גם את התווית המקורית של היצרן כפי שסומנה על ידי היצרן, על גבי המזון כפי שנמכר מחוץ לישראל, ואם תווית כאמור לא הייתה בשפה העברית – גם את התווית בעברית כפי שסומנה בידי היבואן על גבי המזון לצורך שיווקו בישראל.
(ג) נקבעה חובה לפי חוק הפיקוח לסמן את אריזת המזון בקוד, ישמור היבואן גם מסמך המפרט את פענוח הקוד.
בדיקות מעבדה
16.
(א) יבואן מזון יבדוק לגבי כל אחת מהאצוות שבמשלוח כי בוצעה בדיקה המעידה על עמידת המזון בדרישות החלות עליו לפי תקנה 4(3) ולפי הוראות שנתן מנהל שירות המזון לפי תקנות אלה.
(ב) יבואן מזון ישמור לגבי כל אחת מהאצוות שבמשלוח המזון תוצאות של בדיקה שנערכה כאמור בתקנת משנה (א).
(ג) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), יבואן שיש לו קשר עם יצרן המזון, בין באופן ישיר ובין באמצעות ספק שלו יש קשר ישיר עם יצרן המזון, רשאי לבדוק את עמידת המזון בדרישות החלות עליו לפי תקנה 4(3) ולפי הוראות שנתן מנהל שירות המזון לפי תקנות אלה באמצעות מסמכים לפי פסקאות (1) ו-(2) שלהלן, וישמור מסמכים אלה:
(1) מסמך חתום ביד היצרן המעיד על הרכב המזון; לעניין מזון המיוצר בהרכב שונה המיוחד לצורך מכירה בישראל, יכלול המסמך גם אישור של היצרן שהמזון מיוצר במיוחד לצורך ייצוא לישראל;
(2) מסמך חתום ביד היצרן, שבו מוצהר כי האצוות שבמשלוח עומדות במפרט של המזון שבמשלוח, כפי שקבע היצרן, או תוצאות בדיקה כאמור בתקנת משנה (א) לגבי אחת לפחות מהאצוות שבמשלוח.
(ד) על אף האמור בתקנת משנה (א), יבואן של מזון רגיל שהוא תוצרת חקלאית טרייה או מוצר שבתוספת השלישית, שמשווק בתפזורת ואינו מיועד לשיווק קמעונאי, רשאי לשמור בנוגע למזון שבמשלוח מפרט מהמשווק שממנו קיבל את המזון, במקום תוצאות הבדיקה לפי תקנת משנה (א).
(ה) בתקנה זו –
"בדיקה" – בדיקה שנערכה בידי יצרן המזון, מעבדה בישראל או מעבדה שאושרה או הוכרה על ידי מנהל שירות המזון;
"מפרט" (Specification) – מסמך המתאר את תכונות האיכות והבטיחות של המזון ואת הרכבו, בהתאם לדרישות לפי תקנה 4(3) החלות על המזון בעניינים אלה או להוראות מנהל שירות המזון.
שמירת מסמכים הנוגעים ליצרן
17.
יבואן מזון שמסר בהצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל בהליך מקוון כי יש בידו מסמך מהמסמכים שלהלן, ישמור לפחות אחד מהם:
(1) אישור שייצור המזון מפוקח על ידי גורם המוסמך לכך במדינת הייצור, שנתן אותו גורם מוסמך;
(2) אישור שמתאפשר סחר חופשי במזון במדינת הייצור (free sale certificate), שנתן גורם המוסמך לתת אישור כאמור באותה מדינה;
(3) תעודת בריאות health certificate)) שנתן גורם המוסמך לתת תעודה כאמור במדינת הייצור;
(4) אישור כאמור בפסקאות (2) או (3) אף אם כינויו שונה, שנתן גורם מוסמך כאמור באותן פסקאות;
(5) אישור להנחת דעתו של המנהל המעיד כי ייצור המזון נעשה בתנאי ייצור נאותים במדינת הייצור.
שמירת תרגום של מסמכים
18.
(א) אם מסמך שיבואן נדרש לשמור לפי הוראות פרק זה אינו בעברית או באנגלית, ישמור היבואן גם תרגום של המסמך האמור לאחת השפות האמורות.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), לעניין תווית לפי תקנה 15 שאינה בעברית או באנגלית, ישמור היבואן תרגום נוטריוני, זולת אם יש בידו תרגום לעברית או לאנגלית של התווית מאת היצרן, והצהרה מאת היצרן כי התרגום האמור תואם את תוכן התווית המקורית.
(ג) על אף האמור בתקנה זאת, מפקח רשאי לדרוש תרגום נוטריוני של מסמך, אם ראה שהדבר נדרש לשם השלמת ביקורת שערך.
שמירת רשימת העוסקים במזון שאליהם הועבר המזון ישירות
19.
יבואן מזון ישמור את רשימת העוסקים במזון שאליהם העביר את המזון ישירות.
שמירת מסמכי משלוח
20.
יבואן מזון ישמור את המסמכים שלהלן, לגבי כל משלוח:
(1) חשבון מכר;
(2) רשמון כמשמעותו בפקודת המכס;
(3) שטר מסירה, כמשמעותו בסעיף 18 לפקודת המכס;
(4) אישור קבלת הצהרה של מזון רגיל בהליך מקוון ;
(5) תעודת שחרור.
שמירת מסמכים נוספים
21.
מנהל שירות המזון רשאי להורות ליבואן של סוג מזון רגיל מסוים המיובא בהליך מקוון לשמור מסמכים נוספים הנדרשים לשם הוכחת עמידת המזון ואריזתו בדרישות לפי תקנה 4(3) ובכלל זה מפרט כהגדרתו בתקנה 16.
התגברות התקנות
22.
במקרה של סתירה או אי התאמה בין תקנות אלה לבין נהלי יבוא מזון יגברו תקנות אלה.
החלת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) על מזון רגיל בהליך מקוון
23.
על מזון רגיל מזון רגיל בהליך מקוון שביום כניסתו לתוקף של חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) נמצא בדרכי השיווק יחולו הוראות החוק האמור.
תוקף
24
תוקפן של תקנות אלה מיום כ"ה בסיוון התשע"ו (1 ביולי 2016) עד יום כ"ו באלול התשע"ו (29 בספטמבר 2016), ואולם – תוקפו של אישור קבלת הצהרה בהליך מקוון – 3 חודשים מיום נתינתו וכן ניתן לקבל תעודת שחרור למשלוח מכוח האישור האמור עד תום שלושת החודשים האמורים.
תוספת ראשונה
(תקנות 3(א) ו-7)
[יצורף בנפרד]
תוספת שניה
(תקנות 4(3)(ג))
רשימת הצווים לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח – 1957
(1) צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון מוצרים), התש"י – 1950;
(2) צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות מזון), התשי"ח – 1958;
(3) צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), התשכ"א – 1960;
(4) צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הובלת לחם), התשכ"א – 1960;
(5) צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תחליף דבש), התשכ"א – 1960;
(6) צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור גלידה ומכירתה), התשכ"ג – 1963;
(7) צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון קוד של מזון ארוז מראש), התשמ"ד – 1983;
תוספת שלישית
(תקנה 16(ד))
מזון רגיל שהובא בהליך מקוון שניתן לשמור לגביו מפרט
(1) סוכר;
(2) פולי קפה ירוק;
(3) פולי סויה;
(4) חיטה
יעקב ליצמן
שר הבריאות
___התשע"ו
(___2016)
(חמ 3-5281)