חומר רקע
תאריך: 4.7.16
דו"ח מחלקת המדינה האמריקאית בנושא סחר בבני-אדם לשנת 2015
1. בשנה זו, נותרה ישראל זו השנה החמישית ברציפות בדירוג הראשון (Tier 1ׂ), דבר המהווה הכרה של ממשלת ארה"ב בעשייה הנמשכת של ישראל במאבק בסחר בבני אדם וקביעה כי המדינה עומדת בסטנדרטים המינימליים למאבק בתופעה.
2. הדו"ח מציין כי ישראל הינה מדינת יעד עבור גברים ונשים המצויים במצב של עבודת כפייה, וכן, אך במידה פחותה בהרבה, מדינת מקור לגברים ולנשים המהווים קורבנות סחר בבני אדם למטרות ניצול מיני. מהגרי עבודה, בעיקר מאסיה, מזרח אירופה ומערב אפריקה, מהגרים לישראל על מנת לעבוד בעבודה קבלנית וזמנית בענפי הבנייה, החקלאות, הסיעוד והדייג; חלק מעובדים אלה מצויים במצב של עבודת כפייה. ארגון בינלאומי דיווח בשנת 2015 כי חלק מהגברים והנשים התאילנדיים העובדים בענף החקלאות הישראלי מצויים במצב של עבודת כפייה. דרכוניהם מעוכבים והם חווים שעות עבודה ארוכות, העדר הפסקות או ימי מנוחה, וקושי בהחלפת מעסיקים. בשנת 2013 גברים מהפיליפינים, סרי לנקה, והודו עבדו על סירות דייג בתנאים קשים; חלק משיטות ההעסקה הללו מהוות סחר בבני אדם המאופיין בבידוד, שעות עבודה ממושכות ומניעת שכר. דווח שעובדי סיעוד פגיעים במיוחד לעבודת כפייה בשל הבידוד שלהם בתוך בתי-מגורים פרטיים, עלויות הגיוס הגבוהות, והעדר הגנה במסגרת דיני העבודה. שגרירות הפיליפינים מדווחת כי עובדים פיליפינים משלמים למגייסים במדינת מוצאם עמלות של 12,000 $ על מנת לבוא ולעבוד בישראל, וכי הצורך להחזיר חובות בסכומים כאלו יוצר קשיים משמעותיים עבור העובדים. עובדי סיעוד זרים מוגבלים חוקית לעבודה באזור גיאוגרפי מסוים ולסוג ספציפי של עבודה, אם כי נמסר מהממשלה כי מטפלים זרים רשאים להחליף מעסיקים ללא צורך באישור מיוחד ממעסיקיהם הנוכחיים; יחד עם זאת, ארגונים בלתי-ממשלתיים ממשיכים להצביע על החשש כי הרגולציה הקיימת כובלת את המטפלים למעסיקיהם ומעלה את פגיעותם לניצול.
3. בני אדם עם מוגבלויות, במיוחד זרים, נמצאים בסיכון מוגבר לעבודת כפייה, כגון קבצנות רחוב. נשים ממזרח אירופה, אוזבקיסטן, סין, וגאנה, וכן נשים וגברים אריתראים, חשופים לסחר למטרות ניצול מיני בישראל; חלק מהנשים מגיעות באשרות תיירות על מנת לעבוד מרצון בזנות, ונופלות קורבן לאחר מכן לניצול מצד סוחרי מין. ארגונים בלתי-ממשלתיים מדווחים כי חלק מן הפלסטינים המשתייכים לקהילת ההומואים, הלסביות, הבי-, הטראנס- והאינטר-סקסואלים מצויים בסיכון מוגבר להתעללות ולניצול, בשל מעמדם המשפטי והמגבלות החוקיות על העסקה של פלסטינים בישראל. ישנו מספר נשים ונערות ישראליות העשויות להוות קורבנות של סחר למטרות ניצול מיני מסחרי בישראל.
4. משנת 2007, אלפי מהגרים אפריקאים נכנסו לישראל מחצי-האי סיני שבמצרים. רבים מאותם מהגרים נחטפו לאורך גבול אריתריאה-סודן או בתוך סודן ועברו התעללויות קשות, לרבות עבודות כפיה וסחר למטרות ניצול מיני, מידי קבוצות פשע בסיני, בטרם הגעתם לישראל. על אף שזרימת מהגרים מסוג זה לישראל פחתה באופן משמעותי, כאשר מספרם הגיע ל-10,000 ויותר בשנת 2012, מסרה ממשלת ישראל כי בשנת 2015 הגיעו 168 מהגרים בלתי-סדירים, מספר המהווה עליה לעומת 21 המהגרים שהגיעו בשנת 2014. שאר 43,000 המהגרים ומבקשי-המקלט האריתראים והסודנים, נשים וגברים, פגיעים במיוחד לסחר למטרות ניצול מיני ולסחר למטרות עבודה.
5. הדוח קובע כי מדינת ישראל עומדת באופן מלא בסטנדרטים המינימאליים למיגור הסחר בבני אדם. הממשלה ממשיכה להפגין מאמצים חזקים לזיהוי ולהענקת שירותי הגנה לקורבנות כל סוגי הסחר. היא ממשיכה בהפעלת מקלטים ומתקנים אחרים המספקים לקורבנות מגוון רחב של שירותים שיקומיים וסיוע מיידי וארוך-טווח. הממשלה ממשיכה לנקוט בפעולות אכיפה כנגד סחר למטרות ניצול מיני וסחר למטרות עבודה, על אף שחלה ירידה קלה במספר ההעמדות לדין וההרשעות ביחס לשנה הקודמת. ב-2015 קיבלו ארבעה-עשר סוחרים עונשים אשר כללו תקופות מאסר שמשכן הלם את חומרת העבירה. למרות שהממשלה המשיכה לזהות ולהעניק טיפול מסוים לקורבנות סחר בבני אדם מקרב אוכלוסיית המהגרים האפריקאים הבלתי-סדירים המוחזקים במעצר, קורבנות סחר שלא זוהו ככאלה נותרו חשופים להחזקה במשמורת לתקופות זמן ממושכות, בשל ביצוע עבירות הגירה. הממשלה המשיכה ליישם צעדי מנע חזקים למאבק בסחר בבני-אדם.
6. ההמלצות המרכזיות לישראל בדו"ח: הדו"ח ממליץ על שורה של צעדים כדי לשפר את הטיפול של המדינה בסחר בבני אדם במהלך השנה הקרובה:
6.1. להטיל עונשים מחמירים על סוחרים שהורשעו, באופן התואם את חומרת העבירה;
6.2. לוודא כי קורבנות סחר אינם נענשים, לרבות על ידי החזקה במשמורת, בגין מעשים בלתי-חוקיים אשר ביצעו כתוצאה ישירה מהיותם קורבנות של סחר בבני-אדם, כגון הפרות בתחום ההגירה.
6.3. להמשיך בחיזוק אמצעי הזיהוי וההפניה של קורבנות בקרב מהגרים אפריקאים המצויים במתקני כליאה, במיוחד בקרב מי שסבל מהתעללות חמורה בחצי-האי סיני במצרים; להמשיך לספק הגנה לכלל קרבנות הסחר, לרבות מקלטים וטיפול רפואי ופסיכו-סוציאלי;
6.4. להכשיר את פקחי העבודה, העובדים הסוציאליים והמתרגמים, בענף החקלאות, הבנייה והסיעוד ולהגדיל את מספרם;
6.5. להגביר את הכשרת כוחות אכיפת החוק, לרבות במשטרה ובשירות בתי הסוהר, בזיהוי קורבנות, רגישות לקורבנות ואכיפת האיסור על סחר למטרות ניצול מיני וסחר למטרות עבודה;
6.6. להגביר את האכיפה של זכויות עובדים זרים בתחום דיני העבודה.
7. להלן עיקרי הדוח, מפולחים לפי העמדה לדין, הגנה ומניעה:
8. צוינו לחיוב –
8.1. בתחום העמדה לדין:
8.1.1. הממשלה המשיכה להשתפר ביעילות ההעמדה לדין של סוחרים מכוח חוקי המאבק בסחר, אך חלק מן הסוחרים המורשעים קיבלו עונשים קלים.
8.1.2. החוק: המדינה אסרה על כל צורות הסחר בבני אדם, באמצעות חוק המאבק בסחר משנת 2006 הקובע עונשים של עד 16 שנות מאסר בגין סחר במבוגר, עד 20 שנות מאסר בגין סחר בילד, עד 16 שנות מאסר בגין עבדות, ועד 7 שנות מאסר בגין עבודת כפייה. עונשים אלה הינם מחמירים במידה מספקת, ותואמים לעונשים הקבועים בגין עבירות חמורות אחרות, כגון אונס. סעיף 367א לחוק העונשין, התשל"ז-1977, קובע כי החזקת דרכונו של אדם בניגוד לרצונו נושאת בצדה עונש של שלוש עד חמש שנות מאסר.
8.1.3. חקירות: בשנת 2015 פתחה משטרת ישראל 234 תיקי חקירה בגין מקרים בהם התקיים פוטנציאל לסחר למטרות ניצול מיני, לרבות 23 תיקי חקירה במקרים שנגעו לסחר מיני בילדים; כמו כן פתחה משטרת ישראל 158 תיקי חקירה במקרים בהם התקיים חשד לעבודה בכפייה, ושלושה מתוכם כללו עיכוב דרכונים.
8.1.4. כתבי אישום: דווח כי בשנת 2015 הממשלה העמידה לדין תשעה חשודים בסחר למטרות ניצול מיני, ו-0 חשודים בסחר למטרות עבודה, בהשוואה ל-14 כתבי האישום בגין סחר מיני ו-0 בגין סחר עבודה שהוגשו ב-2014.
8.1.5. הרשעות: ב-2015 הרשיעה הממשלה שלושה סוחרי מין ו-0 סוחרי עבודה, ירידה משמעותית ביחס ל-18 סוחרי המין וסוחר העבודה האחד אשר הורשעו ב-2014. בתי המשפט השיתו גם בשנה זו עונשים שחומרתם מספקת על חלק מהסוחרים, ההולמים לעונשים שהושתו בגין עבירות חמורות אחרות. ב-2015 קיבלו ארבעה-עשר עבריינים, אשר חלקם הורשע ב-2014 - עונשים שנעו בין "עבודות שירות לקהילה" ל-16 שנות מאסר.
8.1.6. הממשלה דיווחה גם בשנה זו על קשיים בהעמדה לדין בתיקי סחר מיני ועבודת כפיה, הנובעים מכך שרבים מהקורבנות מעדיפים לחזור למדינת מוצאם ומסרבים להישאר בישראל לשם מסירת עדות בהליכים הפליליים המתנהלים נגד סוחריהם.
8.1.7. הסגרות: בשנת 2015 פעלה הממשלה בתיאום עם אינטרפול ועם רשויות רוסיה במסגרת הוצאת בקשות הסגרה נגד חשודים המעורבים בעבירות סחר למטרות ניצול מיני. כמו כן, הממשלה ביקשה סיוע משפטי מרשויות רוסיה לאיסוף עדויות מקורבנות סחר רוסים, במסגרת חקירה תלויה ועומדת של עבירות סחר מיני המתנהלת נגד ישראלים חשודים בסחר.
8.1.8. עובדי ציבור: לא נמסר מידע על צעדים שנקטה הממשלה במטרה להרשיע או להעמיד לדין עובדי ציבור בגין חשד למעורבות בעבירות סחר. יחד עם זאת, במהלך שנת 2015 הוגש כתב אישום נגד קצין משטרה בשל חשד למעורבות בהגנה על פעילותו של בית-בושת, אך לא נמסר האם הקצין הואשם בעבירות סחר.
8.1.9. הכשרות: הממשלה העניקה גם בשנה זו הכשרות רחבות-היקף, סמינרים, וסדנאות לפקידי ממשל ממשרדים שונים בנושא המאבק בסחר, לרבות הכשרה לקציני משטרה בנושא נהלים לטיפול הולם של מקרים של סחר מיני בקטינים.
8.2. בתחום ההגנה:
8.2.1. הממשלה הפגינה נחישות בצעדים שנקטה לזיהוי והגנה על קורבנות כל סוגי הסחר.
8.2.2. הממשלה המשיכה להפיץ בתפוצה נרחבת הנחיות בנושא זיהוי קורבנות, בין משרדי ממשלה רלוונטיים, המפנים באופן שגרתי קורבנות פוטנציאליים למשטרה לצורך פתיחה בחקירה ווידוא מתן שירותי הגנה. הרשויות המשיכו לשתף פעולה עם ארגונים בלתי-ממשלתיים בנושאי זיהוי והפניית קורבנות.
8.2.3. בשנת 2015, זיהו הרשויות 50 קורבנות סחר והפנו אותם למקלטים; בנוסף לאמור, המשטרה זיהתה 13 קורבנות במסגרת פשיטות על בתי-בושת.
8.2.4. המקלטים:
8.2.4.1. הממשלה המשיכה להעניק קשת רחבה של שירותי הגנה לקורבנות כל סוגי הסחר. הממשלה המשיכה לממן את מקלט "מעגן", מקלט בן 35 מיטות לנשים שהיו קורבנות סחר, ומרכז "אטלס", שהינו מקלט בן 35 מיטות לגברים שהיו קורבנות סחר; דיירי המקלטים קיבלו אשרות עבודה והותר להם לצאת מהמקלט באופן חופשי. לאור התפוסה הנמוכה והעדר הפניית קורבנות חדשים, ביולי 2015 סגרה הממשלה את מקלט "טספא" בן 18 המיטות, שדאג ספציפית לצרכים התרבותיים והחברתיים של נשים מאריתריאה ואתיופיה שהיו קורבנות סחר. עם סגירת המקלט הועברו 13 הדיירים ששהו בו, לרבות תינוק אחד, למקלטי סיוע אחרים.
8.2.4.2. המקלטים הציעו שירותי שיקום, לרבות הכשרה תעסוקתית, תמיכה פסיכו-סוציאלית, טיפול רפואי, הכשרה לשונית, וסיוע משפטי.
8.2.4.3. הממשלה המשיכה הממשלה לממן דירות מעבר לקורבנות סחר בנות 18 מיטות, ודירת מעבר ייעודית בת שש מיטות עבור קורבנות סחר גברים.
8.2.4.4. בשנת 2015 סייע מקלט "מעגן" ל-44 קורבנות. בשנה האחרונה הופנו למקלט 24 קורבנות חדשים. שמונה מהדיירים התגוררו במקלט ביחד עם ילדיהם, ו-15 מבין הקורבנות שהופנו למקלט בשנה האחרונה היו ממוצא מזרח אירופי. בשנת 2015 סייע מרכז "אטלס" ל-39 קורבנות סחר אשר הופנו למקלט בשנה זו, בהם 15 גברים שהיו קורבנות סחר למטרות ניצול מיני. המקלט המשיך לסייע ל-26 קורבנות אשר נקלטו במקלט במהלך שנת 2014.
8.2.4.5. בתקופת הדו"ח השתתפו שמונה מהדיירים במרכז אטלס בתכנית הכשרה תעסוקתית לעבודה במגזר הרתכות; בתום ההכשרה, קיבלו שבעה ממשתתפי התכנית תעודה מקצועית בינלאומית, וארבעה המשיכו לחפש עבודה בתחום מומחיותם.
8.2.5. מרכז יום ומרכזי נוער: משרד הרווחה המשיך להפעיל מרכז יום בתל אביב לקורבנות ממוצא אפריקאי, נשים וגברים, שבחרו לא להתגורר במקלטים. המרכז אף מסייע במסגרת מעבר הקורבנות השוהים במקלטים אל הקהילה. המרכז מציע שירותים פסיכו-סוציאליים וסיוע במזון. עובדים סוציאליים במרכז הוכשרו לזהות יחידים בסיכון לסחר ולהפנות אותם לשירותי המקלטים. במהלך שנת 2015 העניק המרכז שירותים ל-141 גברים ונשים, בעיקר ממוצא אריתראי, אשר זוהו על ידי המשטרה כקורבנות סחר שעברו התעללות בסיני. בנוסף, המשיכה הממשלה להפעיל שישה מרכזים המשרתים קטינים שהיו קורבנות סחר למטרות ניצול מיני, ונוער בסיכון החשוף במיוחד לפגיעות מסוג זה. מרכזים אלה מעניקים שירותים רפואיים ושירותי שיקום לקטינים. הממשלה לא דיווחה על מספר קורבנות הסחר שקיבלו סיוע במרכזים אלה במשך תקופת הדו"ח.
8.2.6. זיהוי ושירותי סיוע: הממשלה המשיכה לספק מכתב עבור אותם קורבנות סחר מזוהים אשר בחרו שלא להתגורר במקלטים, אשר נועד להגן עליהם מפני מעצר פוטנציאלי ובו רשומים מספרי החירום של המקלטים והרשויות הרלוונטיות. לקורבנות סחר מזוהים המתגוררים מחוץ למקלטים התאפשר גם כן לקבל סיוע חירום רפואי ופסיכיאטרי ללא תשלום במוסדות בריאות שונים הממומנים על ידי הממשלה.
8.2.7. הרשויות המשיכו להכשיר גורמים רפואיים בזיהוי וטיפול בקורבנות סחר.
8.2.8. ארגון בלתי-ממשלתי מסר כי במהלך תקופת הדיווח חל שיפור בהליכים בהם נקטה הממשלה על מנת לזהות קורבנות סחר בקרב אוכלוסיית המהגרים מאפריקה שעברו התעללות בסיני. מספר קורבנות הסחר ששוחררו מחולות והופנו לקבלת שירותי סיוע במסגרת תקופת הדיווח אינו ידוע.
8.2.9. סיוע משפטי חינם: האגף הסיוע המשפטי במשרד המשפטים המשיך לספק סיוע משפטי ללא תשלום לקורבנות סחר. בשנת 2015 קיבל האגף 132 בקשות סיוע משפטי מקורבנות, לרבות 82 בקשות של מהגרים מאפריקה ומבקשי-מקלט שהיו קורבנות סחר בסיני, ומשמונה קורבנות שהינם אנשים בעלי מוגבלות.
8.2.10. אשרות עבודה ושיקום: בשנת 2015 ניתנו 99 אשרות מסוג ב'1 – אשרות עבודה ללא מגבלות – לקורבנות סחר, ואשרות לשנת שיקום. בין היתר, ניתנו 29 אישורים לקורבנות שזוהו בשנה האחרונה. כלל הקורבנות המתגוררים במקלטים "אטלס" "ומעגן" קיבלו אשרות מסוג ב'1, כנדרש בחוק.
8.3. חזרה למולדת: בשנת 2015 העניקה הממשלה סיוע בהליכי חזרה למולדת לשמונה קורבנות סחר, בתיאום עם ארגון בינלאומי.
8.4. שיתוף וסיוע לקורבנות בתיקי סחר: הממשלה המשיכה לעודד קורבנות לסייע בחקירה ובהליכים המשפטיים המתנהלים נגד סוחריהם, אך לא חייבה אותם לעשות כן כתנאי לקבלת אשרות וסיוע מגן; קורבנות יכולים לבחור לעזוב את המדינה במהלך הליכים תלויים ועומדים. הממשלה אפשרה לקורבנות סחר לעבוד במהלך החקירה וההעמדה לדין של סוחריהם. בתקופת הדיווח העניקה הממשלה טיפול רפואי ל-130 קורבנות סחר מזוהים, בהם 11 קטינים.
8.5. בתחום המניעה:
8.5.1. הממשלה המשיכה לנקוט בצעדים למניעת הסחר בבני אדם ולהעלאת מודעות בקרב פקידי ממשל והציבור בכללותו.
8.5.2. היחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם: היחידה הלאומית למאבק בסחר בבני אדם המשיכה לתאם את המאמצים למאבק בסחר בין משרדי ממשלה וארגונים בלתי-ממשלתיים רלוונטיים באופן יעיל; בנוסף, קיימה היחידה סדנאות הכשרה והגברת מודעות לפקידי ממשל, לרבות תכנית הכשרה למדריכים, וכן ניהלה אתר אינטרנט בנושא סחר בבני אדם. היחידה המשיכה לעמוד בראש וועדה בין-משרדית שהוקמה על מנת לחקור את תופעת הזנות בקרב נשים וילדים בישראל.
8.5.3. ועדות הכנסת: ועדת המשנה של הכנסת בנושא זנות וסחר בנשים פורקה בשנת 2015, אך תחומי אחריותה הוגדרו מחדש באופן שהכפיפם לוועדת הכנסת לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי; בתקופת הדיווח התכנסה ועדה זו באופן תדיר ופעלה בתיאום עם משרדי ממשלה שונים לשם בחינת סוגיות הקשורות לסחר בבני-אדם למטרות ניצול מיני ומדיניות הטיפול בתופעה. בפברואר 2016 וועדת המשנה לסחר בנשים הוקמה מחדש באופן רשמי.
8.5.4. העמדה לדין: הממשלה המשיכה במאמציה להפחתת הביקוש לעבודת כפייה. בשנת 2015 דיווחה הממשלה על העמדה לדין של 15 חשודים, ועל 9 הרשעות, בגין גיוס תעסוקתי במרמה של עובדים זרים; שישה מהללו היו כנגד חברות.
8.5.5. רשות האוכלוסין וההגירה: רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, הפועלת תחת משרד הפנים, המשיכה לפקח על סוכנויות גיוס וחברות כוח אדם בתחום הפרות דיני העבודה. הממשלה פעלה בשותפות עם ארגונים בלתי-ממשלתיים לשם הפקה והפצה של עלון מידע בקרב סוכנויות כוח אדם, בנושאים של זיהוי קורבנות ומשאבים רלוונטיים למאבק בסחר.
8.5.6. בהתאם לנהלי רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול החלים על סוכנויות גיוס בענף הסיעוד, המשיכה הרשות לדרוש מכל סוכנות להעסיק עובד סוציאלי שיהיה אמון על פיקוח על תנאי ההעסקה של המטפלים הזרים, לרבות באמצעות ביקורי בית, וכן על יידוע הרשויות הרלוונטיות במקרה של הפרות דיני העבודה.
8.5.7. משרד הכלכלה: משרד הכלכלה והתעשייה, המעסיק 274 פקחי עבודה, ואשר נעזר במתורגמנים שכורים במסגרת ביצוע בדיקות שגרתיות, פתח בתקופה המדווחת 1,007 תיקי חקירה, הוציא 2,429 אזהרות מנהליות, והטיל 23 קנסות על מעסיקים בשל הפרות של דיני העבודה. הממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה מטעם משרד הכלכלה והתעשייה קיבלה והשיבה ל-1,300 פניות בגין הפרות של דיני העבודה בתחום החקלאות, והפנתה 90% מהפניות הללו לרשויות הרלוונטיות לצורכי המשך טיפול או חקירה.
8.5.8. קו-חם לעובדים זרים: הממשלה בשיתוף עם ארגוני חברה אזרחית המשיכה גם השנה להפעיל קו חם אשר פעיל 24 שעות ביממה שמטרתו לסייע לעובדים זרים הנמצאים בישראל מכוח הסכמים דו-צדדיים.
8.5.9. במהלך שנת 2015 הצליחה פרקליטות המדינה, תוך שיתוף פעולה עם רשויות אכיפת חוק שונות, להביא לסגירתם של חמישה בתי-בושת, לתקופות של 30 עד 90 ימים, וזאת מתוך כוונה למנוע עבירות של סחר בבני אדם למטרות ניצול מיני.
8.5.10. בשנת 2015 הרשיעו בתי המשפט חמישה נאשמים בגין רכישת שירותי מין מסחריים מקטינים; העונשים שניתנו בגין עבירות אלה נעו בין 16 שנות מאסר לעונש על תנאי.
8.5.11. תיירות לצרכי מין: הממשלה פעלה במטרה להקטין את הביקוש לפעילות מינית מסחרית, וכן במטרה למצוא פתרון לסוגיית תיירות המין.
8.5.12. במהלך שנת 2015 הצליחה פרקליטות המדינה, תוך שיתוף פעולה עם רשויות אכיפת חוק שונות, להביא לסגירתם של חמישה בתי-בושת, לתקופות של 30 עד 90 ימים, וזאת מתוך כוונה למנוע עבירות של סחר בבני אדם למטרות ניצול מיני.
8.5.13. בשנת 2015 הרשיעו בתי המשפט חמישה נאשמים בגין רכישת שירותי מין מסחריים מקטינים; העונשים שניתנו בגין עבירות אלה נעו בין 16 שנות מאסר לעונש על תנאי.
8.5.14. היחידה למאבק בסחר בבני אדם פעלה יחד עם ארגוני תיירות במטרה להעלות את המודעות לתופעת הזנות והסחר בבני אדם לצורך ניצול מיני בענפי המלונאות והאירוח.
8.5.15. החוק הישראלי אוסר על אזרחים ישראלים לקחת חלק בתיירות מינית המנצלת קטינים בחו"ל.
8.5.16. הממשלה הכשירה את הסגל הדיפלומטי בנושא המאבק בסחר בבני אדם.
9. צוינו לשלילה –
9.1. בתחום העמדה לדין: בתי המשפט השיתו גם בשנה זו עונשים שחומרתם מספקת על חלק מהסוחרים, אך סוחרים רבים קיבלו עונשי מאסר על תנאי, "עבודות שירות" הדומות במהותן לתקופת מבחן, ועונשים כלכליים; ענישה זו אינה חמורה דיה ואינה תואמת את העונשים הקבועים בעבירות חמורות אחרות.
9.2. בתחום ההגנה:
9.2.1. ארגון בלתי-ממשלתי דיווח על קיומם של קשיים בתיאום למול היחידה המשטרתית החוקרת בנושא עובדים זרים ("סער"), במסגרת תקופת הדו"ח; הארגון הבלתי-ממשלתי דיווח על הפניית 13 תיקים של הפרות זכויות עובדים לסער – בחלק מהם אף היה חשש לעבודת כפייה – אך לא ברור האם הרשויות נקטו צעדי המשך בנוגע לתיקים אלה.
9.2.2. צוין כי למרות שמרבית הקורבנות לא נענשו בגין מעשים שביצעו כתוצאה ישירה מתוקף היותם קורבנות סחר בבני אדם, הרשויות נהגו לעצור באופן תדיר קורבנות סחר מקרב אוכלוסיית המהגרים הבלתי-סדירים מאפריקה - לרבות מבין הקורבנות שעברו התעללויות בסיני – בגין עבירות הגירה מכוח החוק למניעת הסתננות.
9.2.3. בפברואר 2016 נכנס לתוקפו התיקון לחוק למניעת הסתננות, אשר קובע כי מהגרים אפריקאים בלתי-סדירים יישארו בכלא לתקופה של שלושה חודשים, ולאחר מכן לתקופה נוספת של 12 חודשים במתקן השהיה חולות.
9.2.4. על אף שהממשלה אפיינה את חולות כמתקן פתוח, ארגון בינלאומי והשוהים בחולות טענו כי בפועל זהו מתקן כליאה, בשל מיקומו המרוחק במדבר, ותנאי התנועה המגבילים.
9.2.5. קורבנות בלתי-מזוהים מבין אוכלוסיית המהגרים האפריקאים נותרו חשופים לסיכון כי יושמו במעצר, דבר שמונע מהם מלממש במלואם את השירותים הממשלתיים להם הם זכאים כקורבנות סחר.
9.2.6. למרות מאמצי הזיהוי וההגנה על קורבנות סחר, קרבנות לא מזוהים בקרב אוכלוסיית המהגרים האפריקאים נותרו פגיעים למדיניות הממשלה בדבר מעצר מהגרים.
9.2.7. למרות שהממשלה זיהתה ושחררה ממעצר ארבעה קרבנות סחר בשנת 2014, ארגון בלתי-ממשלתי זיהה 29 קרבנות סחר אחרים במתקן המעצר והפנה אותם לאגף לסיוע משפטי של משרד המשפטים; בסוף שנת 2014, המדינה נתנה מעמד של קורבן סחר רק לשמונה מתוך אלה שהופנו.