חומר רקע

רח' דניאל פריש10, תל-אביב64731, טל: 1-599-500-606, פקס: 03-6918696 Fax: 10 DANIEL FRISH St. TEL-AVIV 64731, Tel. 1-599-500-606 רח' שופן1 , ירושלים92190 ., טל1-599-500-606 , פקס: , Fax: 02-5610062 1-599-500-606 . TEL , 92190 JERUSALEM . CHOPIN St 1 sraelbar.org.il vaadmerkazi@i - http://www.israelbar.org.il mail: -E ה פ ו ר ו ם ה פ ל י ל י ת"א, ד' בתמוז, התשע"ו 10/07/2016 00724816 לכבוד ח"כ ניסן סלומינסקי יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט כנסת ישראל ירושלים :הנדון עמדת הפורום ה פלילי בלשכת עורכי הדין בישראל ביחס ל הצעת חוק חיסון חומר מודיעיני )תיקוני חקיקה(, התשע"ד- 204 )מ- 848 ( :פתח דבר 1. ישנו נושא הגורם, והחייב לגרום, לכל סניגור מנוסה האמון על הגנתם של נאשמים במשפט הפלילי להידרך ולהתייצב איתן כנגד הקריאות לצמצום. נושא זה הינו זכות העיון בחומר חקירה, ה מוכרת במשפט הישראלי כערובה הראשונה בחשיבותה להבטחת הזכות להליך הוגן. שלוש סיבות יסודיות, לפחות, מחייבות להתייחס בחרדה לכ ל קריאה לצמצומה של זכות העיון: הראשונה, כי מדובר בנקודה המשקפת באופן המובהק ביותר את פערי המידע והכוחות העצומים שבין רשויות אכיפת החוק )התביעה, ה חקירה וגם המודיעין( לבין הנאשם, שנגדו פועלת המדינה ומפעילה את כוחה. אין מקום שבו פערי הכוחות העצומים באים לידי ביטוי יותר מאשר בשלב של איסוף חומרי החקירה – אלו החומרים שיהוו בהמשך רוב רובו של "הבסיס הראייתי" שלפיו ינוהל המשפט ולפיו יוכרע גורלו של הנאשם. הליך החקירה ואיסוף הראיות מתנהל כמעט באופן מוחלט באופן חד- צדדי, כאשר הסמכות, המשאבים, שיקול הדעת והיוזמה נתונים כולם בידי התביעה על – - פי חוק - והחשוד -הנאשם )בוודאי בא כוחו הסניגור( נסמ כים באופן משמעותי, ל צורך הכנת ההגנה ו ניהול ה , על חומרים שלא נאספ ו על-ם יד , שלא מוינו על-ם יד , שאינם מוכרים ל הם ושעד להמצאתם גם אינם נגישים עבורם . צמצומה של זכות העיון – של חובת הגילוי הרחבה של מידע וראיות הרלוונטיים לעניין והעשויים לשמש את הנאשם בהגנתו – מהוה הרחבה של פערי הכוחות המשמעותיים ממילא. זאת כאשר הדין הישראלי, עד היום, מבטא תכלית של צמצום פערי המידע ככל שרק ניתן, וזאת בכפוף לסייגים יוצאי דופן, הכרחיים בלבד. הסיבה השנייה הינה הפגיעה בחקר האמת, במובן של הגדלת סיכוני המשגה בהליך הפלילי בכלל, והגדלת הסיכון להרשעות שגויות בפרט . לא ניתן לאמוד מראש את רח' דניאל פריש10, תל-אביב64731, טל: 1-599-500-606, פקס: 03-6918696 Fax: 10 DANIEL FRISH St. TEL-AVIV 64731, Tel. 1-599-500-606 רח' שופן1 , ירושלים92190 ., טל1-599-500-606 , פקס: , Fax: 02-5610062 1-599-500-606 . TEL , 92190 JERUSALEM . CHOPIN St 1 sraelbar.org.il vaadmerkazi@i - http://www.israelbar.org.il mail: -E שיעור הגידול השו לי של ה סיכון ל הרשעה שגויה, בוודאי באופן מכליל. וזו ממילא איננה השאלה החשובה. ב חינת השאלה אם חסיונו של מידע עלול לפגוע בחקר האמת ולהגדיל את סיכוני המשגה חייבת להיעשות בכל תיק לגופו, בהתאם למנגנונים הקבועים בדין הישראלי והמיושמים באופן מוצלח ומאוזן מזה שנים ארוכות. לשיטתנו , מוטל נטל כבד על שכמו של המבקש לשכנע כי יש לשנות ההסדרים הקיימים בדין הישראלי, המבוססים על עשרות שנות ניסיון מצטבר ועל נקיטת איזונים מתחייבים. הסיבה השלישית הינה ה "הטיה המוסדית" החזקה הקיימת בהקשר זה של מערך התמריצים החולש על גילוי חומרי חקירה ומידע. עצם הגשתה של הצעת הנוכחית – כנגד עמדתה של הוועדה לעניין סדר הדין הפלילי במינוי שרת המשפטים )ועדת נאור בשעתה, ועדת ארבל כיום( – והמשך המאבק לקידומה נוכח מחלוקות והסתייגויות מצדם של גורמים חשובים )הדעות שנשמעו בדיונים הקודמים בוועדה זו( קשורים ל אותה ההטיה המוסדית. רשויות אכיפת החוק שמות לנגד עיניהן, בצדק מבחינתן, את האינטרס החקירתי, לרבות במישור המודיעיני. לעולם יהיה להן תמריץ – כשהן בוודאי פועלות בתום לב וביושר – לצמצם ככל הניתן את היקף חובת הגילוי על יסוד תיוג מידע מסוים כבלתי-רלוונטי להגנה. לע תים קרובות יהיו שיקולים התומכים בשמירת סודיותו של מידע. אך כנגד זאת יש להבין את התובנה המודגשת בפסיקה, ש לעולם לא יוכלו גורמים ברשויות האכיפה להעריך באופן שלם את פוטנציאל התרומה של מידע כזה או אחר לניהול הגנתו של הנאשם, ובמקרים רבים ייטו לייחס משקל חסר לפוט נציאל הרלוונטית )הן לאור חוסר בקיאות בקווי ההגנה, והן מאחר שלא בעניין זה מתרכזים שיקוליהם( . זוהי ההטיה הטבעית הקשורה בתפקיד ובאינטרסים שעליהם מופקדים גורמי האכיפה. ורק בית המשפט )גם בהידרש להסברי ההגנה( הוא הרואה את התמונה הכוללת. צמצום ההגדרה המשפטית המ חייבת של "חומר חקירה", באמצעות יצירתם של מנגנוני חיסיון כלליים ואוטומטיים )ואף כברירת מחדל( יפעל באופן ישיר אפוא, להגדלת פערי הכוחות בהליך הפלילי, להגדלת הסיכון להרשעות שווא ולחיזוק התמריץ הקיים ממילא בקרב רשויות האכיפה, במקרים רבים, לצמצם את המידע העובר ל עיונו של הסניגור ושעליו תסתמך הגנתו של הנאשם, וזאת משיקולים מערכתיים וכלליים שאינם קשורים רק למשפט עצמו. רח' דניאל פריש10, תל-אביב64731, טל: 1-599-500-606, פקס: 03-6918696 Fax: 10 DANIEL FRISH St. TEL-AVIV 64731, Tel. 1-599-500-606 רח' שופן1 , ירושלים92190 ., טל1-599-500-606 , פקס: , Fax: 02-5610062 1-599-500-606 . TEL , 92190 JERUSALEM . CHOPIN St 1 sraelbar.org.il vaadmerkazi@i - http://www.israelbar.org.il mail: -E 2. ההסדרים הקבועים בחוק הישראלי ומבחני האיזון החוקתי המעוגנים בפסיקת בית המשפט העליון, מעולם לא התעלמו מן התכלית החשובה של הגנה על אינטרסים מודיעיניים ומניעת זליגת חומר מודיעיני. ההיפך הוא הנכון. החוק מסדיר באופן ברור את האפשרות להוציא תעודת חיסיון בנוגע לחומר חקירה, אף שהוא רלוונטי. קיים גוף משמעותי של פסיקה המסדיר את התנאים בהם יוסר החיסיון. והלכה למעשה, נוטים בתי המשפט לכבד תעודות חיסיון, למעט כאשר שו כנעו בכך שחשיפת המידע דרושה לשם הבטחת הזכות להליך הוגן ותכלית מימוש חקר האמת במשפט הפלילי. 3. האינטרס המודיעיני הינו נכבד, ואיש אינו חולק עליו. אלא שגם אין להתעלם ממשמעות הצעד של הגשת כתב אישום נגד אדם. הגשת כתב אישום פלילי נגד אדם הינה צעד משמעותי, קו פרשת המים. זהו הצעד המקנה תוקף וחשיבות לזכות העיון בחומרים שנאספו. בטרם הוגש כתב האישום מושלים בכיפה האינטרס החקירתי והאינטרס המודיעיני בלבד. משמוגש כתב אישום, משתנה באופן יסודי מאזן השיקולים: הגשמת הזכות הבסיסית של אדם למיצוי הגנתו במשפטו הופכת מרגע זה לתכלית הראשונה בחשיבותה. ורק בתנאים חריגים, מסוימים ומצומצמים – רק לאחר שמוסר החשש מפגיעה ביכולתו של הנאשם להתגונן במשפטו – ניתן להסתיר מפניו ראיות ומידע שנאספו בעניינו. 4. הצעת החוק הנוכחית, הגם שצומצמה ביחס לנוסחה המקורי בחיפוש אחר שינוי "מידתי" יותר )במסמך לקראת הדיון מאת הייעוץ המשפטי לוועדה, מיום 7.7.16 ( עדיין פונה לשינוי עקרוני ויסודי בעמדת הדין הישראלי. וגם בנוסח זה, ה"מרוכך" להצעה, לצערנו, לא נוכל לתמוך. עמדת הפורום הפלילי של לשכת עורכי הדין: 5. בתאריך23.6.14 הוגש מטעם הפורום הפלילי של לשכת עורכי הדין נייר עמ דה מנומק, הכולל אסמכתאות משפטיות, בו הביע הפורום התנגדות נחרצת להצעת החוק הממשלתית, לצורך שבה, תוך העלאת תהיות לגבי הרציונל המשפטי שבבסיסה )נייר העמדה מאת עוה"ד מנחם רובינשטיין וארז אבוהב. 6. לקראת הדיון המתחדש בהצעה, בפני הוועדה, עיינו באופן מעמיק בהצעה המ עודכנת מאת הייעוץ המשפטי לוועדת החוקה, חוק ומשפט, לרבות הצעותיה הנוספות של נציגי הממשלה, וקיימנו הליך היוועצות מחודש בשאלה אם יש בריכוך ההצעה כדי לשנות עמדתנו ולאפשר תמיכה בהצעה, ולו בתנאים מסוימים. רח' דניאל פריש10, תל-אביב64731, טל: 1-599-500-606, פקס: 03-6918696 Fax: 10 DANIEL FRISH St. TEL-AVIV 64731, Tel. 1-599-500-606 רח' שופן1 , ירושלים92190 ., טל1-599-500-606 , פקס: , Fax: 02-5610062 1-599-500-606 . TEL , 92190 JERUSALEM . CHOPIN St 1 sraelbar.org.il vaadmerkazi@i - http://www.israelbar.org.il mail: -E 7. אנו רואים בהערכה רבה את המאמץ שנעשה לריכוכה של ההצעה ולמי תון השינוי הרדיקלי שנדון במקור. אנו לא מזלזלים לרגע בחשיבותם ובחיוניותם של השינויים שהוכנסו. יחד עם זאת, אנו סבורים שגם בנוסח ההצעה )המתווה לדיון( המעודכן אין די בכדי להסיר את החשש מפגיעה משמעותית בזכותם של נאשמים להליך הוגן ובהגדלת הסיכון להרשעות שווא. אנ ו עומדים מאחורי עמדתנו בנייר העמדה הקודם. עמדת הפורום הפלילי של לשכת עורכי הדין הינה שאין צורך או הצדקה בשינוי הדין הקיים. הדין הקיים התגבש בדיון מתמשך בפסיקה. הדין עוצב בראי המקרים, השיקולים והצרכים המובאים בפני בתי המשפט מדי יום ביומו. בדין הקיים מעוגן ה הסדר המאוזן, המידתי והמתבקש בסוגיה של הטלת חיסיון על חומר חקירה שעשוי להיות רלוונטי והמנגנונים לבקרה ופיקוח על החלטות התביעה בתחום זה. 8. עמדתנו הינה שלא הוצגו בפני חברי וועדה נכבדה זו נימוקים מספקים לשינוי הדין בסוגיה כה יסודית, עקרונית ורגישה. לא הוצגו בפנינו נימוקים ממשיים לאפיון בעיה או צורך בשינוי החוק הקיים: 9. בדיונים הקודמים בהצעת החוק בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, שהתקיימו בשנת 2014 , הועלו מצד רבים מן הנוכחים, ביניהם חברי כנסת, הסתייגויות ושאלות בנוגע לצורך בהצעה ובשינוי מושכלות היסוד בתחום זה . 10 . גם בעת הזו, איננו סבורים כי ניתנו תשובות מספקות לתהיות אלו. הנימוק המרכזי שהוצג בבסיס ההצעה – מניעת זליגה של חומרים מודיעיניים – הוצג על בסיס דוגמאות מסוימות וחריגות, שכלל וכלל אינן מייצגות. הוסבר בדיונים הקודמים שגם באותם המקרים זליגת המידע יכולה היתה להימנע באמצעות התנהלות אחראית של גורמי המשטרה עצמם )כלומר, היא נבעה מטעויות( ולא ניתן לקשור אותה במנגנונים הדיוניים הקבועים בחוק עצמו. בחלוף שנתיים מאז הדיונים הקודמים, מתבקש גם לשאול אם מאז נמשכה מגמה ממשית המצביעה על קיומה של בעיה משמעותית כדי הצדקת שינ ויו של הדין. 11 . "אשר לנימוק ה"פאזל – ראיות הקשורות למספר תיקים שונים הנחקרים כלפי נאשם או ארגון – הרי שגם נימוק זה מוצג באופן כוללני מדי, ומעורפל. ראשית, לא הובאה תשתית המאפשרת להסיק שבתי המשפט, כשהם דנים בבקשות לגילוי ראיה חסויה, אינם נותנים דעתם לשיקול ז ה מניע ת הפגיעה בחקירות המתנהלות במקביל. מניסיונו של הח"מ, ההיפך הוא הנכון. שנית ועיקר, יש להדגיש שוב שההחלטה על הגשת כתב אישום ועיתוי הגשתו הינה החלטה של רשויות התביעה. זו החלטה אסטרטגית, וזו קו רח' דניאל פריש10, תל-אביב64731, טל: 1-599-500-606, פקס: 03-6918696 Fax: 10 DANIEL FRISH St. TEL-AVIV 64731, Tel. 1-599-500-606 רח' שופן1 , ירושלים92190 ., טל1-599-500-606 , פקס: , Fax: 02-5610062 1-599-500-606 . TEL , 92190 JERUSALEM . CHOPIN St 1 sraelbar.org.il vaadmerkazi@i - http://www.israelbar.org.il mail: -E פרשת המים. משמוגש כתב האישום, השיקולים הקשורים לחקירת תיקים אחרים א ינם יכולים לגבור על החובה להבטיח באופן שלם את זכותו של הנאשם להליך הוגן. נימוק זה אינו מחזק לדעתנו את שינוי החוק אלא להיפך: הוא ממחיש את חשיבותה הותרתה על כנה של הגישה המרחיבה בהתייחס למונח חומר חקירה. 12 . הנימוק הנוסף, המובן מאליו, הינו נימוק תועלתני של יעי לות וקיצור הליכים. שיקולים אלו אינם מצדיקים כרסום בזכות המהוה את נדבך היסוד בתפיסת הזכות החוקתית להליך הוגן במשפט הישראלי, ובמחויבות "במובן החזק" להגן על חפים מפשע מפני סיכון הרשעת שווא, גם בהיבט הפרוצדוראלי.1 "עקיפת" הוועדה לסדר דין פלילי וקידום החקיקה ח רף עמדתה: 13 . אנו מוצאים להזכיר שהצעת החוק הממשלתית, המקורית, נדונה בשנת2012 בוועדה לסדר דין פלילי – הוועדה המייעצת במינוי שר/ת המשפטים בראשותה של כב' השופטת מרים נאור )אז( וכב' השופטת עדנה ארבל )היום(. הוועדה המייעצת הסיקה כי הצעת החוק הנ"ל מנוגדת לפסיקת ב ית המשפט העליון, משנה סדרי עולם ואין לקדמה. 14 . חידוש הדיון בהצעה כעת, בשנת2016, מחייב לציין ש בימים אלו ממש שוקדת וועדת ארבל על דיונים אינטנסיביים ומקיפים בנושא זה של אופן הגדרתו של המונח חומר חקירה ובחינת תיקונים שונים לסעיף 74 .לחוק סדר הדין הפלילי 15 . בהתח שב באמור אנו סבורים שלכל הפחות יש להקפיא הדיון בהצעה הנוכחית ולהעבירה, בנוסחה המעודכן, לעיון מחדש בוועדת ארבל בטרם תקודם. התייחסות להצעות הקונקרטיות העומדות כעת על הפרק: 16 . להלן התייחסות ראשונית, בלתי- ממצה להצעות ולניסוחים העומדים על הפרק, בהתאם למסמך שהו פץ מטעם הייעוץ המשפטי לקראת הדיון בוועדה. א. צמצום ההגדרה של הפסיקה למונח "חומר חקירה" - 17 . להבנתנו את המסמך, השינוי המוצע מתייחס אך ורק ל"חומר שנאסף או שנרשם בידי רשות מודיעין", תחול זכות העיון רק לגבי "חומר שמתייחס לעבודות המתוארות בכתב 1 המינוח "מובן חזק" לזכותו של הנאשם שלא לשאת בסיכון הרשעת - השווא (genuine right) הותווה על - ידי פרופ' רונלד דבורקין. המדובר בזכות מוגנת שאיננה כפופה לשיקולי מאזן התועלת. RONALD DWORKIN, A MATTER OF PRINCIPLE 81-88 (1985) . רח' דניאל פריש10, תל-אביב64731, טל: 1-599-500-606, פקס: 03-6918696 Fax: 10 DANIEL FRISH St. TEL-AVIV 64731, Tel. 1-599-500-606 רח' שופן1 , ירושלים92190 ., טל1-599-500-606 , פקס: , Fax: 02-5610062 1-599-500-606 . TEL , 92190 JERUSALEM . CHOPIN St 1 sraelbar.org.il vaadmerkazi@i - http://www.israelbar.org.il mail: -E האישום, לתוכן עדות שא מורה להישמע בשלב בירור האשמה, לראיה שאמורה להיות מוגשת כאמור או למהימנות של עד או של ראיה מרכזיים" )הגרעין של האישום(, וזאת להבדיל מההגדרה הרחבה של חומר חקירה כללי. 18 . בכ ל הכבוד, אנו מוצאים קושי רב בניסיון זה להכליל א- פריורית את מבחני הרלוונטיות והפוטנציאל ל תרומת ההגנה . בעייתי הניסיון לייצר רשימה סגורה של רלוונטיות וזיקה ממשית להגנה. בעייתי במיוחד להניח שלגורמי התביעה ישנה היכולת, א- ,פריורית ליישם בהצלחה וללא הטיה אבחנות כאלו. 19 . הן מבחינה עקרונית והן מבחינה מעשית, איננו סבורים שיש סיבה לשנות את המצב הקיים בדי ן, שבו בתי המשפט שוקלים בכל מקרה לגופו, בדיון בבקשות לגילוי ראיה, את ההצדקות להותרת החיסיון על כנו משיקולי מודיעין, מצד אחד, ואת התרומה האפשרית של הראיה החסויה להגנת הנאשם במשפט, מצד שני. זהו מבחן שחייב להיוותר גמיש כדי לאפשר התאמתו לנסיבות הייחודיות לכל מ קרה ומקרה. 20 . ,בנוסף אנו מוצאים בעייתיות רבה בהגדרת "חומר חקירה" המבוססת על זהות הגורם שאסף או רשם את הראיה, להבדיל מ מבחן מהותי המתרכז בטיבו של החומר .וברלוונטיות שלו להגנה איננו סבורים שניתן לבצע אבחנה דיכוטומית בין "חוקר" לבין "איש מודיעין" בהקשר זה, שכן ה כל תלוי בסוג פעולת האיסוף המבוצעת ובטיבו וחשיבותו של המידע שהתקבל. גם איש מודיעין עשוי למצוא עצמו מבצע פעולת חקירה, מבחינת טיבה ומהותה, לכל דבר ועניין. אנו גם חוששים שהגדרה מעין זו עלולה לשמש כפרצה, שתאפשר להטיל מראש פעולות איסוף מידע מסוים על אנשי מודיעין . )ככל הידוע לח"מ, רשימת גורמי "רשות מודיעין" המוצעת כוללת גם גורמים העשויים לעבוד באופן קבוע בשיתוף פעולה הדוק עם גורמי החקירה בתוך אותה היחידה עצמה ובמסגרת אותן חקירות, באופן המקשה על נקיטת אבחנה המבוססת על הגדרת התפקיד הכללית(. 21 . בדין הנוהג מקובלת אבחנה בעלת תוקף מעשי מאוד משמעותי, המתמקדת ב סוג המידע, מבחינת ערכו למערך המודיעין. הכוונה היא למידע המתייחס לזהות מקורות, לשיטות פעולה ואמצעים מודיעיניים וכיוצב'. ברוב הגדול של המקרים מידע מסוג זה אינו מועבר לעיון ההגנה, כאשר בפני ההגנה האפשרות להגיש עתירה לגילו י ראיה )שסיכוייה בדרך כלל נמוכים מאוד(. ברי כי אבחנה זו מתמקדת במהותו של המידע ולא בזהות הגורם שקיבל המידע או עשה שימוש באמצעי/השיטה. רח' דניאל פריש10, תל-אביב64731, טל: 1-599-500-606, פקס: 03-6918696 Fax: 10 DANIEL FRISH St. TEL-AVIV 64731, Tel. 1-599-500-606 רח' שופן1 , ירושלים92190 ., טל1-599-500-606 , פקס: , Fax: 02-5610062 1-599-500-606 . TEL , 92190 JERUSALEM . CHOPIN St 1 sraelbar.org.il vaadmerkazi@i - http://www.israelbar.org.il mail: -E ב. המבחנים בעניין הסרת חיסיון בהליך הפלילי: 22 . איננו מוצאים כל חסר בדין הקיים. ההלכה הפסוקה הנוגעת לסעיפים44 ו- 45 לפקודת הרא יות הינה ברורה ומעמדה איתן. הפרקטיקה חותרת לאיזון, וגם משקפת ומיישמת אותו היטב. ג. הוספת ההוראה שתקבע במפורש שבירור עתירה לגילוי ראיה חסויה לפי סעיף 45 לא יעכב את בירור התיק העיקרי למעט אם אין ברירה אחרת, ואפשרות העברת העתירה לשופט יחיד: 23 . אין לנו הערות עקרונ יות לנושא זה. ד. אפשרות אצילת סמכות השר לבטחון פנים לחתום על תעודת חיסיון ל"ממונה על החסיונות" שיהיה קצין משטרה בדימוס בדרגת תנ"צ, פרקליט מחוז או משנה לפרקליט המדינה בדימוס או שופט מחוזי בדימוס: 24 . אין לנו התנגדות לתיקון זה. אפשר שתיקון זו יועיל הן במניעת עיכ וב מיותר והן באפשרות לבחינה רצינית יותר של ההצדקה בתעודת החיסיון. ה. סעיף 45 א. פגיעה הנגרמת מצירוף ראיות )"פאזל" של ראיות שיכול להיות מורכב מתיקים שונים כעילה לחסיון(: ו. 25 . אנו סבורים כי אך מובן מאליו שבבחינת השאלה אם חשיפת ראיה עלולה לפגוע בביטחון המדינה או בע ניין ציבורי חשוב, מוסמך בית המשפט להתחשב גם בטענות הנוגעות להצטברות של ראיות ממספר תיקים ומקורות. ויש להניח שהדבר נעשה גם כיום וכי טענות אלו של המדינה נשמעות ונשקלות במרבית הרצינות. על כן לא ברור לנו מהי התכלית של התיקון המוצע. החשש הוא שהתיקון המוצע מיועד לשינוי נקודת האיזון, כך שאינטרס חקירתי הקשור לתיק אחר/חקירה אחרת יצדיק אי- גילויו של מידע הדרוש לנאשם בהגנתו בתיק הנוכחי. בהקשר זה אנו שבים ומדגישים כי ההחלטה להגיש כתב אישום נגד אדם היא קו פרשת המים. משמוגש כתב אישום השיקול הראשון בחשיבותו הינו הבטחת זכות ו להליך הוגן באמצעות גילוי מלא של כל חומר חקירה שעשוי לתרום לחקר האמת ולהגנתו. כפי שמודגש בפסיקה, תמיד בידי התביעה האפשרות להימנע מהגשת כתב אישום כאשר היא סבורה שגילוי המידע המתחייב מכך יפגע באינטרסים ציבוריים חשובים יותר. רח' דניאל פריש10, תל-אביב64731, טל: 1-599-500-606, פקס: 03-6918696 Fax: 10 DANIEL FRISH St. TEL-AVIV 64731, Tel. 1-599-500-606 רח' שופן1 , ירושלים92190 ., טל1-599-500-606 , פקס: , Fax: 02-5610062 1-599-500-606 . TEL , 92190 JERUSALEM . CHOPIN St 1 sraelbar.org.il vaadmerkazi@i - http://www.israelbar.org.il mail: -E ז. ההוראות הדיוניות הנוגעות לשמיע ת הטענות בדיון בעתירה לגילוי ראיה - 26 . .אין לנו הערות עקרוניות, בשלב זה ח. הצעת הממשלה – הוספת חיסיון סטטוטורי על זהות מקור ושיטות פעולה ואמצעים - 27 . כעמדת הייעוץ המשפטי לוועדה, אנו סבורים שאין מקום לסעיף כזה, ואין אנו סבורים שקיים חסר כשלהו בדין הקיים ובפרקטיק ה הנוהגת. הלכה למעשה, מכבדים הצדדים להליך הפלילי, באופן עקרוני, את החיסיון על זהות מקורות ושיטות ואמצעי פעולה. התביעה מוציאה באופן קבוע תעודות חיסיון על הפרטים הללו. לעתים רחוקות בלבד מורים בתי המשפט על מסירת מידע מסוג זה לעיון ההגנה. המדיניות השיפוטית מאי רה את החריג המעיד על הכלל )החיסיון המקובל, כהנחת עבודה( מצד אחד, אך גם על היתכנותם של חריגים מיוחדים וחשובים, מצד שני. אכן, זהו האיזון שלדעתנו יש להותיר. 28 . בנוסף, אנו מסתייגים בתוקף מנוסח הצעת הממשלה: "אין אדם חייב למסור ובית משפט לא יקבל ראיה אם יש בה כדי לגלות שהות מקור מידע, שיטות פעולה, אמצעים, יכולות ואופן ביצוע של איסוף מידע וכו'". אופן הניסוח חורג הרבה מעבר לתכלית. התכלית היא הסמכת רשויות החקירה והתביעה שלא למסור מידע מטעמי חיסיון. האמצעי של שלילת אפשרות השימוש במידע או בראיה – אם ולאחר שנחשפו – איננו האמצעי הנכון. לדוג', אם שוטר המעיד בבית המשפט טועה וחושף מידע מן הסוג המתואר, האם מצווה בית המשפט להתעלם ממנו? עמדתנו היא שאין כל יסוד לחקיקה שכזו )ממש כפי שבית המשפט ראשי להתייחס למידע שהנאשם בחר לגלות, שהיה מצוי בתחום של חיסיון עו"ד-לקוח או חיסיון רופא- .(מטופל או כל חיסיון מוכר אחר בכבוד רב, נחשון שוחט ,עו"ד סגן יו"ר פורום פלילי לשכת עורכי הדין העתק : ים עו"ד אפי נוה – ראש לשכת עורכי הדין עו"ד אורי קינן – מ"מ ראש לשכת עורכי הדין ו יו"ר )משותף( פורום פלילי ארצי עו"ד סוזי עוזסיני ארניה, יו"ר )משותף( וע דת חקיקה פלילי עו"ד שירית בכר – ממונה תחום פלילי, לשכת עורכי הדין