חומר רקע

:פגיעה מינית ואשפוז פסיכיאטרי מיפוי שירותים ומדיניות בריאות טראומה בטיפול נייר מדיניות :פגיעה מינית ואשפוז פסיכיאטרי מיפוי שירותים ומדיניות בריאות נייר מדיניות 2016 מאי גרינשפן-מחקר וכתיבה: הילה רימון טראומה בטיפול איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי ת ק י פ ה מ י נ י ת ). טראומה בטיפול. פגיעה מינית ואשפוז פסיכיאטרי: מיפוי שירותים2016 ,גרינשפן, ה. (מאי-רימון ומדיניות בריאות. נייר מדיניות. איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית וארגון בזכות – המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלות. ירושלים המחקר התבצע הודות לתרומתם הנדיבה של קרן ריין וקרן ידידות טורונטו בתמיכת קרן פרידברג. 9546406 , ירושלים3 כנפי נשרים 02-6221283 :, פקס02-6521308 :טלפון [email protected] www.bizchut.org.il איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי ת ק י פ ה מ י נ י ת 9153102 , ירושלים53262 ת.ד 02-6521219 : , פקס073-7013246 :טלפון [email protected] www.1202.org.il בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית טראומה בטיפול | פגיעה מינית ואשפוז פסיכיאטרי: מיפוי שירותים ומדיניות בריאות | נייר מדיניות 3 מה בדו"ח מיפוי רצף המענים הייעודיים הקיימים כיום להתמודדות עם נושא הפגיעה המינית במשרד הבריאות ומשרד הרווחה, הכוללים: מענים דחופים, מענים טיפוליים בקהילה, מענים אשפוזיים ומענים שיקומיים. · דיון במדיניות ובפרקטיקות באשפוז פסיכיאטרי לזיהוי מוקדם של הסטוריה של פגיעה מינית בעת הקבלה לאשפוז פסיכיאטרי, והמנעות מפרקטיקות כוחניות הנהוגות באשפוז פסיכיאטרי. · דיון במדיניות מערכתית של בחירת מקום האשפוז, הזכות לבטחון אישי בעת אשפוז, והפרדה מגדרית באשפוז להגברת בטיחותן של נשים מאושפזות. · מחסור - דיון במדיניות דיווח וחקר תלונות של פגיעה מינית במהלך אשפוז פסיכיאטרי בתיעוד ודיווח של פגיעה בעת אשפוז, חסמים לדיווח עצמי ופיתוח מנגנון עצמאי לדיווח, קבלת תלונות והגנה על זכויות א/נשים מאושפזים. המלצות מדיניות: ) למערך האשפוז הפסיכיאטרי בישראל המודל Trauma-informed care( טראומה-אימוץ מודל מיודע כולל: מיפוי הצרכים מול המענים הקיימים; פיתוח נהלים ופרקטיקות לאבחון מוקדם של היסטוריה של פגיעה מינית בעת הקבלה לשירותי בריאות הנפש; הכשרות מקיפות לאנשי מערך שירותי בריאות הנפש בכלל, ומערך האשפוז הפסיכיאטרי בפרט; מדיניות הפרדה מגדרית במחלקות אשפוז להבטחת הביטחון האישי של נשים מאושפזות; פיתוח מנגנון עצמאי לדיווח ותלונה על פגיעה בביטחון או בזכויות של מאושפזים בעת אשפוז ולהבטחת זכויותיהם של מאושפזים; דרכים לשמירה והגברת השירותים על רצף שיקום; והגברת שיתופי פעולה בין נותני שירותים שונים על רצף זה.-אשפוז-קהילה הגדלת הנגישות לטיפול ייעודי ומותאם לנשים נפגעות תקיפה מינית: התמודדות עם נושאי שמירה על סודיות רפואית במעבר בין שירותי בריאות שונים, הבטחת פריסה ארצית של שירותי אשפוז ייעודים אשר יכולים לענות באופן מלא על הצרכים, פיתוח חלופות אשפוז בקהילה, הגדלת שיתופי הפעולה בין שירותי נפגעות, הרחבת ופיתוח שירותים ייעודים בקהילה ופיתוח -האשפוז למרכזים הרב תחומיים לטיפול בנשים .שירותים ייעודיים נוספים בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית טראומה בטיפול | פגיעה מינית ואשפוז פסיכיאטרי: מיפוי שירותים ומדיניות בריאות | נייר מדיניות 4 תודות תודתי נתונה בראש ובראשונה לנשים אשר הסכימו להתראיין לצורך המחקר ושתפו אותי באומץ בחוויות האשפוז הפסיכיאטרי שהן חוו בתור נשים נפגעות תקיפה מינית ובתובנות שלהן. סהר, חיה -תודה גם לנשות ולאנשי המקצוע אשר שתפו אותי מהידע שלהן ומניסיונן, וביניהן זהר לביא ישראל, שלומית כץ, דורית גורני, יעל ברוך, רונית סדגר, תמי דניאלי, חה"כ מיכל רוזין וגדי לובין. ולבסוף, תודתי והערכתי נתונות גם לנשות איגוד מרכזי הסיוע וארגון בזכות אורית סוליציאנו, אסתר סיוון, עדית סרגוסטי, יקירה אברך ושרון פרימור על תמיכתן ועצותיהן המועילות לאורך הדרך. בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית טראומה בטיפול | פגיעה מינית ואשפוז פסיכיאטרי: מיפוי שירותים ומדיניות בריאות | נייר מדיניות 5 תוכן עניינים 7 תקציר מנהלים 9 הקדמה 9 תופעת הפגיעה המינית והשלכותיה 10 פגיעה מינית ונשים עם מוגבלות 10 חשיפה מוגברת לפגיעה מינית במהלך אשפוז פסיכיאטרי 11 הרקע להקמת מענים אשפוזיים ייעודיים לנשים נפגעות תקיפה מינית 12 פרק א | מענים ייעודיים לנשים נפגעות תקיפה מינית במערך האשפוז הפסיכיאטרי 12 שיקום-אשפוז-. מיפוי מענים קיימים לנשים נפגעות תקיפה מינית על רצף קהילה1 12 שיקומי-אשפוזי- פירוט המענים הקיימים בתחום הפגיעה המינית ברצף הקהילתי- 1 טבלה 13 מענים אשפוזיים 13 מסגרת פנימייתית טיפולית בקהילה (חלופה אשפוזית) לצעירות ונשים נפגעות תקיפה מינית 13 מענים דחופים 13 מענים טיפוליים בקהילה 14 מענים שיקומיים 15 מענים לא/נשי מקצוע 15 . מענים אשפוזיים ייעודיים הקיימים כיום בישראל2 16 איתנים יחידה ייעודית לנפגעות תקיפה מינית- המרכז הירושלמי לבריאות הנפש כפר שאול 17 המרכז לבריאות הנפש שער מנשה המערך לטיפול בנפגעות טראומה מינית 17 מיטות ייעודיות במחלקת מיון והשהיה2 המרכז לבריאות הנפש באר שבע 17 מיטות אשפוז ייעודיות במחלקה הפסיכיאטרית2 בית החולים רמב”ם, חיפה 17 יחידת אשפוז ייעודית ארצית בבית החולים איכילוב 17 מסגרת פנימייתית טיפולית בקהילה (חלופה אשפוזית) לצעירות ונשים נפגעות תקיפה מינית 19 פרק ב | פגיעה מינית: הזכות לבטחון אישי, טיפול מותאם, ומנגנוני דיווח ותלונה 19 סוגיות באשפוז פסיכיאטרי בישראל 19 . פרקטיקות פרטניות: זיהוי מוקדם של הסטוריה של פגיעה מינית והמנעות מגרימת נזק1 19 זיהוי היסטוריה של פגיעה מינית בעת הקבלה לאשפוז פסיכיאטרי 21 פרקטיקות כוחניות: בידוד, קשירות וטיפול כפוי 22 . מדיניות מערכתית: בחירת מקום האשפוז והזכות לבטחון אישי והפרדה מגדרית באשפוז2 22 בחירת מקום האשפוז 23 הזכות לבטחון אישי והפרדה מגדרית בבתי חולים פסיכיאטריים 24 הפרדה מגדרית בבתי"ח פסיכיאטריים: המצב בישראל כיום 24 חלוקה מגדרית באשפוז פסיכיאטרי לפי בי"ח וסוג מחלקה- 2 טבלה 24 בטחון אישי והפרדה מגדרית בישראל: ועדות בדיקה 25 הזכות למיניות במסגרות אשפוז 25 2016-הצעת חוק הסדרת הטיפול בחולי נפש (תיקוני חקיקה), התשע"ו בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית טראומה בטיפול | פגיעה מינית ואשפוז פסיכיאטרי: מיפוי שירותים ומדיניות בריאות | נייר מדיניות 6 26 . פגיעה מינית במהלך אשפוז פסיכיאטרי: מדיניות דיווח וחקר תלונות3 26 מחסור בתיעוד ודיווח של פגיעות מיניות בעת אשפוז 26 חסמים לדיווח עצמי על פגיעה מינית בעת אשפוז 28 פיתוח מנגנון עצמאי לדיווח ותלונה ולהגנה על זכויות אנשים מאושפזים 29 סיכום והמלצות 30 טראומה למערך האשפוז הפסיכיאטרי בישראל-. אימוץ מודל מיודע1 30 הבנת הצרכים מול המענים הייעודיים הקיימים- איסוף נתונים 30 בירור ואבחון של פגיעה מינית בעת הקבלה לשירותי בריאות הנפש 31 הכשרות אנשי צוות 32 בטחון אישי והפרדה מגדרית באשפוז פסיכיאטרי 33 מנגנונים לדיווח ותלונה על פגיעה במהלך אשפוז 33 שיקומי והגברת שיתופי פעולה-אשפוזי-שמירה על רצף קהילתי 34 . נגישות לטיפול ייעודי ומותאם לנשים נפגעות תקיפה מינית2 34 שמירה על סודיות רפואית 34 הבטחת פריסה ארצית של שירותי אשפוז ייעודיים 34 חלופת אשפוז בקהילה 34 המרכזים הרב תחומיים לטיפול בנשים נפגעות תקיפה מינית 35 הרחבת ופיתוח שירותים ייעודיים בקהילה 35 פיתוח שירותים ייעודיים נוספים 36 הערות בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית טראומה בטיפול | פגיעה מינית ואשפוז פסיכיאטרי: מיפוי שירותים ומדיניות בריאות | נייר מדיניות 7 תקציר מנהלים נייר מדיניות זה עוסק במיפוי האתגרים המרכזיים בזיהוי, אבחון ומתן מענה טיפולי מותאם וייעודי לנפגעות תקיפה מינית במהלך אשפוז פסיכיאטרי והינו תוצאה של שיתוף פעולה ייחודי בין איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות במסגרת פרויקט רחב - ולנפגעי תקיפה מינית וארגון בזכות לשיפור מערך השירותים הניתנים לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית במערכת בריאות הנפש. הפרויקט נתמך על ידי קרן ידידות טורונטו בתמיכת קרן פרידברג וקרן ריין ונערך בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות. נפגעות במהלך אשפוז פסיכיאטרי, לתאר את -מטרות הדו"ח הן להצביע על הצרכים הייחודיים של נשים תמונת המצב הנוכחית ולמפות את השירותים הקיימים בתחום, לבדוק מודלים במדינות אחרות להתמודדות נפגעות אשר נזקקות לאשפוז פסיכיאטרי, לבחון את נושא הזכות לבטחון אישי ותופעת הפגיעה -עם נשים המינית במהלך אשפוז פסיכיאטרי ולהציע המלצות באשר לשירותים ולמענים שיש לפתח בישראל בתחומים אלו. מהספרות המקצועית ובקרב א/נשי מקצוע בארץ ובעולם עולה הצורך במודעות, הבנה ושירותים מתאימים לזיהוי, אבחון והתייחסות מערכתית ופרטנית מותאמות לנושא הפגיעה המינית בעת אשפוז פסיכיאטרי בפרט ובמערך שירותי בריאות הנפש בכלל ובהתאם לכך עולה גם הצורך בידע נרחב והכשרה בנושא. בכדי נפגעות במהלך אשפוז פסיכיאטרי יש צורך בביצוע התאמות נדרשות -לענות על הצרכים הייחודיים של נשים ), על רצף Trauma-Informed( 'טראומה-ובפיתוח מענים חדשים מתוך ראייה מערכתית, מקיפה, ו'מיודעת שיקום.-אשפוז-של קהילה במסגרת למידת הנושא ומיפויו נערכו ראיונות עם אנשי ונשות מקצוע בתחום בריאות הנפש, חלקם מומחים נפגעות שהיו מאושפזות בבית חולים פסיכיאטרי ועם קובעי -בטיפול בנפגעות תקיפה מינית, עם נשים מדיניות. נערכה סקירת ספרות הכוללת מידע, נתונים ומחקרי מדיניות קיימים בארץ ובחו"ל וכן נערכה סקירת נהלים רלבנטיים. הפרק הראשון של דו"ח זה עוסק במיפוי המענים הייעודיים הקיימים היום לנשים נפגעות תקיפה מינית שיקום, כאשר הדגש והפירוט ניתן למענים האשפוזיים -אשפוז-במערך שירותי בריאות הנפש על רצף קהילה הייעודיים הקיימים כיום בישראל עם התייחסות גם למסגרת חלופת האשפוז בקהילה ולהקמתה לאחרונה של יחידת אשפוז ייעודית ארצית בביה"ח איכילוב. הפרק השני דן בסוגיות פרטניות ובסוגיות מערכתיות באשפוז פסיכיאטרי. הפרק מתמקד ראשית בפרקטיקות פרטניות הנהוגות באשפוז פסיכיאטרי בהקשר לזיהוי של הסטוריה של פגיעה מינית בעת הקבלה לאשפוז, ופרקטיקות כוחניות הנהוגות במהלך אשפוז והצורך לצמצם, אם בכלל, את השימוש בהם. חלקו השני מתמקד במדיניות מערכתית המשפיעה על הזכות לבטחון אישי במהלך אשפוז פסיכיאטרי, כגון: בחירת מקום האשפוז ומדיניות ההפרדה המגדרית והשפעתה על הבטחון האישי של נשים מאושפזות. חלקו השלישי והאחרון של הפרק עוסק בתופעת הפגיעה המינית של נשים במהלך שהותן באשפוז, במחסור בדיווחים ובמידע עדכני לגבי היקף התופעה, בחסמים מערכתיים העומדים בפני נשים לדיווח עצמי על פגיעה ובצורך בהקמת מנגנון עצמאי לדיווח ולתלונה על פגיעה והפרת זכויות ולהגנה על הבטחון האישי וזכויות אנשים מאושפזים. נפגעות בתחום האשפוז הפסיכיאטרי מצטיירת תמונה -מתוך מיפוי המענים הקיימים הייעודיים לנשים של מענים חסרים ושירותים מצומצמים בהיקפם ובפריסתם הארצית. לפיכך פרק הסיכום והמלצות קורא ) לעיצוב מערך האשפוז הפסיכיאטרי בישראל Trauma-informed care( טראומה-לאימוץ מודל מיודע נפגעות על ידי יצירת סביבה בטוחה ומעצימה באמצעות פרקטיקה, -והתאמתו לצרכיהן הייחודיים של נשים בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית טראומה בטיפול | פגיעה מינית ואשפוז פסיכיאטרי: מיפוי שירותים ומדיניות בריאות | נייר מדיניות 8 טראומה' השירותים הניתנים מושפעים ומעוצבים על בסיס-מדיניות ונהלים, ותכנון פיזי. במודל 'מיודע ההבנה והמודעות לדרכים בהן טראומה מנכיחה עצמה ובאה לידי ביטוי בחיי היחיד הנפגע. מודל כזה כולל טיפולי; פרקטיקה משתפת -הכשרה מקיפה בנושא הטראומה והשפעתה לכלל אנשי הצוות וגם לצוות הלא בין הצוות המטפל למקבל השירות; ושירות אשר בראש ובראשונה שם דגש על בטחון המאושפזת, ועל אפשרויות הבחירה והשליטה שיש לה. לסיכום, נייר מדיניות זה מדגיש את הצורך בהגדלת הנגישות לטיפול ייעודי לנשים נפגעות תקיפה מינית על שיקום וכן הגדלת הנגישות לטיפול בפריסה ארצית ומציע המלצות בהתאם.-אשפוז-רצף קהילה בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית טראומה בטיפול | פגיעה מינית ואשפוז פסיכיאטרי: מיפוי שירותים ומדיניות בריאות | נייר מדיניות 9 הקדמה “הקורבן... מבקש מהעומד בצד לחלוק בעול הכאב. " 1הקורבן דורש פעולה, התערבות, וזיכרון נייר מדיניות זה הינו תוצאה של שיתוף פעולה ייחודי בין איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות במסגרת פרויקט רחב לשיפור מערך - מינית וארגון בזכות השירותים הניתנים לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית במערכת בריאות הנפש. הפרויקט יצא אל הפועל הודות לתמיכת קרן ריין וקרן ידידות טורונטו בתמיכת קרן פרידברג ונערך בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות. במסגרת פרויקט זה עלה הצורך להגדיר ולמפות את האתגרים המרכזיים בזיהוי, אבחון ומתן מענה טיפולי מותאם וייעודי לנפגעות תקיפה מינית במהלך אשפוז פסיכיאטרי. מטרות נייר מדיניות זה הן להצביע על , לתאר את תמונת המצב הנוכחית ולמפות 2נפגעות במהלך אשפוז פסיכיאטרי-הצרכים הייחודיים של נשים נפגעות אשר -את השירותים הקיימים בתחום, לבדוק מודלים במדינות אחרות להתמודדות עם נשים נזקקות לאשפוז פסיכיאטרי, לבחון את נושא הזכות לבטחון אישי ותופעת הפגיעה המינית במהלך אשפוז פסיכיאטרי ולהציע המלצות באשר לשירותים ולמענים שיש לפתח בישראל בתחומים אלו. בשנים האחרונות יש עלייה חדה במודעות להשפעה הרבה שיש לפגיעה מינית על בריאותם הנפשית של מי שנפגעו. משום כך, עולה מהספרות המקצועית ובקרב א/נשי מקצוע בתחום הצורך במודעות, הבנה ושירותים מתאימים לזיהוי, אבחון והתייחסות מערכתית ופרטנית מותאמות לנושא הפגיעה המינית בעת אשפוז פסיכיאטרי וכן צורך בידע נרחב והכשרה בנושא. מעדויות א/נשי מקצוע וכן עדויות של נפגעות תקיפה מינית הפונות למרכזי הסיוע ואשר עברו אשפוז פסיכיאטרי, עולים לא פעם קשיים ייחודיים שהן חוו במהלך האישפוז והצורך בביצוע התאמות נדרשות בעת האישפוז בכדי לתת מענה הולם לצורכיהן, ), על רצף Trauma-Informed( 'טראומה-ובפיתוח מענים חדשים מתוך ראייה מערכתית, מקיפה, ו'מיודעת שיקום.-אשפוז-של קהילה במסגרת למידת הנושא ומיפויו נערכו ראיונות עם אנשי ונשות מקצוע בתחום בריאות הנפש, חלקם מומחים נפגעות מאושפזות לשעבר ועם קובעי מדיניות. נערכה סקירת -בטיפול בנפגעות תקיפה מינית, עם נשים ספרות הכוללת ספרות אקדמית ומידע, נתונים ומחקרי מדיניות קיימים בארץ ובחו"ל וכן נערכה סקירת נהלים רלבנטיים. תופעת הפגיעה המינית והשלכותיה בישראל, כמו במקומות רבים אחרים בעולם, תופעת הפגיעה המינית היא תופעה רחבה ומטרידה המצריכה הגיעו 2014 התייחסות מערכתית. מנתוני איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית עולה שבשנת מהפניות דיווחו על פגיעה בנשים, 84% . פניות על פגיעה מינית למרכזי הסיוע הפזורים ברחבי הארץ40,000 .3 דיווחו על פגיעה בגברים, נערים או ילדים16%-נערות או ילדות ו לפגיעה מינית השלכות רחבות בטווח הקצר ובטווח הארוך על כל היבטי חייה של הנפגעת: השלכות אישיות, השלכות נפשיות והשלכות פיסיולוגיות המשפיעות למשל על יכולת -חברתיות, משפחתיות ובין . בנוסף, פגיעה מינית 4התפקוד היומיומית, היכולת לעבוד, ללמוד ולפתח מערכות יחסים נורמטיביות מתמשכת מאופיינת בין השאר בהתפתחות מנגנוני הגנה ייחודיים המובילים לרוב להתפתחות של מחלות נפשיות מזיקות בעצמן ולפגיעה בתפקוד התקין של הנפגעת. בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית טראומה בטיפול | פגיעה מינית ואשפוז פסיכיאטרי: מיפוי שירותים ומדיניות בריאות | נייר מדיניות 10 פגיעה מינית ונשים עם מוגבלות נשים עם מוגבלות, ויותר מכך, נשים עם מוגבלות נפשית, חשופות יותר מהאוכלוסיה הכללית לאלימות בכלל ולאלימות מינית בפרט בשל מספר סיבות הקשורות למוגבלות שלהן, כגון: קשיים בתקשורת, קשיים התנהגותיים, בידוד חברתי, ותלות באנשים אחרים. כמו קורבנות תקיפה אחרים, גם נשים עם מוגבלות חשופות באופן מיוחד לפגיעה חוזרת ו/או מתמשכת, אך גם לפגיעה וניצול על ידי מספר גדול יותר של פוגעים ולאורך תקופות יותר ארוכות. יתרה מכך, היכולת של אישה עם מוגבלות להכיר בחוויותיה כפגיעה, ניצול או כפייה, לחפש עזרה, להגן על עצמה, להוציא עצמה מסיטואציה פוגענית, או למצוא דרך אחרת לפתרון המצב, מצומצמת יותר ומושפעת ישירות או בעקיפין . 5מהמוגבלות שלה ומהמגבלות המוצבות לה על ידי הסביבה כפי שנזכר לעיל, מחקרים רבים מצביעים על העובדה שפגיעה מינית לרוב גם מביאה לפגיעה נפשית חמורה, אם כי לעיתים הגורמים המטפלים לא בהכרח מודעים לקיומה של פגיעה מינית ברקע שיכלה לגרום או לזרז התפתחותה של הפרעה נפשית. לעתים, אפילו האשה הנפגעת עצמה אינה מקשרת בין הפגיעה המינית . 6לפגיעה הנפשית על הקשר בין פגיעה מינית לבריאות הנפש אפשר גם ללמוד מנתוני משרד הבריאות אשר מצביעים על כך מהמטופלים המבוגרים במרפאות חוץ ומחלקות אשפוזיות ישנה היסטוריה של פגיעה 36%-51% שבקרב .7מינית בתקופת הילדות ו/או ההתבגרות לסיכום, ישנו קשר חזק בין פגיעה מינית ופגיעה נפשית המתבטא בכך שמחד, נשים מתמודדות עם מוגבלות נפשית חשופות בצורה מוגברת לניצול ופגיעה מינית ומאידך, פגיעה מינית הינה גורם או זרז להתפתחות של פגיעה נפשית. חשיפה מוגברת לפגיעה מינית במהלך אשפוז פסיכיאטרי אשר יש בהם תרבות של היררכיה, כח ויחסי מרות, בנוסף 8'בתי"ח פסיכיאטריים הינם 'מוסדות טוטאליים לשימוש בפרקטיקות כוחניות, כגון: בידוד, קשירה, וטיפול כפוי, הגורמות למוחלשות נוספת בקרב האנשים המאושפזים. נשים מאושפזות פגיעות במיוחד לפגיעה וניצול מיני במהלך אשפוזם על ידי מאושפז אחר או איש צוות. נשים מאושפזות רבות חשות מוחלשות וחסרות אונים מול המערכת, רובן ככולן נמצאות במצב נפשי משברי שבעקבותיו אושפזו, וחלקן אף נמצאות תחת השפעת תרופות פסיכיאטריות. חלקן חסרות לעיתים הבנה של מהו ניצול, במיוחד כאלו שכבר נפגעו מינית בעבר, או במקרים בהם הניצול מלווה בטובות הנאה. על כך יש להוסיף את העובדה שבבתי חולים רבים ישנן מחלקות אשפוז מעורבות מגדרית. מצבים אלו יכולים . 9להוביל לניצול או פגיעה בנשים מאושפזות פגיעותם הרבה של אנשים עם מוגבלות הנמצאים במוסדות סגורים ובבתי חולים פסיכיאטריים מוכרת אשר קיבלה הכרה גם במסגרת 'אמנת האו"ם לזכויות אנשים עם 10כבעיה מהותית ומערכתית וחוצה מדינות . גם בישראל אנשים המאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים 2012-, אמנה שישראל אישררה ב11'מוגבלויות חשופים לא אחת לחווית הזנחה, ניצול והפרת זכויות: מפגיעה בפרטיותם, ועד לפגיעה מכוונת מילולית, . 12פיזית ומינית, כפי שעולה מעדויות של נשים וגברים מאושפזים לשעבר ועדויות של א/נשי מקצוע הנושא זכה לעלות לסדר היום הציבורי עוד בתחילת שנות התשעים עם הקמת וועדת הבירור לענין: ההגנה על חולי נפש מאושפזים מפני תקיפה וניצול מיני בראשות השופט בדימוס בנציון שרשבסקי ('ועדת . ועדת שרשבסקי מצאה כי תופעת הפגיעה המינית של מאושפזים, במקרה זה בידי מאושפזים 13)'שרשבסקי אחרים במחלקות מעורבות, היא בעיה קיימת ושכיחה וקבעה כי היא מצריכה טיפול מערכתי, רציני ומקיף. בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית טראומה בטיפול | פגיעה מינית ואשפוז פסיכיאטרי: מיפוי שירותים ומדיניות בריאות | נייר מדיניות 11 '...'את חשופה, את חשופה א. נפגעת של אונס קבוצתי, הגיעה מספר פעמים בשנים האחרונות למצבי משבר וניסיונות היא התאשפזה במרכז לבריאות הנפש במרכז הארץ. 2014 התאבדות. בעקבות זאת בקיץ נפגעות אחרות, נחשפו במהלך אשפוזן להטרדות -א. כמו גם חברותיה לאשפוז, נשים מילוליות מתמשכות ויומיומיות, מבטים לא הולמים ואף מגע לא רצוי מצד מאושפזים גברים במחלקתם. 'מה לעשות, את באשפוז, את חשופה. את חשופה, את חשופה, כמו שאנשים אחרים פה חשופים אלייך, גם את חשופה פה לאחרים' היתה תגובתה של אחות המחלקה לסירובה של א. ללכת לחדר האוכל ולהסבר שנתנה לכך שיום קודם לכן חזתה במאושפז גבר אשר נפלו לו המכנסיים בחדר האוכל (הוא היה ללא חגורה שנלקחה ממנו וללא לבוש תחתון) והחשש .14שהישנות המקרה יהווה בשבילה שוב טריגר והצפה מחודשת של זכרונות טראומטיים הרקע להקמת מענים אשפוזיים ייעודיים לנשים נפגעות תקיפה מינית חווית אשפוז פסיכיאטרי, אם מרצון ואם מכפייה, היא חוויה טעונה ומורכבת לכל אדם. הדבר נכון על נפגעות ומצריך התייחסות מערכתית מותאמת לצרכים הייחודיים שלהן, לצרכים -אחת כמה וכמה לנשים הייחודיים של נשים מתמודדות המגיעות לאשפוז פסיכיאטרי על רקע הפגיעה הנפשית שלהן ואשר יש להן גם רקע של פגיעה מינית, ומצריך התייחסות מערכתית מותאמת גם לנשים הנפגעות במהלך אשפוזן. ישנו אומנם מחסור בנתונים מקיפים ועדכניים לגבי מספר הנשים הנפגעות הנזקקות לאשפוז פסיכיאטרי , אך הנתונים הרשמיים הקיימים מצביעים על הצורך האקוטי בשירותים ייעודיים ומותאמים. 15בישראל הערכת משרד הבריאות היא שבקרב המטופלים המבוגרים במרפאות חוץ ומחלקות אשפוזיות שכיחות , כלומר כל אדם שלישי או שני מקרב צרכני שירותי בריאות 1636%-51% הסטוריה של פגיעה מינית היא הנפש האלו הוא נפגע תקיפה מינית. נפגעות נדון כבר מזה כעשור בקרב אנשי -הצורך באשפוז פסיכיאטרי מותאם לצרכים הייחודיים של נשים מקצוע, ארגוני נשים, בכנסת ובקרב קובעי מדיניות, וברשות לקידום מעמד האישה, אך הוא עלה גם מהשטח . 17נפגעות לא קיבלו מענה אשפוזי מספק ומותאם-בעקבות מקרים טראגיים בהם נשים בעקבות הניסיון שנצבר עם הקמת היחידה האשפוזית הייעודית הראשונה לנשים נפגעות תקיפה מינית , ובעקבות פעילותם של ארגוני נשים ונשות 2005-2010 במרכז לבריאות הנפש כפר שאול ופעילותה בשנים עלתה המודעות לצורך במתן מענה מוסדי מקיף לנושא הפגיעה המינית. 18מקצוע אקטיביסטיות בתחום מודעות זו הביאה את הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה להקים ועדה בין משרדית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית. התוכנית הבין משרדית המקיפה שפרסמה ועדה זו, זכתה לתמיכתו של ראש . צוות נוסף שקם מתוך הועדה הבין משרדית הכיר בצורך להקים 19הממשלה ולהקצאת תקציב ייעודי ליישומה בתוך מוסד פסיכיאטרי קיים מחלקת אשפוז ייעודית וארצית לנפגעות תקיפה מינית הנמצאות במצב משברי וכן לנשים מתמודדות שאותרו כבעלות הסטוריה של פגיעה מינית. עם זאת, כיוון שרעיון הקמת יחידת האשפוז הייעודית לא נכלל בתוכנית הבין משרדית שאושרה בידי ראש הממשלה ולא נכלל במסגרת התקציב שלה, הקמתה הותנתה למעשה בעודפי תקציב מיישום התוכנית הרחבה יותר ולכן גם נדחתה למספר שנים. .2016 היחידה נפתחה בינואר נפגעות, בשילוב עם -הדחייה בהקמת יחידת אשפוז ייעודית ארצית והצורך לתת מענה מיידי לצרכי נשים התפתחות מקצועית איטית של התחום בישראל עצבו את מפת המענים הקיימים כיום. בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית טראומה בטיפול | פגיעה מינית ואשפוז פסיכיאטרי: מיפוי שירותים ומדיניות בריאות | נייר מדיניות 12 פרק א מענים ייעודיים לנשים נפגעות תקיפה מינית במערך האשפוז הפסיכיאטרי שיקום, חלקם באחריות -אשפוז-המענים הניתנים היום לנפגעות תקיפה מינית נמצאים על רצף קהילה משרד הבריאות וחלקם באחריות משרד הרווחה. בחלקו הראשון פרק זה יעסוק במיפוי המענים הקיימים ובחלקו השני יתמקד בפירוט המענים האשפוזיים הייעודיים. שיקום-אשפוז-. מיפוי מענים קיימים לנשים נפגעות תקיפה מינית על רצף קהילה1 רצף המענים הייעודיים הקיימים כיום להתמודדות עם נושא הפגיעה המינית במשרד הבריאות ומשרד הרווחה כולל מענים דחופים, מענים טיפוליים בקהילה, מענים אשפוזיים ומענים שיקומיים. להלן פירוט המענים השונים לפי אופיים. שיקומי-אשפוזי- פירוט המענים הקיימים בתחום הפגיעה המינית ברצף הקהילתי- 1 טבלה מענים שיקומיים דירה שיקומית ניסיונית בחיפה - דירת מעבר המרכז הרב תחומי לטיפול בראשל"צ - דיור מוגן עמותת אנוש מענים טיפוליים בקהילה מרכזים רב תחומיים לטיפול בנפגעי/ות תקיפה מינית באחריות משרד הרווחה מרכז רב - מרכז לטם תחומי לטיפול הנמצא באחריות משרד הבריאות יחידות טיפול בלשכות רווחה עירוניות מרכזי סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית מענים מרפאתיים בבריאות הנפש באחריות קופות החולים: מרפאות בריאות הנפש - של קופות החולים בחלקן מרפאות עם שירותים ייעודיים לנפגעות תקיפה מינית מרפאות ממשלתיות לבריאות הנפש מטפלים עצמאיים בהסדר עם קופות החולים בהשתתפות עצמית מענים דחופים מרכזים אקוטיים לנפגעי/ות תקיפה מינית בבתי"ח כלליים מרכזי סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית מענים אשפוזיים המרכז לבריאות הנפש איתנים- כפר שאול המרכז לבריאות הנפש מנשה-שער המרכז לבריאות הנפש באר שבע המחלקה הפסיכיאטרית בביה"ח רמב"ם יחידת אשפוז ייעודית ארצית בביה"ח איכילוב מסגרת פנימייתית טיפולית בקהילה (חלופה אשפוזית) באחריות משרד הרווחה בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית טראומה בטיפול | פגיעה מינית ואשפוז פסיכיאטרי: מיפוי שירותים ומדיניות בריאות | נייר מדיניות 13 מענים אשפוזיים מיטות מתוקצבות בכל מקום) נמצאים במקומות 2( מערכים אשפוזיים ייעודיים בבתי חולים פסיכיאטריים איתנים, המרכז לבריאות הנפש שער מנשה, המרכז - הבאים: המרכז הירושלמי לבריאות הנפש כפר שאול לבריאות הנפש באר שבע; במחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים רמב”ם בחיפה; יחידת אשפוז ייעודית ארצית בבית חולים איכילוב. ראה/י פירוט בהמשך. מסגרת פנימייתית טיפולית בקהילה (חלופה אשפוזית) לצעירות ונשים נפגעות תקיפה מינית באזור המרכז ובאחריות משרד הרווחה. ראה/י פירוט בהמשך.2015 מסגרת כזו נפתחה בספטמבר מענים דחופים מענים בבתי חולים במקרה של ארועים דחופים נמצאים בששה בתי חולים כלליים ברחבי הארץ. מענים דחופים ניתנים גם במרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. מרכזים אקוטיים לנפגעי/ות תקיפה מינית בבתי חולים . 20)), והדסה עין כרם (בת עמי10 ), פוריה (טנא), סורוקה, בני ציון (חדר4 נמצאים בבתי החולים וולפסון (חדר במרכזים אלו ניתן טיפול רפואי ונפשי מיידי לגברים 24/7 המרכזים מאושרים ע"י משרד הבריאות ופועלים ונשים נפגעי תקיפה מינית עד שבוע מיום הפגיעה, הכולל סיוע במניעת הריון, מניעת מחלות המועברות ביחסי מין, וכן איסוף ותיעוד ראיות משפטיות במידה והנפגע/ת ירצו להגיש תלונה. בנוסף, ניתן סיוע נפשי מפגשים) וסיוע בהפניה לשירותי מטפלים 8 על ידי עו"ס מוכשר לנושא וכן אפשרות לשיחות המשך (עד בקהילה. מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית מרכזי הסיוע נותנים מענה ראשוני לנפגעות בשעת משבר. שירותי החירום שמעניקים מרכזי הסיוע כוללים הפעלת קווי חירום, ליווי רפואי וליווי בהליכים הפליליים. תשעה מרכזי סיוע קיימים ברחבי הארץ (שבעה לוקאליים: מקריית שמונה בצפון ועד באר שבע בדרום ושניים מיועדים לקהל יעד ספציפי: נשים דתיות ונשים ערביות). בנוסף קיימים שני קווי סיוע לגברים (קו כללי וקו לגברים דתיים). המרכזים נתמכים באופן חלקי על ידי משרד הרווחה והם ארגוני שטח המתבססים על עבודת צוות מקצועי כמו גם עבודת מתנדבות. תנועה פמיניסטית ערבית לתמיכה בנפגעות תקיפה מינית בחיפה, מפעילה קו חירום - סיואר-בנוסף, אל ומעניקה סיוע וייעוץ לנפגעות ולבני משפחתן. מענים טיפוליים בקהילה סוציאלי בקהילה ניתן במספר מקומות על פי הפירוט הבא: מרכזים רב תחומיים -מענה טיפולי פסיכו מרכז רב תחומי לטיפול הנמצא - לטיפול בנפגעות ונפגעי תקיפה מינית באחריות משרד הרווחה; מרכז לטם יחידות טיפול בלשכות רווחה עירוניות בפריסה ארצית; מענים מרפאתיים 10 ;באחריות משרד הבריאות בקהילה באחריות של קופות החולים; מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית (מרכזי הסיוע אינם מרכזים טיפוליים אך הם מקיימים קבוצות תמיכה מגוונות וכן נותנים סיוע נפשי). באחריות משרד הרווחה- מרכזים רב תחומיים לטיפול בנפגעות ונפגעי תקיפה מינית המרכזים הרב תחומיים נמצאים בנצרת, חיפה (בני ציון), ראשל"צ, ירושלים (מרכז תמר), באר שבע (מרכז 100- מיליון ש”ח. המגבלה התקציבית לכל מרכז מכתיבה כ1.5-ענבל). עלות הפעלת מרכז רב תחומי לשנה כ מטופלות בשנה, ומשך הזמן עד לקבלת טיפול נע בין כמה חודשים עד לשנה. בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית טראומה בטיפול | פגיעה מינית ואשפוז פסיכיאטרי: מיפוי שירותים ומדיניות בריאות | נייר מדיניות 14 מרכז לטם מרכז רב תחומי בבית החולים איכילוב, ת"א - מליון ש”ח לשנה. מרכז לטם מטפל בכ1.5-מרכז לטם נמצא באחריות משרד הבריאות ומתוקצב על ידו בכ נפגעים ונפגעות ומפעיל שלוחה גם בבני ברק לשירות המגזר החרדי. מספר מקבלי השירות במרכז לטם 200 .הוא רב יותר מהממוצע במרכזים הרב תחומיים האחרים משום שהמרכז מכשיר בעצמו מטפלים נוספים עם זאת, ישנה בעיית צפיפות ואין מספיק חדרי טיפול במרכז. מרכז לטם פועל למעשה גם כמרכז הכשרות בתחום הפגיעה המינית ומעביר סדנאות והכשרות רבות לא/נשי מקצוע. לאחרונה משרד הבריאות הכיר במרכז לטם כשירות מומחה. לפיכך, במסגרת הרפורמה בבריאות הנפש כאשר נפגע או נפגעת מבקשים הפניה למרכז לטם, קופת החולים מחוייבת לתת הפניה זו. עשר יחידות טיפול בלשכות רווחה עירוניות בפריסה ארצית עשר יחידות טיפול בלשכות רווחה של העיריות: אילת, אשדוד, לוד, רמלה, בת ים, כפר סבא, בית שמש, יחידות דומות מתוכננות לקום לאוכלוסיות מיוחדות ב: כרמיאל; בני ברק ואלעד 8 נתניה, חדרה, טבריה. עוד יחידה - יחידות לטיפול בגברים; צפת- (אוכלוסייה חרדית בשיתוף מרכז לטם); חיפה, באר שבע, ראשל"צ לטיפול בגברים ונשים חרדיות. מטרת יחידות אלה היא הגדלת הנגישות, הזמינות וההתאמה התרבותית בטיפול בנפגעי ונפגעות תקיפה מינית. מענים מרפאתיים בקהילה באחריות של קופות החולים בעקבות הרפורמה בבריאות הנפש, מענים מרפאתיים בקהילה אשר באחריות קופות החולים ניתנים היום בשלושה אופנים: מרפאות בריאות הנפש של קופות החולים אשר בחלקן הן אף כוללות שירותים ייעודיים לטיפול בנפגעות תקיפה מינית; מרפאות ממשלתיות לבריאות הנפש; ומטפלים עצמאיים בהסדר עם קופות החולים ובהשתתפות עצמית. מרכזי הסיוע השונים מעניקים שירותים טיפוליים מסוימים - מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית הניתנים על ידי אנשי ונשות מקצוע, בעיקר הפעלת קבוצות תמיכה לנפגעות ונפגעים ולבני משפחה. מענים שיקומיים נפגעות תקיפה מינית ככאלה, אינן זכאיות להכרה באחוזי נכות ואינן זכאיות לשירותי שיקום ממשרד הבריאות ולגמלה מהמוסד לביטוח לאומי ולמעשה הן נותרות ללא מענה שיקומי כלל. ומעלה, והזכאיות לשירותי שיקום המוענקים 40% נפגעות, אשר להן דרגת נכות נפשית של-מתמודדות , נתקלות לרוב במענים 2000-על ידי משרד הבריאות והביטוח הלאומי לפי חוק שיקום נכי נפש בקהילה שיקומיים חסרים ובמענים שאינם מותאמים לצרכיהן הייחודיים על רקע הפגיעה המינית, לדוגמא: סל סוציאלי אינטנסיבי.-השיקום הסטנדרטי לרוב אינו עונה על הצורך בטיפול פסיכו לאחרונה ישנו תהליך של פיתוח שירותי שיקום מותאמים למתמודדות נפגעות תקיפה מינית אולם בהיקף המרכז הרב תחומי לטיפול - נסיוני ומצומצם כמפורט להלן: דירה שיקומית ניסיונית בחיפה; דירת מעבר . 21 עמותת אנוש- בראשל"צ; דיור מוגן דירה שיקומית ניסיונית בחיפה נפגעות בבית קבוצתי והמשך שיקום בדרך -מעבודת המרכז הרב תחומי בחיפה, עלה בבירור הצורך של נשים לחיים עצמאיים. מטרת הבית הקבוצתי היא להיות תחנת מעבר עד לבית בקהילה וחיים עצמאיים מלאים והוא פועל על פי מודל משולב של טיפול ושיקום, כלומר: המשך טיפול במרכז הרב תחומי תוך כדי התנסות, . 22תמיכה וליווי במגורים וניהול חיים עצמאיים לאורך פרק זמן ארוך הדירה השיקומית היא פרי חשיבה ופיתוח משותפים למשרד הרווחה ולמשרד הבריאות, קרי, שיתוף פעולה של המרכז הרב תחומי ליד ביה"ח בני ציון עם עמותת ענבלים המפעילה את הדירה בפועל ועם ועדת סל בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית טראומה בטיפול | פגיעה מינית ואשפוז פסיכיאטרי: מיפוי שירותים ומדיניות בריאות | נייר מדיניות 15 שיקום. שיתוף פעולה זה מתבטא בין השאר בליווי, הדרכה ותמיכה של הצוות המפעיל את הדירה השיקומית על ידי הצוות המקצועי במרכז הרב תחומי. תוצאות ראשוניות של המשתתפות בפרוייקט הדירה השיקומית לאחר פעילות של כשנתיים מראות על הצלחה משמעותית בשיקומן של הנשים המשתתפות בו ומצביעות על הצלחת המודל המשלב המשך טיפול ושיקום. הצלחת הדירה השיקומית מתבטאת בין השאר גם בהפחתה משמעותית של מספר האשפוזים של דיירות הדירה. המרכז הרב תחומי לטיפול בראשל"צ - דירת מעבר המרכז האזורי הרב תחומי לטיפול בקורבנות תקיפה מינית בראשון לציון מפעיל גם דירת מעבר, אך היא מיועדת למטופלות מרכז זה בלבד. עמותת אנוש - דירה שקומית העמותה הישראלית לבריאות הנפש דירה ניסיונית באזור המרכז בה נמצאות - כיום מפעילה עמותת אנוש שתי נשים מתמודדות עם הסטוריה של פגיעה מינית. עמותת אנוש פועלת בשיתוף מרכז הסיוע של תל אביב 5 והמרכז לבריאות הנפש אברבאנל. דיירות הדירה השיקומית מקבלות סיוע אינטנסיבי של עובדת שיקום .23פעמים בשבוע וסיוע של עו"ס פעם בשבוע מענים לא/נשי מקצוע שיקום, חשובים -אשפוז-בהמשך למיפוי המענים הקיימים לנשים נפגעות תקיפה מינית על רצף קהילה לא פחות הם המענים המקצועיים הקיימים לאנשי/ות מקצוע בתחום הפגיעה המינית. המחלקה לטיפול באלימות במשפחה ותקיפה מינית, השרות הארצי לעבודה סוציאלית מפעילה שלוחות בלשכות הבריאות המחוזיות. תפקידם של העובדים הסוציאליים, רכזי השלוחות הנ"ל הוא לתת מענה ותמיכה מקצועית לא/ נשי מקצוע בתחום ולקדם את הטיפול הפרטני ההולם ביותר בכל מקרה, כגון: חיבור בין שירותים שונים, . 24בחינת חלופות השירותים השונים, ועוד . מענים אשפוזיים ייעודיים הקיימים כיום בישראל2 חלק זה של הפרק יתמקד במענים האשפוזיים הייעודיים לנשים נפגעות תקיפה מינית הקיימים כיום בישראל ואשר באחריות משרד הבריאות, וכן במסגרת פנימייתית טיפולית בקהילה (חלופה אשפוזית) אשר בחסות משרד הרווחה. מחלקות אשפוז פסיכיאטרי בבתי 10 בתי חולים פסיכיאטריים ולצידם פועלות10 ככלל, בישראל פועלים . מערכים אשפוזיים ייעודיים לנשים נפגעות תקיפה מינית מתוקצבים היום בשלושה בתי 25חולים כלליים חולים פסיכיאטריים בלבד במסגרת פתרון ביניים עד להקמת יחידה ארצית ייעודית באיכילוב, אשר הוקמה איתנים, המרכז לבריאות הנפש שער מנשה, - : המרכז הירושלמי לבריאות הנפש כפר שאול2016 רק בתחילת מיטות ייעודיות מתוקצבות במחלקה הפסיכיאטרית 2 והמרכז לבריאות הנפש באר שבע. בנוסף לכך ישנן בבית החולים רמב"ם בחיפה (מחלקה פסיכיאטרית בבית חולים כללי). מנכ"ל משרד הבריאות דאז, 2013 בעקבות לחץ של ארגוני נשים וא/נשי מקצוע לאורך שנים, הודיע בסוף מרכז רב תחומי לטיפול בנפגעות - הפרופ' רוני גמזו, על החלטת משרד הבריאות להקים בסמוך למרכז לטם ונפגעי תקיפה מינית יחידת אשפוז ייעודית לנפגעות תקיפה מינית במחלקה הפסיכיאטרית אשר תקום בבית (ראה/י פירוט בהמשך).2016 . היחידה מיועדת להיות יחידה ארצית והיא נפתחה בינואר26החולים איכילוב מליון ש"ח ניתן מהרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה להפעלת 3 תקציב חד פעמי של מתקצב משרד 2013 מיטות ייעודיות כפתרון ביניים עד להשלמת הקמת היחידה. החל מחודש ספטמבר בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית טראומה בטיפול | פגיעה מינית ואשפוז פסיכיאטרי: מיפוי שירותים ומדיניות בריאות | נייר מדיניות 16 מיטות אשפוז ייעודיות לנפגעות תקיפה מינית במחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים רמב"ם2 הבריאות איתנים - מיטות בכל אחד ממרכזי בריאות הנפש הבאים: שער מנשה, כפר שאול2 בחיפה, בנוסף לתקצוב ש”ח. לפיכך, התקציב הנ"ל אמור 700,000-ובאר שבע. העלות השנתית הכוללת להפעלת מיטות אלו היא כ .27 שנים, וכאמור עד להקמת יחידת האשפוז הייעודית הארצית באיכילוב4 להספיק ל המענים הקיימים הם כדלקמן: איתנים - המרכז הירושלמי לבריאות הנפש כפר שאול יחידה ייעודית לנפגעות תקיפה מינית כפר שאול. במרכז - נפגעות בתוך מחלקה ב' במרכז הירושלמי לבריאות הנפש-יחידה ייעודית לנשים נפגעות הראשונה בישראל. -לבריאות הנפש כפר שאול הוקמה למעשה מסגרת האשפוז הייעודית לנשים הקמת היחידה הגיעה בעקבות ההכרה בקרב גורמים מקצועיים במשרד הבריאות ובקרב נשות מקצוע בשטח נפגעות שעד לאותה עת לא היתה כזו בנמצא. בצעד חלוצי ואמיץ, -בצורך במסגרת אשפוז מתאימה לנשים צוות מוביל מהמחלקה הפתוחה בראשות ד"ר שלומית כץ ועו"ס דורית גורני, הכשיר עצמו באופן עצמאי נפגעות, במסגרת המחלקה הפתוחה, ללא כל משאבים - נפתחה יחידה ייעודית לאשפוז נשים2005 ובשנת תקציביים או משאבי כוח אדם נוספים. היחידה היתה פתוחה לנשים מאזור ירושלים וגם מחוצה לה. היחידה פעלה כיחידה ארצית שהיתה פתוחה לנשים מכל הארץ, ואכן נשים מכל המגזרים הגיעו להתאשפז בה בשל העדר 2010-(נשים מרקע דתי, נשים ערביות, דרוזיות, אתיופיות ועוד). היחידה במתכונת הזו נסגרה ב תקציב ראוי ובשל קשיי כוח אדם בהפעלת היחידה. חשוב לציין עם זאת, שגם לאחר סגירתה הרשמית של נפגעות מאזור ירושלים המשיכו להתאשפז שם, בשל הידע והניסיון הייחודיים -, נשים2010-המחלקה ב שנצברו במחלקה זו בנושא הפגיעה המינית. בעקבות החלטת משרד הבריאות לתקצבה למשך שלוש שנים 2014-היחידה נפתחה מחדש באופן רשמי ב ומקבלת לאשפוז עד חמש נשים. תקציב זה מאפשר העסקת מדריכה אחת בלבד בשעות אחה”צ והערב שנמצאו כשעות הקריטיות ביותר בהן החשש והתדירות של פגיעה עצמית הם גבוהים ביותר. מעבר לכך, ניסיון היחידה הזו מצביע על כך שעבודת המדריכות משפיעה לחיוב גם על עבודת האחיות בטיפול בנשים הנפגעות. בנוסף, במסגרת היחידה נעשית עבודה פרטנית עם הנשים הנפגעות וכן גם עבודה קבוצתית שנמצאה ככלי טיפולי חשוב ומועיל. נפגעות המגיעות לאשפוז פסיכיאטרי ייעודי ביחידה, -אל היחידה מגיעות שתי קבוצות נשים, נשים ומתמודדות המתאשפזות על רקע הפגיעה הנפשית שלהן ואשר מגיעות ליחידה אחרי אבחון ראשוני המעלה כי יש להן רקע של פגיעה מינית. עובדת קיומה של היחידה בבית החולים, בגלגולה הראשון ובגלגולה הנוכחי, העלה את המודעות לנושא הפגיעה המינית בקרב כלל צוות בית החולים והביא לשינוי בשיח המקצועי בנושא ולשינוי גם ברמה הפרקטית באופן ובתהליך הקבלה לאשפוז ובטיפול עצמו. מסקנה חשובה שעלתה בפתיחה המחודשת של היחידה ולאור ניסיונה בעבר הוא חשיבות הכשרת הצוות במחלקה. לפיכך, במתכונת הנוכחית של היחידה מתקיימת הכשרה של הצוות הסיעודי ע"י העובדת הסוציאלית ממקימות היחידה והאחות המפקחת. בנוסף, צוות היחידה משתתף בסמינר ייעודי בהנחיית העו"ס של היחידה ומתקיימת ישיבת צוות נפרדת. בנוסף, הצוות הסיעודי הביע עניין ורצון רב ואף עבר לבסוף הכשרה של איגוד מרכזי הסיוע בשיתוף ארגון בזכות, כל זאת מתוך תפיסה כי טיפול בנפגעות תקיפה מינית באשפוז הוא תהליך למידה מתמשך וחיוני, המציב כל הזמן דילמות ואתגרים מקצועיים חדשים. פעמים בשבוע, 3 לאחר השחרור מאשפוז, צוות היחידה ממשיך ללוות את הנשים כמאושפזות יום, לפחות למשך מספר חודשים. בנוסף לאשפוז יום, צוות היחידה מנסה לדאוג להמשך טיפול בקהילה לנפגעות תחומי באחריות משרד הרווחה לטיפול בנפגעות תקיפה מינית -שהשתחררו מאשפוז במרכז תמר (מרכז רב .28בירושלים), בתחנת בריאות נפש שלה צוות המתמחה בנושא פגיעות מיניות, או על ידי איש מקצוע פרטי בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית טראומה בטיפול | פגיעה מינית ואשפוז פסיכיאטרי: מיפוי שירותים ומדיניות בריאות | נייר מדיניות 17 המרכז לבריאות הנפש שער מנשה 29המערך לטיפול בנפגעות טראומה מינית מענה - המערך לטיפול בנפגעות טראומה מינית במרכז לבריאות הנפש שער מנשה מציע שני מענים 'האשפוז הממוקד', - מרפאתי ומענה אשפוזי. המענה האשפוזי ניתן על פי מודל ייחודי שפותח במחלקה שאורכו עד שבועיים. מענה אשפוזי זה ניתן לנשים מכל הארץ (לא מוגבל על ידי הסכם האזוריות) ומאופיין בקשר הדוק עם גורמי טיפול בקהילה, בקבלה לאשפוז, במהלכו, וגם בעת השחרור מאשפוז. למעשה, טיפול המשכי בקהילה על ידי הגורם המפנה הוא תנאי הכרחי לקבלה לתוכנית האשפוז הממוקד. המרכז לבריאות הנפש באר שבע מיטות ייעודיות במחלקת מיון והשהיה2 במהלך שנת הפעילות הראשונה אושפזו במיטות אלו כעשרים נשים וגם גברים. בתום האשפוז הם מופנים להמשך טיפול בקהילה. נפגעות -הערכות ראשוניות של מענה ייעודי זה מעידות על חשיבותו הרבה לאוכלוסייה המגוונת של נשים מאזור הדרום ואת השפעתו על כלל בית החולים מבחינת שינוי פרקטיקות, שינוי שפה מקצועית והעלאת מודעות לנושא הפגיעה המינית, השפעתה על הפגיעה הנפשית ועל חשיבות התשאול בנושא בעת הקבלה . 30לאשפוז בית החולים רמב”ם, חיפה מיטות אשפוז ייעודיות במחלקה הפסיכיאטרית2 . צוות המחלקה מנהל קשר מקצועי, מכשיר, מלווה ותומך2013 מיטות אלו פועלות החל מחודש ספטמבר עם המרכז הרב תחומי לטיפול בנפגעות תקיפה מינית בחיפה (באחריות משרד הרווחה), הכולל הכשרה ראשונית והדרכה קבועה. ניסיון המחלקה מעיד על מיעוט המיטות הייעודיות לעומת הביקוש להן. בנוסף, ניסיון המחלקה העלה את .31הדילמה באשר ליכולת הממשית לתת מענה ייעודי מותאם ובטוח במחלקה כללית פתוחה בבית חולים כללי יחידת אשפוז ייעודית ארצית בבית החולים איכילוב 2016 נפתחה בינואר , המרכז הרב תחומי לטיפול בנפגעות ונפגעי 32משרד הבריאות החליט כאמור להקים בסמוך למרכז לטם תקיפה מינית היחיד באחריות משרד הבריאות, יחידת אשפוז ייעודית ארצית לנפגעות תקיפה מינית. היחידה הינה חלק מהמחלקה הפסיכיאטרית אשר קמה לאחרונה בבית החולים איכילוב וכוללת ארבע מיטות אשפוז . 33נפגעות-ייעודיות לנשים מסגרת פנימייתית טיפולית בקהילה (חלופה אשפוזית) לצעירות ונשים נפגעות תקיפה מינית -התוכנית הבין משרדית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית המליצה על הקמת חלופת אשפוז בקהילה לנשים ע"י רה"מ דאז, אהוד אולמרט. לאחר עיכוב ניכר של מספר שנים, 2007 נפגעות והתכנית אושרה בשנת 'מסגרת פנימייתית טיפולית בקהילה (חלופה אשפוזית) לצעירות ונשים נפגעות 2015 נפתחה בספטמבר תקיפה מינית באזור ת"א והמרכז' בחסות משרד הרווחה. בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית טראומה בטיפול | פגיעה מינית ואשפוז פסיכיאטרי: מיפוי שירותים ומדיניות בריאות | נייר מדיניות 18 ומעלה, נפגעות תקיפה מינית, הנזקקות לשירותי18 צעירות ו/או נשים בגילאי12 מסגרת זאת מיועדת לעד נפגעות - חודשים לנשים3-טיפול וסיוע במצבי משבר, מכל רחבי הארץ. מסגרת זו אמורה לאפשר מענה ל שעות ביממה, יקבלו 24 טרם שחרורן לביתן או נוכח נסיגה במצבן. במהלך תקופת שהותן במסגרת, שתפעל סוציאלי תרפויטי, ומעקב. -המטופלות, בין השאר, השגחה, מזון, טיפול פסיכו כמו לשאר אוכלוסית צרכני שירותי בריאות הנפש, כך גם לגבי נשים נפגעות תקיפה מינית, ישנה חשיבות חברתית ומקצועית לספק לנשים אלו שירותי בריאות נפש בקהילה ככל שהדבר ניתן ולא במסגרת אשפוזית. בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית טראומה בטיפול | פגיעה מינית ואשפוז פסיכיאטרי: מיפוי שירותים ומדיניות בריאות | נייר מדיניות 19 פרק ב הזכות לבטחון אישי, - פגיעה מינית טיפול מותאם, ומנגנוני דיווח ותלונה סוגיות באשפוז פסיכיאטרי בישראל בחלקו הראשון של פרק זה יידונו סוגיות פרטניות באשפוז פסיכיאטרי הנוגעות לצורך בזיהוי מוקדם של הסטוריה של פגיעה מינית והשימוש בפרקטיקות טראומטיות בעת אשפוז. בחלקו השני יידונו סוגיות מדיניות מערכתיות הנוגעות לבחירת מקום האשפוז ולנושא ההפרדה המגדרית בבתי חולים פסיכיאטריים. לבסוף, בחלקו השלישי של פרק זה יידונו סוגיות הדיווח העצמי על פגיעה בעת אשפוז והצורך במנגנון עצמאי לדיווח והגנה על אנשים מאושפזים. . פרקטיקות פרטניות: זיהוי מוקדם של הסטוריה של פגיעה מינית והמנעות 1 מגרימת נזק חלק זה ידון בנושא זיהוי של הסטוריה של פגיעה מינית בקבלה לאשפוז, ובפרקטיקות של קשירה, בידוד נפגעות או -וטיפול כפוי כפרקטיקות טראומטיות בכלל וכאלו אשר מעוררות טראומטיזציה מחדש לנשים נפגעות. -מתמודדות זיהוי היסטוריה של פגיעה מינית בעת הקבלה לאשפוז פסיכיאטרי הספרות המחקרית מצביעה על שכיחות גבוהה של הסטוריה של פגיעה מינית בקרב צרכני שירותי בריאות הנפש בקהילה ובקרב מאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים, וכן על קשר ישיר בין הפגיעה המינית לפגיעה מקרב המטופלים המבוגרים 36%-51% הנפשית. בישראל כאמור הערכת משרד הבריאות היא שכיחות של . לפיכך, ישנה 34במרפאות חוץ ומחלקות אשפוזיות חווה פגיעה מינית בתקופת הילדות ו/או ההתבגרות חשיבות רבה לזיהוי מוקדם ככל האפשר של הסטוריה של פגיעה מינית בקרב צרכנים של שירותי בריאות הנפש בעת פנייתם לקבלת שירותים אשפוזיים או שירותי בריאות הנפש בכלל, משום ההשפעה הרבה של זיהוי כזה על האבחון והמהלך הטיפולי. סיבות נוספות לחשיבות הזיהוי המוקדם כוללות את הבאות: א. הקלה על הנפגעת אשר לעיתים קרובות נושאת ב'עול ההסתרה', לפעמים שנים רבות. התעלמות מהנושא משדרת את המסר שהפגיעה אינה חשובה . ב. התעלמות ואי שאלה על היסטוריה של פגיעה מינית, 35'או שכלל לא קרתה ומוסיפה ל'עול ההסתרה גורמים לקורבנות נוספת בקרב צרכני בריאות הנפש ותורמים להתנהגויות פתולוגיות אשר פותחו כדרך . ג. בקרב אנשי המקצוע יש הטוענים שהתייחסות להסטוריה של פגיעה מינית היא 36להתמודד עם הפגיעה חובתו המוסרית והמקצועית של המטפל במאמציו לאסוף כמה שיותר מידע רלוונטי לקביעת האבחון המתאים ודרכי הטיפול המתאימות ביותר למטופל שלו ולשם הפנייה למקומות המתאימים ביותר לקבלת . 37המשך עזרה וטיפול לאחר השחרור מאשפוז פסיכיאטרי בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית טראומה בטיפול | פגיעה מינית ואשפוז פסיכיאטרי: מיפוי שירותים ומדיניות בריאות | נייר מדיניות 20 טראומה מינית- חובת בירור אוניברסאלית והזכות לטיפול 38, ארה"בVeteran Affairs (VA(-בצבא ומערכת ה מתוך עלייה במודעות לנושא הפגיעה המינית במהלך השירות הצבאי, קבעה מערכת (מערכת התגמולים ושירותי הבריאות הפדרלית ליוצאי צבא ארה"ב) Veteran Affairs-ה חובה אוניברסלית, מלווה במדיניות ונהלים מפורטים, לשאול על הסטוריה של פגיעה מינית בצבא את כל הפונים לטיפול במסגרת השירותים שהיא מספקת, ובכלל זה שירותי בריאות הנפש ושירותי אשפוז. חובת הבירור האוניברסאלית מלווה בזכות לקבל טיפול ללא כל עלות בכל הקשור למחלה, פגיעה או מצב פסיכולוגי הקשור לטראומה המינית (גם לאנשים שלא נמצאו זכאים לקבל ). VA-שירותים, טיפולים או קצבאות אחרות מה במסגרת חובה אוניברסאלית זו, מונו אנשי צוות ייעודיים האחראים לנושא הבירור, הטיפול בפגיעה, והכשרות אנשי צוות בנושא. בנוסף, מתבצע מעקב של חובת הבירור האוניברסלית באמצעות תזכורת בתיקים הרפואיים האלקטרוניים של כל משתמשי שירותי הבריאות של . רק כאשר מוכנס מידע על ביצוע הבירור, נסגר שירות התזכורת. בנוסף, יש חובה VA-ה אוניברסלית לאנשי צוות מעניקי שירותים לעבור הכשרה בנוגע לבירור וזיהוי של פגיעה מינית בצבא. מחקר הערכה שבחן את יעילות מדיניות זו מצא שחובת בירור אוניברסלית היא גם אפשרית וגם יעילה ומספקת מידע חשוב לאנשי טיפול ואנשי מנהלה באשר לטיפול הדרוש לאלה שאובחנו כסובלים מטראומה מינית בצבא. יש לציין שהתגברות המודעות והידע בנושא, הביאה גם לחיזוק מאמצי המניעה הראשונית של פגיעה מינית בכלל במהלך השירות הצבאי הפעיל. למרות ההוכחות המחקריות על השכיחות הגבוהה של התופעה, ולמרות שגילוי עצמי ספונטני של עבר של , גם לא בעת פניה לאשפוז פסיכיאטרי או פניה לטיפול במרפאות בריאות הנפש 39פגיעה מינית אינו שכיח בקהילה, אנשי מקצוע לרוב נמנעים מלשאול על הסטוריה של פגיעה מינית בעת הקבלה לאשפוז פסיכיאטרי. נכון ליום זה כאמור, אין נהלים, הנחיות או הוראות של משרד הבריאות לגבי בירור הסטוריה של פגיעה מינית בעת הקבלה לאשפוז פסיכיאטרי או במהלך האשפוז עצמו. בשל חוסר בנהלים בנושא, שאלת בירור ההסטוריה של פגיעה מינית תלויה ברופא/ה אשר יבצע את האינטייק ויקבע את האבחון והטיפול. בהעדר נהלים בנושא ובהעדר הכשרה מתאימה, אפילו ניסיונות לשאול ולזהות היסטוריה של פגיעה מינית לא תמיד מובילים לתגובה הולמת, להכללת מידע זה כחלק מהטיפול המומלץ ו/או לקבלת כל מידע, תמיכה וייעוץ .40אחרים בנושא יוצאות מן הכלל הן מסגרות האשפוז בעלות המענים הייעודיים בהן ישנה מודעות מוגברת לנושא ולכן גם . 41ישנה פרקטיקה קבועה של ניסיונות איתור של פגיעה מינית בקרב כלל הפונים לקבלת שירותים למרות האמור לעיל חשוב לציין שבימים אלו מכניס משרד הבריאות לשימוש מסמך 'הנחיות לתשאול וטיפול מותאמים לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית במרכזים לבריאות הנפש'. במסגרת הטמעת המסמך וההנחיות המפורטות בו מדריך צוות מהאגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות בראשות עו"ס חיה ישראל את הרופאים והמתמחים הצעירים בכל המרכזים לבריאות הנפש באשר לשימוש נכון בו. בנוסף לצוות המקצועי, לוקחת חלק בהדרכה גם נפגעת תקיפה מינית עם עבר של אשפוז פסיכיאטרי ומשתפת את המודרכים בחוויותיה האישיות. הטמעת תוכני המסמך והשימוש בו בכל המרכזים לבריאות הנפש ברחבי הארץ אמור להסתיים .42 2016 עד לסוף שנת בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית טראומה בטיפול | פגיעה מינית ואשפוז פסיכיאטרי: מיפוי שירותים ומדיניות בריאות | נייר מדיניות 21 חסמים לבירור של הסטוריה של פגיעה מינית ולתגובה 43הולמת לגילוי • החשש של איש/אשת המקצוע מחווית טראומה משנית בעקבות החשיפה למידע על הפגיעה המינית • חשש מלהביך את המטופל • מגבלות של זמן • מקצועי לשאול על הנושא-מחסור בהכשרה מתאימה ובטחון עצמי • חומרת המצוקה של האדם והחשש מפני החמרתה על ידי שאילת שאלות הנוגעות לפגיעה • עמדותיהם של אנשי המקצוע באשר לאמינות הדיווחים של המטופלים • חשש מפני יצירת ‘זיכרון מדומה’ של פגיעה • מגדר הצרכנים (גברים בד”כ נשאלים בתדירות נמוכה הרבה יותר מנשים על הסטוריה של פגיעה מינית), גיל ומגדר אנשי המקצוע לסיכום, על רקע השכיחות הגבוהה של הסטוריה של פגיעה מינית בקרב צרכני שירותי בריאות הנפש בכלל וצרכני השירותים האשפוזיים בבריאות הנפש בפרט, ישנה חשיבות רבה לבירור הסטוריה של פגיעה מינית בעת הקבלה לאשפוז פסיכיאטרי, או סמוך אליה ככל הניתן, והיא עשויה להקל על מציאת דרכי הטיפול וההתייחסות המותאמים לרקע הטראומטי של המאושפזת. פרסום נהלים וביצוע הכשרות מתאימות לצוות המקצועי, או במילים אחרות, התווית דרך מקצועית, מותאמת ורגישה, לאופן הבירור והזיהוי תועיל אם כך לנפגעת המאושפזת, לאנשי הצוות המקצועי ואולי אף לתהליך האשפוזי כולו. יוזמת משרד הבריאות ליצירת מסמך 'הנחיות לתשאול וטיפול מותאמים לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית במרכזים לבריאות הנפש' מצביעה על הצורך בנהלים מותאמים כאלו. יש לקוות שתהליך הטמעת ההנחיות החדשות יסתיים בהקדם האפשרי ושהוא יעודד ויתמוך בשינוי פרקטיקות ושיח מקצועיים. יש חשיבות להמשיך ולעקוב אחר תהליכי הטמעתו ולוודא שהוא עונה על הצרכים המקצועיים וצרכי האנשים הנזקקים לאשפוז. בידוד, קשירות וטיפול כפוי - פרקטיקות כוחניות הספרות המקצועית והמחקרית, עדויות של מאושפזות ומאושפזים לשעבר וממצאים העולים מעבודתם של ארגוני זכויות, מצביעים כולם על כך שהמפגש של מאושפזים עם פרקטיקות כוחניות באשפוז פסיכיאטרי המבוססות על יחסי כוח וסמכות, כגון: בידוד, קשירות ו/או טיפול תרופתי כפוי הם כל כך פוגעניים עד שהם יכולים לגרום לטראומה בקרב החווים אותם. חווית הקשירה, למשל, נחווית כחוויה מבהילה, חוויה של מוחלשות וחוסר אונים, וחוויה משפילה, ויש שאף ). מחקרים מצביעים על כך שמאושפזים 44Violent vulnerability( 'הגדירו אותה כחוויה של 'פגיעות אלימה חווים בעקבות חווית הקשירה רמות מוגברות של חרדה, כעס, דכאון, השפלה, נטישה, בדידות ואיבוד הכבוד העצמי. אחרים ראו בחווית הבידוד כסוג של עינוי, כחוויה מבהילה, מבלבלת, מדכאת, משפילה, כמעוררת .45הומניזציה של המאושפז/ת-כעס, רגשות אשם ואיבוד ההערכה העצמית וכזו הגורמת לדה ההשפעה הטראומטית של פרקטיקות אלו נכונה לכלל ציבור האנשים המאושפזים, אך היא נכונה ביתר שאת נפגעות או במתמודדות נפגעות אשר פרקטיקות של בידוד וקשירה במיוחד, מייצגות -כאשר מדובר בנשים . אירועים 47, ואף לפעמים מוסיפים לה מימד טראומטי חדש46עבורן אירועים המשחזרים את הטראומה אלה יכולים להוביל להצפה מחודשת של הפגיעה, לתסמינים מוגברים או חדשים, ואף לכדי המנעות מלאה בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית טראומה בטיפול | פגיעה מינית ואשפוז פסיכיאטרי: מיפוי שירותים ומדיניות בריאות | נייר מדיניות 22 או חלקית מטיפול נפשי. במילים אחרות, שימוש בפרקטיקות טראומטיות אלו במהלך אשפוז פסיכיאטרי יכולות להוביל להפרה של העקרון הראשון של האתיקה הרפואית: הימנעות מגרימת נזק לכלל ציבור . 48נפגעות בפרט-המאושפזים ולנשים הכרה ראשונית בצורך לשינוי בשימוש בפרקטיקות כוחניות כלפי נפגעות תקיפה מינית במהלך אשפוז אפשר למצוא במסגרת המסמך החדש 'הנחיות לתשאול וטיפול מותאמים לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית במרכזים לבריאות הנפש' שחיבר משרד הבריאות ואשר אמור להכנס בהדרגה לשימוש במהלך השנה הקרובה. במסגרת מסמך זה יש הנחיה להשתמש באופן מועט ככל הניתן בפרקטיקות כוחניות כנזכר לעיל, מתוך מטרה לשפר את איכות הטיפול ומתוך הבנה ששימוש בפרקטיקות כאלו יכול לעורר טראומה משנית . גם בקרב מסגרות האשפוז בעלות המענים הייעודיים ישנה מודעות רבה יותר להשלכות 49בקרב נפגעות נפגעות. במרכז לבריאות הנפש כפר -השליליות של שימוש בפרקטיקות כוחניות במהלך אשפוזן של נשים נפגעות, מלבד במקרים חריגים ביותר -שאול למשל, ישנה המנעות מוחלטת משימוש בקשירות בקרב נשים של פגיעה עצמית חמורה, ובמקביל ישנו ניסיון ליצור מרחב שבו הנפגעות המאושפזות יחושו מוגנות ואילו . 50הצוות המטפל ירגיש שהוא מצליח לשמור על הנשים ועל בטיחותן לסיכום, הספרות המחקרית מצביעה על כך שיש להמנע ככל שניתן ולצמצם כמידת האפשר את השימוש בפרקטיקות של קשירה, בידוד וטיפול כפוי באשפוז פסיכיאטרי מתוך הבנה את המשמעויות המזיקות של שימוש בפרקטיקות אלו כלפי מאושפזים בכלל, וכלפי נפגעות תקיפה מינית וטראומות אלימות אחרות בפרט וכפי שמחוייב על ידי העקרון הראשון של האתיקה הרפואית: 'המנעות מגרימת נזק'. מסמך 'הנחיות לתשאול וטיפול מותאמים לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית במרכזים לבריאות הנפש' של משרד הבריאות, נפגעות שהיו מאושפזות בבתי"ח פסיכיאטריים, מצביע גם -המבוסס על ראיונות וקבוצות מיקוד עם נשים הוא על הצורך בצמצום דרסטי בשימוש בפרקטיקות כוחניות. כאמור, אלו הן הנחיות חדשות שעדיין לא הוטמעו במרכזים לבריאות הנפש. לאחר הטמעתם יש לאכוף את השימוש בהנחיות החדשות ולבחון את השפעתן על השימוש בפועל בפרקטיקות כוחניות במהלך אשפוז פסיכיאטרי של נשים נפגעות תקיפה מינית ומאושפזים אחרים. בחירת מקום האשפוז והזכות לבטחון אישי והפרדה - . מדיניות מערכתית2 מגדרית באשפוז נפגעות -למדיניות מערכתית של משרד הבריאות יש השפעה ישירה על חווית האשפוז של נשים בכלל ונשים בפרט, ועל זכותן לבטחון אישי ולהגנה מפני פגיעה. בחירת מקום האשפוז עד לאחרונה, על פי נהלי משרד הבריאות חויבו נשים וגברים להתאשפז רק בבית החולים המסויים אליו הם משוייכים גיאוגראפית ללא יכולת לבחור מקום אשפוז אחר. כלומר, מקום האשפוז הפסיכיאטרי של אדם בישראל, לרבות במקרים של אשפוז וולנטרי של המטופל, נקבע רק על סמך השיוך הגיאוגרפי (מקום המגורים) שלו,שנגזר לא מחוק או מתקנות אלא ממסמך פנימי של משרד הבריאות הקובע חלוקה אזורית של מרכזי בריאות הנפש בישראל. נוהל זה פגע בצורה מוחלטת בחופש הבחירה של האדם המתאשפז ובפועל אף הביא למצבים מורכבים, לדוגמא, פועל יוצא של הנוהל הוא שמטופלים חוייבו למשעה לשוב ולהתאשפז בבתי חולים שבהם חוו חוויות . עדויות של מתמודדים מצביעות על כך שישנים אנשים אשר 51קשות וטראומטיות ובחלקן גם פגיעה מינית בחרו שלא להתאשפז כלל מפחד פן יתקלו שוב בפוגע, יחוו הצפה מחודשת של טראומת הפגיעה במקום בו זה . רק במקרים חריגים נתן ראש שירות 52קרה או יחוו שוב פגיעה בעת אשפוז במקום שאפשר פגיעה כזו בעבר בריאות הנפש אישור למטופל להתאשפז בביתת חולים שונה מזה שהוא מיועד אליו. בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית טראומה בטיפול | פגיעה מינית ואשפוז פסיכיאטרי: מיפוי שירותים ומדיניות בריאות | נייר מדיניות 23 בעקבות פניות ועתירות של מתמודדים ושל ארגוני חברה אזרחית כנגד פרקטיקה זו, פירסם משרד הבריאות נוהל חדש המאפשר לאדם המגיע לאשפוז לבחור את המקום בו ירצה להתאשפז 2014 בחודש נובמבר . הנוהל חל רק על מצבים של 95% ללא תלות בשיוך האזורי שלו, בתנאי שהתפוסה במקום אינה עולה על אשפוז בהסכמה, ואינו מתייחס לכשליש מהמקרים בסך הכל, שבהם האשפוז הוא בכפייה, מכוח הוראה של פסיכיאטר מחוזי, שיידרשו להתאשפז כבעבר. אולם השינוי הוא מוגבל כיוון שמגבלת התפוסה הופכת את היכולת המעשית לבחור את מקום האשפוז לכמעט בלתי אפשרית. בפועל, ברירת המחדל לפיה אדם מתאשפז ליד מקום מגוריו, בבית חולים אחד . הוסף על כך את 95% -וידוע, לא שונתה. משכך, מרבית בתי החולים מצויים כל העת בתפוסה גבוהה יותר מ צפיפות היתר הקיימת כל העת במחלקות האשפוז הפסיכיאטרי בישראל, והתוצאה היא שאישה שנפגעה מינית במחלקה, ככל נראה תאלץ להתאשפז בה שוב. הנוהל מציין גם שניתן לחרוג מהכלל במקרים חריגים בהם האנשים המתאשפזים זקוקים למסגרת אשפוז ייעודית, כגון מחלקות אשפוז המטפלות בקטינים, בהפרעות אכילה, בתחלואה כפולה, באוטיזם, או בנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. אלו יוכלו להתקבל למחלקות אשפוז ייעודיות גם אם הן מחוץ לאזור המגורים וגם אם . אולם, עצם הפגיעה 53בית החולים שאליו הן מבקשות להגיע נמצא בתפוסה גבוהה יותר מן הקבוע בנוהל המינית בבית חולים קודם אינה עילה להחרגה ממגבלת האשפוז. לא ברור כיצד אישה אמורה לבסס את היותה מי שנזקקת למחלקה ייעודית לנפגעות תקיפה וכן, כפי שפורט, מסגרות אלו מצומצמות מלכתחילה. על פי הנוהל, אין כל בטוחה כי אישה המבקשת להתאשפז בבית חולים אחר מזה שבו עברה בעברה פגיעה מינית על פי הנוהל, תענה בחיוב. בנוסף, נכון ליום כתיבת שורות אלו, היישום בפועל של הנוהל החדש, גם תפוסה, עדיין נתקל 95% במקרים שבהם אדם מבקש להתאשפז בבית חולים אחר, הגם שיש בו פחות מ .54בקשיים בשטח מצד בתי חולים פסיכיאטריים ומצד פסיכיאטרים מחוזיים הזכות לבטחון אישי והפרדה מגדרית בבתי חולים פסיכיאטריים לאנשים מאושפזים ישנה הזכות לבטחון אישי והגנה על גופם ורכושם במהלך תקופת האשפוז, ועל הגורמים האחראיים מוטלת חובה להבטיח זאת בכל האמצעים המנהליים והאחרים העומדים לרשותם. הפרדה מגדרית מהווה מענה מרכזי בארץ ובעולם להבטחת הגנה וביטחון אישי לנשים מאושפזות, ויש לה חשיבות נפגעות מאושפזות.-גדולה ביצירת מענים ייעודיים ומותאמים לנשים עד לשנות החמישים היתה נהוגה בעולם הפרדה מגדרית באשפוז פסיכיאטרי. מדיניות זו שונתה במדינות רבות משום התפיסה המקצועית שאשפוז מעורב מגדרית הוא נכון וחשוב משום שהוא מהווה גורם ממתן התנהגויות קצה בקרב מאושפזים. בנוסף, הונהגה תפיסת 'נורמליזציה', מכוחה יש לדמות את שיטות הטיפול באנשים עם מוגבלות לאורח החיים של כלל האוכלוסייה. אשפוז מעורב מגדרית מדמה יותר את מציאות החיים מחוץ לבית החולים, ויש לשמור על הדמיון למציאות החיים הכללית ככל הניתן במסגרת האשפוז . 55הפסיכיאטרי אולם לאור ההכרה של מדינות שונות בשכיחות התופעה של פגיעה מינית ואלימות כלפי נשים מאושפזות באשפוז מעורב מגדרית, קמה בשנות התשעים תנועה של אנשי מקצוע אשר קראה לשוב להפרדה מגדרית בכדי להבטיח את בטחונן האישי של נשים מאושפזות. בעקבות כך מדינות רבות שינו את מדיניות ההפרדה הן רק דוגמאות אחדות למדינות שחזרו לאמץ מדיניות 58 ואנגליה57זילנד-, ניו56המגדרית שלהן. אוסטרליה של הפרדה מגדרית במחלקות אשפוז בכדי להבטיח את בטחונן האישי של נשים מאושפזות. בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית טראומה בטיפול | פגיעה מינית ואשפוז פסיכיאטרי: מיפוי שירותים ומדיניות בריאות | נייר מדיניות 24 המצב בישראל כיום- הפרדה מגדרית בבתי"ח פסיכיאטריים בישראל, נכון להיום, אין נוהל של משרד הבריאות ואין מדיניות אחידה ומוצהרת לגבי הפרדה מגדרית במחלקות אשפוז. בפועל ישנה הפרדה מגדרית רק בחלק מבתי החולים הפסיכיאטריים, לפי החלוקה הבאה: 59 חלוקה מגדרית באשפוז פסיכיאטרי לפי בי"ח וסוג מחלקה- 2 טבלה ועדות בדיקה- בטחון אישי והפרדה מגדרית בישראל שאלת הבטחון האישי וההפרדה המגדרית באשפוז עלתה גם בישראל עוד בשנות התשעים ונדונה בועדת שרשבסקי, כפי הנזכר לעיל. מסקנות ועדת שרשבסקי היו שהפרדה מגדרית באשפוז היא חיונית להגנה על מאושפזות ומניעת פגיעה מינית. עם זאת בפועל, מסקנות הועדה לא יושמו. נושא ההפרדה המגדרית עלה שוב בשנים האחרונות בעקבות ריבוי דיווחים על פגיעה מינית של נשים הוקמה ביוזמת מנכ"ל 2013 במהלך אשפוז פסיכיאטרי והחשש לבטחון האישי של נשים מאושפזות, ובמאי משרד הבריאות לשעבר פרופ' רוני גמזו ועדה לאיכות ובקרה לבדיקת היקף תופעת הפגיעה המינית באשפוז . מטרות הועדה היו לבחון את 60ונושא ההפרדה המגדרית בראשות ד"ר קרון, מנהל בית החולים שלוותא מדיניות האשפוז הפסיכיאטרי במחלקות מעורבות מגדרית; לשקול את המשמעויות של הפרדה מגדרית באשפוז; ולהמליץ על חלופות מתאימות בתחום זה. . יש לבדוק את עמדות האנשים (משני המגדרים) המתאשפזים 1 :מסקנות הועדה כללו את הדברים הבאים . יש צורך באיסוף נתונים שיטתי אודות 2 .בבתי החולים הפסיכיאטריים ביחס להפרדה מגדרית באשפוז . יש להבטיח את האפשרות לאשפוז במחלקות נפרדות במקרים 3 .ההשלכות של אשפוז מעורב מגדרית נדרשים, וכן מומלץ לדאוג לפריסה גיאוגרפית של מחלקות מופרדות מגדרית אשר תאפשר נגישות סבירה. . השמה למחלקות נפרדות מגדרית תבוצע בדרך כלל על פי רצון המתאשפזת ובהתאם לבקשתה. השמה 4 .כפויה תעשה על פי הוראות החוק לטיפול בחולי נפש ממושך גברים ממושך נשים אקוטי גברים אקוטי נשים מרכז לבריאות נפש - - 2 1באר שבע - - 1 1 איתנים- כפר שאול 1 1 1 1אברבאנל - - 2 1באר יעקב נס ציונה 1 - 1 1לב השרון - 1 - -מעלה הכרמל - - - -שער מנשה 1 1 2 בתוך מחלקה (ממושכת) מזור - - 2 1תל השומר - - - - קופ"ח כללית- שלוותא - - - - קופ"ח כללית- גהה בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית טראומה בטיפול | פגיעה מינית ואשפוז פסיכיאטרי: מיפוי שירותים ומדיניות בריאות | נייר מדיניות 25 מסקנות הועדה אומנם אומצו ע"י מנכ"ל משרד הבריאות אך בפועל ונכון ליום זה, מסקנות אלו עדיין לא יושמו. לדוגמא, העובדה שהיכולת לבחור את מקום האשפוז היא מוגבלת כאמור על פי עקרון התפוסה, בנוסף לעובדה שלא כל בי"ח פסיכיאטרי מציע אשפוז בהפרדה מגדרית, בהכרח משליכות על היכולת הממשית של נשים מתמודדות, עם או בלי עבר של פגיעה מינית, לבחור באשפוז בהפרדה מגדרית. בנוסף, גם בבתי החולים שבהם מונהגת הפרדה מגדרית לא ברור כי יש בכך כדי לענות עת הצורך. בין היתר משום שבמרביתם שמורה ההפרדה רק לאשפוז אקוטי, בדרך כלל למשך חודשי האשפוז הראשונים, ולא לאשפוז הממושך. הזכות למיניות במסגרות אשפוז שאלה העולה במקביל לנושא ההפרדה המגדרית היא שאלת הזכות למיניות במסגרות אשפוז פסיכיאטריות . עם זאת, את הזכות של מאושפזים לאוטונומיה מינית 61במיוחד בקרב מאושפזים לתקופות זמן ממושכות נפגעות ומתמודדות -יש לאזן ראשית עם הזכות של מאושפזים אחרים, ובמיוחד, אם כי לא רק, של נשים נפגעות להיות בטוחות ומוגנות מפני פעילות מינית לא רצויה ו/או שלא בהסכמה. הדבר נכון היום אף יותר מתמיד משום שככל שמספר מיטות האשפוז הפסיכיאטרי מצטמצם בעקבות מגמת המעבר לטיפול בקהילה, האנשים המגיעים לאשפוז הם במצב חמור יותר והתנהגותם לרוב אלימה יותר, גם בהקשר של אלימות נפגעות בפרט היא גבוהה יותר. -, ולכן גם הסכנה הנשקפת לנשים מאושפזות בכלל ולנשים62מינית 2016-הצעת חוק הסדרת הטיפול בחולי נפש (תיקוני חקיקה), התשע"ו התייחסות מקיפה ומערכתית לנושא הזכות לבטחון אישי והפרדה מגדרית מגולמת בהצעת הצעת חוק בהובלת חה"כ מיכל רוזין, אשר נוסחה בשיתוף 2016-הסדרת הטיפול בחולי נפש (תיקוני חקיקה), התשע"ו עם ארגון בזכות והמבקשת לעגן באופן ספציפי את זכותו של כל מטופל באשפוז פסיכיאטרי לבטחון אישי, לשלמות הגוף ולבטחון רכושו האישי. זאת ובנוסף להגנה לה זכאי כל מטופל על גופו מכוח הדין הפלילי . לצידה של הזכות מעוגנת חובת הגורמים האחראיים, החל מראש 1996-ומכוח חוק זכויות החולה, תשנ"ו לאמנת 14 שירות בריאות הנפש ועד מנהל בית החולים, להבטיח למטופל את זכותו להגנה. זאת, ברוח סעיף האו"ם בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות, אשר אושררה על ידי ממשלת ישראל, הקובע את הזכות לבטחון אישי ומטיל על המדינה חובה לנקוט בצעדים אופרטיביים כדי לממשה. הצעת החוק קובעת את חובתו של משרד הבריאות כרגולטור, לקבוע תקנות שנועדו להבטיח את בטחונו האישי של המטופל, בין היתר באמצעות התייחסות מפורשת למתן בחירה לנשים שלא לגור במחלקה אחת עם גברים, ולשיקול דעת שלא לשבץ אנשים עם פרופיל התנהגות אלים עם כאלו שאינם. הצעת החוק קובעת גם חובה קונקרטית של מנהל בית החולים לתת משקל להיבטים אלו במסגרת הניהול השוטף של בית החולים. לסיכום, אחד המענים העיקריים להגברת הבטחון האישי של נשים מאושפזות ולמניעת מקרי אלימות -ופגיעה הוא הפרדה מגדרית במחלקות האשפוז. יתרה מכך, אשפוז פסיכיאטרי אשר שואף להיות 'מיודע נפגעות, חייב לאפשר לאישה בכלל ואישה נפגעת בפרט, -טראומה' ומותאם לצרכים הייחודיים של נשים לכל הפחות לבחור בחלופת אשפוז מופרד מגדרית, מבחינת הצוות והמאושפזים. מדיניות ההפרדה המגדרית הבלתי אחידה הקיימת כיום במערך האשפוז הפסיכיאטרי בישראל פוגעת בזכות לבטחון אישי של נשים מאושפזות ואינה מתמודדת עם פוטנציאל הפגיעה ומקרי פגיעה בפועל של נשים מאושפזות. בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית טראומה בטיפול | פגיעה מינית ואשפוז פסיכיאטרי: מיפוי שירותים ומדיניות בריאות | נייר מדיניות 26 . פגיעה מינית במהלך אשפוז פסיכיאטרי: מדיניות דיווח וחקר תלונות3 ישנו מחסור בנתונים רשמיים לגבי היקף תופעת הפגיעה המינית של נשים וגברים במהלך שהותם באשפוז , וכן מעבודתם של ארגוני זכויות עולה 63פסיכיאטרי. עם זאת, נתונים מהשטח, כגון: עדויות אנשים שאושפזו שזוהי תופעה המצריכה התייחסות מערכתית לשם מניעתה ככל הניתן וכן לצורך הטיפול במאושפזות/ים שנפגעו. מדיניות הדיווח וחקר תלונות על פגיעה מינית במהלך אשפוז פסיכיאטרי מעידה על התמודדות חסרה עם תופעה זו, על הצורך בשינוי מערכתי בנושא, והצורך במנגנוני דיווח והגנה חיצוניים למשרד נותן השירות בכדי לקדם את הבטחון האישי והיכולת לדווח ולהתלונן של אנשים מאושפזים. מחסור בתיעוד ודיווח של פגיעות מיניות בעת אשפוז התייחסות ישירה של משרד הבריאות לטיפול ולדיווח בחשד למעשי אלימות במאושפזים בבתי"ח פסיכיאטריים, ובכלל זה גם אלימות מינית, ותיעוד ומעקב אחר אירועים כאלו ניתן למצוא במספר נהלים: 'תיעוד ודיווח על אירועי אלימות והתעללות במהלך 2008 של משרד הבריאות משנת60.002 'א. נוהל מס המסדיר את הנהלים באשר לדיווח על מקרה חריג של אלימות, ו/או אלימות מינית 64'טיפול פסיכיאטרי בבתי חולים פסיכיאטריים. מטרתו של נוהל זה היא בין השאר גם לאסוף נתונים באשר לשכיחות המקרים 'טיפול בחשד לאלימות נגד 2012 בנובמבר1 מיום20/12 'ואופיים. ב. חוזר מנכ"ל משרד הבריאות מס , המבהיר שיש לראות בכל אדם המאושפז במחלקה פסיכיאטרית 65'חסרי ישע המטופלים במערכת הבריאות בבחינת 'חסר ישע', למעט מקרים חריגים, ולפיכך כאשר מתעורר חשד לפגיעה, בכלל זה אלימות מינית, יש לדווח על כך למשטרה או לפקידת הסעד וכן להוציא הודעה על אירוע חריג למשרד הבריאות. למרות קיומם של נהלים אלו, ישנו מחסור ברור בנתונים על היקף תופעת הפגיעה המינית במהלך אשפוז במסגרת נייר מחקר אשר ערך עמד מרכז המחקר והמידע של הכנסת (להלן: 2013 פסיכיאטרי. כבר בדצמבר ממ"מ) על העובדה שאין בידי משרד הבריאות ולא בידי גורמי האכיפה בישראל נתונים על היקף מקרי , ומן הסתם אין גורמים אלו יכולים לספק נתונים 66האלימות כלפי מאושפזים במוסדות בריאות הנפש פי פילוחים שונים בהקשר זה, החל ממקום הפגיעה וכלה בסטטוס של תיק החקירה. בעת -מפורטים על איסוף הנתונים, נמסר לממ"מ כי למשרד הבריאות ידוע על חמש תלונות בלבד שהוגשו למשטרה בגין אלימות או פגיעה מינית בארבע השנים הקודמות. המיעוט בנתונים על היקף ומאפייני תופעת הפגיעה המינית במהלך אשפוז פסיכיאטרי במשרד הבריאות ובקרב גורמי האכיפה, מהווה קושי מערכתי מרכזי בהתמודדות עם הנושא. חסמים לדיווח עצמי על פגיעה מינית בעת אשפוז אנשים ונשים מאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים נתקלים בחסמים רבים בבואם להתלונן בפני המערכת . חסמים לדיווח עצמי על פגיעה 67על חווית האשפוז שלהם בכלל, ועל פגיעה מינית במהלך אשפוזם במיוחד מינית בעת אשפוז פסיכיאטרי כוללים למשל תחושות של בושה, פחד ואשמה בקשר לפגיעה המינית; חסמים דתיים או תרבותיים להגדרת הסיטואציה כפגיעה מינית ו/או לדווח על פגיעה מינית; ניסיון קודם עם או ציפייה לתגובות שליליות לדיווח מצד הצוות, כגון: חוסר אמון, לעג, אשמה, ויחס עוין בעקבות הדיווח. חסם מרכזי נוסף הוא חוסר אמון בקרב נשים מאושפזות שדיווח לצוות ישנה את המציאות או יאפשר להן לקבל . יתרה מכך, במקרה שהפוגע הוא איש צוות עולים מצד הצוות חשדות באשר לאמינות טענת 68עזרה מתאימה . לכך מתווספים גם יחסי הכוח בין 69הפגיעה, על אחת כמה וכמה אם הנפגעת נמצאת במצב של פסיכוזה פעילה הפוגע לנפגעת, במקרה שהפוגע הוא איש צוות; או העובדה שהנפגעת מסתמכת על הפוגע כמעניק שירות. עצם האילוץ להמשיך לפגוש את הפוגע באופן יומיומי בתפקידו כאיש צוות או אף במקרה של מאושפז אחר, בשטחי המחייה שהם חולקים ביחד כמו חדר האוכל, מועדונית וכדומה, מהווים חסם נוסף לדיווח על הפגיעה. מבחינה מערכתית, המחסור במדיניות, נהלים והכשרה מתאימה כיצד להגיב לדיווח של מאושפזת או מאושפז על פגיעה מינית במהלך אשפוז מהווה חסם נוסף לדיווח עצמי. בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית טראומה בטיפול | פגיעה מינית ואשפוז פסיכיאטרי: מיפוי שירותים ומדיניות בריאות | נייר מדיניות 27 - מדיניות רגישה למגדר ו'מיודעת- הגנה על נשים מאושפזות 70 ויקטוריה, אוסטרליה- )Trauma-informed( 'טראומה פגיעותן וחשיפתן לאלימות מינית של נשים מאושפזות בבתי חולים פסיכיאטריים במדינת ויקטוריה, אוסטרליה הפכה לבעיה מקיפה, חמורה ודחופה בשנים האחרונות והביאה את משרד הבריאות של המדינה לחפש פתרונות מקיפים וארוכי טווח. במסגרת זו פרסם משרד הבריאות הנחיות לקידום שירותי בריאות נפש שהם רגישים מגדרית כלומר, רגישים לצרכים נפגעות בפרט, ולקידום הבטחון של נשים מפני -המיוחדים של נשים מאושפזות בכלל, ונשים . פגיעה מינית היא פשע שלו 1 :פגיעה מינית בהם. ב. העקרונות המנחים להנחיות אלה הם . לכל אדם 3 .. תקיפה מינית והטרדה מינית הם אף פעם לא מקובלים2 .אחראי בלעדית הפוגע . לכל אדם 4 .הזכות לקבל סביבה בטוחה ומוגנת בעודו תחת השגחת שירותי בריאות הנפש . למרכזי שירות אזוריים האחריות לספק חינוך והכשרה 5 .הזכות להתייחסות נאותה ולכבוד . מעורבותם של צרכני 6 .מקיפים ויעילים, ומדיניות ונהלים המכוונים למניעת פגיעה ואלימות . יש הכרח בקיומם 7 .שירותי בריאות הנפש היא נחוצה לשם פיתוח מדיניות ונהלים הולמים של מנגנונים ברורים לדיווח ולחקירה של טענות לתקיפה מינית ויש להגיב על כל דיווח של . על שירותים המתמחים בנושא פגיעה מינית להיות 8 .פגיעה באופן מיידי ובצורה אפקטיבית מעורבים וללוות כל מקרה דיווח של תקיפה מינית במסגרת כלל שירותי בריאות הנפש. על - . קידום בטיחות מינית1 :במרכז הנחיות אלה עומדים שלושה נושאים עיקריים שירותי בריאות הנפש לפתח מדיניות ונהלים על הערכת מסוכנות, ניהול התנהגות מינית מסוכנת, איסור על פעילות מינית בקרב מאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים, ותכנון נכון . תגובות הולמות לדיווח על פגיעה מינית חובת הטיפול של צוות 2 .של יחידות אשפוז בית החולים הפסיכיאטרי מתרחב גם להכרה בזכויות ובצרכים של אדם המדווח שנפגע מינית, תגובת הצוות לדיווח או לחשד לתקיפה מינית, מענה שהצוות מספק לפגיעה מינית, לביסוס מחדש של בטחון אישי של הנפגע/ת, תיעוד המקרה, הפנייתו ודיווח עליו, ובדיקת מספר - . פיתוח תרבות ארגונית המעודדת למידה על בטיחות מינית3 .המשך עם הנפגע/ת אסטרטגיות מרכזיות מוצעות במסגרת ההנחיות הנ”ל והכוללות פיתוח מדיניות, תמיכה ועידוד צוות המדווח על פגיעה מינית, מתן ידע והכשרה בנושא פגיעה מינית לצרכני שירותי בריאות הנפש ולנותני שירותים אלו, ופיתוח והפצה של חומרי הסבר ומידע לצרכני שירותי בריאות הנפש ולנותני שירותים אלו. בנוסף, הנחיות אלו קובעות שיש צורך ללוות תהליכי מדיניות מקיפים אלו בפעולות ניטור והערכה. בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית טראומה בטיפול | פגיעה מינית ואשפוז פסיכיאטרי: מיפוי שירותים ומדיניות בריאות | נייר מדיניות 28 פיתוח מנגנון עצמאי לדיווח ותלונה ולהגנה על זכויות אנשים מאושפזים שכיחות תופעות של אלימות, ובמיוחד אלימות מינית במסגרות אשפוז פסיכיאטרי, והחובה האקטיבית של מדינות להבטחת זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות הנזכרת באמנת האו"ם הובילה מדינות שונות להקים מנגנונים פורמאליים לפיקוח, בקרה וקבלת תלונות מצד מאושפזים. מנגנונים אלו הם חיצוניים לנותני השירותים ולגופי השלטון המקצועיים האחראים, ותפקידם הייעודי הוא ניטור ובקרה עצמאיים של תנאי החיים במוסדות, חקירה וקבלת תלונות בנוגע להפרת זכויות אנשים עם מוגבלות, ובמיוחד תלונות הקשורות למעשי אלימות מינית ואלימות בכלל. במילים אחרות, מנגנונים אלו מתרכזים במניעה ובטיפול .71בהפרה והבטחת זכויות לאנשים עם מוגבלות במוסדות ובתי חולים פסיכיאטריים הסמכת נציבות שוויון זכויות לאנשים עם - בנייר מדיניות אחר הציע ארגון בזכות מודל ישראלי ייחודי מוגבלות במשרד המשפטים לפעול כאומבודסמן ממשלתי שיתמחה בהגנה על זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות החיים במוסדות סגורים וביניהם בתי חולים פסיכיאטריים ובהבטחת זכויות אלו. לפי מודל זה, לגוף האומבודסמן יהיו נתונות סמכויות קבלת תלונות, ביצוע חקירה ובדיקה יזומה, ביקורת, ואכיפה. בתוך כך יהיו נתונות לאומבודסמן סמכויות הנוגעות לגישה למידע, בחינת מדיניות ממשלתית ופרסום הנחיות . 72בכל הנוגע להבטחת זכויות אדם במסגרות אלו גוף כזה, אם וכאשר יקום, יוכל להוות ערוץ תלונה ישיר וייחודי לנשים מאושפזות אשר חוו אלימות מינית, ואשר נותן תשובה לחלק מהחסמים המרכזיים של נשים אלו בבואן להתלונן על אלימות. לסיכום, בכדי להתמודד מערכתית עם תופעת הפגיעה המינית בקרב נשים מאושפזות באשפוז פסיכיאטרי נפגעות במיוחד, בבואן להתלונן על פגיעה, -ובכדי להתמודד עם החסמים המרכזיים של נשים בכלל, ונשים יש לאסוף את המידע העדכני מהשטח באורח קבע, לעקוב אחריו ולנתח אותו. בנוסף, יש לפרסם נהלים ומדיניות מתאימים, ולהקים גוף אומבודסמן למוסדות סגורים ובתי חולים פסיכיאטרים לפיקוח, בקרה, מניעה ותלונה על מעשי אלימות בכלל ומעשי אלימות מינית בפרט. בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית טראומה בטיפול | פגיעה מינית ואשפוז פסיכיאטרי: מיפוי שירותים ומדיניות בריאות | נייר מדיניות 29 סיכום והמלצות בשנים האחרונות עולה המודעות לשכיחות הפגיעה המינית בחברה הישראלית בכלל והצורך בפיתוח מגוון שיקום. -אשפוז-שירותים שיתנו מענה לצרכים הייחודיים של נשים נפגעות תקיפה מינית על רצף של קהילה נפגעות הקיימים היום נמצאים על רצף שירותים, ממענה ראשוני, דרך שירותים -המענים הייעודיים לנשים טיפוליים בקהילה ושירותים אשפוזיים, ולבסוף שרותי שיקום. עם זאת, מיפוי המענים הקיימים בתחום האשפוז הפסיכיאטרי מצייר תמונה ברורה של חסרים ושירותים מצומצמים הן בהיקפם והן בפריסתם הארצית. נפגעות עצמן מציינים את הצורך בשירותים -אנשי מקצוע העוסקים בתחום הפגיעה המינית בישראל, ונשים . בנוסף, בשל הקשר החזק בין פגיעה מינית לפגיעה נפשית 73נפגעות-אשפוזיים ייעודיים ומותאמים לנשים ובשל שכיחות הרקע של פגיעה מינית בקרב צרכני שירותי בריאות הנפש בכלל, ובקרב אוכלוסיית האנשים המאושפזים בפרט, יש צורך בהתמחות והתמקצעות בתחום, בפיתוח והספקת מענים אשפוזיים וחלופות Trauma-( 'טראומה-אשפוז ייעודיים ומותאמים, או במילים אחרות, אימוץ מודל של 'טיפול מיודע טראומה השירותים הניתנים מושפעים ומעוצבים על -). במודל שירותי בריאות נפש מיודעinformed care .74בסיס הבנה של ההשלכות שיש לאלימות בין אישית וקורבנות על חייו והתפתחותו של היחיד טראומה כוללים הכשרה מקיפה בנושא הטראומה -עקרונות מנחים למערכת בריאות נפש שהיא מיודעת טיפולי; מודעות של הצוות לדרכים בהן טראומה מנכיחה -והשפעתה לכלל אנשי הצוות וגם הצוות הלא עצמה ובאה לידי ביטוי בחיי היחיד הנפגע; פרקטיקה משתפת בין הצוות המטפל לצרכנית השירות; ושירות . במילים אחרות, פיתוח 75אשר שם דגש על בטחון המאושפזת, ועל אפשרויות הבחירה והשליטה שיש לה טראומה משמעותה יצירת סביבה בטוחה ומעצימה באמצעות פרקטיקה, -מערכת שירותים מיודעת . 76מדיניות ונהלים, ותכנון פיזי מתוך המחקר הנוכחי עולה בבירור גם הצורך בהגדלת הנגישות לטיפול ייעודי לנשים נפגעות תקיפה מינית על שיקום. כניסתה לתוקף של הרפורמה בבריאות הנפש והשינויים המערכתיים המתלווים -אשפוז-רצף קהילה אליה היא הזדמנות משמעותית להנגשת השירותים הייעודיים והמתמחים בנפגעות תקיפה מינית מתוך טראומה.-גישה של מערכת מיודעת טראומה והגדלת -להלן המלצות ברמת הפרקטיקה, מדיניות ומחקר לשם קידום אימוץ גישה מיודעת הנגישות לטיפול במערך האשפוז הפסיכיאטרי בישראל והתאמתו הרחבה לצרכים הייחודיים של נשים נפגעות תקיפה מינית. בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית טראומה בטיפול | פגיעה מינית ואשפוז פסיכיאטרי: מיפוי שירותים ומדיניות בריאות | נייר מדיניות 30 טראומה: מדיניות מקיפה מבוססת-מערכת בריאות נפש מיודעת 77זילנד-), אוקלנד, ניוBest practice( פרקטיקות מיטיבות נפגעות המגיעות לאשפוז פסיכיאטרי ובעקבות -מתוך הכרה בצורך בטיפול מותאם לנשים גילויים של שכיחות של פגיעה מינית בנשים מאושפזות במוסדות פסיכיאטריים, מערכת זילנד פיתחה ואמצה מדיניות ונהלים מבוססי פרקטיקות מיטביות -הבריאות של אוקלנד, ניו ) בנושא טראומה והתעללות מינית. Best practice( :למדיניות זו שני עקרונות מנחים . אבחון של צרכני שירותי בריאות הנפש חייב לכלול שאלות על טראומה מינית אפשרית 1 .בכדי להבטיח תמיכה וטיפול מתאימים . אנשי מקצוע צריכים לשאול באופן שגרתי על הסטוריה של טראומה, במיוחד כזו 2 ;שהתרחשה בילדות. היא כוללת בין השאר הדרכה לצוות כיצד לברר ולשאול על התעללות ); חובות Note Taking( כיצד להגיב לגילוי של הסטוריה של התעללות; היבטים של תיעוד חוקיות על פי דין; משאבים הזמינים במסגרת מערכת בריאות הנפש של אוקלנד; משאבים הקיימים במסגרת הקהילה וטראומה משנית ובטחון הצוות המקצועי. בנוסף, מדיניות זו גם מטילה חובה על כל אנשי הצוות בשירותי בריאות הנפש לעבור הכשרה בת יום אחד בנושא תשאול על הסטוריה של פגיעה מינית ותגובה מותאמת במקרה של גילוי. טראומה למערך האשפוז הפסיכיאטרי בישראל-. אימוץ מודל מיודע1 :טראומה למערך האשפוז הפסיכיאטרי בישראל כולל התייחסות לנושאים הבאים-פיתוח מדיניות מיודעת הבנת הצרכים מול המענים הייעודיים הקיימים; גילוי מוקדם של טראומה מינית בעת הקבלה לטיפול; הכשרות ייעודיות לאנשי צוות; הגברת הבטחון האישי של מאושפזות והפרדה מגדרית באשפוז; פיתוח מנגנוני דיווח ותלונה במקרה של פגיעה בעת אשפוז והגברת שיתופי הפעולה בין השירותים הייעודיים של משרד הרווחה ומשרד הבריאות. הבנת הצרכים מול המענים הייעודיים הקיימים - איסוף נתונים יש צורך במידע מדויק ומקיף על הצרכים האשפוזיים הייעודיים לנפגעות תקיפה מינית. לשם כך יש לבצע בדיקה והערכה של שכיחות הפגיעה המינית והשלכותיה בקרב צרכני שירותי בריאות הנפש, ובמיוחד במסגרת השירותים האשפוזיים וכן של מספר הנשים הנפגעות הפונות או נזקקות לשירותים אשפוזיים ייעודיים. במקביל יש צורך גם בבדיקה והערכה של יכולת המערכת האשפוזית, וחלופות האשפוז בקהילה נפגעות, ובהתאם לכך להערך מערכתית.-כיום לענות על צרכי נשים בירור ואבחון של פגיעה מינית בעת הקבלה לשירותי בריאות הנפש לאבחון מוקדם של הסטוריה של פגיעה מינית בעת הקבלה לשירותי בריאות הנפש, ובמיוחד לשירותי האשפוז, יש השפעה רבה על התאמת הטיפול. כיום אין נוהל של משרד הבריאות המחייב לשאול על הסטוריה של פגיעה מינית בעת הקבלה לאשפוז פסיכיאטרי או במהלך האשפוז. כפועל יוצא, אין גם הכשרה מתאימה לאנשי הצוות. בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית טראומה בטיפול | פגיעה מינית ואשפוז פסיכיאטרי: מיפוי שירותים ומדיניות בריאות | נייר מדיניות 31 יש לפתח הנחיות מקצועיות מתי וכיצד יש לבדוק הסטוריה של פגיעה מינית בעת הפנייה לקבלת שירותים בבריאות הנפש או בעת הפנייה לאשפוז. יש לפתח, או לאמץ ולהתאים מודלים קיימים, של כלי תשאול ואבחון של הסטוריה של פגיעה מינית שהם מוכחים מחקרית כאמינים, יעילים, קצרים, וכאלה אשר אפשר להשתמש בהם באופן שגרתי בעת הקבלה לשירותי אשפוז פסיכיאטרי ושירותי בריאות הנפש בקהילה, ואשר אנשי המקצוע ירגישו בנוח להשתמש . בהקשר זה, יש חשיבות לפתח מודלים הרגישים תרבותית ודתית.78בהם 'מסמך הנחיות לתשאול וטיפול מותאמים לנפגעי ונפגעות -יש לעקוב אחר תהליכי ההטמעה והשימוש ב תקיפה מינית במרכזים לבריאות הנפש' שהפיק השנה האגף לבריאות הנפש של משרד הבריאות. יש לבחון האם הוא משנה את הפרקטיקות והשיח המקצועיים באשר לבירור, אבחון וטיפול באנשים עם פגיעה מינית במסגרת שירותי בריאות הנפש האשפוזיים ולוודא שהוא עונה על הצרכים המקצועיים וצרכי האנשים הנזקקים לאשפוז. מתן כלים מקצועיים לזיהוי, טיפול וסיוע לנפגעות תקיפה - הכשרות אנשי צוות מינית במערך האשפוז הפסיכיאטרי ובשירותי בריאות הנפש בקהילה יש חשיבות רבה למתן כלים מקצועיים לאנשי צוות לזיהוי, טיפול וסיוע לנפגעות תקיפה מינית. נמצא כי אפילו הכשרה מינימלית וקצרה של אנשי צוות הביאה לעלייה משמעותית במספר המקרים המזוהים של . העדר הכשרה מתאימה כיום בקרב אנשי צוות במערך האשפוז הפסיכיאטרי, 79הסטוריה של פגיעה מינית באה לידי ביטוי בכך שאנשי צוות אינם שואלים על רקע של פגיעה מינית כחלק מתהליך האבחון, או במהלך האשפוז הפסיכיאטרי, וגם כאשר מתגלה מידע על פגיעה מינית, לאנשי צוות אלו חסרים הכלים המקצועיים להתמודד עם גילוי כזה. בולט במיוחד הוא העדר הכשרה מתאימה לצוותים הסיעודיים בבתי חולים פסיכיאטריים. נכון להיום, ישנן הזדמנויות מצומצמות לעבור הכשרה בנושא פגיעה מינית לאנשי מקצועות בריאות הנפש, רובן מוצעות על ידי מרכז לטם. ובכל מקרה אין הכשרה מקיפה בנושא, או הכשרה לכלל אנשי המקצוע בבריאות הנפש. ניצנים ראשונים לשינוי מצב זה ניתן לראות בקורסי הכשרה ייחודיים של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית וארגון בזכות, אשר ערכו בשנתיים האחרונות מספר קורסי הכשרה והשתלמויות לצוותים בבתי החולים הפסיכיאטריים כפר שאול, שלוותא ואיתנים. בנוסף התקיימו גם מספר קורסי הכשרה לאנשי מקצוע מאזור המרכז והצפון בשיתוף משרד הבריאות. אלה הן הכשרות משותפות למחלקה לאלימות במשפחה והמחלקה לעבודה סוציאלית בבריאות הנפש, בשירות הארצי לעבודה סוציאלית במשרד הבריאות שמיועדות לאנשי הצוות הרב מקצועי באשפוז, קהילה ושיקום. לאחרונה הורחבו ההכשרות והן כוללות אנשי מקצוע בתחום השיקום, מתוך הבנה של חשיבות שירותי השיקום לנפגעות תקיפה מינית. המשוב החיובי הרחב אשר התקבל ממשתתפי הכשרות והשתלמויות אלו, מעיד יותר מכל על הצורך בהכשרה נרחבת כזו שיקום. במיוחד יש צורך בהכשרה והדרכה מתמשכת של -אשפוז-לכלל מערכת בריאות הנפש על רצף קהילה הצוותים העובדים במסגרות אשפוז פסיכיאטרי, וגם של אנשים מתמודדים עצמם. יש לבצע הכשרה נרחבת של כלל אנשי המקצוע בשירותי בריאות הנפש השונים לגבי היקף תופעת הפגיעה המינית והשלכותיה על בריאות הנפש של נפגעים ונפגעות, והכשרה כיצד לשאול, מתי ואיך להגיב במקרה של גילוי של פגיעה מינית. על הכשרה זו לכלול היבטים של רגישות דתית ותרבותית. במסגרת הכשרות טראומה -אנשי הצוות במערך האשפוז הפסיכיאטרי יש להקפיד על שני עקרונות מנחים של מודל מיודע . להאמין, לכבד ולתמוך במתלוננת, 1 :לפרקטיקה מיטבית לתגובה על דיווח של מאושפזת על תקיפה מינית לספק לה מידע פרקטי והזדמנויות לקבל החלטות מושכלות לגבי אפשרויות תגובה שונות למצב ולספק לה . חובתו המקצועית של הצוות היא להציע תגובה תראפוייטית 2 .את התמיכה והמידע שהיא זקוקה להם . 80ותמיכה למאושפזת המדווחת על פגיעה במקביל לחקירה יסודית של טענותיה בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית טראומה בטיפול | פגיעה מינית ואשפוז פסיכיאטרי: מיפוי שירותים ומדיניות בריאות | נייר מדיניות 32 יש מקום להעמיק את הידע, ההכשרה, ההדרכה והליווי המקצועיים בשירותים היעודיים הניתנים היום. יש נפגעות. -נפגעות ו/או מתמודדות-לשים דגש מיוחד על הכשרות של הצוותים הסיעודיים המטפלים בנשים במסגרת זו יש להתייחס גם לנושא טראומה משנית של הצוות. והרחבת שירותי בריאות הנפש בקהילה יש צורך 2015 עם כניסתה לתוקף של הרפורמה בבריאות הנפש ביולי גם להרחיב את ההכשרות לכלל אנשי המקצוע במרפאות בריאות הנפש השונות בקהילה ולפתח ידע והתמחות בנושא הפגיעה המינית. בטחון אישי והפרדה מגדרית באשפוז פסיכיאטרי טראומה מעמידה בעדיפות ראשונה את הבטחון האישי של נשים בכלל -מערכת בריאות נפש מיודעת נפגעות בפרט; נמנעת משימוש בפרקטיקות מעוררות טראומה; ומאפשרת נגישות לאשפוז מופרד -ונשים מגדרית (מאושפזים ואנשי צוות). יש לצמצם למינימום ואף להמנע בכלל מפרקטיקות פוגעות באשפוז - צמצום השימוש בפרקטיקות פוגעניות פסיכיאטרי, כגון: בידוד, קשירות וטיפול כפוי, המוכרות כפרקטיקות מעוררות טראומה אשר מערערות על האוטונומיה האישית, גוזלות מנשים וגברים את השליטה על גופם, ומסכנות את שלומם הפיזי והרגשי. הדברים נכונים לגבי כל אדם מאושפז ושבעתיים לגבי נשים וגברים נפגעים אשר יכולים לחוות טראומה בעקבות שימוש בפרקטיקות אלו. יש ליישם את המסקנות המלאות של - יישום מסקנות הוועדה לאיכות ובקרה בנושא הפרדה מגדרית הועדה לאיכות ובקרה שבדקה את נושא ההפרדה המגדרית והפגיעה המינית באשפוז פסיכיאטרי ולפרסם מדיניות ונהלים אחידים בהתאם. . יש לבדוק את עמדות 1 :מסקנות אלו אומצו ע"י מנכ"ל משרד הבריאות וכוללות את הדברים הבאים . יש 2 .האנשים (משני המגדרים) המתאשפזים בבתי החולים הפסיכיאטריים ביחס להפרדה מגדרית באשפוז . יש להבטיח את האפשרות 3 .צורך באיסוף נתונים שיטתי אודות ההשלכות של אשפוז מעורב מגדרית לאשפוז במחלקות נפרדות במקרים נדרשים, וכן מומלץ לדאוג לפריסה גיאוגרפית של מחלקות מופרדות . השמה למחלקות נפרדות מגדרית תבוצע בדרך כלל על פי רצון 4 .מגדרית אשר תאפשר נגישות סבירה המתאשפזת ובהתאם לבקשתה. השמה כפויה תעשה על פי הוראות החוק לטיפול בחולי נפש. אומנם נפגעות מאושפזות אך יישום -המלצות הוועדה מתייחסות לאשפוז פסיכיאטרי בכלל, ולא בהכרח לנשים ההמלצות ייטיב גם עם אוכלוסייה ייחודית זו. כיום, היכולת לבחור את מקום האשפוז של מתמודדים הזקוקים לאשפוז מוגבלת - אשפוז מופרד מגדרית למעשה על פי עקרון התפוסה. כיוון שאשפוז מופרד מגדרית מוצע רק בחלק מבתי החולים הפסיכיאטריים בישראל, יכולתן של נשים מתמודדות, עם או בלי עבר של פגיעה מינית, לבחור באשפוז מופרד מגדרית מאוד מוגבלת. לפיכך, יש להגדיל את אפשרויות האשפוז המופרד מגדרית לכל מערך האשפוז הפסיכיאטרי באופן כזה שיאפשר בחירה במקום אשפוז עם הפרדה מגדרית, מאושפזים וצוות, לכל אישה המתאשפזת ומעוניינת נפגעות -בכך, בין היתר בהנחה שנפגעות תקיפה מינית יעדיפו זאת על פי רוב. בשל המקרה המיוחד של נשים יש לאפשר להן אשפוז מופרד מגדרית גם בהיבט של הצוות המטפל, כלומר, יש להציע צוות המורכב מנשים בלבד. הרחבת שירותי האשפוז הפסיכיאטרי המופרדים מגדרית הינה חלק מרכזי ממדיניות מערכתית נפגעות. -טראומה והיא היבט מרכזי גם בהנגשת השירותים הייעודיים לנשים-מיודעת יש לעגן את הזכות להגנה ולביטחון אישי של מאושפזים בבתי - חקיקה המעגנת את הזכות לבטחון אישי חולים פסיכיאטריים בחקיקה מתאימה אשר תבטיח את זכותו של כל אדם מאושפז להגנה על ביטחונו האישי, שלמות גופו ורכושו מפני אלימות פיזית, מינית או מילולית, איומים, הטרדה, הזנחה, השפלה ופגיעה אחרת. בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית טראומה בטיפול | פגיעה מינית ואשפוז פסיכיאטרי: מיפוי שירותים ומדיניות בריאות | נייר מדיניות 33 מנגנונים לדיווח ותלונה על פגיעה במהלך אשפוז מלבד הצורך לקדם את הבטחון האישי של נשים מאושפזות, יש לפתח מדיניות ונהלים המאפשרים להתמודד עם פגיעה שהתרחשה במהלך אשפוז פסיכיאטרי. יש לפעול על מנת להסיר ככל הניתן חסמים קיימים המונעים מאנשים - הסרת חסמים לדיווח עצמי המאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים להתלונן במקרים בהם נפגעו מינית ולעקוב אחר יישום נהלי משרד הבריאות בנושא. יש לבצע בדיקה מקיפה של היקף התופעה של פגיעה מינית בקרב מאושפזות (ומאושפזים) - איסוף נתונים המתרחשת במהלך אשפוזם. יש לבצע מעקב יעיל ותדיר של דיווחים על אירועים חריגים במסגרות אשפוז פסיכיאטרי ולבחון אם ישנן מגמות המצריכות התייחסות מערכתית, מקומית ו/או פרטנית. יש להקים גוף אומבודסמן לניטור, פיקוח וקבלת תלונות על ידי מאושפזים במוסדות ובבתי - אומבודסמן חולים פסיכיאטריים בכדי להתגבר על החסמים של אנשים מאושפזים להתלונן על פגיעה בהם והפרת זכויותיהם, ובכדי להגדיל את הפיקוח, הניטור והבטחת זכויותיהם של מאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים. שיקומי והגברת שיתופי פעולה-אשפוזי-שמירה על רצף קהילתי שיתוף הפעולה המקצועי והתקציבי בין משרד הבריאות ומשרד הרווחה הוא קריטי להצלחת מודל של נפגעות.-טראומה והתאמת שירותים ייעודיים לנשים-מערכת שירותי בריאות הנפש מיודעת יש לבסס יחסי עבודה ושיתוף פעולה רשמיים ומובנים בין המקומות המציעים שירותי אשפוז ייעודיים נפגעות לבין מרכזי טיפול המתמחים בנושא הפגיעה המינית, כגון מרכזי הסיוע והמרכזים הרב -לנשים תחומיים של משרד הרווחה, הן כמקורות ידע והכשרה, והן לצורך תיאום המשך טיפול בקהילה. בשלב הבא יש לבסס יחסי עבודה ושיתוף פעולה בין כלל מערך האשפוז הפסיכיאטרי לבין מרכזי הטיפול המתמחים בנושא הפגיעה המינית ואגף שיקום נכי נפש בקהילה במשרד הבריאות. יש להקים פורום מקצועי משותף לשירותי האשפוז הייעודיים ולשירותים המרפאתיים והשיקומיים . לאפשר מרחב והזדמנות 1 : לפורום זה יהיו שתי מטרות עיקריות- בקהילה סביב נושא הפגיעה המינית ללמידה משותפת מהניסיון הייחודי של כל מסגרת שירותים אשפוזיים ייעודיים כזו, בנוסף להמשך למידה . לקיים שיח מקצועי, ממוסד, קבוע ומתמשך בין 2 .מקצועית על ידי קיום ימי עיון, הכשרות והשתלמויות שירותי האשפוז הייעודיים לשירותי הטיפול האינטנסיביים בקהילה אשר יאפשר תיאום טוב יותר של המעבר מאשפוז לטיפול בקהילה, יאפשר זיהוי של חסרים ופערים מערכתיים בטיפול באוכלוסייה זו, ויקדם את הידע המקצועי בתחום. פורום כזה יוכל גם לבחון את השפעת הרפורמה בבריאות הנפש על הספקת שירותים ייעודיים אשפוזיים וטיפוליים בקהילה, להצביע על חסרים מערכתיים ולהציע הצעות מדיניות בתחום. בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית טראומה בטיפול | פגיעה מינית ואשפוז פסיכיאטרי: מיפוי שירותים ומדיניות בריאות | נייר מדיניות 34 . נגישות לטיפול ייעודי ומותאם לנשים נפגעות תקיפה מינית2 -המחקר שלעיל הצביע על פערים מערכתיים המהווים חסמים לנגישות לשירות ייעודי ומותאם לנשים שיקום. ההמלצות שלהלן מתייחסות לפערים -אשפוז-נפגעות במערך האשפוז הפסיכיאטרי, על רצף קהילה נפגעות.-אלו ובאות בכדי להבטיח את הנגישות לשירותי אשפוז ייעודיים לנשים שמירה על סודיות רפואית שמירה על סודיות רפואית, עניין משמעותי לכשעצמו לכל צרכן של שירותי בריאות הנפש, היא עניין קריטי נפגעות במערכת והחשש לאי שמירה על פרטיותן -נפגעות. חוסר אמון של נשים-כאשר מדובר בנשים והמידע האישי שלהן מהווה חסם משמעותי לפנייתן לקבלת טיפול מתאים. לפיכך ישנה חשיבות מכרעת נפגעות לקבלת טיפול תוך שמירה מירבית על פרטיותן. -לכך שתתאפשר פנייה של נשים עם כניסתה לתוקף של הרפורמה בבריאות הנפש, יש לוודא כי תשמר הסודיות הרפואית והפרטיות של נפגעות תקיפה מינית אשר פונות לקבלת טיפול, כולל מתן אפשרות לפנייה ישירה לגורמי הטיפול ומבלי שהמידע לגבי הפגיעה המינית יירשם בתיק הרפואי שלהן אם אינן מעוניינות בכך. יש לשים דגש מיוחד על סוגיות ייחודיות בהקשר תרבותי ודתי. הבטחת פריסה ארצית של שירותי אשפוז ייעודיים יש להבטיח המשך קיומם של מקומות אשפוז ייעודיים לטווח הארוך על ידי המשך תקצוב המיטות הייעודיות הקיימות כיום גם לאחר פתיחת היחידה הארצית באיכילוב, ואף להרחיב אותן לכדי יחידות שלמות במקומות המתאימים. במקומות אלו כבר הושקעו תקציבים, אנשי הצוות עברו הכשרה ייעודית, והם כבר צברו, וממשיכים לצבור, ידע, ניסיון ואף מומחיות בנושא הטיפול בפגיעה המינית. בנוסף, המשך פעילות -שירותים ייעודיים אלו תביא לפריסה ארצית רחבה יותר ונגישות רבה יותר ליותר נשים, יאפשר לנשים נפגעות לא להעקר מסביבתן בעת האשפוז, ויאפשר להן גם מעבר חלק יותר להמשך טיפול בקהילה לאחר נפגעות -השחרור מאשפוז פסיכיאטרי. בכדי להבטיח פריסה ארצית העונה על הצרכים האשפוזיים של נשים בכל חלקי הארץ, יש לפעול לתקצוב מיטות ייעודיות בכל בית חולים פסיכיאטרי, ובמחלקות פסיכיאטריות בבתי חולים כלליים, הכולל גם הכשרה ייעודית לאנשי הצוות המטפלים. חלופת אשפוז בקהילה , להעריך את טיב 2015 יש לבצע מחקר הערכה מלווה לחלופת האשפוז בקהילה אשר נפתחה בספטמבר השירות, את הצרכים בפועל של שירות כזה, וללמוד מניסיונם של אנשי הצוות ושל הנשים מקבלות השירות. בהתאם לכך יש לפתוח מסגרות נוספות בפריסה ארצית בכדי להגדיל את נגישותו של השירות ולצמצם ככל נפגעות באשפוז פסיכיאטרי. -האפשר את הצורך של נשים נפגעות על פני -חלופת האשפוז בקהילה צריכה להיות האפשרות המועדפת למסגרת אשפוזית לנשים אשפוז פסיכיאטרי. המרכזים הרב תחומיים לטיפול בנשים נפגעות תקיפה מינית שיקום, ובכדי להפחית את הצורך -אשפוז-בכדי להגדיל את הנגישות לטיפול הולם בקהילה על רצף הקהילה נפגעות, יש להרחיב את השירותים הניתנים במרכזים אלו ולתקצב אותם -באשפוז פסיכיאטרי בקרב נשים בהתאם. יש לפתוח מרכזים נוספים בפריסה ארצית רחבה יותר. כיום למרכזים הרב תחומיים ישנן רשימות המתנה ארוכות של כמאה נשים המחכות כשנה עד לקבלת טיפול. במרכז לטם רשימת ההמתנה ארוכה במיוחד וכוללת כמאתיים נשים. מהלך כזה הוא נכון טיפולית ברמה הפרטנית ונכון מערכתית משום החסכון התקציבי הפוטנציאלי הטמון צמצום ההוצאה על אשפוזים. - בו בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית טראומה בטיפול | פגיעה מינית ואשפוז פסיכיאטרי: מיפוי שירותים ומדיניות בריאות | נייר מדיניות 35 הרחבת ופיתוח שירותים ייעודיים מרפאתיים בקהילה החלת הרפורמה בבריאות הנפש היא הזדמנות להרחיב את המענים הקיימים ולפתח צוותים מומחים בטיפול בפגיעה מינית בקרב צוותי שירותי בריאות הנפש במרפאות הקהילתיות. הגדלת הידע וההתמחות בקרב צוותים במרפאות לבריאות הנפש, והגדלת מספר ונגישות מרפאות אלו הינו בעל פוטנציאל למינוף תחום הטיפול בפגיעה המינית והינו בעל פוטנציאל רב להפחית את הצורך באשפוז פסיכיאטרי, ובכך להעלות נפגעות ולהמנע מהחוויה הקשה של אשפוז פסיכיאטרי. מהלך זה יביא גם בהכרח -את איכות הטיפול בנשים לחיסכון תקציבי משמעותי בעלויות אשפוזיות. פיתוח שירותי שיקום ייעודיים נוספים מחקר זה אומנם לא עסק ישירות ובהרחבה בנושא שירותי השיקום היעודיים, אך מתוך תפיסה של רצף שיקומי ונגישות לשירות, עולה מתוך המחקר הצורך לפתח מודלים שיקומיים בקהילה -אשפוזי-קהילתי הכוללים מסגרות דיור שקומיות ייעודיות בשילוב המשך טיפול, ולהציע אותם בפריסה ארצית רחבה בהתאם נפגעות הנמצאות -לצרכים בפועל. בנוסף, יש צורך לפתח מודל 'שיקום סיעודי' ייחודי ומותאם לנשים במצבי קיצון ואשר שירותי האשפוז הכלליים ו/או הייעודיים כיום אינם יכולים לתת מענה הולם לצורכיהן הייחודיים. לסיכום, יש ללמוד, לבחון ולאמץ מודל של שירותי בריאות נפש בכלל ושירותים אשפוזיים בפרט שהינם נפגעות בתהליך עיצוב מדיניות ושירותים -טראומה'. יש חשיבות רבה לשיתוף מתמודדות ונשים-'מיודעי אלו. בנוסף, יש צורך בהמשך והרחבת התמיכה התקציבית והמקצועית במערכי האשפוז הפסיכיאטרי הייעודי נפגעות. יש -לנפגעות תקיפה מינית, והרחבת פריסתם הארצית בכדי לאפשר נגישות גבוהה וסבירה לנשים להמשיך ולפתח מודלים לחלופות אשפוז ולשירותי שיקום יעודיים בקהילה, בפריסה גיאוגרפית. במסגרת זו יש להדק את שיתופי הפעולה בין משרדי הרווחה והבריאות, ואף לשקול דרכים פורמליות לעיגון שיתופי נפגעות בין מסגרות השירותים -פעולה אלה, איגום ועיגון תקציבים משותפים בכדי להקל על מעבר נשים השונות, כגון אשפוז פסיכיאטרי והמשך טיפול ושיקום בקהילה פוסט אשפוז. החלת הרפורמה בבריאות הנפש בשילוב עם העלייה במודעות וההכרה המקצועית בצורך הקיים הינם חלון הזדמנויות לקידום תחום הטיפול הייעודי בנשים נפגעו תקיפה מינית בכלל שירותי בריאות הנפש ובשירותים האשפוזיים בפרט. בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית טראומה בטיפול | פגיעה מינית ואשפוז פסיכיאטרי: מיפוי שירותים ומדיניות בריאות | נייר מדיניות 36 הערות 1 1 .6-7 ). טראומה והחלמה. הוצאת עם עובד. עמודים1992( .'הרמן, ג 2 2 רובם ככולם של השירותים האישפוזיים הייעודיים הניתנים כיום מכוונים לנשים ולא לגברים, משום כך ההתמקדות בנייר זה נפגעות והמענים הניתנים להן, ובהתאם לכך גם השימוש הרווח בלשון נקבה.-תהיה על נשים 3 3 http://www.1202.org.il/centers-union/info/statistics/ :מתוך אתר איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית union-data 4 4 Lothian, J., & Read, J. (2002). Asking about abuse during mental health assessments: Clients' views and ). התבוננות עכשווית על2012( ..; גורני, ד., ופרנקל, שexperiences. New Zealand Journal of Psychology, 31(2), 98 התייחסות המדינה והחברה לנפגעות טראומה מינית. בתוך: אחריות חברתית: התמודדות עם פגיעה מינית בישראל. איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית. ירושלים. 5 5 : היבטים משפטיים ייחודיים. בתוך- ). פגיעות מיניות באנשים המתמודדים עם מוגבלות נפשית2012( .פרימור, ש. ולרנר, נ המרכז לאנשים עם מוגבלויות ואיגוד מרכזי הסיוע - התמודדות עם פגיעה מינית בקרב אנשים עם מוגבלויות. ארגון בזכות לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל. ירושלים. 6 6 Lothian, J., & Read, J. (2002). Asking about abuse during mental health assessments: Clients' views and experiences. New Zealand Journal of Psychology, 31(2), 98 7 7 . מעקב אחר1 בנושא30.6.2015 מתוך מצגת של משרד הבריאות לקראת דיון בועדה למעמד האישה ושוויון מגדרי ביום . עדכון משרד הבריאות על מסקנות הועדה בנושא ההפרדה המגדרית ונוהל 2 .יישום התכנית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית http:// 5.8.2015-הטיפול במקרי פגיעה מינית במחלקות אשפוז פסיכיאטריות. כנסת ישראל, ירושלים. התקבל מידי הועדה ב fs.knesset.gov.il//20/Committees/20_ptv_311652.doc 8 8 Goffman, E. (1968). Asylums: Essays on the social situation of mental patients and other inmates. Aldine Transaction 9 9 Clark, H., & Fileborn, B. (2011). Responding to women’s experiences of sexual assault in institutional and care settings (ACSSA Wrap No. 10). Melbourne: Australian Centre for the Study of Sexual Assault, Australian Institute of Family Studies; Chalklen, S. & Mendez, J. (2012). Forward. The International Journal of Human Rights, 16 (6), p. 815; Ashmore, T., Spangaro, J., & McNamara, L. (2015). ‘I was raped by Santa Claus’: Responding to disclosures of sexual assault in mental health inpatient facilities. International Journal of Mental Health Nursing, vol. 24, no. 2, pp. 139 - 148, http://dx.doi.org/10.1111/inm.12114 10 10 Reif, L., “Enhancing The Role of Ombudsman Institutions in the Protection and :לדיון נוסף בנושא ראו Promotion of the Rights of Persons with Disabilities”, International Ombudsman Institute 10th World Conference, Wellington New Zealand; Karsay, D. & Lewis, O. (2012). Disability, Torture and Ill-Treatment: Taking Stock and Ending Abuses. The International Journal of Human Rights, 16 (6), pgs. 816-830 11 11 http://www.un.org/disabilities/convention/conventionfull.shtml 12 12 ,גרינשפן-, ידיעות אחרונות; רימון26-30 ימים, עמודים7 .), מאחורי דלתיים סגורות7 אוגוסט2015( .ראו בין השאר: ברקן, נ ). מנגנונים להגנה על זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות החיים במסגרות דיור ובמוסדות. נייר מדיניות. ארגון 2014 ה. (פברואר ) בואו נפתח 2014( . המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלות. ירושלים; לרנר, נ., פרימור, ש., סרגוסטי, ע., וסיוון, א- בזכות המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלות. ירושלים.- . ארגון בזכות2014 אנשים עם מוגבלות במוסדות, ישראל- את זה 13 13 ,דו"ח וועדת הבירור לענין: ההגנה על חולי נפש מאושפזים מפני תקיפה וניצול מיני בראשות השופט בדימוס בנציון שרשבסקי ). דו"ח הוועדה לענין: ההגנה על חולי נפש מאושפזים מפני תקיפה 1992 , ירושלים. בתוך: הלפרין, מ. (אוקטובר1991 במאי31 .19-23 , עמודים7 וניצול מיני. רפואה ומשפט, גליון 14 14 . לבקשת המרואיינת2014 ראיון אישי עם נפגעת תקיפה מינית אשר התאשפזה במספר מרכזים לבריאות הנפש, אוקטובר נמנע ציון של פרטים העלולים להביא לזיהויה. 15 15 המחסור בנתונים רשמיים עלה בחריפות במענה שנתן משרד הבריאות לשאלת מרכז המחקר והמידע של הכנסת אם יש בידי נפגעות נזקקות לטיפול במסגרת אשפוז פסיכיאטרי בלבד. תשובת משרד הבריאות היתה -המשרד הערכות לגבי כמה נשים ). הקמת מחלקת אשפוז פסיכיאטרית לנפגעות תקיפה מינית, מוגש 2010 בפברואר1( .כי אין בידיו מידע זה. בתוך: לוי, ש לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ירושלים. בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית טראומה בטיפול | פגיעה מינית ואשפוז פסיכיאטרי: מיפוי שירותים ומדיניות בריאות | נייר מדיניות 37 16 16 . מעקב אחר1 בנושא30.6.2015 מתוך מצגת של משרד הבריאות לקראת דיון בועדה למעמד האישה ושוויון מגדרי ביום . עדכון משרד הבריאות על מסקנות הועדה בנושא ההפרדה המגדרית ונוהל 2 .יישום התכנית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית http:// 5.8.2015 הטיפול במקרי פגיעה מינית במחלקות אשפוז פסיכיאטריות. כנסת ישראל, ירושלים. התקבל מידי הועדה ב fs.knesset.gov.il//20/Committees/20_ptv_311652.doc 17 17 מקרה טראגי כזה שהתרחש בביה"ח הפסיכיאטרי כפר שאול היה הזרז להקמתה שם של היחידה הייעודית הראשונה בארץ נפגעות. אפרת, אז סטודנטית באוניברסיטה העברית, אשר היתה חשופה לפגיעה מינית ממושכת בשנות ילדותה -לאשפוז נשים ונעוריה בקיבוץ בו גדלה, נזקקה לאשפוז פסיכיאטרי בעקבות משבר נפשי קשה וכוונות אובדניות. אפרת, שכבר שהתה בעברה במחלקה הסגורה בכפר שאול, סירבה לשוב ולהתאשפז בה. בעקבות סירובה היא שוחררה מבית החולים וזמן קצר לאחר מכן נפגעות -התאבדה. המקרה הטראגי של אפרת ונשים כמותה, הביא להכרה שיש למצוא פתרונות אשפוזיים מתאימים לנשים שעד לאותה עת לא היו בנמצא. בעקבות כך פנה משרד הבריאות לבית החולים כפר שאול בבקשה לפתח מענה כזה במחלקה הפתוחה של בית החולים. בצעד חלוצי ואמיץ, צוות מוביל מהמחלקה הפתוחה בראשות ד"ר שלומית כץ ועו"ס דורית גורני, נפגעות, הראשונה בישראל. ד"ר שלומית כץ, - נפתחה יחידה ייעודית לאשפוז נשים2005 הכשיר עצמו באופן עצמאי ובשנת . עו"ס 2014 , אוקטובר5 , איתנים, ראיון אישי- מנהלת מחלקה ב' ביה"ח כפר שאול, המרכז הירושלמי לבריאות הנפש כפר שאול .2014 , ספטמבר28 ,21 ,10 , איתנים, ראיון אישי- דורית גורני, המרכז הירושלמי לבריאות הנפש כפר שאול 18 18 - דוגמא אחת היא עמותת 'מקום בטוח' של נשות מקצוע פמיניסטיות אשר קידמו יוזמה להקמת חלופת אישפוז בקהילה נפגעות במצבי משבר. עמותת 'מקום בטוח' נסגרה מאז. -מקום בטוח לנשים 19 19 תחומיים אזוריים לטיפול בנפגעות- מרכזים רב6 . הקמת1 :התוכנית הבין משרדית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית כללה דירות מגורים (דיור מוגן לנפגעות הנמצאות בטיפול לתקופה של חצי שנה עד שנה) לנפגעות תקיפה 6 . הקמת2 תקיפה מינית . מתן הכשרות והשתלמויות לאנשי מקצוע 4 . הקמת חלופת אשפוז לנפגעות תקיפה מינית3 מינית ליד המרכזים הרב תחומיים עובדות סוציאליות לאיתור נערות וצעירות נפגעות 25 . תקצוב5 בתחומים שונים לאיתור נפגעות תקיפה מינית ולטיפול בהן ). הקמת מחלקת אשפוז פסיכיאטרית לנפגעות תקיפה מינית, 2010 בפברואר1( .תקיפה מינית ולטיפול בהן. בתוך: לוי, ש מוגש לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ירושלים. 20 20 .מרכז חדש נוסף נמצא בבית החולים לניאדו, אך נכון לזמן זה הוא עדיין לא קיבל הכרה רשמית ממשרד הבריאות 21 21 .). התבוננות עכשווית על התייחסות המדינה והחברה לנפגעות טראומה מינית2012( .ראה/י למשל: גורני, ד., ופרנקל, ש אחריות חברתית: התמודדות עם פגיעה מינית בישראל. איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית. ירושלים. עו"ס .2015 , מאי1 ,יעל ברוך, רכזת שיקום מחוז חיפה, משרד הבריאות, ראיון אישי 22 22 מודל הדירה השיקומית לנשים נפגעות תקיפה מינית מבוסס על מודל דומה של דירה שיקומית לנשים עם הפרעות אכילה הפועל בשלושה מקומות בארץ: רמת ישי, הוד השרון ובאר שבע. למחקר הערכה של תכנית הבתים השיקומיים לנשים צעירות http://www.btl.gov.il/Publications/Special_Activities_publications/ :המחלימות מהפרעות אכילה ראה/י Pages/mifal_152.aspx 23 23 .2015 , יולי1 ,גילה נבו, מנהלת סניף אנוש חולון, ראיון אישי 24 24 ,סהר, מ"מ מנהלת המחלקה לטיפול באלימות במשפחה ותקיפה מינית, השירות הארצי לעבודה סוציאלית-ד"ר זהר לביא .2015 , דצמבר30 ,משרד הבריאות, התכתבות אישית 25 25 http://www.health.gov.il/Subjects/mental_health/treatment/Hospitalization/Pages/hospitals_psyc.aspx 26 26 . הקמת חלופת אשפוז לנפגעות תקיפה1 :41'). פרוטוקול מס2013 , אוקטובר30( הועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי . ההפרדה המגדרית ונוהל הטיפול במקרי פגיעה מינית במחלקות אשפוז פסיכיאטריות. 2 .מינית כחלק מהתכנית הלאומית http://fs.knesset.gov.il//19/Committees/19_ptv_260502.doc .כנסת ישראל, ירושלים 27 27 . מעקב אחר יישום התכנית לטיפול בנפגעות1 :8 '). פרוטוקול מס2016 , יוני30( הועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי . עדכון משרד הבריאות על מסקנות הועדה בנושא ההפרדה המגדרית ונוהל הטיפול במקרי פגיעה מינית 2 .תקיפה מינית http://fs.knesset.gov.il//20/Committees/20_ptv_311652.doc .במחלקות אשפוז פסיכיאטריות. כנסת ישראל, ירושלים 28 28 . ד"ר שלומית2014 , ספטמבר28 ,21 ,10 , איתנים, ראיון אישי- עו"ס דורית גורני, המרכז הירושלמי לבריאות הנפש כפר שאול .2014 , אוקטובר5 , איתנים, ראיון אישי- כץ, מנהלת מחלקה ב' ביה"ח כפר שאול, המרכז הירושלמי לבריאות הנפש כפר שאול 29 29 http://www.shaar-menashe.org/?CategoryID=156&ArticleID=251 30 30 .2015 , אוגוסט5 ,עו"ס תמי דניאלי, המרכז לבריאות הנפש באר שבע, ראיון אישי 31 31 .2015 , מרץ26 ,24 , הגב' רונית סדגר, מנהל המרכז הרב תחומי לטיפול בנפגעות תקיפה מינית ליד ביה"ח בני ציון, ראיון אישי 32 32 http://www.tasmc.org.il/Rehabilitation-Hospital/Psychiatry/Lotem/Pages/Lotem.aspx 33 33 http://www.tasmc.org.il/Rehabilitation-Hospital/Psychiatry/Pages/Psychiatry-Treatment.aspx#p2 34 34 . מעקב אחר יישום1 בנושא30.6.2015 מתוך מצגת של משרד הבריאות לקראת דיון בועדה למעמד האישה ושוויון מגדרי ביום . עדכון משרד הבריאות על מסקנות הועדה בנושא ההפרדה המגדרית ונוהל הטיפול 2 .התכנית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית 5.8.2015 -במקרי פגיעה מינית במחלקות אשפוז פסיכיאטריות. כנסת ישראל, ירושלים. התקבל מידי הועדה ב http://fs.knesset.gov.il//20/Committees/20_ptv_311652.doc בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית טראומה בטיפול | פגיעה מינית ואשפוז פסיכיאטרי: מיפוי שירותים ומדיניות בריאות | נייר מדיניות 38 35 35 Doob, D. (1992). Female sexual abuse survivors as patients: Avoiding retraumatization. Archives of Psychiatric Nursing, 6(4), 245-251Read, J., Hammersley, P., & Rudegeair, T. (2007). Why, when and how Cavanagh, M., to ask about childhood abuse. Advances in Psychiatric Treatment, 13(2), 101-110; Read, J., & New, B. (2004). Sexual abuse inquiry and response: A New Zealand training programme. New Zealand Journal of Psychology, 33(3), 137-144; Read, J., & Fraser, A. (1998). Staff response to abuse histories of psychiatric inpatients. Australian and New Zealand Journal of Psychiatry, 32(2), 206-213 36 36 Doob, D. (1992). Female sexual abuse survivors as patients: Avoiding retraumatization. Archives of Psychiatric Nursing, 6(4), 245-251 37 37 Probst, D. R., Turchik, J. A., Zimak, E. H., & Huckins, J. L. (2011). Assessment of sexual assault in clinical practice: Available screening tools for use with different adult populations. Journal of Aggression, Maltreatment & Trauma, 20(2), 199-226; Jacobson, A., & Richardson, B. (1987). Assault experiences of 100 psychiatric inpatients: evidence of the need for routine inquiry. The American Journal of Psychiatry; Read, J., Os, J. V., Morrison, A. P., & Ross, C. A. (2005). Childhood trauma, psychosis and schizophrenia: a literature review with theoretical and clinical implications. Acta Psychiatrica Scandinavica, 112(5), 330-350; Young, M., Read, J., Barker-Collo, S., & Harrison, R. (2001). Evaluating and overcoming barriers to taking abuse histories. Professional Psychology: Research and Practice, 32(4), 407 38 38 http://www.mentalhealth.va.gov/msthome.asp 39 39 Read, J., Hammersley, P., & Rudegeair, T. (2007). Why, when and how to ask about childhood abuse. Advances in Psychiatric Treatment, 13(2), 101-110; Agar, K., Read, J., & Bush, J. M. (2002). Identification of abuse histories in a community mental health centre: The need for policies and training. Journal of Mental Health, 11(5), 533-543; Cusack, K. J., Frueh, B. C., & Brady, K. T. (2004). Trauma history screening in a community mental health center. Psychiatric services, 55(2), 157-162; Young, M., Read, J., Barker-Collo, S., & Harrison, R. (2001). Evaluating and overcoming barriers to taking abuse histories. Professional Psychology: Research and Practice, 32(4), 407 40 40 Currier, G. W., & Briere, J. (2000). Trauma orientation and detection of violence histories in the psychiatric emergency service. The Journal of nervous and mental disease, 188(9), 622-624 41 41 . עו"ס תמי2014 , ספטמבר28 ,21 ,10 , איתנים, ראיון אישי- עו"ס דורית גורני, המרכז הירושלמי לבריאות הנפש כפר שאול .2015 , אוגוסט5 ,דניאלי, המרכז לבריאות הנפש באר שבע, ראיון אישי 42 42 .2015 , דצמבר20 ,עו"ס חיה ישראל, מנהלת המחלקה לעבודה סוציאלית בבריאות הנפש, משרד הבריאות, ראיון אישי 43 43 Young, M., Read, J., Barker-Collo, S., & Harrison, R. (2001). Evaluating and overcoming barriers to taking abuse histories. Professional Psychology: Research and Practice, 32(4), 407; Rose, D., Trevillion, K., Woodall, A., Morgan, C., Feder, G., & Howard, L. (2011). Barriers and facilitators of disclosures of domestic violence by mental health service users: qualitative study. The British Journal of Psychiatry, 198(3), 189-194 44 44 Gallop, R., McCay, E., Guha, M., & Khan, P. (1999). The experience of hospitalization and restraint of women who have a history of childhood sexual abuse. Health Care for Women International, 20(4), 401-416 45 45 Smith, S. B. (1995). Restraints: retraumatization for rape victims?. Journal of Psychosocial Nursing and Mental Health services, 33(7), 23-28; Strout, T. D. (2010). Perspectives on the experience of being physically restrained: An integrative review of the qualitative literature. International Journal of Mental Health Nursing, 19(6), 416-427 46 46 "הקשירה היתה בשבילי שחזור גדול של האונס והאלימות בבית". עדות כתובה של רחלה (שם בדוי), אישה בשנות העשרים ). שוברים קשירה. קשירות מטופלים 2016( .לחייה, מאושפזת לשעבר במרכז לבריאות הנפש איתנים. מתוך: פרימור, ש המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלות. - באשפוז הפסיכיאטרי: כרוניקה של הפרת זכויות. דוח והמלצות. ארגון בזכות ירושלים. 47 47 Cusack, K. J., Frueh, B. C., Hiers, T., Suffoletta-Maierle, S., & Bennett, S. (2003). Trauma within the psychiatric setting: A preliminary empirical report. Administration and Policy in Mental Health and Mental Health Services Research, 30(5), 453- Gallop, R., McCay, E., Guha, M., & Khan, P. (1999). The experience of hospitalization and restraint of women who have a history of childhood sexual abuse. Health Care for Women International, 20(4), 401-416; Strout, T. D. (2010). Perspectives on the experience of being physically restrained: An integrative review of the qualitative literature. International Journal of Mental Health Nursing, 19(6), 416-427 בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית טראומה בטיפול | פגיעה מינית ואשפוז פסיכיאטרי: מיפוי שירותים ומדיניות בריאות | נייר מדיניות 39 48 48 Strout, T. D. (2010). Perspectives on the experience of being physically restrained: An integrative review of the qualitative literature. International Journal of Mental Health Nursing, 19(6), 416-427; .Stastny, P. (2000). Involuntary psychiatric interventions: A breach of the Hippocratic Oath?. Ethical Human Sciences and Services, 2(1), 21-41 49 49 .2015 , דצמבר20 ,עו"ס חיה ישראל, מנהלת המחלקה לעבודה סוציאלית בבריאות הנפש, משרד הבריאות, ראיון אישי 50 50 .2014 , דצמבר22 , איתנים, ראיון אישי- עו"ס דורית גורני, המרכז הירושלמי לבריאות הנפש כפר שאול 51 51 , המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות, ראיון אישי- ד"ר עדית סרגוסטי, מנהלת מחלקת בריאות הנפש, ארגון בזכות .2015 יולי1 52 52 .). הבחירה היכן לקבל טיפול נעצרת על סף דלתו של המוסד הסגור. הארץ2014 ינואר3( .גנץ, ר-ראו למשל: לינדר 53 53 http://www.health.gov.il/hozer/ .2.11.2014 בחירת מקום אשפוז בבריאות הנפש מיום50.005 משרד הבריאות, נוהל mtl50-005.pdf 54 54 .2015 , דצמבר6 , המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלות, ראיון אישי- עו"ד שרון פרימור, יועצת משפטית, ארגון בזכות 55 55 .2014 , אוקטובר4 , איתנים, ראיון אישי- ד"ר גדי לובין, מנהל המרכז הירושלמי לבריאות הנפש כפר שאול 56 56 Victorian Department of Human Services. (2008). The gender sensitivity and safety in adults acute inpatient units project: Final report. Melbourne: Department of Human Services; New South Wales Department of Health (2013). Sexual Safety of Mental Health Consumers Guidelines. Retrieved from: http://www0.health.nsw.gov.au/policies/GL/2013/GL2013_012.html 57 57 Auckland District Board (2000). Recommended best practice: trauma and sexual abuse. In Mental Health Service Policy and Procedure Manual. Auckland District Health Board. In Read, J., Hammersley, P., & Rudegeair, T. (2007). Why, when and how to ask about childhood abuse. Advances in Psychiatric Treatment, 13(2), 101-110 58 58 Council, V. M. I. A. (2013). Zero Tolerance for Sexual Assault: A safe admission for women. Victoria.[Cited 12 August 2014]. Available from: URL: http://www. daru. org. au/wp/wp-content/ uploads/2013/05/Zero-Tolerance-for-Sexual-Assult_VMIAC. pdf Copperman, J., & Knowles, K. (2006). Developing women only and gender sensitive practices in inpatient wards-current issues and challenges. The Journal of Adult Protection, 8(2), 15-30 59 59 . מעקב אחר יישום1 בנושא30.6.2015 מתוך מצגת של משרד הבריאות לקראת דיון בועדה למעמד האישה ושוויון מגדרי ביום . עדכון משרד הבריאות על מסקנות הועדה בנושא ההפרדה המגדרית ונוהל הטיפול 2 .התכנית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית http:// 5.8.2015 -במקרי פגיעה מינית במחלקות אשפוז פסיכיאטריות. כנסת ישראל, ירושלים. התקבל מידי הועדה ב fs.knesset.gov.il//20/Committees/20_ptv_311652.doc 60 60 . הקמת חלופת אשפוז לנפגעות תקיפה1 :41'). פרוטוקול מס2013 , אוקטובר30( הועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי . ההפרדה המגדרית ונוהל הטיפול במקרי פגיעה מינית במחלקות אשפוז פסיכיאטריות. 2 .מינית כחלק מהתכנית הלאומית http://fs.knesset.gov.il//19/Committees/19_ptv_260502.doc .כנסת ישראל, ירושלים 61 61 .)2012 לשם דיון מורחב בנושא הזכות למיניות באשפוז פסיכיאטרי ראה/י מאמרם של שליו, ע., רובינשטיין, ל., ווייל, ג. (יולי .134-143 ', עמ46 מיניות במסגרות אשפוז ושיקום פסיכיאטריים: היבטים אתיים. רפואה ומשפט 62 62 .2014 , אוקטובר4 , איתנים, ראיון אישי- ד"ר גדי לובין, מנהל המרכז הירושלמי לבריאות הנפש כפר שאול 63 63 ., ידיעות אחרונות26-30 ימים, עמודים7 .), מאחורי דלתיים סגורות7 אוגוסט2015( .ברקן, נ 64 64 http://www.health.gov.il/hozer/mtl_60-002.pdf 65 65 http://www.health.gov.il/hozer/mk20_2012.pdf 61 66 66 בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת בנושא "תלונות אלימות והזנחה2013 נייר המחקר נערך לקראת דיון דחוף בדצמבר ספירו, -כלפי חוסים במוסדות פסיכיאטרים שלרוב אינן מגיעות להכרעה בבתי משפט, זאת מבלי שישנו הסבר מניח את הדעת". טל ). אלימות כלפי מאושפזים בבתי החולים לבריאות הנפש. מרכז המחקר והמידע של הכנסת. ירושלים.2013 בדצמבר23( .א 67 67 Copperman, J., & Knowles, K. (2006). Developing women only and gender sensitive practices in inpatient wards-current issues and challenges. The Journal of Adult Protection, 8(2), 15-30 68 68 Clark, H., & Fileborn, B. (2011). Responding to women’s experiences of sexual assault in institutional and care settings (ACSSA Wrap No. 10). Melbourne: Australian Centre for the Study of Sexual Assault, Australian Institute of Family Studies; Victorian Department of Human Services. (2008). The gender sensitivity and safety in adults acute inpatient units project: Final report. Melbourne: Department of Human Services בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית טראומה בטיפול | פגיעה מינית ואשפוז פסיכיאטרי: מיפוי שירותים ומדיניות בריאות | נייר מדיניות 40 69 69 Ashmore, T., Spangaro, J., & McNamara, L. (2015). ‘I was raped by Santa Claus’: Responding to disclosures of sexual assault in mental health inpatient facilities International Journal of Mental Health Nursing, vol. 24, no. 2, pp. 139 - 148, http://dx.doi.org/10.1111/inm.12114 70 70 Victorian Department of Human Services. (2008). The gender sensitivity and safety in adults acute inpatient units project: Final report. Melbourne: Department of Human Services 71 71 Reif, L., “Enhancing The Role of Ombudsman Institutions in the Protection and Promotion of the Rights of Persons with Disabilities”, International Ombudsman Institute 10th World Conference, Wellington New Zealand Karsay, D. & Lewis, O. (2012). Disability, Torture and Ill-Treatment: Taking Stock and Ending Abuses. The International Journal of Human Rights, 16 (6), pgs. 816-830 72 72 .). מנגנונים להגנה על זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות החיים במסגרות דיור ובמוסדות2014 גרינשפן, ה. (פברואר-רימון המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלות. ירושלים.- נייר מדיניות. ארגון בזכות 73 73 .2015 , מרץ26 ,24 , הגב' רונית סדגר, מנהל המרכז הרב תחומי לטיפול בנפגעות תקיפה מינית ליד ביה"ח בני ציון, ראיון אישי . ד"ר שלומית 2014 , ספטמבר28 ,21 ,10 , איתנים, ראיון אישי- עו"ס דורית גורני, המרכז הירושלמי לבריאות הנפש כפר שאול אוקטובר, 5 , איתנים, ראיון אישי- כץ, מנהלת מחלקה ב' ביה"ח כפר שאול, המרכז הירושלמי לבריאות הנפש כפר שאול .2014 , אוקטובר6 ,. חה"כ מיכל רוזין, ראיון אישי2014 74 74 Victorian Department of Human Services. (2008). The gender sensitivity and safety in adults acute inpatient units project: Final report. Melbourne: Department of Human Services 75 75 Ashmore, T., Spangaro, J., & McNamara, L. (2015). ‘I was raped by Santa Claus’: Responding to disclosures of sexual assault in mental health inpatient facilities. International Journal of Mental Health Nursing, vol. 24, no. 2, pp. 139 - 148, http://dx.doi.org/10.1111/inm.12114 76 76 Elliott, D. E., Bjelajac, P., Fallot, R. D., Markoff, L. S., & Reed, B. G. (2005). Trauma‐informed or trauma‐ denied: principles and implementation of trauma‐informed services for women. Journal of Community Psychology, 33(4), 461-477 77 77 Auckland District Board (2000). Recommended best practice: trauma and sexual abuse. In Mental Health Service Policy and Procedure Manual. Auckland District Health Board. In Read, J., Hammersley, P., & Rudegeair, T. (2007). Why, when and how to ask about childhood abuse. Advances in Psychiatric Treatment, 13(2), 101-110 78 78 Probst, D. R., Turchik, J. A., Zimak, E. H., & Huckins, J. L. (2011). Assessment of sexual assault in clinical practice: Available screening tools for use with different adult populations. Journal of Aggression, Maltreatment & Trauma, 20(2), 199-226 79 79 Lothian, J., & Read, J. (2002). Asking about abuse during mental health assessments: Clients' views and experiences. New Zealand Journal of Psychology, 31(2), 98 Auckland District Board (2000). Recommended best practice: Trauma and sexual abuse. In Mental Health Service Policy and Procedure Manual. Auckland District Health Board. In Read, J., Hammersley, P., & Rudegeair, T. (2007). Why, when and how to ask about childhood abuse. Advances in Psychiatric Treatment, 13(2), 101-110 80 80 Clark, H., & Fileborn, B. (2011). Responding to women’s experiences of sexual assault in institutional and care settings (ACSSA Wrap No. 10). Melbourne: Australian Centre for the Study of Sexual Assault, Australian Institute of Family Studies; Ashmore, T., Spangaro, J., & McNamara, L. (2015). ‘I was raped by Santa Claus’: ult in mental health inpatient facilities International Journal of ערResponding to disclosures of sexual assa Mental Health Nursing, vol. 24, no. 2, pp. 139 - 148, http://dx.doi.org/10.1111/inm.12114 9546406 , ירושלים3 כנפי נשרים 02-6221283 :, פקס02-6521308 :טלפון [email protected] www.bizchut.org.il איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי ת ק י פ ה מ י נ י ת 9153102 , ירושלים53262 ת.ד 02-6521219 : , פקס073-7013246 :טלפון [email protected] www.1202.org.il עיצוב | יעל בוברמן