חומר רקע
71
יל ביו ,
0271
לכבוד
לכבוד
חה"
כ
ניסן סלומינסקי
החכי"
ם החברים
יו"
ר וועדת
חוקה ,חוק ומשפט בוועדת חוקה חוק ומשפט
הנדון :
הצעת חוק חסיון חומר מודיעיני(תיקוני חקיקה)
,התשע"ד-
4
102
לקראת הדיון מחר
בהצעת החוק שבנדון ,נבקש להביא בפני הו
ועדה את עמדת
הקליניקה
לזכויות חשודים ,נאשמים ,עצורים ואסירים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים .
אין חולק
כי האינטרס המודיעיני הוא חשוב ציבורית ,
אך מרגע הגשת כתב האישום והעמדה לדין
פלילי יש לאפשר לנאשם להגן על עצמו
בצורה מיטבית במסגרת זו .
אמנם סעיף החיסוי
הסטטוטורי הוסר ,
אך למעשה התיקון בהגדרת"חומר חקירה "הוא חיסוי במהותו,
ו
ניתן ללמוד על כך מה סעיפים
שהוספו כעת ל הצעה
כדי לאפשר א
ת גילויו .לפיכך ,
אנו
קוראים לחברי הוועדה להתנגד להצעת החוק ,מהנימוקים המפורטים להלן .
לשון ההצעה
7.
סעיף17
(א7)
להצעת חוק
חסיון חומר מודיעיני (תיקוני חקיקה)
,התשע"ד-
0277
(
להלן–
הצעת
החוק) ,מגדיר
מהו
חומר מודיעי
ני כדלקמן :
"חומר חקירה שנאסף או שנרשם בידי רשות מודיעין.
"
"רשות מודיעין "
מוגדרת
כמערך המודיעין של משטרת ישראל ,
המחלקה
לחקירות
שוטרים במשרד המשפטים ,
המשטרה הצבאית
החוקרת ,
שירות בתי
הסוהר ,צה"ל ,השב"כ, המוסד ועוד .
זכות העיון ב חומר מודיעין
מוגבלת רק לכזה המתייחס אל :
א.
עובדות המתוארות בכתב האישום;
ב.
לתוכן
עדות שאמורה להישמע בשלב בירור האשמה;
ג.
לראיה שאמורה להיות מוגשת כאמ
ור;
ד.
למהימנות של עד או של ראיה מרכזיים .
סעיף זה מעלה מספר קשיים רציניים בעניין בעל הסמכות
לפי ההצעה ;
שלב
מיון
חומר החקירה; עילות המיון; וכן הרחבת הרשויות שהחוק חל עליהן .ק שיים אלו
מוצגים בהרחבה
להלן .
בעל הסמכות
0.
ההגדרה מרכזת את
ה סמכויות לניהול חומר החקירה בידי גופי החקירה של
המשטרה ולא בידי התביעה .
המשמעות היא
שגופי החקיר
ה ,
המעורבים בעיקר
בשלבים מקדמיים של העניין,
למעשה יכריעו(
באופן בלתי מוגדר מהותית
בהצעה )
מה
י יכלל
ב"חומר מודיעין"
,זאת רק על פי זהות
הגורם האוסף–
רשות
המודיעין .כתוצאה מכך ,
תהיה השפעה עצומה של גופי החקירה ורשויות המודיעין
המוגדרות בהצעה על החומר המועבר לידי הנאשם לצרכי הגנתו.
ההצעה יוצרת
תמריץ להעביר את איסוף חומר
החקירה לידי גופי המודיעין .
3.
אנו סבורים כי יש
להותיר את הסמכות בעניין מיון חומר החקירה בידי התביעה .
הסמכות והמומחיות להחליט איזה חומר מתייחס וקשור לעילות
שבהצעת החוק
– עובדות, תכני העדויות ,
הראיות ומהימנות העדים והראיות–
היא
של התביעה .
שאלות אלו מוכרעות על פי דיני הראיות ,
הקובעים אלו ראיות
ניתן להכניס להלי ך
הפליל
י ,והן דורשות מיומנות משפטית רבה .
לחוקר המנהל את החקירה אין
יכולת או מומחיות לקבוע מה
מ תוך חומר החקירה
קשור ,
רלבנטי ומתייחס
לעילות הללו בשלב המקדמי בו הוא מחליט מי הגורם שיאסוף את חומר החקירה .
בשלב זה קשה אף לשער מה יהיה
קו הגנתו של הנאשם ,
ולכן קשה לדעת מהו
חומר החקירה שעשוי לסייע לו בהגנתו .
שלב המיון
7.
לאור ההגדרה של חומר מודיעין ככזה הנאסף על ידי שרותי
המודיעין
ולאור
ההשפעה של הגדרה זו על החומר הנמסר לנאשם ,
למעשה מקדים הסעיף המוצע
את התשובה לשאלה איזה חומר יימסר לנאשם לשלב ההחלטה על הגורם שיאסוף
את חומר החקירה .
הסעיף יביא לצמצום כללי של חומר החקירה
כבר ב שלב
החקירה ,במקום להמתין לשלב שלאחר הגשת כתב האישום .
העילות
5.
העילות,
המפורטות בסעיף המוצע
ו
מתייחסות לעובדות ,לעדויות ,
לראיות
ולמהימנות ,מגלמות בעיקר את התפיסה של התביעה .יכול
להיות
חומר חקירה
שה וא מבחינת התביעה בפריפריה של האישום ולכן לא קשור לכתב האישום ואין
להעבירו .לעומת זאת, מבחינ
ת ההגנה חו
מר חקירה זה יכול להוביל לזיכוי1.
1.
בעניין זה קיימת חשיבות
עבור ה נאשם גם לחומר חקירה המצוי בפריפריה של
העילות האמורות
או שלא מצוי במסגרתן כלל ,
שכן העילות המתוארות משקפות
את תפיסתה של התביעה לאירוע העבירה ולא משקפות את נקודות מבטו של
הנאשם .
מחקרים מראים כי קיימת הטיה קוגניטיבית של השחקנים בהליך
הפלילי
בתהליכי קבלת החלטות באופן שגרתי ,ולכן קיימת חשיבות לתהל יך
קבלת החלטות סדור
ומבוקר ,שיבוצע בידי
מומחה המודע להיבטים רבים של
עבודתו2 .יקשה על הנאשם לקעקע קונספציה ראייתית תביעתית כאשר לא ניתנים
בידו חומרי הגלם לצורך כך.
הרחבת רשויות החקירה
1.
רשימה זו מלמדת כי המטרה בשינוי ההגדרה של"חומר מוד
יעיני "
בהצעת החוק
איננה עניין של חירום אלא עניין שגרתי ,יומי
ומי ,כו י גורמי חקירה רבים מבקשים
להיכלל במסגרתה .לפי הנת
ונים שהוצגו במסמך הייעוץ המשפטי
מיום71.1.0271
,
השימוש בחיסיון בקרב גופי חקירה אלו
הוא מצומצם .
ללא הגדרה ברורה של
התיקון ומטרתו(האם הוא עוסק בארגוני פשיעה או בכלל התיקים ?
האם הוא
מציע מנגנון של חיסוי? וכו' )וללא דיוק במהותו ,אין להרחיב רשימה ז
ו.
לאור האמור לעיל והפגיעה הקשה בהליך ההוגן ובזכויות נאשמים ,אנ ו קוראים לך
ולחברי הוועדה לדחות את הצעת החוק שבנדון .
בברכה,
ד"
ר
סיגל שהב ,עו"
ד
1 לדוגמא ,בעניינו של יוסף זהר ,
שנאשם
ביחד עם המטפל ברצח אביו ,
המשטרה טענה כי היא בדקה את כל השיחות
היוצאות מבית האב לבית הבן .אך בדיעבד הסתבר ש היו בבית מספר קווים ואחד מהם
לא נבדק .
אם
נניח ש חומר
חקירה זה היה נאסף על ידי גורמי מודיעין ולא היה ידוע לנאשם איזה קווים נבדקו ,לדוגמא ,ה
וא לא יכ ול היה להוכיח
את חפותו .הגירסה של המשטרה היתה שהרצח בוצע ביחד עם המטפל וכלל לא התקי
ימה שיחת טלפון אל הנאשם .
לפי
הצעת החוק ,קיומה של שיחת טלפון כזו איננה נו
ג עת לאף אחת מבן העילות המפורטות בהצעה והנאשם לא היה
מקבל את חומר החקירה ,
לא היה מובא
לידיעתו
איזה קו
נבדק ,והוא לא יכול היה להוכיח את חפותו .
2
חמי בן נון"הטיות קוגניטיביות והחלטות שיפוטיות "
שערי משפט
ה ,התשע"
ה711
.