החלטות ועדה

הכנסת יושבת ראש הוועדה המיוחדת לזכויות הילד סימוכין:3008216 י"ד בתמוז התשע"ו ‏20 ביולי 2016 לכבוד לכבוד לכבוד מר גלעד ארדן גב' איילת שקד מר חיים כץ השר לביטחון פנים שרת המשפטים שר הרווחה והשירותים החברתיים לכבוד רב גונדר עופרה קלינגר לכבוד מר יצחק (ז'ק) דדון נציבת שירות בתי הסוהר מנכ"ל הרשות לשיקום האסיר מכובדי, ביום י"א בתמוז התשע"ו (17 ביולי 2016), קיימה הוועדה המיוחדת לזכויות הילד ביקור בכלא אופק. בביקור עמדה הוועדה מקרוב על האתגרים עמם מתמודדים אנשי שירות בתי הסוהר ועל הייחודיות של כלא לקטינים. הוועדה נחשפה להשקעה הרבה בנערים: בחינוך והשכלה ובתכניות טיפול ושיקום שונות. למרות זאת, הרצידיביזם בקרב נערי הכלא גבוה, ועומד על 70%. בביקור נמסר לוועדה כי אחת הסיבות המרכזיות לרצידיביזם הגבוה, הוא המפגש המחודש של הנער עם סביבת מגוריו/חייו הקודמת – הורים, שכנים וחברים, לאחר השחרור מהכלא. אנשי שב"ס סיפרו שבחלק מהמקרים האסירים הקטינים יכולים להשתחרר מהכלא ישירות לסביבה ממנה יצאו (הבית) ובחלק מהמקרים הם משתחררים להוסטלים של הרשות לשיקום האסיר, בהם החזרה לקהילה נעשית בהדרגה ובפיקוח. בנוסף שמעה הוועדה כי קיים מחסור בהוסטלים מפוקחים, מה שפוגם בסיכויי השיקום של האסירים. בדיון הוזכר הוסטל "אבן דרך" שנסגר מחוסר תקציב. סוגיות נוספות שעלו בדיון – טיפול בריטלין – מרבית האסירים הנמצאת בכלא, טופלו בריטלין עוד בטרם הכניסה לכלא. לשאלתנו בנושא, הוסבר לנו כי ההחלטה ההחלטה הגורפת של שירות בתי הסוהר היא לא לאפשר מתן טיפול בריטלין. משום שמדובר במקרים מורכבים, אני מניחה כי הדבר מקשה על הנערים הזקוקים לריטלין ועל התמודדות הצוות עמם. הצורך באישור אפוטרופוס (הורים) – כל הליך רפואי ולו הפשוט ביותר (כמו מתן כדור לכאבים), וכן טיפולים ואבחונים פסיכולוגיים, קרימינולוגיים ופסיכיאטריים, דורשים אישור של אפוטרופוס בשל העובדה שהאסירים הם קטינים. קטינים אלה הוצאו מרשות הוריהם ונשלחו לכלא מטעמי ענישה והרחקה מהחברה (בשל מסוכנות), ועוברים בכלא הליכי שיקום. הצורך באישור אפוטרופוס מקשה הן מבחינה בירוקרטית , ולעיתים פוגם בסיכויי השיקום של האסירים הקטינים, כך שטיפולים שונים הנדרשים לשיקומם, ומומלצים על ידי הצוות המקצועי של הכלא, נמנעים מהם בשל התנגדות ההורים. להלן סיכום הישיבה והחלטות הוועדה 1. הוועדה מודה לשירות בתי הסוהר על הביקור ומכירה בעבודה הקשה והתובענית אותה מבצעים אנשיו. 2. הוועדה סבורה שבשל גילם הצעיר של האסירים בכלא אופק, יש להכיר בסוגיית שיקומם כסוגייה הראשונה בחשיבותה, ולהקצות את כל המשאבים הדרושים, הן במסגרת הכלא והן לאחר השחרור, על מנת לפעול לכך. 3. הוועדה סבורה שיש לחייב אסירים-קטינים שהשתחררו מהכלא לעבור תהליך שיקום במסגרות המוצעות, דוגמת הוסטלים ומסגרות של הרשות לשיקום האסיר. הוועדה פונה למשרד המשפטים, למשרד הרווחה והשירותים החברתיים ולרשות לשיקום האסיר לבחון את הנושא. 4. הוועדה מבקשת מנציבות שירות בתי הסוהר, לערוך בחינה מחודשת של המדיניות לעניין טיפול בריטלין. 5. הוועדה מבקשת ממשרד המשפטים לבחון את שאלת מתן הטיפולים הרפואיים והפסיכולוגיים וכן ביצוע אבחונים שונים, ללא צורך באישור אפוטרופוס. 6. הוועדה מבקשת מהרשות לשיקום האסיר הסבר מדוע נסגרה המסגרת השיקומית "אבן דרך" ודורשת בחינת פתיחתו מחדש. 7. הוועדה תקיים דיון בנושא שיקום אסירים קטינים, בכנס הכנסת הבא. בברכה, ח"כ יפעת שאשא-ביטון העתקים: חברי הוועדה סג"ד חגי דוד, מפקד כלא אופק רב-כלאי ואדים גולדשטיין, סגן מפקד כלא אופק