חומר רקע
21
בדצמבר2015
לכבוד
ח"כ הרב יעקב
ליצמן
שר הבריאות
משרד הבריאות
רח' ירמיהו39
ירושלים
:בפקס5655993
-
02
:ובדוא"ל
[email protected]
,שלום רב
הנדון: קביעת סטנדרטים
שוויוניים ל שירותי שיקום רפואיים
,אנו, רשויות מקומיות
ארגונים ופרטים המפורטים להלן, פונים אליך בבקשה כי תעשה שימוש
בסמכותך ותקבע
בתקנות סטנדרטים שיבטיחו קבלת שירותי
שיקום רפואי
בזמן, מרחק ואיכות
סבירים בכל מקום במדינה, ובאופן שוויוני
, כמתחייב מסעי
פים 3
ו-
31
לחוק
ביטוח בריאות
ממלכתי, תשנ"ד-
1994
(להלן: החוק ,)לוח זמנים למימוש סטנדרטים אלו ו כן סנקציות על
קופות
חולים שלא יעמדו בסטנדרטים שיקבעו.
.תחילה נציג את הפונים ולאחר מכן נביא את הדברים ביתר פירוט
הפונים
מר נתנאל טוויטו ,נצרת עילית –
מ.מ. ראש העיר.
עיר בגליל התחתון
המונה כ-
40,000
.תושבים ותושבות
ד"ר
סוהיל דיאב ,טמרה –
ראש העיר.
עיר בגליל התחתון
המונה כ-
32,000
תושבים
.ותושבות
מר מאזן ג
נאים ,סח'נין – ראש העיר. עיר ב גליל התחתון
המונה כ-
29,000
.תושבים ותושבות
הרב ניסים מלכה ,קרית שמונה – ראש העיר. עיר באצבע הגליל, המונה כ-
23,000
תושבים
.ותושבות
מר סיון יחיאלי ,כפר ורדים - ראש מועצה מקומית.
מועצה מקומית בגליל העליון
המונה כ-
5,000
.תושבים ותושבות
פרופ' אבי עורי ,
מנהל האגף לרפואה שיקומית במרכז הרפואי רעות ומרצה לרפואה שיקומית
באוניברסיטת תל אביב.
'גב
אלישבע גבע , תושבת עצמון
ש
במועצה אי
זורית משגב, בעלה עבר אירוע מוחי ו התאשפז
למשך8
חודשים בבית לוינשטיין
מ שום שלא קיים מוסד שיקומי
מתאים בצפון. גב' גבע
2
בילתה שעות רבות ב דרכים כדי
להיות לצד בעלה בתקופת האישפוז .
,כיום בעלה חזר לבית
אך אין
בסביבת
ם ה קרובה
מרכז שיקום יו.ם
גב' בלה גל
, תושבת קיבוץ מגן שבאזור יישוב
י
,בעוטף עזה ,סובלת מבעיות ניידות נזקקת
ל
קביים . גב' גל הייתה מאושפזת במחלקת שיקום בתל השומר מפני שלא הייתה מחלקה
מתאימה בדרום. המרחק הקשה על משפחתה לבקר
ה ולהיות לצידה
.בתקופת האשפוז
מר
רוני משאל,
תושב באר שבע, נכה
עקב מחלת פוליו בילדותו, מרותק לכיסא גלגלים . מר
משאל זקוק לשיקום אמבולטורי, אולם בשל אי-
קיומם של נהלים לאיכות והגדרת שיקום
.יום, נבצר ממנו לקבל טיפול מתאים
""מועצת הנגב -
ארגון אזרחי, המורכב מראשי רשויות, נציגי ציבור, נציגי מוסדות עוגן ומגזר
עסקי
בדרום .המועצה שואפת להשמיע את קולם של תושבי המקום
ולבטא את צרכיהם
במגוון רחב של סוגיות ובין היתר , בריאות אל מול משרדי הממשלה
ו.קובעי מדיניות
הפורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל - פו
רום של כ-
200
תושבות ותושבי הגליל העוסקים
במקצועות הרפואה והבריאות, החינוך והחברה המייצגים את מגוון האוכלוסיות וסוגי
ההתיישבות השונים בגליל ופועלים מתוך היכרות אישית עם האזור וצרכיו. הפורום פועל
בשיתוף פעולה עם ראשי רשויות, מנהלי בתי החולים, מוסדות אקדמיים בצפון לקידום שוויון
בבריאות בצפון
ביחס ל
שאר המדינה .
פורום בריאות דרום -
הפורום פועל למען קידום שוויון בבריאות וסגירת הפערים בבריאות
ב ין הנגב למרכז הארץ. הפורום
מת
מקד בנושאים שונים, בין היתר במחסור בכח
האדם
.הסיעודי בדרום ובנושא חלוקת משאבים צודקת בין הדרום למרכז במערכת הבריאות
המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב -
הנהגה נבחרת של הוועדים המקומיים
בכפרים הבדווים הלא-
,מוכרים. המועצה פועלת למען הכרה ופיתוח של כל כפרי הבדווים
לייצוג הקהילה מול מקבלי הה.חלטות השונים ולהעצמה קהילתית בכפרים
האגודה לזכויות האזרח בישראל -
,עמותה הפועלת למען קידום והגנה על זכויות האדם
ובפרט עוסקת בהגנה על הזכות לבריאות ובהבטחת מימושה באופן שוויוני וצודק בין כלל
.תושבי מדינת ישראל
רופאים לזכויות אדם - עמותה לשינוי חברתי הנאבקת
לקיום זכויות אדם ובתוכן מימוש מלא
ושוויוני של הזכות לבריאות לכל בני האדם החיים תחת שליטת מדינת ישראל, זאת כחלק
.מתפיסת עולם השואפת לשוויון אישי וקולקטיבי ולצדק חלוקתי
שתיל –
ארגון המספק שירותי תמיכה וייעוץ לקידום שינוי חברתי בישראל. שתיל פועל
בזירת השינו ,י החברתי על מנת להעצים קולות מושתקים ומוחלשים ולקדם ערכי שוויון
.דמוקרטיה, זכויות אדם וחברה משותפת
בזכות- המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות - הארגון
פועל לקידום השוויון של
אנשים עם מוגבלות פיסית, שכלית, חושית ונפשית, ולשילובם ולשיתופם בחברה בכל תחו מי
.החיים
מרכז אדו
ה -
מכון בלתי תלוי לחקר החברה הישראלית ולקידום רעיון השוויון והצדק
החברתי, ה מתמקד בחקר
ה ,מדיניות החברתית
ובחינה ביקורתית של
הצעדים הננקטים
3
בתחומי התקציב, המיסוי והשירותים החברתיים-
חינוך, בריאות, שיכון, רווחה, תחבורה
וסביבה.
עמותת קר"ן -
קטועי רגליים נלחמים-
הינה עמותה המאגדת קטועי גפיים כתוצאה ממחלה
.ונלחמת עבור זכויותיהם מול מקבלי החלטות ורשויות המדינה
במה דברים אמורים:
1.
סעיף1
,לחוק קובע כי ביטוח הבריאות הממלכתי בישראל יהא מושתת על עקרונות של צדק
.שוויון ועזרה הדדית סעיף3
)(ד לחוק קובע כי שירותי הבריאות הכלולים בסל שירותי
הבריאות יינתנו, לפי שיקול דעת רפואי, באיכות סבירה, בתוך זמן סביר ובמרחק סביר
ממקום מגורי המבוטח. אולם לצערנו כיום רבים
מ השירותים ניתנים ללא כל הסדרה או
הגדרה
של הסטנדרטים הנדרש
י
ם והתוצאה
, כפי שניתן לראות בשירו ,תי השיקום היא חוסר
.שוויון ברור בין הזמינות של שירותים אלו במרכז הארץ לבין זמינותם בדרום ובצפון הארץ
חוסר השוויון פוגע באופן חמור במטופלים המתגוררים בפריפריה ובמשפחותיהם, הן בתקופת
.האשפוז והן לאחר מכן, כאשר הם נדרשים לשיקום יום בקהילה
ו
להלן נביא את הדבר ים
ביתר פירוט:
2.
אין צורך להכביר מילים על
אודות החשיבות המכרעת של שירותי השיקום הניתנים למי
שעבר פציעה או תאונה, אירוע מוחי וכדומה. מטרתם של שירותים אלו הינה להחזיר את
האדם לתפקוד מרבי
,לאחר הפגיעה ולא
פשר לו לשוב ולהשתלב בחיי החברה והקהילה .
היעדרם של שירותי שיקום איכותיים וזמינים בזמן סביר עלולים לפגוע קשות בסיכויי
,השיקום
להותיר את ה אדם במצב של חוסר תפקוד ולפיכך
ב תלות מתמשכת במערכות
,התמיכה של המדינה ולהעצים את האסון שאירע לו.ולבני משפחתו
3.
ייחודיות
ו
של תחום השיקום היא שלשם הצלחתו נדרש תהליך ,טיפול רב מערכתי מתמשך
אשר מורכב ממומחים בכל שלב ושלב. התהליך מחייב צוות מגוון של אנשי מקצוע שונים ,
ולכל הפחות, חייב
הצוות לכלול רופא/ה מומחה בשיקום, פיזיותרפיסט/ית ,מרפא/ת בעיסוק,
קלינאי/ת תקשורת
, פסיכולוג
/ית ועובד
/ת סוציאלי
/ת
.המתמחים בשיקום
4.
מחלק
ו
ת שיקום
באשפוז
ומרכזי שיקום יום נדרשים ל
הפעיל
גם מתקנים מיוחדים, שלא
נמצאים בדרך כלל במרכזים רפואיים. למשל–
בריכה טיפולית
המונגשת ל אנשים עם
מוגבלויות
מסוגים שונים
, מרפאת מכשירים, וחדר כושר טיפולי .
ברור, כי מרכזים אלה
חייבים להיות מונגשים ומותאמים ל אנשים.עם מוגבלויות
5.
לאור חשיבותם, מורכבותם ומחירם, שירותי השיקום
מסופקים
באופן ציבורי, והם כלולים
בסל הבריאות הבסיסי וניתנים לכל המבוטחים באמצעות קופות החולים.
סעיף6(5
) לחוק
" קובע כי בסל הבסיסי ייכלל שיקום רפואי, לרבות שיקום פסיכולוגי, פיזיותרפיה, ריפוי
הדיבור
, ריפוי בעיסוק ועבודה סוציאלית בתחום הבריאות."
4
6.
,במקרים רבים שיקום איכותי דורש לכל הפחות תקופת אשפוז שיקומי ,ראשונית ולאחר מכן
המשך שיקום בקהילה בבית המטופל ו/או במרכזי שיקום יום , זאת בהתאם למצבו של
המטופל ולצרכיו .
7.
מ בדיקה שביצענו מול אנשי מקצוע בתחום ומנתונים שהועברו לנו
עולה,
כי כיום קיים מחסור
.חריף בשירותי שיקום איכותיים, זמינים ונגישים מבחינת מרחק, במיוחד בפריפריה
מ מענה
לבקשת חופש מידע שהגשנו עולה כי
פיזור מיטות השיקום בארץ - ה
עומד על
0.1
מיטות ל-
1000
נפש בממוצע
ארצי- אינו אחיד, ומ
פילוח גיאוגרפי עולה תמונה ברורה של אי-
.שוויון ,כך
בעוד שיש
0.22
מיטות ל-
1000
נפש באזור תל אביב ,
יש רק0.11
בחיפה ,
0.09
בירושלים ,וכ-
0.05
בדרום ובצפון .
כלומר–
בדרום ובצפון מספר המיטות ל-
1,000
איש הוא כחמישית
ממספר המיטות באזור תל אביב .נתונים חלקיי ם בנושא
ש הוצגו בכנס המקצועי לשיקום
רפואי שנערך בחודש נובמבר2013
1 חושפים תמונה חמורה יותר בהסתכלות לפי נפות.
כך
,למשל
מתברר כי נכון לשנת2011
בנפות רמלה, חדרה ועכו, מספר המיטות ל-
1000
נפש הוא
0.02
, ובנפת אשקלון–
0.001
,
.עשירית מהממוצע הארצי2
למותר לציין–
כל מיטות השיקום
מאוישות כיום, בתפוסה של108%
.
8.
,הנתונים שהעברתם לנו מגלים
שבתחום
שיקום
ה ילדים ישנן כיום
רק
62
מיטות מתאימות
,ברחבי הארץ כולן
באזור המרכז
ב או
ירושלים .
כך ילד מהצפון או מהדרום שנזקק לאשפוז
שיקומי צריך להגיע למרכז הארץ ,ועימו ,, מטבע הדברים
הוריו.
9.
ייתכן והמצב ישתפר באופן זמני עם
הוספת
מיטות אשפוז נוספות בדרום, כפי שמתכנן
משרד
כם , אך
לא יהיה בכך מענה מספק ל טווח
הארוך
לאור הגידול הצפוי באוכלוסיית
משרתי כוחות הב
י
טחון ב
אזור ה
דרום
בשל
העברת
בסיסי צה"ל גדולים לנגב, והגידול
המהיר
באוכלוסיי
ת
הקשישים
ביחס לאוכלוסיה הכללית.
3 מדובר בשתי
אוכלוסיות שגידולן הצפוי
יגביר את ההיזקקות לשירותי שיקום
.איכותיים בדרום
אוכלוסיות משרתי כוחות הב
י טחון
היא אוכלוסייה ה נמצאת בסיכון גבוה יותר
להיפגע ב ,תאונות דרכים
להיחשף ל פציעות
אימונים ו
להימצא ב
פעילות ביטחונית
ולכן נמצאת בסיכון גבוה יותר להיזקק לשירותי שיקום
ו אוכלוסיית הקשישים מהווה שליש מהמאושפזים במחלקות השיקום הכללי, למרות
,ששיעורה באוכלוסיה הכללית הוא עשירית וזאת בשל שכיחות יתר למחלות ופגיעות
שדורשות שיקום אצל אוכלוסייה זו.
4
10
.
היעדר אפשרות לאשפוז שיקומי ו/או לשיקום יום בקרבה למקום המגורים מהווה פגיעה
קשה במטופל ובבני משפחתו, ובמקרים מסוימים אף מביאה לוויתור על הטיפול מחמת
.היעדר יכולת לעמוד בקשיים שהמרחק יוצר
1
כנס מקצועי בנושא "שיקום רפואי–
,"חזון ואתגרים לגיבוש תכנית לאומית
חוברת עם חומר מקצועי לכנס (
2013
)
:(להלן
חוברת הכנס)
http://www.health.gov.il/NewsAndEvents/ConferencesAndSeminars/past/Documents/29122013_2.pdf
2
,ד"ר יהושע בין ישראל, ד"ר נחום סורוקר
תכנית לאומית לשיקו ם– מצאי וצורך במיטות שיקום (
2013
)
http://www.health.gov.il/NewsAndEvents/ConferencesAndSeminars/past/Documents/29122013_6.pdf
,
'בעמ3
3 ר 'חוברת
,הכנס
ה"ש 1
,בעמ '
15
ו-
78
.
4
.)(שם
5
11
.
,מעדויות של מומחים בתחום
מי שמאושפז רחוק מהבית נפגע באופן ממשי , פגיעה שעלולה
לעקר את מאמצי השיקום ולגרום לנזק בלת
י הפיך ,. הליווי של בני המשפחה
ביתר שאת
אם
.מדובר בילדים, הוא קריטי הנוכחות של בני המשפחה לצד המטופל היא חלק בלתי נפרד
מ
הליך ה שיקום. הם נקראים בשיח המקצועי"סוכן שיקום"
.היעדר
סביבה תומכת
ונוכחות
של משפחה לצד המטופל
מקשה מאד על השיקום ומרעה את תוצאותיו הסופיות .
12
. כשהאשפוז מרוחק מבית המשפחה ,, הנסיעות מטילות עומס בלתי נסבל על בני המשפחה
ש
עלול לפגוע בפרנסתם ו .מקשה על ניהול מרקם חיים תקין הדבר אף פוגע בתהליך הטיפול
ובמטופל עצמו אשר נזקק למשפחתו
בזמנים הקשים, במיוחד בהיעדר צוות טיפולי צמוד .
הפגיעה החמורה יוצרת אפליה ברורה בין
מטופל ים ומשפחותיהם שמתגוררים בצפון או
בדרום לעומת מי שגרים במרכז הארץ. כבר שמענו על מקר
ים בהם שוחרר
ו ילד
ים ומבוגרים
משיקום בטרם עת רק משום שהמשפחה לא יכולה הייתה ל
הרשות לעצמ
ה ל לוות
אותם
.כנדרש ,הדברים מתחזקים כאשר מדובר באוכלוסיות מוחלשות
ובפרט אוכלוסיות מוחלשות
ה .מתגוררות בפריפריה הגיאוגרפית בישראל
13
.
בחודש פברואר2014
התקיים דיון בנושא,בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת5
בעקבות המקרה של גיל
היימן-
,נוימן ז"ל
תושב באר-
,שבע
שסיפורו וסיפורה ש ל משפחתו
נחשף בתכנית"עובדה"
בערוץ2
.
בתכנית חשפו בני המשפחה, ובעיקר ד"ר ניצה
היימן-
,נוימן
אמו של גיל, את הקשיים המשמעותיים שנגרמו למשפחה בשל המרחק אותו הם צריכים
לעבור, מעל100
ק"מ, כדי להיות לצדו של גיל, שאושפז לאחר דימום מוחי במחלקת שיקום
בבית החולים שי.בא בתל השומר
14
.
ד"ר היימן-
נוימן סיפרה בכתבה גם על הורים שלא יכולים לעמוד בעלויות הגבוהות של
הנסיעות, ושאם מדובר באדם מבוגר יותר אז לפעמים בני המשפחה מרימים ידיים ולא
.מבקרים אצלו אלא לעיתים רחוקות
:ניתן לצפות בכתבה בקישורhttp://bit.ly/1kjmTgl
.
גיל נפטר בגיל17
.וחצי, שבועיים לאחר פרסום הכתבה
15
.
מטופל המשתחרר מאשפוז שיקומי נדרש לרוב להמשיך בשיקום יום. מרחק מרכזי שיקום
היום מאיים בצורה ממשית על טי.ב הטיפול ועל עצם התקיימותו כלל
ההסעה של המטופל
למרכז השיקום המרוחק היא ארוכה ומורכבת ומוטלת על משפחתו, לעתים אין נגישות
סבירה ופעמים רבות המטופל מגיע מותש, והאפקטיביות והאיכות .של הטיפול יורדת
16
.
,ואכן
מהנתונים שנשלחו אלינו ממשרדכם
, נראה כי גם
המצב במרכזי שיקום
ה יום בפריפריה
בכי רע .ישנ ם רק
שני מרכזים באזור הצפון ושני מרכזים באזור הדרום ,
כאשר אחד משניהם
בכל אזור הוא מרכז פרטי ("על"ה נגב" באופקים ו"יד ביד בגליל" בכפר ורדים) .בחלקם
אין
רופא בית שיקומי, אין מרפאת מכש
י
רים ואין פסיכולוג , כך שאיכות השיקום
נפגעת . לשם
,ההשוואה באזור המרכז ישנם.שניים עשר מרכזי שיקום יום
כך נוצרים מצבים בהם גם
במקרים שישנם מרכז שיקומי קרוב, נאלצים המטופלים לפנות למרכז
ים המרוחק
ים
יותר–
.בהם יוכלו לקבל שירותים קריטיים לשיקומם
5
'ר 'פרוטוקול ישיבה מס200
,של וועדת העבודה, הרווחה והבריאות הכנסת ה-
19
(
25.2.14
)
6
17
.
המחסור במרכזי שיקום, ובכלל זה היעדר נגישות בחלקים נרחבים במדינה, גורמים
ל מטופלים
לוותר ע .ל השיקום
הדברים נמסרו בבירור
גם
בדיון המוזכר לעיל ב
ו ועדת
הבריאות
, אז
ציין
ד"ר יולי טרגר,
יו"ר האיגוד לרפואה פיזיקלית ושיקום
ב הסתדרות
הרפואית ,
כי"
,חצי מהחולים שהם אחרי אירוע מוחי, במדינת ישראל של היום לא מקבלים
שיקום כלל . שום שיקום, אני לא מדבר על שיקום מתאים במחלקת שיקום שמתמחה
בשיקום אחרי אירוע מוחי, אלא שבכלל אין שום שיקום, לא בקהילה ולא בבתי החולים".
6
18
.
נוסיף ונציין כי לצד המחסור במרכזי שיקום יש גם מחסור חריף ברופאי שיקום וגם על כך יש
לתת את הדעת בדחיפות. לפי נתונים שנאספו מספר הרופאים המתמחים בשיקום נמ צא
בירידה
ונמוך ב-
50%
מהמקובל ב-
OECD
(
0.015
רופאי שיקום לכל100
אלף נפש בישראל
לעומת0.3
ב-
OECD
.)
19
. על מנת לקבוע סטנדרטים סבירים של איכות השירות במחלקות שיקום ,ולאור העובדה כי
מדובר בשירות רב מקצועי הדורש הכשרה ומומחיות ייחודיים ,יהיה צורך לתת את הדעת
לסוגיית המחסור ברופאים ,אחים ואנשי מקצועות הבריאות אחרים המתמחים בשיקום ,
ולפעול בהתאם ,תוך יצירת תגמולים הולמים.
20
.
במחלקות שיקום רבות ובייחוד במרכזי שיקום יום, חלק מהצוות המקצועי כלל לא עבר
הכשרה שיקומית , מה
שפוגע באיכות השיקום . הדבר נובע מכך שקיים כאמור מחסור בכוח
אדם ובהכשרה מתאימה, אך גם
מ כך
שב נהלים לרישוי וקביעת זכאות לטיפול במחלקות
שיקום כללי
לא מעוגנת החובה ש
אחיות, פיזיותרפיסט
ים
, מרפא ,ים בעיסוק עובדים
סוציאלים , קלינאי תקשורת
ובעלי מקצוע נוספים יעברו הכשרה שיקומית
כתנאי לעבודתם
במחלקה .המצב חמור יותר ב
מרכזי שיקום יום –
אין כלל נהלים ואמות מידה להסדרת
כוח
האדם הנדרש ומטבע הדברים גם לא את ההכשרה הנדרשת.
21
.
מכיוון
שבשיקום יום
אין
כאמור
כלל
סטנדרטים
שקובעים
את כוח האדם הנדרש
או
את
ה
ציוד הנדרש ,איכות השיקום בשלב קריטי זה בתהליך נפגמת ו
ההחלמה נפגעת
קשות. מצב
דברים זה
אף יוצר פערים בין המרכזים השונים ומוביל לאפליה באיכות השיקום שמקבלים
המטופלים השונים . כך
למשל ,בהעדר סטנדרטים ,אין
מניעה לכך
שמרכז שיקום יום ינוהל
על-
ידי
אדם שאין לו הכשרה שיקומית , או שהצוות
לא יהיה בעל הכשרה שיקומית ,או
שהצוות
לא יכלול את כל
כח ה
אדם הדרוש לשם קבלת שיקום איכותי.
22
. ואכן, מ
נתונים שהעברתם לנו ומ בדיקה
שביצענו מול אנשי מקצוע, עולה כי
בחלק מהמרכזים
,לשיקום יום אין קלינאי תקשורת
פסיכולוג
או
איש/ת
מקצוע
בריאות אחר או ש אותו בעל
מקצוע נמצא
רק
בחלק
.מימות השבוע ב
חלק מהמרכזים, המטופל מקבל טיפול רב-מקצועי
5-
3 פעמים בשבוע ו
ב
אחרים רק טיפול או שניים בשבוע
נוכח
העומס המוטל ע ל מרכזי שיקום
היום ו.באופן המנוגד לתכנית השיקומית שהותוותה לו
23
. ס טנדרטים
סבירים של
איכות
שירות ה שיקום צריכים גם להבטיח את יישום ההפניות
שהמטופל מקבל מבית החולים השיקומי או מהרופא בקהילה . עדויות של מומחים בתחום
6
'שם, בעמ4
7
מספרות על מקרים של התעלמות מהמלצות רופא השיקום בבית החולים השיקומי לאחר
הפנית המטופל למרכזי שיקום .יום
במקרים
אחרים, מטופלים הופנו למסגרת קהילתית
שאינה מתאימה או אינה מספקת את הטיפול הראוי, כגון
ל מכון
ל פיזיותרפיה או ריפוי
בעיסוק בלבד במקום למרכז יום שיקומי בעל צוות רב-
.מקצועי מיומן
נוסף
על כך, והדבר
עולה בעיקר בהפניות של רופאים בקהילה, המטופלים אינם
מ שותפים בהחלטה על היקף
הטיפול הנדרש
.להם
כך , מטופלים רבים מקבלים
מקופת החולים תשובה לקונית על אי-
זכאותם לשיקום אמבולטורי
או על כך שהטיפול לא אושר בקופה ,בלי ל קבל נימוק או הסבר
מקצועי לסירוב.
החובה לקבוע סטנדרטים
24
.
החוק מחייב לתת שירותי בריאות בזמן, מרחק ואיכות סבירים, וכן בשוויון ובצדק בין
מבוטחים. כפי שניתן ,להיווכח מהנתונים שהובאו לעיל
שירותי
השיקום
אינם ניתנים ב אופן
צודק כפי שדורש ה
חוק ,והם מפלים בין מבוטחים על פי מקום מגוריהם.
25
.
בענין קרייתי
" פסק בג"ץ כי .לכל החולים דין אחד, והם זכאים ליחס שוויוני את המשאב
הלאומי הגלום הן במתקני בתי
החולים והן בכוח האדם המאייש אותם-
,יש לחלק כך
שכולם יהנו ממנו באופן שווה "
(
בג"צ4253/02
קרייתי נ' היועמ"ש ,
(פ''ד סג2
)
86
,
133
(
17.3.09
))
26
.
הדרך הנכונה והצודקת ביותר להתמודד עם
חוסר השוויון ו הכשלים המפורטים לעיל הינה
בקביעת סטנדרטים
שוויוניים ומהותיים של זמן , מרחק (נגישות) ואיכות השירות, ולאחר מכן
לפעול לאכיפתם באמצעות תכנית ברורה והקצאת משאבים, באופן פרוגרסיבי, ו עד לסגירת
.הפערים
27
.
על-
מנת שהסטנדרטים
יכובדו על-ידי קופות החולים , יש לקבוע כי קופות שלא יעמדו
בסטנדרטים
יחזירו
ל
מבו טח את עלות רכישת השירותים באופן
פרטי
או
את עלות ה
הסעות
.למוסדות שיקום מרוחקים כך נקבע למשל בחוזר סמנכ"ל משרד הבריאות בנושא של מתן
שירותים בתחום
התפתחות הילד.
7
החוזר קובע כי קופות חולים שלא עמדו בהנחית משרד
הבריאות
בדבר משך זמן ההמתנה המקסימלי של מבוטח לאבחון וטיפול, יתנו החזר עבור
רכישת
השירות על-ידי ההורים באופן פרטי. עיקרון
,זה
לפיו יש לכסות את עלויות רכישת
השירות הציבורי באופן פרטי כאשר המדינה או מי מטעמה לא מצליחים לספק אותו
לפי
,החוק.נאכף גם בבית המשפט העליון8
28
.
העובדה כי עד היום לא נקבעו סטנדרטים מהווה פגם מהותי, שמאפשר את אי השוויון , ואינו
מאפשר את ההגנה על השוויון במתן השירות. באינספור הזדמנויות ציין בג"ץ כי על רשויות
7
חוזר סמנכ"ל1/10
לפיקוח על קופו ת החולים ושרותי בריאות נוספים יום21.1.2010
.
8 ראו למשל את פסיקת בג"ץ בנושא הזכות לחינוך בירושלים המזרחית . כפי שיש מחסור של מוסדות שיקום בקהילה
בפריפריה, בירושלים המזרחית ק יים מחסור בכיתות לימוד במערכת החינוך
הציבורית . בעקבות
עתיר
ה של
האגודה
לזכויות האזרח, בג"ץ פסק כי במידה ומשרד החינוך ועירית ירושלים לא יצליחו ל ספק תשתית שתאפשר קליטת כל
התלמידים בירושלים המזרחית בחינוך הממלכתי, יהיה עליהם להפנות את התלמידים למוסדות חינוך פרטיים
קרובים ולהגיע להסדרים כספיים מתאימים עם מוסדות אלה, לצורך כיסוי עלויות לימודי היסוד של אותם תלמידים
(
"ץ בג
5373/08
אבו לבדה נגד שרת החינוך
,(פורסם בנבו06.02.11
.)
8
המדינה האמונות על מתן שירות או משאב מוגבל, לקבוע קריטריונים שוויוניים, וזאת על
מנת להימנע ממצב בו השירות ניתן באופן מפלה . ברי כי גם קופות החולים כפופות לעקרון
.זה
29
.
'ר
למשל : בגץ5023/91
ח"כ אברהם פורז נ' שר הבינוי והשיכון(, פ''ד מו2
)
793
(
1992
); בג"ץ
5325/01
עמותת ל.כ.ן. לקידום כדורסל נשים נ' המועצה המקומית רמת השרון(, פ''ד נח5
)
79
(
2004
);עע"
מ662/11
סלע נ 'ראש המועצה המקומית כפר ורדים (
2014
).
30
.
בענייני
חוק ביטוח בריאו ת ממלכתי פסק בג"ץ (השופט רובינשטיין) כי "ככלל סבורני
שמערכת ממשלתית, כנאמנת הציבור, ראוי שיהיו לה הנחיות פנימיות ממוסדות. הדבר
,מבטיח, ככל הניתן, שקיפות, היעדר שרירות ואי אפליה, הוא מכניס סדר בחשיבה ובעבודה
הוא משפר את הסיכוי לניהול תקין ולהגינות, והוא
מאפשר בקרה וביקורת( "בג"
ץ4540/00
אבו עפאש נ' שר הבריאות
(מיום14.5.06
))
. בעניין
אבו עפאש
נמנע בג"ץ מלחייב קביעת
קריטריונים להקמת מרפאות בישובים
ת בל ה י מוכרים בנגב אולם הדגיש כי הסיבה היא
מורכבות הסוגיה גופא
, כלומר
הקושי בקביעת כללים אחידים לבניה בכפרים ,בלתי מוכרים
.שעתידם לא הוכרע
.מורכבות כזו אינה קיימת בדרישה דנן
31
.
קביעת קריטריונים אחידים של זמן, מרחק ואיכות
קיימים כיום בתחומי בריאות אחרים .
32
.
כך למשל, הסטנדרטים לשירותי רפואת שיניים שנכללו בסל הבריאות (לילדים). חוזר משרד
הבריאות מספר12/10
מיום12.9.10, ק ובע, בין היתר, כי השירות יינתן במרחק שלא יעלה על
30
ק"מ מבית המטופל ו כולל .הגבלות ברורות על משך ההמתנה לטיפול ובין טיפולים
33
.
הסטנדרטים המופיעים בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות12/07
מיום13.6.07
המתייחסים
לתחנות בריאות המשפחה ("טיפת חלב"), קובעים התאמה של מבנים וכוח אדם למספר
,התינוקות הרשומים באזור, וכן קובעים סטנדרטים של נגישות לאוכלוסייה "מבחינת מרחק
."קיום תחבורה סדירה וחניה
34
.
בתחום התפתחות הילד ,, שהוזכר לעיל נקבעו סטנדרטים הן
של זמן והן של איכות. כך
,למשל
נקבע בחוזר מינהל
הרפואה19/2013
"מתן השירותים בתחום התפתחות הילד על ידי קופות
החולים" כי זמן ההמתנה המקסימלי לאבחון וטיפול מרגע הפניה לקופת החולים ל א יעלה על
3
חודשים. בנוסף
מפורטים מקרים בהם קיימת קדימות ולכן אסור שתהיה המתנה כלל , או
שהה
מתנה צריכה להיות קצרה יותר משלושה
.חודשים
35
.
יצוין, כי בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות מיום3
ביולי2003
שכותרתו "אמות מידה לרישוי
וקביעת זכאות לטיפול במחלקות שיקום כללי", מופיעות דרישות בינוי, מכשור רפואי, ציוד
.עזר וכוח אדם למחלקות השיקום ,עם זאת
בחוזר נעדרת כל התייחסות לסטנדרטים של זמן ,
ו
מרחק קו
יימת התייחסות חלקית ובלתי מספקת ל
איכות
השירות כפי שפורט לעיל. בכל
,מקרה ,בהתאם לנתונים שהועברו לנו אפילו הסטנדרטים החלקיים שקיימים כיום בנוגע
,לאשפוז אינם מיושמים במלואם על ידי
מחלקות השיקום.
36
.
משברור
כי בהיעדר קריטריונים ישנה הפליה
מתמשכת במתן
השירות ובאיכותו בשל מקום
המגורים, הרי שהדרישה לקבוע סטנדרטים
שוויוניי
ם וסבירים בתחום חשוב זה
מקבלת
9
משנה תוקף . היטיב לבטא זאת בית המשפט העליון
בג ב"ץ
205/94
עקיבא נוף
נ' משרד
הביטחון ,פ(''ד נ5
)
449
(
1997
)
:, כאשר קבע"מקום בו מבקשת
הרשות לספק צורך ציבורי
מסוים, והמשאבים העומדים לרשותה פחותים מן המשאבים שהיו נחוצים לסיפוקו של אותו
צורך במלואו, מוטל על הרשות לקבוע אמות מידה להקצאת משאביה. אך אמות מידה אלה
;חייבות להיות שוויוניות
ובשום מקרה אין בקיומם של אילוצים תקציביים כדי להצדיק
קביעת אמות מידה המפרות את שורת השוויון."
37
.
הוועדה לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית בישראל המליצה גם היא
על קביעת סטנדרטים
כאמור. 9
המלצה19
" של הוועדה קבעה כי משרדי הבריאות והאוצר יקבעו כללים, בתוך120
יום, ויפעלו ליצירת סטנדרטים בנוגע לנגישות גיאוגרפית וזמני
המתנה לשירותי הבריאות
הקבועים בחוק, בהתחשב בדחיפות הפעולות. כמו כן הם יפעלו לייצר תמריצים לעמידה
בכללים של קיצור זמני ההמתנה הקיימים היכן שנדרש. כללים אלה יעודכנו מעת לעת."
38
.
גם במסגרת הכנס המקצועי לשיקום רפואי הוצגו החזון והמשימות לתכנית לאומית
.לשיקום10
בתכנית פורטו יעדים ברורים לשנים הקרובות, אשר המרכזיים שבהם הנם קידום
האשפוז בדגש על הפריפריה ;קידום הטיפול בקהילה בדגש על הפריפריה ;רצף הטיפול ;
משאבי אנוש בשיקום; מיטות שיקום
; ט
כנולוגיות בשיקום.
11
לא ברור מהם הצעדים שננקטו
לצורך השגת יעדים אלה
, ובפרט לצור ך קידום הטיפול בקהילה בדגש על הפריפריה, גם
בהתייחס להמלצות למדיניות שיקום בקהילה כפי שהומלצו ע"י גב' איילה פרג וד"ר צאקי
(יצחק) זיו-
.נר במסגרת הכנס12
39
.
בכנס אף הוצגו המלצות מרכזיות של הועדה לרצף הטיפול בשיקום.
13
מומחי משרד הבריאות
סברו
, כי על מנת להבטיח מתן שרותי שיקום מיטביים בקהילה יש לפעול ל
"הגדרת תקינת
מינימום לפריסת מרכזי יום שיקומיים, מכוני שיקום ומרפאות אמבולטוריות רב-מקצועיות
בכל הקופות ובכל המחוזות ברחבי הארץ באופן העונה על היקף הצרכים השיקומיים
ובתקינה נאותה .זאת, כדי לאפשר מתן טיפול כוללני משולב – ז
מין ונגיש ,תוך שילוב מענים
רפואיים ושיקומיים באמצעות בעלי מקצוע רפואיים ומקצועות הבריאות (דוגמת
פיזיותרפיה ,ריפוי בעיסוק ,ריפוי בדיבור ,ייעוץ תזונתי ,עבודה סוציאלית ,פסיכולוגיה
וכד .")'
לאור כל האמור, נבקשך לגבש בהקדם האפשרי סטנדרטים שוויוניים למתן
,שירותי שיקום
לרבות אשפוז שיקומי כללי ולפי חלוקה להתמחויות, שיקום יום
,ושירותי שיקום בקהילה
ובפרט–
קריטריונים של מרחק מביתו של המטופל, זמן המתנה ואיכות השירותים מבחינת
תקנים ועבודה רב מקצועית .
זהו הפתרון המתחייב מהדין והוא גם היחידי שיכול לתת פתרון
.ארוך טווח לכשלים שתוארו כל
צעד
,אחר,כולל הוספת מיטות ואף בניית מרכזי שיקום
כפי
9
הוועדה המייעצת לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית
המלצות הוועדה לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית
25.6.2015
http://www.health.gov.il/publicationsfiles/germancommittee2014.pdf
10
ר 'חוברת
,הכנס
ה"ש 1
,בעמ'
13
.
11
'שם, בעמ14
12
'שם, בעמ37
13
'שם, בעמ21
10
,שפורסם בתקשורת לאחרונה
,הגם שיהיה זה צעד מבורך
יכול לתת פתרון ל חלק מהבעיות, אך
לא
להבטיח שירותים איכותיים ושוויוניים ל
אורך זמן.
על-מנת שהסטנדרטים יכובדו על-ידי קופות החולים, יש לקבוע כי קופות שלא יעמדו בסטנדרטים
בתוך תקופת התארגנות סבירה
, יחויבו ל
החזיר
למבוטח את עלות רכישת השירותים באופן פרטי
או את עלות ההסעות למוסדות שיקום מרוחקים (השוו ל
"ץ בג
5373/08
אבו לבדה נ 'שרת החינוך
(מיום6.2.11
), שם
פסק בג"ץ כי אם משרד החינוך לא ישכיל להסדיר די
ות ת כי
לימוד במוסד
חינוכי רשמי לילדים בירושלים המזרחית בתוך תקופה שנקבעה, יהיה עליו לממן לימודים
)במוסדות פרטיים.
עד גיבוש הסטנדרטים ועל-
מנת לקיים את החובה לספק שירותי שיקום סבירים למטופלים, יש
לחייב את קופות החולים כבר עתה להחזיר למבוטח את עלות ההסעות למוסדות שיקום
,מרוחקים, או את עלות רכישת השירותים באופן פרטי כאשר לא ניתן לספק את השירות בזמן
.מרחק ואיכות סבירים
אנו מודעים לכך כי קביעת סטנדרטים מקפלת בתוכה גם צורך בהעמדת תקציבים נו ספים
לצמצום הפערים הקיימים היום במערכת, ולכן מן הראוי ומן הדין לקבוע סטנדרטים ולצדם
תכנית פעולה ריאלית
.למימוש הסטנדרטים בתוך התקופה הקצרה ביותר האפשרית
לאור עמדת משרד הבריאות נשקול המשך צעדינו שכן ללא ספק המצב הקיים היום בתחום
השיקום הוא מפלה ופוגע
בזכויות המבוטחים
, במיוחד המוחלשים שבהם .
,בכבוד רב
מר נתנאל טוויטו, נצרת עילית– מ.מ. ראש העיר ,
ד"ר סוהיל דיאב, טמרה– ראש העיר ,
מר מאזן
גנאים, סח'נין– ראש העיר, הרב
ניסים מלכה, קרית שמונה– ראש העיר,
מר סיון יחיאלי, כפר
ורדים- ראש מועצה מקומית ,
,פרופ' אבי עורי מנהל האגף לרפואה שיקומית במרכז הרפואי רעות
ומרצה לרפואה שיקומית באוניברסיטת תל אביב,
,גב' אלישבע גבע
,גב' בלה גל, מר רוני משאל
""מועצת הנגב ,הפורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל ,פורום בריאות דרום,
המועצה האזורית
לכפרים הבלתי מוכרים בנגב, האג
ודה לזכויות האזרח בישראל ,רופאים לזכויות אדם ,שתיל ,
בזכות- המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות ,מרכז אדוה ,
עמותת קר"ן-
קטועי רגליים
נלחמים.
:למענה
,האגודה לזכויות האזרח
ל
ידי עוה"ד גיל גן-מור ורעות כהן ,
נחלת בנימין75
,תל אביב-
.יפו
:פקס03-5608165
דוא"ל :
[email protected]