חומר רקע

מזור, המרכז הרפואי לבריאות הנפש מדינת ישראל, משרד הבריאות Mazor Mental Health Center State of Israel, Ministry of Health "מעטפת" הצעת תכנית פיילוט, לליווי מטופלות נפגעות תקיפה מינית, במהלך אשפוז במחלקה פסיכיאטרית פתוחה ובמחלקה סגורה. אפריל 2016 "מעטפת" הצעת תכנית פיילוט, לליווי מטופלות נפגעות תקיפה מינית, במהלך אשפוז במחלקה פסיכיאטרית פתוחה ובמחלקה סגורה. להלן הצעה של מערך בריאות-הנפש בבי"ח העמק, קופת חולים כללית, והמרכז לבריאות הנפש מזור, של משרד הבריאות, לתוכנית טיפול וסיוע אשפוזי לנשים אשר מצויות במשבר נפשי חריף, וסובלות ממאפיינים ייחודיים הקשורים בטראומה מינית. נשים אלה, אשר נמצאות במצב בו הנן זקוקות לטיפול באשפוז, עשויות לסבול מקשת רחבה של תסמינים, הכוללים הפרעה חדה או מתמשכת במצב הרוח, הצפה של תכנים קשים (זכרונות, רגשות ותחושות) הקשורים לטראומה, פלשבקים, ועד מצבים דיסוציאטביים ומצבים פסיכוטיים. כמו כן קיימים לעתים קרובות מצבי סיכון כגון מחשבות אובדנות, או דחף לפגיעה עצמית. כאשר אדם זקוק לאשפוז בשל מצבו הנפשי, וברקע קיימת טראומה מינית אשר משפיעה על הקליניקה, לעיתים קרובות מופיעים קשיים משמעותיים הנובעים ממאפייני הפגיעות. מחד, קיים צורך בקבלת טיפול בתוך מסגרת רפואית, אשר כלליה נהירים יחסית ומטרתה בראש ובראשונה הפחתת הסיכון האובדני, והשגת הקלה המאפשרת שיח. כניסת המטופלת למסגרת האשפוז מלווה באופן שכיח בהדגשת הגבולות והכללים אשר באופן טיפוסי מהווים שדה קונפליקטואלי המגן ומאיים בו זמנית על המטופלת. מאפיין שכיח נוסף המתקיים עם התקדמות האשפוז וכניסתה של המטופלת "לרגרסיה" אשר מפעילה ביתר שאת את רגשותיה הקשים, היא הפניית מתחים שונים כלפי אנשי צוות באופן היוצר פיצולים ומדורים בתוך הצוות עצמו. מאפיין שכיח זה קשור במבנה הנפשי המורכב אשר מתהווה לשם הישרדות סביב גרעין טראומטי קשה כטראומה מינית. מאידך, קיימים צרכים עמוקים הקשורים בהיותה של הנפגעת, לעיתים קרובות כילדה או נערה, קורבן לביטויים אכזריים של רוע, אשר פוגעים באופן קשה ביותר במבני העצמי ובגבולותיו. על רקע העובדה שנפגעות מגיעות לרוב שנים לאחר הפגיעה לטיפול, פעמים רבות רק באשפוז נפתח סוד הפגיעה, ובעקבות הגילוי, מתרחשת החמרה חדה במצבה הנפשי של המטופלת החושפת את טביעות הפגיעה במבנה האישיותי. צרכים אלה מחייבים התייחסות זהירה, חומלת ומאפשרת ככל הניתן שיקום עדין וממושך של יכולות עמידה עצמאית על רצונה וגבולותיה הפרטיים. צרכים אלה לעתים קרובות סותרים את דרישות המציאות הכללית, אשר תובעת הצבת גבולות ומדרבנת להשתלבות עם הכלל, כפי שמשפיעה קבוצת המטופלים במחלקה הפסיכיאטרית למשל. מאפיינים סותרים אלה, יוצרים לעיתים קרובות כשלים חוזרים בטיפול באוכלוסייה הפגיעה של הנפגעות אשר זקוקות לטיפול פסיכיאטרי באשפוז. אין ספק כי הטיפול במקרים אלה הנו קריטי וחשוב ביותר. כדי ליישב את המורכבויות הסותרות ולקדם טיפול מיטבי יותר באוכלוסיית הנפגעות, מוצעת להלן תכנית שעיקרה היא יצירת מעטפת בעלת מאפיינים יחודיים סביב המטופלת המתקבלת לאשפוז. מדובר בצוות של נשים ממקצועות הבריאות והרווחה, אשר מלוות ("עוטפות") את הנפגעת 24 שעות ביממה, בשלש משמרות, בתוך מחלקת האשפוז. 'העוטפת' שוהה עם המטופלת במחלקה ומתלווה אליה בכל הפעילויות במחלקה, ואף תשב עמה בפגישות טיפוליות קבוצתיות ופרטניות. הליווי יתבצע כל העת, גם בעת תפקודים יומיומיים של רחצה, אם יש צורך בכך, אכילה ושינה. 'העוטפת' תודרך שלא לשוחח עם המטופלת על תכנים טיפוליים או אישיים, למעט תכנים יומיומיים הקשורים במצבים נפשיים עכשויים, וכן אודות תפקודים השונים ובתיווך מול הצוות במחלקה, מול משפחה ומבקרים. 'לעוטפת' תפקיד חשוב גם בהשגחה היומיומית ומניעת דפוסי פגיעה עצמית או התמודדות עם תסמינים דיסוציאטיביים. למשל סיוע למטופלת לצאת מתוך מצבי ניתוק, הצפה והחייאה מחדש של זכרונות מהעבר בעזרת טכניקות של קרקוע (grounding); סיוע למטופלת לצאת מתוך מצב של דחף לפגיעה עצמית בעזרת טכניקות של ויסות רגשי מבלי להפעיל כוח כלפיה בכל דרך שהיא (כלומר, ללא איום, אחיזה בכוח, ענישה וכו'). מאפיין חשוב נוסף הוא זיהוי מצבים בהם המטופלת עלולה לשחזר יחסים טראומטיים עם מטופלים במחלקה ולסייע לה להמנע מכך. הפונקציה המיוחדת של 'המעטפת' תהווה מרכיב משמעותי בטיפול, ותוכל להיות נדונה בישיבות הצוות כמרכיב בעל משמעות גמישה. לפי ההתרשמות מהתקדמות הטיפול או השלבים השונים בהם נמצאת המטופלת, ניתן יהיה לרווח או להרחיק את מעורבות 'העוטפת' לפי צרכי ההשתלבות והאמון של המטופלת. 'העוטפות' אשר תתקבלנה לעבודה במסגרת הפרויקט, תשתייכנה לקבוצה מיוחדת, ותקבלנה הכשרה של קורס ייחודי, והדרכה קבוצתית ופרטנית שוטפת לאורך כל תקופת עבודתן. אנו ממליצים על גיוסן מתוך קבוצת הסטודנטיות למקצועות הבריאות – רפואה / סיעוד / ריפוי-בעיסוק או מקצועות הטיפול והרווחה – פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית. הן תעבודנה כל אחת במספר משמרות בשבוע, כך שתיווצר רציפות מוחלטת. אנו סבורים כי לפרויקט זה עלויות כלכליות משמעותיות אך מוצדקות והכרחיות לשם טיפול ראוי באוכלוסייה הרגישה של הנפגעות. נראה כי הצעה זו עשויה לתת מענה למספר מוקדים שהוגדרו במחקר של הילה רימון-גרינשפן, מאי 2016 (טראומה בטיפול. פגיעה מינית ואשפוז פסיכיאטרי: מיפוי שירותים ומדיניות בריאות. נייר מדיניות. איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית וארגון בזכות – המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלות. ירושלים): התייחסות ייחודית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית בתוך אשפוז פסיכיאטרי – מתן טווח אפשרויות וחלופות להימנעות מפרקטיקות כוחניות הגברת הבטיחות ויצירת הפרדה מגדרית "אנושית" על ידי העוטפות – פתרון לבעיית ההפרדה המגדרית והצורך במחלקות ייעודיות סטטיסטיקה בפסיכיאטריה בין 40% ל -70% מבין חולים בפסיכיאטריה היו קורבנות התעללות מינית. בקרב נשים אסירות, נשים מכורות לסמים ונשים במצב זנות, עד 90% שכיחות סימפטומים פסיכיאטריים: בקרב 33% מהנשים הבוגרות שעברו פגיעה מינית, לעומת: 15% מנשים עם היסטוריה של אלימות פיזית מצד קרוב, 6% בנשים ללא היסטוריה של אלימות. מסונף לפקולטה לרפואה ע"ש רות וברוך רפפורט, טכניון -חיפה Affiliated to the Ruth & Bruce Rappaport Faculty of Medicine, Technion-Haifa