חומר רקע
נייר עמדה לוועדה למעמד האישה: מצבן של נשים בדיור הציבורי
המאבק על שיקום הדיור הציבורי הוא בעיקרו מאבק נשי. גם במציאות ימינו עדיין הטיפול בבית ובילדים הוא נחלת האישה, ועל אחת כמה וכמה אצל האמהות החד הוריות. החסר בקורת גג קבועה והולמת אף פוגע בנשים באופן ייחודי ומעמיק את מצוקתן ואת הקושי שלהן לבנות עתיד ולהגיע לעצמאות. חשוב לשים לב לכך ולתקן את העוולות הנוצרות עקב חסר זה בקורת גג קבועה והולמת. הפגיעה בנשים מתבטאת במספר תחומים:
1. קריטריונים לזכאות :
א. התניית זכאות בילד שלישי: הקריטריונים לזכאות לדיור ציבורי הם קשים ואכזריים באופן כללי ומשולים למיטת סדום, אבל עבור נשים האכזריות היא אפילו גדולה יותר. על פי הקריטריונים הקיימים, שגם משרד השיכון מודה שהם בלתי אפשריים, מוצבת התניה של ילד שלישי לצורך קבלת זכאות לדיור ציבורי. זה כשלעצמו פוגע הן בנשים והן בילדיהן. התניה זו דוחקת נשים להביא ילד נוסף אל העוני וזאת בנוסף לילדים החיים כבר בעוני, מתוך משאלת לב לאפשר לילדים שכבר חיים בעוני קורת גג שכן מצוקת הדיור חריפה. על אחת כמה וכמה, כשמדובר באמהות חד הוריות. לא אחת נאמר על ידי החברות המשכנות לאותן נשים עניות "תעשו עוד ילד ואז תקבלו דירה". דרישה זו אף הופכת את האישה לכלי לעשיית ילדים, כלי שבו תלויה רווחת המשפחה דבר המגביר את הלחץ בו היא נתונה בלאו הכי. כשדרישה זו, לילד שלישי, מופנית לאם חד הורית, החרדה לעתיד ילדיה שנולדו כבר, היא הופכת להרסנית עוד יותר. דוחקים את הנשים לעשות ילדים נוספים, מראש ללא אב, גם כאשר מדובר בנשים נפגעות אלימות במשפחה. אם נזכור גם שאמהות חד הוריות אסור להן על פי ההגדרה לחיות בקשר זוגי והדבר מביא לביטול הזכאות, ברור שדרישה זו הופכת להיות אבסורדית וחסרת כל בסיס מציאותי עוד יותר.
אסור לשכוח גם, כי גם אם יש 3 ילדים עדיין יש מחסור בדירות, כך שהן הופכות לממתינות שנים על שנים. כשהילדים גדלים, נשארת אותה שהקדישה את חייה וכוחותיה לגידולם, ברחוב כיוון שהזכאות נשללת. ברחוב, ללא כל יכולת לדאוג לעצמה ולילדיה, שגדלו באותה מציאות איומה וההזדמנויות שעמדו בפניהם היו קטנות ודלות יותר מלכתחילה.
ב. התניית זכאות בהבטחת הכנסה או השלמת הכנסה - הפוגעת באמהות חד הוריות המקבלות מזונות
נשים אשר מתקיימות מקצבת מזונות של הביטוח הלאומי אינן נדרשות, ובצדק, להוכחת כושר השתכרות. כלומר, אין הן מקבלות הבטחת הכנסה או השלמת הכנסה אלא את אותה קצבה. כתוצאה מכך, מסיבה שהיא בירוקרטית בלבד, אין הן יכולות לקבל זכאות לדיור ציבורי, למרות שהן חיות בעוני מחפיר ועומדות בכל קריטריון סוציאלי שהוא. יש בכך פגיעה לא רק בנשים אלא בזכותם הראשונית של הילדים למזונות ולקורת גג. לא סתם ויתר המחוקק על הדרישה להוכחת כושר השתכרות של אותן אמהות חד הוריות, שאינן יכולות לטפל בילדיהן לבד ולעמוד יחד עם זאת בדרישה לעבודה רצופה, שבדרך כלל הנה עבודה של תת-השתכרות. לכן, הפתרון אינו יכול להיות העברתן למסלול של הבטחת או השלמת הכנסה, כי בכך תפגע זכותן וזכות ילדיהן, למזונות ולקיום מינימלי. נושא זה הועלה בפני הועדה לקידום האישה כבר לפני כ-4 שנים אך העוול עדיין לא תוקן.
2. אי יעילות הסיוע בשכר דירה לנשים חד הוריות
הנשים החד הוריות נמצאות במצוקה כפולה ומכופלת גם בתחום זה. העובדות בשטח מוכיחות כי אין מתן סיוע בשכר דירה לנשים חד הוריות אינו מציע פתרון של ממש לזכות לקורת גג הולמת ולעתים קרובות נמנע מהנשים לממשו (כיוון שהוא מותנה בהצגת חוזה שכירות חתום) והן נשארות ככלי ריק.
א. הסיוע הניתן אינו מספיק: הנשים נאלצות לשלם נתח גבוה מההכנסה הפנויה בעבור תשלום לשכירות. הכנסה, שגם כך איהנ מספקת לקיום ולגידול הולם של ילדיהן כך שיוכלו לבנות עתיד ולצאת ממעגל העוני.
ב. עצם הבטחת תשלום הסיוע בשכר דירה על ידי משרד השיכון אינו מספיק כדי לשכור דירה שכן בשוק הפרטי נדרשים ערבויות ערבים צ'ק ביטחון וצ'קים לפריסת תשלומי השכירות אשר לא נמצאות בידי הנשים. כלומר, הדרישה לערבויות ולצ'קים לבטחון מהווה חסם משמעותי בדרך לשכירת דירה .מסיבה זו הן גם נדחקות לאותה סביבה דלה - מיקום בעייתי, שכונות פשע או דירות שאינן ראויות למגורים. התניית הסיוע בהצגת חוזה חתום – משמעה גם שהאישה צריכה לשלם את הסכום הנדרש ובכלל זה דמי קדימה, ולהמשיך ולשלם עד שיכנס הסיוע - דבר בלתי אפשרי למעשה. לכן נשים רבות אינן ממשות אף סיוע דל זה ואכן, בקופת הסיוע נותרו מליונים שלא נעשה בהם שימוש והם הועברו למשרדים אחרים, דבר אבסורדי.
ג. חידוש הזכאות כל שנה: הבירוקרטיה הנדרשת לחידוש הזכאות לסיוע בשכר דירה מותירה אותן לעיתים מעל לארבעה חודשים ללא סיוע בשכר דירה, והן מוצאות עצמן מול שוקת שבורה. הן צוברות חובות או מושלכות אף מאותן דירות עלובות אותן הצליחו למצוא. כלומר, מנגנון זה אינו עוזר אלא להפך, משקיע אותן עוד יותר בבור העוני וחוסר התקווה.
ד. הנזק ממעברי דירה תכופים:
ד.1 - נזק כלכלי :- מעברי הדירה תכופים וההוצאות עליהם גדולות. מדובר על אלפי שקלים. גם כאן, מביא מנגנון זה לדחיקה גדולה עוד יותר על העוני ולעתים אף לחובות ולשבי בהוצאה לפועל - במעגל שאינו ניתן לשבירה.
ד.2 - נזק מצטבר לאם ולילדים: -
יכולת ההשתכרות הדלה של האם קטנה עוד יותר כאשר אין לה מקום קבוע ממנו תוכל לצאת לעבודתה. האם החד הורית, בגל היותה מטפלת יחידה, מתקשה לעבוד במקומות מרוחקים בגלל שעליה להיענות לכל צורך מיידי של הילד, כמו למשל, מחלה המצריכה לקיחתו מהגן/בית הספר, הגן/בית הספר הנפתחים רק בשעה מאוחרת ואין לה אצל מי להשאיר את הילדים כדי לא לאחר לעבודה ועוד.
כשלילדים אין מוסד חינוכי קבוע, עם מבוגרים משמעותיים קבועים ועם מערכות יחסים חברתיים עם בני גילם - זוהי פגיעה משמעותית בהתפתחות הרגשית והאינטלקטואלית פגיעה ברצף הטיפולי פגיעה באפשרות לקיים מערכות יחסים תקינות בשל חרדת נטישה הנובעת מתכיפות מעברי דירה , ומצביעים על כך מחקרים רבים. כלומר, אותם ילדים שגם כך נפגעים מהמצב הכלכלי והמשפחתי, נגרם להם נזק נוסף בלתי הפיך והדבר לא יעלה על הדעת.
האם החד הורית, הנאלצת להתמודד עם הכל לבדה - אינה יכולה ליצור כל קהילה תומכת של שכנים כאשר היא עוברת דירה לעתים תכופות - ושוב מוטל על גבה עול נוסף על העול הכבד המוטל גם כך.
3. העמדת האם החד הורית כעבריינית מלכתחילה והעמדת מנגנוני חקירה בלתי נגמרת
א. כיום נדרשת האישה החד הורית לעמוד ללא הפסקה בפני חוקרים הבודקים את חייה וביתה כדי לוודא שאין היא מקיימת כל זוגיות שהיא.
דבר זה מעמיד אותה מראש כעבריינית מועדת. מי שגם כך נלחמת בציפורניה על החיים, מי שחלק גדול מהציבור רואה ככשלון בגלל היותה חד הורית - לא יתכן שהמדינה תפגע כך בכבודה ובנפשה.
יותר מכך, זוגיות ענינה ברוב המקרים תהליך נמשך - שלעולם אי אפשר לדעת כיצד יגמר. גם יצירת קשר עם בן זוג אינה מבטיחה תמיכתו בילדים לא שלו - מכאן שעצם קיום הזוגיות אין עמו כל קשר להבטחת זכותם של הילדים למזונות ולקיום הולם. בנוסף, זכותה של אישה לקיים גם סוג של מערכת יחסים שאין עמה מחויבות כלכלית של בן הזוג.
למעשה - כדי שהיא וילדיה לא ירעבו ולא יושלכו לרחוב - נדונה האישה לבדידות מוחלטת. לכן, תקנה זו והחקירות הנלוות אליה מהוות למעשה פגיעה חמורה בזכותה של כל אישה לפרטיות וגזירת דין בלתי מידתית לחלוטין.
ב. חקירה חוזרת ונשנית של המצב הכלכלי - אותה אישה שגם כך מתקשה לתפקד ביום יום עם כל המוטל על גבה, נדרשת שוב ושוב להציג מסמכים על מצבה הכלכלי ולהקדיש זמן להשגתם ולהצגתם. גם זו פגיעה בלתי מידתית לחלוטין. לא רק שבימינו אלה יכול כל מוסד לקבל ממוסד אחר כל אינפורמציה הדרושה לא בלא לטלטל את האישה. יותר מכך, הסבירות שאם חד הורית מחוסרת כל תתעשר לפתע פתאום אינה קיימת ואפילו אם תגדל הכנסתה במעט קשה לדעת אם לא תרד שוב אחר מספר חודשים.
סיכום
הפורום לדיור ציבורי רואה חשיבות מכרעת בשינוי הקריטריונים לנשים בדיור הציבורי מתוך תפיסה כי קורת גג יציבה ובטוחה תסייע לאותן נשים החיות בעוני ולילדיהן ונמצאות במצוקת דיור בלתי אפשרית ונמצאות פעם אחר פעם בסכנת פינוי מדירות שכורות לרחוב . יש צורך דחוף להקל על מצוקתן הקשה של נשים המסתייעות בסיוע בשכר דירה ולאפשר להן במהירות האפשרית קבלת דירה בדיור הציבורי. חובה להוציא אותן ממנגנון הסיוע בשכר דירה שמוכיח את עצמו כאינו יעיל מעמיק עוני כתוצאה מהסתבכות בחובות ואינו מספק ביטחון דיורי בעבורן.
במצב ייחודי זה מן הראוי כבר עתה, עד לשינוי כולל של המדיניות המאכלסת:
א. אמהות חד הוריות ו/או נפגעות אלימות תוכרנה כזכאיות כבר מן הילד הראשון ועד שתוכל לתת להן המדינה קורת גג של קבע בסביבתן ובקהילתן התומכת, תשכור המדינה דירות שאותן יקבלו בשכר דירה סוציאלי.
ב. אם חד הורית או משפחה הממתינות לדירה, זכאותן תישמר גם אם עברו הילדים את גיל 18, לשם תיקון העוול על הסבל שעברו בעת המתנתן.
ג. אם חד הורית לא תדרש לכל בחינת אפשרות קיום זוגיות כלשהי אלא אם תנשא כדת וכדין ו/או על פי חוק ותמסד מערכת יחסים כלשהי, כשאז תבחן הכנסת המשפחה כולה.
ד. לא תדרש האישה להציג שוב ושוב מסמכי הכנסה כלשהם והמשרד יקבל כל אינפורמציה נדרשת בכוחותיו שלו.
ה. עד לקבלת קורת גג של קבע - ישכור המשרד דירות וישלם שכרן, כשהאישה תשלם שכר דירה סוציאלי כנהוג בדיור הציבורי. אם זאת, יובטח לה בכתב קבלת דירה של קבע ומשך המגורים בדיור ציבורי, לכל דרישת רצף שהיא, יחושב מהזמן בו נכנסה לדירה הזמנית