החלטות ועדה
הכנסת
הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים
מספר פנימי: 2204437
ב' בסיוון התשפ"ג
22 מאי 202322 במאי 2023
מושב ראשון, הכנסת ה-25
מכובדיי,
סיכום והחלטות ועדה מישיבה בנושא "שחיקת השכר והשפעתה על צעירים/ות"
הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים קיימה דיון ביום שני, י' באייר התשפ"ג (1 במאי 2023) בנושא שבנדון. הרקע לקיום הדיון - שחיקת שכר המינימום לצד עליית המחירים בישראל והשפעת הדברים על יכולת הקיום של צעירים וצעירות בישראל.
במהלך הישיבה -
הח"מ, יושבת ראש הוועדה, חה"כ נעמה לזימי, פתחה בברכות לרגל חג ה-1 במאי, וציינה כי יש מי שחושב שהחג מיושן ותם זמנו, אך המאבק לא תם. זהו יום שמסמל מאבקים גדולים, מאבק על הצורך בשיפור תנאי עובדי הקצה, את הצורך להעלות את שכר המינימום, את הצורך לאזן בין שעות עבודה לשעות משפחה ופנאי: "כלל המחקרים מראים ששעות ארוכות מדי פוגעות בפריון העבודה של עובדים, ולהיפך. רואים את זה בכל המדינות שבן הפחיתו את שעות העבודה. פריון העבודה עלה בהן כמו גם מידת האושר בקרב העובדים. יש צורך בניתוק העובדים מטכנולוגיות שהופכות אותם לזמינים כל הזמן. יש צורך לשנות דפוסי עבודה ליותר היברידיים. סוגיית הבסיס היא שכר המינימום – העוני מעוות וצריך לחלוף מן העולם. חוק שכר המינימום הוא זה שמאפשר העלאת שכר, ועדיין אינו ריאלי ליוקר המחייה". יושבת ראש הוועדה התריעה מפני קריסת תשתית הרווחה בישראל.
חבר הוועדה, חה"כ יוסף עטאונה, העיר על הכשל בפיתוח החינוך הטכנולוגי שהיה יכול לתת מענה ראוי לשוויון ההזדמנויות בקרב הצעירים בישראל. חה"כ עטאונה נתן כדוגמא את פינלנד בה קיימת מערכת חינוך מוצלחת ומתקדמת, ענף החינוך הטכנולוגי בה נמצא במקום מרכזי ומתקדם.
מר עמית בן צור, מנהל פורום ארלוזורוב, הציג נתוני סקר השוואתי לפי גיל המועסקים ולפי ענפי עבודה מרכזיים משנת 2012 ועד היום, לצד נתוני יוקר המחייה בישראל ביחס למדינות ה-OECD. מן הנתונים עלו המגמות האלו – ישראל מצויה בפער של 28% בין יוקר המחייה לבין יכולת ההשתכרות בישראל ביחס למדינות ה-OECD; לצד צמיחת הפריון, מתחילת שנות האלפיים יש התנתקות בין הפריון לבין השכר ולכן לא מספיק להעלות רק את הפריון, אלא יש צורך בהעלאת השכר בהתאם; אי השיוויון בשכר בין ענפי הכלכלה הגיע לשיא של העשור האחרון; יש ירידה משמעותית של צעירים בשוק התעסוקה. נעלמו 100 אלף צעירים/ות משוק התעסוקה כשלא ברור מה קרה איתם – האם יצאו לגמרי משוק התעסוקה? האם הפכו לפרילנסרים? האם למעסיקים אין יכולת להעלות את השכר כי אז לא יוכלו להתקיים בעצמם?; ענפי התעסוקה של צעירים/ות לא חזרו למצבם מלפני הקורונה, כשהענף בעל השינוי המשמעותי ביותר הוא ענף שירותי מזון ומשקאות שעובדים בו היום לאחר הקורונה פחות 30 אלף צעירים/ות ועל המדינה למצוא להם פתרון – על המדינה לייצר להם מקומות תעסוקה חלופיים; ביטחון תעסוקתי אינו פורמט ששייך עבר. צעירים/ות של ימינו זקוקים אף הם לביטחון תעסוקתי כפי שעלה בסקר ששאל האם הם מפחדים מפיטורים בעבודתם. שיעור המשיבים "חשוב/חשוב מאוד" כמעט זהה בכל קבוצות הגיל (מגיל 18 ועד 65 ומעלה).
מר אביעד הומינר-רוזנבלום, סמנכ"ל תוכן ומדיניות בקרן ברל קצנלסון, העלה בישיבה את ההסכם החדש בין ההסתדרות לאוצר לפיו יקוצרו שעות העבודה היומיות של עובדי המדינה ל-8 שעות עבודה ביום, בתקווה שאופן העסקה זה יגיע לכלל העובדים במשק. הומינר הוסיף את השחיקה המשמעותית של השכר הריאלי ביחס ליוקר המחייה, כך שעתה גם מעמד הביניים מרגיש זאת היטב, ציין כי תוכנית המדינה אינה פותרת את בעיית שכר המטפלות ולסיום העלה את סוגיית ריב הסמכויות בין משרדי העבודה והכלכלה על אגף ההכשרות המקצועיות, בשעה שאין חולק על כך שליבת ההקשר המקצועי כמובן מצוי במשרד העבודה ושם יש להשאיר את האגף. עד אז, ריב הסמכויות מזיק לפריון במשק ומונע הכשרות מקצועיות לצעירים.
מר רום בר-אב, רפרנט תעסוקה באגף התקציבים של משרד האוצר, ציין שאכן האינפלציה השנה גבוהה וחריגה, אך ציין כי שחיקת השכר הריאלי הינה תופעה גלובלית שישראל ניזוקה ממנה פחות יחסית למדינות גוש האירו ולארה"ב למשל. בר-אב הזכיר כי השנה עלה שכר המינימום ב-5%. בר-אב נתבקש להעביר לוועדה השלמת נתוני פריון ושחיקת השכר הריאלי בראי משרד האוצר.
גב' אורטל מקונן, מנהלת תחום צעירים ויוצאי אתיופיה במשרד העבודה התייחסה לסוגיית הסמכויות על אגף ההכשרות המקצועיות בין משרדי הממשלה, וציינה כי המגעים עדיין נמשכים וטרם נתקבלה החלטה בעניין. מקונן נתבקשה להשלים לוועדה נתונים בדבר כלכלת העבודות הזמניות ("כלכלת החלטורות"), וכן להעביר את ממצאי העבודה הנעשית במשרד בתום ההצגה לשר.
מר יובל ריבלין, יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית ציין כי עוד ועוד סטודנטים פורשים מלימודיהם האקדמיים בשל מצוקה כלכלית ושמדובר בגורם הראשי לנשירה מלימודים אקדמיים. ריבלין ציין כי שכר הלימוד עלה השנה ביותר מ-500 ₪ לתואר הראשון כך שהוצאותיו של סטודנט היום הוא 10,500 ₪ שכר לימוד שנתי + 6000 ₪ ממוצע הוצאות חודשיות, בשעה שממוצע ההכנסות החודשיות עומד על 5000 ₪ בלבד. כלומר, בממוצע, סטודנט מסיים שנת לימודים במינוס של כ-12,000 ₪. ריבלין ציין שסטודנטים היום לא מקבלים סיוע מהמדינה, ורבים מהם גם חסרי תמיכה מההורים, והעלה את הצורך בתקצוב קרן הסיוע לסטודנטים בתקציב המדינה הקרוב. כמו כלל המשתתפים בוועדה מהחברה האזרחית, ריבלין קרא להעלות בדחיפות את שכר המינימום כך שלפחות יהיה שווה לגובה ממוצע ההוצאות של סטודנט, וביקש את עזרת המדינה לסטודנטים לעבוד ולהתקיים כמו שצריך.
מר שמעון וייס, מנהל תחום בכיר ברשות הצעירים, אמר לוועדה כי ברשות עדיין לא מכירים את כלל הנתונים שצוינו בישיבה מעבר לשנת 2020. עם זאת, בתקופת הקורונה האוצר תקצב 50 מלש"ח לטובת מלגות לסטודנטים, והרשות יצרה תשתית לאומית המאפשרת העסקת סטודנטים באמצעות מלגות אלו.
אדם בלומנברג, סמנכ"ל אגף כלכלה ומדיניות בהסתדרות החדשה וראש האגף לאיגוד מקצועי, העלה כמה כלים שעל המדינה לייצר, ביניהם, "כלכלת פלטפורמות"; הגבלת עבודה שעתית לתקופות ולענפים ספציפיים בלבד, שכן לרוב מדובר בצורת העסקה פוגענית, שמרבית המועסקים בה הם משכבה סוציו-אקונומית נמוכה; עיגון האגף להכשרות המקצועיות תחת משרד העבודה שזוהי ליבת מקצועיותו ועוד.
מר אורי מתוקי, יו"ר אגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות הנוער העובד והלומד התריע כי צעירים הפכו להיות חיות הניסוי במעבדה של שוק התעסוקה החדש, העלה את חשיבות הרשת החברתית על יכולת התעסוקה של צעירים כיום, התריע מפני מצבם הכלכלי הקשה של צעירים חסרי תמיכה כלכלית ממשפחתם, ומפני תופעת "נועריזציה" של ענפי תעסוקה של צעירים: "פעם יכולנו להיות גם סטודנטים וגם לעבוד. היום זה בעייתי". אחת מהתופעות שהעלה בפני הוועדה היתה היעלמות מלצרים מאזור המרכז, שכן אין ביכולתם לשלם את דמי השכירות הגבוהים באזור זה.
בסיום הישיבה החליטה הוועדה -
1. הוועדה קוראת לשרי העבודה והכלכלה ליישב את המחלוקת בדבר הסמכויות על ההכשרות המקצועיות - מחלוקת שפוגעת בפריון העבודה ומונעת הכשרות מקצועיות מצעירים. כפי שציינו גורמי המקצוע, הוועדה סבורה שיש לעגן את מקומו של האגף תחת משרד העבודה.
2. גובה שכר המינימום כיום הוא פחות מממוצע ההוצאות החודשיות של סטודנטים/ות. המדינה צריכה לתת על זה את הדעת אם ברצונה לסמוך על דור ההמשך פה. לא ייתכן שסטודנטים/ות יסיימו את שנת לימודים במינוס של 12,000 ש"ח. הוועדה קוראת למדינה:
א. לתקצב סיוע לסטודנטים בתקציב המדינה באמצעות קרן הסיוע לסטודנטים.
ב. לצמצם פערים כלכליים וחסמים כלכליים, שלא מאפשרים לסטודנטים/ות חסרי תמיכה כלכלית מבית נגישות לפרקטיקות, נגישות לסיום תואר ראשון, נגישות לתואר שני וכדומה, שיאפשרו להם ולהן יכולת השתלבות עתידית בשוק התעסוקה ושכר גבוה יותר. מדובר בחסם לכניסת סטודנטים/ות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך לשוק התעסוקה ולמוביליות חברתית.
3. הוועדה רואה צורך ברגולציה ובהגבלת העסקה שעתית. מדובר בהעסקה פוגענית שמדרדרת אותנו מוסרית כחברה. גם כך מרבית המועסקים בצורת העסקה זו הם מהשכבה הסוציו-אקונומית של מדינת ישראל, והעסקתם בצורה זו מעמיקה את הפגיעה בהם.
4. על הממשלה לקדם הסכמים ענפיים והסכמים סוציאליים הכוללים אופק שכר ראוי, דווקא עבור אותם ענפים של השכבות הנמוכות. כלל ההסכמים כמובן צריכים להיות תחת הסתכלות ותכלול כלל העדפות המדינה, כפי שעשו בענף הטכנולוגי, ותוך החרגת הנומרטור מהסכמי השכר.
5. הוועדה מודאגת מהדרדרות עולם העבודה המתגבש על צורות ההעסקה החדשות והפוגעניות, שהפך כפי שנאמר בישיבה, את הצעירים/ות המוחלשים לחיות ניסוי במעבדה של עולם זה.
6. אם פעם סטודנטים/ות היו יכולים ויכולות לעבוד במקביל ולהתקיים מהכנסתם/ן - הרי שהיום הוצאות הדיור, מחירי המזון וכדומה אינם מאפשרים זאת, ומצבם/ן הכלכלי הופך לסיבה המרכזית לנשירה מלימודים אקדמאיים. גם כך נפגעת היכולת שלהם/ן להשתלב בשוק התעסוקה ולהתקיים בכבוד. גם כך נפגעת זכותם/ן למוביליות חברתית.
7. יש לשקלל את יוקר המחייה, עליית המחירים וממוצע ההוצאות לקיום במדינה בקביעת שכר המינימום.
8. הישיבה הזו היא תוצר נוסף של השלכות האינפלציה הגבוהה, ומהווה עדות קריטית לצורך בהורדת המחירים בכל.
בכבוד רב,
חה"כ נעמה לזימי
יו"ר הוועדה
העתקים:
פרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה
לכבוד
מר יואב בן צור
שר העבודה לכבוד
חה"כ ניר ברקת
שר הכלכלה והתעשייה לכבוד
מר בצלאל סמוטריץ'
שר האוצר