חומר רקע

הצגה בוועדה לענייני ביקורת המדינה היבטים בפעילות הרפואה השוטפת במהלך מגפת הקורונה אוקטובר2023 – חשוון התשפ"ד פורסם בדוח מיוחד" התמודדות מדינת ישראל עם משבר הקורונה" , אוגוסט2021 תקופת הביקורת : גופים מבוקרים עיקריים: נושאים שנבדקו רקע פעולות הביקורת •מערכת האשפוז •רפואה מונעת •חיסוני שפעת עונתית •אשפוזי בית •שירותי בריאות הנפש שקף2 נובמבר2020 – פברואר2021 •משרד הבריאות •ארבע קופות החולים • בתי חולים ציבוריים כלליים (ממשלתיים , של הכללית וציבוריים אחרים) סיווג נתוני מפתח שקף3 חולים בישראל אושפזו במצב קשה ,כולל מונשמים , ממרץ 2020 ועד מרץ2021 כ- 21,150 שיעור העלייה המשוער ברמות הדיכאון והחרדה בקרב האוכלוסייה בתקופת משבר הקורונה כ- 20%עד כ- 30% שיעור הירידה בבדיקות קולונסקופיה ממרץ עד אוקטובר 2020בבתי"ח ובקופות חולים בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת2019 כ- 17% על פי הערכה-עלייה של כ- 20% בפניות למערך בריאות הנפש של מטופלים חדשים ; לפי נתוני הקופות חלה עלייה קלה בלבד של כ- 3% במספר המטופלים שקיבלו שירות כ- 20% ;כ- 3% תור ההמתנה הממוצע לקבלת טיפול נפשי על פי נתוני יותר מ- 70 מרפאות ממשלתיות לבריאות הנפש( שהן30% - 40% מכלל המגעים במערכת) , ביולי2020 כ- 6חודשים גידול בפניות למוקדי סיוע לתמיכה נפשית , על פי דיווחי עמותות המעניקות סיוע נפשי כ- 70% ממצאים המלצות שקף4 פעילות מערכת האשפוז בעת התפרצות מגפת הקורונה פתיחה וסגירה של מחלקות אשפוז וצמצום פעילות אלקטיבית:ערב התפרצות מגפת הקורונה הייתה מערכת האשפוז ללא יתירות והיא עבדה בעומסים גדולים.עם פרוץ המגפה הורה המשרד לבתי החולים להכין מיטות לצורך אשפוז חולי קורונה.בתי חולים נאלצו לסגור או לצמצם באופן עיתי מחלקות קיימות, רובן מחלקות פנימיות,וכן לצמצם פעילות אלקטיבית(מוזמנת)במחלקות אחרות,כמו המחלקות הכירורגיות השונות.על פי נתוני משרד הבריאות,עד סוף שנת2020נוספו2,474מיטות במחלקות הקורונה. מומלץ שמשרד הבריאות ימפה את כל השינויים שחלו במצבת מחלקות האשפוז בבתי החולים כדי להסיק מכך תובנות ומסקנות שיש לשמר לצורך עתידי בתקופות חירום , ומנגד– את אלו המעידות על צורך בתיקון ושיפור. ממצאים המלצות שקף5 פעילות מערכת האשפוז בעת התפרצות מגפת הקורונה מיטות טיפול נמרץ וכוח אדם מיומן-צוואר הבקבוק העיקרי בטיפול בחולים קשה בקורונה הוא מחסור בכוח אדם רפואי בעל מומחיות בטיפול נמרץ ומומחיות בהנשמה,וכן כוח אדם סיעודי מיומן.שיעור מיטות טיפול נמרץ כללי מתוך כלל מיטות האשפוז הכללי בישראל עומד על כ- 3%ונמוך בהשוואה למדינות בעולם -שיעור מיטות טיפול נמרץ במדינות אירופה עומד בממוצע על כ- 5%מסך מיטות האשפוז הכללי,ובארצות הברית שיעורן עומד על כ- 10% . מומלץ למפות את מיטות הטיפול הנמרץ שבבתי החולים לפי סוגיהן ואת כוח האדם המומחה בתחום זה;כמו כן מומלץ שמשרד הבריאות יקבע את התקן הנדרש כך שיינתן מענה ראוי לנזקקים לשירותי טיפול נמרץ.מומלץ גם שיגבש תוכנית להשלמת הפערים ויקבע לוח הזמנים ותקציב הנדרשים לצמצום הפערים הקיימים.בד בבד מומלץ שהמשרד יכשיר כוח אדם ייעודי לתחום טיפול נמרץ באמצעות עידוד התמחות בתחום.עוד מומלץ שהמשרד יגבש תוכנית שתיתן פתרון מהיר לפערים שעלולים להיווצר בעת חירום. ליקויים ממצאים המלצות שקף6 שירותי רפואה מונעת בתקופת מגפת הקורונה המשרד לא הסביר לציבור שככל ויקפידו על הכללים שנקבעו-עטיית מסכות ושמירת מרחק למשל,הרי שאין לחשוש להגיע לבדיקות ולקבלת טיפולים רפואיים נדרשים שאינם קשורים לקורונה,ולא הנחה את מרפאות בתי החולים ואת קופות החולים לעשות זאת. מרפאות בתי החולים וקופות החולים לא פעלו באופן שיטתי ליישוג(פעילות יזומה לעידוד חולים להגיע)מטופלים.ובפועל אכן חלה ירידה בהגעת הציבור לבדיקות רפואיות.כך למשל בתחום בדיקות קולונוסקופיה חלה ירידה של כ- 17%מהשנה הקודמת. בעיתות חירום,ובעיקר כאשר הן ממושכות מומלץ לעודד ולהניע את הציבור שלא להזניח את בריאותו.מצופה ממשרד הבריאות,מבתי החולים ומקופות החולים להסביר לציבור על החשיבות בשמירה על בריאותו ועל הצורך שלא להזניחה,ובין היתר, להיבדק ולבוא לקבל טיפול רפואי שאינו קשור למחלת הקורונה. מספר הבדיקות שנערכו בקופות החולים בחודשים מרץ- אוקטובר בשנים2019ו- 2020 ממצאים חלה עלייה ברמות החרדה והדיכאון באוכלוסייה,בעת מגפת הקורונה,והשתקפה בגידול של כ- 70%בפניות לקווי הסיוע השונים,על פי דיווחי עמותות המעניקות סיוע נפשי.קיים קשר ישיר בין הקשיים שנחווים בזמן המשבר לבין התפתחות של תסמיני חרדה,דיכאון והפרעת דחק הן לאוכלוסייה הבריאה הן לסובלים ממחלות או הפרעות נפשיות.ההנחה המקצועית היא שלאחר דעיכת המגפה עלולה להיות החמרה בתופעות אלו. על אף ההערכה לעלייה בביקוש לשירותי בריאות הנפש בעקבות מגפת הקורונה הדבר משתקף חלקית מאד בנתוני הקופות-עלייה כוללת בקופות של פחות מ- 3%במספר המטופלים שקיבלו שירות ושל כ- 2%במספר הטיפולים. על פי נתונים שאסף המשרד ביולי2020מיותר מ- 70מרפאות ממשלתיות לבריאות הנפש( 30% - 40%מכלל המגעים במערכת)תור ההמתנה הממוצע לקבלת טיפול נפשי עומד על כ- 6חודשים. משרד הבריאות לא הגדיר את זמני ההמתנה שעל מערך שירותי בריאות הנפש לעמוד בהם ולא קבע יעדים הדרגתיים רב-שנתיים.זמני המתנה סבירים נדרשים בהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי ויש לכך משנה חשיבות במצבי דחק כמו כאלו שהתפתחו בשל התפרצות מגפת הקורונה. קופות החולים נתנו שירות תמיכה נפשית בטלפון לפחות מ- 10,000מטופלים. שקף7 שירותי בריאות הנפש במהלך התפרצות הקורונה המלצות שקף8 שירותי בריאות הנפש במהלך התפרצות הקורונה מומלץ שמערכת בריאות הנפש תיערך לקראת הרחבת ההחמרה האפשרית של התופעות עלייה ברמות החרדה והדיכאון באוכלוסייה,בעת התפרצות מגפה אצל הציבור ולאחר דעיכת המגפה עלולה להיות החמרה בתופעות אלו. מומלץ שמשרד הבריאות וקופות החולים ינתחו את החסמים שגרמו לעלייה קלה בלבד במספר המטופלים ובמספר טיפולי בריאות הנפש שניתנו בחלק מהקופות בתקופת הקורונה,נוכח ההערכות המקצועיות שחלה עלייה גדולה יותר בביקוש לטיפולים אלו.כן מומלץ שהם יעקבו אחר תופעת הוויתור על קבלת שירותי בריאות הנפש כדי לאמוד את היקפה ואת הסיבות לה ומתוך מטרה לספק את השירותים למי שנזקק להם. מומלץ שמשרד הבריאות ישלים את התהליך לקביעת זמני ההמתנה המרביים לקבלת שירותי בריאות הנפש ויפעל בשיתוף קופות החולים למתן מענה למחסור בכוח אדם מקצועי בתחום(פסיכיאטרים ופסיכותרפיסטים).מומלץ גם שקופות החולים ימפו את זמני ההמתנה במרפאות השונות כדי למצוא פתרון ייחודי למרפאות שבהן זמן ההמתנה ארוך במיוחד. מומלץ שקופות החולים ומשרד הבריאות ישקלו לשלב שירות תמיכה טלפוני בעת חירום וכי יפעלו להרחבת המידע הניתן לציבור בנושא כדי להביא זאת לידיעת ציבור רחב;מומלץ גם שישלבו כלי זה בתו"ל.עוד מומלץ שהם יבחנו את שירותי בריאות הנפש הניתנים מרחוק בעת שגרה,כדי למצות את היתרונות הגלומים בכלי זה. סיכום שקף9 •כדי למנוע פגיעה בבריאות הציבור והידרדרות במצב הרפואי של חולים יש להבטיח שגם בעיתות חירום מתמשכות, דוגמת תקופת מגפת הקורונה,ימשיכו להינתן השירותים הרפואיים החיוניים במסגרת הקהילה-באמצעות קופות החולים.כמו כן חשוב לעודד את הציבור לצרוך שירותים אלו ובכלל זה לבצע מעקב וטיפול המשכי במחלות שכבר הופיעו וכן להמשיך ולהפעיל רפואה מונעת,כמו קבלת חיסונים שנדרשים וביצוע בדיקות תקופתיות לזיהוי מוקדם של מחלות. •ערב התפרצות המגפה הייתה מערכת האשפוז ללא יתירות ועבדה בעומסים גדולים.צוואר הבקבוק העיקרי בטיפול בחולים קשה בקורונה הוא מחסור בכוח אדם רפואי בעל מומחיות בטיפול נמרץ ומומחיות בהנשמה. •מומלץ למשרד הבריאות למפות את כל השינויים שחלו בתקופת הקורונה במצבת מחלקות האשפוז בבתי החולים, בפעילות האלקטיבית ובטיפולי הבית שנתנו קופות החולים כדי להסיק מכך תובנות ומסקנות לגבי הפעולות שיש לשמר ולשפר לצורך עתידי הן בתקופות חירום הן בשגרה. •מומלץ שמשרד הבריאות,בתי החולים,קופות החולים וכלל גופי הרפואה יקיימו הליך הפקת לקחים מאירועי הקורונה עד כה,כדי לאפשר התמודדות טובה יותר בעתיד עם אירועים בסדר גודל כזה. • תודה שאלות והתייחסויות