החלטות ועדה
הכנסת
הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים
מספר פנימי: 2204321
ירושלים, ט"ז באייר התשפ"ג
7 במאי 2023
מושב ראשון, הכנסת ה-25
לכבוד (לפי סדר א'-ב')
מר יואב בן-צור - שר הבריאות
מר יעקב מרגי – שר הרווחה והביטחון החברתי
מר בצלאל סמוטריץ' - שר האוצר
מכובדיי,
סיכום והחלטות ועדה מישיבה בנושא "השלכות המצב החברתי, ביטחוני ופוליטי על בריאות הנפש של צעירים/ות ובראי הדורות הבאים"
הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים קיימה דיון ביום ראשון, ב' באייר התשפ"ג (23 באפריל 2023) בנושא שבנדון.
במהלך הישיבה -
הח"מ, יושבת ראש הוועדה, חה"כ נעמה לזימי פתחה את הישיבה: "אין בריאות בלי דמוקרטיה, וחרדה היא דבר ממשי ומייצרת מציאות. אנשים דואגים למצבם והדאגה היא בעיקר בקרב צעירים". עוד התריעה מפני קריסה אפשרית של שירותי הרווחה במידה ולא יינתן תקצוב ראוי של כלל הרצף הטיפולי שירותי הרווחה בישראל.
חברת הוועדה, חה"כ שרון ניר, אמרה כי החוסן הלאומי בשפל חסר תקדים, וכי לקרע ולשסע בעם יש השלכות שונות. חה"כ ניר קראה לחזק את שדרת הצעירים בעם וביקשה לקיים שיח על מרכזי החוסן ועל הקריטריונים לזכאי הטיפול בהם.
שירי דניאלס, מנהלת מקצועית בער"ן, סיפרה בישיבה כי בארבעת החודשים האחרונים התקבלו במוקד 74,000 פניות, 25-20% מתוכן (כ-18,000 פניות) עוסקות במצב החברתי-פוליטי. 5% מהפניות מגיעות מבני נוער, חיילים וצעירים וכ-50% מההורים שמודאגים לגבי ילדיהם ועתידם: "הפניות התרבו כל כך מבחינת נפח ועוצמת המצוקה עד שהוספנו קטגוריה של מצב חברתי - פוליטי שלא היתה קיימת קודם לכן. ילדים ונוער הם בעלי אנטנות מחודדות וחשים בחרדה של ההורים עד לכדי פגיעה אפשרית בחוסן המשפחתי. אנו עדים לדאגה עמוקה, חרדה, חוסר ודאות, דאגה לעתיד, תסכול, ייאוש ובלבול גדול".
ד"ר יעל מאיר, פסיכולוגית קלינית מרצה בחוג לייעוץ והתפתחות האדם באוניברסיטת חיפה, הוסיפה: מדובר בחשש, כעס, בלבלול וחוסר-אונים של צעירים מקבוצות מיעוט ודאגה שזכויותיהם ייפגעו". ד"ר נמרוד גולן, נציג "אין בריאות נפש בלי דמוקרטיה": "מדובר בשבר קיומי, על סף תהום רגשית, משהו נורא קורה. פוסט-טראומה לאומית. בלי דמוקרטיה ושוויון אין חיים". לפי הפסיכולוגית ד"ר אורטל בוחניק-אציל, המצב המתוח משפיע על הורים שעליהם לתווך לילדים את המצב בשעה שהם עצמם מבולבלים. הדבר מעורר חרדה ומצוקות בקרב בני הנוער והגיל הרך וקיימת רגרסיה התנהגותית. עוד לדבריה כאשר פונים למערך בריאות הנפש מוצאים שירות ציבורי מוזנח ויש צורך דחוף בתקצוב תקנים ואיושם.
נציגת משרד הבריאות, עו"ס בלה בן גרשון, בין יתר דבריה על המענים הקיימים בתחום בריאות הנפש, שיתפה את הוועדה בפעילות מרכזי החוסן, פריסתם הארצית, פתיחתם המתוכננת של שני מרכזים נוספים בשנת 2024, תכנון לפתיחת נוספים בכפוף לאישור תקציבי בשנים הבאות, ועלה מדבריה כי ייעודם לתת מענה לבעלי PTSD עקב מקרים ביטחוניים בלבד.
גב' הילה סופרמן הרניק, מנהלת פיתוח מקצועי של תכנית "יתד" שתחת משרד הרווחה והביטחון החברתי ציינה שאין עלייה בפניות ליתד, אך המקרים קשים יותר מבעבר. עוד הוסיפה את חשיבותם של מרכזים למניעת הדרדרות מצבם של צעירים לפוסט טראומה כרונית (PTSD), ואת הצורך בתקצוב מרכזים של משרד הרווחה ברשויות המקומיות.
רותם כהן ומתן עוז מאתר "מתחת לרדאר שיתפו את הוועדה בהודעות שנשלחות לאתר: " יש אימה שיום אחד ישללו את הזכויות הכי-בסיסיות". טל שחר-גייסן, נציגת "החצר הנשית", סיפרה על תחושות מ"איום על העתיד הכלכלי, החברתי והביטחוני והאיום על הדמוקרטיה" המופיעה גם בתחושות גופניות. נועם וילדר מהמועצה לשלום הילד הוסיפה בדבריה בדבר מחסור במסגרות אשפוזיות ונתנה כדוגמא שהורה צריך להחליט אם להפסיק לעבוד על מנת לשמור על ילדו או לאשפזו במחלקה פסיכיאטרית סגורה. עוד העלתה דאגה מהירידה בגיל ניסיונות ההתאבדות (מתחת לגיל 14), ואת העובדה שחלק גדול ממערך המטפלים צפוי לפרוש לפנסיה בשנים הקרובות והמדינה אינה ערוכה מספיק בכוח אדם מחליף.
נעמה מכלוף, נציגת "מחאת הסטודנטים" סיפרה על סקר בו נשאלו 165 סטודנטים וכי 75% מהם דיווחו על "קשיים לימודיים בתקופה האחרונה", 89% שחווים דאגה מפני העתיד. אחת מהנשאלות סיפרה כי "בזמן האחרון מפחיד ללכת הביתה אחרי ההפגנות. אנשים ראו אותי עם חולצה של מחאת הסטודנטים ופשוט התחילו להרביץ לי". הילה קזימירסקי, מנהלת יחידה בליווי בדיור בריאות הנפש, הזהירה בוועדה שבשל השכר הנמוך בתחום העבודה הסוציאלית, רבים פורשים ונגרם מחסור במטפלים. עוד ביקרה את השימוש בעובדים סוציאליים במקום בפסיכולוגים. רוני קמאי, ממועצת התלמידים הארצית, סיפרה על תוספת לחץ בעקבות עיצומי המורים בנוסף ללחץ הלימודים.
בסיום הישיבה החליטה הוועדה
הוועדה מודאגת מהנתונים שהוצגו בפניה על עלייה משמעותית במקרי החרדה, הכעס וחוסר האונים שהתעוררו על רקע המצב הפוליטי והחברתי של החודשים האחרונים - עלייה הן בהיקף המקרים והן בחומרתם.
הוועדה קוראת למשרד הבריאות, במיוחד על רקע מצב זה, לעבות את מערך בריאות הנפש ברחבי הארץ, שדווקא בשנים האחרונות הלך והצטמצם ביחס לנדרש. דווקא אחרי הקורונה היה מצופה ששירותי בריאות הנפש יהיו מתוגברים, אך המערך מוזנח ולהורים ולילדיהם אין מספיק מענה לא נקודתי ולא אחר, ורואים את השלכות החסר.
על רקע המקצועיות של המטפלים במרכזי החוסן לטפל בטראומות מצטברות, הוועדה קוראת לשר הבריאות ולשר האוצר לתגבר תקציבית מרכזים אלו, ולתקצבם בבסיס התקציב. כפי שעלה בישיבה, 3 מיליון ש"ח עבור מרכזים אלו אינם מספיקים.
עוד על רקע מקצועיותם וחשיבותם, הוועדה פונה לשר הבריאות לבחון מענה של מרכזים אלו שלא רק על רקע ביטחוני.
הוועדה מצטרפת להתרעה מפני קריסת מערך בריאות הנפש הציבורי, שעלול להוביל לקריסתו גם של המערך הפרטי.
ולכן, הוועדה קוראת לאשר ולתקצב כבר עתה את תוכנית החירום הבין משרדית לבריאות הנפש לילדים ונוער.
הוועדה מברכת על מרכזי המניעה שהוקמו על ידי משרד הרווחה ותבחן את תקצובם, שכן יש ביכולתם למנוע הדרדרות לטראומות כרוניות והחרפתן, על כלל המשמעויות העולות מכך הן לבעלי הטראומות והן למדינה.
הוועדה קוראת לממשלה לחדש את החוזה החברתי שבינה לבין החברה. על הממשלה מוטלת האחריות על אזרחיה. מותר לדור הצעיר לרצות להתקיים פה בכבוד - כל כך הרבה עוגני קיום נלקחו מדור זה, למשל דיור בר השגה שזהו עוגן בסיסי שאינו מובטח לדור הצעיר, כך גם שירותי רווחה בסיסיים.
הוועדה רואה חשיבות בהעלאת המודעות הציבורית והממשלתית מהשלכות הצעדים נגד מערכת המשפט על תחושת הביטחון של החברה בכלל, וצעירים בה בפרט - התגברות והעמקת חרדות, פחד מהקיטוב החברתי, מהאקלים הציבורי האלים, וזאת על כמה וכמה בקרב אוכלוסיות מיעוטים.
הוועדה מצטרפת לקריאה הדחופה שנשמעה בוועדה לתקצב את כלל הרצף הטיפולי ולא לחכות לקריסת מערך העובדות הסוציאליות, מערך בריאות הנפש, מרכזי החוסן ועוד. הוועדה מתריעה כי תקצוב חסר של רצף זה עלול להוביל לקריסת שירותי הרווחה בישראל.
לדעת הוועדה, אבסורד ששביתת התיכונים נשארת מאחור בשל העדר השפעתה על שביתת המשק. מקולות של הדור הצעיר שנשמעו בוועדה, הוועדה מוצאת שדווקא בתקופה מתוחה מעין זו גובר הצורך של הנוער בטיפול, בהפגת לחצים ומתחים, ולשביתת התיכונים בתקופת בגרויות יש השפעה על המתח הקיים.
אודה על התייחסותכם לדברים עד ליום 25 במאי 2023, טרם סיום דיוני הצ"ח תקציב המדינה לשנים 2024-2023.
בכבוד רב,
חה"כ נעמה לזימי
יו"ר הוועדה