חומר רקע
אל: חברי ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת
כ' בסיון התשע"ו
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
26
ביוני2016
"הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע
ו-
6
201
–
נוסח סעיפים שנדונו בוועדה
ב"עקוב אחר שינויים" השינויים שהוסכמו; מודגשים בצהוב-
:)עניינים שטרם הוכרעו
סעיפים שנדונו בישיבה השניה, מיום21.6.2016
:
חלק
א:'
עקרונות ופרשנות
מטרת החוק
1.חוק זה בא להסדיר את פירעון חובותיו של חייב שהוא יחיד או תאגיד ,הנמצא או
העלול להימצא במצב של חדלות פירעון ,במטרה –
(1)
להביא ככל האפשר
במידת האפשר
לשיקומו הכלכלי של החייב;
(2)
להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים;
(3)
לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים
הכלכליים.
""תאגיד–
(1)
,חברה כמשמעותה בחוק החברות, למעט חברה לתועלת הציבור כמשמעותה בסעיף345א
;לחוק האמור
(2)
;שותפות, כמשמעותה בפקודת השותפויות
הכרזה כי חייב
הוא חדל פירעון
3.
(א)
הוכרז ,בצו ,כי חייב הוא חדל פירעון וכי ייפתחו לגביו הליכי חדלות פירעון לפי חוק
זה (בחוק זה – צו לפתיחת הליכים ,)יוסדרו יחסיו של החייב עם נושיו ,במאוחד ,בהתאם
להוראות לפי חוק זה ,עד לסיום הליכי חדלות הפירעון .
(ב)
פתיחה בהליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא חדל פירעון תהיה ביוזמת החייב,
הנושה או היועץ המשפטי לממשלה .
***סעיף4, הוא סעיף ההגדרות, נדון בחלקים, בהתאם לרלוונטיות ההגדרות לכל סעיף
חלק ב': הליכי חדלות פירעון לגבי תאגיד
פרק א': תחולה
תחולה
5.
(א)
הוראות חלק זה יחולו על הליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא תאגיד (בחלק זה –
התאגיד.)
(ב)
לא ייפתחו הליכי חדלות פירעון לפי חלק זה לגבי תאגיד ,אלא אם כן מתקיים לגביו,
ביום הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים ,אחד מאלה:
(1)
הוא רשום בישראל כתאגיד;
2
(2)
הוא מנהל עסקים בישראל;
(3)
יש לו נכסים בישראל.
פרק ב': בקשה לצו לפתיחת הליכים והדיון בה
הרשאים להגיש
בקשה
6.
אלה רשאים להגיש לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד:
(1)
התאגיד;
(2)
נושה ;
(3)
היועץ המשפטי לממשלה.
בקשת התאגיד
7.
(א)
התאגיד רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים בהתקיים שניים אלה :
(1)
הוא נמצא בחדלות פירעון או שהצו נדרש
יסייע
למנוע את חדלות פירעונו;
(2)
סך חובותיו עולה על
25,000
שקלים חדשים.
(ב)
בקשת ה
תאגיד
שהוא שותפות
יכול שתוגש גם בידי חבר התאגיד אם חבר התאגיד חב
בחובות התאגיד מכוח חברותו בו
שותף כללי של השותפות.
בקשה להפעלת
התאגיד במסגרת
צו לפתיחת
הליכים
8.
(א)
תאגיד רשאי ,במסגרת בקשה לצו לפתיחת הליכים ,לבקש מבית המשפט להורות על
הפעלת התאגיד לצורך שיקומו הכלכלי.
(ב)
בבקשה כאמור בסעיף קטן (א )יכלול התאגיד מתווה ראשוני לשיקומו הכלכלי ויפרט את
האמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד.
(ג)
השר
,באישור ועדת החוקה[חוק ומשפט של הכנסת] ,רשאי לקבוע פרטים נוספים שיש
לכלול בבקשה.
*
יש להוסיף
את ההגדרה
."ועדת החוקה" לסעיף ההגדרות
חזקת חדלות פירעון
בבקשת נושה
10
.
(א)
בבקשה לצו לפתיחת הליכים שמגיש הנושה ,חזקה היא כי התאגיד
נמצא בחדלות פירעון בהתקיים אחד מאלה:
* טרם נקבע סכום
החוב המינימאלי
הנדרש לשימוש
בחזקות
(1)
הנושה מסר לתאגיד דרישה לתשלום חוב שסכומו עולה על
25,000
שקלים חדשים
, ובה ציין כי אם לא ישולם החוב במועד הנקוב
,בדרישה בכוונתו להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים והחוב לא שולם
בתוך
30
ימים ממועד מסירת הדרישה ,ובלבד שמתקיימים כל אלה:
(א)
אין מחלוקת בתום לב על החוב ואין לתאגיד זכות קיזוז
או עילה אחרת שיש בה כדי להצדיק את אי-תשלום החוב;
(ב)
הנושה הגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים בתוך
שלושה חודשים מהמועד שמסר לתאגיד את דרישת התשלום;
(2)
מונה כונס נכסים לכלל נכסי התאגיד או למרביתם;
3
(3)
הומצאה לתאגיד אזהרה לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל או
דרישת תשלום לפי סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה )לתשלום חוב של
הנושה
שסכומו עולה על
25,000
שקלים חדשים והחוב לא שולם בתוך
התקופה שנקבעה באזהרה או בדרישה;
(4)
בית המשפט נתן פסק דין המורה לתאגיד לשלם לנושה מגיש
הבקשה סכום העולה על
25,000
שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים,
כולו או חלקו ,
בתוך30
ימים ממועד המצאתו,לחייב או במועד שנקבע
,בפסק הדין, לפי המאוחר ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו –
הסכום שנותר לתשלום עולה על
25,000
שקלים חדשים.
(ב)
בבקשה לצו לפתיחת הליכים המתבססת על חזקת חדלות הפירעון,
יפרט הנושה אם נקט בהליכי גבייה ובאילו הליכים, ו
מדוע אין די בהליכי
גבייה אחרים לפי דין כדי להביא לגביית החוב.
(ג)
חזקת חדלות הפירעון ניתנת לסתירה בידי התאגיד אם הוכיח כי אי-
תשלום החוב אינו נובע מחדלות פירעון של התאגיד.
)(ד לשם עמידה ב סכום הנדרש לצורך התקיימות אחת
החזק
ות בסעיף-
)קטן (א
, ניתן לצרף מספר חובות של אותו נושה או
של ,מספר נושים
וכן יראו
בהתקיימות של מספר חזקות
ב
סכו
ם חוב
כולל
ה עולה על25,000
שקלים
.חדשים כאילו התמלאה אחת החזקות
בקשת היועץ
המשפטי לממשלה
11
.היועץ המשפטי לממשלה רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים אם מצא כי
קיים אינטרס ציבורי לכך ;על בקשה כאמור יחולו הוראות חלק זה החלות לגבי
בקשה לצו לפתיחת הליכים שהגיש נושה.
צירוף מסמכים
לבקשה לצו לפתיחת
הליכים
12
.המבקש צו לפתיחת הליכים יצרף לבקשתו תצהיר המאמת את העובדות
שעליהן נסמכת בקשתו ;השר,
,באישור ועדת החוקה רשאי לקבוע מסמכים
נוספים שעל המבקש צו לפתיחת הליכים לצרף לבקשתו לצורך הוכחת מילוי
התנאים להגשתה.
פרסום הודעה על
הגשת בקשה ומשלוח
העתק ממנה
13
.
(א)
הודעה על הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים תפורסם לציבור בדרך
ובמועד שיקבע השר
, באישור ועדת החוקה.
(ב)
מגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים ימציא העתק ממנה לממונה מיד
עם הגשתה ,ואם המגיש הוא הנושה – גם לתאגיד.
(ג)
כל אדם העלול להיפגע ממתן צו לפתיחת הליכים רשאי לעיין בבקשה
ולהעתיקה ;השר יקבע הוראות לעניין זכות אופן העיון לפי סעיף קטן זה.
4
הגשת התנגדות
לבקשה
14
.
(א)
אדם העלול להיפגע ממתן צו לפתיחת הליכים רשאי להגיש לבית
המשפט התנגדות לבקשה לצו לפתיחת הליכים.
(ב)
השר,
,באישור ועדת החוקה
יקבע הוראות לעניין הגשת ההתנגדות,
ובכלל זה לעניין הפרטים שייכללו בה ,מועד הגשתה ואופן המצאתה.
חיוב בשל הגשת
בקשה בחוסר תום
לב
15
.שוכנע בית המשפט כי בקשה לצו לפתיחת הליכים הוגשה בחוסר תום לב,
רשאי הוא לחייב את מגיש הבקשה בכפל הוצאות המשפט, או בהוצאות
ל טובת
אוצר המדינה
, או לטובת שניהם ,במסגרת פסיקת ההוצאות.
דיון בבקשה לצו
לפתיחת הליכים
16
.דיון בבקשה לצו לפתיחת הליכים ובהתנגדויות שהוגשו לה יתקיים בהקדם
האפשרי ,ובית המשפט ייתן את החלטתו בבקשה בהקדם האפשרי לאחר
קיום הדיון.
תיקון בקשת
התאגיד וחזרה ממנה
17
.ביקש התאגיד בבקשה לצו לפתיחת הליכים להורות על הפעלת התאגיד,
כאמור בסעיף 8
,וסבר בית המשפט כי אין במתווה הראשוני לשיקומו
הכלכלי של התאגיד ,שהוגש ,כדי להוות בסיס כלכלי מספק למתן צו
לפתיחת הליכים המורה על הפעלת התאגיד ,יאפשר לתאגיד לתקן את
המתווה הראשוני שהגיש או לחזור בו מבקשתו לצו ,בתוך התקופה שיורה.
פרק ג: הגבלות וסעדים זמניים עד למתן צו לפתיחת הליכים
ביצוע עסקאות
חריגות ממועד הגשת
הבקשה עד להכרעה
בה
19
.
תאגיד שהוגשה לגביו שהגיש
בקשה לצו לפתיחת הליכים לא יבצע עסקה
חריגה כהגדרתה בחוק החברות עד למתן החלטה בבקשה, אלא באישור בית
.המשפט
5
סעיפים שנדונו בישיבה השליש
י ת, מיום28.6.2016
:
סעד זמני
20
.
(א)
הוגשה לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים ,רשאי בית המשפט,
לבקשת התאגיד או נושה ,לתת צו זמני המורה על אחד או יותר מאלה (בפרק
זה –
סעד זמני ,)אם שוכנע כי קיימות ראיות לכאורה לכך שמתקיימים
התנאים למתן צו לפתיחת הליכים כאמור בסעיף
18
:
(1)
איסור לבצע עסקאות מסוימות
, סוג מסוים של עסקאות או
התניית ביצוען
של עסקאות אלה
באישור מאת בית המשפט;
סעיף35
דן במינויו
.של הממונה לנאמן
סעיף36
דן במינויו
של נושא משרה
.לנאמן נראה
כי י ש
להוסיף סעיפים ה אל
כדי לאפשר למנות
את הממונה או נושה
.משרה לנאמן זמני
(2)
מינוי נאמן זמני לשם הבטחת הפעלתו וניהולו התקין של
התאגיד ושמירה על נכסיו ;על מינוי נאמן זמני יחולו הוראות סעיף
סעיפים
33
,
35
ו-
36
; בית המשפט יקבע את תפקידו וסמכויותיו של
הנאמן הזמני;
קבלת מידע במסגרת
הצו הזמני–
ממתין
לעמד
ת
משרד
המשפטים
(3)
איסור לפרוע את חובות העבר של התאגיד והקפאת הליכים נגד
התאגיד ;ניתן סעד זמני כאמור –
(א)
ימנה בית המשפט נאמן זמני לפי פסקה (2
;)
(ב)
רשאי בית המשפט להחיל את הוראות סימן ב 'לפרק ז,'
כולן או חלקן ,לעניין הפעלת התאגיד;
(ג)
יראו את מועד מתן הסעד הזמני ,לעניין הליכי חדלות
הפירעון של התאגיד ,כמועד מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי
אותו תאגיד.
(ב)
בהחלטתו אם לתת סעד זמני וכן בקביעת סוג הסעד ,היקפו ותנאיו,
לרבות קביעת ערובה שעל המבקש להמציא ,ישקול בית המשפט בין השאר:
(1)
את הנזק שייגרם למבקש ולשאר בעלי העניין, אם לא יינתן
הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב ולשאר ול
בעלי העניין בהליך
אם הסעד הזמני יינתן;
6
(2)
אם הבקשה הוגשה בתום לב ואם מתן הסעד צודק וראוי
בנסיבות העניין ,ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש.
(ג)
סעד זמני יינתן לתקופה שלא תעלה על
30
ימים ;בית המשפט רשאי,
לאחר שמיעת הצדדים להליך ,להאריך את התקופה האמורה לתקופה אחת
נוספת שלא תעלה על
30
ימים.
(דג)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לתת סעד זמני
אחר לפי תקנות סדר הדין האזרחי ,התשמ"ד–
1984
1.
(ד)
סעד זמני יינתן לתקופה שלא תעלה על
30
ימים ;בית המשפט רשאי
להאריך את התקופה האמורה לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על
30
ימים.
סעד זמני במעמד צד
אחד
21
.
(א)
בקשה למתן סעד זמני תידון במעמד הצדדים ,ואולם רשאי בית המשפט,
אם שוכנע ,על בסיס ראיות מהימנות לכאורה ,כי קיים חשש סביר שהשהיית
הדיון עד לקיומו במעמד הצדדים תסכל את מתן הסעד או תגרום למבקש נזק
חמור ,לתת במעמד צד אחד –
(1)
לבקשת התאגיד – סעד זמני כאמור בסעיף
20
(א()
1
)עד (3
;)
(2)
לבקשת נושה –
סעד זמני שעניינו איסור על ביצוע עסקה
מסוימת ,
איסור על ביצוע כל עסקה
חריגה כהגדרתה בחוק החברות, או
התניית ביצועה ביצוע
ן באישור מאת בית המשפט ,כאמור בסעיף
20
(א()
1).
(ב)
הודעה על מתן סעד זמני במעמד צד אחד תפורסם לציבור ותימסר לכל
אדם העלול להיפגע מכך ,באופן ובמועד שיקבע השר.
(ג)
ניתן סעד זמני במעמד צד אחד ,יקיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים
בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-
14
ימים מיום נתינתו.
עיכוב זמני של הליך
שיפוטי תלוי עומד
22
.
(א)
הוגשה בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד והיה תלוי ועומד באותה
השעה הליך נגד התאגיד בבית משפט או בבית הדין לעבודה ,רשאים התאגיד או
נושה לבקש את עיכוב ההליך עד להחלטה בבקשה (בסעיף זה – בקשה לעיכוב.)
בסעיף זה, "בית משפט" כהגדרתו בסעיף1 לחוק-יסוד: השפיטה.
1 ק "ת 'התשמ"ד, עמ2220
.
7
(ב)
היה ההליך נגד התאגיד תלוי ועומד בבית המשפט המחוזי
, בבית הדין
הארצי לעבודה או בבית המשפט העליון ,תידון הבקשה לעיכוב בבית המשפט
שבו מתנהל אותו הליך ;היה ההליך תלוי ועומד בבית משפט השלום או בבית
הדין לעבודה בבית משפט אחר –
תידון הבקשה לעיכוב בבית המשפט שבו
מתנהלים הליכי חדלות הפירעון .
(ג)
בהחלטתו בבקשה לעיכוב לפי סעיף זה ,ישקול בית המשפט ,בין השאר,
את השיקולים המנויים בסעיף
20
(ב.)
יידון במסגרת הדיון
בסעיף31
.
(ד)
הוראות סעיף זה לא יחולו על הליכים פליליים ועל הליכים מינהליים .
:'פרק ד
תוכנו של צו לפתיחת
הליכים ותוצאותיו
סעיף23
:המוצע
החלטה על פירוק התאגיד או על הפעלתו לשם שיקומו הכלכלי
החלטה על פירוק
התאגיד או על הפעלתו
לשם שיקומו הכלכלי
23
(א)
בצו לפתיחת הליכים יורה בית המשפט על אחד מאלה :
(1)
הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי –
אם שוכנע כי
מתקיימים כל אלה:
(א)
יש סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי של התאגיד;
(ב)
קיימים אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות
בהפעלת התאגיד;
(ג)
אין חשש סביר שהפעלת התאגיד תפגע בנושים;
(2)
פירוק התאגיד –
אם מצא כי לא מתקיים לפחות אחד
התנאים האמורים בפסקה (1
.)
(ב)
הפעלת התאגיד תהיה לתקופה שאינה עולה על תשעה חודשים ,כפי
שיורה בית המשפט ;בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה
לתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה חדשים כל אחת ,אם מצא כי
ההארכה נדרשת לשם הכנת התכנית לשיקום כלכלי או מכירת פעילותו
העסקית של התאגיד.
...
"
שיקום כלכלי", של תאגיד–
;שמירת עסקו של התאגיד כעסק פעיל
"תכנית לשיקום כלכלי", לגבי חייב שהוא תאגיד– תכנית לשיקומו הכלכלי של תאגיד
;'שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, כמשמעותה בסימן ג' לפרק ז' בחלק ב
8
סעיף24
:המוצע
החלטה על הפעלה זמנית של תאגיד
החלטה על הפעלה
זמנית של התאגיד
24
.
(א)
סבר בית המשפט כי קיימים אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות
בהפעלת התאגיד וכי אין חשש סביר שהפעלת התאגיד תפגע בנושים ,אך
אין בפניו את המידע הדרוש
מידע מספק כדי להחליט האם יש סיכוי סביר
לשיקומו הכלכלי של התאגיד ,יורה בצו לפתיחת הליכים על הפעלתו
הזמנית של התאגיד שבמהלכה יגיש לו הנאמן חוות דעת ראשונית לעניין
סיכויי השיקום הכלכלי של התאגיד.
(ב)
חוות דעתו הראשונית של הנאמן תוגש לבית המשפט בתוך
30
ימים ;השר
, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע את הפרטים שעל הנאמן
לכלול בחוות דעתו.
(ג)
בית המשפט יחליט על הפעלת התאגיד או פירוקו בהקדם האפשרי
לאחר קבלת חוות דעתו הראשונית של הנאמן .
סעיף25
:המוצע
תוצאות צו לפתיחת הליכים
תוצאות צו לפתיחת
הליכים
25
.
(א)
עם מתן צו לפתיחת הליכים –
(1)
נכסי קופת הנשייה יעמדו לפירעון חובות העבר של התאגיד
והוצאות הליכי חדלות הפירעון ,בלבד;
(2)
לא ייפרעו חובות העבר של התאגיד מנכסי קופת הנשייה
אלא בהתאם להוראות חוק זה;
(3)
יוקפאו ההליכים נגד התאגיד בהתאם להוראות פרק ה;'
(4)
בית המשפט ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון של
התאגיד בהתאם להוראות פרק ו .'
כפוף לדיון בסעיף31
בעניין תחולת עיכוב
ההליכים על הליכים
פליליים
ו
מינהליים
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א ,)אין בצו לפתיחת הליכים כדי לפטור
את התאגיד מחובתו לקיים כל הוראה לפי דין ובכלל זה החלטה מינהלית,
למעט חובה לתשלום חוב עבר.
....
9
""החלטה מינהלית–
,החלטה של רשות מינהלית במילוי תפקיד ציבורי על פי דין
;לרבות העדר החלטה וכן מעשה או מחדל
""חוב עבר–
:חוב, לרבות תשלום עונשי, שמתקיים לגביו אחד מאלה
(1)
;החייב חב בו במועד מתן הצו לפתיחת הליכים, לרבות באופן מותנה
(2)
הוא נובע ממעשה או מחדל שעשה החייב לפני מתן הצו לפתיחת
;הליכים, גם אם החוב נוצר לאחר מתן הצו
(3)
הוא נובע מהפרת התחייבות שהחייב התחייב בה לפני מתן הצו
לפתיחת הליכים, גם אם ההפרה נעשתה לאחר מתן הצו, ובלבד שההפרה
;נובעת מהליכי חדלות הפירעון
(4)
חוב למוסד
לביטוח לאומי הנובע מתשלום גמלה לפי פרק ח' לחוק
הביטוח הלאומי;
ממתין לעמדת
משרד המשפטים
(5)
( הפרשי הצמדה וריבית שנוספו לחוב כאמור בפסקאות1
( ) עד4
,)עד
;למועד פירעונו
[
לבחינה עם
נסחות
החוק]
""תשלום עונשי– קנס, עיצום כספי וכל תשלום אחר שהוטל כעיצום על החייב בידי
רשות ,שיפוטית או רשות מינהלית בשל הפרה של חיקוק אך
למעט ריבית
פיגורים או קנס פיגורים שהתווסף שהתווספו לחוב שאינו
ל תשלום
שאינו
.עונשי
סעיפים
26
עד28
המוצע
ים :פרסום הקפאת ההליכים
שלושת הסעיפים הבאים
נוגעים לדרישה ל פרסום נרחב של דבר
הוצאתו של צו לפתיחה ב
הליכים
, ו זאת בשל
ה השלכות
שיש לצו כזה
על .כל מי שיש לו קשר עסקי עם התאגיד
פרסום הודעה על
מתן הצו ומשלוח
העתק
26
.
(א)
הודעה על מתן צו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד תפורסם לציבור
בדרך ובמועד שיקבע השר באישור ועדת החוקה.
(ב)
מבקש הצו
הנאמן
ימציא העתק מהצו לממונה ,וכן לכל אדם אחר
שיורה בית המשפט ,בדרך ובמועד שיורה.
10
ציון ההליכים
במסמכי התאגיד
[
לבחינה עם נסחות
החוק]
27
.ניתן צו לפתיחת הליכים יצוין ין י יצ התאגיד בסמוך לשמו את הביטוי
"ב
שיקום" או "בפירוק
", לפי העניין, הדבר בכל מסמך מטעם התאגיד ,כל
עוד מתקיימים לגבי התאגיד הליכי חדלות פירעון.
הודעה לרשם
28
.מיד עם מתן צו לפתיחת הליכים ,ישלח הנאמן העתק ממנו לרשם ,והרשם
ירשום על כך הערה במרשם.
...
""הרשם–
רשם החברות לפי חוק החברות או
רשם השותפויות לפי פקודת
;השותפויות, לפי העניין
""המרשם–
(1)
לגבי חברות–
;מרשם החברות המתנהל לפי חוק החברות
(2)
לגבי שותפויות–
;הפנקס המתנהל לפי פקודת השותפויות
:'פרק ה הקפאת הליכים
סעיף29
המוצע: הקפאת הליכים נגד התאגיד
הקפאת הליכים
נגד התאגיד
29
.הקפאת ההליכים נגד התאגיד עם מתן צו לפתיחת הליכים משמעה כי –
(1)
לא יהיה ניתן לפתוח בהליכי גבייה של חובות עבר נגד התאגיד –
או
להמשיך בהליכי גבייה שטרם הושלמו ;לעניין זה ,יראו הליך גבייה כהליך
שהושלם ,לגבי נכסים – בקבלת התמורה בעד מכירתם בידי הנושה ,ולגבי עיקול
חוב – בתשלום החוב לנושה ;
(2)
מימוש נכס מנכסי קופת הנשייה המשועבד בשעבוד קבוע וגיבוש שעבוד
צף ,שנעשו להבטחת פירעון חובות העבר של התאגיד ,וכן העברת חזקה בנכס
הכפוף לשיור בעלות מהתאגיד לבעל הנכס והחזקה בנכס שחלה לגביו זכות
עיכבון ,יהיו כפופים למגבלות ולהוראות הקבועות בפרק ו 'לחלק ד ,'והכל גם
אם החלו הליכים כאמור לפני מתן הצו לפתיחת הליכים;
(3)
לא יהיה ניתן לשעבד נכס מנכסי קופת הנשייה לשם הבטחת פירעון
חובות העבר של התאגיד ,או לבצע כל פעולה בנכס משועבד המקנה לשעבוד ,לפי
דין ,תוקף כלפי צדדים שלישיים ;
11
[לבחינה עם נסחות
]החוק
(4)
לא יהיה ניתן להטיל עיקול על נכס מנכסי קופת הנשייה ;
,וכל עיקול
שהוטל על נכס כאמור לפני מתן הצו לפתיחת הליכים – בטל ,למעט עיקול שדינו
כדין משכון לפי סעיף
12א לפקודת המסים (גבייה) – בטל;;
(5)
לא יהיה ניתן לפתוח או להמשיך בכל הליך משפטי נגד התאגיד ,אלא
באישור בית המשפט שנתן את הצו לפתיחת הליכים ;אישור כאמור יינתן אם
מצא בית המשפט כי מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו הנוגעים לטבעו או
מורכבותו של ההליך המשפטי
ל או ניהולם היעיל של
ההליכים ,שבשלהם ראוי
לנהל את ההליך המשפטי בנפרד מהליכי חדלות הפירעון.
.....
""הליך גבייה– הליך לפי חוק ההוצאה לפועל, הליך לפי חוק המרכז לגביית קנסות או הליך
)לפי פקודת המסים (גבייה
וכל הליך
לפי חוק אחר המ
קנה סמכויות גבייה מקבילות
;לסמכויות המוקנות בהליכים אלה
סעיף30
המוצע: הקפאת
הליכים נגד אדם שלישי
הקפאת הליכים נגד
אדם שלישי
30
.הקפאת הליכים תחול רק על הליכים נגד התאגיד ,ואולם רשאי בית המשפט,
בנסיבות חריגות ומטעמים שיירשמו ,להקפיא אחד או יותר מההליכים המנויים
בסעיף
29
גם נגד מי שאינו התאגיד ,ובכלל זה נושא משרה בתאגיד ,בהתקיים
כל אלה :
(1)
בית המשפט הורה בצו לפתיחת הליכים על הפעלת התאגיד לצורך
שיקומו הכלכלי והקפאת ההליכים נגד אותו אדם חיונית לצורך השיקום;
(2)
ההליכים נגד אותו אדם נובעים מפעילותו בתאגיד או מהחובות שבהם
חב התאגיד.