החלטות ועדה
סימוכין:2023-085607
ירושלים, ח' בחשוון תשפ"ד
23 באוקטובר 2023
סיכום דיון
מיום שני, ח' בחשון תשפ"ד, 23.10.2023 בנושא:
היבטים בפעילות הרפואה השוטפת –
דוח מיוחד של מבקר המדינה בעקבות משבר הקורונה (2021)
ח"כ מיקי לוי-יו"ר הוועדה – נושא דוח מבקר המדינה רלוונטי בימים אלה אם מנתקים אותו מעט מהקורונה. לצערי אנו נמצאים שוב בזמן חירום, והרפואה עומדת בחזית. כל המערך הרפואי נמצא בלחץ נוכח אירועי המלחמה. אין מילים שיקיפו את הסבל והקטסטרופה שהתרחשה במדינת ישראל. אני מבקש להדגיש שאנו בזמן מלחמה קשה על הבית. המלחמה הדגישה פערים גדולים, וההתגייסות של כלל הציבור והמגזר השלישי נותנת תשובות שהמדינה לא יכולה לתת. מבקר המדינה התריע בעבר על ליקויים, וחלקם לא טופלו ולא יושמו. ראינו את המראות הקשים שבתי החולים קולטים פצועים רבים. הקורונה שינתה דפוסי פעולה במערכת הבריאות, ואני מבקש לקבל תמונת מצב האם מערכות הבריאות ערוכות ובאיזה אופן. ראוי לציין שהדוח גם עוסק בבריאות הנפש.
משרד מבקר המדינה – ליאורה שמעוני-מנהלת חטיבה – אנו נמצאים בסיטואציה יחודית, ואנו עוקבים אחר מה שקורה בשטח. אנו מנסים לאתר בעיות שניתן לפתור אותן בזמן קצר. הקמנו בנציבות תלונות הציבור מוקד מיוחד לקבלת תלונות מהציבור. אני חושבת שההתגייסות של גורמי הממשל והציבור ראויה לציון ולהערכה. בתקופת הקורונה ערכנו סדרה של דוחות ביקורת, ובכל הדוחות התייחסנו למצב של אירוע חריג. בתקופת הקורונה אנשים היו צריכים להמשיך לקבל שירותי רפואה ללא קשר לקורונה וגם כעת.
תקופת הביקורת: נובמבר 2020-פברואר 2021, והדוח התפרסם באוגוסט 2021.
נושאים שנבדקו:
*מערכת האשפוז
*רפואה מונעת
*חיסוני שפעת עונתית
*אשפוזי בית
*ושירותי בריאות הנפש
כדי למנוע פגיעה בבריאות הציבור והידרדרות במצב הרפואי של חולים יש להבטיח שגם בעיתות חירום מתמשכות, דוגמת תקופת מגפת הקורונה, ימשיכו להינתן השירותים הרפואיים החיוניים במסגרת הקהילה - באמצעות קופות החולים. כמו כן חשוב לעודד את הציבור לצרוך שירותים אלו ובכלל זה לבצע מעקב וטיפול המשכי במחלות שכבר הופיעו וכן להמשיך ולהפעיל רפואה מונעת, כמו קבלת חיסונים שנדרשים וביצוע בדיקות תקופתיות לזיהוי מוקדם של מחלות.
ערב התפרצות המגפה הייתה מערכת האשפוז ללא יתירות ועבדה בעומסים גדולים. צוואר הבקבוק העיקרי בטיפול בחולים קשה בקורונה הוא מחסור בכוח אדם רפואי בעל מומחיות בטיפול נמרץ ומומחיות בהנשמה.
מומלץ למשרד הבריאות למפות את כל השינויים שחלו בתקופת הקורונה במצבת מחלקות האשפוז בבתי החולים, בפעילות האלקטיבית ובטיפולי הבית שנתנו קופות החולים כדי להסיק מכך תובנות ומסקנות לגבי הפעולות שיש לשמר ולשפר לצורך עתידי הן בתקופות חירום הן בשגרה.
מומלץ שמשרד הבריאות, בתי החולים, קופות החולים וכלל גופי הרפואה יקיימו הליך הפקת לקחים מאירועי הקורונה עד כה, כדי לאפשר התמודדות טובה יותר בעתיד עם אירועים בסדר גודל כזה.
אין לנו כרגע תכנית עבודה בנוגע למלחמה, אך ברור שאנו נהיה בתמונה ונעסוק במתן שירות ע"י בתי חולים בקווי העימות ובמרכז הארץ, אנו נבדוק גם את מיגון בתי החולים (חדרי ניתוח, פגיות ועוד).
בית חולים זיו – פרופ' סלמאן זרקא-מנהל – שירותי רפואה שגרתיים שניתנו ע"י קופ"ח ובי"ח היו משמעותיים בשיח בתקופת הקורונה. אלה היו ימים מאתגרים שהמרכיב העיקרי שנדרשנו הוא להציל חיים.
בתקופה הנוכחית בי"ח נמצא במבנים ממוגנים, דבר שפוגע במתן טיפולי שגרה. אנו מקיימים גמישות תפעולית בהתאם לצורך המקומי. בימים אלה אנו מכנסים ועדות חריגים מידי יום, ומחליטים על פרוצדורות וניתוחים. אנו מודעים לגמרי לשגרה היות ויש חולים הזקוקים לטיפול רפואי למרות המצב חירום. יש כאן מרכז רפואי גדול לבריאות הנפש לילדים ולמבוגרים, ואנו ממשיכים לתת שירות מרחוק.
בית חולים שיבא-תל השומר – מיכל חמרי-סגנית סמנכ"לית אסטרטגיה – הדגש שלנו הוא לשמור על הרפואה השוטפת. מנהל המרכז הרפואי והצוותים עושים הכל כדי להמשיך את שגרת המלחמה לצד הבטחת הרפואה השוטפת. בריאות הנפש והשיקום מסתמנים כאתגרים הגדולים בשנים הקרובות. אנו נותנים שירותי רפואה מרחוק, ובי"ח הוירטואלי נרתם לכך ומנסה לסייע ללא תשלום לאנשים הזקוקים לכך. לפני כשבוע הוקם מרכז שיקום גדול, שבו אנו פועלים כדי לסייע לנפגעי המלחמה לעמוד על הרגליים ולחזור לחיים.
המרכז הרפואי לגליל – עו"ד באדרה חוריה-יועמ"ש - יש מצב של חוסר וקשיים שאנו מתמודדים איתם בשגרה, אבל כעת בזמן חירום הם ממש מורגשים ואנו מנסים לאלתר ולמצוא פתרונות. אנחנו נמצאים בשגרה שמתעסקת רק בנושא החירום, ולא יכולים לתת שירותים אלקטיבים. אנו מטפלים בכ- 200 פצועים ופועלים בקומות תת-קרקעיות. בתי החולים יודעים מה הם הצרכים, הבעיות שבכל פעם מתריעים עליהן הן חוסר בכ"א וצוואר בקבוק. לא מאפשרים לנו לעשות עבודה טובה יותר למרות רצוננו.
בית חולים בני ציון – ד"ר אוהד הוכמן-מנכ"ל – השלכות הקורונה נובעות בין היתר באי-מתן פעולות אלקטיביות. בי"ח נערך ופתחנו באופן מיידי את המיון והאשפוז הממוגנים כדי להגביר את היכולת לתת טיפול בטוח.
2 אתגרים עומדים בפנינו: 1. לשמור על הפעילות האלקטיבית.
2. שיקום - אנו בי"ח היחיד באזור שיש לו מחלקה שמתמחה בצעירים. בפרק זמן קצר אני יכול להרחיב את היכולת לקלוט מטופלים מ- 14 ל- 30. יש מאמץ גדול של משרד הבריאות לאשר זאת. אין ספק שיש חיילים שיכולים כרגע להיות מסוותים מבתי חולים במרכז אלינו. שוחחתי בנושא עם גורמי צבא, משרד הבריאות ותל השומר. אנו ערוכים לכך אבל נראה שהנושא עדיין תקוע.
קופת חולים מכבי – דניאל לנדסברגר-רופא ראשי חטיבת הבריאות – קופות החולים מתפקדות היטב ונותנות שירות טוב למבוטחים. הקופות התאגדו בשיא המהירות בתקופת הקורונה וסיפקו את השירותים. למדנו מהניסיון ואנו מיישמים גם בתקופת המלחמה. אנו מתארגנים כרגע לקראת תרחישי המלחמה - להמשיך לתת שירותים שגרתיים. אנחנו עושים עבודה טובה אך צריכים את המשאבים הנדרשים, ואני מקווה שהם ינתנו ע"י המדינה. 10% מהצוות מגוייסים, אבל השירות השגרתי ממשיך, כולל למפונים. הבעיה תהיה במידה ויהיו פגיעות בתשתיות של חשמל ומים.
משרד הבריאות – ד"ר סיגל ליברנט-טאוב-ראש אגף רפואה כללית – גם בקורונה וגם כעת אנו נעים במנעד עדין בין צרכי המלחמה לבין קיום רפואה אלקטיבית שוטפת. כרגע ההנחיות מסתמכות על הנחיות פיקוד העורף, האיום המלחמתי והצורך במקומות ממוגנים. בשגרה אנו רואים שהמערכת בחסר, וכעת בזמן חירום אנו עושים את המיטב הן לפצועים והן למטופלים שבשגרה.
אילנה גנס-חטיבת בריאות הציבור - משרד הבריאות אחראי על מתן שירות מונע לאוכלוסייה הבריאה, טיפות חלב, לתלמידים בבתי הספר ולאוכלוסיות הגיל השלישי בחלק מהתחומים. גם כרגע כל מחוזות משרד הבריאות עושים מאמץ מרבי להחזיר את השירות השגרתי ככל שניתן בפריסה ארצית, פרט למקומות שבהם כמובן כלל האוכלוסייה פונתה ואין בהם צורך. כל הצוותים שלנו פתחו את מרבית תחנות טיפות החלב. גם אצלנו אנחנו רואים פערים שקשורים למיגון ולכ"א בגלל גיוסים, מערכת חינוך שעדיין לא חזרה לפעילות וכמובן המצב הביטחוני בחלק מהאזורים. אבל יחד עם זאת המאמץ שלנו הוא מרבי.
מעבר לפריסה השגרתית שלנו אנחנו פתחנו גם תחנות ושירותים נוספים במרכזי פינוי אוכלוסייה: טיפות חלב בים המלח, שירות מונע לבריאות התלמיד וחיסוני שפעת. כל הארגונים וקופות החולים, כולל בית חולים יוספטל, עושים מאמץ להרחיב את השירות ככל שניתן.
אנחנו עוסקים לא מעט, גם בימים אלה, בסוגיות של ביטחון תזונתי וביטחון מים, בעיקר לאוכלוסייה המפונה והמתפנה. אני מקווה שבסוף המערכה הזאת נצליח לייצר תשתית מדינית של כל משרדי הממשלה ביחד, כי בסוף המענים לאוכלוסיות האלה הם מורכבים. במרבית מרכזי האוכלוסייה, שאנחנו יודעים על קיומם, יש לנו נציגים של לשכות בריאות שתפקידם הוא לעשות מיפוי ראשוני של כל צורכי האוכלוסייה ולחבר אותם לקופות חולים, לגורמי רווחה, בריאות הנפש, רשויות מקומיות, ולתת מענים דחופים.
ד"ר הדר אלעד-ראש האגף לרפואה קהילתית - היבטי קהילה – יש הבדל תהומי בין תקופת הקורונה לבין המצב כיום. המטרה היום היא לשמר את רצף הטיפולים בכל מקום. רוב המערכת הרפואית בקהילה מתפקדת במשימות.
קופת חולים כללית – ד"ר הדר דסקין-ביתן – ממונת קורונה – בנושא חשיבות הרפואה המונעת, בתי החולים מנטרים כל הזמן את האפשרות לטיפולי שגרה. התורים מלאים במרפאות ואנו ממשיכים לבצע ניתוחים אלקטיבים ככל שמתאפשר תוך היערכות למתכונת חירום ולשינוי. אנו מיומנים בפריסה בשטח עם המרפאות שהוקמו במלונות למפונים, כולל רפואת חירום ורופאים מייעצים בתחום בריאות הנפש על מנת למנוע פערים שצפויים להתקיים במה שנוגע לרפואת השגרה ולמתכונת הטיפול בתחלואות הכרוניות. ראוי לדון בתקצוב, משאבים והכשרות נוכח המצב שהצוותים מתוחים עד הקצה ויש צוותים רבים שמגוייסים. סה"כ מבבחינת ההיערכות אנו מיומנים בנושא.
קופת חולים מאוחדת – ד"ר דב אלבוקרק-סמנכ"ל חטיבת הרפואה – אנו עוסקים במערכה שמעורב בה העורף הישראלי. מערכת הבריאות הוכיחה את העוצמה שלה בהמשך תפקודה. הקורונה הכינה אותנו למלחמת חרבות ברזל. ההשקעה הוכיחה את עצמה ואיפשרה לנו להכין: מערכות מחשב, אפשרות של רפואה היברידית ורפואה מרחוק, משל"ט, מוקדים ועוד, שכעת משמשים אותנו. מערכת הבריאות צריכה לצמצם את הפער בכ"א שמתבטא בבריחת כ"א מהמגזר הציבורי למגזר הפרטי וחוסר מוביליות במערכת הבריאות בגלל השכר.
במאוחדת נערכנו לשעת חירום, אבל צריך לתת את הדעת במתן סיוע לקופות חולים לעתיד. כמן כן יש צורך בפיתוח מערכות מידע, מערכות חכמות של בינה מלאכותית, שיאפשרו לנו לתת שירות איכותי, זמין ולהתגבר על פערים במערכת. אנו צריכים השקעה מערכתית גדולה יותר כדי לתת מענה נכון וטוב יותר.
הר"י (ההסתדרות הרפואית בישראל) – פרופ' נדב דוידוביץ-חבר ועד איגוד רופאי בריאות הציבור - אני מוריד את הכובע בפני מע' הבריאות, אנו רואים את החוסן שלה בתקופה זו. אנו צריכים להבין שבריאות הציבור היא לא רק מבחינה פיזית, אלא גם כוללת: חוסן קהילתי, תזונה, חיסונים, ניידות שמגיעות לשטח, רפואה מונעת ועוד. יש לנו עשרות אלפי עקורים, יש התגייסות של הקופות אבל נדרשת פה אינטגרציה ואיסוף נתונים אחוד.
פערים בבריאות – יכולת הקיבולת של בית חולים סורוקה בזמן חירום הוא 100 פצועים, ואילו הגיעו אליו 700 פצועים. הצוותים שחוקים עוד מתקופת הקורונה ויכולים להגיע למצב של פוסט -טראומה. אנו רואים לעיתים ציד מכשפות, לא ניתן לקחת אדם שעובד שנים בתוך צוות ולהשהות אותו נוכח דברי שווא. יש לשים לב לדבר ולהמשיך לשמור על סולידריות.
ראוי לציין את רמת הפערים. משרד הבריאות משקיע רבות אך הוא לא יכול לפעול לבד. יש צורך בהשקעה בשיגרה, אחרת נכשל בחירום. מצב העקורים הוא קריטי ואין לו תקדים בעולם, ואנו צריכים לתת את הדעת לא רק בטווח המיידי אלא גם בטווח הארוך.
קופת חולים לאומית – פרופ' שלמה וינקר-ראש חטיבת רפואה – גם בקורונה וגם כעת יש את המתח התמידי בין קופ"ח ובתי החולים. הטיפול בפצועים הוא בעיקר בבתי החולים, אך המענה לוחץ גם עלינו. אם ביום-יום אנחנו מתוחים עד הסוף, אז כשבחירום אנחנו צריכים לתת קצת יותר - כל החוסרים צצים: שיקום ופיזיותרפיה, רוקחים, מטפלים מתחום בריאות הנפש, עובדים סוציאליים, פסיכותרפיסטים, פסיכולוגים ופסיכיאטרים. בקופות לא בוחנים תקינה, אלא זה עובד לפי צרכים. אנו צריכים תקציב ונמלא את השורות.
פרופ' חגי לוין- ראש מערך הרפואה והחוסן, מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים – אנו באירוע רב-נפגעים, יש לנו כרגע פצועים שמוטלים בשטח והם השבויים. אנחנו במערך הרפואה והחוסן נמצאים בקשר הדוק עם הצלב האדום. אנו צריכים לקבל מידע מקופות החולים לטובת החטופים, והקשר עימן הוא מורכב. כמו כן, אנו מסייעים בתיאומים רפואיים ובמתן תמיכה למשפחות. ההתגייסות במגזר האזרחי היא אדירה, ואנו חייבים לזרז את ההתנדבות ולקבל אותה לתוך המערכת. חשוב שיהיה למשפחות מוקד אחד. אין קבינט חברתי שנותן מענה לשיקום, ולא רואים את המחוייבות הפוליטית מלמעלה. יש להסיט את ההשקעה לציבור הרחב, ובתוכו למי שזקוק למענה. יש לעודד בתקופה הזו פעילות גופנית, תזונה נכונה, שינה טובה וכו'. יש לשים את האנשים במרכז כפרטים וכקהילות ולהסדיר זאת בראיה ארוכת טווח. הטראומה והקשיים ימשיכו מס' שנים. יש לתת למשפחות החטופים רגישות וקדימות בקבלת שירות רפואי. הלב שלהם מדמם והם אינם פנויים רגשית לטפל בעצמם .
בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה לערוך ביקורת בבתי החולים שנמצאים בקו העימות כדי לבדוק את החוסרים של הצוותים הרפואיים בהתאם לצרכים ולגודל האוכלוסיה. ראוי גם לשקול את בדיקת התקינה בקופות החולים.
הוועדה מבקשת ממטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים להעביר למשרד מבקר המדינה דוח המפרט את מצבם הרפואי של החטופים.
הוועדה מודה לפרופ' חגי לוין ולכל צוותו על פועלם למען החטופים ובני משפחותיהם.
מערכת הבריאות, ובפרט בתי החולים, סובלים במשך שנים רבות ממצוקה קשה של מחסור בכ"א, מחסור במיטות אשפוז, בעיות תקינה ועוד. המערכת מתריעה במשך שנים על קשיים אלה ואחרים, אך טרם ניתן מענה וכעת אנו ניצבים בעת חירום עם ליקויים שמקשים על התנהלותה. הוועדה פונה למנכ"ל משרד הבריאות להקים בדחיפות גוף מתכלל שיעסוק בנושא, וכן בטיפול ובליווי משפחות החטופים והנעדרים.