חומר רקע

12 ביולי 2016 ו' תמוז תשע"ו לכבוד: הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור הנידון: שקיפות בדיור הציבור "אור השמש הוא המטהר הטוב ביותר, ואור המנורה הוא השוטר היעיל ביותר" (לואי דמביץ ברנדייס) מצבו של הדיור הציבורי בישראל הוא קשה מאוד, בעיקר בשל מחסור אדיר בדירות ומספר גדול מאוד של אזרחים עניים שרק חלקם "זוכים" לזכאות לדיור ציבורי. לפיכך המאבק עד כה התמקד בהגדלת המלאי של הדירות, ובהרחבת הקריטריונים כך שיותר אוכלוסיות יכנסו למעגל הזכאות. היום, לאור הניסיון שנצבר לאורך המאבק, מסתבר שלא פחות חשוב הוא המאבק על שקיפות התהליכים בדיור הציבורי. לא מספיק לדאוג רק להגדלת המלאי, אלא שיש צורך אמתי לדאוג לכך שתהיה שקיפות בניהול המלאי, בקביעת זכאויות ובקביעת מדיניות - מה שיעודד גם ניהול תקין ובנייה של אמון הציבור. עם חלק מבעיות חוסר השקיפות ברמת המיקרו התמודדנו בהצלחה ב"חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון מס' 5) (מתן מידע לשוכר בדיור הציבורי)" שמכונה "חוק השקיפות בדיור הציבורי" שעבר בסוף המושב הקודם. התיקון מטיל חובת שקיפות על החברות המשכנות בהתנהלות שלהם מול הדיירים – פירוט חובות, פירוט וחשיפת החלטות שנוגעות אליהם וכו'. אולם, נותרה בעיה חמורה של העדר שקיפות ברמת המאקרו: ניהול מלאי הדירות הציבוריות, תור הממתינים והאופן שבו נקבעת זכאות ומיקומך בתור לקבלת דיור ציבורי. כמו כן, אין שקיפות בתהליכים המתרחשים בוועדות של משרד השיכון ובמשרד הקליטה. ההסדרה של תחום הדיור הציבורי בחלקו הגדול כלל אינו מוסדר בחוק, אלא בנהלים פנימיים של משרד השיכון והבינוי. חמור עוד יותר הוא שהקריטריונים שנקבעו למתן זכאות הנם כה מחמירים עד שאין בהם מענה מתקבל על הדעת - ואף לא למקרים קיצוניים. דהיינו, הנהלים כוללים הסתמכות על וועדות חריגים (עליונה, ציבורית) אשר חלק ניכר ממקבלי הדיור והסיוע בשכר דירה – עוברים דרכן. שיטה זו של כללים בלתי סבירים והסתמכות נרחבת על וועדות חריגים הנה בעייתית. הבעייתיות של התנהלות הוועדות גדלה לאין שיעור היות והן מתנהלות במחשכים ובסתר: האדם שעניינו נדון – אינו זכאי להופיע בפני הוועדה – לא בגפו ולא בליווי נציג! הוא רשאי רק לשגר בקשה. הדיונים אינם פתוחים לציבור, הפרוטוקולים אינם אלא דף סיכום תיק ומספר מילים. החלטות הדחייה כולן מנומקות בכך שוועדות החריגים לא אישרה כי: "לא נמצאה סיבה לחרוג מהכללים". ברור כי אין זו הנמקה אלא רק חזרה על עצם הדחייה. לפיכך יש לשנות מהיסוד את אופן התנהלות הוועדות ואת כל הליך ההסדרה של הדיור הציבורי! כמו כן חסר מידע, ממשרד השיכון וממשרד הקליטה, שיפורסם לעיתים קרובות ובאופן נגיש לציבור בעניינים הבאים: כמה דירות יש במאגר (כולל חלוקה לפי גודל) מה היא החלוקה הגיאוגרפית של הדירות כמה דירות נרכשו כמה דירות נמכרו כמה דירות ריקות ישנן, כמה זמן עמדו ריקות ולמה? כמה דירות יש בידיים של מי שלא זכאים לדיור ציבורי? (מוסדות, גרעינים וכו') מה אומדן השיפוצים הדרושים לתחזוקת המבנים ולשיפוץ כלל הדירות בידי כל חברה משכנת ומהי התוכנית לשיפוצן? כמה כסף הושקע בשיפוץ הדירות (כולל פילוג לפי ישובים ולפי חברות משכנות), כמה בתקצוב ה"רגיל" וכמה באישורים מיוחדים? כמה זכאים ממתינים לדיור ציבורי (וכמה זמן) בכל ישוב? כמה בקשות לדיור ציבורי נדחו בכל רבעון וכמה התקבלו? מה הוא זמן ההמתנה הממוצע לדיור ציבורי מרגע קבלת הזכאות (בכל ישוב)? כמה מקבלי סיוע בשכר דירה היו ברבעון, כמה בכל קטגוריה? ומה העלות הכוללת? כמה דירות נכללו בתוכניות פינוי בינוי וכמה דירות יתקבלו תמורתן? כמה ממתינים ישנם ברשימות משרד הקליטה, בחלוקה לפי קטגוריות (קשיש/חד הורי/ברוכות ילדים/נכים) ומה החלוקה לפי ישובים? מה זמן ההמתנה של עולים זכאים בכל קטגוריה ובכל ישוב? כמה עולים מקבלים סיוע בשכר דירה? כמה בכל קטגוריה ומה הסכום ששולם בסה"כ ובכל קטגוריה? מה מקומו של עולה ממתין הן לדיור ציבורי הן לדיור מוגן? כמה פניות הוגשו לבקשת מעבר דירה בכל קטגוריה וכמה מהם נענו בחיוב? אחר מתן תשובה חיובית כמה - זמן המתינו למעבר? מה הקריטריונים לקבלת קשישים לדיור מוגן? קשיש זכאי ממתין, לאיזו סכום סיוע הנו זכאי בהמתנה? אילו תכניות כבר אושרו לקידום פתרונות דיור לקשישים? יצוין כי נהלי משרד השיכון מצויים באתר משרד השיכון אולם יש להקפיד על עדכון הפרסום והכללת מלוא הנהלים וההנחיות. (לא נמצא למשל נוהל לדירות נ"ר למשפחות גדולות, שהיה בתוקף תקופה מסוימת.) כמו כן, המידע הקיים נמצא רק בעברית! חשוב לציין שכיום המידע שמוסר משרד השיכון הוא חלקי ואינו נעשה בצורה עקבית שמאפשרת מעקב וביקורת. משרד הקליטה אינו מוסר מידע, אף כשהוא מתבקש לעשות כן. קבלת החלטות מושכלות ובניית מדיניות ראויה חייבת להיות מושתתת על מידע, והיכולת לבקר החלטות ומדיניות אפשרית רק בהינתן מידע לציבור. מעבר לעצם המחסור במידע - אין שום מערכת שמנגישה את המידע לציבור הרחב, ולכן לציבור יש תחושה קשה של חוסר אונים וחוסר אמון. יש לתקן מצב זה בפרסום מלא ותדיר של המידע באתרי האינטרנט ובכל דרך אחרת הזמינה לציבור. נכתב ע"י: עו"ד בקי קשת-כהן עטרת הורוביץ – מקדמת מדיניות שומרי משפט – רבנים למען זכויות האדם מטעם: 'פורום דיור ציבורי'