חומר רקע

אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה נוסח לדיון 13 ביולי 2016 חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, התשע"ו–2016 *************************************************************************************** פרק א': הגדרות פרק א': הגדרות פרק א': הגדרות הגדרות 1. בחוק זה – בחוק זה – בחוק זה – "ערכאה" – בית משפט, בית דין שהוקם על פי דין, ועדת ערר, בורר, מגשר, גוף שלפניו מתנהל הליך משמעתי על פי דין וכל רשות המפעילה סמכות שפיטה, למעט בית דין צבאי או בית משפט צבאי; "ערכאה" – בית משפט, בית דין שהוקם על פי דין, ועדת ערר, בורר, מגשר, גוף שלפניו מתנהל הליך משמעתי על פי דין וכל רשות המפעילה סמכות שפיטה, למעט בית דין צבאי או בית משפט צבאי; "ערכאה" – בית משפט, בית דין שהוקם על פי דין, ועדת ערר, בורר, מגשר, גוף שלפניו מתנהל הליך משמעתי על פי דין וכל רשות המפעילה סמכות שפיטה, למעט בית דין צבאי או בית משפט צבאי; "מייצג המדינה בערכאות" – "מייצג המדינה בערכאות" – "מייצג המדינה בערכאות" – (1) מי שמייצג את המדינה, לפי דין, בהליך המתברר בערכאות; (1) מי שמייצג את המדינה, לפי דין, בהליך המתברר בערכאות; (2) מי שמייצג רשות ציבורית שאינה המדינה, לפי דין, בהליך המתברר בערכאות, והוסמך לכך בידי היועץ המשפטי לממשלה; (2) מי שמייצג רשות ציבורית שאינה המדינה, לפי דין, בהליך המתברר בערכאות, והוסמך לכך בידי היועץ המשפטי לממשלה; (3) תובע כמשמעותו בסעיף 12(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982‏; (3) תובע כמשמעותו בסעיף 12(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982‏; (4) מי שהוא בעל סמכות תביעה לפי סעיף 264 לפקודת העיריות‏; (4) מי שהוא בעל סמכות תביעה לפי סעיף 264 לפקודת העיריות‏; "השר" – שר המשפטים. "השר" – שר המשפטים. "השר" – שר המשפטים. פרק ב': נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות פרק ב': נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות פרק ב': נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות 2. (א) השר, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, ימנה אדם הכשיר לכהן כשופט של בית משפט מחוזי ואשר יש לו היכרות עם תחום הייצוג של המדינה בערכאות, לתפקיד נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות (בחוק זה – הנציב); הנציב יעמוד בראש יחידה במשרד המשפטים שתברר תלונות בהתאם להוראות חוק זה, ותיקרא "נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות" (בחוק זה – הנציבות). (א) השר, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, ימנה אדם הכשיר לכהן כשופט של בית משפט מחוזי ואשר יש לו היכרות עם תחום הייצוג של המדינה בערכאות, לתפקיד נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות (בחוק זה – הנציב); הנציב יעמוד בראש יחידה במשרד המשפטים שתברר תלונות בהתאם להוראות חוק זה, ותיקרא "נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות" (בחוק זה – הנציבות). (א) השר, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, ימנה אדם הכשיר לכהן כשופט של בית משפט מחוזי ואשר יש לו היכרות עם תחום הייצוג של המדינה בערכאות, לתפקיד נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות (בחוק זה – הנציב); הנציב יעמוד בראש יחידה במשרד המשפטים שתברר תלונות בהתאם להוראות חוק זה, ותיקרא "נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות" (בחוק זה – הנציבות). (1) תפקידי הנציבות – הוועדה נדרשת להחליט האם לאמץ את המודל המפוצל שבהצעת החוק הממשלתית, ולפיו תפקיד הנציבות הוא בירור תלונות פרטניות בלבד בעוד שהביקורת המערכתית נערכת על ידי מבקר פנימי ייעודי לפי חוק הביקורת הפנימית; או את המודל המאוחד שבהצעת החוק הפרטית, ולפיו הנציבות היא גוף מאוחד שמטרתו היא גם בירור תלונות פרטניות וגם ביצוע ביקורת מערכתית. היתרון של המודל המאוחד הוא האפקטיביות של הביקורת בשל הפרספקטיבה הרחבה והמתכללת שיש לגורם המבקר: ריבוי תלונות פרטניות על נושא מסוים יכול להוביל לגילוי כשלים מערכתיים, ומידע שמתקבל מבדיקת סוגיות רוחביות עשוי לסייג בבירור תלונות פרטניות. בנוסף, איחוד שתי הפונקציות תחת אותו גורם מונעת את טשטוש גבולות הסמכות שעשוי להיות שעה ששני התפקידים מופקדים בידי מוסדות נפרדים. מנגד, החסרון של המודל המאוחד הוא החשש מאי שיתוף פעולה מצד גורמים בגוף המבוקר בשל החשש מגילוי כשלים פרטניים. (2) כשירות הנציב – נוכח חשיבות התפקיד והמעמד הציבורי שלו, הוועדה נדרשת להחליט האם לאמץ את הדרישה לכשירות של שופט בית משפט מחוזי שבהצעת החוק הממשלתית, או את הדרישה לכשירות של שופט בבית המשפט העליון שבהצעת החוק הפרטית. (3) דרך המינוי – לפי הצעת החוק הממשלתית הנציב יתמנה על ידי שר המשפטים, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה. מנגד, לפי הצעת החוק הפרטית הנציב יתמנה על ידי ממשלת ישראל, לפי המלצת שר המשפטים, מבין המועמדים שעליהם המליצה הוועדה הציבורית שמונתה על ידי שר המשפטים לפי ההוראות שבהצעת החוק. בדומה לדרך המינוי של נציב תלונות הציבור על שופטים, גם לפי הצעת החוק הפרטית התפיסה היא שנדרשת מעורבות של ועדה חיצונית ועצמאית שתבחר את הנציב כדי להבטיח, עד כמה שניתן, את עצמאותו. מוצע לוועדה לשקול לאמץ את הרעיון של ועדה ציבורית עצמאית שמעורבת בהליך המינוי (בין במתווה המוצע בהצעת החוק הפרטית ובין במתווה אחר). (1) תפקידי הנציבות – הוועדה נדרשת להחליט האם לאמץ את המודל המפוצל שבהצעת החוק הממשלתית, ולפיו תפקיד הנציבות הוא בירור תלונות פרטניות בלבד בעוד שהביקורת המערכתית נערכת על ידי מבקר פנימי ייעודי לפי חוק הביקורת הפנימית; או את המודל המאוחד שבהצעת החוק הפרטית, ולפיו הנציבות היא גוף מאוחד שמטרתו היא גם בירור תלונות פרטניות וגם ביצוע ביקורת מערכתית. היתרון של המודל המאוחד הוא האפקטיביות של הביקורת בשל הפרספקטיבה הרחבה והמתכללת שיש לגורם המבקר: ריבוי תלונות פרטניות על נושא מסוים יכול להוביל לגילוי כשלים מערכתיים, ומידע שמתקבל מבדיקת סוגיות רוחביות עשוי לסייג בבירור תלונות פרטניות. בנוסף, איחוד שתי הפונקציות תחת אותו גורם מונעת את טשטוש גבולות הסמכות שעשוי להיות שעה ששני התפקידים מופקדים בידי מוסדות נפרדים. מנגד, החסרון של המודל המאוחד הוא החשש מאי שיתוף פעולה מצד גורמים בגוף המבוקר בשל החשש מגילוי כשלים פרטניים. (2) כשירות הנציב – נוכח חשיבות התפקיד והמעמד הציבורי שלו, הוועדה נדרשת להחליט האם לאמץ את הדרישה לכשירות של שופט בית משפט מחוזי שבהצעת החוק הממשלתית, או את הדרישה לכשירות של שופט בבית המשפט העליון שבהצעת החוק הפרטית. (3) דרך המינוי – לפי הצעת החוק הממשלתית הנציב יתמנה על ידי שר המשפטים, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה. מנגד, לפי הצעת החוק הפרטית הנציב יתמנה על ידי ממשלת ישראל, לפי המלצת שר המשפטים, מבין המועמדים שעליהם המליצה הוועדה הציבורית שמונתה על ידי שר המשפטים לפי ההוראות שבהצעת החוק. בדומה לדרך המינוי של נציב תלונות הציבור על שופטים, גם לפי הצעת החוק הפרטית התפיסה היא שנדרשת מעורבות של ועדה חיצונית ועצמאית שתבחר את הנציב כדי להבטיח, עד כמה שניתן, את עצמאותו. מוצע לוועדה לשקול לאמץ את הרעיון של ועדה ציבורית עצמאית שמעורבת בהליך המינוי (בין במתווה המוצע בהצעת החוק הפרטית ובין במתווה אחר). (1) תפקידי הנציבות – הוועדה נדרשת להחליט האם לאמץ את המודל המפוצל שבהצעת החוק הממשלתית, ולפיו תפקיד הנציבות הוא בירור תלונות פרטניות בלבד בעוד שהביקורת המערכתית נערכת על ידי מבקר פנימי ייעודי לפי חוק הביקורת הפנימית; או את המודל המאוחד שבהצעת החוק הפרטית, ולפיו הנציבות היא גוף מאוחד שמטרתו היא גם בירור תלונות פרטניות וגם ביצוע ביקורת מערכתית. היתרון של המודל המאוחד הוא האפקטיביות של הביקורת בשל הפרספקטיבה הרחבה והמתכללת שיש לגורם המבקר: ריבוי תלונות פרטניות על נושא מסוים יכול להוביל לגילוי כשלים מערכתיים, ומידע שמתקבל מבדיקת סוגיות רוחביות עשוי לסייג בבירור תלונות פרטניות. בנוסף, איחוד שתי הפונקציות תחת אותו גורם מונעת את טשטוש גבולות הסמכות שעשוי להיות שעה ששני התפקידים מופקדים בידי מוסדות נפרדים. מנגד, החסרון של המודל המאוחד הוא החשש מאי שיתוף פעולה מצד גורמים בגוף המבוקר בשל החשש מגילוי כשלים פרטניים. (2) כשירות הנציב – נוכח חשיבות התפקיד והמעמד הציבורי שלו, הוועדה נדרשת להחליט האם לאמץ את הדרישה לכשירות של שופט בית משפט מחוזי שבהצעת החוק הממשלתית, או את הדרישה לכשירות של שופט בבית המשפט העליון שבהצעת החוק הפרטית. (3) דרך המינוי – לפי הצעת החוק הממשלתית הנציב יתמנה על ידי שר המשפטים, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה. מנגד, לפי הצעת החוק הפרטית הנציב יתמנה על ידי ממשלת ישראל, לפי המלצת שר המשפטים, מבין המועמדים שעליהם המליצה הוועדה הציבורית שמונתה על ידי שר המשפטים לפי ההוראות שבהצעת החוק. בדומה לדרך המינוי של נציב תלונות הציבור על שופטים, גם לפי הצעת החוק הפרטית התפיסה היא שנדרשת מעורבות של ועדה חיצונית ועצמאית שתבחר את הנציב כדי להבטיח, עד כמה שניתן, את עצמאותו. מוצע לוועדה לשקול לאמץ את הרעיון של ועדה ציבורית עצמאית שמעורבת בהליך המינוי (בין במתווה המוצע בהצעת החוק הפרטית ובין במתווה אחר). (ב) לא ימונה לתפקיד הנציב מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לדעת השר, לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, לשמש כנציב, או מי שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו. (ב) לא ימונה לתפקיד הנציב מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לדעת השר, לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, לשמש כנציב, או מי שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו. (ב) לא ימונה לתפקיד הנציב מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לדעת השר, לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, לשמש כנציב, או מי שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו. (ג) על מינוי הנציב לא תחול חובת המכרז לפי סעיף 19 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959‏. (ג) על מינוי הנציב לא תחול חובת המכרז לפי סעיף 19 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959‏. (ג) על מינוי הנציב לא תחול חובת המכרז לפי סעיף 19 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959‏. (ד) הודעה על מינויו של הנציב תפורסם ברשומות. (ד) הודעה על מינויו של הנציב תפורסם ברשומות. (ד) הודעה על מינויו של הנציב תפורסם ברשומות. מועד בחירת הנציב 3. מינוי נציב ייעשה, ככל האפשר, בין תשעים לשלושים ימים לפני תום תקופת כהונתו של הנציב המכהן; התפנה מקומו של הנציב לפני תום תקופת כהונתו, ייעשה המינוי בתוך ארבעים וחמישה ימים מהיום שבו התפנה מקומו כאמור. מינוי נציב ייעשה, ככל האפשר, בין תשעים לשלושים ימים לפני תום תקופת כהונתו של הנציב המכהן; התפנה מקומו של הנציב לפני תום תקופת כהונתו, ייעשה המינוי בתוך ארבעים וחמישה ימים מהיום שבו התפנה מקומו כאמור. מינוי נציב ייעשה, ככל האפשר, בין תשעים לשלושים ימים לפני תום תקופת כהונתו של הנציב המכהן; התפנה מקומו של הנציב לפני תום תקופת כהונתו, ייעשה המינוי בתוך ארבעים וחמישה ימים מהיום שבו התפנה מקומו כאמור. משך הכהונה 4. הנציב יכהן תקופת כהונה אחת בלבד של חמש שנים. הנציב יכהן תקופת כהונה אחת בלבד של חמש שנים. הנציב יכהן תקופת כהונה אחת בלבד של חמש שנים. סיום כהונה 5. (א) הנציב יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, באחד מאלה: (א) הנציב יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, באחד מאלה: (א) הנציב יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, באחד מאלה: (1) פטירת הנציב; (1) פטירת הנציב; (2) התפטרות הנציב, במסירת כתב התפטרות לשר; (2) התפטרות הנציב, במסירת כתב התפטרות לשר; (3) העברת הנציב מכהונה לפי סעיף 6. (3) העברת הנציב מכהונה לפי סעיף 6. (ב) הודעה על סיום כהונתו של הנציב תפורסם ברשומות. (ב) הודעה על סיום כהונתו של הנציב תפורסם ברשומות. (ב) הודעה על סיום כהונתו של הנציב תפורסם ברשומות. העברה מכהונה 6. (א) השר, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, רשאי להעביר את הנציב מכהונתו, אם התקיים אחד מאלה: (א) השר, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, רשאי להעביר את הנציב מכהונתו, אם התקיים אחד מאלה: (א) השר, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, רשאי להעביר את הנציב מכהונתו, אם התקיים אחד מאלה: הגורם שמעביר את הנציב מכהונתו – שומרי סף חשופים מעצם תפקידם לניסיונות להצר את צעדיהם, ועל כן המחוקק נדרש להתוות את הדרך שבה ניתן להעבירם מתפקידם בצורה שתמנע, עד כמה שניתן, את האפשרות שתיפגע עצמאותם. ככלל, ההיגיון מחייב כי דרך ההעברה מכהונה צריכה להיות תמונת הראי של דרך המינוי, בין לפי המודל שבהצעת החוק הממשלתית ובין לפי המודל שבהצעת החוק הפרטית. הגורם שמעביר את הנציב מכהונתו – שומרי סף חשופים מעצם תפקידם לניסיונות להצר את צעדיהם, ועל כן המחוקק נדרש להתוות את הדרך שבה ניתן להעבירם מתפקידם בצורה שתמנע, עד כמה שניתן, את האפשרות שתיפגע עצמאותם. ככלל, ההיגיון מחייב כי דרך ההעברה מכהונה צריכה להיות תמונת הראי של דרך המינוי, בין לפי המודל שבהצעת החוק הממשלתית ובין לפי המודל שבהצעת החוק הפרטית. הגורם שמעביר את הנציב מכהונתו – שומרי סף חשופים מעצם תפקידם לניסיונות להצר את צעדיהם, ועל כן המחוקק נדרש להתוות את הדרך שבה ניתן להעבירם מתפקידם בצורה שתמנע, עד כמה שניתן, את האפשרות שתיפגע עצמאותם. ככלל, ההיגיון מחייב כי דרך ההעברה מכהונה צריכה להיות תמונת הראי של דרך המינוי, בין לפי המודל שבהצעת החוק הממשלתית ובין לפי המודל שבהצעת החוק הפרטית. (1) הנציב הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת כאמור בסעיף 2(ב) או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור באותו סעיף; (1) הנציב הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת כאמור בסעיף 2(ב) או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור באותו סעיף; (2) הנציב התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו; (2) הנציב התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו; (3) הנציב אינו מבצע את תפקידו כהלכה. (3) הנציב אינו מבצע את תפקידו כהלכה. (ב) השר לא יעביר את הנציב מכהונתו אלא לאחר שנתן לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו. (ב) השר לא יעביר את הנציב מכהונתו אלא לאחר שנתן לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו. (ב) השר לא יעביר את הנציב מכהונתו אלא לאחר שנתן לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו. הגשת כתב אישום נגד הנציב – כדי לשמור על עצמאותו ואי תלותו של הנציב – שמברר תלונות גם על אותם מייצגים שמוסמכים להגיש נגדו כתבי אישום – יש להוסיף הוראה דומה לזו שבסעיף 9(א) לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, ולפיה מייצג לא יהיה רשאי להגיש על דעת עצמו כתב אישום נגד הנציב – למעט בעבירות תעבורה, עבירות קנס או עבירות מינהליות – אם לא ניתן לכך אישור מהיועץ המשפטי לממשלה. הגשת כתב אישום נגד הנציב – כדי לשמור על עצמאותו ואי תלותו של הנציב – שמברר תלונות גם על אותם מייצגים שמוסמכים להגיש נגדו כתבי אישום – יש להוסיף הוראה דומה לזו שבסעיף 9(א) לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, ולפיה מייצג לא יהיה רשאי להגיש על דעת עצמו כתב אישום נגד הנציב – למעט בעבירות תעבורה, עבירות קנס או עבירות מינהליות – אם לא ניתן לכך אישור מהיועץ המשפטי לממשלה. הגשת כתב אישום נגד הנציב – כדי לשמור על עצמאותו ואי תלותו של הנציב – שמברר תלונות גם על אותם מייצגים שמוסמכים להגיש נגדו כתבי אישום – יש להוסיף הוראה דומה לזו שבסעיף 9(א) לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, ולפיה מייצג לא יהיה רשאי להגיש על דעת עצמו כתב אישום נגד הנציב – למעט בעבירות תעבורה, עבירות קנס או עבירות מינהליות – אם לא ניתן לכך אישור מהיועץ המשפטי לממשלה. סייג לעיסוק 7. הנציב לא ימלא, נוסף על תפקידו לפי חוק זה, תפקיד של מבקר פנימי לפי חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב–1992‏ (להלן – חוק הביקורת הפנימית). הנציב לא ימלא, נוסף על תפקידו לפי חוק זה, תפקיד של מבקר פנימי לפי חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב–1992‏ (להלן – חוק הביקורת הפנימית). הנציב לא ימלא, נוסף על תפקידו לפי חוק זה, תפקיד של מבקר פנימי לפי חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב–1992‏ (להלן – חוק הביקורת הפנימית). העדר הוראה על ייחוד משרה – כדי למנוע חשש לניגוד עניינים יש מקום לקבוע הסדר בדבר ייחוד המשרה של נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות ועובדיו, בדומה להסדר שנקבע לגבי נציב תלונות הציבור על שופטים ועובדיו (סעיף 11 לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים) ולגבי מבקר המדינה ועובדיו (סעיף 22(ב)(1) לחוק מבקר המדינה שחל על נציבות תלונות הציבור מכוח סעיף 47(א) לחוק האמור). העדר הוראה על ייחוד משרה – כדי למנוע חשש לניגוד עניינים יש מקום לקבוע הסדר בדבר ייחוד המשרה של נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות ועובדיו, בדומה להסדר שנקבע לגבי נציב תלונות הציבור על שופטים ועובדיו (סעיף 11 לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים) ולגבי מבקר המדינה ועובדיו (סעיף 22(ב)(1) לחוק מבקר המדינה שחל על נציבות תלונות הציבור מכוח סעיף 47(א) לחוק האמור). העדר הוראה על ייחוד משרה – כדי למנוע חשש לניגוד עניינים יש מקום לקבוע הסדר בדבר ייחוד המשרה של נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות ועובדיו, בדומה להסדר שנקבע לגבי נציב תלונות הציבור על שופטים ועובדיו (סעיף 11 לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים) ולגבי מבקר המדינה ועובדיו (סעיף 22(ב)(1) לחוק מבקר המדינה שחל על נציבות תלונות הציבור מכוח סעיף 47(א) לחוק האמור). תקופת צינון 8. מי שכיהן כנציב לא ישמש כמייצג המדינה בערכאות ולא יועסק בגוף או ביחידה, לפי העניין, שתפקידם ייצוג המדינה בערכאות ושבמסגרתם מועסקים מייצגי המדינה בערכאות, בטרם חלפה שנה מיום שהסתיימה כהונתו כנציב. מי שכיהן כנציב לא ישמש כמייצג המדינה בערכאות ולא יועסק בגוף או ביחידה, לפי העניין, שתפקידם ייצוג המדינה בערכאות ושבמסגרתם מועסקים מייצגי המדינה בערכאות, בטרם חלפה שנה מיום שהסתיימה כהונתו כנציב. מי שכיהן כנציב לא ישמש כמייצג המדינה בערכאות ולא יועסק בגוף או ביחידה, לפי העניין, שתפקידם ייצוג המדינה בערכאות ושבמסגרתם מועסקים מייצגי המדינה בערכאות, בטרם חלפה שנה מיום שהסתיימה כהונתו כנציב. אי–תלות 9. . . . ניסוח הוראת האי תלות – נוכח ההקבלה בין נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות לבין נציב תלונות הציבור על שופטים ונציב קבילות החיילים, מוצע להשוות את נוסח הוראת אי התלות לגבי הנציב, לנוסח הוראת אי התלות הקיימת לגבי נציב השופטים ונציב החיילים. באותם המקומות הניסוח של "אין מרות זולת מרותו של הדין" מלמד על עצמאות מוחלטת ואי כפיפות מקצועית לאף גורם אחר, והוא כולל גם את עובדי הנציבות ולא רק את הנציב. ניסוח הוראת האי תלות – נוכח ההקבלה בין נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות לבין נציב תלונות הציבור על שופטים ונציב קבילות החיילים, מוצע להשוות את נוסח הוראת אי התלות לגבי הנציב, לנוסח הוראת אי התלות הקיימת לגבי נציב השופטים ונציב החיילים. באותם המקומות הניסוח של "אין מרות זולת מרותו של הדין" מלמד על עצמאות מוחלטת ואי כפיפות מקצועית לאף גורם אחר, והוא כולל גם את עובדי הנציבות ולא רק את הנציב. ניסוח הוראת האי תלות – נוכח ההקבלה בין נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות לבין נציב תלונות הציבור על שופטים ונציב קבילות החיילים, מוצע להשוות את נוסח הוראת אי התלות לגבי הנציב, לנוסח הוראת אי התלות הקיימת לגבי נציב השופטים ונציב החיילים. באותם המקומות הניסוח של "אין מרות זולת מרותו של הדין" מלמד על עצמאות מוחלטת ואי כפיפות מקצועית לאף גורם אחר, והוא כולל גם את עובדי הנציבות ולא רק את הנציב. עובדי הנציבות 10. הנציב ועובדי הנציבות יהיו עובדי המדינה. הנציב ועובדי הנציבות יהיו עובדי המדינה. הנציב ועובדי הנציבות יהיו עובדי המדינה. תנאי כהונתו של הנציב – סעיף 25 לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים קובע כי שכרו, תנאי שירותו וגמלאותיו של נציב תלונות הציבור על שופטים יהיו כשל שופט בית המשפט העליון. האם אין מקום לקבוע הוראה דומה בענייננו, כך ששכרו ותנאי שירותו של נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות – שלפי הצעת החוק הממשלתית הוא בעל כשירות לכהן כשופט בית המשפט המחוזי – יוקבלו לשופט מחוזי? תנאי כהונתו של הנציב – סעיף 25 לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים קובע כי שכרו, תנאי שירותו וגמלאותיו של נציב תלונות הציבור על שופטים יהיו כשל שופט בית המשפט העליון. האם אין מקום לקבוע הוראה דומה בענייננו, כך ששכרו ותנאי שירותו של נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות – שלפי הצעת החוק הממשלתית הוא בעל כשירות לכהן כשופט בית המשפט המחוזי – יוקבלו לשופט מחוזי? תנאי כהונתו של הנציב – סעיף 25 לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים קובע כי שכרו, תנאי שירותו וגמלאותיו של נציב תלונות הציבור על שופטים יהיו כשל שופט בית המשפט העליון. האם אין מקום לקבוע הוראה דומה בענייננו, כך ששכרו ותנאי שירותו של נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות – שלפי הצעת החוק הממשלתית הוא בעל כשירות לכהן כשופט בית המשפט המחוזי – יוקבלו לשופט מחוזי? תקציב הנציבות – כדי לשמור על עצמאות הנציב, וכדי לוודא שאכן התקציב הנדרש לצורך כינונה ופעילותה של הנציבות לא ייבלע בתוך תקציב משרד המשפטים, יש מקום להוסיף הוראה דומה לזו הקיימת בסעיף 29 לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, ולפיה תקציב נציבות תלונות הציבור על שופטים יוכן על ידי שר המשפטים בתיאום עם הנציב וייקבע בחוק התקציב השנתי של המדינה, בתחום פעולה נפרד, במסגרת תקציב משרד המשפטים. תקציב הנציבות – כדי לשמור על עצמאות הנציב, וכדי לוודא שאכן התקציב הנדרש לצורך כינונה ופעילותה של הנציבות לא ייבלע בתוך תקציב משרד המשפטים, יש מקום להוסיף הוראה דומה לזו הקיימת בסעיף 29 לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, ולפיה תקציב נציבות תלונות הציבור על שופטים יוכן על ידי שר המשפטים בתיאום עם הנציב וייקבע בחוק התקציב השנתי של המדינה, בתחום פעולה נפרד, במסגרת תקציב משרד המשפטים. תקציב הנציבות – כדי לשמור על עצמאות הנציב, וכדי לוודא שאכן התקציב הנדרש לצורך כינונה ופעילותה של הנציבות לא ייבלע בתוך תקציב משרד המשפטים, יש מקום להוסיף הוראה דומה לזו הקיימת בסעיף 29 לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, ולפיה תקציב נציבות תלונות הציבור על שופטים יוכן על ידי שר המשפטים בתיאום עם הנציב וייקבע בחוק התקציב השנתי של המדינה, בתחום פעולה נפרד, במסגרת תקציב משרד המשפטים. פרק ג': בירור תלונות פרק ג': בירור תלונות פרק ג': בירור תלונות הגשת תלונה 11. (א) כל אדם הרואה עצמו נפגע במישרין ממעשה של מייצג המדינה בערכאות שנעשה אגב טיפולו בעניין מסוים במסגרת תפקידו כמייצג המדינה בערכאות, והמעשה הוא בניגוד לחוק או בלא סמכות חוקית או בניגוד למינהל תקין או שיש בו משום התנהגות או התנהלות בלתי ראויה, רשאי להגיש תלונה לנציב; לעניין זה, "מעשה" – לרבות מחדל. (א) כל אדם הרואה עצמו נפגע במישרין ממעשה של מייצג המדינה בערכאות שנעשה אגב טיפולו בעניין מסוים במסגרת תפקידו כמייצג המדינה בערכאות, והמעשה הוא בניגוד לחוק או בלא סמכות חוקית או בניגוד למינהל תקין או שיש בו משום התנהגות או התנהלות בלתי ראויה, רשאי להגיש תלונה לנציב; לעניין זה, "מעשה" – לרבות מחדל. (א) כל אדם הרואה עצמו נפגע במישרין ממעשה של מייצג המדינה בערכאות שנעשה אגב טיפולו בעניין מסוים במסגרת תפקידו כמייצג המדינה בערכאות, והמעשה הוא בניגוד לחוק או בלא סמכות חוקית או בניגוד למינהל תקין או שיש בו משום התנהגות או התנהלות בלתי ראויה, רשאי להגיש תלונה לנציב; לעניין זה, "מעשה" – לרבות מחדל. בירור פרטני אגב ביקורת מערכתית – בהמשך לשאלת המודל המאוחד אל מול המודל המפוצל, מתעוררת השאלה מה קורה אם אגב ביקורת מערכתית שנערכת על מייצגי המדינה בערכאות, מתגלה אירוע שיש מקום למצות את בירורו. מצד אחד, לכאורה האינטרס הציבורי מחייב כי ייעשה שימוש במידע הזה כדי לתקן את הליקויים בהתנהלותו של אותו אדם, ולא יתעלמו מהמידע; מצד שני, קיים החשש מאי שיתוף פעולה בביקורת המערכתית בשל החשש מגילוי כשלים פרטניים. בירור פרטני אגב ביקורת מערכתית – בהמשך לשאלת המודל המאוחד אל מול המודל המפוצל, מתעוררת השאלה מה קורה אם אגב ביקורת מערכתית שנערכת על מייצגי המדינה בערכאות, מתגלה אירוע שיש מקום למצות את בירורו. מצד אחד, לכאורה האינטרס הציבורי מחייב כי ייעשה שימוש במידע הזה כדי לתקן את הליקויים בהתנהלותו של אותו אדם, ולא יתעלמו מהמידע; מצד שני, קיים החשש מאי שיתוף פעולה בביקורת המערכתית בשל החשש מגילוי כשלים פרטניים. בירור פרטני אגב ביקורת מערכתית – בהמשך לשאלת המודל המאוחד אל מול המודל המפוצל, מתעוררת השאלה מה קורה אם אגב ביקורת מערכתית שנערכת על מייצגי המדינה בערכאות, מתגלה אירוע שיש מקום למצות את בירורו. מצד אחד, לכאורה האינטרס הציבורי מחייב כי ייעשה שימוש במידע הזה כדי לתקן את הליקויים בהתנהלותו של אותו אדם, ולא יתעלמו מהמידע; מצד שני, קיים החשש מאי שיתוף פעולה בביקורת המערכתית בשל החשש מגילוי כשלים פרטניים. () מתלונן שאינו יודע את זהותו של מייצג המדינה בערכאות שביצע את המעשה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי לציין כנילון בתלונה כאמור באותו סעיף קטן, את הגוף או היחידה, לפי העניין, שבמסגרתם מועסק מייצג המדינה בערכאות האמור. () מתלונן שאינו יודע את זהותו של מייצג המדינה בערכאות שביצע את המעשה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי לציין כנילון בתלונה כאמור באותו סעיף קטן, את הגוף או היחידה, לפי העניין, שבמסגרתם מועסק מייצג המדינה בערכאות האמור. () מתלונן שאינו יודע את זהותו של מייצג המדינה בערכאות שביצע את המעשה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי לציין כנילון בתלונה כאמור באותו סעיף קטן, את הגוף או היחידה, לפי העניין, שבמסגרתם מועסק מייצג המדינה בערכאות האמור. דרך הגשת תלונה 12. תלונה תוגש לנציב בכתב, תיחתם בידי המתלונן ויצוינו בה שם המתלונן, מספר הזהות שלו ומענו ופרטי הנילון כאמור בסעיף 11(א) או (ב), לפי העניין; המתלונן יצרף לתלונה את כל המסמכים שבידו הנוגעים לתלונה. תלונה תוגש לנציב בכתב, תיחתם בידי המתלונן ויצוינו בה שם המתלונן, מספר הזהות שלו ומענו ופרטי הנילון כאמור בסעיף 11(א) או (ב), לפי העניין; המתלונן יצרף לתלונה את כל המסמכים שבידו הנוגעים לתלונה. תלונה תוגש לנציב בכתב, תיחתם בידי המתלונן ויצוינו בה שם המתלונן, מספר הזהות שלו ומענו ופרטי הנילון כאמור בסעיף 11(א) או (ב), לפי העניין; המתלונן יצרף לתלונה את כל המסמכים שבידו הנוגעים לתלונה. ציון בדבר פנייה לגופי ביקורת אחרים – נוכח סעיף 15(א)(4) ו-(5) המוצע ולפיו הנציב לא יברר תלונה שגוף אחר בירר או שמתקיים או התקיים בשלה הליך משפטי, יש מקום לחייב את המתלונן לציין במסגרת התלונה האם הוא פנה לגוף ביקורת או ניהל הליך משפטי בגין המעשה נשוא התלונה (בדומה למוצע בסעיף 15(ד) להצעת החוק הפרטית). ציון בדבר פנייה לגופי ביקורת אחרים – נוכח סעיף 15(א)(4) ו-(5) המוצע ולפיו הנציב לא יברר תלונה שגוף אחר בירר או שמתקיים או התקיים בשלה הליך משפטי, יש מקום לחייב את המתלונן לציין במסגרת התלונה האם הוא פנה לגוף ביקורת או ניהל הליך משפטי בגין המעשה נשוא התלונה (בדומה למוצע בסעיף 15(ד) להצעת החוק הפרטית). ציון בדבר פנייה לגופי ביקורת אחרים – נוכח סעיף 15(א)(4) ו-(5) המוצע ולפיו הנציב לא יברר תלונה שגוף אחר בירר או שמתקיים או התקיים בשלה הליך משפטי, יש מקום לחייב את המתלונן לציין במסגרת התלונה האם הוא פנה לגוף ביקורת או ניהל הליך משפטי בגין המעשה נשוא התלונה (בדומה למוצע בסעיף 15(ד) להצעת החוק הפרטית). תלונה של אדם המוחזק במשמורת 13. תלונה של אדם כאמור בפסקאות (1) עד (4) תוגש במעטפה סגורה לבעל התפקיד כמפורט באותן פסקאות או למי שהוא הסמיך לעניין זה, והוא יעבירה, בלי לפתחה, אל הנציב: תלונה של אדם כאמור בפסקאות (1) עד (4) תוגש במעטפה סגורה לבעל התפקיד כמפורט באותן פסקאות או למי שהוא הסמיך לעניין זה, והוא יעבירה, בלי לפתחה, אל הנציב: תלונה של אדם כאמור בפסקאות (1) עד (4) תוגש במעטפה סגורה לבעל התפקיד כמפורט באותן פסקאות או למי שהוא הסמיך לעניין זה, והוא יעבירה, בלי לפתחה, אל הנציב: (1) אסיר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971‏ – למנהל בית הסוהר שבו הוא מוחזק; (1) אסיר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971‏ – למנהל בית הסוהר שבו הוא מוחזק; (1) אסיר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971‏ – למנהל בית הסוהר שבו הוא מוחזק; (2) עצור כמשמעותו בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996‏, או אסיר המוחזק בבית מעצר – למפקד בית המעצר שבו הוא מוחזק; (2) עצור כמשמעותו בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996‏, או אסיר המוחזק בבית מעצר – למפקד בית המעצר שבו הוא מוחזק; (2) עצור כמשמעותו בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996‏, או אסיר המוחזק בבית מעצר – למפקד בית המעצר שבו הוא מוחזק; (3) כלוא לפי חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955‏ – למפקד מיתקן הכליאה שבו הוא מוחזק; (3) כלוא לפי חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955‏ – למפקד מיתקן הכליאה שבו הוא מוחזק; (3) כלוא לפי חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955‏ – למפקד מיתקן הכליאה שבו הוא מוחזק; (4) אדם הנתון במשמורת לפי דין – למנהל מיתקן המשמורת שבו הוא מוחזק. (4) אדם הנתון במשמורת לפי דין – למנהל מיתקן המשמורת שבו הוא מוחזק. (4) אדם הנתון במשמורת לפי דין – למנהל מיתקן המשמורת שבו הוא מוחזק. בירור תלונות 14. (א) משהוגשה תלונה, יאשר הנציב את קבלתה ויפתח בבירור העניין, זולת אם מצא שאין לבררה לפי הוראות סעיף 15. (א) משהוגשה תלונה, יאשר הנציב את קבלתה ויפתח בבירור העניין, זולת אם מצא שאין לבררה לפי הוראות סעיף 15. (א) משהוגשה תלונה, יאשר הנציב את קבלתה ויפתח בבירור העניין, זולת אם מצא שאין לבררה לפי הוראות סעיף 15. (ב) בירור התלונה ייעשה רק בנוגע למעשה כאמור בסעיף 11(א) ורק לגבי מייצג המדינה בערכאות. (ב) בירור התלונה ייעשה רק בנוגע למעשה כאמור בסעיף 11(א) ורק לגבי מייצג המדינה בערכאות. (ב) בירור התלונה ייעשה רק בנוגע למעשה כאמור בסעיף 11(א) ורק לגבי מייצג המדינה בערכאות. () מצא הנציב, בהתאם , כי יש לברר את התלונה, יודיע על כך למתלונן, אשר יעביר לנציב תצהיר לתמיכה בעובדות המפורטות בתלונה. () מצא הנציב, בהתאם , כי יש לברר את התלונה, יודיע על כך למתלונן, אשר יעביר לנציב תצהיר לתמיכה בעובדות המפורטות בתלונה. () מצא הנציב, בהתאם , כי יש לברר את התלונה, יודיע על כך למתלונן, אשר יעביר לנציב תצהיר לתמיכה בעובדות המפורטות בתלונה. דרישה לתצהיר מהמתלונן – לפי האמור בדברי ההסבר להצעת החוק, הדרישה כלפי המתלונן להעביר לנציב תצהיר לתמיכה בעובדות המפורטות בתלונה, נועדה כדי להרתיע מתלוננים פוטנציאליים מהגשת תלונות שווא. הטלת חובה על מתלונן להגיש תצהיר כל אימת שהוא מבקש להתלונן היא חריגה, ואין לה מקבילות אצל מבררי התלונות האחרים. בנוסף, היא גורמת לחוסר שוויוניות בין המתלונן שנדרש להגיש תצהיר לתמיכה בעובדות המפורטות בתלונה וחשוף להליך פלילי על תצהיר כוזב, למייצג הנילון שאינו נדרש להגיש תצהיר דומה לתמיכה בעובדות המפורטות בתשובתו ואינו חשוף להליך דומה. גם אם יוחלט לדרוש תצהיר מהמתלונן, מדוע שלא להטיל דרישה דומה להעברת תצהיר גם על המייצג הנילון? דרישה לתצהיר מהמתלונן – לפי האמור בדברי ההסבר להצעת החוק, הדרישה כלפי המתלונן להעביר לנציב תצהיר לתמיכה בעובדות המפורטות בתלונה, נועדה כדי להרתיע מתלוננים פוטנציאליים מהגשת תלונות שווא. הטלת חובה על מתלונן להגיש תצהיר כל אימת שהוא מבקש להתלונן היא חריגה, ואין לה מקבילות אצל מבררי התלונות האחרים. בנוסף, היא גורמת לחוסר שוויוניות בין המתלונן שנדרש להגיש תצהיר לתמיכה בעובדות המפורטות בתלונה וחשוף להליך פלילי על תצהיר כוזב, למייצג הנילון שאינו נדרש להגיש תצהיר דומה לתמיכה בעובדות המפורטות בתשובתו ואינו חשוף להליך דומה. גם אם יוחלט לדרוש תצהיר מהמתלונן, מדוע שלא להטיל דרישה דומה להעברת תצהיר גם על המייצג הנילון? דרישה לתצהיר מהמתלונן – לפי האמור בדברי ההסבר להצעת החוק, הדרישה כלפי המתלונן להעביר לנציב תצהיר לתמיכה בעובדות המפורטות בתלונה, נועדה כדי להרתיע מתלוננים פוטנציאליים מהגשת תלונות שווא. הטלת חובה על מתלונן להגיש תצהיר כל אימת שהוא מבקש להתלונן היא חריגה, ואין לה מקבילות אצל מבררי התלונות האחרים. בנוסף, היא גורמת לחוסר שוויוניות בין המתלונן שנדרש להגיש תצהיר לתמיכה בעובדות המפורטות בתלונה וחשוף להליך פלילי על תצהיר כוזב, למייצג הנילון שאינו נדרש להגיש תצהיר דומה לתמיכה בעובדות המפורטות בתשובתו ואינו חשוף להליך דומה. גם אם יוחלט לדרוש תצהיר מהמתלונן, מדוע שלא להטיל דרישה דומה להעברת תצהיר גם על המייצג הנילון? תלונות שאין לברר אותן או שבירורן מצדיק סיבה מיוחדת 15. (א) הנציב לא יברר תלונה אם מתקיים לגביה אחד מאלה: (א) הנציב לא יברר תלונה אם מתקיים לגביה אחד מאלה: (א) הנציב לא יברר תלונה אם מתקיים לגביה אחד מאלה: (1) התלונה אינה על מעשה של מייצג המדינה בערכאות או שאינה על מעשה כאמור בסעיף 11(א); (1) התלונה אינה על מעשה של מייצג המדינה בערכאות או שאינה על מעשה כאמור בסעיף 11(א); (2) התלונה היא קנטרנית או טורדנית על פניה או עוסקת בזוטי דברים; (2) התלונה היא קנטרנית או טורדנית על פניה או עוסקת בזוטי דברים; (3) התלונה מעוררת חשש ממשי לביצוע עבירה פלילית; תלונה כאמור בפסקה זו תועבר בידי הנציב לטיפול היועץ המשפטי לממשלה, והעתקה יועבר לידיעת השר; (3) התלונה מעוררת חשש ממשי לביצוע עבירה פלילית; תלונה כאמור בפסקה זו תועבר בידי הנציב לטיפול היועץ המשפטי לממשלה, והעתקה יועבר לידיעת השר; (4) התלונה היא על מעשה שמתקיים או שהתקיים בשלו הליך משפטי, ובכלל זה הליך אזרחי, הליך פלילי החל משלב החקירה, או הליך משמעתי, לרבות הליך לפי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–1961‏; (4) התלונה היא על מעשה שמתקיים או שהתקיים בשלו הליך משפטי, ובכלל זה הליך אזרחי, הליך פלילי החל משלב החקירה, או הליך משמעתי, לרבות הליך לפי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–1961‏; (1) הליך משפטי שלא בורר לגופו – בדברי ההסבר להצעת החוק מובהר, כי פסקה (4) אינה מתייחסת להליך משפטי שלא בורר לגופו, כגון הליך שבית המשפט ציווה על סילוקו על הסף מחמת העדר סמכות מקומי. במקרים כאלה, כך נטען, הנציב יוסמך לברר את התלונה. לא בטוח כי ההבהרה האמורה אכן עולה בצורה ברורה מלשון פסקה (4) המוצעת, ויתכן שיש מקום להיצמד לניסוח שבסעיפים המקבילים לגבי נציב תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה (סעיף 38(5) לחוק מבקר המדינה) ולגבי נציב קבילות החיילים (סעיף 548(5) לחוק השיפוט הצבאי), שם מדובר על תלונה בעניין תלוי ועומד או שבית המשפט / בית הדין הכריע בו לגופו. (2) הליך משמעתי לפי חוק לשכת עורכי הדין – פסקה (5) קובעת כי הנציב לא יברר תלונה אם היא על מעשה שמתקיים / שהתקיים בשלו בירור תלונה בידי "כל רשות אחרת המוסמכת לברר תלונות לפי דין", ובכלל זה גם הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין. נוכח האמור, נראה יש כפילות מיותרת בין הסיפה של פסקה (4) לעניין הליך משמעתי לבין פסקה (5). (1) הליך משפטי שלא בורר לגופו – בדברי ההסבר להצעת החוק מובהר, כי פסקה (4) אינה מתייחסת להליך משפטי שלא בורר לגופו, כגון הליך שבית המשפט ציווה על סילוקו על הסף מחמת העדר סמכות מקומי. במקרים כאלה, כך נטען, הנציב יוסמך לברר את התלונה. לא בטוח כי ההבהרה האמורה אכן עולה בצורה ברורה מלשון פסקה (4) המוצעת, ויתכן שיש מקום להיצמד לניסוח שבסעיפים המקבילים לגבי נציב תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה (סעיף 38(5) לחוק מבקר המדינה) ולגבי נציב קבילות החיילים (סעיף 548(5) לחוק השיפוט הצבאי), שם מדובר על תלונה בעניין תלוי ועומד או שבית המשפט / בית הדין הכריע בו לגופו. (2) הליך משמעתי לפי חוק לשכת עורכי הדין – פסקה (5) קובעת כי הנציב לא יברר תלונה אם היא על מעשה שמתקיים / שהתקיים בשלו בירור תלונה בידי "כל רשות אחרת המוסמכת לברר תלונות לפי דין", ובכלל זה גם הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין. נוכח האמור, נראה יש כפילות מיותרת בין הסיפה של פסקה (4) לעניין הליך משמעתי לבין פסקה (5). (5) התלונה היא על מעשה שמתקיים או שהתקיים בשלו בירור תלונה בידי נציב תלונות הציבור לפי חוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב]‏, או בידי כל רשות אחרת המוסמכת לברר תלונות לפי דין; (5) התלונה היא על מעשה שמתקיים או שהתקיים בשלו בירור תלונה בידי נציב תלונות הציבור לפי חוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב]‏, או בידי כל רשות אחרת המוסמכת לברר תלונות לפי דין; בירור תלונות על מייצגים על ידי היועץ המשפטי לממשלה – יש צורך להבהיר כי בירור תלונה על ידי היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה אינו נחשב לעניין זה כבירור תלונה בידי גוף המוסמך לברר תלונה לפי דין. בירור תלונות על מייצגים על ידי היועץ המשפטי לממשלה – יש צורך להבהיר כי בירור תלונה על ידי היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה אינו נחשב לעניין זה כבירור תלונה בידי גוף המוסמך לברר תלונה לפי דין. (6) התלונה נוגעת להפעלת שיקול דעת משפטי; התעוררה שאלה אם התלונה נוגעת להפעלת שיקול דעת משפטי, תועבר השאלה להכרעת היועץ המשפטי לממשלה, והנציב ישהה את בירור התלונה עד להכרעה בשאלה האמורה; הכריע היועץ המשפטי לממשלה כי התלונה נוגעת להפעלת שיקול דעת משפטי, יופסק בירור התלונה; לעניין זה, "שיקול דעת משפטי" – לרבות שיקול דעת בקבלת החלטות בנוגע לאופן ניהול הליכים והכנתם; (6) התלונה נוגעת להפעלת שיקול דעת משפטי; התעוררה שאלה אם התלונה נוגעת להפעלת שיקול דעת משפטי, תועבר השאלה להכרעת היועץ המשפטי לממשלה, והנציב ישהה את בירור התלונה עד להכרעה בשאלה האמורה; הכריע היועץ המשפטי לממשלה כי התלונה נוגעת להפעלת שיקול דעת משפטי, יופסק בירור התלונה; לעניין זה, "שיקול דעת משפטי" – לרבות שיקול דעת בקבלת החלטות בנוגע לאופן ניהול הליכים והכנתם; (1) "שיקול דעת משפטי" – היקף הפעולות שמבצע כל מייצג הוא רחב, ונע על ספקטרום שבין פעולות המצויות בליבת שיקול הדעת המשפטי לפעולות טכניות ומינהלתיות. בתוך המנעד הזה, ישנן לא מעט פעולות שתתכן מחלוקת לגביהן האם הן בגדר של הפעלת שיקול דעת משפטי אם לאו, ופעולות נוספות שיש בהן אספקטים מסוימים של הפעלת שיקול דעת משפטי יחד עם אספקטים אחרים שלא. אנו סבורים כי אין הצדקה לסווג באופן קטגורי כל "שיקול דעת בקבלת החלטות בנוגע לאופן ניהול הליכים והכנתם" תחת הקטגוריה של "הפעלת שיקול דעת משפטי". מדובר בניסוח רחב מדי, שירחיב מאוד את החריג של "הפעלת שיקול דעת משפטי", ויחיל אותו גם על פעולות שאינן בליבת שיקול הדעת המשפטי של מערך הייצוג ושקיים אינטרס ציבורי שהנציב רשאי יהיה לבודקן. נוכח האמור, הוועדה נדרשת לתת את דעתה על השאלה כיצד, אם בכלל, ניתן לקבוע נוסחה ברורה שתבחין בין הפעלת שיקול דעת משפטי, לפעולות אחרות שתהיינה מושא לבירור תלונות (2) היחסים בין היועץ ובין הנציב: היועץ כנילון וכמכריע – הוראה המכפיפה את הגורם המבקר לגוף המבוקר, כך שהגוף המבוקר הוא זה שיחליט האם הגוף המבקר יוכל להמשיך ולברר את התלונה נגדו, נראית בעייתית ומוקשית. עמדנו בהרחבה על סוגיה זו והקשיים שהיא מעוררת במסגרת מסמך הרקע לדיון. אנו סבורים כי הסמכות לקבוע מתי מדובר ב"שיקול דעת משפטי" ולכן יש להפסיק את בירור התלונה ומתי לא צריכה להיות בידי הנציב ולא בידי היועץ, בדיוק כפי שהנציב – ולא היועץ – הוא זה שקובע האם מתקיימים תנאי הסף לבירור התלונה או האם התלונה היא קנטרנית. במקרים החריגים שבהם תתגלע מחלוקת בין הנציב והיועץ בשאלה האם מדובר בשיקול דעת משפטי או לא, המחלוקת בין הגורמים יכולה להיוותר על כנה ללא הכרעה ברורה. בין החלופה של הכפפת הנציב לחוות הדעת המשפטית של היועץ לחלופה של הותרת המחלוקת על כנה – נדמה כי האפשרות האחרונה עדיפה. (1) "שיקול דעת משפטי" – היקף הפעולות שמבצע כל מייצג הוא רחב, ונע על ספקטרום שבין פעולות המצויות בליבת שיקול הדעת המשפטי לפעולות טכניות ומינהלתיות. בתוך המנעד הזה, ישנן לא מעט פעולות שתתכן מחלוקת לגביהן האם הן בגדר של הפעלת שיקול דעת משפטי אם לאו, ופעולות נוספות שיש בהן אספקטים מסוימים של הפעלת שיקול דעת משפטי יחד עם אספקטים אחרים שלא. אנו סבורים כי אין הצדקה לסווג באופן קטגורי כל "שיקול דעת בקבלת החלטות בנוגע לאופן ניהול הליכים והכנתם" תחת הקטגוריה של "הפעלת שיקול דעת משפטי". מדובר בניסוח רחב מדי, שירחיב מאוד את החריג של "הפעלת שיקול דעת משפטי", ויחיל אותו גם על פעולות שאינן בליבת שיקול הדעת המשפטי של מערך הייצוג ושקיים אינטרס ציבורי שהנציב רשאי יהיה לבודקן. נוכח האמור, הוועדה נדרשת לתת את דעתה על השאלה כיצד, אם בכלל, ניתן לקבוע נוסחה ברורה שתבחין בין הפעלת שיקול דעת משפטי, לפעולות אחרות שתהיינה מושא לבירור תלונות (2) היחסים בין היועץ ובין הנציב: היועץ כנילון וכמכריע – הוראה המכפיפה את הגורם המבקר לגוף המבוקר, כך שהגוף המבוקר הוא זה שיחליט האם הגוף המבקר יוכל להמשיך ולברר את התלונה נגדו, נראית בעייתית ומוקשית. עמדנו בהרחבה על סוגיה זו והקשיים שהיא מעוררת במסגרת מסמך הרקע לדיון. אנו סבורים כי הסמכות לקבוע מתי מדובר ב"שיקול דעת משפטי" ולכן יש להפסיק את בירור התלונה ומתי לא צריכה להיות בידי הנציב ולא בידי היועץ, בדיוק כפי שהנציב – ולא היועץ – הוא זה שקובע האם מתקיימים תנאי הסף לבירור התלונה או האם התלונה היא קנטרנית. במקרים החריגים שבהם תתגלע מחלוקת בין הנציב והיועץ בשאלה האם מדובר בשיקול דעת משפטי או לא, המחלוקת בין הגורמים יכולה להיוותר על כנה ללא הכרעה ברורה. בין החלופה של הכפפת הנציב לחוות הדעת המשפטית של היועץ לחלופה של הותרת המחלוקת על כנה – נדמה כי האפשרות האחרונה עדיפה. (7) הנציב סבור כי הממונה על הנילון או כל גורם אחר, הוא הגורם המתאים לבירור התלונה בנסיבות העניין; סבר הנציב כאמור, יעביר את התלונה לממונה על הנילון או לגורם שמצא כמתאים לבירור התלונה כאמור, לפי העניין, וזה יחליט אם לבררה. (7) הנציב סבור כי הממונה על הנילון או כל גורם אחר, הוא הגורם המתאים לבירור התלונה בנסיבות העניין; סבר הנציב כאמור, יעביר את התלונה לממונה על הנילון או לגורם שמצא כמתאים לבירור התלונה כאמור, לפי העניין, וזה יחליט אם לבררה. (ב) הנציב לא יברר תלונות כמפורט להלן, אלא אם מצא מיוחד המצדיק את בירורן: (ב) הנציב לא יברר תלונות כמפורט להלן, אלא אם מצא מיוחד המצדיק את בירורן: (ב) הנציב לא יברר תלונות כמפורט להלן, אלא אם מצא מיוחד המצדיק את בירורן: תיקוני הניסוח משווים את ניסוח הסעיף לכל מבררי התלונות האחרים (סעיף 18(א) לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, סעיף 39 לחוק מבקר המדינה וסעיף 549 לחוק השיפוט הצבאי). תיקוני הניסוח משווים את ניסוח הסעיף לכל מבררי התלונות האחרים (סעיף 18(א) לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, סעיף 39 לחוק מבקר המדינה וסעיף 549 לחוק השיפוט הצבאי). תיקוני הניסוח משווים את ניסוח הסעיף לכל מבררי התלונות האחרים (סעיף 18(א) לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, סעיף 39 לחוק מבקר המדינה וסעיף 549 לחוק השיפוט הצבאי). (1) התלונה היא על מעשה של הנילון שנוגע להליך שתלוי ועומד לפני ערכאה; לא יחליט הנציב לברר תלונה כאמור בפסקה זו, אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה; לעניין זה, "הליך שתלוי ועומד לפני ערכאה" – לרבות הליך שניתן עדיין להגיש בעניינו ערעור או ערר לערכאה; (1) התלונה היא על מעשה של הנילון שנוגע להליך שתלוי ועומד לפני ערכאה; לא יחליט הנציב לברר תלונה כאמור בפסקה זו, אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה; לעניין זה, "הליך שתלוי ועומד לפני ערכאה" – לרבות הליך שניתן עדיין להגיש בעניינו ערעור או ערר לערכאה; הדרישה לאישור היועץ המשפטי לממשלה לברר תלונה על מעשה שנוגע להליך תלוי ועומד – המחוקק מקנה לנציב שיקול הדעת לברר את התלונה במקרים חריגים אם מצא סיבה מיוחדת שמצדיקה זאת. מדוע, אפוא, נדרש הנציב לאישורו של היועץ המשפטי לממשלה לברר תלונה על מעשה שנוגע להליך שתלוי ועומד, אם הוא הגיע למסקנה כי יש סיבה מיוחדת שמצדיקה זאת? מהי ההצדקה לדרישת אישור שכזאת וכיצד היא מתיישבת עם שיקול הדעת העצמאי של הנציב (לפי סעיף 9 המוצע)? הקושי מגיע לשיאו כשהתלונה היא על מעשה של היועץ עצמו, שאז ניגוד העניינים הוא מובנה. יוער, כי אצל מבררי התלונות האחרים אין הוראה מקבילה. הדרישה לאישור היועץ המשפטי לממשלה לברר תלונה על מעשה שנוגע להליך תלוי ועומד – המחוקק מקנה לנציב שיקול הדעת לברר את התלונה במקרים חריגים אם מצא סיבה מיוחדת שמצדיקה זאת. מדוע, אפוא, נדרש הנציב לאישורו של היועץ המשפטי לממשלה לברר תלונה על מעשה שנוגע להליך שתלוי ועומד, אם הוא הגיע למסקנה כי יש סיבה מיוחדת שמצדיקה זאת? מהי ההצדקה לדרישת אישור שכזאת וכיצד היא מתיישבת עם שיקול הדעת העצמאי של הנציב (לפי סעיף 9 המוצע)? הקושי מגיע לשיאו כשהתלונה היא על מעשה של היועץ עצמו, שאז ניגוד העניינים הוא מובנה. יוער, כי אצל מבררי התלונות האחרים אין הוראה מקבילה. (2) התלונה היא על אחד מאלה: (2) התלונה היא על אחד מאלה: (א) מעשה שניתן היה להגיש עליו, על פי דין, ערר או ערעור לערכאה, אם חלף המועד להגשתם והם לא הוגשו; (ב) מעשה שניתן להגיש עליו, על פי דין, השגה לגורם שאינו ערכאה, וזאת בין שחלף המועד להגשת ההשגה ובין שלא; לעניין זה, "השגה" – בין שהיא מכונה השגה, ערר או ערעור ובין שהיא מכונה בשם אחר; (3) התלונה היא על מעשה שהגוף המתאים לדון בו ולקבל הכרעה לגביו, הוא הערכאה הדנה בהליך שבמסגרתו נעשה המעשה האמור, ובלבד שהמתלונן היה צד לאותו הליך; (3) התלונה היא על מעשה שהגוף המתאים לדון בו ולקבל הכרעה לגביו, הוא הערכאה הדנה בהליך שבמסגרתו נעשה המעשה האמור, ובלבד שהמתלונן היה צד לאותו הליך; הערכאה היא הגוף המתאים לדון במעשה – אם העניין תלוי ועומד בערכאה או שכבר הוכרע בערכאה ואפשר היה לערער עליו – הנציב מנוע מלברר את העניין לפי פסקאות (1) (=עניין תלוי ועומד) ו-(2) (=עניין שניתן או היה ניתן היה להגיש עליו ערעור); אם מדובר במעשה עם היבטים שונים, שבחלקם הערכאה מכריעה ובחלקם לא – אין הצדקה למנוע מהנציב מלברר את אותם ההיבטים שאינם מוכרעים על ידי הערכאה. כך, למשל, אין הצדקה להחריג מאפשרות הבירור של הנציב את ההתנהלות האישית של המייצג (למשל, אם דיבר באופן לא ראוי לצד שכנגד), בשל העובדה שהשאלה המהותית בנוגע למעשה נשוא התלונה מוכרעת על ידי בית המשפט. לכן, יש להבהיר שהיכולת לקבל מבית המשפט סעד בגין המעשה אינה מחסנת את כלל ההיבטים של המעשה מהאפשרות לברר את התלונה, אלא רק את ההיבטים שהמתלונן יכול היה לקבל בגינם סעד מבית המשפט. הערכאה היא הגוף המתאים לדון במעשה – אם העניין תלוי ועומד בערכאה או שכבר הוכרע בערכאה ואפשר היה לערער עליו – הנציב מנוע מלברר את העניין לפי פסקאות (1) (=עניין תלוי ועומד) ו-(2) (=עניין שניתן או היה ניתן היה להגיש עליו ערעור); אם מדובר במעשה עם היבטים שונים, שבחלקם הערכאה מכריעה ובחלקם לא – אין הצדקה למנוע מהנציב מלברר את אותם ההיבטים שאינם מוכרעים על ידי הערכאה. כך, למשל, אין הצדקה להחריג מאפשרות הבירור של הנציב את ההתנהלות האישית של המייצג (למשל, אם דיבר באופן לא ראוי לצד שכנגד), בשל העובדה שהשאלה המהותית בנוגע למעשה נשוא התלונה מוכרעת על ידי בית המשפט. לכן, יש להבהיר שהיכולת לקבל מבית המשפט סעד בגין המעשה אינה מחסנת את כלל ההיבטים של המעשה מהאפשרות לברר את התלונה, אלא רק את ההיבטים שהמתלונן יכול היה לקבל בגינם סעד מבית המשפט. (4) התלונה הוגשה לאחר שעברה שנה מיום המעשה שעליו נסבה התלונה או מהיום שעילת התלונה נודעה למתלונן, לפי המאוחר, ואם התלונה מתייחסת למעשה שנוגע להליך משפטי שהסתיים – שנה מיום שניתן פסק דין חלוט באותו הליך משפטי. (4) התלונה הוגשה לאחר שעברה שנה מיום המעשה שעליו נסבה התלונה או מהיום שעילת התלונה נודעה למתלונן, לפי המאוחר, ואם התלונה מתייחסת למעשה שנוגע להליך משפטי שהסתיים – שנה מיום שניתן פסק דין חלוט באותו הליך משפטי. שקידה סבירה –אצל כל מבררי התלונות האחרים, בחלוף שנה מיום ידיעת המתלונן על עילת התלונה נדרשת ידיעה ממשית אודות עילת התלונה ולא די בידיעה קונסטרוקטיבית של המתלונן כדי שהתלונה לא תתברר. ההסדר המוצע, חורג מההסדרים הקיימים אצל כל יתר מבררי התלונות, ומעורר קשיים: (א) לא ברור מהי ההצדקה ליצירת הסדר חריג וייחודי למייצגים, לעומת כל יתר המבוקרים האחרים? (ב) הסדר נורמטיבי שמייחס ידיעה לאנשים בשל העובדה שהם היו יכולים לדעת, מתאים להיקבע במקום שבו המחוקק מניח כי בידי האדם יש יכולת ממשית לדעת או שיש ציפייה נורמטיבית שהוא יעשה מאמץ לנסות ולדעת. בהקשר של מייצגים שני הדברים הללו אינם מתקיימים. לפיכך, מוצע להשמיט את הסייג לבירור תלונה במקרה שבו המתלונן יכול היה לדעת על עילת התלונה "בשקידה סבירה". שקידה סבירה –אצל כל מבררי התלונות האחרים, בחלוף שנה מיום ידיעת המתלונן על עילת התלונה נדרשת ידיעה ממשית אודות עילת התלונה ולא די בידיעה קונסטרוקטיבית של המתלונן כדי שהתלונה לא תתברר. ההסדר המוצע, חורג מההסדרים הקיימים אצל כל יתר מבררי התלונות, ומעורר קשיים: (א) לא ברור מהי ההצדקה ליצירת הסדר חריג וייחודי למייצגים, לעומת כל יתר המבוקרים האחרים? (ב) הסדר נורמטיבי שמייחס ידיעה לאנשים בשל העובדה שהם היו יכולים לדעת, מתאים להיקבע במקום שבו המחוקק מניח כי בידי האדם יש יכולת ממשית לדעת או שיש ציפייה נורמטיבית שהוא יעשה מאמץ לנסות ולדעת. בהקשר של מייצגים שני הדברים הללו אינם מתקיימים. לפיכך, מוצע להשמיט את הסייג לבירור תלונה במקרה שבו המתלונן יכול היה לדעת על עילת התלונה "בשקידה סבירה". (ג) החליט הנציב שלא לברר תלונה, יודיע על כך בכתב למתלונן, בצירוף נימוקיו והעתק ההודעה יימסר לנילון ולממונה עליו. (ג) החליט הנציב שלא לברר תלונה, יודיע על כך בכתב למתלונן, בצירוף נימוקיו והעתק ההודעה יימסר לנילון ולממונה עליו. (ג) החליט הנציב שלא לברר תלונה, יודיע על כך בכתב למתלונן, בצירוף נימוקיו והעתק ההודעה יימסר לנילון ולממונה עליו. (ד) טען הנילון כי אין לברר את התלונה נגדו בשל התקיימות עילה מהעילות המפורטות בסעיפים קטנים (א) או (ב) והחליט הנציב לדחות את הטענה ולברר את התלונה, יודיע על החלטתו לנילון, לממונה עליו ולמתלונן. (ד) טען הנילון כי אין לברר את התלונה נגדו בשל התקיימות עילה מהעילות המפורטות בסעיפים קטנים (א) או (ב) והחליט הנציב לדחות את הטענה ולברר את התלונה, יודיע על החלטתו לנילון, לממונה עליו ולמתלונן. (ד) טען הנילון כי אין לברר את התלונה נגדו בשל התקיימות עילה מהעילות המפורטות בסעיפים קטנים (א) או (ב) והחליט הנציב לדחות את הטענה ולברר את התלונה, יודיע על החלטתו לנילון, לממונה עליו ולמתלונן. (ה) הודיע מי שהוא ממונה ישיר או עקיף על הנילון, בכתב, לנציב כי הנילון פעל לפי הוראת גורם מקצועי בכיר ממנו או מתוך ציות לנהלים מחייבים או לדרכי עבודה מקובלות, רשאי הנציב להפסיק את בירור התלונה; היה הגורם המקצועי האמור מייצג המדינה בערכאות, רשאי הנציב לקבוע כי לצורך המשך בירור התלונה יהיה הגורם המקצועי האמור – הנילון, ושמו של הנילון המקורי יימחק מהתלונה והבירור לגביו ייפסק. (ה) הודיע מי שהוא ממונה ישיר או עקיף על הנילון, בכתב, לנציב כי הנילון פעל לפי הוראת גורם מקצועי בכיר ממנו או מתוך ציות לנהלים מחייבים או לדרכי עבודה מקובלות, רשאי הנציב להפסיק את בירור התלונה; היה הגורם המקצועי האמור מייצג המדינה בערכאות, רשאי הנציב לקבוע כי לצורך המשך בירור התלונה יהיה הגורם המקצועי האמור – הנילון, ושמו של הנילון המקורי יימחק מהתלונה והבירור לגביו ייפסק. (ה) הודיע מי שהוא ממונה ישיר או עקיף על הנילון, בכתב, לנציב כי הנילון פעל לפי הוראת גורם מקצועי בכיר ממנו או מתוך ציות לנהלים מחייבים או לדרכי עבודה מקובלות, רשאי הנציב להפסיק את בירור התלונה; היה הגורם המקצועי האמור מייצג המדינה בערכאות, רשאי הנציב לקבוע כי לצורך המשך בירור התלונה יהיה הגורם המקצועי האמור – הנילון, ושמו של הנילון המקורי יימחק מהתלונה והבירור לגביו ייפסק. (1) פעולה לפי הוראות גורם מקצועי בכיר ממנו – לא ברור כיצד יתכן מצב שבו מייצג פועל לפי הוראה של גורם מקצועי שבכיר ממנו, אך גורם זה אינו מוגדר כ"מייצג"? האם מייצגים מקבלים הוראות מגורמים מקצועיים בכירים מהם שאינם בגדר "מייצגים"? אם כן – האם אין בכך כדי לפגוע בעצמאות שיקול הדעת שלהם? ככל שאמנם יש גורמים מקצועיים שבכירים מהמייצג ובעלי סמכות לתת לו הוראות כיצד לפעול, יש מקום לשקול לראות אותם כ"מייצגים" לעניין האפשרות לברר נגדם תלונה. (2) פעולה לפי נהלים מחייבים או דרכי עבודה מקובלות: היחס בין ביקורת פרטנית לביקורת מערכתית – מה קורה אם הנציב סבור כי נפל פגם בנהלים המחייבים או בדרכי העבודה המקובלות? לכאורה, הנציב לא יוכל לבדוק את העניין בעצמו (שכן זו כבר ביקורת מערכתית) ולא יוכל להעביר את המידע למבקר הפנימי שכן מבצע ביקורת מערכתית. נקודה זו מעוררת פעם נוספת את היחס שבין מודל מאוחד של ביקורת לבין מודל מפוצל של ביקורת. (1) פעולה לפי הוראות גורם מקצועי בכיר ממנו – לא ברור כיצד יתכן מצב שבו מייצג פועל לפי הוראה של גורם מקצועי שבכיר ממנו, אך גורם זה אינו מוגדר כ"מייצג"? האם מייצגים מקבלים הוראות מגורמים מקצועיים בכירים מהם שאינם בגדר "מייצגים"? אם כן – האם אין בכך כדי לפגוע בעצמאות שיקול הדעת שלהם? ככל שאמנם יש גורמים מקצועיים שבכירים מהמייצג ובעלי סמכות לתת לו הוראות כיצד לפעול, יש מקום לשקול לראות אותם כ"מייצגים" לעניין האפשרות לברר נגדם תלונה. (2) פעולה לפי נהלים מחייבים או דרכי עבודה מקובלות: היחס בין ביקורת פרטנית לביקורת מערכתית – מה קורה אם הנציב סבור כי נפל פגם בנהלים המחייבים או בדרכי העבודה המקובלות? לכאורה, הנציב לא יוכל לבדוק את העניין בעצמו (שכן זו כבר ביקורת מערכתית) ולא יוכל להעביר את המידע למבקר הפנימי שכן מבצע ביקורת מערכתית. נקודה זו מעוררת פעם נוספת את היחס שבין מודל מאוחד של ביקורת לבין מודל מפוצל של ביקורת. (1) פעולה לפי הוראות גורם מקצועי בכיר ממנו – לא ברור כיצד יתכן מצב שבו מייצג פועל לפי הוראה של גורם מקצועי שבכיר ממנו, אך גורם זה אינו מוגדר כ"מייצג"? האם מייצגים מקבלים הוראות מגורמים מקצועיים בכירים מהם שאינם בגדר "מייצגים"? אם כן – האם אין בכך כדי לפגוע בעצמאות שיקול הדעת שלהם? ככל שאמנם יש גורמים מקצועיים שבכירים מהמייצג ובעלי סמכות לתת לו הוראות כיצד לפעול, יש מקום לשקול לראות אותם כ"מייצגים" לעניין האפשרות לברר נגדם תלונה. (2) פעולה לפי נהלים מחייבים או דרכי עבודה מקובלות: היחס בין ביקורת פרטנית לביקורת מערכתית – מה קורה אם הנציב סבור כי נפל פגם בנהלים המחייבים או בדרכי העבודה המקובלות? לכאורה, הנציב לא יוכל לבדוק את העניין בעצמו (שכן זו כבר ביקורת מערכתית) ולא יוכל להעביר את המידע למבקר הפנימי שכן מבצע ביקורת מערכתית. נקודה זו מעוררת פעם נוספת את היחס שבין מודל מאוחד של ביקורת לבין מודל מפוצל של ביקורת. דרכי הבירור ומשכו 16. (א) הנציב רשאי לברר את התלונה בכל דרך שימצא לנכון והוא אינו כפוף לסדרי דין או לדיני הראיות. (א) הנציב רשאי לברר את התלונה בכל דרך שימצא לנכון והוא אינו כפוף לסדרי דין או לדיני הראיות. (א) הנציב רשאי לברר את התלונה בכל דרך שימצא לנכון והוא אינו כפוף לסדרי דין או לדיני הראיות. (ב) הנציב את התלונה לידיעת הנילון ולידיעת הממונה עליו, יעביר להם כל חומר או מידע הנוגע לעניין שנמצא בידיו וכל חומר או מידע נוסף כאמור שהגיע לידיו בהמשך הבירור וייתן לכל אחד מהם הזדמנות נאותה להשיב על התלונה, וכן רשאי הוא לדרוש מהם כי ישיבו עליה בתוך התקופה הנקובה בדרישתו ובדרך שיקבע, לרבות צירוף אסמכתאות לתמיכה בתשובה, ככל שישנן. (ב) הנציב את התלונה לידיעת הנילון ולידיעת הממונה עליו, יעביר להם כל חומר או מידע הנוגע לעניין שנמצא בידיו וכל חומר או מידע נוסף כאמור שהגיע לידיו בהמשך הבירור וייתן לכל אחד מהם הזדמנות נאותה להשיב על התלונה, וכן רשאי הוא לדרוש מהם כי ישיבו עליה בתוך התקופה הנקובה בדרישתו ובדרך שיקבע, לרבות צירוף אסמכתאות לתמיכה בתשובה, ככל שישנן. (ב) הנציב את התלונה לידיעת הנילון ולידיעת הממונה עליו, יעביר להם כל חומר או מידע הנוגע לעניין שנמצא בידיו וכל חומר או מידע נוסף כאמור שהגיע לידיו בהמשך הבירור וייתן לכל אחד מהם הזדמנות נאותה להשיב על התלונה, וכן רשאי הוא לדרוש מהם כי ישיבו עליה בתוך התקופה הנקובה בדרישתו ובדרך שיקבע, לרבות צירוף אסמכתאות לתמיכה בתשובה, ככל שישנן. (ג) ראה הנציב שעל אף האמור בסעיף קטן (ב), הנילון עלול להיפגע מתוצאות הבירור בלי שניתנה לו הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו, לרבות כתוצאה מחומר או מידע נוסף שהגיע לידי הנציב בהמשך הבירור, יודיע לו על כך וייתן לו הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו. (ג) ראה הנציב שעל אף האמור בסעיף קטן (ב), הנילון עלול להיפגע מתוצאות הבירור בלי שניתנה לו הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו, לרבות כתוצאה מחומר או מידע נוסף שהגיע לידי הנציב בהמשך הבירור, יודיע לו על כך וייתן לו הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו. (ג) ראה הנציב שעל אף האמור בסעיף קטן (ב), הנילון עלול להיפגע מתוצאות הבירור בלי שניתנה לו הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו, לרבות כתוצאה מחומר או מידע נוסף שהגיע לידי הנציב בהמשך הבירור, יודיע לו על כך וייתן לו הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו. הודעה נוספת לנילון – נוכח העובדה שלפי סעיף קטן (ב) המוצע החלה על הנציב חובה להעביר לידיעת הנילון והממונה עליו את כל החומר הנוגע לעניין, לרבות חומר או מידע נוסף שיגיע לידיו בהמשך הבירור, כמו גם החובה לתת לכל אחד מהם הזדמנות נאותה להשיב על התלונה – ההוראה שבסעף קטן (ג) נראית מיותרת. יוער, כי אין הוראה דומה להוראה המוצעת באף לא אחד מהגורמים המקבילים (נציב תלונות הציבור על שופטים, נציב תלונות הציבור, ונציב קבילות חיילים). הודעה נוספת לנילון – נוכח העובדה שלפי סעיף קטן (ב) המוצע החלה על הנציב חובה להעביר לידיעת הנילון והממונה עליו את כל החומר הנוגע לעניין, לרבות חומר או מידע נוסף שיגיע לידיו בהמשך הבירור, כמו גם החובה לתת לכל אחד מהם הזדמנות נאותה להשיב על התלונה – ההוראה שבסעף קטן (ג) נראית מיותרת. יוער, כי אין הוראה דומה להוראה המוצעת באף לא אחד מהגורמים המקבילים (נציב תלונות הציבור על שופטים, נציב תלונות הציבור, ונציב קבילות חיילים). הודעה נוספת לנילון – נוכח העובדה שלפי סעיף קטן (ב) המוצע החלה על הנציב חובה להעביר לידיעת הנילון והממונה עליו את כל החומר הנוגע לעניין, לרבות חומר או מידע נוסף שיגיע לידיו בהמשך הבירור, כמו גם החובה לתת לכל אחד מהם הזדמנות נאותה להשיב על התלונה – ההוראה שבסעף קטן (ג) נראית מיותרת. יוער, כי אין הוראה דומה להוראה המוצעת באף לא אחד מהגורמים המקבילים (נציב תלונות הציבור על שופטים, נציב תלונות הציבור, ונציב קבילות חיילים). (ד) לצורך בירור התלונה רשאי הנציב לשמוע את המתלונן כל אדם אחר. (ד) לצורך בירור התלונה רשאי הנציב לשמוע את המתלונן כל אדם אחר. (ד) לצורך בירור התלונה רשאי הנציב לשמוע את המתלונן כל אדם אחר. (ה) ראה הנציב שאדם אחר עלול להיפגע מהבירור או מתוצאותיו, יודיע לו הנציב על כך, יעביר לו כל חומר או מידע הנוגע לעניין שנמצא בידיו, וייתן לו הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו בדרך שיראה לנכון ובתוך תקופה שיקבע. (ה) ראה הנציב שאדם אחר עלול להיפגע מהבירור או מתוצאותיו, יודיע לו הנציב על כך, יעביר לו כל חומר או מידע הנוגע לעניין שנמצא בידיו, וייתן לו הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו בדרך שיראה לנכון ובתוך תקופה שיקבע. (ה) ראה הנציב שאדם אחר עלול להיפגע מהבירור או מתוצאותיו, יודיע לו הנציב על כך, יעביר לו כל חומר או מידע הנוגע לעניין שנמצא בידיו, וייתן לו הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו בדרך שיראה לנכון ובתוך תקופה שיקבע. (ו) לצורך הבירור, רשאי הנציב לקבל מכל אדם או גוף, בתוך תקופה שיקבע ובאופן שיקבע, כל ידיעה או מסמך העשויים לדעתו לסייע בבירור התלונה, לרבות דברים שנמסרו במסגרת הליך בבית משפט הדן בדלתיים סגורות לפי סעיף 68(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984‏, והכול למעט ידיעה או מסמך שחל עליהם חיסיון על פי דין. (ו) לצורך הבירור, רשאי הנציב לקבל מכל אדם או גוף, בתוך תקופה שיקבע ובאופן שיקבע, כל ידיעה או מסמך העשויים לדעתו לסייע בבירור התלונה, לרבות דברים שנמסרו במסגרת הליך בבית משפט הדן בדלתיים סגורות לפי סעיף 68(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984‏, והכול למעט ידיעה או מסמך שחל עליהם חיסיון על פי דין. (ו) לצורך הבירור, רשאי הנציב לקבל מכל אדם או גוף, בתוך תקופה שיקבע ובאופן שיקבע, כל ידיעה או מסמך העשויים לדעתו לסייע בבירור התלונה, לרבות דברים שנמסרו במסגרת הליך בבית משפט הדן בדלתיים סגורות לפי סעיף 68(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984‏, והכול למעט ידיעה או מסמך שחל עליהם חיסיון על פי דין. מגבלות על גילוי או פרסום – מקומה של ההוראה בדבר מגבלות על גילוי ופרסום שבסעיף 16(ו) סיפה, הוא בסעיף 21 העוסק בסייגים על פרסום ומסירת מידע בידי הנציב. יתירה מזאת, ההוראה האמורה מיותרת נוכח סעיף 21(א)(4) הקובע כי הודעה או החלטה של הנציב וכן הדו"ח שמוגש על ידי הנציב לא יכללו ולא יגלו חומר או מידע "שפרסומו או גילויו אסור על פי דין". יוער, כי מדובר בהוראה שאין לה מקבילה לא אצל מבררי התלונות המקבילים, ולא ברור מדוע יש להוסיף הוראה זו דווקא כאן. מגבלות על גילוי או פרסום – מקומה של ההוראה בדבר מגבלות על גילוי ופרסום שבסעיף 16(ו) סיפה, הוא בסעיף 21 העוסק בסייגים על פרסום ומסירת מידע בידי הנציב. יתירה מזאת, ההוראה האמורה מיותרת נוכח סעיף 21(א)(4) הקובע כי הודעה או החלטה של הנציב וכן הדו"ח שמוגש על ידי הנציב לא יכללו ולא יגלו חומר או מידע "שפרסומו או גילויו אסור על פי דין". יוער, כי מדובר בהוראה שאין לה מקבילה לא אצל מבררי התלונות המקבילים, ולא ברור מדוע יש להוסיף הוראה זו דווקא כאן. מגבלות על גילוי או פרסום – מקומה של ההוראה בדבר מגבלות על גילוי ופרסום שבסעיף 16(ו) סיפה, הוא בסעיף 21 העוסק בסייגים על פרסום ומסירת מידע בידי הנציב. יתירה מזאת, ההוראה האמורה מיותרת נוכח סעיף 21(א)(4) הקובע כי הודעה או החלטה של הנציב וכן הדו"ח שמוגש על ידי הנציב לא יכללו ולא יגלו חומר או מידע "שפרסומו או גילויו אסור על פי דין". יוער, כי מדובר בהוראה שאין לה מקבילה לא אצל מבררי התלונות המקבילים, ולא ברור מדוע יש להוסיף הוראה זו דווקא כאן. (ז) מי שנדרש למסור ידיעה או מסמך כאמור בסעיף קטן (ו), ימלא אחר הדרישה ויהיה חייב להשיב נכונה על כל שאלה שנשאל בידי הנציב, למעט שאלות שהתשובות עליהן יהיה בהן כדי להעמידו בסכנת אשמה פלילית. (ז) מי שנדרש למסור ידיעה או מסמך כאמור בסעיף קטן (ו), ימלא אחר הדרישה ויהיה חייב להשיב נכונה על כל שאלה שנשאל בידי הנציב, למעט שאלות שהתשובות עליהן יהיה בהן כדי להעמידו בסכנת אשמה פלילית. (ז) מי שנדרש למסור ידיעה או מסמך כאמור בסעיף קטן (ו), ימלא אחר הדרישה ויהיה חייב להשיב נכונה על כל שאלה שנשאל בידי הנציב, למעט שאלות שהתשובות עליהן יהיה בהן כדי להעמידו בסכנת אשמה פלילית. סמכות הנציב לדרוש מידע ומסמכים – למבקר המדינה ניתנו כל הסמכויות שבסעיפים 8 עד 11 ו-27(ב) ו-(ד) לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968 (להלן – חוק ועדות חקירה), ובכלל זה: סמכות להזמין אדם להעיד או להציג מסמכים ולכפות את התייצבותו, לחייב עד להעיד בשבועה, ולצוות על גביית עדות בחוץ לארץ; וכן הסמכות להטיל קנס על אדם שהוזמן להעיד ולא בא, על אדם שנדרש להמציא מסמך ולא המציאו, על אדם שנדרש להישבע ולא עשה זאת, ועל אדם שנדרש להשיב כדין על שאלה ולא השיב או השיב ביודעין תשובה מתחמקת. סמכויות דומות הוענקו גם לנציב קבילת החיילים. מבין הסמכויות האמורות, לנציב תלונות הציבור על שופטים הוענקה רק הסמכות להטיל קנס על אדם שנדרש להמציא מסמך או מוצג ולא המציאו, ועל אדם שנדרש להשיב על שאלה כדין ולא השיב או השיב ביודעין תשובה מתחמקת (סעיף 11(א)(2) ו-(4) לחוק ועדות חקירה). לעומת זאת, לפי הצעת החוק הממשלתית, לנציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות לא מוענקות אף לא אחת מהסמכויות האמורות. מדוע נגרע חלקו של נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות מנציב תלונות הציבור על שופטים, מנציב תלונות הציבור או מנציב קבילות החיילים? סמכות הנציב לדרוש מידע ומסמכים – למבקר המדינה ניתנו כל הסמכויות שבסעיפים 8 עד 11 ו-27(ב) ו-(ד) לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968 (להלן – חוק ועדות חקירה), ובכלל זה: סמכות להזמין אדם להעיד או להציג מסמכים ולכפות את התייצבותו, לחייב עד להעיד בשבועה, ולצוות על גביית עדות בחוץ לארץ; וכן הסמכות להטיל קנס על אדם שהוזמן להעיד ולא בא, על אדם שנדרש להמציא מסמך ולא המציאו, על אדם שנדרש להישבע ולא עשה זאת, ועל אדם שנדרש להשיב כדין על שאלה ולא השיב או השיב ביודעין תשובה מתחמקת. סמכויות דומות הוענקו גם לנציב קבילת החיילים. מבין הסמכויות האמורות, לנציב תלונות הציבור על שופטים הוענקה רק הסמכות להטיל קנס על אדם שנדרש להמציא מסמך או מוצג ולא המציאו, ועל אדם שנדרש להשיב על שאלה כדין ולא השיב או השיב ביודעין תשובה מתחמקת (סעיף 11(א)(2) ו-(4) לחוק ועדות חקירה). לעומת זאת, לפי הצעת החוק הממשלתית, לנציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות לא מוענקות אף לא אחת מהסמכויות האמורות. מדוע נגרע חלקו של נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות מנציב תלונות הציבור על שופטים, מנציב תלונות הציבור או מנציב קבילות החיילים? סמכות הנציב לדרוש מידע ומסמכים – למבקר המדינה ניתנו כל הסמכויות שבסעיפים 8 עד 11 ו-27(ב) ו-(ד) לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968 (להלן – חוק ועדות חקירה), ובכלל זה: סמכות להזמין אדם להעיד או להציג מסמכים ולכפות את התייצבותו, לחייב עד להעיד בשבועה, ולצוות על גביית עדות בחוץ לארץ; וכן הסמכות להטיל קנס על אדם שהוזמן להעיד ולא בא, על אדם שנדרש להמציא מסמך ולא המציאו, על אדם שנדרש להישבע ולא עשה זאת, ועל אדם שנדרש להשיב כדין על שאלה ולא השיב או השיב ביודעין תשובה מתחמקת. סמכויות דומות הוענקו גם לנציב קבילת החיילים. מבין הסמכויות האמורות, לנציב תלונות הציבור על שופטים הוענקה רק הסמכות להטיל קנס על אדם שנדרש להמציא מסמך או מוצג ולא המציאו, ועל אדם שנדרש להשיב על שאלה כדין ולא השיב או השיב ביודעין תשובה מתחמקת (סעיף 11(א)(2) ו-(4) לחוק ועדות חקירה). לעומת זאת, לפי הצעת החוק הממשלתית, לנציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות לא מוענקות אף לא אחת מהסמכויות האמורות. מדוע נגרע חלקו של נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות מנציב תלונות הציבור על שופטים, מנציב תלונות הציבור או מנציב קבילות החיילים? (ח) בירור התלונה יסתיים בהקדם האפשרי, ולכל המאוחר בתוך שנה מיום הגשתה, אלא אם כן לא ניתן לסיימה במועד האמור מטעמים שיירשמו. (ח) בירור התלונה יסתיים בהקדם האפשרי, ולכל המאוחר בתוך שנה מיום הגשתה, אלא אם כן לא ניתן לסיימה במועד האמור מטעמים שיירשמו. (ח) בירור התלונה יסתיים בהקדם האפשרי, ולכל המאוחר בתוך שנה מיום הגשתה, אלא אם כן לא ניתן לסיימה במועד האמור מטעמים שיירשמו. הפסקת הבירור 17. (א) הנציב יפסיק את בירור התלונה אם נוכח שהתקיימה עילה מהעילות המצדיקות שלא לפתוח בבירור התלונה לפי חוק זה. (א) הנציב יפסיק את בירור התלונה אם נוכח שהתקיימה עילה מהעילות המצדיקות שלא לפתוח בבירור התלונה לפי חוק זה. (א) הנציב יפסיק את בירור התלונה אם נוכח שהתקיימה עילה מהעילות המצדיקות שלא לפתוח בבירור התלונה לפי חוק זה. (ב) הנציב רשאי להפסיק את בירור התלונה אם נוכח שהתקיים אחד מאלה: (ב) הנציב רשאי להפסיק את בירור התלונה אם נוכח שהתקיים אחד מאלה: (ב) הנציב רשאי להפסיק את בירור התלונה אם נוכח שהתקיים אחד מאלה: (1) עניין התלונה בא על תיקונו; (1) עניין התלונה בא על תיקונו; (2) המתלונן ביטל את תלונתו; (2) המתלונן ביטל את תלונתו; (3) התלונה מתייחסת לגורם שחדל להיות מייצג המדינה בערכאות. (3) התלונה מתייחסת לגורם שחדל להיות מייצג המדינה בערכאות. (ג) טען הנילון כי יכולתו להתגונן מפני התלונה נפגעת באופן משמעותי בשל כך שמידע הדרוש לצורך הגנתו הוא מידע שגילויו אסור על פי דין, ומצא היועץ המשפטי לממשלה כי טענתו מוצדקת, רשאי הוא להודיע על הפסקת בירור התלונה, והנציב יפסיק את בירורה. (ג) טען הנילון כי יכולתו להתגונן מפני התלונה נפגעת באופן משמעותי בשל כך שמידע הדרוש לצורך הגנתו הוא מידע שגילויו אסור על פי דין, ומצא היועץ המשפטי לממשלה כי טענתו מוצדקת, רשאי הוא להודיע על הפסקת בירור התלונה, והנציב יפסיק את בירורה. (ג) טען הנילון כי יכולתו להתגונן מפני התלונה נפגעת באופן משמעותי בשל כך שמידע הדרוש לצורך הגנתו הוא מידע שגילויו אסור על פי דין, ומצא היועץ המשפטי לממשלה כי טענתו מוצדקת, רשאי הוא להודיע על הפסקת בירור התלונה, והנציב יפסיק את בירורה. סמכותו של היועץ המשפטי לממשלה בהליך הבירור – הוראה המכפיפה את הגורם המבקר לגוף המבוקר, כך שהגוף המבוקר הוא זה שיחליט האם הגוף המבקר יוכל להמשיך ולברר את התלונה נגדו, נראית בעייתית ומוקשית. עמדנו על סוגיה זו לעיל ובמסגרת מסמך הרקע. כפי שאמרנו לעיל, ככל שמוצדק להפסיק בירור תלונה במקרה המוצע, מי שאמור לקבוע זאת הוא הנציב. בדיוק כפי שהנציב – ולא היועץ – הוא זה שקובע האם מתקיימים תנאי הסף לבירור התלונה או האם התלונה היא קנטרנית. סמכותו של היועץ המשפטי לממשלה בהליך הבירור – הוראה המכפיפה את הגורם המבקר לגוף המבוקר, כך שהגוף המבוקר הוא זה שיחליט האם הגוף המבקר יוכל להמשיך ולברר את התלונה נגדו, נראית בעייתית ומוקשית. עמדנו על סוגיה זו לעיל ובמסגרת מסמך הרקע. כפי שאמרנו לעיל, ככל שמוצדק להפסיק בירור תלונה במקרה המוצע, מי שאמור לקבוע זאת הוא הנציב. בדיוק כפי שהנציב – ולא היועץ – הוא זה שקובע האם מתקיימים תנאי הסף לבירור התלונה או האם התלונה היא קנטרנית. סמכותו של היועץ המשפטי לממשלה בהליך הבירור – הוראה המכפיפה את הגורם המבקר לגוף המבוקר, כך שהגוף המבוקר הוא זה שיחליט האם הגוף המבקר יוכל להמשיך ולברר את התלונה נגדו, נראית בעייתית ומוקשית. עמדנו על סוגיה זו לעיל ובמסגרת מסמך הרקע. כפי שאמרנו לעיל, ככל שמוצדק להפסיק בירור תלונה במקרה המוצע, מי שאמור לקבוע זאת הוא הנציב. בדיוק כפי שהנציב – ולא היועץ – הוא זה שקובע האם מתקיימים תנאי הסף לבירור התלונה או האם התלונה היא קנטרנית. (ד) הפסיק הנציב את בירור התלונה כאמור בסעיף זה, יודיע על כך בכתב למתלונן, לנילון ולממונה עליו, בצירוף נימוקיו, והעתק ההודעה יימסר לשר וליועץ המשפטי לממשלה. (ד) הפסיק הנציב את בירור התלונה כאמור בסעיף זה, יודיע על כך בכתב למתלונן, לנילון ולממונה עליו, בצירוף נימוקיו, והעתק ההודעה יימסר לשר וליועץ המשפטי לממשלה. (ד) הפסיק הנציב את בירור התלונה כאמור בסעיף זה, יודיע על כך בכתב למתלונן, לנילון ולממונה עליו, בצירוף נימוקיו, והעתק ההודעה יימסר לשר וליועץ המשפטי לממשלה. תוצאות הבירור 18. (א) מצא הנציב שהתלונה היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן, לנילון ולממונה עליו; הנציב רשאי להמליץ לפני הנילון ולפני הממונה עליו, על הצורך בתיקון ליקוי שהעלה הבירור ועל הדרך והמועד לתיקונו; עותק מההחלטה כאמור יימסר לשר וליועץ המשפטי לממשלה. (א) מצא הנציב שהתלונה היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן, לנילון ולממונה עליו; הנציב רשאי להמליץ לפני הנילון ולפני הממונה עליו, על הצורך בתיקון ליקוי שהעלה הבירור ועל הדרך והמועד לתיקונו; עותק מההחלטה כאמור יימסר לשר וליועץ המשפטי לממשלה. (א) מצא הנציב שהתלונה היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן, לנילון ולממונה עליו; הנציב רשאי להמליץ לפני הנילון ולפני הממונה עליו, על הצורך בתיקון ליקוי שהעלה הבירור ועל הדרך והמועד לתיקונו; עותק מההחלטה כאמור יימסר לשר וליועץ המשפטי לממשלה. פירוט תמצית הממצאים – בסעיף 22(א) לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים (המקביל לסעיף 18(א) המוצע), נקבע כי בהודעה ששולח הנציב למתלונן, לנילון ולכל יתר הגורמים הרלוונטיים, הוא רשאי לפרט את תמצית ממצאיו, כולם או חלקם. הוראה דומה יש גם בסעיף 43(א) לחוק מבקר המדינה לגבי נציב תלונות הציבור. למען אחידות הניסוח בין החוקים, וכדי שהמתלונן ידע לא רק שהתלונה היתה מוצדקת אלא מה היו ממצאי הנציב וכיצד הגיע למסקנתו, יש להוסיף הוראה מעין זו גם בסעיף 18(א) המוצע, הן במקרה שהתלונה נמצאת מוצדקת והן במקרה שבו התלונה נמצאת לא מוצדקת. פירוט תמצית הממצאים – בסעיף 22(א) לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים (המקביל לסעיף 18(א) המוצע), נקבע כי בהודעה ששולח הנציב למתלונן, לנילון ולכל יתר הגורמים הרלוונטיים, הוא רשאי לפרט את תמצית ממצאיו, כולם או חלקם. הוראה דומה יש גם בסעיף 43(א) לחוק מבקר המדינה לגבי נציב תלונות הציבור. למען אחידות הניסוח בין החוקים, וכדי שהמתלונן ידע לא רק שהתלונה היתה מוצדקת אלא מה היו ממצאי הנציב וכיצד הגיע למסקנתו, יש להוסיף הוראה מעין זו גם בסעיף 18(א) המוצע, הן במקרה שהתלונה נמצאת מוצדקת והן במקרה שבו התלונה נמצאת לא מוצדקת. פירוט תמצית הממצאים – בסעיף 22(א) לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים (המקביל לסעיף 18(א) המוצע), נקבע כי בהודעה ששולח הנציב למתלונן, לנילון ולכל יתר הגורמים הרלוונטיים, הוא רשאי לפרט את תמצית ממצאיו, כולם או חלקם. הוראה דומה יש גם בסעיף 43(א) לחוק מבקר המדינה לגבי נציב תלונות הציבור. למען אחידות הניסוח בין החוקים, וכדי שהמתלונן ידע לא רק שהתלונה היתה מוצדקת אלא מה היו ממצאי הנציב וכיצד הגיע למסקנתו, יש להוסיף הוראה מעין זו גם בסעיף 18(א) המוצע, הן במקרה שהתלונה נמצאת מוצדקת והן במקרה שבו התלונה נמצאת לא מוצדקת. (ב) התקבלה המלצה על צורך בתיקון ליקוי כאמור בסעיף קטן (א), יודיעו הנילון והממונה עליו, לנציב, על הצעדים שננקטו לתיקון הליקוי; לא התקבלה הודעה כאמור בתוך זמן סביר, או שההודעה אינה מניחה את דעתו של הנציב, רשאי הוא להביא את העניין לפני השר והיועץ המשפטי לממשלה. (ב) התקבלה המלצה על צורך בתיקון ליקוי כאמור בסעיף קטן (א), יודיעו הנילון והממונה עליו, לנציב, על הצעדים שננקטו לתיקון הליקוי; לא התקבלה הודעה כאמור בתוך זמן סביר, או שההודעה אינה מניחה את דעתו של הנציב, רשאי הוא להביא את העניין לפני השר והיועץ המשפטי לממשלה. (ב) התקבלה המלצה על צורך בתיקון ליקוי כאמור בסעיף קטן (א), יודיעו הנילון והממונה עליו, לנציב, על הצעדים שננקטו לתיקון הליקוי; לא התקבלה הודעה כאמור בתוך זמן סביר, או שההודעה אינה מניחה את דעתו של הנציב, רשאי הוא להביא את העניין לפני השר והיועץ המשפטי לממשלה. (ג) מצא הנציב שהתלונה לא היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן, לנילון ולממונה עליו, ויציין את נימוקיו. (ג) מצא הנציב שהתלונה לא היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן, לנילון ולממונה עליו, ויציין את נימוקיו. (ג) מצא הנציב שהתלונה לא היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן, לנילון ולממונה עליו, ויציין את נימוקיו. (ד) העלה בירור התלונה חשש שנעברה עבירה פלילית או משמעתית, יביא הנציב את העניין לידיעת השר והיועץ המשפטי לממשלה. (ד) העלה בירור התלונה חשש שנעברה עבירה פלילית או משמעתית, יביא הנציב את העניין לידיעת השר והיועץ המשפטי לממשלה. (ד) העלה בירור התלונה חשש שנעברה עבירה פלילית או משמעתית, יביא הנציב את העניין לידיעת השר והיועץ המשפטי לממשלה. פרק ד': שונות פרק ד': שונות פרק ד': שונות דין וחשבון 19. (א) הנציב יגיש לשר וליועץ המשפטי לממשלה, מדי שנה, דין וחשבון לגבי השנה שהסתיימה (להלן – דין וחשבון שנתי), ובו סקירה שתתייחס, בין השאר, לפעולות הנציבות בעניינים האלה, בחלוקה לפי סוגי מייצגי המדינה בערכאות ולפי הגופים או היחידות שבמסגרתם הם מועסקים: (א) הנציב יגיש לשר וליועץ המשפטי לממשלה, מדי שנה, דין וחשבון לגבי השנה שהסתיימה (להלן – דין וחשבון שנתי), ובו סקירה שתתייחס, בין השאר, לפעולות הנציבות בעניינים האלה, בחלוקה לפי סוגי מייצגי המדינה בערכאות ולפי הגופים או היחידות שבמסגרתם הם מועסקים: (א) הנציב יגיש לשר וליועץ המשפטי לממשלה, מדי שנה, דין וחשבון לגבי השנה שהסתיימה (להלן – דין וחשבון שנתי), ובו סקירה שתתייחס, בין השאר, לפעולות הנציבות בעניינים האלה, בחלוקה לפי סוגי מייצגי המדינה בערכאות ולפי הגופים או היחידות שבמסגרתם הם מועסקים: (1) מספר התלונות שהוגשו ומספר התלונות שבוררו; (1) מספר התלונות שהוגשו ומספר התלונות שבוררו; (2) מספר התלונות שנמצאו מוצדקות; (2) מספר התלונות שנמצאו מוצדקות; (3) הטעמים לאי-בירור התלונות; (3) הטעמים לאי-בירור התלונות; (4) זמן הבירור הממוצע בתלונות שבוררו; (4) זמן הבירור הממוצע בתלונות שבוררו; (5) מספר התלונות שבירורן טרם הסתיים; (5) מספר התלונות שבירורן טרם הסתיים; (6) סוגי העניינים שלגביהם הוגשו תלונות; (6) סוגי העניינים שלגביהם הוגשו תלונות; (7) המלצות מרכזיות באשר לטיפול בליקויים ותיקונם; (7) המלצות מרכזיות באשר לטיפול בליקויים ותיקונם; (8) מספר התלונות שהעלו חשש לעבירה פלילית ולעבירה משמעתית, אם היו כאלה; (8) מספר התלונות שהעלו חשש לעבירה פלילית ולעבירה משמעתית, אם היו כאלה; (9) תיאור הטיפול בתלונות תוך השמטה של פרטים אישיים או פרטים שיכולים להביא לזיהוי של המתלונן, הנילון או אדם אחר. (9) תיאור הטיפול בתלונות תוך השמטה של פרטים אישיים או פרטים שיכולים להביא לזיהוי של המתלונן, הנילון או אדם אחר. (ב) הנציב ימסור העתק של הדין וחשבון השנתי לשר לביטחון הפנים ולמפקח הכללי של משטרת ישראל. (ב) הנציב ימסור העתק של הדין וחשבון השנתי לשר לביטחון הפנים ולמפקח הכללי של משטרת ישראל. (ב) הנציב ימסור העתק של הדין וחשבון השנתי לשר לביטחון הפנים ולמפקח הכללי של משטרת ישראל. (ג) הנציב רשאי להגיש לשר וליועץ המשפטי לממשלה דין וחשבון מיוחד קודם להגשת הדין וחשבון השנתי. (ג) הנציב רשאי להגיש לשר וליועץ המשפטי לממשלה דין וחשבון מיוחד קודם להגשת הדין וחשבון השנתי. (ג) הנציב רשאי להגיש לשר וליועץ המשפטי לממשלה דין וחשבון מיוחד קודם להגשת הדין וחשבון השנתי. (ד) השר יפרסם לציבור כל דין וחשבון שיוגש אליו לפי סעיף זה, בדרך שימצא לנכון. (ד) השר יפרסם לציבור כל דין וחשבון שיוגש אליו לפי סעיף זה, בדרך שימצא לנכון. (ד) השר יפרסם לציבור כל דין וחשבון שיוגש אליו לפי סעיף זה, בדרך שימצא לנכון. סודיות 20. (א) הנציב ועובדי הנציבות חייבים לשמור בסוד כל ידיעה שהגיעה אליהם עקב עבודתם, לא לעשות בה שימוש ולא לגלותה לאחר, אלא לשם ביצוע תפקידיהם לפי חוק זה; הנציב ועובדי הנציבות יחתמו על כתב שמירה על סודיות עם תחילת עבודתם. (א) הנציב ועובדי הנציבות חייבים לשמור בסוד כל ידיעה שהגיעה אליהם עקב עבודתם, לא לעשות בה שימוש ולא לגלותה לאחר, אלא לשם ביצוע תפקידיהם לפי חוק זה; הנציב ועובדי הנציבות יחתמו על כתב שמירה על סודיות עם תחילת עבודתם. (א) הנציב ועובדי הנציבות חייבים לשמור בסוד כל ידיעה שהגיעה אליהם עקב עבודתם, לא לעשות בה שימוש ולא לגלותה לאחר, אלא לשם ביצוע תפקידיהם לפי חוק זה; הנציב ועובדי הנציבות יחתמו על כתב שמירה על סודיות עם תחילת עבודתם. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) – (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) – (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) – (1) רשאי היועץ המשפטי לממשלה לקבל לידיו, לפי דרישתו, עותק מכל חומר או מידע המצוי בידי הנציב או עובדי הנציבות שהושג במסגרת מילוי תפקידם, ואשר דרוש ליועץ המשפטי לממשלה לצורך הפעלת סמכויותיו במסגרת תפקידו; (1) רשאי היועץ המשפטי לממשלה לקבל לידיו, לפי דרישתו, עותק מכל חומר או מידע המצוי בידי הנציב או עובדי הנציבות שהושג במסגרת מילוי תפקידם, ואשר דרוש ליועץ המשפטי לממשלה לצורך הפעלת סמכויותיו במסגרת תפקידו; סמכות היועץ לדרוש חומר מהנציב – סמכותו של היועץ לדרוש חומר מהנציב לפי ההסדר המוצע, רחבה בהרבה מסמכותו המקבילה של נשיא ביהמ"ש העליון לדרוש חומר מנציב תלונות הציבור על שופטים: (א) היא אינה מוגבלת רק לתקופה שלאחר סיום בירור התלונה; (ב) מטרת דרישת החומר היא רחבה וכוללת את ביצוע כל תפקידי היועץ. המשמעות המעשית של ההוראה היא שחובת הסודיות אינה רלוונטית לגבי היועץ. הוראה זו מעוררת קשיים: ראשית, הקושי שבהענקת סמכות מעין זו במקרה שבו התלונה היא נגד היועץ עצמו הוא ברור; שנית, ניסוח כה רחב עלול לאפשר בירורים מקבילים ואף מתחרים של הנציב ושל היועץ, דבר שעלול לשבש את עבודתו של הנציב, ולהחטיא את מטרת החוק. נוכח האמור, מוצע להבהיר: 1) לצורך הפעלה של אילו סמכויות רשאי יהיה היועץ לדרוש את המידע; 2) שסמכות זו לא תקום במקרה שבו התלונה היא נגד היועץ עצמו; 3) שהיועץ רשאי יהיה להפעיל את הסמכות כל עוד הדבר לא יפגע בבירור התלונה על ידי הנציב. סמכות היועץ לדרוש חומר מהנציב – סמכותו של היועץ לדרוש חומר מהנציב לפי ההסדר המוצע, רחבה בהרבה מסמכותו המקבילה של נשיא ביהמ"ש העליון לדרוש חומר מנציב תלונות הציבור על שופטים: (א) היא אינה מוגבלת רק לתקופה שלאחר סיום בירור התלונה; (ב) מטרת דרישת החומר היא רחבה וכוללת את ביצוע כל תפקידי היועץ. המשמעות המעשית של ההוראה היא שחובת הסודיות אינה רלוונטית לגבי היועץ. הוראה זו מעוררת קשיים: ראשית, הקושי שבהענקת סמכות מעין זו במקרה שבו התלונה היא נגד היועץ עצמו הוא ברור; שנית, ניסוח כה רחב עלול לאפשר בירורים מקבילים ואף מתחרים של הנציב ושל היועץ, דבר שעלול לשבש את עבודתו של הנציב, ולהחטיא את מטרת החוק. נוכח האמור, מוצע להבהיר: 1) לצורך הפעלה של אילו סמכויות רשאי יהיה היועץ לדרוש את המידע; 2) שסמכות זו לא תקום במקרה שבו התלונה היא נגד היועץ עצמו; 3) שהיועץ רשאי יהיה להפעיל את הסמכות כל עוד הדבר לא יפגע בבירור התלונה על ידי הנציב. (2) סבר הנציב כי בירור תלונה מעלה חשש שנעברה עבירה משמעתית על פי דין, יהיה השר רשאי לקבל לידיו, לפי דרישתו, עותק מכל חומר או מידע המצוי בידי הנציב או עובדי הנציבות, שהושג במסגרת מילוי תפקידם, ואשר דרוש לשר לצורך הפעלת סמכותו לנקוט בהליך משמעתי, אלא אם כן קבע היועץ המשפטי לממשלה כי קיימת מניעה להעביר את החומר או המידע כאמור. (2) סבר הנציב כי בירור תלונה מעלה חשש שנעברה עבירה משמעתית על פי דין, יהיה השר רשאי לקבל לידיו, לפי דרישתו, עותק מכל חומר או מידע המצוי בידי הנציב או עובדי הנציבות, שהושג במסגרת מילוי תפקידם, ואשר דרוש לשר לצורך הפעלת סמכותו לנקוט בהליך משמעתי, אלא אם כן קבע היועץ המשפטי לממשלה כי קיימת מניעה להעביר את החומר או המידע כאמור. (1) סמכות שר המשפטים לקבל לידיו עותק מחומר המצוי בידי הנציב – בהסדר המוצע יש שינויים משמעותיים לעומת ההסדר המקביל לגבי שופטים: (א) לפי המוצע לשר המשפטים לא תהיה סמכות לדרוש את המידע מהנציב אלא רק אם הנציב סבר שיש חשש לעבירה משמעתית השר יהיה רשאי לקבל לידיו את המידע – לא ברור מהי ההצדקה לשינוי זה; (ב) היועץ המשפטי לממשלה רשאי יהיה לקבוע כי קיימת מניעה מלהעביר את החומר או המידע לשר. גם כאן ההצדקה לשינוי אינה ברורה: 1) כלל לא ברור באיזה סוג של "מניעה" מדובר? 2) מדוע לגבי שופטים היועץ אינו משמש כ"צנזור" שמחליט אם קיימת מניעה להעברת המידע לשר, ודווקא לגבי מייצגים נדרשת הוראה מעין זו? ג) גם אם יש צורך ב"צנזור" שכזה לא ברור מדוע היועץ המשפטי לממשלה הוא זה שמשמש כ"צנזור" ולא הנציב? נוכח האמור, נראה כי יש להשוות את ההסדר המוצע לגבי מייצגים לזה הקיים לגבי שופטים. (2) מייצגים שאינם עובדי משרד המשפטים – כיצד יוכלו השרים שאחראים על מייצגים שאינם עובדי משרד המשפטים להיחשף לחומר הרלוונטי כדי להפעיל, במקום שבו נדרש הדבר, את הדין המשמעתי נגד המייצגים? (3) היועץ המשפטי לממשלה כנילון – מה יקרה במצב שבו היועץ עצמו הוא הנילון? כיצד יתכן שהיועץ, או מי מהכפופים לו, יקבל החלטה הנוגעת באופן ישיר לעצמו? (1) סמכות שר המשפטים לקבל לידיו עותק מחומר המצוי בידי הנציב – בהסדר המוצע יש שינויים משמעותיים לעומת ההסדר המקביל לגבי שופטים: (א) לפי המוצע לשר המשפטים לא תהיה סמכות לדרוש את המידע מהנציב אלא רק אם הנציב סבר שיש חשש לעבירה משמעתית השר יהיה רשאי לקבל לידיו את המידע – לא ברור מהי ההצדקה לשינוי זה; (ב) היועץ המשפטי לממשלה רשאי יהיה לקבוע כי קיימת מניעה מלהעביר את החומר או המידע לשר. גם כאן ההצדקה לשינוי אינה ברורה: 1) כלל לא ברור באיזה סוג של "מניעה" מדובר? 2) מדוע לגבי שופטים היועץ אינו משמש כ"צנזור" שמחליט אם קיימת מניעה להעברת המידע לשר, ודווקא לגבי מייצגים נדרשת הוראה מעין זו? ג) גם אם יש צורך ב"צנזור" שכזה לא ברור מדוע היועץ המשפטי לממשלה הוא זה שמשמש כ"צנזור" ולא הנציב? נוכח האמור, נראה כי יש להשוות את ההסדר המוצע לגבי מייצגים לזה הקיים לגבי שופטים. (2) מייצגים שאינם עובדי משרד המשפטים – כיצד יוכלו השרים שאחראים על מייצגים שאינם עובדי משרד המשפטים להיחשף לחומר הרלוונטי כדי להפעיל, במקום שבו נדרש הדבר, את הדין המשמעתי נגד המייצגים? (3) היועץ המשפטי לממשלה כנילון – מה יקרה במצב שבו היועץ עצמו הוא הנילון? כיצד יתכן שהיועץ, או מי מהכפופים לו, יקבל החלטה הנוגעת באופן ישיר לעצמו? (ג) השר והיועץ המשפטי לממשלה כאחד, רשאים להתיר פרסום פרטי תלונה מסוימת שהטיפול בה הסתיים, לרבות תמצית ממצאי הבירור, אם נמצא שקיים עניין ציבורי המצדיק את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, ולאחר שניתנה למי שעלול להיפגע מהפרסום הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו. (ג) השר והיועץ המשפטי לממשלה כאחד, רשאים להתיר פרסום פרטי תלונה מסוימת שהטיפול בה הסתיים, לרבות תמצית ממצאי הבירור, אם נמצא שקיים עניין ציבורי המצדיק את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, ולאחר שניתנה למי שעלול להיפגע מהפרסום הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו. (ג) השר והיועץ המשפטי לממשלה כאחד, רשאים להתיר פרסום פרטי תלונה מסוימת שהטיפול בה הסתיים, לרבות תמצית ממצאי הבירור, אם נמצא שקיים עניין ציבורי המצדיק את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, ולאחר שניתנה למי שעלול להיפגע מהפרסום הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו. איסור פרסום במהלך בירור התלונה ולאחר סיום הבירור – במסגרת דיוני ועדת החוקה בכנסת ה-18 בהצעת חוק ממשלתית לתיקון חוק נציב תלונות הציבור על שופטים (שהדיונים בה לא הושלמו), היו חברי הוועדה בדעה כי זכות הציבור לדעת והחשיבות של אמון הציבור במערכת השיפוט גוברים על החשש לפגיעה בפרטיותו ובשמו הטוב של השופט, ועל כך יש להרחיב את פרסום ממצאי התלונות ולא להצר אותם. לאחר מספר דיונים בוועדה, המתווה שהסתמן היה שכל החלטה סופית תפורסם וחובת הסודיות תחול רק על החומר שנמצא במסגרת הליך הבירור. לכאורה, השיקולים שעמדו ביסוד המתווה שגיבשה הוועדה לגבי נציב תלונות הציבור על שופטים, רלוונטיים גם בנוגע לנציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, ועל כן יש מקום לשקול מחדש מהי מדיניות הפרסום שהמחוקק מבקש לקבוע. למצער, יש מקום להיצמד למתווה הפרסום הקיים בחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, מבלי להגביל את אפשרות הפרסום בשני הסייגים הנוספים (הדרישה לקיומו של "עניין ציבורי" ומתן זכות טיעון לפני הפרסום). איסור פרסום במהלך בירור התלונה ולאחר סיום הבירור – במסגרת דיוני ועדת החוקה בכנסת ה-18 בהצעת חוק ממשלתית לתיקון חוק נציב תלונות הציבור על שופטים (שהדיונים בה לא הושלמו), היו חברי הוועדה בדעה כי זכות הציבור לדעת והחשיבות של אמון הציבור במערכת השיפוט גוברים על החשש לפגיעה בפרטיותו ובשמו הטוב של השופט, ועל כך יש להרחיב את פרסום ממצאי התלונות ולא להצר אותם. לאחר מספר דיונים בוועדה, המתווה שהסתמן היה שכל החלטה סופית תפורסם וחובת הסודיות תחול רק על החומר שנמצא במסגרת הליך הבירור. לכאורה, השיקולים שעמדו ביסוד המתווה שגיבשה הוועדה לגבי נציב תלונות הציבור על שופטים, רלוונטיים גם בנוגע לנציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, ועל כן יש מקום לשקול מחדש מהי מדיניות הפרסום שהמחוקק מבקש לקבוע. למצער, יש מקום להיצמד למתווה הפרסום הקיים בחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, מבלי להגביל את אפשרות הפרסום בשני הסייגים הנוספים (הדרישה לקיומו של "עניין ציבורי" ומתן זכות טיעון לפני הפרסום). איסור פרסום במהלך בירור התלונה ולאחר סיום הבירור – במסגרת דיוני ועדת החוקה בכנסת ה-18 בהצעת חוק ממשלתית לתיקון חוק נציב תלונות הציבור על שופטים (שהדיונים בה לא הושלמו), היו חברי הוועדה בדעה כי זכות הציבור לדעת והחשיבות של אמון הציבור במערכת השיפוט גוברים על החשש לפגיעה בפרטיותו ובשמו הטוב של השופט, ועל כך יש להרחיב את פרסום ממצאי התלונות ולא להצר אותם. לאחר מספר דיונים בוועדה, המתווה שהסתמן היה שכל החלטה סופית תפורסם וחובת הסודיות תחול רק על החומר שנמצא במסגרת הליך הבירור. לכאורה, השיקולים שעמדו ביסוד המתווה שגיבשה הוועדה לגבי נציב תלונות הציבור על שופטים, רלוונטיים גם בנוגע לנציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, ועל כן יש מקום לשקול מחדש מהי מדיניות הפרסום שהמחוקק מבקש לקבוע. למצער, יש מקום להיצמד למתווה הפרסום הקיים בחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, מבלי להגביל את אפשרות הפרסום בשני הסייגים הנוספים (הדרישה לקיומו של "עניין ציבורי" ומתן זכות טיעון לפני הפרסום). סייגים לפרסום ולמסירת מידע 21. (א) הודעה או החלטה של הנציב לפי סעיפים 17(ד) או 18 ודין וחשבון לפי סעיף 19 לא יכללו ולא יגלו חומר או מידע שמתקיים לגביהם אחד מאלה: (א) הודעה או החלטה של הנציב לפי סעיפים 17(ד) או 18 ודין וחשבון לפי סעיף 19 לא יכללו ולא יגלו חומר או מידע שמתקיים לגביהם אחד מאלה: (א) הודעה או החלטה של הנציב לפי סעיפים 17(ד) או 18 ודין וחשבון לפי סעיף 19 לא יכללו ולא יגלו חומר או מידע שמתקיים לגביהם אחד מאלה: (1) ראש הממשלה או שר הביטחון הודיעו לנציב בכתב כי גילוים עלול לפגוע בביטחון המדינה; (1) ראש הממשלה או שר הביטחון הודיעו לנציב בכתב כי גילוים עלול לפגוע בביטחון המדינה; (2) ראש הממשלה או שר החוץ הודיעו לנציב בכתב כי גילוים עלול לפגוע ביחסי החוץ; (2) ראש הממשלה או שר החוץ הודיעו לנציב בכתב כי גילוים עלול לפגוע ביחסי החוץ; (3) שר משרי הממשלה הודיע לנציב בכתב כי גילוים עלול לפגוע בעניין ציבורי חשוב; (3) שר משרי הממשלה הודיע לנציב בכתב כי גילוים עלול לפגוע בעניין ציבורי חשוב; (4) פרסומם או גילוים אסור על פי דין; (4) פרסומם או גילוים אסור על פי דין; סייגים למסירת מידע שאינם קיימים אצל מבררי התלונות האחרים – הסייגים של עניין ציבורי חשוב (ס"ק (א)(3)), פרסום או גילוי שאסור על פי דין (ס"ק (א)(4)), מידע בדבר דיונים פנימיים וכו' (ס"ק (א)(5)) ומידע שעלול לפגוע שלא כדין בפרטיות (ס"ק (א)(6)), אינם קיימים לא אצל נציב תלונות הציבור על שופטים, לא אצל מבקר המדינה ולא אצל נציב קבילת החיילים. משכך, לא ברור מה שונה נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות מכל יתר מבררי התלונות המוסמכים, שדווקא בו יש הצדקה להוספת כל הסייגים הללו? סייגים למסירת מידע שאינם קיימים אצל מבררי התלונות האחרים – הסייגים של עניין ציבורי חשוב (ס"ק (א)(3)), פרסום או גילוי שאסור על פי דין (ס"ק (א)(4)), מידע בדבר דיונים פנימיים וכו' (ס"ק (א)(5)) ומידע שעלול לפגוע שלא כדין בפרטיות (ס"ק (א)(6)), אינם קיימים לא אצל נציב תלונות הציבור על שופטים, לא אצל מבקר המדינה ולא אצל נציב קבילת החיילים. משכך, לא ברור מה שונה נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות מכל יתר מבררי התלונות המוסמכים, שדווקא בו יש הצדקה להוספת כל הסייגים הללו? דיונים פנימיים וכו' – העובדה שלפי חוק חופש המידע מדובר במידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור, אינה הצדקה לאסור על הנציב מלפרסם את המידע. יתירה מזאת, החשש העומד ביסוד הסייג האמור בחוק חופש המידע (=הרצון לאפשר התייעצות חופשית כך שהמידע לא יהיה חשוף לכל אדם) אינו קיים בהקשר דנן, שכן לא לכל אדם יש זכות לקבל את המידע אלא הנציב הוא זה שמחליט מהו המידע שיתפרסם ובאיזה אופן. נוכח האמור, אין הצדקה עניינית לסייג המוצע. דיונים פנימיים וכו' – העובדה שלפי חוק חופש המידע מדובר במידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור, אינה הצדקה לאסור על הנציב מלפרסם את המידע. יתירה מזאת, החשש העומד ביסוד הסייג האמור בחוק חופש המידע (=הרצון לאפשר התייעצות חופשית כך שהמידע לא יהיה חשוף לכל אדם) אינו קיים בהקשר דנן, שכן לא לכל אדם יש זכות לקבל את המידע אלא הנציב הוא זה שמחליט מהו המידע שיתפרסם ובאיזה אופן. נוכח האמור, אין הצדקה עניינית לסייג המוצע. (6) הם עלולים לפגוע שלא כדין בפרטיותו של אדם; (6) הם עלולים לפגוע שלא כדין בפרטיותו של אדם; (7) הם עלולים לפגוע שלא כדין בזכותו של אדם זולת המתלונן; (7) הם עלולים לפגוע שלא כדין בזכותו של אדם זולת המתלונן; (8) יש בהם משום גילוי סוד מקצועי או ידיעה סודית כמשמעותם לפי כל דין. (8) יש בהם משום גילוי סוד מקצועי או ידיעה סודית כמשמעותם לפי כל דין. (ב) ראה הנציב כי הודעה, החלטה או דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) עלולים לכלול או לגלות מידע כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (3) ולא נמסרה לו הודעה בעניין מראש הממשלה או מהשר הנוגע בדבר כאמור באותו סעיף קטן, יבקש הנציב את עמדת ראש הממשלה או השר הנוגע בדבר, לפני שיפרסם את המידע; לא הודיעו ראש הממשלה או השר הנוגע בדבר את עמדתם בתוך 30 ימים ממועד פניית הנציב, יראו אותם כמי שאין להם התנגדות לפרסום המידע. (ב) ראה הנציב כי הודעה, החלטה או דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) עלולים לכלול או לגלות מידע כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (3) ולא נמסרה לו הודעה בעניין מראש הממשלה או מהשר הנוגע בדבר כאמור באותו סעיף קטן, יבקש הנציב את עמדת ראש הממשלה או השר הנוגע בדבר, לפני שיפרסם את המידע; לא הודיעו ראש הממשלה או השר הנוגע בדבר את עמדתם בתוך 30 ימים ממועד פניית הנציב, יראו אותם כמי שאין להם התנגדות לפרסום המידע. (ב) ראה הנציב כי הודעה, החלטה או דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) עלולים לכלול או לגלות מידע כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (3) ולא נמסרה לו הודעה בעניין מראש הממשלה או מהשר הנוגע בדבר כאמור באותו סעיף קטן, יבקש הנציב את עמדת ראש הממשלה או השר הנוגע בדבר, לפני שיפרסם את המידע; לא הודיעו ראש הממשלה או השר הנוגע בדבר את עמדתם בתוך 30 ימים ממועד פניית הנציב, יראו אותם כמי שאין להם התנגדות לפרסום המידע. (ג) ראה הנציב כי חל אחד מהמקרים המנויים בסעיף קטן (א), רשאי הוא למסור את ההודעה, ההחלטה או הדין וחשבון כאמור באותו סעיף קטן, תוך עריכת שינויים, השמטות, או התניית תנאים או למסור אותם רק לחלק מהגורמים שאליהם יש להעביר אותם לפי חוק זה; פעל הנציב כאמור בסעיף קטן זה, יציין זאת בהודעה, בהחלטה או בדין וחשבון שהוא מוסר כאמור, אלא אם כן קיימת מניעה לכך מהטעמים המפורטים בסעיף קטן (א). (ג) ראה הנציב כי חל אחד מהמקרים המנויים בסעיף קטן (א), רשאי הוא למסור את ההודעה, ההחלטה או הדין וחשבון כאמור באותו סעיף קטן, תוך עריכת שינויים, השמטות, או התניית תנאים או למסור אותם רק לחלק מהגורמים שאליהם יש להעביר אותם לפי חוק זה; פעל הנציב כאמור בסעיף קטן זה, יציין זאת בהודעה, בהחלטה או בדין וחשבון שהוא מוסר כאמור, אלא אם כן קיימת מניעה לכך מהטעמים המפורטים בסעיף קטן (א). (ג) ראה הנציב כי חל אחד מהמקרים המנויים בסעיף קטן (א), רשאי הוא למסור את ההודעה, ההחלטה או הדין וחשבון כאמור באותו סעיף קטן, תוך עריכת שינויים, השמטות, או התניית תנאים או למסור אותם רק לחלק מהגורמים שאליהם יש להעביר אותם לפי חוק זה; פעל הנציב כאמור בסעיף קטן זה, יציין זאת בהודעה, בהחלטה או בדין וחשבון שהוא מוסר כאמור, אלא אם כן קיימת מניעה לכך מהטעמים המפורטים בסעיף קטן (א). קבילות מסמכים 22. דין וחשבון, החלטה, חוות דעת וכל מסמך אחר שהכינו הנציב או עובדי הנציבות במסגרת מילוי תפקידם, וכן הודעה שהתקבלה בידי הנציב או עובדי הנציבות במסגרת מילוי תפקידם, לא ישמשו ראיה בהליך משפטי או משמעתי, למעט במשפט פלילי בשל מסירת עדות שקר. דין וחשבון, החלטה, חוות דעת וכל מסמך אחר שהכינו הנציב או עובדי הנציבות במסגרת מילוי תפקידם, וכן הודעה שהתקבלה בידי הנציב או עובדי הנציבות במסגרת מילוי תפקידם, לא ישמשו ראיה בהליך משפטי או משמעתי, למעט במשפט פלילי בשל מסירת עדות שקר. דין וחשבון, החלטה, חוות דעת וכל מסמך אחר שהכינו הנציב או עובדי הנציבות במסגרת מילוי תפקידם, וכן הודעה שהתקבלה בידי הנציב או עובדי הנציבות במסגרת מילוי תפקידם, לא ישמשו ראיה בהליך משפטי או משמעתי, למעט במשפט פלילי בשל מסירת עדות שקר. זכויות וסעדים 23. (א) החלטותיו וממצאיו של הנציב בעניין תלונה – (א) החלטותיו וממצאיו של הנציב בעניין תלונה – (א) החלטותיו וממצאיו של הנציב בעניין תלונה – (1) אין בהם כדי להעניק למתלונן או לאדם אחר זכות או סעד, בבית משפט או בבית דין, שלא היו להם לפני כן; (1) אין בהם כדי להעניק למתלונן או לאדם אחר זכות או סעד, בבית משפט או בבית דין, שלא היו להם לפני כן; (2) אין בהם כדי למנוע מהמתלונן או מאדם אחר להשתמש בזכות או לבקש סעד שהוא זכאי להם, ואולם אם נקבע לכך מועד בחיקוק, לא יוארך המועד על ידי הגשת התלונה או בירורה. (2) אין בהם כדי למנוע מהמתלונן או מאדם אחר להשתמש בזכות או לבקש סעד שהוא זכאי להם, ואולם אם נקבע לכך מועד בחיקוק, לא יוארך המועד על ידי הגשת התלונה או בירורה. (ב) לא יזדקק בית משפט לבקשת סעד נגד החלטותיו של הנציב וממצאיו בעניין תלונה. (ב) לא יזדקק בית משפט לבקשת סעד נגד החלטותיו של הנציב וממצאיו בעניין תלונה. (ב) לא יזדקק בית משפט לבקשת סעד נגד החלטותיו של הנציב וממצאיו בעניין תלונה. פרסום הודעות 24. הודעה על הדרכים להגשת תלונה לפי חוק זה ופירוט עיקרי סמכויות הנציב הקבועות בחוק זה יפורסמו בדרך שיקבע השר. הודעה על הדרכים להגשת תלונה לפי חוק זה ופירוט עיקרי סמכויות הנציב הקבועות בחוק זה יפורסמו בדרך שיקבע השר. הודעה על הדרכים להגשת תלונה לפי חוק זה ופירוט עיקרי סמכויות הנציב הקבועות בחוק זה יפורסמו בדרך שיקבע השר. ביצוע 25. השר ממונה על ביצוע חוק זה. השר ממונה על ביצוע חוק זה. השר ממונה על ביצוע חוק זה. שמירת סמכויות בירור תלונות לפי דינים אחרים 26. אין בסמכויות הנציב לפי חוק זה כדי לגרוע – אין בסמכויות הנציב לפי חוק זה כדי לגרוע – אין בסמכויות הנציב לפי חוק זה כדי לגרוע – (1) מסמכותו של כל גוף שנתונה לו סמכות לברר תלונות לפי כל דין; (1) מסמכותו של כל גוף שנתונה לו סמכות לברר תלונות לפי כל דין; (1) מסמכותו של כל גוף שנתונה לו סמכות לברר תלונות לפי כל דין; (2) מסמכותו של היועץ המשפטי לממשלה לערוך בירורים ביחס לתפקודם של מייצגי המדינה בערכאות או כדי לגרוע מכל סמכות אחרת הנתונה לו; (2) מסמכותו של היועץ המשפטי לממשלה לערוך בירורים ביחס לתפקודם של מייצגי המדינה בערכאות או כדי לגרוע מכל סמכות אחרת הנתונה לו; (2) מסמכותו של היועץ המשפטי לממשלה לערוך בירורים ביחס לתפקודם של מייצגי המדינה בערכאות או כדי לגרוע מכל סמכות אחרת הנתונה לו; (3) מסמכותו של פרקליט המדינה, ראש חטיבת התביעות במשטרת ישראל, ראש אגף התנועה במשטרת ישראל וכל גורם אחר הממונה על מייצגי המדינה בערכאות, או מי מטעמם, לערוך בירורים ביחס לתפקוד מייצגי המדינה בערכאות שעליהם הם ממונים או כדי לגרוע מכל סמכות אחרת הנתונה להם. (3) מסמכותו של פרקליט המדינה, ראש חטיבת התביעות במשטרת ישראל, ראש אגף התנועה במשטרת ישראל וכל גורם אחר הממונה על מייצגי המדינה בערכאות, או מי מטעמם, לערוך בירורים ביחס לתפקוד מייצגי המדינה בערכאות שעליהם הם ממונים או כדי לגרוע מכל סמכות אחרת הנתונה להם. (3) מסמכותו של פרקליט המדינה, ראש חטיבת התביעות במשטרת ישראל, ראש אגף התנועה במשטרת ישראל וכל גורם אחר הממונה על מייצגי המדינה בערכאות, או מי מטעמם, לערוך בירורים ביחס לתפקוד מייצגי המדינה בערכאות שעליהם הם ממונים או כדי לגרוע מכל סמכות אחרת הנתונה להם. תיקון חוק חופש המידע 27. בחוק חופש המידע, התשנ"ח–1998‏, בסעיף 14(א), אחרי פסקה (14) יבוא: בחוק חופש המידע, התשנ"ח–1998‏, בסעיף 14(א), אחרי פסקה (14) יבוא: בחוק חופש המידע, התשנ"ח–1998‏, בסעיף 14(א), אחרי פסקה (14) יבוא: "(15) נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות – לגבי בירור תלונה לפי חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, התשע"ו–2016." "(15) נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות – לגבי בירור תלונה לפי חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, התשע"ו–2016." "(15) נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות – לגבי בירור תלונה לפי חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, התשע"ו–2016." תיקון חוק הביקורת הפנימית 28. בחוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב–1992 – בחוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב–1992 – בחוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב–1992 – קשיים ניכרים במודל של ביקורת פנימית – הצעת החוק הממשלתית אינה כוללת הסדר מקיף באשר לתפקידו, מעמדו וסמכויותיו של המבקר הפנימי הייעודי, אלא נסמכת כל כולה על ההסדר הקיים בחוק הביקורת הפנימית. ישנם קשיים קונספטואליים ומעשיים ניכרים בהסתמכות על חוק הביקורת הפנימית, כמפורט להלן: (א) הגדרת מטרות הביקורת: ההסדר המוצע אינו מגדיר בצורה ברורה את מטרות הביקורת המערכתית, ואינו קובע מה מצופה מהמבקר לבחון ולבדוק במערך הייצוג. משכך, יחולו הוראות סעיף 4(א) לחוק הביקורת הפנימית שמגדיר את תפקידי המבקר הפנימי, שאינן מתאימות להגדרת תפקידיו הייחודיים של מי שנדרש לבקר את מערך הייצוג. (ב) מודל של מבקר פנימי לפי חוק הביקורת הפנימית אינו מתאים לביצוע ביקורת על גופים שאינם עובדי משרד המשפטים: מודל של מבקר פנימי שמבוסס על הוראות חוק הביקורת הפנימית ועל הרציונאל שהמבקר הוא אורגן פנימי של הגוף המבוקר, אינו מתאים לעריכת ביקורות מערכתיות על גורמים שרובם כלל אינם חלק ממשרד המשפטים [למעט הפרקליטות, רובו של "מערך הייצוג" שלגביו אמור המבקר הפנימי הייעודי לקיים ביקורת מערכתית, אינו חלק ממשרד המשפטים]. (ג) העדר עצמאות של המבקר הפנימי: יצירת תלות של המבקר הפנימי הייעודי של מערך הייצוג ביועץ המשפטי לממשלה לאישור תכנית העבודה, אי קביעת הוראות שיבטיחו את שכרו, תנאיו, סביבת העבודה שלו ועוד, עלולה להפוך אותו לגורם חלש, שיתקשה לבצע בצורה טובה ביקורות מערכתיות יזומות ושיטתיות, במטרה לשפר את עבודת מערך הייצוג. (ד) חוסר בהסדרה מהותית של נושאים שונים: הסתמכות מלאה על הוראות חוק הביקורת הפנימית, עלולה ליצור חוסר בהסדרים משמעותיים וחשובים שחוק הביקורת הפנימית אינו מתייחס אליהם: אופן המינוי של אותו מבקר ייעודי; הגורם שיכול להעבירו מתפקידו והעילות לכך; אורך כהונתו; האם נדרשים תנאי כשירות מסוימים, ועוד. (ה) קשיים בהחלה של הסדרים שבחוק הביקורת הפנימית: החלה של סעיפי חוק הביקורת הפנימית על מבקר פנימי ייעודי למערך הייצוג, כפי שהם, מעוררת קשיים מעשיים שונים. המסקנה מכלל הדברים האמורים, היא שהמודל של מבקר פנימי לפי חוק הביקורת הפנימית שאומץ בהצעת החוק הממשלתית לוקה בקשיים ניכרים, ומבין כל הדגמים האפשריים לעריכת ביקורת מערכתית ספק גדול אם זהו המודל המיטבי. לכן, אף אם תחליט הוועדה לאמץ את המודל מפוצל של ביקורת (קרי: בירור תלונות לחוד וביקורת מערכתית לחוד), יש לחוקק פרק בחוק שעניינו הביקורת המערכתית, ולהסדיר את כל הסוגיות הנדרשות, לרבות בעניין הביקורת על מייצגים שאינם חלק ממשרד המשפטים, ולרבות בעניין ביקורת גם על הפעלת שיקול דעת שיכולה לתת בידי היועץ המשפטי לממשלה כלים לתיקון תקלות. קשיים ניכרים במודל של ביקורת פנימית – הצעת החוק הממשלתית אינה כוללת הסדר מקיף באשר לתפקידו, מעמדו וסמכויותיו של המבקר הפנימי הייעודי, אלא נסמכת כל כולה על ההסדר הקיים בחוק הביקורת הפנימית. ישנם קשיים קונספטואליים ומעשיים ניכרים בהסתמכות על חוק הביקורת הפנימית, כמפורט להלן: (א) הגדרת מטרות הביקורת: ההסדר המוצע אינו מגדיר בצורה ברורה את מטרות הביקורת המערכתית, ואינו קובע מה מצופה מהמבקר לבחון ולבדוק במערך הייצוג. משכך, יחולו הוראות סעיף 4(א) לחוק הביקורת הפנימית שמגדיר את תפקידי המבקר הפנימי, שאינן מתאימות להגדרת תפקידיו הייחודיים של מי שנדרש לבקר את מערך הייצוג. (ב) מודל של מבקר פנימי לפי חוק הביקורת הפנימית אינו מתאים לביצוע ביקורת על גופים שאינם עובדי משרד המשפטים: מודל של מבקר פנימי שמבוסס על הוראות חוק הביקורת הפנימית ועל הרציונאל שהמבקר הוא אורגן פנימי של הגוף המבוקר, אינו מתאים לעריכת ביקורות מערכתיות על גורמים שרובם כלל אינם חלק ממשרד המשפטים [למעט הפרקליטות, רובו של "מערך הייצוג" שלגביו אמור המבקר הפנימי הייעודי לקיים ביקורת מערכתית, אינו חלק ממשרד המשפטים]. (ג) העדר עצמאות של המבקר הפנימי: יצירת תלות של המבקר הפנימי הייעודי של מערך הייצוג ביועץ המשפטי לממשלה לאישור תכנית העבודה, אי קביעת הוראות שיבטיחו את שכרו, תנאיו, סביבת העבודה שלו ועוד, עלולה להפוך אותו לגורם חלש, שיתקשה לבצע בצורה טובה ביקורות מערכתיות יזומות ושיטתיות, במטרה לשפר את עבודת מערך הייצוג. (ד) חוסר בהסדרה מהותית של נושאים שונים: הסתמכות מלאה על הוראות חוק הביקורת הפנימית, עלולה ליצור חוסר בהסדרים משמעותיים וחשובים שחוק הביקורת הפנימית אינו מתייחס אליהם: אופן המינוי של אותו מבקר ייעודי; הגורם שיכול להעבירו מתפקידו והעילות לכך; אורך כהונתו; האם נדרשים תנאי כשירות מסוימים, ועוד. (ה) קשיים בהחלה של הסדרים שבחוק הביקורת הפנימית: החלה של סעיפי חוק הביקורת הפנימית על מבקר פנימי ייעודי למערך הייצוג, כפי שהם, מעוררת קשיים מעשיים שונים. המסקנה מכלל הדברים האמורים, היא שהמודל של מבקר פנימי לפי חוק הביקורת הפנימית שאומץ בהצעת החוק הממשלתית לוקה בקשיים ניכרים, ומבין כל הדגמים האפשריים לעריכת ביקורת מערכתית ספק גדול אם זהו המודל המיטבי. לכן, אף אם תחליט הוועדה לאמץ את המודל מפוצל של ביקורת (קרי: בירור תלונות לחוד וביקורת מערכתית לחוד), יש לחוקק פרק בחוק שעניינו הביקורת המערכתית, ולהסדיר את כל הסוגיות הנדרשות, לרבות בעניין הביקורת על מייצגים שאינם חלק ממשרד המשפטים, ולרבות בעניין ביקורת גם על הפעלת שיקול דעת שיכולה לתת בידי היועץ המשפטי לממשלה כלים לתיקון תקלות. קשיים ניכרים במודל של ביקורת פנימית – הצעת החוק הממשלתית אינה כוללת הסדר מקיף באשר לתפקידו, מעמדו וסמכויותיו של המבקר הפנימי הייעודי, אלא נסמכת כל כולה על ההסדר הקיים בחוק הביקורת הפנימית. ישנם קשיים קונספטואליים ומעשיים ניכרים בהסתמכות על חוק הביקורת הפנימית, כמפורט להלן: (א) הגדרת מטרות הביקורת: ההסדר המוצע אינו מגדיר בצורה ברורה את מטרות הביקורת המערכתית, ואינו קובע מה מצופה מהמבקר לבחון ולבדוק במערך הייצוג. משכך, יחולו הוראות סעיף 4(א) לחוק הביקורת הפנימית שמגדיר את תפקידי המבקר הפנימי, שאינן מתאימות להגדרת תפקידיו הייחודיים של מי שנדרש לבקר את מערך הייצוג. (ב) מודל של מבקר פנימי לפי חוק הביקורת הפנימית אינו מתאים לביצוע ביקורת על גופים שאינם עובדי משרד המשפטים: מודל של מבקר פנימי שמבוסס על הוראות חוק הביקורת הפנימית ועל הרציונאל שהמבקר הוא אורגן פנימי של הגוף המבוקר, אינו מתאים לעריכת ביקורות מערכתיות על גורמים שרובם כלל אינם חלק ממשרד המשפטים [למעט הפרקליטות, רובו של "מערך הייצוג" שלגביו אמור המבקר הפנימי הייעודי לקיים ביקורת מערכתית, אינו חלק ממשרד המשפטים]. (ג) העדר עצמאות של המבקר הפנימי: יצירת תלות של המבקר הפנימי הייעודי של מערך הייצוג ביועץ המשפטי לממשלה לאישור תכנית העבודה, אי קביעת הוראות שיבטיחו את שכרו, תנאיו, סביבת העבודה שלו ועוד, עלולה להפוך אותו לגורם חלש, שיתקשה לבצע בצורה טובה ביקורות מערכתיות יזומות ושיטתיות, במטרה לשפר את עבודת מערך הייצוג. (ד) חוסר בהסדרה מהותית של נושאים שונים: הסתמכות מלאה על הוראות חוק הביקורת הפנימית, עלולה ליצור חוסר בהסדרים משמעותיים וחשובים שחוק הביקורת הפנימית אינו מתייחס אליהם: אופן המינוי של אותו מבקר ייעודי; הגורם שיכול להעבירו מתפקידו והעילות לכך; אורך כהונתו; האם נדרשים תנאי כשירות מסוימים, ועוד. (ה) קשיים בהחלה של הסדרים שבחוק הביקורת הפנימית: החלה של סעיפי חוק הביקורת הפנימית על מבקר פנימי ייעודי למערך הייצוג, כפי שהם, מעוררת קשיים מעשיים שונים. המסקנה מכלל הדברים האמורים, היא שהמודל של מבקר פנימי לפי חוק הביקורת הפנימית שאומץ בהצעת החוק הממשלתית לוקה בקשיים ניכרים, ומבין כל הדגמים האפשריים לעריכת ביקורת מערכתית ספק גדול אם זהו המודל המיטבי. לכן, אף אם תחליט הוועדה לאמץ את המודל מפוצל של ביקורת (קרי: בירור תלונות לחוד וביקורת מערכתית לחוד), יש לחוקק פרק בחוק שעניינו הביקורת המערכתית, ולהסדיר את כל הסוגיות הנדרשות, לרבות בעניין הביקורת על מייצגים שאינם חלק ממשרד המשפטים, ולרבות בעניין ביקורת גם על הפעלת שיקול דעת שיכולה לתת בידי היועץ המשפטי לממשלה כלים לתיקון תקלות. (1) בסעיף 2, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (1) בסעיף 2, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (1) בסעיף 2, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: "(ד) במשרד המשפטים ימונה מבקר פנימי שיהיה אחראי לביקורת על פרקליטות המדינה, על מחלקותיה ומחוזותיה (בחוק זה – המבקר הפנימי של מערך הייצוג בערכאות), והוא יהיה אחראי גם לביקורת הפנימית על ההעסקה והפעילות של מייצגי המדינה בערכאות; לעניין זה "מייצג המדינה בערכאות" – כהגדרתו בחוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, התשע"ו–2016."; "(ד) במשרד המשפטים ימונה מבקר פנימי שיהיה אחראי לביקורת על פרקליטות המדינה, על מחלקותיה ומחוזותיה (בחוק זה – המבקר הפנימי של מערך הייצוג בערכאות), והוא יהיה אחראי גם לביקורת הפנימית על ההעסקה והפעילות של מייצגי המדינה בערכאות; לעניין זה "מייצג המדינה בערכאות" – כהגדרתו בחוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, התשע"ו–2016."; (2) בסעיף 5 אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (2) בסעיף 5 אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (2) בסעיף 5 אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: "(ג1) הממונה על המבקר הפנימי של מערך הייצוג בערכאות יהיה היועץ המשפטי לממשלה." "(ג1) הממונה על המבקר הפנימי של מערך הייצוג בערכאות יהיה היועץ המשפטי לממשלה." תחילה 29. תחילתם של סעיפים 2(ד) ו-5(ג1) לחוק הביקורת הפנימית, כנוסחם בסעיף 28 לחוק זה, שנה מיום פרסומו של חוק זה. תחילתם של סעיפים 2(ד) ו-5(ג1) לחוק הביקורת הפנימית, כנוסחם בסעיף 28 לחוק זה, שנה מיום פרסומו של חוק זה. תחילתם של סעיפים 2(ד) ו-5(ג1) לחוק הביקורת הפנימית, כנוסחם בסעיף 28 לחוק זה, שנה מיום פרסומו של חוק זה. הוראת מעבר 30. בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה עד תום שנה מהמועד האמור, יראו את נציבת הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות, שמינויה אושר בהחלטת הממשלה מס' 1090 מיום י"ט בטבת התשע"ד (22 בדצמבר 2013), כנציבה שמונתה לפי סעיף 2 לחוק זה, ואולם לא יחולו לגביה הוראות סעיפים 4 עד 8 לחוק זה. בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה עד תום שנה מהמועד האמור, יראו את נציבת הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות, שמינויה אושר בהחלטת הממשלה מס' 1090 מיום י"ט בטבת התשע"ד (22 בדצמבר 2013), כנציבה שמונתה לפי סעיף 2 לחוק זה, ואולם לא יחולו לגביה הוראות סעיפים 4 עד 8 לחוק זה. בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה עד תום שנה מהמועד האמור, יראו את נציבת הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות, שמינויה אושר בהחלטת הממשלה מס' 1090 מיום י"ט בטבת התשע"ד (22 בדצמבר 2013), כנציבה שמונתה לפי סעיף 2 לחוק זה, ואולם לא יחולו לגביה הוראות סעיפים 4 עד 8 לחוק זה. (1) נציב חדש – נוכח התפטרות הנציבה הקודמת, ההוראה המוצעת, כפי שהיא, אינה רלוונטית. מכיוון שכבר הוקמה ועדה לאיתור נציב חדש, יש צורך לקבוע הוראת מעבר ספציפית הנוגעת לנציב החדש שייבחר, בין אם ייבחר לפני שהליך החקיקה יסתיים ובין אם ייבחר לאחר מכן. (2) עובדי הנציבות – יש מקום לשקול את הצורך בהוראת מעבר לגבי מי שעובד כיום בנציבות. (1) נציב חדש – נוכח התפטרות הנציבה הקודמת, ההוראה המוצעת, כפי שהיא, אינה רלוונטית. מכיוון שכבר הוקמה ועדה לאיתור נציב חדש, יש צורך לקבוע הוראת מעבר ספציפית הנוגעת לנציב החדש שייבחר, בין אם ייבחר לפני שהליך החקיקה יסתיים ובין אם ייבחר לאחר מכן. (2) עובדי הנציבות – יש מקום לשקול את הצורך בהוראת מעבר לגבי מי שעובד כיום בנציבות. (1) נציב חדש – נוכח התפטרות הנציבה הקודמת, ההוראה המוצעת, כפי שהיא, אינה רלוונטית. מכיוון שכבר הוקמה ועדה לאיתור נציב חדש, יש צורך לקבוע הוראת מעבר ספציפית הנוגעת לנציב החדש שייבחר, בין אם ייבחר לפני שהליך החקיקה יסתיים ובין אם ייבחר לאחר מכן. (2) עובדי הנציבות – יש מקום לשקול את הצורך בהוראת מעבר לגבי מי שעובד כיום בנציבות. הוראת שעה 31. (א) על אף האמור בסעיף 7 לחוק זה, בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה עד תום שנה מהמועד האמור, יהיה מוסמך הנציב, נוסף על האמור בחוק זה, לבצע גם ביקורת מערכתית על גופים או יחידות, לפי העניין, שתפקידם ייצוג המדינה בערכאות שבמסגרתם מועסקים מייצגי המדינה בערכאות, לגבי היבטים של ניהול תקין, אחידות ביישום נהלים ומדיניות, שקיפות תהליכי עבודה, אתיקה מקצועית ויעילות, והכול, בלי להתערב בשיקול הדעת המשפטי של הגופים האמורים; לעניין זה, "שיקול דעת משפטי" – לרבות שיקול דעת בקבלת החלטות בנוגע לאופן ניהול הליכים והכנתם. (א) על אף האמור בסעיף 7 לחוק זה, בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה עד תום שנה מהמועד האמור, יהיה מוסמך הנציב, נוסף על האמור בחוק זה, לבצע גם ביקורת מערכתית על גופים או יחידות, לפי העניין, שתפקידם ייצוג המדינה בערכאות שבמסגרתם מועסקים מייצגי המדינה בערכאות, לגבי היבטים של ניהול תקין, אחידות ביישום נהלים ומדיניות, שקיפות תהליכי עבודה, אתיקה מקצועית ויעילות, והכול, בלי להתערב בשיקול הדעת המשפטי של הגופים האמורים; לעניין זה, "שיקול דעת משפטי" – לרבות שיקול דעת בקבלת החלטות בנוגע לאופן ניהול הליכים והכנתם. (א) על אף האמור בסעיף 7 לחוק זה, בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה עד תום שנה מהמועד האמור, יהיה מוסמך הנציב, נוסף על האמור בחוק זה, לבצע גם ביקורת מערכתית על גופים או יחידות, לפי העניין, שתפקידם ייצוג המדינה בערכאות שבמסגרתם מועסקים מייצגי המדינה בערכאות, לגבי היבטים של ניהול תקין, אחידות ביישום נהלים ומדיניות, שקיפות תהליכי עבודה, אתיקה מקצועית ויעילות, והכול, בלי להתערב בשיקול הדעת המשפטי של הגופים האמורים; לעניין זה, "שיקול דעת משפטי" – לרבות שיקול דעת בקבלת החלטות בנוגע לאופן ניהול הליכים והכנתם. (1) שיקול דעת משפטי – הסייג של "שיקול דעת משפטי" אינו מתאים ואינו נכון שעה שמדובר בביקורת מערכתית, מהנימוקים הבאים: א) לא ניתן לבצע ביקורת מערכתית ללא בחינה מסוימת של שיקול דעת משפטי: חלק לא מבוטל מנושאי הביקורת המערכתית, למשל "אחידות ביישום נהלים ומדיניות", הם כאלה שלא ניתן לבצע ללא בחינה של שיקול הדעת. ודוק, אין בבחינה שכזו כדי להתערב באופן אקטיבי בשיקול הדעת של המייצג מסוים, וכל מטרתה היא לבחון היבטים מסוימים של הפעלת שיקול הדעת באופן רוחבי ומערכתי; ב) ההצדקה לסייג של שיקול דעת משפטי אינה קיימת במקרה של ביקורת מערכתית: ההצדקה לסייג של "שיקול דעת משפטי" במסגרת בירור תלונה פרטנית שנעוצה ברצון להימנע מפגיעה בעצמאותו של המייצג, אינה קיימת בביקורת מערכתית, בשל העובדה שלא ניתן לעשות שימוש במידע שהתקבל במסגרת הביקורת המערכתית לצורך בדיקה פרטנית. נוכח האמור, יש למחוק את הסייג של "שיקול דעת משפטי" לגבי הביקורת המערכתית. (2) הגדרת מטרות הביקורת – רשימת מטרות הביקורת שבסעיף 31(א) אינה ממצה בצורה מיטבית את כל ההיבטים הטעונים בדיקה במסגרת ביקורת מערכתית על מערך הייצוג, ויש מקום לשקול להוסיף מטרות נוספות לביקורת, למשל: בדיקה של התנהלות ראויה, דרכי עבודה מקובלות, אחידות האכיפה, חוקיות הפעולות ועוד. (3) אורך הוראת השעה – בדברי ההסבר להצעת החוק נטען, כי מטרת הוראת השעה היא לאפשר לשרת המשפטים לבחון את שני המודלים לביצוע ביקורות מערכתית. כדי לקבל תמונת מצב מבוססת ולעמוד על היתרונות והחסרונות של כל אחד מהמודלים, יש לאפשר לכל אחד מהמודלים לפעול פרק זמן של שנתיים-שלוש. ככל שזו מטרת הוראת השעה, ונוכח העובדה שהמודל הנוכחי פעל בשנתיים האחרונות שלא באופן מיטבי, בשל העדר שיתוף פעולה מצד המייצגים, נראה כי יש לקבוע הוראת שעה ארוכה יותר. (1) שיקול דעת משפטי – הסייג של "שיקול דעת משפטי" אינו מתאים ואינו נכון שעה שמדובר בביקורת מערכתית, מהנימוקים הבאים: א) לא ניתן לבצע ביקורת מערכתית ללא בחינה מסוימת של שיקול דעת משפטי: חלק לא מבוטל מנושאי הביקורת המערכתית, למשל "אחידות ביישום נהלים ומדיניות", הם כאלה שלא ניתן לבצע ללא בחינה של שיקול הדעת. ודוק, אין בבחינה שכזו כדי להתערב באופן אקטיבי בשיקול הדעת של המייצג מסוים, וכל מטרתה היא לבחון היבטים מסוימים של הפעלת שיקול הדעת באופן רוחבי ומערכתי; ב) ההצדקה לסייג של שיקול דעת משפטי אינה קיימת במקרה של ביקורת מערכתית: ההצדקה לסייג של "שיקול דעת משפטי" במסגרת בירור תלונה פרטנית שנעוצה ברצון להימנע מפגיעה בעצמאותו של המייצג, אינה קיימת בביקורת מערכתית, בשל העובדה שלא ניתן לעשות שימוש במידע שהתקבל במסגרת הביקורת המערכתית לצורך בדיקה פרטנית. נוכח האמור, יש למחוק את הסייג של "שיקול דעת משפטי" לגבי הביקורת המערכתית. (2) הגדרת מטרות הביקורת – רשימת מטרות הביקורת שבסעיף 31(א) אינה ממצה בצורה מיטבית את כל ההיבטים הטעונים בדיקה במסגרת ביקורת מערכתית על מערך הייצוג, ויש מקום לשקול להוסיף מטרות נוספות לביקורת, למשל: בדיקה של התנהלות ראויה, דרכי עבודה מקובלות, אחידות האכיפה, חוקיות הפעולות ועוד. (3) אורך הוראת השעה – בדברי ההסבר להצעת החוק נטען, כי מטרת הוראת השעה היא לאפשר לשרת המשפטים לבחון את שני המודלים לביצוע ביקורות מערכתית. כדי לקבל תמונת מצב מבוססת ולעמוד על היתרונות והחסרונות של כל אחד מהמודלים, יש לאפשר לכל אחד מהמודלים לפעול פרק זמן של שנתיים-שלוש. ככל שזו מטרת הוראת השעה, ונוכח העובדה שהמודל הנוכחי פעל בשנתיים האחרונות שלא באופן מיטבי, בשל העדר שיתוף פעולה מצד המייצגים, נראה כי יש לקבוע הוראת שעה ארוכה יותר. (1) שיקול דעת משפטי – הסייג של "שיקול דעת משפטי" אינו מתאים ואינו נכון שעה שמדובר בביקורת מערכתית, מהנימוקים הבאים: א) לא ניתן לבצע ביקורת מערכתית ללא בחינה מסוימת של שיקול דעת משפטי: חלק לא מבוטל מנושאי הביקורת המערכתית, למשל "אחידות ביישום נהלים ומדיניות", הם כאלה שלא ניתן לבצע ללא בחינה של שיקול הדעת. ודוק, אין בבחינה שכזו כדי להתערב באופן אקטיבי בשיקול הדעת של המייצג מסוים, וכל מטרתה היא לבחון היבטים מסוימים של הפעלת שיקול הדעת באופן רוחבי ומערכתי; ב) ההצדקה לסייג של שיקול דעת משפטי אינה קיימת במקרה של ביקורת מערכתית: ההצדקה לסייג של "שיקול דעת משפטי" במסגרת בירור תלונה פרטנית שנעוצה ברצון להימנע מפגיעה בעצמאותו של המייצג, אינה קיימת בביקורת מערכתית, בשל העובדה שלא ניתן לעשות שימוש במידע שהתקבל במסגרת הביקורת המערכתית לצורך בדיקה פרטנית. נוכח האמור, יש למחוק את הסייג של "שיקול דעת משפטי" לגבי הביקורת המערכתית. (2) הגדרת מטרות הביקורת – רשימת מטרות הביקורת שבסעיף 31(א) אינה ממצה בצורה מיטבית את כל ההיבטים הטעונים בדיקה במסגרת ביקורת מערכתית על מערך הייצוג, ויש מקום לשקול להוסיף מטרות נוספות לביקורת, למשל: בדיקה של התנהלות ראויה, דרכי עבודה מקובלות, אחידות האכיפה, חוקיות הפעולות ועוד. (3) אורך הוראת השעה – בדברי ההסבר להצעת החוק נטען, כי מטרת הוראת השעה היא לאפשר לשרת המשפטים לבחון את שני המודלים לביצוע ביקורות מערכתית. כדי לקבל תמונת מצב מבוססת ולעמוד על היתרונות והחסרונות של כל אחד מהמודלים, יש לאפשר לכל אחד מהמודלים לפעול פרק זמן של שנתיים-שלוש. ככל שזו מטרת הוראת השעה, ונוכח העובדה שהמודל הנוכחי פעל בשנתיים האחרונות שלא באופן מיטבי, בשל העדר שיתוף פעולה מצד המייצגים, נראה כי יש לקבוע הוראת שעה ארוכה יותר. (ב) התעוררה שאלה אם ביקורת מערכתית כאמור בסעיף קטן (א) בעניין מסוים, מהווה התערבות בשיקול דעת משפטי, תועבר השאלה להכרעת היועץ המשפטי לממשלה והנציב ישהה את עריכת הביקורת המערכתית באותו עניין עד להכרעה בשאלה האמורה; הכריע היועץ המשפטי לממשלה כי הביקורת המערכתית באותו עניין מהווה התערבות בשיקול דעת משפטי, תופסק עריכת הביקורת בעניין זה. (ב) התעוררה שאלה אם ביקורת מערכתית כאמור בסעיף קטן (א) בעניין מסוים, מהווה התערבות בשיקול דעת משפטי, תועבר השאלה להכרעת היועץ המשפטי לממשלה והנציב ישהה את עריכת הביקורת המערכתית באותו עניין עד להכרעה בשאלה האמורה; הכריע היועץ המשפטי לממשלה כי הביקורת המערכתית באותו עניין מהווה התערבות בשיקול דעת משפטי, תופסק עריכת הביקורת בעניין זה. (ב) התעוררה שאלה אם ביקורת מערכתית כאמור בסעיף קטן (א) בעניין מסוים, מהווה התערבות בשיקול דעת משפטי, תועבר השאלה להכרעת היועץ המשפטי לממשלה והנציב ישהה את עריכת הביקורת המערכתית באותו עניין עד להכרעה בשאלה האמורה; הכריע היועץ המשפטי לממשלה כי הביקורת המערכתית באותו עניין מהווה התערבות בשיקול דעת משפטי, תופסק עריכת הביקורת בעניין זה. מי קובע מהו שיקול דעת משפטי – ככל שהוועדה תחליט שלא למחוק את הסייג של "שיקול דעת משפטי", ההסברים שנכתבו לעיל, ביחס לסעיף 15(א)(6) המוצע, אודות הקושי בכך שהיועץ המשפטי לממשלה שהוא אחד מהמבוקרים הוא זה שיכריע בשאלה מהו שיקול דעת משפטי, נכונים גם כאן. מי קובע מהו שיקול דעת משפטי – ככל שהוועדה תחליט שלא למחוק את הסייג של "שיקול דעת משפטי", ההסברים שנכתבו לעיל, ביחס לסעיף 15(א)(6) המוצע, אודות הקושי בכך שהיועץ המשפטי לממשלה שהוא אחד מהמבוקרים הוא זה שיכריע בשאלה מהו שיקול דעת משפטי, נכונים גם כאן. מי קובע מהו שיקול דעת משפטי – ככל שהוועדה תחליט שלא למחוק את הסייג של "שיקול דעת משפטי", ההסברים שנכתבו לעיל, ביחס לסעיף 15(א)(6) המוצע, אודות הקושי בכך שהיועץ המשפטי לממשלה שהוא אחד מהמבוקרים הוא זה שיכריע בשאלה מהו שיקול דעת משפטי, נכונים גם כאן. (ג) ביקורת מערכתית כאמור בסעיף קטן (א) לא תתייחס לתיקים שהטיפול בהם טרם הסתיים. (ג) ביקורת מערכתית כאמור בסעיף קטן (א) לא תתייחס לתיקים שהטיפול בהם טרם הסתיים. (ג) ביקורת מערכתית כאמור בסעיף קטן (א) לא תתייחס לתיקים שהטיפול בהם טרם הסתיים. (ד) כל שינוי בתכנית הביקורת המערכתית השנתית של הנציב יתואם עם היועץ המשפטי לממשלה. (ד) כל שינוי בתכנית הביקורת המערכתית השנתית של הנציב יתואם עם היועץ המשפטי לממשלה. (ד) כל שינוי בתכנית הביקורת המערכתית השנתית של הנציב יתואם עם היועץ המשפטי לממשלה. (ה) הנציב יכין דוח על ביקורת מערכתית שביצע לפי סעיף קטן (א) (להלן – דוח ביקורת מערכתית), ויעביר את טיוטת הדוח להערות הגוף או היחידה שאותם ביקר כאמור; הנציב רשאי לציין בדוח הביקורת הסופי את ההערות של הגוף או היחידה שאותם ביקר כאמור, כולן או חלקן. (ה) הנציב יכין דוח על ביקורת מערכתית שביצע לפי סעיף קטן (א) (להלן – דוח ביקורת מערכתית), ויעביר את טיוטת הדוח להערות הגוף או היחידה שאותם ביקר כאמור; הנציב רשאי לציין בדוח הביקורת הסופי את ההערות של הגוף או היחידה שאותם ביקר כאמור, כולן או חלקן. (ה) הנציב יכין דוח על ביקורת מערכתית שביצע לפי סעיף קטן (א) (להלן – דוח ביקורת מערכתית), ויעביר את טיוטת הדוח להערות הגוף או היחידה שאותם ביקר כאמור; הנציב רשאי לציין בדוח הביקורת הסופי את ההערות של הגוף או היחידה שאותם ביקר כאמור, כולן או חלקן. (ו) דוח ביקורת מערכתית יפורסם במועד שיתואם עם השר והיועץ המשפטי לממשלה, לאחר שהובא לפניהם, ואולם השר והיועץ המשפטי לממשלה יהיו רשאים לקבוע כי קיימת מניעה לפרסום דוח ביקורת מערכתית, כולו או חלקו. (ו) דוח ביקורת מערכתית יפורסם במועד שיתואם עם השר והיועץ המשפטי לממשלה, לאחר שהובא לפניהם, ואולם השר והיועץ המשפטי לממשלה יהיו רשאים לקבוע כי קיימת מניעה לפרסום דוח ביקורת מערכתית, כולו או חלקו. (ו) דוח ביקורת מערכתית יפורסם במועד שיתואם עם השר והיועץ המשפטי לממשלה, לאחר שהובא לפניהם, ואולם השר והיועץ המשפטי לממשלה יהיו רשאים לקבוע כי קיימת מניעה לפרסום דוח ביקורת מערכתית, כולו או חלקו. החלטה של היועהמ"ש לממשלה או של שר המשפטים על אי פרסום – לפי המוצע, היועץ והשר יוכלו לקבוע כי "קיימת מניעה" לפרסום דוח ביקורת מערכתית, כולו או חלקו. לא ברור מהי אותה "מניעה": אם הכוונה היא למניעה חוקית – מה הרלוונטיות של השר; אם הכוונה היא לא למניעה חוקית – לא ברור באיזה סוג של מניעה מדובר? כך או כך, סעיף 21 המוצע מגדיר סייגים לפרסום בכל הנוגע לדוח בדבר תלונות פרטניות, ואין כל סיבה לחרוג ממנו ולקבוע הוראה מיוחדת ועמומה לגבי דוח ביקורת מערכתי, מה גם שאין הוראה דומה אצל אף לא אחד מהגופים המקבילים. בנוסף, הן השר והן היועץ נמצאים בחשש מובנה לניגוד עניינים בשאלה האם למנוע את פרסום הדוח או לא, ובמיוחד היועץ המשפטי לממשלה שיכול להיות אחד מהמבוקרים בדוח. נוכח האמור, ספק אם יש הצדקה להוראה המוצעת. החלטה של היועהמ"ש לממשלה או של שר המשפטים על אי פרסום – לפי המוצע, היועץ והשר יוכלו לקבוע כי "קיימת מניעה" לפרסום דוח ביקורת מערכתית, כולו או חלקו. לא ברור מהי אותה "מניעה": אם הכוונה היא למניעה חוקית – מה הרלוונטיות של השר; אם הכוונה היא לא למניעה חוקית – לא ברור באיזה סוג של מניעה מדובר? כך או כך, סעיף 21 המוצע מגדיר סייגים לפרסום בכל הנוגע לדוח בדבר תלונות פרטניות, ואין כל סיבה לחרוג ממנו ולקבוע הוראה מיוחדת ועמומה לגבי דוח ביקורת מערכתי, מה גם שאין הוראה דומה אצל אף לא אחד מהגופים המקבילים. בנוסף, הן השר והן היועץ נמצאים בחשש מובנה לניגוד עניינים בשאלה האם למנוע את פרסום הדוח או לא, ובמיוחד היועץ המשפטי לממשלה שיכול להיות אחד מהמבוקרים בדוח. נוכח האמור, ספק אם יש הצדקה להוראה המוצעת. החלטה של היועהמ"ש לממשלה או של שר המשפטים על אי פרסום – לפי המוצע, היועץ והשר יוכלו לקבוע כי "קיימת מניעה" לפרסום דוח ביקורת מערכתית, כולו או חלקו. לא ברור מהי אותה "מניעה": אם הכוונה היא למניעה חוקית – מה הרלוונטיות של השר; אם הכוונה היא לא למניעה חוקית – לא ברור באיזה סוג של מניעה מדובר? כך או כך, סעיף 21 המוצע מגדיר סייגים לפרסום בכל הנוגע לדוח בדבר תלונות פרטניות, ואין כל סיבה לחרוג ממנו ולקבוע הוראה מיוחדת ועמומה לגבי דוח ביקורת מערכתי, מה גם שאין הוראה דומה אצל אף לא אחד מהגופים המקבילים. בנוסף, הן השר והן היועץ נמצאים בחשש מובנה לניגוד עניינים בשאלה האם למנוע את פרסום הדוח או לא, ובמיוחד היועץ המשפטי לממשלה שיכול להיות אחד מהמבוקרים בדוח. נוכח האמור, ספק אם יש הצדקה להוראה המוצעת. (ז) פרסום הדוח כאמור בסעיף קטן (ו), ייעשה תוך השמטה של פרטים אישיים או פרטים שיכולים להביא לזיהויו של אדם. (ז) פרסום הדוח כאמור בסעיף קטן (ו), ייעשה תוך השמטה של פרטים אישיים או פרטים שיכולים להביא לזיהויו של אדם. (ז) פרסום הדוח כאמור בסעיף קטן (ו), ייעשה תוך השמטה של פרטים אישיים או פרטים שיכולים להביא לזיהויו של אדם. השמטת פרטים אישיים / מזהים – לדרישה להשמטת פרטים אישיים או מזהים אין מקבילה לגבי דוחות שמגיש מבקר המדינה, ולא ברור מדוע מוצע לקבוע כללים מיוחדים לגבי דוח ביקורת מערכתית של הנציב. יתירה מזאת, לעיתים לא ניתן לפרסם תוצאות של ביקורת מערכתית ללא ציון פרטים אישיים או פרטים מזהים של גורמים מסוימים במערכת. השמטת פרטים אישיים / מזהים – לדרישה להשמטת פרטים אישיים או מזהים אין מקבילה לגבי דוחות שמגיש מבקר המדינה, ולא ברור מדוע מוצע לקבוע כללים מיוחדים לגבי דוח ביקורת מערכתית של הנציב. יתירה מזאת, לעיתים לא ניתן לפרסם תוצאות של ביקורת מערכתית ללא ציון פרטים אישיים או פרטים מזהים של גורמים מסוימים במערכת. השמטת פרטים אישיים / מזהים – לדרישה להשמטת פרטים אישיים או מזהים אין מקבילה לגבי דוחות שמגיש מבקר המדינה, ולא ברור מדוע מוצע לקבוע כללים מיוחדים לגבי דוח ביקורת מערכתית של הנציב. יתירה מזאת, לעיתים לא ניתן לפרסם תוצאות של ביקורת מערכתית ללא ציון פרטים אישיים או פרטים מזהים של גורמים מסוימים במערכת. (ח) ראה הנציב כי עובד של גוף או יחידה שאותם ביקר כאמור בסעיף קטן (א) או אדם אחר, עלול להיפגע מתוצאות הביקורת, יודיע לו הנציב על כך, יעביר לו כל חומר או מידע הנוגע לעניין שנמצא בידיו, וייתן לו הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו בדרך שיראה לנכון ובתוך תקופה שיקבע. (ח) ראה הנציב כי עובד של גוף או יחידה שאותם ביקר כאמור בסעיף קטן (א) או אדם אחר, עלול להיפגע מתוצאות הביקורת, יודיע לו הנציב על כך, יעביר לו כל חומר או מידע הנוגע לעניין שנמצא בידיו, וייתן לו הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו בדרך שיראה לנכון ובתוך תקופה שיקבע. (ח) ראה הנציב כי עובד של גוף או יחידה שאותם ביקר כאמור בסעיף קטן (א) או אדם אחר, עלול להיפגע מתוצאות הביקורת, יודיע לו הנציב על כך, יעביר לו כל חומר או מידע הנוגע לעניין שנמצא בידיו, וייתן לו הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו בדרך שיראה לנכון ובתוך תקופה שיקבע. (ט) מידע שקיבל הנציב במסגרת ביצוע תפקידו לפי סעיף זה לא יהווה בסיס לפתיחה בהליך בירור תלונה לפי חוק זה ולא ישמש לצורך בירור תלונה כאמור. (ט) מידע שקיבל הנציב במסגרת ביצוע תפקידו לפי סעיף זה לא יהווה בסיס לפתיחה בהליך בירור תלונה לפי חוק זה ולא ישמש לצורך בירור תלונה כאמור. (ט) מידע שקיבל הנציב במסגרת ביצוע תפקידו לפי סעיף זה לא יהווה בסיס לפתיחה בהליך בירור תלונה לפי חוק זה ולא ישמש לצורך בירור תלונה כאמור. בירור פרטני אגב ביקורת מערכתית – בהמשך לשאלת המודל המאוחד אל מול המודל המפוצל, מתעוררת השאלה מה קורה אם אגב ביקורת מערכתית שנערכת על מייצגי המדינה בערכאות, מתגלה אירוע שיש מקום למצות את בירורו. מצד אחד, לכאורה האינטרס הציבורי מחייב כי ייעשה שימוש במידע הזה כדי לתקן את הליקויים בהתנהלותו של אותו אדם, ולא יתעלמו מהמידע; מצד שני, קיים החשש מאי שיתוף פעולה בביקורת המערכתית בשל החשש מגילוי כשלים פרטניים. הוועדה נדרשת לתת את דעתה על הצדדים השונים ולהכריע בהם. בירור פרטני אגב ביקורת מערכתית – בהמשך לשאלת המודל המאוחד אל מול המודל המפוצל, מתעוררת השאלה מה קורה אם אגב ביקורת מערכתית שנערכת על מייצגי המדינה בערכאות, מתגלה אירוע שיש מקום למצות את בירורו. מצד אחד, לכאורה האינטרס הציבורי מחייב כי ייעשה שימוש במידע הזה כדי לתקן את הליקויים בהתנהלותו של אותו אדם, ולא יתעלמו מהמידע; מצד שני, קיים החשש מאי שיתוף פעולה בביקורת המערכתית בשל החשש מגילוי כשלים פרטניים. הוועדה נדרשת לתת את דעתה על הצדדים השונים ולהכריע בהם. בירור פרטני אגב ביקורת מערכתית – בהמשך לשאלת המודל המאוחד אל מול המודל המפוצל, מתעוררת השאלה מה קורה אם אגב ביקורת מערכתית שנערכת על מייצגי המדינה בערכאות, מתגלה אירוע שיש מקום למצות את בירורו. מצד אחד, לכאורה האינטרס הציבורי מחייב כי ייעשה שימוש במידע הזה כדי לתקן את הליקויים בהתנהלותו של אותו אדם, ולא יתעלמו מהמידע; מצד שני, קיים החשש מאי שיתוף פעולה בביקורת המערכתית בשל החשש מגילוי כשלים פרטניים. הוועדה נדרשת לתת את דעתה על הצדדים השונים ולהכריע בהם. (י) העלתה הביקורת המערכתית חשש שנעברה עבירה פלילית או משמעתית, יביא הנציב את העניין לידיעת השר והיועץ המשפטי לממשלה. (י) העלתה הביקורת המערכתית חשש שנעברה עבירה פלילית או משמעתית, יביא הנציב את העניין לידיעת השר והיועץ המשפטי לממשלה. (י) העלתה הביקורת המערכתית חשש שנעברה עבירה פלילית או משמעתית, יביא הנציב את העניין לידיעת השר והיועץ המשפטי לממשלה.