מסקנות ועדה

ה כ נ ס ת מסקנות ועדת הפנים והגנת הסביבה בעקבות החלטה על דיון מהיר הכנסת השמונה-עשרה א' באב תשע"ד מושב שני 28 ביולי 2014 בנושא: שנה מאז הקמת ועדת הערר לבדיקת זכאות העלייה של בני הקהילות באתיופיה שיש להם בני משפחה בישראל של חברי הכנסת גילה גמליאל, נחמן שי ופנינה תמנו-שטה 1. ביום ג' י בתמוז תשע"ד, 8 ביולי 2014, קיימה ועדת הפנים והגנת הסביבה דיון מהיר בנושא: שנה מאז הקמת ועדת הערר לבדיקת זכאות העלייה של בני הקהילות באתיופיה שיש להם בני משפחה בישראל, על-פי הצעת חברי הכנסת גילה גמליאל, נחמן שי ופנינה תמנו-שטה. 2. בדיון השתתפו נציגי משרד הפנים, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד המשפטים, משרד האוצר, המשרד לקליטת העלייה, הסוכנות היהודית, הוועד הציבורי למען יהודי אתיופיה וגורמים נוספים. 3. חברי הכנסת שהגישו את הבקשה אמרו בדיון שביולי 2013 הוקמה על-ידי משרד הפנים ועדת ערר לבדיקת זכאות העלייה של בני הקהילות היהודיות באתיופיה שיש להם בני משפחה בישראל. הוועדה הייתה אמורה לטפל בבקשות של אלה שבקשתם לעלות לארץ כדי להתאחד עם בני משפחותיהם נתקלה בסירוב. בפועל, כיום, שנה לאחר הקמת הוועדה לא התקדם דבר בעניין איחוד המשפחות, וברור שנוסח כתב המינוי של הוועדה אינו מאפשר טיפול אמיתי במצוקות של משפחות מסורבי העלייה. חברי הכנסת דרשו כי יורחבו סמכויות ועדת הערר כדי לאפשר איחוד משפחות לפחות מדרגה ראשונה של מי שהגישו בקשות עלייה ונדחו וממתינים זמן רב מאוד בגונדר ובאדיס-אבבה עד שתתקבל החלטה בעניינם. 4. נציגת משרד הפנים אמרה בישיבה כי מנדט הוועדה הוגבל לבני משפחה מדרגה ראשונה של עולים שאושרה עלייתם בשנת 2010; הוועדה קיבלה 4,500 פניות ועל 3,150 מהן התקבלה תשובת ביניים בלבד. לדבריה, רק עכשיו התפנתה הוועדה להתחיל דיון ענייני בבקשות. לנוכח ריבוי הפניות נאלץ משרד הפנים להפנות בקשה למשרד האוצר לקבל תוספת כוח-אדם. 5. מר יהודה שרף, מנהל היחידה לעלייה, קליטה ומשימות מיוחדות בסוכנות היהודית, הסביר כי אחת הבעיות היא שאישור העלייה ניתן למי שהוכר כיהודי, וזהות יהודית נקבעת באופן הלכתי על-פי האם. עם זה, בין המבקשים יש אחים רבים מאב אחד אך לא מאותה אם, שבחלק מהמקרים אמם אינה יהודייה, וזה מקור הבעיה. 6. בדיון התברר שמשרד הפנים מעכב את עלייתם המיידית של 97 איש מאתיופיה שיש להם קרובי משפחה בארץ ושר הפנים לשעבר אלי ישי אישר את עלייתם מטעמים הומניטריים ולא מכוח השבות, אולם ברגע האחרון רשות האוכלוסין חזרה בה מן האישור והם נשארו באתיופיה וממתינים להחלטת המדינה. 7. מנגד אמרה נציגת משרד העלייה והקליטה כי האנשים שמדובר בהם היו יכולים לעלות אולם הם מהססים מאחר שמי שמהגר למדינת ישראל שלא מכוח השבות אינו זכאי לסל קליטה מלא והם חוששים להגיע לישראל בלי שיובטח עתידם. 8. מסקנות הוועדה: א. הוועדה קובעת כי עליית יהודי אתיופיה היא פרק מפואר בתולדות מדינת ישראל ובעלת חשיבות ערכית והומניטרית גם יחד. ב. הוועדה מבקשת כי ועדת הערר שבמשרד הפנים תגיש לה מסמך מסודר ובו פירוט פעילותה בשנה החולפת והיעדים שקבעה לעצמה לשנה הקרובה. ג. הוועדה קוראת לשר הפנים ליזום בהקדם החלטת ממשלה לאפשר את איחוד משפחות יהודי אתיופיה ולהעלות למדינת ישראל קרובים שהם מזרע ישראל הן מצד אמם והן מצד אביהם. ד. הוועדה קוראת להעלות לאלתר את אותם 97 אנשים שאושרה עלייתם בזמנו של שר הפנים הקודם, אלי ישי, וברגע האחרון החליטו להישאר בגונדר ובאדיס-אבבה. ה. הוועדה תעביר מכתב לשרת העלייה והקליטה ובו תבקש שהשרה תבחן את האפשרות לתת לאותם 97 עולים מעוכבים סל קליטה שיוגדר סל קליטה הומניטרי ויאפשר להם להחליט לעלות בלי לחשוש שלא יקבלו עזרה מרשויות המדינה. ו. הוועדה קוראת לשר הפנים להרחיב את מנדט הוועדה לאלתר, גם להחלטה בעניינם של עולים שעלו בשנים קודמות, ולא רק בשנת 2010, ובהם אלה שעלו בשנת 2003, כדי שתוכל להגשים את ייעודה ולאפשר למשפחות עולי אתיופיה להתאחד. המסקנות הונחו על שולחן הכנסת ביום: א' באב תשע"ד 28 ביולי 2014