חומר רקע

הצעת חוק התקנים (תיקון- מעבדה מוסמכת לאישור ייבוא טובין), התשע"ו- 2015 ניתוח כלכלי הכנסת מרכז המחקר והמיד ע המחלקה לפיקוח תקציבי כתיבה: איתמר מילרד , כלכלן אישור: עמי צדיק, מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי 'א סיוון תשע"ו 7 ביוני, 2016 ,הכנסת מרכז המחקר והמידע קריית בן- גוריון, ירושלים91950 :'טל 6 4 0 8 2 4 0 / 1 - 02 :פקס 6 4 9 6 1 0 3 - 02 www.knesset.gov.il/mmm נכתב עבור ועדה משותפת של הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ובסעיפים מהצעת חוק התכנית הכלכלית וועדת הכלכלה תוכן העניינים תמצית 1 1. ייבוא לישראל 2 1.1 . נתונים על ייבוא לישראל 2 1.2 . ייבוא לישראל בהשוואה בין–לאומית 3 1.3 . חסמי ייבוא השוואה בין–לאומית 4 1.4 . חשיבות הייבוא והסרת חסמי ייבוא 6 1.5 . הסדרת הייבוא 7 1.6 . ועדות מקצועיות, החלטת בג"צ ורפורמות חקיקה 9 1.6.1 . ועדת דויטש 9 1.6.2 . החלטת בג"ץ בעתירה 7428/1 ו- 5371/02 9 1.6.3 . רפורמת התקינה 10 1.6.4 . הוועדה להסרת חסמי ייבוא 10 2. מכון התקנים 11 2.1 . תפקיד המכון 11 2.2 . פעילויות מכון התקנים 12 2.3 . תקציב מכון התקנים 13 2.4 . עובדים במכון התקנים 13 2.5 . סקר שביעות רצון של יבואנים ועמילי מכס מהשירות הניתן על ידי המכון 14 2.6 . ביקורת מבקר המדינה 14 3. מדיניות יבוא בעולם 16 3.1 . האיחוד האירופאי 16 3.2 . ארה"ב 16 4. פתיחת אישורי הייבוא של מכון התקנים לתחרות 17 4.1 . הצעת חוק התקנים (תיקון – מעבדה מוסמכת לאישור ייבוא טובין,) התשע"ו- 2015 17 4.2 . ניתוח השפעות אפשריות 17 5. עמדות הצדדים 21 5.1 . משרד הכלכלה והתעשייה 21 5.2 . מכון התקנים 21 5.3 . ועד עובדי מכון התקנים הישראלי 22 5.4 . איגוד לשכות המסחר 23 5.5 . התאחדות התעשיינים 23 5.6 . הרשות הלאומית להסמכת מעבדות 24 עמוד 1 מתוך 24 הכנסת מרכז המחקר והמידע תמצית מסמך זה נכתב לבקשת חה"כ רועי פולקמן ולבקשת ועדה משותפת של הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ובסעיפים מהצעת חוק התכנית הכלכלית ו של ועדת הכלכלה, לקראת דיון בנושא הצעת חוק התקנים (תיקון- מעבדה מוסמכת לאישור ייבוא טובין), התשע"ו- 2015 (להלן הצעת החוק), ב-8 ביוני 2016. המסמך עוסק ב תיאור וניתוח פתיח ה לתחרות של שוק ה בדיקות של מוצרי יבוא, הנעשות כיום על- ידי מכון .התקנים במסמך סקירה של ,הייבוא לישראל תיאור ועדות ורפורמות בהסדרת הייבוא לישראל, תיאור וניתוח פעילותו של מכון התקנים ובחינת ההשפעות העיקריות של הצעת החוק. ישראל , בדומה למדינות ה מפותחות , סוחרת במגוון רב של מוצרים ומייבאת חלק גדול מתשומות לייצור, מוצרי הצריכה ונכסי השקעה. בלוח להלן ממוצע משקל היבוא והיצוא בתוצר בישראל ובמדינות המפותחות .מהנתונים בלוח עולה כי בישראל משקל זה נמוך ממשקל ו במדינות ה- OECD בכלל ו ממשקל ו במדינותOECD הקטנות בפרט .עוד עולה כי משקל זה נותר יציב בישראל בשני עשורים האחרונים לעומת עלייה חדה ב מדינות ה- OECD .לפי ,מדד התחרותיות העולמי מדד חסמי ייבוא לא מכסיים בישראל גבוה ביחס למדינות המפותחות. הסרת חסמי ייבוא עשויה להביא,, בין היתר להקטנת יוקר המחייה ולהגדלת פריון העבודה . מכון התקנים הינו תאגיד סטטוטורי הפועל על פי הסמכויות שמוענקות לו ב חוק התקנים, התשי"ג- 1953 .המכון עוסק תעי קב ב תקנים ,תקי בד התאמה לתקנים, ער יכה בדיק תו טובין לייצוא ,התעדה ,בדיקות בניין ,בדיקות פיקוח מים ומזון ועוד .למכון התקנים בלעדיות בחלק מה בדיקות של מוצרי י יבוא, אשר עשוי ה להו תו חסם ייבוא לא מכסי .הצעת החוק מבקשת לפתוח לתחרות את שוק הבדיקות של מוצרי יבוא , הנעשות כיום על- .ידי מכון התקנים בלוח להלן פירוט השפעות אפשריות עיקריות של פתיחת שוק בדיקות מוצרי הייבוא .לתחרות השפעות אפשריות עיקריות של פתיחת שוק בדיקות הייבוא לתחרות השפעה פירוט הגברת התחרות בשוק הבדיקות פתיחת השוק לתחרות עשויה להגביר את התחרות בשל כניסה של שחקנים חדשים לתחום בדיקות הייבוא. הקטנת עלויות בדיקה פתיחת השוק לתחרות עשויה להביא לירידה במחירי הבדיקות של חלק ממוצרי ,הייבוא. עם זאת ייתכן כי לא תתקיים תחרות בחלק מבדיקות מוצר י היבוא בגין חוסר כדאיות כלכלית , כאשר מכון התקנים יאלץ לבצען תוך הפסד כספי. אלא אם המעבדות החדשות יחויבו לבצע את כל הבדיקות הנדרשות עבור מוצר ולא חלקן. שיפור השירות וקיצור זמן הבדיקה פתיחת השוק לתחרות עשויה להביא ל עלייה רמת השירות ול קיצור זמני הבדיקה בעבור חלק מהמוצרים. סוגיות בטיחות קיים חשש של חלק מהגורמים כי פתיחת השוק לתחרות תביא לירידה באיכות הבדיקות ובסיכון הציבור .עם זאת, יש לציין כי כבר כיום חלק מהשירותים ומהמוצרים נבדקים על ידי מעבדות שאינן תאגידים סטטוטורי ים ומעבדות מוסמכות .על ידי רגולטור בעל עניין ירידה בהכנסות ה מכון וב מספר עובדיו פתיחת שוק לתחרות עשויה להביא ל ירידה בהכנסות מכון התקנים , המספק שירותי בדיקה וגם תקינה הכרחיים לכלל הציבור ,ול ירידה במספר עובדי ו . הגדלת הוצאות הממשלה פתיחת השוק עשויה להביא להגדלת הוצאות הממשלה במספר אפיקים, לרבות עלויות תקינה, הגדלת כוח אדם ב מינהל התקינה ,הקמת מאגרי מידע ומימון פרישה לעובדי המכון. ממוצע משקל היצוא והיבוא בתוצר מדינה 1995-96 2013-14 ישראל 31.3% 31.9% מדינות ה- OECD 35.1% 51.6% מדינות קטנות ב- OECD 38.7% 57.7% תמצית עמוד 2 מתוך 24 הכנסת מרכז המחקר והמידע 1. ייבוא לישראל חלק גדול מכלכלת ישראל מבוסס על ייבוא מוצרים ושירותים .ישראל, ,בדומה למדינות מפותחות רבות בעולם סוחרות במגוון רב של מוצרים ומי י באת חלק גדול מ תשומות ,לייצור מוצרי הצריכה ונכסי השקעה . בסעי ף להלן מוצגת סקירה .של הייבוא לישראל, הסדרתו והחשיבות בהסרת חסמיו יש לציין כי הנתונים בסעיף זה מציגים את סך היבוא לישראל, אולם מוצרי היבוא הנבדקים על- .ידי מכון התקנים מהווים חלק קטן מסך היבוא 1.1 . נתונים על ייבוא לישראל הייבוא בישראל בשנת 2014 עמד על כ- 93.7 מיליארד דולר , כאשר ייבוא הסחורות עמד על כ- 71.2 מיליארד דולר (כ- 76% מסך הייבוא )וייבוא השירותים על כ- 22.5 מיליארד דולר (כ- % 24 מסך הייבוא.) 1 משקל ה ייבוא בתוצר המקומי הגולמי עמד בשנת 2014 על כ- % 33.5 . 2 בתרשים1 חלוקת הייבוא לפי ייעוד כלכלי. 3 מהתרשים עולה ש- 69 )מה ייבוא משמש לתשומות לייצור מקומי, כ- 17% משמש למוצרי צריכה שוטפת (כגון מוצרי מזון) וצריכה של מוצרי בני- קיימה (כגון מוצרי חשמל) וכ- 13% משמש ל נכסי השקעה (בעיקר מכונות ,ציוד מכני וכלי תחבורה .)הייבוא בדומה לייצוא גדל בעשורים האחרונים. בתרשים 2 להלן נתונים על יצוא ויבוא ס חורות באחוזים מהתוצר בישראל בין שנת1995 לשנת2014 . תרשים 2 – ( יצוא ויבוא סחורת באחוזים מהתוצר בישראל1995 - 2014 ) 4 מהנתונים בתרשים עולה כי בשנת1995 משקל היבוא היווה 31.9% מהתוצר ו משקל היצוא 25.2% .בין השנים 1995 ו- 2000 צמחו הייבוא ו היצוא ב שיעור חד , בעקבות משבר בועת היי-טק ( 2001 ) חלה ירידה ניכרת ב משקל היבוא 1 ,הלמ"ס השנתון הסטטיסטי לישראל2015 , לוח16.1: ייבוא סחורות ושירותים , ספטמבר2015 . 2 ,הלמ"ס השנתון הסטטיסטי לישראל2015 , לוח14.2 : תוצר מקומי גולמי ושימושים במקורות בשנים1995 - 2014 , ספטמבר2015 . 3 ,עיבודי מרכז המחקר והמידע של הכנסת; הלמ"ס השנתון הסטטיסטי לישראל2015 , לוח16.7 - ייבוא לפי ייעוד כלכלי , ספטמבר2015 . 4 ,עיבודי מרכז המחקר והמידע של הכנסת; הלמ"ס השנתון הסטטיסטי לישראל2015 , לוח14.2 :תוצר מקומי גול מי ושימושים במקורות בשנים1995 - 2014 , ספטמבר2015 . 25.2% 33.7% 36.9% 32.1% 36.3% 31.9% 36.1% 35.4% 30.1% 34.5% 32.3% 24% 26% 28% 30% 32% 34% 36% 38%199519961997199819992000200120022003200420052006200720082009201020112012201320142015 אחוז יצוא אחוז יבוא מוצרי צריכה , 17% תשומות לייצור , 69% נכסי השקעה , 13% תרשים1 - ייבוא לפי ייעוד כלכלי( 2014 ) עמוד 3 מתוך 24 הכנסת מרכז המחקר והמידע וב משקל היצוא בתוצר ,. עם התאוששות המשק משקל היבוא ו משקל היצוא בתוצר עלו ל- 35.4% ול- 36.9% בהתאמה בשנת2008 ,ומשקל היצוא היה בוה ג מ משקל היבוא .בשנת 2009 , עם ה משבר הכלכלי העולמי חלה ירידה הן ב משקל ה יבוא והן ב משקל ה יצוא בתוצר . בשנת2010 ו- 2011 חלה התאוששות מסוימת, אך בשנים 2012 עד 2015 המגמה היא ירידה במשקלם בתוצר עד כל- 32.3% גם בייבוא גם ו בייצוא .עוד עולה מ הניתוח כי בעשורים האחרונים קיים בישראל מתאם בין י הי צוא בוא ייל , ועל כן יש כלכלנים הטוענים כי אין להעדיף על- ידי סבסוד ציבורי יצוא ייבוא או על פני ייצור לתצרוכת מקומית. 5 יש לציין כי ניתוח משקלו של הייבוא בתוצר אינו כולל רק את המוצרים החייבים בבדיקות אלה את כל המוצרים .והשירותים 1.2 . ייבוא לישראל בהשוואה בין–לאומי ת בתרשים 3 להלן יבוא ויצוא סחורות ושירותים באחוזים מהתוצר במדינות ה- OECD ,בשנת 2014 . 6 תרשים 3 – יצוא ויבוא סחורות ושירותים באחוזים מהתוצר במדינות ה- OECD ( 2014 ) 7 מהנתונים בתרשים עולה כי המתאם בין היצוא והיבוא והקרבה בינהם אינם ייחודיים לישראל. עוד עולה כי משקל היצוא ו משקל היבוא בתוצר בישראל אינם ים הובג בהשוואה למדינות המפותחות. כך, משקלם של היצוא והיבוא בתוצר בישראל ים הובג מארה"ב, יפן, איטליה ובריטניה אך נמוכים מ משקלם בגרמניה ., שוודיה, הולנד ואירלנד עם זאת, יש לציין כי משקלם בוה ג בעיקר במדינות האיחוד האירופאי שביניהן הסכמי סחר חופשי ,מעבריים יבשתיים ולחלקן גם מטבע אחיד. בתרשים 4 להלן ממוצ ע משקל יצוא ויבוא סחורות ושירותים בתוצר8 בישראל ובממוצע ובחציון מדינות ה- OECD בשנים1996-1995 ובשנים2014-2013 . 5 ,ראו לדוגמה: אסף צימירינג ועומר מואב האם חוק עידוד השקעות הון תורם לכלכלה ולחברה ומשיג את מטרותיו המוצהרות?, מכון אהרון, טיוטת נייר מדיניות, אוקטובר2015 . 6 .נתוני הייצוא והיבוא שונים מעט לגבי ישראל (לעומת התרשים הקודם) בשל שינויים בהגדרות 7 sed: March 31, 2016. , acces Trade in goods and services 2014 OECD, 8 .הנתון שקול לחלק של היבוא בתוצר ולחלק של הייצוא בתוצר וחלוקתם בשתיים 0% 50% 100% 150% 200% 250% ארה"ב יפן אוסטרליה איטליה ניו-זילנד נורבגיה ספרד בריטניה צרפת ישראל טורקיה צ'ילה קנדה מקסיקו יוון פינלנד גרמניה פורטוגל שוודיה קוריאה פולין דנמרק איסלנד אוסטריה שוויץ סלובניה הולנד צ'כיה אסטוניה הונגריה בלגיה סלובקיה אירלנד לוקסמבורג יבוא יצוא עמוד 4 מתוך 24 הכנסת מרכז המחקר והמידע תרשים 4 – ממוצע משקל יצוא ויבוא ב תוצר בישראל ובמדינות ה- OECD בשנים 95 - 1996 ו- 14 - 3 201 9 מהנתונים בתרשים עולה כי בישראל ממוצע משקל היצוא והיבוא בתוצר בשנים 2014-2013 עמד על כ- 31.9% נמוך מהחציון ב מדינות ה- OECD ( 40.8% ) ונמוך מ ממוצע מדינות ה- OECD ( 51.6% ). עוד עולה כי ממוצע משקל היצוא והיבוא בתוצר בהשוואה למדינות הקטנות ב- OECD נמוך אף יותר, כאשר החציון במדינות ה- OECD הקטנות הוא 49.7% והממוצע57.7% . כאשר בוחנים את ההבדל בין הממוצע היצוא והיבוא בשנים2014-2013 לממוצע בשנים 1996-1995 ( עולה כי בישראל הממוצע נשאר דומה לעבר31.9% מול31.1%), כאשר במדינות ה- OECD ,הממוצע עלה במהל ך השנים האחרונות, .בעיקר במדינות הקטנות 1.3 . חסמי ייבוא השוואה בין–לאומי ת חסמי יבוא הינם חסמים ה מונעים כניסה חופשית של סחורות ושירותים למשק .ניתן לחלק את החסמים לשניים: חסמים :מכסים חסמי ייבוא הנובעים מעלות המכסים ומהמיסים המוטלים על מוצרים מיובאים. חסמים שאינם :מכסים חסמי ייבוא אשר אינם נובעים מעלות המכס ,אלא מגורמים אחרים ,כמו תקינה מחמירה מדי ,תקינה ייחודית שאינה תואמת את התקינה הבינלאומית , מכסות יבוא ,חוסר יעילות בתפעול נמלי הים ,והאוויר בלעדיות בייבוא וגורמים .אחרים אשר מקשים על ייבוא הפרום הכלכלי העולמי ( World Economic Forum )מדרג מדי שנה את מדינות העולם לפי מדד התחרותיות העולמי ( Global Competitiveness Index .)המדד אומד את יכולת ן של מדינות לספק רמה גבוה ה של שגשוג לאזרחיהן התלוי ברמת הפרודוקטיביו ת בניצול משאביהן. בראש המדד העולמי לשנים2016-2015 , עומדות מדינות מפותחות ובהן שוויץ, סינגפור, ארה"ב, גרמניה, הולנד, יפן ועוד. ישראל מדורגת במקום ה- 27 בין140 .מדינות שדורגו חסמי ייבוא שאינם מכסיים (חסמים כמו תקנות בריאות, תקנים, דרישות טכניות ודרישות תווית ) ותעריפי יבוא הם בין המשתנים על .פיהם נקבע הדירוג האמידה של חסמי הייבוא הלא תער םי פי י נעשית באמצעות סקר שאלון למנהלים. 10 עם זאת, יש לציין כי הסקר אינו מציין את משקלם של החסמים הלא מכסיים השונים בקביעת הציון של המדינה. כמו כן, בסקר נסקרים כל מוצרי הייבוא ולא ניתן לבודד רק למוצרי יי בוא הנבדקים על ידי מכון התקנים . בנוסף על כך יש לציין כי חסמי ייבוא לא מכסיים .הינם רק חלק במכלול שיקולי הדירוג הכללי בלוח 1 .דירוג ישראל על פי מדד התחרותיות העולמי 9 OECD, OECD Economic Surveys – Israel, Figure 11 (page: 21), January 2016. 10 לעמדת דוד בועז– ייזום וייעוץ עסקי בע"מ המייעץ למכון התקנים, סקר בקרב מנהלים מצביע יותר על הלך רוח בקרב הנשאלים מאשר עובדות ממשיות. יש מספר כלים לשיפור במדד זה כמו צמצום התקנים הרשמיים, עדכון תקנים, הקלות ליבואנים ועוד. דוד בועז- ייזום ויעו ,ץ כסקי בע"מ, נכתב בעבור מכון התקנים התייחסות לניתוח הכלכלי של מרכז המחקר והמידע של הכנסת , 5 ביוני2016 . 31.1% 31.8% 35.1% 34.2% 38.7% 31.9% 40.8% 51.6% 49.7% 57.7% 0% 20% 40% 60% 80% ישראל חציוןOECD ממוצעOECD חציון מדינות OECD קטנות ממוצע מדינות OECD קטנות 1995-96 2013-14 עמוד 5 מתוך 24 הכנסת מרכז המחקר והמידע לוח 1 – ( דירוג מדינת ישראל במדד התחרותיות העולמי2010 - 2011 לעומת 2015 - 2016 ) 11 דירוג2016-2015 (מתוך140 )מדינות דירוג2010-2011 (מתוך117 )מדינות קריטריון 27 15 מיקום כללי 55 18 חסמי יבוא שאינם מכסיים 46 49 מכס ים מהלוח עולה כי מדינת ישראל ירדה בדירוגה הכללי ממקום15 בשנים2010-2011 למקום27 בשנים2016-2015 . דירוגה של ישראל בחסמי ייבוא שאינם מכסיים ירד גם הוא מ- 18 בשנים2011-2010 ל- 55 בשנים2016-2015 . לעומת זאת, דירוגה של ישראל בגובה המכסים עלה ממקום49 בשנים2010-2011 למקום46 בשנים2016-2015 . בתרשים 5 להלן הניקוד שניתן לישראל, על פי מדד התחרויות, בנושא חסמי יבוא ש אינם מכסיים לעומת הניקוד שניתן למדינות ה- OECD האחרות. הניקוד נע בין ד אח לשבע , כאשר ציון ד אח ניתן ל מדינה בה יש חסמים שאינם מכסיים מהותיים ו ציון שבע ל מדינה .ללא חסמים כלל תרשים 5 – חסמי יבוא שאינם מכסיים במדינות ה- OECD ( לפי דוח התחרותיות העולמי2015 - 2016 ) 12 11 World Economic Forum, The Global Competitiveness Report 2015–2016, September 2015. World Economic Forum, Competitiveness Dataset, accessed: March 21, 2016. 12 .שם 4.58 4.44 3.9 4.1 4.3 4.5 4.7 4.9 5.1 5.3 5.5 פורטוגל ניו-זילנד אירלנד פינלנד לוקסמבורג אוסטרליה אוסטרליה צ'ילה הולנד נוורגיה צ'כיה בריטניה שוודיה אסטוניה יוון סלובקיה ממוצע הונגריה אוסטריה בלגיה טורקיה איטליה סלובניה ארה"ב ישראל גרמניה פולין מקסיקו קנדה צרפת ספרד שוויץ איסלנד קוריאה יפן עמוד 6 מתוך 24 הכנסת מרכז המחקר והמידע מהנתונים בתרשים עולה כי הציון שניתן לישראל בחסמי ייבוא שאינם מכסיים עומד על4.44 , נמוך מהציון הממוצע במדינות ה- OECD .מדינות ן בה רמה נמוכה של חסמי ייבוא שאינם מכסיים הן פורטוגל, ניו- ,זילנד, פינלנד לוקסמבורג, אוסטרליה ועוד. מדינות בה ן רמה גבוהה של חסמי ייבוא (גבוהה גם מישראל) כוללות בין השאר את .יפן, קוריאה, שוויץ, צרפת וגרמניה יש לציין כי חסמי יבוא שאינם מכסיים בישראל זהה או נמוכה מרמתם .בגרמניה, צרפת, יפן, קנדה קוריאה ועוד 1.4 . חשיבות הייבוא והסרת חסמי ייבוא להסרת חסמי ייבוא חשיבות רבה לגבי משתנים חברתיים-כלכליים רבים, כלהלן: תחרותיות ויוקר המחייה ייבוא של מוצרים במקביל לתוצרת מקומיות עשוי להגביר את התחרות בשווקים המקומיים , להגדיל את היעילות הכלכלית ולהביא ל רמת מחירים נמוכה יחסית . ניתן לחלק את מוצרי הסחורות והשירותים למוצרים ושירותים ס חירים , מוצרים הנסחרים בשו ים קו הבין–לאומי ים ומ יובאים או מיוצאים וכ ו ,ללים בין השאר הלבשה, הנעלה מוצרי חשמל, מכוניות ועוד ול מוצרים ושירותים שאינם סחירים, מוצרים שאינם נסחרים בשו ים קו הבין–לאומי ים ו כוללים שירותי מסחר, תיקוני כלי- ,רכב שירותי בריאות וכדומה . בתרשים6 להלן התפתחות מדד מחירי המוצרים הסחירים ומדד מחירי המוצרים הלא סחירים בעשור האחרון. תרשים 6 – התפתחות מדד מחירי מוצרים סחירים ולא סחירים (ממוצע2005 = 100 ) 13 מהתרשים עולה כי בין השנים2005 ו- 2015 מדד המוצרים הלא סחירים עלה בשיעור של 31.5% , מדד המחירים לצרכן (המדד הכללי) עלה בשיעור של21.5% ומדד המוצרים הסחירים עלה בשיעור של5.9%. כלומר, מדד המחירים הסחירים עלה בשיעור ג בוה לעומת מדד מחירי כלל המוצרים ו בפרט לעומת מדד המוצרים הסחירים (אשר אף ירד במונח.)ים ראליים בהקשר של יוקר המחייה בישראל ,ני תן לציין כי בדוח האחרון של ה- OECD על כלכלת ישראל מינואר2016 קיימת המלצה ייל שם ב מסלול מהיר את המלצות ועדת לנג (ראו סעיף1.6.4 להלן) בדבר הקט נת ה חסמים הלא מכסיים , בעיקר באמצעות פישוט נהלי ה יבוא הקיימים ויישור קוו עם התקנים הקיימים ב מדינות המפותחות. 14 לסיכום ,מחירם הממוצע של מוצרים בקטגוריות מוצר אשר פתוחה לתחרות בין- .לאומית נשחק מבחינה ריאלית על כניסת יותר מוצרים מיובאים עשויה להגביר את התחרות בשווקים המקומיים לפחות בחלק מהמוצרים. 13 ממוצעים שנתיים. עיבודי מרכז המחקר והמ ,ידע של הכנסות. מקור נתונים: בנק ישראל :סדרות סטטיסטיות מדד המחירים לצרכן– כללי , מדד מחירים לצרכן- לא סחירים , מדד מחירים לצרכן– סחירים :, גישה24 במאי2016 . 14 OECD, OECD Economic Surveys: Israel, January 2016. עמוד 7 מתוך 24 הכנסת מרכז המחקר והמידע הגדלת הפריון על פי חלק מהספרות הכלכלית חשיפה לי יבוא עשויה להגדיל את הפריון ב ענפי .המשק השונים הסיבה לכך הינה כי ייבוא מוצרים ושירותים עשוי לעודד את הפירמות המקומיות להשתפר ולאמץ שיטות עבודה טובות יותר שכן הן מתחרות מול פירמות ממדינו ת אחרות .תופעה זו נקראת גם למידה על-ידי ייבוא ( Learning by Importing .) 15 ה- OECD מציין כי יש המצדיקים מגבלות מסחר בהקטנת התחרות כלפי היצרנים המקומיים והגנה על מקומ ות עבודה, אך מדיניות אשר מגבילה ייבוא עשויה לפגוע ביעילות ובתחרותיות של המשק המקומי ,ובחשבון הסופי להביא לרמת חיים נמוכה יותר. 16 מחק של בנק ישראל מצא כי קיים בישראל מתאם חיובי בין מש קל הייצוא לבין הפריון ביחס למדינות ה- OECD . אחד מההסברים שמונה בנק ישראל לממצא זה הוא שענפי הייצוא מתמודדים עם תחרות עזה יותר מאשר חלק מהפירמות המוכרות לשוק המקומי בעיקר. על כן, לפירמות המוכרות בשוק המקומי בעיקר יש פחות תמריץ להתייעל, במיוחד אם היקף הייבוא נמוך בענף. עם זאת בנק ישראל אינו .מוצא עדות לקשר זה17 במחקר של מכון טאוב על ההסברים לפערי פריון ענפיים בין ישראל למדינות המפותחות נמצא כי הגורם המשמעותי ביותר לצמצום פערים אלו ינו ה מידת החשיפה של הענף ליבוא מתחרה .כך ,ככל שהחשיפה ליבוא גבוהה יותר בענף (ללא קשר ליצוא )הפער בין פריון העבודה הענפי בישראל לממוצע המדינות ה מפותחות נמוך יותר. 18 תמיכה בייצור המקומי כפי שהוצג בתרשים 1 ,כ- 69% מהייבוא לישראל מהווה תשומות ה מופנ ות לייצור מוצרים וכ- 13% מהיבוא לישראל מהווה נכסי השקעה המשמש לגידול במלאי ההון ולהגדלת פוטנציאל הצמיחה של המשק ,כך ש הקטנת חסמי ייבוא עשויה לתרום לענפי הייצור של המשק ולהגדלת הפריון (מלאי הון מהווה גורם מרכזי בפריון העבודה19 ). יחד עם זאת, וכאמור בתחילת סעיף1, .מוצרי הייבוא המחויבים בבדיקות ייבוא מהווים חלק קטן מסך היבוא לישראל עמידה בהתחייבויות בין–לאומי ת20 ישר אל חתומה על אמנות סחר בין–לאומי ת והיא חברה בארגון הסחר בין ה–לאומי World Trade Organization) .) כל מדינה המצטרפת לארגון הסחר בין ה–לאומי מחויבת לאמץ כללים למניעת הפיכת ההסדרה הטכנית למחסום בפני סחר בין–לאומי .מערכת כללים זאת נקראת ה- TBT ( Agreement on Technical Barriers to Trade ,)ועיקריה הן ,: יחס טיפול שקיל למוצרים מייצור מקומי ומייבוא אימוץ ו שימוש בתקנים בין–לאומי ים ,הכרה הדדית בין ארגוני תקינה ומעבדות תקינה ושקיפות בתהליכי הייבוא והסדרת הייבוא. 1.5 . הסדרת הייבוא ה ייבוא לישראל מוסדר במספר חוקים ותקנות, כאשר החקיקה המרכזי ת בנושא היא פ קודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט- 1979 . מכוח פקודה זו, הותקן צו יבוא חופשי, תשע"ד- 2014 אשר מאגד את רוב ההקלות הנוגעות 15 :יש לציין כי חלק מהמחקרים לא מצאו עדויות לקשר מובהק כזה. בין המחקרים אשר מצאו קשר חיובי בין ייבוא לפריון A.Vogel and J. Wagner (2010), " Higher productivity in importing German manufacturing firms: self-selection, learning from importing, or both?" Review of World Economics, Vol 145(4), 641-655; H. Kasahara and J. Rodrigue (2008), "Does the use of imported intermediates increase productivity? Plant-level evidence", Journal of Development Economics, Volume 78(1), 106-118. 16 OECD, How Imports Improve Productivity and Competitiveness, may 2010. 17 ,בנק ישראל דוח בנק ישראל לשנת2013 ': תיבה ב1- הפריון לעובד בענפים המוכרים לשוק המקומי ובענפים המייצאים: ניתוח מנקודות מבט בינלאומית , מרס2014 , 50 - 53 . 18 ,איתן רגב וגלעד ברנד הגורמים להתרחבות פערי הפריון בין ישראל ל- OECD: השוואה ענפית רב שנתית , מרכז טאוב, דצמבר2015 . 19 :להרחבה ראו ,אליעזר שוורץ, עמי צדיק פריון העבודה בישראל ובמדינות המפותחות והגורמים המשפיעים עליו , מרכז המחקר והמידע של הכנסת , אוגוסט2015 . 20 ,דוד בועז ייזום וייעוץ עסקי בע"מ חסמי סחר בין-לאומי בת חומי תקינה ובדיקות תאימות , נכתב בהזמנת משרד האוצר, יולי2007 . עמוד 8 מתוך 24 הכנסת מרכז המחקר והמידע לייבוא. הצו נועד לצמצם את האיסור הגורף על יבוא ללא רישיון מיוחד שנקבע ,צו מתן רשיונות יבוא1939 .חלק ממוצרי היבוא בישראל דורשים אישורים מיוחדים של המשרדים השונים .כך, משרד התקשורת קובע תקנות ונהלים לייבוא מוצרי תקשורת (כולל מכשירי סלולר) מכוח חוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב- 1972 , ומכוח פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], תשל"ב- 1972 .משרד הבריאות ע קוב תקנות לייבוא אביזרים, מכשירים רפואיי ם ומוצרי מזון מתוקף מספר חוקים. 21 חלק מהמוצרים המיובאי ם מחויבים בבדיקה של מכון התקנים אשר הוא הגוף היחיד אשר יכול לבצע בדיקו ת ולאשר ייבוא טובין החייבים בבדיקות ובאישורים. 22 באופן כללי מוצרי ייבוא החייבים בתקן ייבוא מחולקים לארבע קבוצות בהתאם לרמת סיכונם , כפי שהורה הממונה על התקינה בעקבות החלטת הממשלה ואימוץ דוח וועדת דויטש. 23 בתרשים7 להלן ארבעת קבוצת מוצרי היבוא ומאפייניה ן. תרשים 7 - ארבעת קבוצת מוצרי היבוא ומאפייניה ן24 21 ,משרד הכלכלה והתעשייה הוועדה להגברת התחרות והסרת החסמים בתחום הייבוא ,)(ועדת לנג דוח סופי , נובמבר2014 . 22 .יש לציין כי קיימים מספר מוצרים בהם ניתן לעשות בדיקות גם במעבדות אחרות כמו למשל חלק מבדיקות הרכב 23 ,משרד הכלכלה והתעשייה, דוא"ל6 ביוני2016 . 24 ,משרד הכלכלה והתעשייה היבטי תקינה ביבוא- מדריך ליבואנים :, גישה23 במאי2016 . •טובין בעלי סיכון גבוה •כגון :צעצועים ,מוצרי חשמל ביתיים ,מיכלי לחץ , מטפי קצף מטלטלים לכיבוי אש. •תנאי לשחרור :אישור מכון התקנים לגבי עמידה בדרישות התקן הרשמי ,כלומר נדרש אישור ובדיקת זיהוי. קבוצה1 •טובין בעלי סיכון בינוני •כגון :נורות לשימושים שונים ,אביזרי חיבור לצינורות ,שטיחים, בקבוקים ,יריעות לאיטום גגות •תנאי לשחרור :אישור חד פעמי של דגם המוצר והצהרת היבואן על כך שהמוצרים במשלוחים השוטפים זהים לדגם שאושר ועומדים בדרישות התקנים החלים עליהם . לגבי מוצרים שאינם ניתנים לזיהוי בקלות דרושה תעודה או דו" ח מעבדה מוכרת או מאת היצרן המאמתים את ההצהרה. קבוצה2 •טובין בעלי סיכון נמוך •כגון :אריחי קרמיקה לחיפוי קירות ,משקפי שמש ,אסלות מחומר קרמי. •תנאי לשחרור : הצהרת יבואן בלבד ללא צורך בבדיקת המוצר עצמו קבוצה3 •טובין המיועדים לשימוש בתעשייה בלבד ולא על ידי הצרכן •כגון :פריטים חשמליים תעשייתיים •תנאי לשחרור :שחרור טובין אלה לא מותנה בקבלת אישור תקן רשמי בכלל. קבוצה4 עמוד 9 מתוך 24 הכנסת מרכז המחקר והמידע 1.6 . ועדות מקצועיות, החלטת בג"צ ורפורמות חקיקה 1.6.1 . ועדת דויטש25 ב אוגוסט 2000 , קיבלה ממשלת ישראל החלטה לפתוח את שוק הבדיקות לתחרות ולהקטין את מספר התקנים המחייבים זאת, בין השאר גם במסגרת תיקון צו ,יבוא חופשי התשל "ח- 1978 . 26 לאחר ערעורים ונימוקים כנגד ההחלטה, ביטלה ממשלת ישראל את החלטה לבצע תיקונים בצו, ולבחון את פתיחת שוק בדיקות הייבוא לתחרות , זאת במסגרת החלטת ממשלה מיום ה- 27 בינואר 2002 . 27 במסגרת זו מונתה הוועדה לבחינת בדיקות התאמה לתקן של טובין מיובאים בראשות פרופסור סיני דויטש (להלן ועדת דויטש) .ועדת דויטש בחנה את האפשרות להגדלת מספר המעבדות העורכות בדיקות ייבוא, האפשרות להפחית או להקל את בדיקות התקינה של הייבוא והאפשרות להרחבות ההכרה בבדיקות שנעשות בחו"ל. ב-7 באוגוסט2002 פרסמה ועדת דויטש את המלצותיה, אשר אומצו בהחלטת ממשלה באפריל 2004 28 .להלן עיקרי המלצות הוועדה: 29  אין להפריט את בדיקות ההתאמה לתקן של טובין מיובאים ו אין לפתוח את שוק בדיקות הייבוא לתחרות.  יש להבחין בין בדיקות התאמה לתקן של מוצרים מייצור מקומי ומוצרי ייבוא ולהחמיר עם האחרונים.  יש לנקוט בצעדים להקלה בבדיקות התקינה ,אך בכפוף להגברת רמת האכיפה.  אין לצמצם את מספר התקנים באופן ניכר.  יש להרחיב את ההכרה בבדיקות מחו "ל באמצעות הסכמי הכרה הדדים.  יש להחמיר את הענישה בגין אי עמידה בתקנים ויש להגביר את הפיקוח בשווקים. 1.6.2 . החלטת בג "ץ בעתירה 7428/1 ו- 5371/02 30 בעקבות אישור המלצות ועדת דויטש , הגישו איגוד לשכות המסחר בישראל ואיז ו טופ )בע"מ (מעבדה פרטית עתירות כנגד שרת התעשייה והמסחר דאז ומכון התקנים הישראלי על מנת לאפשר למעבדות מאושרות נוספות לבצע בדיקות התאמה לתקן של טובין מיובאים .פסק הדין שניתן ב-9 ביוני 2005 קבע כי יש לדחות את העת ירות , בנימוקים העיקרים הבאים:  כל תחומי הבדיקות דורשים התמחות ומומחיות ,רכישת מכשור מיוחד והכשרת כוח אדם ,אשר כרוכים במשאבים רבים .הסמכת מעבדות מאושרות לקבוע תקנים ולהנפיק אישורי התאמה לתקן מחיבות השקעה גדולה.  הפרטת ,בדיקות הייבוא עלולה לייצור תופעה לא רצויה שיבואנים ינסו לאתר את המעבדה המחמירה פחות .אשר תנפיק להם את אישור ההתאמה לתקן תוך הקפדה מינימאלית על כן , ככול הנראה פתיחת השוק תביא .לירידה באיכות הבדיקות זאת ,בין השאר בשל העובדה כי מהות הבדיקות אינה קבועה וכי על מנת לשרוד בשוק .יש להוריד את רמת הבדיקה ולהוזיל מחירים הורדת רמת הבדיקות עלולה לייצור סיכון לחיי אדם. יש תועלת רבה לציבור ממוצרים בטוחים, שאינם מ .סוכנים ושהם באיכות גבוהה תקינה קיימת גם בארצות אחרות ונראה כי יש אינטרס לאומי בשמירה על מכון התקנים שהינו מוסד מרכזי לקידום האיכות בישראל, תוך שמירה על 25 ,משרד הכלכלה והתעשייה הועדה לבחינת בדיקות התאמה לתקן של טובין מיובאים , דוח סופי, אוגוסט2002 . 26 החלטת ממשלה2199 מיו ם ה- 16 באוגוסט2000 . 27 החלטת ממשלה1341 מיום ה- 27 בינואר2002 . 28 החלטת ממשלה1782 מיום ה-4 באפריל2004 . 29 ,משרד הכלכלה והתעשייה הועדה לבחינת בדיקות התאמה לתקן של טובין מיובאים , דוח סופי, אוגוסט2002 . 30 בג"ץ7428/01 ובג"ץ5371/02 ,פסק דין , 9 ביוני2005 . עמוד 10 מתוך 24 הכנסת מרכז המחקר והמידע האינטרסים .של כל הציבור חשוב כי הבדיקות הנוגעות לבטיחות, איכות הסביבה ושמירה על בריאות הציבור יערכו על ידי גורם ממלכתי אחד שירכז עניינים אלו בדומה למדינות קטנות אחרות.  מכון התקנים הינו גוף סטטוטורי , הפועל ללא מטרות רווח, ועומדת לעיניו טובת הציבור ובטיחותו. הכנסותיו .העדפות של מכון התקנים משמשות לרכישת ציוד ולהרחבת פעילותו זאת לעומת מעבדות פרטיות אשר באופן לגיט מי י מטרתן בעיקר למקסם רווחים. מטרתן של המעבדות הפרטיות עלולה להתנגש בנסיבות מסוימות עד כדי ניגוד אינטרסים עם הדרישה ל ספק.מקצועיות ובטיחות ברמה הגבוהה ביותר  קיים קושי לפקח על מעבדה פרטית, אשר לא מוטלות עליהן חיובים כפי שמוטלים על תאגיד סטטוטור י , הכוללי .ם פיקוח של מבקר המדינה, המפקח על המחירים והממונים על השכר ויחסי העבודה כמו כן, פיצול .סמכות הבדיקות עלולה לפגוע באחידות הדירות ולהקשות על אפשרויות הפיקוח על נותן השירות 1.6.3 . רפורמת התקינה31 חוק התקינה (תיקון מס ' 10 ,)התשע "ד– 2013, התקבל בכנסת ב- 28 באוקטובר2013 , לאחר שפוצל מ הצעת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים2013 ו- 2014 ,)התשע "ג2013 (הצעת חוק ההסדרים לשנים2013 ו- 2014 ) ולאחר שנידון בוועדת הכלכלה. תיקון10 לחוק התקינה עיגן חלק המלצות הוועדה לשינוי כלכלי- חברתי בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג (להלן: ועדת טרכטנברג) בנושא ייבוא טובין למדינת :ישראל. במסגרת התיקון לחוק נקבע כי  הסדרת הליך בו היבואן מצהיר על עמידות המוצר בתקן הרשמי, .ללא צורך בבדיקת מכון התקנים  החמרת הענישה והרחבת ה בקרה על יבואנים (כך ש אינם מפרים את הצהרתם.)  במקרה שהמכון קבע תקן ולא אימץ תקן בין-לאומי, שר הכלכלה )והתעשייה (להלן שר הכלכלה יוכל להכריז עליו כתקן רשמי, אם הממונה על התקינה חיווה את דעתו בכתב לשר כי אין תקן בין– לאומי מתאים שניתן .להכריז עליו כתקן רשמי  זירוז תהליכי החלפת התקנים מתקנים ישראליים ייחודיים לתקנים בין- ,לאומיים על-ידי קביעת מסגרות זמן.  הקמת ועדות אימוץ לבחינת שינויים שנעשו בתקנים מאומצים.  הרחבת סמכות הממונה על התקינה להורות לעוסק להודיע על מסוכנות של מצרך והוספת אכיפה מנהלי ת.  שר הכלכלה, בהתייעצות עם הממונה על התקינה, יקבע אילו מצרכים רשאים להיכנס לישראל על בסיס תצהיר יבואן בלבד .  מחירי הבדיקות במחירון יחויבו את אישור שר הכלכלה שיכול לקבלם או לשונותם בצו. 32 1.6.4 . הוועדה להסרת חסמי ייבוא33 הוועדה להגברת התחרות והסרת החסמים בתחום הייבוא בראשות עמית לנג :(להלן ועדת לנג ), מונתה על-ידי קבינט השרים לנושאי יוקר המחייה באוגוסט2013 , על מנת לבחון את חסמי היבוא והדרכים שבאמצעותם ניתן יהיה לצמצם את פערי המחירים בין ישראל למדינות אחרות במוצרים מיובאים. הוועדה הגישה את המלצות רוחביות ופרטניות להסרת חסמי ייבוא בנובמבר 2014 .להלן ממצאיה העיקר יים: 31 דברי הסבר להצעת חוק לשינוי סדרי העדיפות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים2013 ו- 2014 ), התשע"ג– 2013 . 32 באישור ועדת הכלכלה של הכנסת. 33 ,משרד הכלכלה הוועדה להגברת התחרות והסרת החסמים בתחום הייבוא ,)(ועדת לנג דוח סופי , נובמבר2014 . עמוד 11 מתוך 24 הכנסת מרכז המחקר והמידע  היעדר אמות מידה אחידות לקביעת דרישות ייבוא :אין קריטריונים ואמות מידה אחידים במשרדי הממשלה ,לבחינת רמת הסיכון ו אין דרישה להתחשבות בשיקולים תחרותיים. כך נוצר מצב בו דרישות רבות נקבעות גם בעבור מוצרים עם סיכון נמוך אשר מייקרות ומסרבלות את תהליך הייבוא.  הבדלים ו חוסר :התאמה בין דרישות הייבוא בישראל לדרישות במדינות אחרות יש חוסר התאמה בין דרישות המאסדרים בישראל לדרישות הייבוא במדינות מפותחות בעלות כלכלה משמעותיות. חוסר ההתאמה זה כולל דרישות לעמידה בתקינה ייחודיות ,תהליכי אישור ארוכים ומסורבלים .חוסר ההתאמה מתבטא בעיקר בדרישה לאכוף את חוקיות היבוא בטרם שחרור הטובין מהמכס.  זמינות :נמוכה למידע אין מוקד אשר מרכז את כל המידע הנדרש עבור ציבור היבואנים.  ניצול :כוח שוק יש חשש כי יבואנים דומיננטיים מנצלים את כוחם בשווקים לחסימת כניסת .מתחרים להלן עיקר המלצות הוועדה:  התאמת :שיטות ייבוא אימוץ מדיניות יבוא שבמסגרתה האחריות לע מידה בתקני איכות ובטיחות עוברת מהרשויות ליבואנים. היבואן יידרש להצהיר על עמידתו ברגולציה וייהנ ה מהקלות בירוקרטיות. לצד זה יש .להגביר את הפיקוח והאכיפה בשווקים ויש להחמיר את הענישה ליבואנים מפרי אמון  התאמת :דרישות יבוא יש להתאים את דרישות היבוא של הרשויות לדרישות המקובלות במדינות מפותחות בעל ות .שווקים משמעותיים. יש לצמצם את דרישות עמידת הטובין בתקנים רשמיים  פרקטיקות :אנטי תחרותיות יש לבחון את השימוש בחוקים הנוכחיים ולהעניק כלים חוקיים נוספים על מנת למנ וע דחיקה של יבואנים קטנים על-ידי .יבואנים גדולים  שקיפות והנגשת :מידע יש לרכז באתר אינטרנט את כל המידע על ייבוא.  ריכוז :מדיניות הייבוא בישראל בידי משרד הכלכלה יש לקבוע שהמשרד אחראי על מדיניות הייבוא ,לקבוע סמכויות נוספת ולחייב משרדים אחרים הממונים על תקינה להתייעץ עם המשרד.  נציגות :בוועדות התקינה יש להגדיל את מספר נציגי הצרכנים בוועדות התקינה. 2. מכון התקנים 2.1 . תפקיד המכון34 מכון :התקנים הישראלי (להלן מכון התקנים ) הוא תאגיד סטטוטורי הפועל על פי הסמכויות שמוענקות לו ב חוק התקנים, התשי"ג- 1953 :(להלן חוק התקנים .)מטר תו המכון ה ן קביעת תקינה והבטחת רמה נאותה של טיב המוצרים. על מנת לקיים מטרה זו, המכון רשאי לקבוע תקנים, לערוך מחקרים, סקרים ובדיקות של ח ו ,מרים מוצרים ומתקנים, לאשר מפרטים וכללים טכניים ולעודד את השימוש בהם ,להשגיח על ייצור מצרכים בהתאם לכללים שקבע ולאסוף ,מידע למינו ולהפיצו. המכון גם פועל לשיפור כושר התחרות של מוצרים ושירותים ישראלים בארץ ובעולם. 35 המכון כפוף לביקורת של מבקר המדינה, הממונה על התקינה, הממונה על השכר, ועדת המחירים של הממשלה וועדת הכלכלה של הכנסת. המכון אינו מבוקר על ידי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות. חלק ניכר מבדיקת התאמתו של מצרך לתקן רשמי החל עליו בתחום נערך במכון התקנים. המכון משמש כ זרוע המבצעת של הממונה על התקינה במשרד הכלכלה :(להלן הממונה על התקינה) לבדיקת עמידות מוצרים בדרישות התקן .חוק התקנים קובע כי מוצר שיש לגביו תקן ששר הכלכלה הכריז ע ליו רשמי, חייב לעמוד בדרישות התקן 34 ,מכון התקנים אודות מכון התק נים :, גישה1 ביוני2016 ,; מבקר המדינה דוח שנתי65 'א ', עמ454 - 419 . 35 ,מכון התקנים הישראלי אתר ה אינטרנט: אודות מכון התקנים :, גישה23 בפברואר2016 . עמוד 12 מתוך 24 הכנסת מרכז המחקר והמידע כתנאי הן ליבוא הן לשיווק בישראל. חוק זה גם מסמיך את מכון התקנים לקבוע את מפרטי התקנים ולבדוק את מידת התאמתו של מוצר לתקן רשמי , במקביל למעבדות מאושרות לפי סעיף12 לבדיקות ולמוצרים מקומ ים י . מכון התקנים הוא הגורם היחיד הרשאי לתת אישור לעמידת הטובין המיובאים בתנאי התקינה שקבע הממונה על .התקינה בהנחיותיו לשם שחרור המצרך מבית המכס חברי ועד וה הפועל כוללים26 נציגים מטעם הגופים הבאים :הממשלה (3 נציגים ,)לשכת המהנדסים ,האדריכלים והאקדמיים במקצועות הטכנולוגי ם ( בישראל5 ( נציגים), התאחדות התעשיינים4 נציגים), המועצה להשכלה גבוהה ( (נציג אחד) התאחדות הקבלנים והבונים בישראל3 נציגים), התעשייה הקיבוצית (נציג אחד), רשות ההסתדרות ( לצרכנות (נציג אחד), המועצה הישראלית לצרכנות (נציג אחד), איגוד לשכות המסחר בישראל3 נציגי ם), איגוד תעשיות האלקטרוניקה (נציג אחד), מרכז התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל (נציג אחד), הסתדרות העובדים .הכללית החדשה (נציג אחד) ונציג עובדי המכון36 פילוח הגופים השונים מלמד כי17 נציגים הם מגופים בעלי זיקה לייצור המקומי (כמו ארגונים ענפיים וארגוני עובדים) , 6 נציגים מ הם גופים שאין להם זיקה ישירה לייצור או ליבוא (הממשלה ,ארגוני צ רכנים ו המועצה להשכלה גבוהה) ו-3 )נציגים מארגון הקשור ליבואנים (איגוד לשכות המסחר. יש לציין כי חלק ממוצרי הייבוא אינם נבדקים על ידי מכון התקנים או אינם נבדקים רק על ידי המכון. כך מוצר י קוסמטיקה נבדקים על ידי מעבדות מאושרות של משרד הבריאות ומוצרי מ זון על ידי בדיקות מעבודות מאושרות .של משרד הבריאות ומשרד החקלאות 2.2 . פעילויות מכון התקנים בלוח 2 להלן, פירוט ה פעילויות העיקריות של מכון התקנים. לוח 2 – עיקרי פעילויות מכון התקנים37 פעילות פירוט קביעת תקינה מכון התקנים הוא הגוף האחראי לקביעת תקנים ישראלים :(להלן ת)"י38 .כל אדם ,ארגון או מוסד רשאים לפנות למכון התקנים על מנת שזה יקבע ת "י חדש או יעדכן ת ם יי ק "י . התקן נקבע באמצעות ועדת תקינה המורכבת מנציגים ממגזרים שונים של המשק, כאשר אסור שלמגזר מסוים .יהיו יותר משליש מהחברים בוועדת התקינה ת "י הוא תקן לא מחייב .תקן יהפוך למחייב :(להלן קן ת ר שמי או ת"ר ,), כאשר שר הכלכלה לאחר התייעצות עם נציגי היצרנים והצרכנים, יכריז על כך בשל הצורך ב שמירה על בריאות ,הציבור ,בטיחות הציבור הגנה על איכות הסביבה, אספקת מידע (כש אין מקור מידע אחר להגנה על הצרכן), הבטחת תאימות או חלופיות של מוצרים או מניעת נזק כלכלי המשמעותי בשימוש בחומרי בניי ן . השר רשאי לקבוע כי כל התקן הישראלי או חלקו הו א .רשמי39 בדיקת התאמה לתקן רשמי המכון עוסק בבדיקות לתקן רשמי של מוצרים. כאשר בחלק מהמוצרים המקומיים ישנה .תחרות על מנת לייבוא מוצר לישראל יש לוודא כי הוא עומד בתקן הרשמי. מכון התקנים לרוב עורך בדיקות התאמה בשני :שלבים שלב ראשון: בדיקת דגם אב-טיפוס של המוצר, אשר בכוונת היבואן לייבא לארץ. בדיקה זו .ארוכה, מורכבת, מקיפה ויקרה יחסית בדיקה זו נקראת גם בדיקת דגם. שלב שני: בדיקת ההתאמה של המשלוח לדגם שאושר על-ידי המכון. בדיקה קצרה, פשוטה .וזולה יחסית לבדיקת דגם אב טיפוס נקראת גם בדיקת זיהוי. 36 ,מכון התקנים הישראלי אתר ה אינטרנט: אודות מכון התקנים :, גישה23 בפברואר2016 . 37 .שם 38 תקן הוא מסמך שמפורטות בו דרישות טכניות למוצר על מנת שזה יתאים לייעוד ו ,. התקן עוסק בין השאר בחומרים, במבנה, במידות .בסימון, בתפעול, באריזה ועוד. קיימים גם תקנים המגדירים שיטות בדיקה 39 יש לציין כי ישנן חלופות נוספות לחייב דרישות התקן , ב אמצעות אזכור התקן בצווים או תקנות של משרדי ממשלה . משרד הכלכלה והתעשייה, דוא ,ל6 ביוני2016 . עמוד 13 מתוך 24 הכנסת מרכז המחקר והמידע פעילות פירוט צו יבוא חופשי, תשע"ד- 2014 קובע כי אישור תקן רשמי למוצרים מיובאים ינ תן רק על-ידי ה .מכון חלק מה מוצרים המיוצרים בישראל יכולים להיבדק גם על-ידי מעבדה מאושרת, 40 .בשונה ממוצרים מיובאים המכון .עוסק גם בבדיקות לתקן רשמי של מוצרים מייצור מקומי בדיקת טובין לייצוא המכון מפעיל מעבד ות לבדיקת עמידה בתקנים בין–לאומי ים המיועדים ליצואנים, המעוניינים לוודא כי המוצר שלהם עומד בתקנים אלו. התעדה התעדה הוא תהליך בו גורם מקצועי, מאושר ובלתי תלוי בוחן ומאשר כי תהליך או שירות עומד בדרישות או בתקנים. ההתעדה שנעשית על-ידי מכון התקנים כוללת התעדת מערכת ניהול (כמו ISO 9001 ,)התעדת מוצרים ותהליכים (כמו תו ירוק ובנייה ירוקה ,)אימות (גזי חממה )ועוד. בדיקות נוספות לשוק המקומי המכון ,מציע שירותי בדיקות בנייה ביניהם בדיקות בטון, מערכות מבנה, אטימות ממ"ד, גימור .פיתוח שלד ומבנה המכון גם מציע פיקוח על בדיקות מים ופיקוח על מוצרי מזון ועוד . יש לציין כי בחלק מתחומים אלו קיימת תחרות של המכון מול.מעבדות אחרות 2.3 . תקציב מכון התקנים בלוח 3 להלן פירוט התקציב של המכון בשנים2013 ו- 2014 . נתוני שנת2013 הינם נתונים המבוקרים על-ידי רו"ח ואילו נתוני שנת2014 .הינם תקציב מתוכנן מהנתונים בלוח עולה כי הכנסות ה מכון בשנת 2014 היו כ- 391 מיליון ₪ . הכנסות מבדיקות תעשייה היו כ- 230.1 מיליון₪ (כ- 61% מסך ההכנסות), ההכנסות מאישור מוצרים ומערכת איכות כ- 75.7 מיליון₪ (כ- 20.1%), ההכנסות מבניין היו כ- 55.6 מיליון₪ (כ- 12.6%) ו הכנסות מיתר ( המקורות,ממשלה הדרכות ואחרים ) היו כ- 23.8 מיליון₪ (כ- 6.3% ). רוב הוצאות ,המכון היו על שכר כ- 272.4 מיליון₪ בשנת2014 (כ- 71.2% מסך ההוצאות) . למכון הוצאות פרישה מוקדמת גבוהות שעמד בשנת2013 על כ- 8.6 מיליון₪ ו על כ- 23 מיליון₪ בשנת 2014 , עלייה של168.5% . למכון הפסדים של1.5 מיליון₪ בשנת2013 והפסדים של13 מיליון₪ בשנת2014 . 2.4 . עו בדים במכון התקנים במרס 2015 עבדו במכון התקנים כ- 1,150 עובדים אשר אוגדו בחמישה ועדים שונים. 42 בתרשים8 להלן התפתחות מספר העובדים במכון בין דצמבר2010 ומרס2016 . 40 ההכרה במעבדה כמעבדה מאושרת ניתנת ע"י הממונה על התקינה לאחר שהגיע למסקנה שלמעבדה היכולת המקצועית לבצע בדיקות התאמה לת ר קן שמי , והיא עומדת בבחינה של מספר פרמטרים לרבות הסמכת המעבדה על-ידי .הרשות להסמכת מעבדות 41 ,מכון התקנים הישראלי דוח שנתי2013 :, גישה23 בפברואר2016 . 42 ,אלי שטיין, מנכ"ל מכון התקנים, שיחה8 במרס2016 . לוח 3 – תקציב מכון התקנים (מיליוני₪ 2013 ו- 2014 ) 41 נתון 2013 2014 שינוי סך-הכנסות 377.0 391.3 3.8% הכנסות מבדיקות תעשייה 230.1 238.1 3.5% אישור מוצרים ומערכת איכות 75.7 75.2 -0.7% הכנסות מבדיקות בניין 47.4 55.6 17.2% תקציב הממשלה 12.5 11.5 -8.3% הדרכות ואחרים 11.2 10.9 -3.1% סך-הוצאות 371.0 382.1 3.0% שכר, סוציאליות ונלוות 266.4 272.1 2.1% רכב 27.6 29.9 8.3% תחזוקה ותפעול 27.1 29.1 7.4% קבלני משנה 21.3 21.7 2.1% הנהלה וכלליות 15.9 16.1 1.1% פחת 11.5 13.2 14.6% אחרים 1.2 0.0 רווח תפעולי 6.1 9.2 51.9% הכנסות מימון 0.9 0.7 -24.3% הוצאות פרישה מוקדמת 8.6 23.0 168.5% רווח נקי -1.5 -13.0 742.7% עמוד 14 מתוך 24 הכנסת מרכז המחקר והמידע תרשים 8 – מספר העובדים במכון התקנים (דצמבר2010 עד מרס2016 ) 43 מהנתונים בתרשים עולה כי בדצמבר 2010 ,עבדו במכון התקנים כ- 960 עובדים ואילו במרס 2016 כ- 1,150 עובדים , כך שהגידול במספר העובדים ב תקופה זו עמד על כ- 19.8% . 2.5 . סקר שביעות רצון של יבואנים ועמילי מכס מהשירות הניתן על ידי המכון44 משרד הכלכלה ערך סקר בנוגע לשביעות רצון של יבואנים ועמילי מכס מהשירות הניתן על ידי המכון בשנת2015 . מניתוח תוצאות הסקר עולה:  חל שיפור ברוב הפרמטרים שנבדקו בין שנת2013 ושנת2015 .פרמטרים שבהם חל שיפור כוללים את תהליך ,השחרור מהמכס, התייחסות והתחשבות של נציגי המכון במהלך זיהוי ונטילה תהליך בדיקת המוצרים ,מחיר ון המכון ,תפיסת המכון כגוף מקצועי והקשר עם המכון.  עלתה רמת ות ע שבי הרצון של היבואנים מהמעבדה לכימיה ,מזון וטקסטיל ,מהמעבדה למכניקה והידראוליקה , וירידה בשביעות הרצון מהמעבדה לחשמל וממעבדה לאלקטרוניקה ותקשוב.  תהליכי .הבדיקה של המכון אינם מספיק שקופים וכי משך זמן הבדיקה ארוך ממה שמצופה על ידי היבואנים כמו כן ,אחת מהטענות המרכזיות של היבואנים היא שהמכון מבצע הרבה יותר בדיקות מהנדרש .כך , אין צורך ,לקחת בדיקות חוזרות של אותו מוצר שכבר נבדק ויש להסתפק בהצרה היבואן ויש ך צור להתייחס באופן שונה למוצרים בעלי תו תקן מחו "ל שנבדקו בחו."ל  היבואנים דיווחו שהם אינם מכירים מספיק את תהלי כי העבודה של מכון התקנים ואת החוקים והתקנות .שקשורים לייבוא מוצרים לישראל  יבואנים קטנים רבים התלוננו .על עלויות גבוהות של בדיקות 2.6 . ביקורת מבקר המדינה45 במהלך החודשים יוני2013 וינואר2014 ., ערך משרד מבקר המדינה ביקורות בנוגע לחסמי אסדרה המגבילים יבוא הביקורת נערכה במשרד הכלכלה, במכון התקנים, במשרד האוצר, ברשות המיסים ובמספר משרדים נוספים. להלן עיקרי הליקויים :שנמצאו, הקשורים למשרד הכלכלה ולמכון התקנים 43 בין דצמבר2010 לאוגוסט2013 : ,מכון התקנים מענה לבקשת מידע של התנועה לחופש המידע , 2 באוקטובר2013 . מרס2016 : אלי ,שטיין, מנכ"ל מכון התקנים, שיחה8 במרס2016 . 44 ,משרד הכלכלה והתעשייה יבואנים ועמילי מכס שקיבלו שירות ממכון התקנים הישראלי בשנה האחרונה :סקר שביעות רצון , מאי 2016 . הסקר נערך בקרב855 יבואנים ו- 132 .עמילי מכס, באמצעות ראיונות טלפונים 45 ,מבקר המדינה דוח שנתי65 'א ', עמ454 - 419 . 960 1,011 1,060 1,079 1,150 דצמ- 10 מרץ- 11 יונ- 11 ספט- 11 דצמ- 11 מרץ- 12 יונ- 12 ספט- 12 דצמ- 12 מרץ- 13 יונ- 13 ספט- 13 דצמ- 13 מרץ- 14 יונ- 14 ספט- 14 דצמ- 14 מרץ- 15 יונ- 15 ספט- 15 דצמ- 15 מרץ- 16 עמוד 15 מתוך 24 הכנסת מרכז המחקר והמידע  הי עדר :מדיניות ממשלתית אחידה והעדר ייצוג מאוזן מדיניות משרדי הממשלה בכל הנוגע לפתיחת שוק יבוא הטובין אינה אחידה ואינה מתאומת .כמו כן ,התעשיינים והיצואנים משתפים פעולה לייצוג עמדותיהם כאשר ציבור הצרכנים נמצא בעמדת נחיתות בייצוג עמדתם. נמצא כי משרד הכלכלה אינו .פעל להבטחת ייצוג מאוזן  ייצוג :חסר בוועדות התקינה קל שמ נציגי התעשיינים בקרב חברי ועדות התקינה המרכזיות גדול מ משקל נציגיהם של הסוחרים והצרכ ים נ ,פער ה עשוי למנוע איזון בין האינטרסים ולפגוע בצרכנים ובסוחרים.  בדיקות :התאמה לשחר ור טובין מהמכס, נדרשת בדיקה שתאשר את התאמתם לתקן הרשמי. הממונה על .התקינה לא קבע נוהל עבודה לקבלת תקנים רשמיים או ביטולם, קריטריונים קבועים, ברורים ושקופים  אימוץ תקנים בין-לאומי ים :על פי חוק התקינה מכון התקנים צריך לפעול לאימוץ תקנים בין-לאומי ים ולשנות אותם רק במקרים מיוחדים .נמצא כי רק כ- 30% מהתקנים בין ה-לאומי ים שמאומצים אומצו כלשונם, היתר אומצו עם שינויים ייחודים לישראל. מבין התקנים הרשמים המאומצים רק כ- 5% .אומצו כלשונם  הסכמי הכרה עם מעבדות בין-לאומי ות :על מנת לחסוך זמן וכסף ולפשט תהליכי יבוא נחתנו הסכמי הכרה עם מעבודות בין-לאומי ות .ישנו חשש שמכיוון שהתקנים בין ה-לאומי ים ,מאומצים עם שינויים ייחודים מעבדות מחו"ל אינן יוכלו בפועל לאשר מוצרי ייבוא.  מחירון :מכון התקנים מכון .התקנים פועל כמונופול בתחום התקינה ועל כן יש חשיבות בפיקוח על מחירו תעריפי המכון לא עודכנו החל משנת2012 .אף על פי טענות של לקוחות בנוגע למחירים מופרזים  אי :פרסום דוח שנתי המכון נדרש לפרסם דין וחשבון שנתי בהתאם לחוק חופש המידע ואין הוא מפרסם כזה . יש לציין כי באתר ,נכון לפברואר 2016 ,מופיע הדין וחשבון של שנת 2013 בלבד. 46  תפקידיו :השונים של מכון התקנים המכון פועל כמונופול בתחום התקינה ומצד שני מתחרה מול מעבדות .פרטיות בתחום בדיקת טובין לייצוא. על אף תפקידו השונים, הפיקוח והבקרה על עבודתו חסרים להלן ההמלצות של מבקר המדינה הקשורות במכון התקנים:  על משרד הכלכלה ומשרד האוצר לגבש מדינות אחידה ומת ו אמת בכל הנוגע לפתיחת יבוא לישראל.  על הממונה על התקינה לגבש נוהל עבודה מסודר ,ברור ושקוף לקבלת תקנים רשמיים או הסרתם.  על משרד הכלכלה לוודא כי מכון התקנים מאמץ תקנים בין–לאומי ים תוך צמצום ההתאמות והשינויים הנדרשים.  על הממונה על התקינה לחזק את מנגנוני הפיקוח והבקרה בעבודת מכון התקנים בכובעיו השונים. יש לוודא כי .מאושר מחירון וכי המכון מפרסם דוח שנתיים כסדרם  על הממונה על התקינה לבחון את העלות למשק במתן בלעדיות למכון בפיקוח על תצהירי היבואנים ולבחון חלופות למודל זה.  על מ שרד הכלכלה לבחון את האפשרות של ניתוק הקשר שבין הליך התקינה במכון התקנים לבין בדיקות הייבוא .ופעולותיו המסחריות  על משרד הכלכלה לבחון חתימה על הסכמי הכרה במעבדות פרטיות מול מדינות אחרות על מנת לוודא שמעמדן של המעבדות אינו .נפגע 46 ,מכון התקנים הישראלי דוח שנתי2013 :, גישה23 ב פברואר2016 . עמוד 16 מתוך 24 הכנסת מרכז המחקר והמידע 3. מדיניות יבוא בעולם אופי תהליך התקינה ואישורי הייבוא בישראל שונה מאו פי תהליכים אלה באירופה ובארה"ב. בסעיפים הבאים ת רט ופמ .מדיניות הייבוא באיחוד האירופאי ובארה"ב 3.1 . האיחוד האירופאי47 ( מדיניות האיחוד האירופאי מבוססת על עקרונות הגישה החדשהThe New Approach .)הגישה מקדמת הכרה הדדית בין מדינות האיחוד לגבי תהליכי הייבוא ותהליכי התקינה, תוך הסרת חסמים וקידום תנועת מוצרים באופן .חופשי ב גישה זו רוב הבדיקות מבוצעות על-ידי היצרנים , במעבדות שלהם או במעבדות פרטיות, כאשר הרשויות עורכות פעולות אכיפה בשלבי הייבוא השונים, כולל בשווקים עצמם כך שגם לה ן אחריות. :להלן עקרונות נוספים  הרמוניזציה: .האיחוד פועל להרמוניזציה של תקנים, דרישות וסטנדרטים  :דרישות התמקדות בדרישות מהותיות, כאשר היצרנים קו בעים כיצד .לעמוד בדרישות  :תקנים אחידים התקנים מפורסמים על-ידי ארגוני התקינה באירופה ומחייבים את גופי התקינה הלאומיים של מדינות האיחוד. מדינות החברות באיחוד ובאזור הכלכלי האירופאי אינן יכול ו ת להגביל כניסה של מוצרים נושאי סימןCE ,ה משמש כ סמן )שהמוצר תואם את החקיקה (ולא שהמוצר יוצר באירופה ,ללא סיבה מספקת.  :יכולת מעקב קיימת יכולת מעקב מסודרת על שרשרשת ההפצה המאפשרת זיהוי של מוצרים שאינם .בטוחים  :הצהרת תאימות היצרן מחויב לחתום על הצהרת תאימות טרם הצבת המוצר בשוק, אשר מחייב את היצרן .באחריות למוצר  :פיקוח שווקים הפיקוח מתמקד בעיקר בשווקים בכדי לאפשר מעבר סחור ות מהיר בשוק האירופאי. הפיקוח כולל ביצוע סקירות ובדיקות, ניהול סיכונים, שיתופי פעולה בין גופי הפיקוח, קביעת עונשים ואישומ י.ם פליליים 3.2 . ארה "ב48 בארה "ב, בשונה מישראל, אין חוק המאגד את כללי יבוא מוצרים כמו פקודות הייבוא פ קודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט- 1979 . 49 בבסיס תפיסת הייבוא בארה "ב עומד העיקרון כי יבוא מוצרים הוא חופשי ,ללא הגבלה וללא צורך ברישיון50 (אלא אם נקבע אחרת בחקיקה ספציפית לאותו מוצר) .כתוצאה מכך, כל רגולטור קובע את .הסטנדרטים הנדרשים עבור יבוא מוצרים באחריותו להלן עקרונות נוספים:  אחריות היבואן: דרישות הייבוא והמכס כוללת הצהרת יבואן בדבר עמידה בתנאי הרגולציה . ההצהרה יכולה לנוע על ציר שבין הצהרה עצמית ועד קבלת אישור בדיקה מגופים מוסמכים. על היבואן אחריות משפטית אזרחית לעמידה בסטנדרטיים בטיחותיים גבוהים והוא חשוף לתביעות כספיות.  פיקוח שוק: רשות הג נת הצרכן האמריקאי ת ( The United State Consumer Product Safety Commission )היא המפקחת המרכזית ברמה הפדרלית (למעט תחומים שבאחריות רגולטוריים ספציפי ים כמו תרופות). הרשות ,עוסקת בהגנת הצרכן ועוסקת בחקיקה רגולציה ,פיקוח, אכיפה וא ימוץ תקנים וולונטאריים .גם רשות המכס האמריקאית ( Unites State Customs and Border Protection )מפעילה מערך פקחים אשר מטרתם אכיפת חוקים 47 ,משרד הכלכלה והתעשייה הוועדה להגברת התחרות והסרת החסמים בתחום הייבוא ,)(ועדת לנג דוח סופי , נובמבר2014 . 48 .שם 49 שם. סעיף5.2 . 50 יש.נם מספר מועט של מוצרים אשר דורש רישיון ספציפי עמוד 17 מתוך 24 הכנסת מרכז המחקר והמידע ותקנות הגנת צרכין הנוגעים בעיקר לסכנת שימוש במוצרים רלוונטיים. ברשויות אכיפה אלה נהוג שימוש בניהול סיכונים המבוסס על פרופיל היבואן ועל מוצרי הייבוא. 51  מערך :ניהול סיכונים מרבית נהלי הייבוא נקבעים על בסיס הערכת סיכונים בשימוש במוצר או שימוש אפשרי במשאבים טבעיים (כמו תדרים). הקשחת דרישות היא פועל יוצא של סיכונים הנצפים משימוש במוצר. גם היצרן מחויב בביצוע הערכת סיכון במוצרים מסוימים .לצורך סיווגם 4. פתיחת אישורי ה ייבוא של מכון התקנים לתחרות 4.1 . הצעת חוק התקנים (תיקון– מעבדה מוסמכת לאישור ייבוא טובין), התשע"ו- 2015 על שולחן הכנסת הונחה הצ עת חוק התקנים (תיקון– מעבדה מוסמכת לאישור ייבוא טובין), התשע"ו- 2015 :(להלן הצעת החוק) , במטרה לפתוח את שוק בדיקות של מוצרי יבוא לתחרות .הצעת החוק זכתה לתמיכה של ועדת השרים לענייני חקיקה ב- 20 בדצמבר2015 במגבלת סייגים52 , אושרה בקריאה טרומית ב- 31 בדצמבר2015 והועברה לטיפולה של ועדה משותפת של הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ובסעיפים מהצעת חוק התכנית הכלכלית וועדת הכלכלה להכנתה לקריאה ראשונה. על פי הצעת החוק, בנוסף למכון התקנים גם מעבדות ש י וסמכו על-ידי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות או חברות בארגון בין ה-לאומי ( להסמכת מעבדותILAC- International Laboratory Accreditation Cooperation ) והרשות הלאומית להסמכת מעבדות אישרה אותה, .רשאיות לבצע בדיקות ייבוא לטובין הצעת החוק תוכל להשפיע על מוצרים החייבים בבדיקות ייבוא. במסגרת תהליך הערכת רגולציה ( RIA ) - וב דק משרד הכלכלה מספר ענפים מרכזיים בהם יבוא מוצרים דורש על פי רוב את אישור מכון התקנים. על פי בדיקה זו, ער ך היבוא לארץ של מוצרי חשמל""לבנים53 מוערך בכ-3 מיליארד ש"ח בשנה, וערך יבוא הצעצועים המסוכנים הוא כמיליארד "ח ש .בשנה54 4.2 . ניתוח השפעות אפשריות בסעיף זה נבחן את ההשפעות העיקריות הצפויות מפתיחת שוק בדיקות הייבוא לתחרות. בחינה זו אינה כמותית אלא בחינה איכותית בשל הקושי המהותי בניתוח כמותי של הנושא. הגברת התחרות בשוק בדיקות מוצרי יבוא הצעת החוק מבקשת לפתוח את שוק בדיקות היבוא לתחרות ולאפשר כניסה של מתחרים לתחום. לדברי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, כבר כיום ישנ ן מספר מעבדות בעלי יכולת לבצע בדיקות ייבוא ו תוך זמן קצר ניתן להסמיך מעבדות רבות נוספות. 55 יש לציין כי אחד מההבדלים בין מעבדות מאושרות לבין פעילות ה מכון בבדיקות ייבוא, הוא ש ה מכון עוסק ברובד הרגולטורי והמעבדות המאושרות אינן עוסקות בכך. 56 עוד יש לציין כי בשנים האחרונות הממשלה ,משרד הכלכלה והממונה על התקינה פועלים להקלה במספר הבדיקות ובחומרת הבדיקות בעבור חלק מהמוצרים ,תוך קידום אישורי ייבוא על סמך בדיקת מעבדות מחו "ל בלבד (הסכמי הכרה הדדים )והישענות על תצהירים בלבד .גורמים אלה צפויים להקטין בהדרגה את גודל שוק הבדיקות. 57 51 ,משרד הכלכלה והתעשייה, דוא"ל6 ביוני2016 . 52 ,מזכירות הממשלה עמדות ועדת השרים לענייני חקיקה מיום ה- 20 בדצמבר2015 . התמיכה היא להצבעה הטרומית בלבד והיא כפופה .לתיאום עם משרד הכלכלה והתעשייה, משרד האוצר, משרד המשפטים ומשרד הבריאות 53 מוצרי חשמל לבנים, כוללים מוצרי חשמל בייתים כמו: מקרר, מזגן, מכונות כביסה, מייבש כביסה, מדיח, תנור, כיריי ם .ועוד 54 משרד הכלכלה והתעשייה ,, דואל6 ביוני2016 . 55 ,אילן לנדסמן, סמנכ"ל הסמכה, הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, שיחה2 במרס2016 . 56 מדובר ברגולציה של נהלי יבוא כגון נוהל401, נספחי ש' וכדומה ,. משרד הכלכלה והתעשייה, דוא"ל6 ביוני2016 . 57 ,אלרועי ינון, משנה למנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה :שיחה30 במאי2016 . עמוד 18 מתוך 24 הכנסת מרכז המחקר והמידע ירידה במחירי בדיק ות מוצרי יבוא פתיחת שוק בדיקות מוצרי יבוא .לתחרות עשויה להביא לירידה במחירי הבדיקות של חלק ממוצרי הייבוא עם ,זאת פתיחת השוק לתחרות עשויה להותיר במכון בדיקות בהן קיימת כדאיות כלכלית נמוכה. מצב זה יתאפשר רק במידה והמעבדות החיצוניות לא יחויבו לבצע את מלא מפרט הבדיקות למוצר הנבדק. כיום, תעריפי הבדיקות של מכון התקנים הם בפיקוח משרד הכלכלה ובאישור השר ומתעדכנים מפעם לפעם. בעניין זה, כאמור, מבקר המדינה מצא כי מכון התקנים פועל כמונופול בתחום התקינה ועל כן יש חשיבות בפיקוח על מחירו וכי התעריפון אינו מתעדכן בתדירות מספיק תכופה. 58 כמו ,כן לעמדת מבקר המדינה ,קיים מתח וניגוד עניינים בין פעילות המכון כאחראי על עת י קב תקנים לבין פעילותו כגוף העוסק בלעדית בבדיקות של מוצרי יבוא. 59 פתיחת השוק לתחרות עשויה להקטין ניגוד עניינים זה בכל הקש ור .למחירי הבדיקות ורמת השירות הניתנת יש לציין כי לעמדת מכון התקנים אין ניגוד עניינים כזה שכן ועדות התקינה אינן כפופות למנכ "ל המכון או לוועד הפועל ,והמנכ "ל אינו ממנה חברים ואינו יכול לפסול או לשנות החלטות של ועדות התקינה. 60 על פי חוות הדעת של דוד בועז, ,בהזמנת מכון התקנים המכון ערך לאחרונה בדיקה כלכלית חיצונית בנוגע למחירי .המכון ומצא כי תעריפי המכון סבירים ואף נמוכים ממחירי בדיקות דומות בחו"ל61 שיפור ה שירות ו קיצור זמן הבדיקה יש טענה של חלק מהיבואנים כי בדיקות מכון התקנים עבור חלק מהמוצרים עורכות זמן רב מדי והשירות הניתן על-ידי המכון אינו יעיל ומקצועי. 62 פתיחת בדיקת הייבוא לתחרות עשויה להביא לקיצור זמני הבדיקה לחלק .מהיבואנים בעבור חלק מהמוצרים כיום ה מכון הוא מונופול בתחום בדיקות הייבוא למוצרים הרלוונטיים , כך שהוא רשאי אך אינו חייב להתחשב ביבואן המ עוניין לזרז את בדיק ת ה מוצר ים . זאת ועוד, מחירי המכון הם בפיקוח והמכון אינו רשאי לגבות תשלום בעבור זירוז בדיקה כזו. מעבדה פרטית, בשונה ממכון התקנים, יכולה לזרז בדיקה עבור מוצר במקרה וישולם לה סכום גבוה יותר, או במקרה ומדובר בלקוח מרכזי וייתכן שגם לכלל הלקוחות בעניין זה יש לציין כי מכון התקנים הקים בשנים האחרונות את מש "י (מרכז שירות ליבואנים )ו שב ניתן מענה טלפוני ליבואנים. כמו כן, הוקם פורטל ממחושב ליבואנים שבו ניתן להזמין שירותים מהמכון. המכון גם פרסם ,לוחות זמנים מחייבים למתן תגובה ללקוח. על פי מבקר המדינה פעולות אלה של המכון הביא ו ליר ידה ניכרת ( בכמות התלונות שהתקבלו אצל מבקר הפנים של המכון309 תלונות בשנת2013 לעומת813 בשנת2011). עם זאת, ( שיעור לא מבוטל של הפניות, נכון לזמן הבדיקה, היו תלונות מוצדקות או מוצדקות חלקית34% בשנת2013 לעומת % 53 בשנת2011 .) 63 הגדלת התחרות עשויה להביא לשיפו ר השירות גם ללקוחות אשר יבקשו להישאר כלקוחות של מכון התקנים בשל הצורך הצפוי של מכון התקנים להשאיר אצלו לקוחות על-ידי שיפור השירות .כך ,גם שיפור שירות המכון וקיצור זמני הבדיקות בעבור חלק מהמוצרים עשוי להביא לירידה בהוצאות היבואנים ובכך להתג לגל לצרכנים בצורת ירידת מחירים. עם זאת, יש לציין כי חלק מהתקינה מחייבת זמני מ זערי לבדיקות64 . 58 ,מבקר המדינה דוח שנתי65 'א ', עמ454 - 419 . 59 ,מבקר המדינה דוח שנתי65 'א ', עמ443 ..." . למכון התקנים תפקיד מרכזי בתחום התקינה מחד גיסא ובתחום בדיקות התאמה לת"ר מאידך גיסא. פעילותו של המכון בשני התחומים יוצרת ניגוד עניינים מובנה בין תפקידו כגורם הבודק עמידה בתקנים ובין תפקידו כמי ששותף לתהליך קבלת התקנים עצמם. ההסתמכות הרבה של המכון על בדיקות היבוא כמקור הכנסה משמעותי עלולה להשפיע על ההתאמות הנעשות בתקנים הבין-לאומיים המאומצים בוועדות התקינה."... 60 דני ע ,ציוני, ממלא מקום מנכ"ל מכון התקנים הישראלי התייחסות המכון לדוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת , 5 ביוני2016 . 61 ,דוד בועז ייזום וייעוץ עסקי בע"מ הפרטת הגנת הצרכן: משמעויות ביטול בלעדיות מכון התקנים בבדיקת עמידת טובין מיובאים בתקנים רשמיים , נכתב בעבור מכון התק נים, מרס2016 . 62 ,איגוד לשכות המסחר :נייר עמדה הצעת חוק התקנים (תיקון-מעבדה מוסמכת לאישור ייבוא טובין) , 31 ינואר2016 . 63 ,מבקר המדינה דוח שנתי65 'א ', עמ454 - 419 . 64 ,מכון התקנים, עמדת מכון התקנים בנוגע לפתיחת בדיקות הייבוא לתחרות31 בינואר2016 . עמוד 19 מתוך 24 הכנסת מרכז המחקר והמידע סוגיות בטיחות מוצרי הייבוא כיום האמצעי המרכזי לשמירה על בטיחות האזרחים מפני מוצרי ייבוא מסוכנים הוא בדיקות ה מכון ה מתבצעות לפני הייבוא (אישור הדגם) ובדיקות הזיהוי (הנעשות בנמל או במח.)סן היבואן מכון התקנים, כגוף מונופוליסטי בתחום הבדיקות, אשר אינו תלוי ביבואן כזה או אחר, יכול להבטיח בדיקות בטיחות ברמה גבוהה. בנוגע למעבדות פרטיות למטרות רווח ,יש מתח מסוים בין הצורך לערוך בדיקות אמינות ולעמוד ב תנאי הרגולטור לבין הצורך לרצות לקוחות, בייחוד לקוחות מרכזיים אשר אובדנם עלול להקטין את ההכנסות ואף במקרים מסוים לאיים על .הישרדות המעבדה יש לציין כי לעמדת הרשות הלאומית להסמכת מעבדות ,פיקוח על המעבדות ודיווח המעבדות על שינוי משמעותי בהיקף פעילותם עשוי להפחית מ מתח זה. 65 עוד יש לציין כי במכון התקנים הצטבר ניסיון רב בכל הקשור לבדיקות ייבוא וכי למעבדות הפרטיות אין בהכרח ני סיון כ.זה כמו ,כן אחת מסוגיות הבטיחות היא כי לעיתים ההשפעה של אי התאמה לתקן מתגלה אחרי שנים רבות ולא ניתן ליחסה באותה עת לגורם מסוים. 66 יחד עם זאת ,ניתן ין י לצ כי מתח כזה קיים גם בתחומים אחרים במשק ,כמו בדיקות רישוי כלי רכב הנעשות בעשרות השנים האחרונות על- ידי מכונים פרטיים ברחבי הארץ ובדיקות של מוצרים נוספות הנעשות על ידי מכונים פרטיים (כמ ו .)בנייה, כיול, חשמל, אלקטרוניקה, קוסמטיקה ועוד לפי ועדת דויטש משנת2002 , תחרות בבדיקות מוצרי י יבוא עשויה לה ביא להוזלת מחירי הבדיקות ולהורד ת רמת הבדיקות. ה ו ועדה גרסה כי כאשר יש קשר מסחרי בין הנבדק לבודק, נוצרת מערכת יחסים מעוותת של ניגוד .אינטרסים, שבה הניזוק העיקרי הוא איכות הבדיקה67 ,יחד עם זאת יש לציין כי כבר כיום חלק מהמוצרים המיובאים נבדקים על ידי מעבדות שאינן מעבדות של מכון התקנים, כמו קוסמטיקה ומוצרי מזון להם השפעה על .בריאות הציבור לטענת הממונה על התקינה ,שינויים באופי הבדיקות ,פתיחת בדיקות הייבוא לתחרות והקלות אחרות בייבוא צריכות לבוא בד ובבד עם הגדלת הפיקוח בשווקי ם .יש לציין בעניין זה כי רפורמת התקינה ,הגדילה את תקן עובדי הפיקוח. 68 בלוח 4 להלן עובדי מ י נהל התקינה .במשרד הכלכלה לוח 4 – מספר עובדי מנהל התקינה (מאי2016 ) 69 תחום עובדים בפועל תקן עובדים בפועל ב- % מהתקן עובדי ימ נהל התקינה 26 37 70% מתוכם :זרוע האכיפה 14 22 64% מהנתונים בלוח עולה כי י במ נהל התקינה עובדים כ- 26 עובדים מתוך תקן של37 ( עובדים70% ), כאשר בזרוע האכיפה מועסקים 14 עובדים מתוך תקן של22 ( עובדים64% ). יש לציין כי למכון התקנים מאגר נתונים נרחב על נהלי בדיקה ועל יבואנים. ייתכן והקמת מאגר דומה על-ידי מעבדות אחרות א ו על-ידי ימ נהל התקינה יהיה תהליך מסורבל ,שעלול לפגוע בבטיחות השימוש במוצרים. עוד יש לציין כי הרשות להסמכת מעבדות גורסת כי ה מעבדות המוסמכת על ידה מתאימות לביצוע בדיקות ייבוא וכי הסמכתן נעשית מדי שנה וכי מכון התקנים עצמו אינו מבוקר על ידה. 70 .יש לציין גם כי מבקר המדינה מצא טעם לפגם שמעבדות מכון התקנים אינן מבוקרות על ידי הרשות71 65 ,אתי פלר, מנכ"ל הרשות הלאומית להבטחת מעבדות, דוא"ל3 ביוני2016 . 66 ,דני עציוני, ממלא מקום מנכ"ל מכון התקנים הישראלי התייחסות המכון לדוח מרכז המח קר והמידע של הכנסת , 5 ביוני2016 . 67 ,משרד הכלכלה והתעשייה הועדה לבחינת בדיקות התאמה לתקן של טובין מיובאים , דוח סופי, אוגוסט2002 ', עמ12 . 68 :איגור דוסקלוביץ, הממונה על התקינה, משרד הכלכלה, שיחה30 במאי2016 . 69 .שם 70 אילן לנדסמן, סמנכ"ל הסמכה, הרשות :הלאומית להסמכת מעבדות, שיחה2 במרס2016 . 71 ,מבקר המדינה דוח שנתי65 'א ', עמ454 - 419 . עמוד 20 מתוך 24 הכנסת מרכז המחקר והמידע אפשרות ל ירידה בהכנסות ה מכון לו ירידה במספר עובדי ו כאמור, מכון התקנים הוא תאגיד סטטוטורי ,ה מספק לממשלת ישראל ולאזרחי ישראל שירותים נחוצים, בניהם תפעול ועדות תקינה, איסוף מאגר נתונים על עמידת ה יבואנים בתקנים ,התמחות ביצ רת י תקנים וידע רב על מערך התקינה ועל דרישות בטיחות. פתיחת שוק בדיקות הייבוא לתחרות עשויה להביא ל ירידה ב הכנסות ה מכון .כך ,ה מכון מאוזן כיום מבחינה תקציבית (כאמור בשנת 2013 ,הפסיד המכון כ- 1.5 מיליון₪ ). פתיחת שוק ות ק בדי מוצרי הייבוא לתחרות עשויה להביא ל הקטנת הכנסות בשל מעבר לקוחות למעבדות אחרות ובשל הצורך לשפר את השירות שניתן ללקוחות על .מנת לשמרם כמו כן ,בדומה לרפורמ תו אחרות, 72 משרד הכלכלה עשוי שלא לאפשר למכון התקנים ל ה עלות מחירים בעבור מוצרים פחות יר ווחים או הפסדי ים .ועשוי לעכב הורדת מחירים בחלק מהמוצרים הירידה בהכנסות עשויה להקשות על המכון לבצע את פעילות התקינה המוטלת עליו על- ידי המדינה ,זאת ללא סיוע נוסף של המדינה. בנוסף ,, פתיחת השוק לתחרות עשויה להביא לירידה במספר עובדי המכון. עם זאת יש לציין כי פתיחת השוק לתחרות עשויה להביא לגידול במשרות במעבדות מתחרות, אשר ידרשו לכוח עבודה נוסף , אולם לא ניתן ל הבטיח את תנאי השכר הנוכחים לש חלק מ עובדי ה מכון אשר ייתכן ש יעברו לעבוד במעבדות הפרטיות. קיים תהליך המתקרב לסי מו ו של הערכת רגולציה ( RIA ) על נושא הייבוא בו לוקחים חלק משרד הכלכלה והתעשייה, משרד האוצר, משרד הגנת הסביבה, משרד המשפטים ומשרד הבריאות. תהליך כזה מתעדף דרכי פעולה .שונות על מנת להקל בייבוא לישראל73 אין מן הנמנע כי הקלה בייבוא לישראל, אשר יכלול גם הקלות ליבואנים ,בבדיקות עשויה להביא ל ירידה נוספת בהכנסות מכון התקנים. הגדלת הוצאות הממשלה פתיחת שוק בדיקות הייבוא לתחרות עשוי ה להגדיל את הוצאות הממשלה במספר אפיקים ,לרבות:  מימון :התקינה כיום, חלק מהוצאות התקינה ממומנות על-ידי מכון התקנים מ הכנסות בגין בדיקות מוצרי הי יבוא. מכיוון שההכנסה מבדיקות יבוא צפויה לרדת ,במקרה ושוק הבדיקות יפתח לתחרות ,ייתכן והממשלה תצטרך להגדיל את היקף המימון לכתיבת תקנים רשמיים ולא רשמיים.  הגדלת כוח האדם בממונה על התקינה: פתיחת שוק הבדיקות לתחרות היו עש לדרוש כוח אדם רב יותר ב יחידת ה ממונה על התקינה, בין השאר להרחבת הפיקוח בשווקים, להרחבת הפיקוח על המעבדות הנוספות, לכתיבת נהלי בדיקות ה נעשים היום על-ידי מכון התקנים (נ והל 401 ונ ספחי ש ,)'לניהול מאגר מידע של יבואנים (על מנת לעקוב אחרי ההיסטוריה של היבואן ב כדי לדעת אם הוא זכאי לדרישות מקלות או מחמירות ,)לניהול מאגר מידע של טי י פר ייבוא (ב כדי )למנוע מצב בו משלוח שנפסל מוגש למעבדה אחרת ולניהול ערבויות וחילוט ערבויות (כ יום מכון התקנים מנהל זאת74 ).  הקמת מאגרי מידע ומימון אחזקתם: .כאמור ייתכן ויש להקים מאגרי מידע חדשים על היבואנים ועל משלוחים .להקמת מאגרים אלו והחזקתם עלות  מימון פרישה לעובדי מכון התקנים: .ייתכן ופתיחת שוק הייבוא תאלץ את מכון התקנים לקצץ בתקן כוח האדם בדומה למקרים דומים75 ,עשויה המדינה לממן חלק מעלויות הפרישה. 72 לדוגמה, הרפורמה בדואר ישראל, בה הדואר מחויב במחירון ,ואילו המתחרים אינם. להרחבה ראה: איתמר מילרד תיאור הרפורמה בחברת דואר ישראל בע"מ, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, יולי2015 . 73 :אלרועי ינון, משנה למנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, שיחה30 במאי2016 . 74 ,מכון התקנים עמדת מכון התקנים בנוגע לפתיחת בדיקות הייבוא לתחרות , 31 בינואר2016 . 75 ,לדוגמה הרפורמה בדואר ישראל, בה המדינה מימנה חלק מעלויות הפרישה של עובדים. להרחבה ראה: איתמר מילרד ב קשה לאישור השקעת המדינה בחברת דואר ישראל בע"מ, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אפריל2015 . עמוד 21 מתוך 24 הכנסת מרכז המחקר והמידע 5. עמדות הצדדים 5.1 . משרד הכלכלה והתעשייה76 משרד הכלכלה והתעשייה מצוי בסופו של תהליך הערכת רגולציה ( RIA ) בנושא תקינה ויבוא שמבוצע יחד עם משרד האוצר, משרד המשפטים, משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה. התהליך כולל סריקה יסודית של עולם התוכן תוך בחירה בין חלופות שונות לפעילות .הממשלה בנושא המשרד פועל בצורה נחרצת לייצור תהליכים על מנת לפשט את הליכי הייבוא, הכוללים ביטול חלק מהתקנים הרשמיים, קידום הסכמי הכרה הדדית של מכון התקנים, בניית מודלים להקלה בייבוא והעברת מוצרים מקבוצות סיכון גבוהות לקבוצות סיכון נמוכות (בהן תהליך הייבוא הוא פחות מסורבל). תהליכים אלו, עתידים להקטין את כמות הבדיקות באופן ניכר. 5.2 . מכון התקנים77 מכון התקנים מתנגד להצעת החוק. לפי מכון התקנים, מטרת הרגולציה הקיימת היא הגנה על הצרכן מפני סיכונים הקיימים במוצרי צריכה ביתיים ופתיחת השוק לכניסת מעבדות נוספות מגדילה את הסיכון לאחרונים במידה שאינה סבירה. העלויות הנגזרות מעבודות המכון, אינן גדולות מהנזקים בגוף ורכוש. להלן עיקרי הסיבות :להתנגדות להצעת החוק  כיום המדיניות שמוביל משרד הכלכלה היא צמצום תקנים מחייבים והגדלת מספר המוצרים הדורשים התחייבות ייצרן בלבד ללא בדיקות. פת חת י שוק בדיקות הייבוא לתחרות היא .פעולה לכיוון המנוגד  מעבדות חדשות יפעלו להגדלת מספר הבדיק ות ,בשונה ממדיניות משרד הכלכלה.  אם מצמצמים את הבדיקות ,מדוע צריך להכשיר צוותים במעבדות חדשות שאינן מפוקחות.  מכון התקנים הוא תאגיד ללא מטרות רווח, אשר פועל לרווחת הציבור. זאת בשונה למעבדות פרטיות אשר פועלות על מנת להגדיל את רווחיה ן.  יש קושי גדול יותר לבטל אישור שניתן למעבדה מאשר לתת אותו.  עלויות הבדיקות אינן גבוהות ואינן מצדיקות כניסה של מעבדות נוספות לתחום.  ל מכון .התקנים ידע וניסיון חשובים ירידה .בהכנסות המכון עלולה לסכן את המכון ואת נכסיו עוד על פי מכון התקנים, ובהתבסס על ניתוח של חברת דוד בועז, יש לבצע מבחני רפורמה מקובלים ובינהם מענה לארבע ה מבחנים , כלהלן: 78  האם קיים כיום כשל בבדיקות תואמות? בשנים .האחרונות התייעל הבדיקות ותהליכי התקינה במישורים רבים כמו כן, .חלה ירידה משמעותית בכמות התקנים הרשמיים ובחובה לבדוק בפועל את המוצרים בחינת סבירות השירות ומחיר י ו סבירים, כך גם על פי חברת תבור אשר הגישה דוח לממונה על התקינה. לסיכום, נראה כי לא שורר כיום כשל מהותי בבדיקת תאימות וכי יעדי בדיקת התאימות מושגים באופן סביר ואף למעלה מזה.  אם ?קיים כשל, מהם גורמי הכשל הכשלים בשוק נובעים מכך שבדיקות הי בוא אינן מלוות בהגברת האכיפה והפיקוח על עמידת המוצרים בתקנים ובדיקות בשוק, .באחריות משרד הכלכלה חלק מהרביזיות שהציעה מכון התקנים נמצא בהמתנה ממושכת אצל הממונה על התקינה .על- ,כן הגורם המאסדר הוא גורם הכשל העיקרי. 76 :אלרועי ינון, משנה למנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, שיחה30 במאי2016 . 77 ,מכון התקנים עמדת מכון התקנים בנוגע לפתיחת בדיקות הייבוא לתחרות , 31 בינואר2016 . 78 דוד בועז- ,ייזום ויעוץ עסקי בע"מ, עבור מכון התקנים התייחסות לניתוח הכלכלי של מרכז המחקר והמידע של הכנסת , 5 ביוני2016 . עמוד 22 מתוך 24 הכנסת מרכז המחקר והמידע  מהם ?הצעדים הנדרשים לטיפול בגורמי הכשל שיפור תהליכי התקינה ובדיקת התאימות טמון בצעדי אסדרה ולא בבלעדיות מכון התקנים.  האם הצעת החוק עולה בקנה אחד עם הצעדים הנדרשים? התחרות אינה מטרה כשלעצמה ומכיוון שחלק ניכר מהתקינה בישראל מתבצע ללא בדיקות כלל באמצעות הכרה הדדית ,אימוץ תקינה בינ "ל ושימוש בהצהרת יבואנים . כמו כן, יישום החוק לא יפחית את הנטל הרגולט רי ו ולא יתורגם לחיסכון כלכלי . על כן, הצעת החוק ,לא תשפר .ככול הנראה, את מצב התקינה בישראל ולא תביא לשיפור השירות או לירידת מחירים לדברי ,המכון במקרה ויפתח השוק לתחרות ,על המחוקק ועל הממשלה להבטיח את הדברים הבאים:  אחידות בנהלים הקובעים את משטר הפיקוח: יש להגדיל את כוח האדם בממונה על התקינה על מנת לקבוע כיצד בפועל הבדיקות צריכות להיעשות (נוהל401 של המכון ומסמכי ש.)'  אחידות בהקלות והחרמות במשטר הפיקוח: יש להקים אצל הממונה מאגר נתונים וב הל ונת רשימת היבואנים .והעבר שלהם  אמינות הבדיקות : ייתכן ולקוחות יעדיפו את המעבדה המקלה, על כך על הממונה להבטיח את אמינות ,הבדיקות. כמו כן ישנה ,סבירות שיבואן שאינו מרוצה מתוצאות המעבדה, יגיש את אותו מוצר למעבדה אחרת בה אולי הוא יצליח לעבור. צריך להבטיח מניעת מעב ר משלוחים אשר נפסלו .ממעבדה למעבדה  אחידות הפיקוח המינהלי והכספי :על המכון קיימת רגולציה מכבידה בשונה ממעבדות פרטיות .יש להבטיח רגולציה דומה בשביל לשמור על תחרות הוגנת.  שירות לכל הבדיקות : מכון התקנים מציע שירות לכל הבדיקות גם כלכליות וגם פחות כלכליות. יש להבטיח כי מעבדה פרטית תבצע את כל הבדיקות בענף כלכלי מסוים .ולא רק את הבדיקות היותר כלכליות  מימון התקינה :כיום התקינה ממומנת בין השאר מהכנסות המכון מבדיקות יבוא .במקרה של פתיחת שוק הבדיקות לתחרות ,על הממשלה לממן את התקינה. 5.3 . ועד עובדי מכון התקנים הישראלי79 לדעת ועד העובדים הצעת החוק אל תפחית את מחירי המוצרים ,המזון והדיור ,אל תקטין את יוקר המחייה לו א תגדיל את הסחר הישראלי. הצעת החוק תביא להגדלת הסכנה לבטיחות ובריאות ציבור הצרכנים , זילות בבדיקות היבוא ועשויה להביא לאובדן מרכז ידע רב שונים ומקצועיות מן המעלה הראשונה אשר משמשים את מדינת ישראל לטובת בטיחות ובריאות אזרחיה וכלכלתה .עוד יש לציין כי פתיחת השוק לתחרות אינה ניתנת לביטול ,בגדר את הנעשה אין להשיב. במידה ויוחלט בסופו של תהליך לאשר את החוק במתכונת כזו או אחרת, עמדת ועד העובדים היא שכל רפורמה מהותית בנושא, כפי שהצעת החוק ,מנסה לקדם חייבת להיעשות באחריות ומתוך התחשבות .בהשלכות הדרמטיות והמידיות שיש לה על עתידו וקיומו של מכון התקנים הישראלי והמשך העסקתם של עובדיו להלן הנקודות העי קריות שצריך לקחת בחשבון כאשר בוחנים את התיקון המוצע בהצעת החוק:  מכון התק נים הישראלי הינו ת שתית לאומית הכרחית ,: כך המכון הינו מוסד ציבורי וסטטוטורי ועליו להמש יך להיות זרוע ביצוע של המדינה. כיום .המכון מממן פעילות הפסדית באמצעות פעילות רווחית בענפים אחרים לאחר הפת יחה לתחרות, יש צורך להסדיר את מודל התקצוב והתמחור של המכון בתחומים השונים כך שניתן .יהיה לקיים את הפעילות באופן כלכלי גם ללא הסבסוד הצולב הקיים כיום עוד יש לציין כי המכון מבצע פעולות מנהלתיות שלעמדתנו הממשלה היית ה צריכה לעשות והוא עושה זאת ללא כל ת.מורה 79 ,סמי שלום, יו"ר ועד עובדי מכון התקנים הישראלי, דוא"ל5 ביוני2016 . עמוד 23 מתוך 24 הכנסת מרכז המחקר והמידע  הדרגתיות התהלי ך: פתיחה מידית לתחרות של כל פעילות המכון, כפי שהצעת החוק מציעה, תפגע הן בציבור הצרכנים והן בעובדי מכון התקנים הישראלי. הפגיעה בציבור הצרכנים, בבטיחותם ובבריאותם ,ת היה כתוצאה מכך ש אין אפשרות להקים מערך פיקוח מיטבי על בסיס ה"שחקנים החדשי ם" בשוק הבדיקות. עובדי מכון ,התקנים הישראלי ייפגעו שכן כניסה מהירה של מתחרים חדשים תהיה לתחומים הרווחיים ותוביל בוודאות .לירידה בנפח פעילות המכון ולפיטורים נרחבים של עובדיו לאור זאת, יש להבטיח את הדרגתיות התהליך על פני 6-5 שנים לפחות .יש למפות ולבחור תחומים שיכולים להיפתח לתחרות ,תוך ניתוח כלכלי של ההשפעות , זאת תוך כדי תוך פגיעה מינימלית במכון ובעובדיו .לאחר פתיחת תחום לתחרות ,יש לבחון את התוצאות על הצמיחה ,על ההגנה על הצרכן ועל הכדאיות ורק לאחר מכון לבחון פתיחת תחום נוסף לתחרות.  סיוע של המדינה בפרישת עובדים: המכון התנהל כזרוע ביצועית של המדינה , ולכן הוא אימץ הסכמי שכר ונורמות יחסי העבודה הנהוגות במגזר הפרטי ואימץ את העלויות הכרוכות בכך . פתיחה פתאומית ובלתי מרוסנת לתחרות צפויה לגרום לפיטורים המוניים ולצמצום דרמטי בכוח האדם של המכון. כיום, אין למכון עודפ י מזומנים ו/או נכסים נזילים אחרים ו/או מבנים שיאפשרו תשלום תנאי פרישה הנהוגים במכון ובמקבילות שלו בסקטור הציבורי .על כן, הממשלה תצטרך לסייע למכון בתהליך האדפטציה של הפתיחה לתחרות בדומה לתהליך .שנערך עם אגד ודן 5.4 . איגוד לשכות המסחר80 איגוד לשכות המסחר תומך בהצעת החוק ,וגורס כי היא מהווה הזדמנות פז לביצוע שינויים מבניים במכון , שההנהלה רוצה לעשות ן אך אינה .יכולה מכון התקנים הוא גוף מקצועי ,ידוע ומוכר .עם זאת ,מכיוון הש מכון הוא מונופול סטטוטורי בתחום בדיקות ההתאמה לתקן של מוצרי יבוא רבים, ה וא מוגבל ביכולתו להתייעל ואין לו תמריץ להתייעל .יש לציין כי אף שחל שיפור במתן השירות ליבואנים ,יבואנים מוס פים י לדווח על קשיים רבים בקבלת שירות יעיל ,מהיר ומקצועי מהמכון ועל מחירון גבוה מדי . קשיים אלה מהווים חסם יבוא אשר משפיע בצורה ישירה ועקיפה על יוקר המחייה במשק ומונע ים תחרות הוגנת ושוויונית בין מוצרי ייבוא למוצרים מקומיים. ביבוא טובין לישראל חסמים רבים, להלן החסמים העיקריים לפי איגוד לשכות המסחר:  .הרגולציה בבדיקות תקן בישראל שונה מהותית מהמקובל במדינות המפותחות  אכיפה מפלה של התקינה על הייבוא לעומת הייצור המקומי.  חיוב להיבדק על-ידי .מכון התקנים בלבד  נהלי בדיקה מפלים ומכבידים בייבוא.  זמני המתנה ארוכים לקבלת אישורי תקן.  אינטרסים מנוגדים המשפיעים על התנהלות המכון. 5.5 . התאחדות התעשיינים81 התאחדות התעשיינים אינה תומכת בהצעת החוק. עמדת התאחדות התעשיינים מבוססת בין היתר על חוות דעת שהוגשה לה על-ידי גרישה יד יטש ,הממונה על התקינה לשעבר. 82 לפי חוות דעת זו ,אין לאשר כניסת מעבדות נוספות לתחום בדיקות הייבוא ,בשל הסיבות הבאות: 80 :איגוד לשכות המסחר, נייר עמדה הצעת חוק התקנים (תיקון-מעבדה מוסמכת ל אישור ייבוא טובין) , 31 ינואר2016 . 81 :אייל פרובלר, התאחדות התעשיינים, דוא"ל6 במרס2015 . 82 ,גרישה דייטש חוות דעת בנושא מתן אישורי ייבוא על-ידי מעבדות נוספות , 14 בדצמבר2015 . החוות דעת נכתבה בעבור התאחדות .התעשיינים ובהזמנתה עמוד 24 מתוך 24 הכנסת מרכז המחקר והמידע  תרי יצ לובי למען יותר בדיקות חובה.  המעבדות יתחרו רק על הבדיקות הרווחיות ,כך שלא יהיה מי שיערוך את הבדיקות המשתלמות פחות.  המעבדות יפעלו לריצוי הלקוח ו'יעגלו פינות.'  תחרות פרועה בענף תביא לקריסת ו.  בדיקות רבות הן רב- תחומיות ורק למכון התקנים יש מעבדות בכל התחומים.  קושי בחתימה על הסכמי הכרה הדדית.  על מינהל התקינה יהיה לבנות ולעדכן תקופתית נוהל לביצוע בדיקות למאות תקנים.  ירידה בהיקף ה אכיפה בשווקים ,בשל הצורך להפנות את משאבי מינהל התקינה לפיקוח על המעבדות.  מכון התקנים הוא .גוף מבוקר בשונה ממעבדות פרטיות עם זאת ,ובמקרה ויחליטו לאשר את הצעת החוק ,יש לפעול לפי העקרונות הבאים:  הפרטת הבדיקות רק לגבי מעבדות מאושרות על-ידי .מינהל התקינה  אם יוחלט על הכנסת מעבדות בדיקה מחו "ל יש לחייב ן .בפתיחת נציגות מקומית  יש לקבוע את אמות המידה הנדרשות ממעבדות אלו בבדיקות ייבוא.  מעבדות חייבות להיות רב-תחומיות.  יש לבחון את ההשלכות התקציביות של פתיחת השוק על מכון התקנים. עוד יש לציין כי לעמדת התאחדות התעשיינים ,הרכב מוסדות המכון (מועצת המכון ,עד ו הו הפועל, ועדות מרכזיות )וועדות טכניות הוא .הרכב נכון ומאוזן 5.6 . הרשות הלאומית להסמכת מעבדות83 הרשות הלאומית להסמכת מעבדות הנה תאגיד סטטוטורי שהוקם על פי ,חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות התשנ"ז1997 במטרה להסמיך מעבדות, קרי להכיר ביכול ו ת ובכשירות המקצועית של מעבדות לכייל, לערוך ,בדיקות, לפקח בהתאם לתקנים, תקנות ומסמכי ייחוס אחרים. לעמדת הרשות יש לתמוך ברוח הצעת החוק ולפתוח את שוק בדיקות הייבוא לתחרות. כבר כיום ישנן מעבדות המבצעות בדיקות יבוא עבור מו צרים מיובאים בתחומים אשר באחריות משרד הבריאות ומשרד החקלאות. בישראל יש מעבדות מוסמכות רבות שיכולות לערוך את הבדיקות המבוצעות כיום על ידי מעבדות מכון התקנים. המעבדות יכולות להיערך לביצוע בדיקות אילו בזמן קצר יחסית ומעבדות נוספות יכולות להתאים את עצמן לבדיקו .ת מוצרי ייבוא בהתאם לרמות הסיכון השונות 83 אתי פלר, מנכ"ל הרשות הלא ,ומית להסמכת מעבדות3 ביוני2016 .