מסקנות ועדה
ה כ נ ס ת
מסקנות
הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע
הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור
בעקבות החלטה על דיון מהיר
הכנסת העשרים כ"ז באדר א' תשע"ו
מושב שני 7 במרץ 2016
בנושא: פערים בשירותי הבנקאות והמשכנתאות בין ערבים ליהודים
של חבר הכנסת: יוסף ג'בארין
בהתאם לסעיף 60 (ג) (1) לתקנון הכנסת, החליטו יושב-ראש הכנסת והסגנים, להעביר ל"דיון מהיר" בועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור, את הצעתו של חבר הכנסת, יוסף ג'בארין בנושא: פערים בשירותי הבנקאות והמשכנתאות בין ערבים ליהודים
הוועדה בראשות חה"כ סתיו שפיר, התכנסה לדיון והסקת מסקנות ביום כ"ז באדר א' תשע"ו, 7 במרץ 2016.
יו"ר הוועדה, ח"כ סתיו שפיר: היעדר שקיפות לציבור בנתונים של הבנקים מקשה על קידום פתרונות דיור, על קידום תחרותיות בענף הבנקאות, ועל פיקוח בשאלות של אפליה בקבלת שירותים בנקאיים. למרות פניות חוזרות ונשנות של בקשות לקבלת מידע ע"י גופים אקדמיים ומחקריים, הבנקים השיבו שלא ניתן לחשוף נתונים אלה, בשל חשש לפגיעה בפרטיות ופגיעה בתחרות המסחרית. דוגמא לכך היא העדר שקיפות בשוק המשכנתאות. במצב היום יש כשל שוק בסיסי הנובע מחוסר מידע, שכן המידע שנאסף בבנק ישראל הוא מידע כללי בלבד. לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ישנם פערים בגובה העמלות, בתנאי המשכנתאות ובנגישות לשירותים בנקאיים בין האוכלוסיה היהודית לבין האוכלוסיה הערבית, והן בין מרכז לפריפריה. הטענה כי השוני נובע מרמת הסיכון - כאילו ישנם פערים בהחזרים או במוסר תשלומים, מופרכת ע"פ הנתונים הקיימים, שמוכיחים כי אין פערים משמעותיים בשיעורי ההחזרים במגזר הערבי לעומת המגזר היהודי. כלומר, נראה כי מדובר בסטיגמה שככל הנראה מובילה לאפליה.
ח"כ יוסף ג'בארין:
פרסומים, מחקרים, ודוחות שונים חושפים תמונה עגומה של פערים בשירותים הבנקאיים בין יהודים וערבים בישראל. כך למשל, מספר סניפי הבנקים הפועלים ביישובים הערבים נופל באופן משמעותי מאלה הפועלים בישובים היהודים. עוד עולה כי קיימת הפרדה בפועל בשירותים הבנקאים. פערים נוספים מתגלים כמעט בכל פרמטר שנבחן. בדיקת שוק המשכנתאות בישראל מעלה תמונה מדאיגה עוד יותר: דוחות רבים מצביעים על כך ש ל- 33% ממשקי הבית היהודים הייתה משכנתא, לעומת 7% ממשקי הבית הערביים. יש קושי להשיג נתונים והדבר מעיד על היעדר שקיפות בענף זה. מציי כי הוגשה עתירה מנהלית על ידי ד"ר דני בן-שחר, ראש מכון אלרוב לחקר הנדל"ן מאוניברסיטת תל-אביב, וכן הוגשה תביעה ייצוגית של עו"ד אסף פינק כנגד בנקים בשל אי-פתיחת סניפים במגזר הערבי. מנתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי בניגוד למצב בישראל, יש חקיקה באירופה ובארה"ב המסדירה את חובת השקיפות בענף הבנקאות.
ד"ר דני בן-שחר, ראש מכון אלרוב לחקר הנדל"ן , אוניברסיטת תל-אביב:
יש אפליה ופערים במתן שירותים בנקאיים בין יהודים לערבים, ולכן הגשנו עתירה מנהלית. נדרשת חקיקה שתחייב את כל נותני האשראי לדיור בישראל לאסוף ולפרסם לציבור נתונים מפורטים באופן שוטף על כל הלוואה, ובכלל זה מידע על בקשות להלוואות שלא נענו בחיוב, כדי שיהיה פיקוח ומעקב אחר התנהלות לא שוויונית במתן משכנתאות. מציין כי בארה"ב חוקק חוק פדרלי בשנת 1975 הדורש מהמוסדות הפיננסיים לפרסם מידע מפורט לציבור אודות מתן הלוואות המשכנתא. בישראל, המפקח על הבנקים מדווח לציבור באופן כוללני בלבד - מה סך כל ההלוואות לדיור לפי מסלולי הלוואה, תקופת פירעון ושיעור מימון, וכן מהי הריבית הממוצעת על סך ההלוואות לפי מסלולי ההלוואה תקופת פירעון ושיעור מימון. יש לחייב בחוק את נותני האשראי לדיור לאסוף נתונים על כל הלוואה והלוואה ולפרסם הנתונים ולהטיל על המפקח על הבנקים את הפיקוח על איסוף הנתונים ופרסומם לציבור. הדבר נדרש כדי לעודד את היעילות הכלכלית של שוק המשכנתאות בישראל.
ח"כ זוהיר בהלול: סבור כי העדר הנתונים וחוסר השקיפות מעילה בתפקיד של המפקחת על הבנקים, שלא מייצרת שקיפות יום יומית. לבנקים אין מוטיבציה להגיע לישובים ערבים מתוך דעה קדומה כאילו זהו ציבור שלא מחזיר חובות.
מירב שמש, בנק ישראל: בנק ישראל אוסף הרבה נתונים על משכנתאות, גם פרטני, שכן לאור ההתפתחויות בשוק הדיור יש רצון להבין איך בנוי תיק משכנתאות ומה הסיכונים הגלומים בו. לא היתה התייחסות להלוואות שהבנקים לא אישרו וגם לא להיבטים של מוצא אתני, שכן הדבר לא נראה שייך לעניין סיכון הבנקים במתן ההלוואות. בנק ישראל מקדם בחקיקה מאגר של נתוני אשראי, שייתן נתונים ללווים לצורך מיקוח עפ"י פרופיל הסיכון. החוק החדש יתייחס גם להיבטים של אבטחת המידע. מציינת כי בשלוש השנים האחרונות סה"כ חלה ירידה במספר סניפי הבנקים, אך במגזר הערבי מספר הסניפים גדל משמעותית. בשנת 2004 היו 58 סניפים והיום יש 108 סניפים.
ח"כ אוסאמה סעדי: לא יעלה על הדעת שלבנק ישראל לא יהיו הנתונים מתוך סה"כ המשכנתאות בישראל כמה קבלו הערבים. כמעט ואין שוק משכנתאות לערבים רק 7%. מצפה מהבנקים ובנק ישראל לחשוף את הנתונים.
נציג בנק הפועלים: עד סוף שנה יהיו לנו 30 סניפים במגזר הערבי. הסיכון מחושב כמודל אחד לגבי כולם. פרסום הנתונים יעשה בהתאם לחוק ובהתחשב בהגנה על הפרטיות.
נציג בנק לאומי: יש 45 סניפים במגזר הערבי. היה מיזוג עם הבנק הערבי ועמלות הבנק הערבי בדיוק כמו של לאומי כבר כמה שנים. תהליך המיזוג מעיד על היחס למגזר הערבי כיעד שלנו. לגבי פרסום הנתונים – אנו נפרסם את הנתונים שמותר לנו לפרסם עפ"י חוק ובהתאם להנחיות בנק ישראל.
נציג בנק מסד: הבנק אינו אוסף נתונים לגבי מוצא או דת של הלקוחות. מודל דירוג האשראי אחיד לכל הלקוחות.
נציגת רמו"ט (משרד המשפטים), עו"ד שרון שמש: רשות אינה רשאית לפרסם מידע שעלול לזהות או לחשוף אדם. המידע שמדובר בו כאן הוא מידע רגיש - מידע כלכלי, וכן מידע לגבי מוצא או דת. מאחר שיש היום תופעה של הצלבת מידע ע"י חברות המתמחות בכך, העלולה להביא לזיהוי ולחשיפת אדם לפי פרמטרים שונים, יש קושי באיסוף נתונים כאלה ופרסומם.
יו"ר הוועדה, ח"כ סתיו שפיר:
מדגישה כי המידע הנדרש אינו מידע שיש בו כדי לפגוע בפרטיות, שכן מדובר בפילוחים אנונימיים של המידע, שרובו הגדול נמצא בידי הבנקים.
מזכירה כי יש יתרונות שיווקיים ומסחריים להפגנת אחריות תאגידית, כלפי האזרח שרוצה לחוש אמון במערכת, והיום האמון הזה נשחק, בין היתר גם בשל האפליה.
מסקנות הוועדה:
הוועדה סבורה כי היעדר שקיפות בנתוני הבנקים מונע אפשרות לברר אם ישנה אפליה אסורה במתן השירותים הבנקאיים, פוגע בנגישות לדיור וכן פוגע בתחרות בענף הבנקאות.
הוועדה בוחנת אפשרות לקדם חקיקה שתחייב את בנק ישראל והבנקים לאסוף ולפרסם הנתונים על כל הלוואה והלוואה, כולל בקשות להלוואות שלא נענו בחיוב, וזאת מבלי לפגוע בהגנה על הפרטיות או בסודות מסחריים.
הוועדה מבקשת כי רמו"ט (משרד המשפטים) תעביר בהקדם חוות דעת מקצועית, המבוססת בין היתר על בדיקות סטטיסטיות, לגבי הנתונים שניתן לפרסם ביחס למתן שירותים בנקאיים, מבלי לפגוע בפרטיות של לקוחות הבנקים.
הוועדה קוראת למפקחת על הבנקים לפעול לאיסוף ולפרסום של המידע המצוי בידי הבנקים, באופן שוטף. במקביל, הוועדה מבקשת כי הבנקים יעבירו לוועדה תשובה בכתב אילו נתונים ניתן לפרסם, גם היום, ללא חובה חוקית.
הוועדה תבקש ממרכז המחקר והמידע של הכנסת סקירה בדבר המצב המשפטי בארה"ב ובמדינות אירופה, ביחס לשקיפות ופרסום נתונים של המערכת הבנקאית.
המסקנות הונחו על שולחן הכנסת ביום: כ"ז באדר א' תשע"ו, 7 במרץ 2016