חומר רקע

1 61.7.52 ס"נייר עמדה לועדת הפנים והגנ – הפעילות התעשייתית בים המלח ותופעת הבולענים ים המלח ,שהינו נכס טבעי חשוב מאין כמותו ברמה הלאומית והבינלאומית , סובל מעשרות שנים של הזנחה והפך לסמל המייצג את הפקרת משאבי הטבע בישראל. גוויעתו העקבית של הים ,המתבטאת בנ סי גת המפלס בקצב של5 – 5.1 מטר בשנה , גורמת נזק רחב היקף לים וסביבתו כולל בולענים הנפערים בחופיו ,הרס שמורות טבע, פגיעה בתשתיות ,יישובים ואתרי תיירות , כל אלו אשר מונעים את המשך הפיתוח של האזור כולו .מצב זה מעיד על הצורך הדחוף לגיבוש מדיניות כוללת וארוכת טווח ביחס לניהול משאב טבע ייחודי זה. חלק בלתי מבוטל ממצבו העגום של ים המלח ומירידת מפלס הים נובע מה פעילות התעשייתית של חברת מפעלי ים המלח(מי"ה )ה שואבת מים מהאגן הצפוני של ים המלח לבריכ ות האידוי באגן הדרומי . מדי שנה ,שואבים מפעלי ים המלח כ- 044 מיליון מ" ק מים מים המלח ,מה שגורם ליותר מ- 51% מירידת המפלס מדי שנה!! אלפי הבולענים שנפערו לאורך חופיו של ים המלח וגרמו להרס כבישים ,מוקדי תיירות , חופים ,שטחים חקלאיים ועוד ,נוצרו וימשיכו להיווצר עקב מצבו המתדרדר של ים המלח . קיים פער אדיר בין ההכרה הלאומית ה רחבה בחשיבות שימורו של ים המלח ל בין מידת ההגנה שמספקת לו מדינת ישראל בפועל .מצבו האקוטי של ים המלח, נובע גם משנים של מחדלים וחוסר מעש של רשות המים , האחראית על אסדרה ופיקוח על שאיבת המים מים המלח. אנו קוראים לועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לפעול בדרכים הבאות:  כצעד ראשון ,וכפי שדרשנו בערר על פי חוק המים שהוגש חודש לבית הדין למים ,יש צורך להטיל מגבלות על"הכרטיס הפתוח "שניתן כיום למי"ה בנוגע לכמויות המים שנשאב ות ,ולחייב את מי" ה לשאוב על פי רישיון הפקה בלבד.  על פי חוק המים ,יש לוודא כי ההפקה ברישיון לא תגרו ם נזק לים המלח ויש לקבוע תנאים סביבתיים ברישיון .בנוסף ,חוק המים קובע כי על הפקת מים מוטלת היטל הפקה .מי" ה חייבים לשלם עבור כל מ" ק מים שהם שואבים וגורעים מים המלח!  יש צורך דחוף לפתח אסטרטגיה לאומית ארוכת טווח לניהול ים המלח, אשר ת גב יל את היקף השאיבות ממנו כמו גם תדאג להחזרת חלק מהמים שזרמו אליו בעבר .