חומר רקע

נייר עמדה - מצוקת הזקנים הסיעודיים במדינת ישראל לאור התקנות הגיאוגרפיות בענף הסיעוד בעקבות פניות שהגיעו לקליניקה נחשפנו לבעייתיות הטמונה בתקנות הכניסה לישראל (קביעת אזורים גיאוגרפיים להעסקת עובדים זרים בענף הסיעוד), התשע"ג-2013 (להלן: "התקנות הגיאוגרפיות"). ברצוננו להביא לבחינה מחדש של התקנות כפי שיפורט להלן. מטרת התקנות מטרתן המוצהרת של התקנות היא להבטיח כי אנשים סיעודיים המתגוררים באזורי הפריפריה יוכלו להעסיק עובדים זרים נוכח "שיעור ההתפטרויות הגבוה יחסית של עובדים זרים" (סעיף 2 לתקנות הגיאוגרפיות). בסעיף 3 לתקנות נקבע כי בעת כניסתו לישראל לראשונה של עובד זר, ייקבע באשרה וברישיון הניתנים לו האזור בו הוא רשאי לעבוד. החלוקה שנקבעה בתקנות התקנות מחלקות את ישראל לשלושה אזורי העסקה לגבי עובדי ענף הסיעוד: א. אזור ת"א- עובד זר הרשאי לעבוד בת"א, רשאי לעבוד אצל אנשים סיעודיים בכל רחבי הארץ. ב. אזור המרכז- עובד זר הרשאי לעבוד באזור מרכז, רשאי לעבוד אצל אנשים סיעודיים המתגוררים במחוזות מרכז, חיפה, ירושלים ופריפריה. הוא לא רשאי לעבוד אצל אדם סיעודי המתגורר בת"א, כפי שאזור זה הוגדר בתקנות. ג. אזור הפריפריה- עובד הרשאי לעבוד באזור הפריפריה רשאי לעבוד באזור הפריפריה בלבד, בדרום ובצפון הארץ. הוא לא רשאי לעבוד אצל אדם סיעודי המתגורר באזור ת"א/באזור המרכז כפי שהוגדרו בתקנות ובכלל זה לא יהא רשאי לעבוד בחיפה ובירושלים. תקנה 6(ב) מתירה למנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה להעביר עובד זר מאזור לאזור ב"נסיבות חריגות שאינן טובת המטופל או העובד הזר" בכפוף לכך שאין מדובר במתן היתר להעסקה שהחלה ע"י המטופל והעובד טרם אישור הבקשה, שכן אז תדחה הבקשה על הסף. המציאות שיצרו התקנות הגיאוגרפיות התקנות מגדירות את האזורים באופן שאינו הולם את תכליתן ויוצרות שלוש תמונות מציאות שונות ביחס להעסקת עובדים זרים בענף הסיעוד, לפי אזורי הארץ השונים. בשל התקנות בלבד, נוצרה בועה מלאכותית גדולה של חוסר אמיתי במטפלים באזור ת"א, בשעה בה עובדים זרים מתקשים למצוא עבודה בפריפריה, אך נאסר עליהם המעבר לאזור המרכז ות"א. אומנם, רשות האוכלוסין וההגירה הקימה ועדות מקצועיות כדי לטפל בחריגים ובבקשות למעבר של עובדים זרים בין האזורים השונים, אלא שנראה שבוועדה זו לא יושבים גורמים מקצועיים כגון עובד/ת סוציאלי/ת וגורם רפואי אשר ידעו לאבחן את מצבו של המבקש ולצפות את ההשלכות העלולות להיגרם במקרה של דחיית בקשתו. בנוסף, לא נקבעו קריטריונים אשר אמורים להנחות את הועדה בקבלת החלטות. ממידע שקיבלנו ממשרד הפנים כמענה לבקשתנו לפי חוק חופש המידע, עולה כי עד ליום ה- 3.9.2015 המליצה ועדת החריגים לאשר רק 23% מהבקשות למעבר של עובד זר בין אזורים. 30% מהבקשות נדחו על הסף, מבלי לדון בהן לגופן, בהתחשב בנסיבות המקרה והשפעת הדחייה על חיי האדם הסיעודי. לאור האמור לעיל, מתבקשת המסקנה כי התנאים שקובעת הוועדה להעברת עובד זר לאזור אחר הינם נוקשים ומחמירים, ואינם עולים בקנה אחד עם מטרתן המוצהרת של התקנות, שהיא כאמור להיטיב עם אוכלוסיית האנשים הסיעודיים. אנשים סיעודיים רבים אשר פונים לוועדת החריגים ונדחים או כאלו אשר אינם פונים לוועדת החריגים כלל, נאלצים לחפש עובד זר מתוך מבחר מצומצם ביותר. בכך, מוערמים על אנשים אלה, החווים ממילא קשיים רבים עקב מוגבלותם הפיזית, עוד מכשולים מיותרים, אשר מן הראוי היה למנועם. לדעתנו, הקביעה המחמירה לפיה לא ניתן להעסיק עובד זר מאזור אחר בטרם יתקבל אישור על כך מוועדת החריגים, היא חסרת היגיון. שכן הכיצד יוכל אדם סיעודי לבקש מועדת החריגים להתיר לו להעסיק עובד מסוים מבלי להכירו ומבלי לבחון את כישורי עבודתו ומידת התאמתו? קביעה זו מובילה להיווצרותם של מקרים רבים בהם מתגלה אי התאמה בין האדם הסיעודי לעובד, מה שמאלץ את אותו אדם סיעודי להתחיל פעם נוספת במסע החיפושים אחר מטפל חדש. המציאות המתוארת מאלצת את האנשים הסיעודיים לעבור על החוק ולהעסיק עובדים זרים בניגוד לדין, והופכת אותם לעבריינים בעל כורחם. במצב דברים זה, האנשים הסיעודיים מנועים מקבלת גמלת הסיעוד מהמוסד לביטוח לאומי, לה הם זכאים. כתוצאה מכך, אנשים סיעודיים ובני משפחותיהם נקלעים להוצאות כספיות אדירות על מנת לממן את ההעסקה, ללא כל סיוע מצד המדינה. הדרכים המוצעות לפתרון הבעיה אנו סבורים כי יש לבטל לאלתר את התקנות הגיאוגרפיות, הגורמות נזקים כבדים לאוכלוסיית האנשים הסיעודיים. על מנת להתמודד עם בעיית פיזור העובדים הזרים בענף הסיעוד ברחבי הארץ, אנו מציעים שינוי מדיניות באחת משתי אפשרויות: א. הענקת תמריצים כספיים לעובדים זרים אשר יעבדו בפריפריה במשך מספר שנים, באמצעות הקלות בתשלומי מס לעובד/ למעביד, או באמצעות קבלת מענק כספי בעת עזיבת הארץ, לאחר עבודה במשך פרק זמן מסוים בפריפריה. מדובר על מנגנון הדומה במהותו לבעלי מקצועות אחרים אשר המדינה רוצה לעודד את מעברם לפריפריה (עובדי שירותי הרווחה, רופאים, עובדי הוראה וכד'). ב. הענקת זכות להארכת אשרת השהייה לעובדים זרים אשר יעבדו באזור הפריפריה במשך מספר שנים. כך למעשה ייהנה האדם הסיעודי מן האפשרות להמשיך ולהעסיק את העובד הזר אשר למד להכיר את רצונותיו וצרכיו, ובמקביל יזכה העובד בהזדמנות תעסוקתית אטרקטיבית יותר. לצורך כך, אנו מציעים להגדיר את אזורי הפריפריה כפי שהם מוגדרים בחוק פיצויי פיטורים. הגדרה זו תואמת לדעתנו את הגדרת הפריפריה הרצויה: פריפריה גיאוגרפית וחברתית, אשר נחשבת לאטרקטיבית פחות עבור עובדים זרים בסיעוד. נשמח לעמוד לרשותכם למתן פרטים נוספים. בברכה, קרן צפריר, עו"ד מנהלת הקליניקה לזכויות זקנים וניצולי שואה המסמך נכתב בסיוען של הסטודנטיות רותם לוי ומירב לוי.