חומר רקע

אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה נוסח לדיון 27 ביולי 2016 חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, התשע"ו–2016 *************************************************************************************** פרק א': הגדרות פרק א': הגדרות פרק א': הגדרות הגדרות 1. בחוק זה – בחוק זה – בחוק זה – "ערכאה" – בית משפט, בית דין שהוקם על פי דין, ועדת ערר, בורר, מגשר, גוף שלפניו מתנהל הליך משמעתי על פי דין וכל רשות המפעילה סמכות שפיטה, למעט בית דין צבאי או בית משפט צבאי; "ערכאה" – בית משפט, בית דין שהוקם על פי דין, ועדת ערר, בורר, מגשר, גוף שלפניו מתנהל הליך משמעתי על פי דין וכל רשות המפעילה סמכות שפיטה, למעט בית דין צבאי או בית משפט צבאי; "ערכאה" – בית משפט, בית דין שהוקם על פי דין, ועדת ערר, בורר, מגשר, גוף שלפניו מתנהל הליך משמעתי על פי דין וכל רשות המפעילה סמכות שפיטה, למעט בית דין צבאי או בית משפט צבאי; "מייצג המדינה בערכאות" – "מייצג המדינה בערכאות" – "מייצג המדינה בערכאות" – (1) מי שמייצג את המדינה, לפי דין, בהליך המתברר בערכאות; (1) מי שמייצג את המדינה, לפי דין, בהליך המתברר בערכאות; (2) ; (2) ; (3) תובע כמשמעותו בסעיף 12(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982‏; (3) תובע כמשמעותו בסעיף 12(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982‏; (4) מי שהוא בעל סמכות תביעה לפי סעיף 264 לפקודת העיריות‏; (4) מי שהוא בעל סמכות תביעה לפי סעיף 264 לפקודת העיריות‏; "השר" – שר המשפטים. "השר" – שר המשפטים. "השר" – שר המשפטים. פרק ב': נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות פרק ב': נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות פרק ב': נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות 2. (א) השר, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, ימנה אדם הכשיר לכהן כשופט של בית משפט ואשר יש לו היכרות עם תחום הייצוג של המדינה בערכאות, לתפקיד נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות (בחוק זה – הנציב); הנציב יעמוד בראש יחידה במשרד המשפטים שתברר תלונות בהתאם להוראות חוק זה, ותיקרא "נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות" (בחוק זה – הנציבות). (א) השר, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, ימנה אדם הכשיר לכהן כשופט של בית משפט ואשר יש לו היכרות עם תחום הייצוג של המדינה בערכאות, לתפקיד נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות (בחוק זה – הנציב); הנציב יעמוד בראש יחידה במשרד המשפטים שתברר תלונות בהתאם להוראות חוק זה, ותיקרא "נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות" (בחוק זה – הנציבות). (א) השר, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, ימנה אדם הכשיר לכהן כשופט של בית משפט ואשר יש לו היכרות עם תחום הייצוג של המדינה בערכאות, לתפקיד נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות (בחוק זה – הנציב); הנציב יעמוד בראש יחידה במשרד המשפטים שתברר תלונות בהתאם להוראות חוק זה, ותיקרא "נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות" (בחוק זה – הנציבות). דרך המינוי ודרך ההעברה מתפקיד – לפי הצעת החוק הממשלתית הנציב יתמנה על ידי שר המשפטים, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה. מנגד, לפי הצעת החוק הפרטית הנציב יתמנה על ידי ממשלת ישראל, לפי המלצת שר המשפטים, מבין המועמדים שעליהם המליצה הוועדה הציבורית שמונתה על ידי שר המשפטים לפי ההוראות שבהצעת החוק. אין מחלוקת כי אופן המינוי, ועוד יותר מזה אופן ההעברה מתפקיד, צריכים להיות בדרך שתבטיח את עצמאותו של הנציב בצורה הטובה ביותר. הוועדה נדרשת להחליט מהי הדרך הטובה ביותר להבטחת עצמאותו של הנציב. דרך המינוי ודרך ההעברה מתפקיד – לפי הצעת החוק הממשלתית הנציב יתמנה על ידי שר המשפטים, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה. מנגד, לפי הצעת החוק הפרטית הנציב יתמנה על ידי ממשלת ישראל, לפי המלצת שר המשפטים, מבין המועמדים שעליהם המליצה הוועדה הציבורית שמונתה על ידי שר המשפטים לפי ההוראות שבהצעת החוק. אין מחלוקת כי אופן המינוי, ועוד יותר מזה אופן ההעברה מתפקיד, צריכים להיות בדרך שתבטיח את עצמאותו של הנציב בצורה הטובה ביותר. הוועדה נדרשת להחליט מהי הדרך הטובה ביותר להבטחת עצמאותו של הנציב. דרך המינוי ודרך ההעברה מתפקיד – לפי הצעת החוק הממשלתית הנציב יתמנה על ידי שר המשפטים, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה. מנגד, לפי הצעת החוק הפרטית הנציב יתמנה על ידי ממשלת ישראל, לפי המלצת שר המשפטים, מבין המועמדים שעליהם המליצה הוועדה הציבורית שמונתה על ידי שר המשפטים לפי ההוראות שבהצעת החוק. אין מחלוקת כי אופן המינוי, ועוד יותר מזה אופן ההעברה מתפקיד, צריכים להיות בדרך שתבטיח את עצמאותו של הנציב בצורה הטובה ביותר. הוועדה נדרשת להחליט מהי הדרך הטובה ביותר להבטחת עצמאותו של הנציב. (ב) לא ימונה לתפקיד הנציב מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לדעת השר, לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, לשמש כנציב, או מי שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו. (ב) לא ימונה לתפקיד הנציב מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לדעת השר, לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, לשמש כנציב, או מי שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו. (ב) לא ימונה לתפקיד הנציב מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לדעת השר, לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, לשמש כנציב, או מי שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו. (ג) על מינוי הנציב לא תחול חובת המכרז לפי סעיף 19 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959‏. (ג) על מינוי הנציב לא תחול חובת המכרז לפי סעיף 19 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959‏. (ג) על מינוי הנציב לא תחול חובת המכרז לפי סעיף 19 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959‏. (ד) הודעה על מינויו של הנציב תפורסם ברשומות. (ד) הודעה על מינויו של הנציב תפורסם ברשומות. (ד) הודעה על מינויו של הנציב תפורסם ברשומות. מועד בחירת הנציב 3. מינוי נציב ייעשה, ככל האפשר, בין תשעים לשלושים ימים לפני תום תקופת כהונתו של הנציב המכהן; התפנה מקומו של הנציב לפני תום תקופת כהונתו, ייעשה המינוי בתוך ארבעים וחמישה ימים מהיום שבו התפנה מקומו כאמור. מינוי נציב ייעשה, ככל האפשר, בין תשעים לשלושים ימים לפני תום תקופת כהונתו של הנציב המכהן; התפנה מקומו של הנציב לפני תום תקופת כהונתו, ייעשה המינוי בתוך ארבעים וחמישה ימים מהיום שבו התפנה מקומו כאמור. מינוי נציב ייעשה, ככל האפשר, בין תשעים לשלושים ימים לפני תום תקופת כהונתו של הנציב המכהן; התפנה מקומו של הנציב לפני תום תקופת כהונתו, ייעשה המינוי בתוך ארבעים וחמישה ימים מהיום שבו התפנה מקומו כאמור. משך הכהונה 4. הנציב יכהן תקופת כהונה אחת בלבד של חמש שנים. הנציב יכהן תקופת כהונה אחת בלבד של חמש שנים. הנציב יכהן תקופת כהונה אחת בלבד של חמש שנים. סיום כהונה 5. (א) הנציב יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, באחד מאלה: (א) הנציב יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, באחד מאלה: (א) הנציב יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, באחד מאלה: (1) פטירת הנציב; (1) פטירת הנציב; (2) התפטרות הנציב, במסירת כתב התפטרות לשר; (2) התפטרות הנציב, במסירת כתב התפטרות לשר; (3) העברת הנציב מכהונה לפי סעיף 6. (3) העברת הנציב מכהונה לפי סעיף 6. (ב) הודעה על סיום כהונתו של הנציב תפורסם ברשומות. (ב) הודעה על סיום כהונתו של הנציב תפורסם ברשומות. (ב) הודעה על סיום כהונתו של הנציב תפורסם ברשומות. העברה מכהונה 6. (א) השר, היועץ המשפטי לממשלה, רשאי להעביר את הנציב מכהונתו, אם התקיים אחד מאלה: (א) השר, היועץ המשפטי לממשלה, רשאי להעביר את הנציב מכהונתו, אם התקיים אחד מאלה: (א) השר, היועץ המשפטי לממשלה, רשאי להעביר את הנציב מכהונתו, אם התקיים אחד מאלה: (1) הנציב הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת כאמור בסעיף 2(ב) או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור באותו סעיף; (1) הנציב הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת כאמור בסעיף 2(ב) או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור באותו סעיף; (2) הנציב התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו; (2) הנציב התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו; (3) הנציב אינו מבצע את תפקידו כהלכה. (3) הנציב אינו מבצע את תפקידו כהלכה. (ב) השר לא יעביר את הנציב מכהונתו אלא לאחר שנתן לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו. (ב) השר לא יעביר את הנציב מכהונתו אלא לאחר שנתן לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו. (ב) השר לא יעביר את הנציב מכהונתו אלא לאחר שנתן לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו. סייג לעיסוק 7. הנציב לא ימלא, נוסף על תפקידו לפי חוק זה, תפקיד של מבקר פנימי לפי חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב–1992‏ (להלן – חוק הביקורת הפנימית). הנציב לא ימלא, נוסף על תפקידו לפי חוק זה, תפקיד של מבקר פנימי לפי חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב–1992‏ (להלן – חוק הביקורת הפנימית). הנציב לא ימלא, נוסף על תפקידו לפי חוק זה, תפקיד של מבקר פנימי לפי חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב–1992‏ (להלן – חוק הביקורת הפנימית). תקופת צינון 8. מי שכיהן כנציב לא ישמש כמייצג המדינה בערכאות ולא יועסק בגוף או ביחידה, לפי העניין, שתפקידם ייצוג המדינה בערכאות ושבמסגרתם מועסקים מייצגי המדינה בערכאות, בטרם חלפה שנה מיום שהסתיימה כהונתו כנציב. מי שכיהן כנציב לא ישמש כמייצג המדינה בערכאות ולא יועסק בגוף או ביחידה, לפי העניין, שתפקידם ייצוג המדינה בערכאות ושבמסגרתם מועסקים מייצגי המדינה בערכאות, בטרם חלפה שנה מיום שהסתיימה כהונתו כנציב. מי שכיהן כנציב לא ישמש כמייצג המדינה בערכאות ולא יועסק בגוף או ביחידה, לפי העניין, שתפקידם ייצוג המדינה בערכאות ושבמסגרתם מועסקים מייצגי המדינה בערכאות, בטרם חלפה שנה מיום שהסתיימה כהונתו כנציב. אי–תלות 9. . . . עובדי הנציבות 10. הנציב ועובדי הנציבות יהיו עובדי המדינה. הנציב ועובדי הנציבות יהיו עובדי המדינה. הנציב ועובדי הנציבות יהיו עובדי המדינה. תקציב הנציבות – כדי לשמור על עצמאות הנציב, וכדי לוודא שאכן התקציב הנדרש לצורך כינונה ופעילותה של הנציבות לא ייבלע בתוך תקציב משרד המשפטים, יש מקום להוסיף הוראה דומה לזו הקיימת בסעיף 29 לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, ולפיה תקציב נציבות תלונות הציבור על שופטים יוכן על ידי שר המשפטים בתיאום עם הנציב וייקבע בחוק התקציב השנתי של המדינה, בתחום פעולה נפרד, במסגרת תקציב משרד המשפטים. יצוין, כי קביעת תקציב בתחום פעולה נפרד בתוך משרד הוא אמצעי שהמחוקק עשה בו שימוש לגבי לא מעט גופים. כך, למשל, נקבעה הוראה דומה לגבי רשות הכבאות וההצלה, רשות התעופה האזרחית, הרשות להגנה על עדים, רשות הספנות והנמלים, הרשות לקידום מעמד האישה ועוד. תקציב הנציבות – כדי לשמור על עצמאות הנציב, וכדי לוודא שאכן התקציב הנדרש לצורך כינונה ופעילותה של הנציבות לא ייבלע בתוך תקציב משרד המשפטים, יש מקום להוסיף הוראה דומה לזו הקיימת בסעיף 29 לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, ולפיה תקציב נציבות תלונות הציבור על שופטים יוכן על ידי שר המשפטים בתיאום עם הנציב וייקבע בחוק התקציב השנתי של המדינה, בתחום פעולה נפרד, במסגרת תקציב משרד המשפטים. יצוין, כי קביעת תקציב בתחום פעולה נפרד בתוך משרד הוא אמצעי שהמחוקק עשה בו שימוש לגבי לא מעט גופים. כך, למשל, נקבעה הוראה דומה לגבי רשות הכבאות וההצלה, רשות התעופה האזרחית, הרשות להגנה על עדים, רשות הספנות והנמלים, הרשות לקידום מעמד האישה ועוד. תקציב הנציבות – כדי לשמור על עצמאות הנציב, וכדי לוודא שאכן התקציב הנדרש לצורך כינונה ופעילותה של הנציבות לא ייבלע בתוך תקציב משרד המשפטים, יש מקום להוסיף הוראה דומה לזו הקיימת בסעיף 29 לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, ולפיה תקציב נציבות תלונות הציבור על שופטים יוכן על ידי שר המשפטים בתיאום עם הנציב וייקבע בחוק התקציב השנתי של המדינה, בתחום פעולה נפרד, במסגרת תקציב משרד המשפטים. יצוין, כי קביעת תקציב בתחום פעולה נפרד בתוך משרד הוא אמצעי שהמחוקק עשה בו שימוש לגבי לא מעט גופים. כך, למשל, נקבעה הוראה דומה לגבי רשות הכבאות וההצלה, רשות התעופה האזרחית, הרשות להגנה על עדים, רשות הספנות והנמלים, הרשות לקידום מעמד האישה ועוד. פרק ג': בירור תלונות פרק ג': בירור תלונות פרק ג': בירור תלונות הגשת תלונה 11. (א) כל אדם הרואה עצמו נפגע במישרין ממעשה של מייצג המדינה בערכאות שנעשה אגב טיפולו בעניין מסוים במסגרת תפקידו כמייצג המדינה בערכאות, והמעשה הוא בניגוד לחוק או בלא סמכות חוקית או בניגוד למינהל תקין או שיש בו משום התנהגות או התנהלות בלתי ראויה, רשאי להגיש תלונה לנציב; לעניין זה, "מעשה" – לרבות מחדל. (א) כל אדם הרואה עצמו נפגע במישרין ממעשה של מייצג המדינה בערכאות שנעשה אגב טיפולו בעניין מסוים במסגרת תפקידו כמייצג המדינה בערכאות, והמעשה הוא בניגוד לחוק או בלא סמכות חוקית או בניגוד למינהל תקין או שיש בו משום התנהגות או התנהלות בלתי ראויה, רשאי להגיש תלונה לנציב; לעניין זה, "מעשה" – לרבות מחדל. (א) כל אדם הרואה עצמו נפגע במישרין ממעשה של מייצג המדינה בערכאות שנעשה אגב טיפולו בעניין מסוים במסגרת תפקידו כמייצג המדינה בערכאות, והמעשה הוא בניגוד לחוק או בלא סמכות חוקית או בניגוד למינהל תקין או שיש בו משום התנהגות או התנהלות בלתי ראויה, רשאי להגיש תלונה לנציב; לעניין זה, "מעשה" – לרבות מחדל. () מתלונן שאינו יודע את זהותו של מייצג המדינה בערכאות שביצע את המעשה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי לציין כנילון בתלונה כאמור באותו סעיף קטן, את הגוף או היחידה, לפי העניין, שבמסגרתם מועסק מייצג המדינה בערכאות האמור. () מתלונן שאינו יודע את זהותו של מייצג המדינה בערכאות שביצע את המעשה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי לציין כנילון בתלונה כאמור באותו סעיף קטן, את הגוף או היחידה, לפי העניין, שבמסגרתם מועסק מייצג המדינה בערכאות האמור. () מתלונן שאינו יודע את זהותו של מייצג המדינה בערכאות שביצע את המעשה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי לציין כנילון בתלונה כאמור באותו סעיף קטן, את הגוף או היחידה, לפי העניין, שבמסגרתם מועסק מייצג המדינה בערכאות האמור. דרך הגשת תלונה 12. תלונה תוגש לנציב בכתב, תיחתם בידי המתלונן ויצוינו בה שם המתלונן, מספר הזהות שלו ומענו ופרטי הנילון כאמור בסעיף 11(א) או (ב), לפי העניין; המתלונן יצרף לתלונה את כל המסמכים שבידו הנוגעים לתלונה. תלונה תוגש לנציב בכתב, תיחתם בידי המתלונן ויצוינו בה שם המתלונן, מספר הזהות שלו ומענו ופרטי הנילון כאמור בסעיף 11(א) או (ב), לפי העניין; המתלונן יצרף לתלונה את כל המסמכים שבידו הנוגעים לתלונה. תלונה תוגש לנציב בכתב, תיחתם בידי המתלונן ויצוינו בה שם המתלונן, מספר הזהות שלו ומענו ופרטי הנילון כאמור בסעיף 11(א) או (ב), לפי העניין; המתלונן יצרף לתלונה את כל המסמכים שבידו הנוגעים לתלונה. תלונה של אדם המוחזק במשמורת 13. תלונה של אדם כאמור בפסקאות (1) עד (4) תוגש במעטפה סגורה לבעל התפקיד כמפורט באותן פסקאות או למי שהוא הסמיך לעניין זה, והוא יעבירה, בלי לפתחה, אל הנציב: תלונה של אדם כאמור בפסקאות (1) עד (4) תוגש במעטפה סגורה לבעל התפקיד כמפורט באותן פסקאות או למי שהוא הסמיך לעניין זה, והוא יעבירה, בלי לפתחה, אל הנציב: תלונה של אדם כאמור בפסקאות (1) עד (4) תוגש במעטפה סגורה לבעל התפקיד כמפורט באותן פסקאות או למי שהוא הסמיך לעניין זה, והוא יעבירה, בלי לפתחה, אל הנציב: (1) אסיר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971‏ – למנהל בית הסוהר שבו הוא מוחזק; (1) אסיר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971‏ – למנהל בית הסוהר שבו הוא מוחזק; (1) אסיר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971‏ – למנהל בית הסוהר שבו הוא מוחזק; (2) עצור כמשמעותו בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996‏, או אסיר המוחזק בבית מעצר – למפקד בית המעצר שבו הוא מוחזק; (2) עצור כמשמעותו בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996‏, או אסיר המוחזק בבית מעצר – למפקד בית המעצר שבו הוא מוחזק; (2) עצור כמשמעותו בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996‏, או אסיר המוחזק בבית מעצר – למפקד בית המעצר שבו הוא מוחזק; (3) כלוא לפי חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955‏ – למפקד מיתקן הכליאה שבו הוא מוחזק; (3) כלוא לפי חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955‏ – למפקד מיתקן הכליאה שבו הוא מוחזק; (3) כלוא לפי חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955‏ – למפקד מיתקן הכליאה שבו הוא מוחזק; (4) אדם הנתון במשמורת לפי דין – למנהל מיתקן המשמורת שבו הוא מוחזק. (4) אדם הנתון במשמורת לפי דין – למנהל מיתקן המשמורת שבו הוא מוחזק. (4) אדם הנתון במשמורת לפי דין – למנהל מיתקן המשמורת שבו הוא מוחזק. בירור תלונות 14. (א) משהוגשה תלונה, יאשר הנציב את קבלתה ויפתח בבירור העניין, זולת אם מצא שאין לבררה לפי הוראות סעיף 15. (א) משהוגשה תלונה, יאשר הנציב את קבלתה ויפתח בבירור העניין, זולת אם מצא שאין לבררה לפי הוראות סעיף 15. (א) משהוגשה תלונה, יאשר הנציב את קבלתה ויפתח בבירור העניין, זולת אם מצא שאין לבררה לפי הוראות סעיף 15. (ב) בירור התלונה ייעשה רק בנוגע למעשה כאמור בסעיף 11(א) ורק לגבי מייצג המדינה בערכאות. (ב) בירור התלונה ייעשה רק בנוגע למעשה כאמור בסעיף 11(א) ורק לגבי מייצג המדינה בערכאות. (ב) בירור התלונה ייעשה רק בנוגע למעשה כאמור בסעיף 11(א) ורק לגבי מייצג המדינה בערכאות. () מצא הנציב, בהתאם , כי יש לברר את התלונה, יודיע על כך למתלונן, אשר יעביר לנציב תצהיר לתמיכה בעובדות המפורטות בתלונה. () מצא הנציב, בהתאם , כי יש לברר את התלונה, יודיע על כך למתלונן, אשר יעביר לנציב תצהיר לתמיכה בעובדות המפורטות בתלונה. () מצא הנציב, בהתאם , כי יש לברר את התלונה, יודיע על כך למתלונן, אשר יעביר לנציב תצהיר לתמיכה בעובדות המפורטות בתלונה. תלונות שאין לברר אותן או שבירורן מצדיק סיבה מיוחדת 15. (א) הנציב לא יברר תלונה אם מתקיים לגביה אחד מאלה: (א) הנציב לא יברר תלונה אם מתקיים לגביה אחד מאלה: (א) הנציב לא יברר תלונה אם מתקיים לגביה אחד מאלה: (1) התלונה אינה על מעשה של מייצג המדינה בערכאות או שאינה על מעשה כאמור בסעיף 11(א); (1) התלונה אינה על מעשה של מייצג המדינה בערכאות או שאינה על מעשה כאמור בסעיף 11(א); (2) התלונה היא קנטרנית או טורדנית על פניה או עוסקת בזוטי דברים; (2) התלונה היא קנטרנית או טורדנית על פניה או עוסקת בזוטי דברים; (3) התלונה מעוררת חשש ממשי לביצוע עבירה פלילית; תלונה כאמור בפסקה זו תועבר בידי הנציב לטיפול היועץ המשפטי לממשלה, והעתקה יועבר לידיעת השר; (3) התלונה מעוררת חשש ממשי לביצוע עבירה פלילית; תלונה כאמור בפסקה זו תועבר בידי הנציב לטיפול היועץ המשפטי לממשלה, והעתקה יועבר לידיעת השר; (4) התלונה היא על מעשה שמתקיים בשלו הליך משפטי, ובכלל זה הליך אזרחי, הליך פלילי החל משלב החקירה, או הליך משמעתי, לרבות הליך לפי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–1961‏; (4) התלונה היא על מעשה שמתקיים בשלו הליך משפטי, ובכלל זה הליך אזרחי, הליך פלילי החל משלב החקירה, או הליך משמעתי, לרבות הליך לפי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–1961‏; (5) התלונה היא על מעשה שמתקיים בשלו בירור תלונה בידי נציב תלונות הציבור לפי חוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב]‏, או בידי כל רשות אחרת המוסמכת לברר תלונות לפי דין; (5) התלונה היא על מעשה שמתקיים בשלו בירור תלונה בידי נציב תלונות הציבור לפי חוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב]‏, או בידי כל רשות אחרת המוסמכת לברר תלונות לפי דין; (6) התלונה נוגעת להפעלת שיקול דעת משפטי; התעוררה שאלה אם התלונה נוגעת להפעלת שיקול דעת משפטי, תועבר השאלה להכרעת היועץ המשפטי לממשלה, והנציב ישהה את בירור התלונה עד להכרעה בשאלה האמורה; הכריע היועץ המשפטי לממשלה כי התלונה נוגעת להפעלת שיקול דעת משפטי, יופסק בירור התלונה; לעניין זה, "שיקול דעת משפטי" – לרבות שיקול דעת בקבלת החלטות בנוגע לאופן ניהול הליכים והכנתם; (6) התלונה נוגעת להפעלת שיקול דעת משפטי; התעוררה שאלה אם התלונה נוגעת להפעלת שיקול דעת משפטי, תועבר השאלה להכרעת היועץ המשפטי לממשלה, והנציב ישהה את בירור התלונה עד להכרעה בשאלה האמורה; הכריע היועץ המשפטי לממשלה כי התלונה נוגעת להפעלת שיקול דעת משפטי, יופסק בירור התלונה; לעניין זה, "שיקול דעת משפטי" – לרבות שיקול דעת בקבלת החלטות בנוגע לאופן ניהול הליכים והכנתם; (1) "שיקול דעת משפטי" – היקף הפעולות שמבצע כל מייצג הוא רחב, ונע על ספקטרום שבין פעולות המצויות בליבת שיקול הדעת המשפטי לפעולות טכניות ומינהלתיות. בתוך המנעד הזה, ישנן לא מעט פעולות שתתכן מחלוקת לגביהן האם הן בגדר של הפעלת שיקול דעת משפטי אם לאו, ופעולות נוספות שיש בהן אספקטים מסוימים של הפעלת שיקול דעת משפטי יחד עם אספקטים אחרים שלא. אנו סבורים כי אין הצדקה לסווג באופן קטגורי כל "שיקול דעת בקבלת החלטות בנוגע לאופן ניהול הליכים והכנתם" תחת הקטגוריה של "הפעלת שיקול דעת משפטי". מדובר בניסוח רחב מדי, שירחיב מאוד את החריג של "הפעלת שיקול דעת משפטי", ויחיל אותו גם על פעולות שאינן בליבת שיקול הדעת המשפטי של מערך הייצוג ושקיים אינטרס ציבורי שהנציב רשאי יהיה לבודקן. נוכח האמור, הוועדה נדרשת לתת את דעתה על השאלה כיצד, אם בכלל, ניתן לקבוע נוסחה ברורה שתבחין בין הפעלת שיקול דעת משפטי, לפעולות אחרות שתהיינה מושא לבירור תלונות, והאם אין מקום להותיר מונח זה כ"מונח שסתום" ללא הגדרה ברורה. (2) היחסים בין היועץ ובין הנציב: היועץ כנילון וכמכריע – הוראה המכפיפה את הגורם המבקר לגוף המבוקר, כך שהגוף המבוקר הוא זה שיחליט האם הגוף המבקר יוכל להמשיך ולברר את התלונה נגדו, היא בעייתית. עמדנו בהרחבה על סוגיה זו והקשיים שהיא מעוררת במסגרת מסמך הרקע לדיון. אנו סבורים כי הסמכות לקבוע מתי מדובר ב"שיקול דעת משפטי" צריכה להיות בידי הנציב ולא בידי היועץ, בדיוק כפי שהנציב – ולא היועץ – הוא זה שקובע האם מתקיימים תנאי הסף לבירור התלונה או האם התלונה היא קנטרנית. במקרים החריגים שבהם תתגלע מחלוקת בין הנציב והיועץ בשאלה האם מדובר בשיקול דעת משפטי או לא, המחלוקת בין הגורמים יכולה להיוותר על כנה ללא הכרעה ברורה. בין החלופה של הכפפת הנציב לחוות הדעת המשפטית של היועץ לחלופה של הותרת המחלוקת על כנה – נדמה כי האפשרות האחרונה עדיפה. (1) "שיקול דעת משפטי" – היקף הפעולות שמבצע כל מייצג הוא רחב, ונע על ספקטרום שבין פעולות המצויות בליבת שיקול הדעת המשפטי לפעולות טכניות ומינהלתיות. בתוך המנעד הזה, ישנן לא מעט פעולות שתתכן מחלוקת לגביהן האם הן בגדר של הפעלת שיקול דעת משפטי אם לאו, ופעולות נוספות שיש בהן אספקטים מסוימים של הפעלת שיקול דעת משפטי יחד עם אספקטים אחרים שלא. אנו סבורים כי אין הצדקה לסווג באופן קטגורי כל "שיקול דעת בקבלת החלטות בנוגע לאופן ניהול הליכים והכנתם" תחת הקטגוריה של "הפעלת שיקול דעת משפטי". מדובר בניסוח רחב מדי, שירחיב מאוד את החריג של "הפעלת שיקול דעת משפטי", ויחיל אותו גם על פעולות שאינן בליבת שיקול הדעת המשפטי של מערך הייצוג ושקיים אינטרס ציבורי שהנציב רשאי יהיה לבודקן. נוכח האמור, הוועדה נדרשת לתת את דעתה על השאלה כיצד, אם בכלל, ניתן לקבוע נוסחה ברורה שתבחין בין הפעלת שיקול דעת משפטי, לפעולות אחרות שתהיינה מושא לבירור תלונות, והאם אין מקום להותיר מונח זה כ"מונח שסתום" ללא הגדרה ברורה. (2) היחסים בין היועץ ובין הנציב: היועץ כנילון וכמכריע – הוראה המכפיפה את הגורם המבקר לגוף המבוקר, כך שהגוף המבוקר הוא זה שיחליט האם הגוף המבקר יוכל להמשיך ולברר את התלונה נגדו, היא בעייתית. עמדנו בהרחבה על סוגיה זו והקשיים שהיא מעוררת במסגרת מסמך הרקע לדיון. אנו סבורים כי הסמכות לקבוע מתי מדובר ב"שיקול דעת משפטי" צריכה להיות בידי הנציב ולא בידי היועץ, בדיוק כפי שהנציב – ולא היועץ – הוא זה שקובע האם מתקיימים תנאי הסף לבירור התלונה או האם התלונה היא קנטרנית. במקרים החריגים שבהם תתגלע מחלוקת בין הנציב והיועץ בשאלה האם מדובר בשיקול דעת משפטי או לא, המחלוקת בין הגורמים יכולה להיוותר על כנה ללא הכרעה ברורה. בין החלופה של הכפפת הנציב לחוות הדעת המשפטית של היועץ לחלופה של הותרת המחלוקת על כנה – נדמה כי האפשרות האחרונה עדיפה. (7) הנציב סבור כי הממונה על הנילון או כל גורם אחר, הוא הגורם המתאים לבירור התלונה בנסיבות העניין; סבר הנציב כאמור, יעביר את התלונה לממונה על הנילון או לגורם שמצא כמתאים לבירור התלונה כאמור, לפי העניין, וזה יחליט אם לבררה (7) הנציב סבור כי הממונה על הנילון או כל גורם אחר, הוא הגורם המתאים לבירור התלונה בנסיבות העניין; סבר הנציב כאמור, יעביר את התלונה לממונה על הנילון או לגורם שמצא כמתאים לבירור התלונה כאמור, לפי העניין, וזה יחליט אם לבררה (ב) הנציב לא יברר תלונות כמפורט להלן, אלא אם מצא מיוחד המצדיק את בירורן: (ב) הנציב לא יברר תלונות כמפורט להלן, אלא אם מצא מיוחד המצדיק את בירורן: (ב) הנציב לא יברר תלונות כמפורט להלן, אלא אם מצא מיוחד המצדיק את בירורן: (1) התלונה היא ; לא יחליט הנציב לברר תלונה כאמור בפסקה זו, אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה; לעניין זה, "הליך שתלוי ועומד לפני ערכאה" – לרבות הליך שניתן עדיין להגיש בעניינו ערעור או ערר לערכאה; (1) התלונה היא ; לא יחליט הנציב לברר תלונה כאמור בפסקה זו, אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה; לעניין זה, "הליך שתלוי ועומד לפני ערכאה" – לרבות הליך שניתן עדיין להגיש בעניינו ערעור או ערר לערכאה; (2) התלונה היא על אחד מאלה: (2) התלונה היא על אחד מאלה: (א) מעשה שניתן היה להגיש עליו, על פי דין, ערר או ערעור לערכאה, אם חלף המועד להגשתם והם לא הוגשו; (ב) מעשה שניתן להגיש עליו, על פי דין, השגה לגורם שאינו ערכאה, וזאת בין שחלף המועד להגשת ההשגה ובין שלא; לעניין זה, "השגה" – בין שהיא מכונה השגה, ערר או ערעור ובין שהיא מכונה בשם אחר; (3) התלונה היא על מעשה שהגוף המתאים לדון בו ולקבל הכרעה לגביו, הוא הערכאה הדנה בהליך שבמסגרתו נעשה המעשה האמור, ובלבד שהמתלונן היה צד לאותו הליך; (3) התלונה היא על מעשה שהגוף המתאים לדון בו ולקבל הכרעה לגביו, הוא הערכאה הדנה בהליך שבמסגרתו נעשה המעשה האמור, ובלבד שהמתלונן היה צד לאותו הליך; (4) התלונה הוגשה לאחר שעברה שנה מיום המעשה שעליו נסבה התלונה או מהיום שעילת התלונה נודעה למתלונן, לפי המאוחר, ואם התלונה מתייחסת למעשה שנוגע להליך משפטי שהסתיים – שנה מיום שניתן פסק דין חלוט באותו הליך משפטי. (4) התלונה הוגשה לאחר שעברה שנה מיום המעשה שעליו נסבה התלונה או מהיום שעילת התלונה נודעה למתלונן, לפי המאוחר, ואם התלונה מתייחסת למעשה שנוגע להליך משפטי שהסתיים – שנה מיום שניתן פסק דין חלוט באותו הליך משפטי. (ג) החליט הנציב שלא לברר תלונה, יודיע על כך בכתב למתלונן, בצירוף נימוקיו והעתק ההודעה יימסר לנילון ולממונה עליו. (ג) החליט הנציב שלא לברר תלונה, יודיע על כך בכתב למתלונן, בצירוף נימוקיו והעתק ההודעה יימסר לנילון ולממונה עליו. (ג) החליט הנציב שלא לברר תלונה, יודיע על כך בכתב למתלונן, בצירוף נימוקיו והעתק ההודעה יימסר לנילון ולממונה עליו. (ד) טען הנילון כי אין לברר את התלונה נגדו בשל התקיימות עילה מהעילות המפורטות בסעיפים קטנים (א) או (ב) והחליט הנציב לדחות את הטענה ולברר את התלונה, יודיע על החלטתו לנילון, לממונה עליו ולמתלונן. (ד) טען הנילון כי אין לברר את התלונה נגדו בשל התקיימות עילה מהעילות המפורטות בסעיפים קטנים (א) או (ב) והחליט הנציב לדחות את הטענה ולברר את התלונה, יודיע על החלטתו לנילון, לממונה עליו ולמתלונן. (ד) טען הנילון כי אין לברר את התלונה נגדו בשל התקיימות עילה מהעילות המפורטות בסעיפים קטנים (א) או (ב) והחליט הנציב לדחות את הטענה ולברר את התלונה, יודיע על החלטתו לנילון, לממונה עליו ולמתלונן. (ה) הודיע מי שהוא ממונה ישיר או עקיף על הנילון, בכתב, לנציב כי הנילון פעל לפי הוראת גורם מקצועי בכיר ממנו או מתוך ציות לנהלים מחייבים או לדרכי עבודה מקובלות, רשאי הנציב להפסיק את בירור התלונה; היה הגורם המקצועי האמור מייצג המדינה בערכאות, רשאי הנציב לקבוע כי לצורך המשך בירור התלונה יהיה הגורם המקצועי האמור – הנילון, ושמו של הנילון המקורי יימחק מהתלונה והבירור לגביו ייפסק. (ה) הודיע מי שהוא ממונה ישיר או עקיף על הנילון, בכתב, לנציב כי הנילון פעל לפי הוראת גורם מקצועי בכיר ממנו או מתוך ציות לנהלים מחייבים או לדרכי עבודה מקובלות, רשאי הנציב להפסיק את בירור התלונה; היה הגורם המקצועי האמור מייצג המדינה בערכאות, רשאי הנציב לקבוע כי לצורך המשך בירור התלונה יהיה הגורם המקצועי האמור – הנילון, ושמו של הנילון המקורי יימחק מהתלונה והבירור לגביו ייפסק. (ה) הודיע מי שהוא ממונה ישיר או עקיף על הנילון, בכתב, לנציב כי הנילון פעל לפי הוראת גורם מקצועי בכיר ממנו או מתוך ציות לנהלים מחייבים או לדרכי עבודה מקובלות, רשאי הנציב להפסיק את בירור התלונה; היה הגורם המקצועי האמור מייצג המדינה בערכאות, רשאי הנציב לקבוע כי לצורך המשך בירור התלונה יהיה הגורם המקצועי האמור – הנילון, ושמו של הנילון המקורי יימחק מהתלונה והבירור לגביו ייפסק. פעולה לפי הוראות גורם מקצועי בכיר ממנו – לא ברור כיצד יתכן מצב שבו מייצג פועל לפי הוראה של גורם מקצועי שבכיר ממנו, אך גורם זה אינו מוגדר כ"מייצג"? האם מייצגים מקבלים הוראות מגורמים מקצועיים בכירים מהם שאינם בגדר "מייצגים"? אם כן – האם אין בכך כדי לפגוע בעצמאות שיקול הדעת שלהם? ככל שאמנם יש גורמים מקצועיים שבכירים מהמייצג ובעלי סמכות לתת לו הוראות כיצד לפעול, יש מקום לשקול לראות אותם כ"מייצגים" לעניין האפשרות לברר נגדם תלונה. פעולה לפי הוראות גורם מקצועי בכיר ממנו – לא ברור כיצד יתכן מצב שבו מייצג פועל לפי הוראה של גורם מקצועי שבכיר ממנו, אך גורם זה אינו מוגדר כ"מייצג"? האם מייצגים מקבלים הוראות מגורמים מקצועיים בכירים מהם שאינם בגדר "מייצגים"? אם כן – האם אין בכך כדי לפגוע בעצמאות שיקול הדעת שלהם? ככל שאמנם יש גורמים מקצועיים שבכירים מהמייצג ובעלי סמכות לתת לו הוראות כיצד לפעול, יש מקום לשקול לראות אותם כ"מייצגים" לעניין האפשרות לברר נגדם תלונה. פעולה לפי הוראות גורם מקצועי בכיר ממנו – לא ברור כיצד יתכן מצב שבו מייצג פועל לפי הוראה של גורם מקצועי שבכיר ממנו, אך גורם זה אינו מוגדר כ"מייצג"? האם מייצגים מקבלים הוראות מגורמים מקצועיים בכירים מהם שאינם בגדר "מייצגים"? אם כן – האם אין בכך כדי לפגוע בעצמאות שיקול הדעת שלהם? ככל שאמנם יש גורמים מקצועיים שבכירים מהמייצג ובעלי סמכות לתת לו הוראות כיצד לפעול, יש מקום לשקול לראות אותם כ"מייצגים" לעניין האפשרות לברר נגדם תלונה. דרכי הבירור ומשכו 16. (א) הנציב רשאי לברר את התלונה בכל דרך שימצא לנכון והוא אינו כפוף לסדרי דין או לדיני הראיות. (א) הנציב רשאי לברר את התלונה בכל דרך שימצא לנכון והוא אינו כפוף לסדרי דין או לדיני הראיות. (א) הנציב רשאי לברר את התלונה בכל דרך שימצא לנכון והוא אינו כפוף לסדרי דין או לדיני הראיות. (ב) הנציב את התלונה לידיעת הנילון ולידיעת הממונה עליו, יעביר להם כל חומר או מידע הנוגע לעניין שנמצא בידיו וכל חומר או מידע נוסף כאמור שהגיע לידיו בהמשך הבירור וייתן לכל אחד מהם הזדמנות נאותה להשיב על התלונה, וכן רשאי הוא לדרוש מהם כי ישיבו עליה בתוך התקופה הנקובה בדרישתו ובדרך שיקבע, לרבות צירוף אסמכתאות לתמיכה בתשובה, ככל שישנן. (ב) הנציב את התלונה לידיעת הנילון ולידיעת הממונה עליו, יעביר להם כל חומר או מידע הנוגע לעניין שנמצא בידיו וכל חומר או מידע נוסף כאמור שהגיע לידיו בהמשך הבירור וייתן לכל אחד מהם הזדמנות נאותה להשיב על התלונה, וכן רשאי הוא לדרוש מהם כי ישיבו עליה בתוך התקופה הנקובה בדרישתו ובדרך שיקבע, לרבות צירוף אסמכתאות לתמיכה בתשובה, ככל שישנן. (ב) הנציב את התלונה לידיעת הנילון ולידיעת הממונה עליו, יעביר להם כל חומר או מידע הנוגע לעניין שנמצא בידיו וכל חומר או מידע נוסף כאמור שהגיע לידיו בהמשך הבירור וייתן לכל אחד מהם הזדמנות נאותה להשיב על התלונה, וכן רשאי הוא לדרוש מהם כי ישיבו עליה בתוך התקופה הנקובה בדרישתו ובדרך שיקבע, לרבות צירוף אסמכתאות לתמיכה בתשובה, ככל שישנן. () לצורך בירור התלונה רשאי הנציב לשמוע את המתלונן או כל אדם אחר. () לצורך בירור התלונה רשאי הנציב לשמוע את המתלונן או כל אדם אחר. () לצורך בירור התלונה רשאי הנציב לשמוע את המתלונן או כל אדם אחר. () ראה הנציב הנילון עלול להיפגע מתוצאות הבירור, יודיע לו על כך וייתן לו הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו. () ראה הנציב הנילון עלול להיפגע מתוצאות הבירור, יודיע לו על כך וייתן לו הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו. () ראה הנציב הנילון עלול להיפגע מתוצאות הבירור, יודיע לו על כך וייתן לו הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו. (ה) ראה הנציב שאדם אחר עלול להיפגע מהבירור או מתוצאותיו, יודיע לו הנציב על כך, יעביר לו כל חומר או מידע הנוגע לעניין שנמצא בידיו, וייתן לו הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו בדרך שיראה לנכון ובתוך תקופה שיקבע. (ה) ראה הנציב שאדם אחר עלול להיפגע מהבירור או מתוצאותיו, יודיע לו הנציב על כך, יעביר לו כל חומר או מידע הנוגע לעניין שנמצא בידיו, וייתן לו הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו בדרך שיראה לנכון ובתוך תקופה שיקבע. (ה) ראה הנציב שאדם אחר עלול להיפגע מהבירור או מתוצאותיו, יודיע לו הנציב על כך, יעביר לו כל חומר או מידע הנוגע לעניין שנמצא בידיו, וייתן לו הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו בדרך שיראה לנכון ובתוך תקופה שיקבע. (ו) לצורך הבירור, רשאי הנציב לקבל מכל אדם או גוף, בתוך תקופה שיקבע ובאופן שיקבע, כל ידיעה או מסמך העשויים לדעתו לסייע בבירור התלונה, לרבות דברים שנמסרו במסגרת הליך בבית משפט הדן בדלתיים סגורות לפי סעיף 68(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984‏, והכול למעט ידיעה או מסמך שחל עליהם חיסיון על פי דין; קיבל הנציב ידיעה או מסמך אשר חלות לגביהם הגבלות בדבר גילוי או פרסום על פי דין, . (ו) לצורך הבירור, רשאי הנציב לקבל מכל אדם או גוף, בתוך תקופה שיקבע ובאופן שיקבע, כל ידיעה או מסמך העשויים לדעתו לסייע בבירור התלונה, לרבות דברים שנמסרו במסגרת הליך בבית משפט הדן בדלתיים סגורות לפי סעיף 68(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984‏, והכול למעט ידיעה או מסמך שחל עליהם חיסיון על פי דין; קיבל הנציב ידיעה או מסמך אשר חלות לגביהם הגבלות בדבר גילוי או פרסום על פי דין, . (ו) לצורך הבירור, רשאי הנציב לקבל מכל אדם או גוף, בתוך תקופה שיקבע ובאופן שיקבע, כל ידיעה או מסמך העשויים לדעתו לסייע בבירור התלונה, לרבות דברים שנמסרו במסגרת הליך בבית משפט הדן בדלתיים סגורות לפי סעיף 68(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984‏, והכול למעט ידיעה או מסמך שחל עליהם חיסיון על פי דין; קיבל הנציב ידיעה או מסמך אשר חלות לגביהם הגבלות בדבר גילוי או פרסום על פי דין, . (ז) מי שנדרש למסור ידיעה או מסמך כאמור בסעיף קטן (ו), ימלא אחר הדרישה ויהיה חייב להשיב נכונה על כל שאלה שנשאל בידי הנציב, למעט שאלות שהתשובות עליהן יהיה בהן כדי להעמידו בסכנת אשמה פלילית. (ז) מי שנדרש למסור ידיעה או מסמך כאמור בסעיף קטן (ו), ימלא אחר הדרישה ויהיה חייב להשיב נכונה על כל שאלה שנשאל בידי הנציב, למעט שאלות שהתשובות עליהן יהיה בהן כדי להעמידו בסכנת אשמה פלילית. (ז) מי שנדרש למסור ידיעה או מסמך כאמור בסעיף קטן (ו), ימלא אחר הדרישה ויהיה חייב להשיב נכונה על כל שאלה שנשאל בידי הנציב, למעט שאלות שהתשובות עליהן יהיה בהן כדי להעמידו בסכנת אשמה פלילית. (ח) בירור התלונה יסתיים בהקדם האפשרי, ולכל המאוחר בתוך שנה מיום הגשתה, אלא אם כן לא ניתן לסיימה במועד האמור מטעמים שיירשמו. (ח) בירור התלונה יסתיים בהקדם האפשרי, ולכל המאוחר בתוך שנה מיום הגשתה, אלא אם כן לא ניתן לסיימה במועד האמור מטעמים שיירשמו. (ח) בירור התלונה יסתיים בהקדם האפשרי, ולכל המאוחר בתוך שנה מיום הגשתה, אלא אם כן לא ניתן לסיימה במועד האמור מטעמים שיירשמו. הפסקת הבירור 17. (א) הנציב יפסיק את בירור התלונה אם נוכח שהתקיימה עילה מהעילות המצדיקות שלא לפתוח בבירור התלונה לפי חוק זה. (א) הנציב יפסיק את בירור התלונה אם נוכח שהתקיימה עילה מהעילות המצדיקות שלא לפתוח בבירור התלונה לפי חוק זה. (א) הנציב יפסיק את בירור התלונה אם נוכח שהתקיימה עילה מהעילות המצדיקות שלא לפתוח בבירור התלונה לפי חוק זה. (ב) הנציב רשאי להפסיק את בירור התלונה אם נוכח שהתקיים אחד מאלה: (ב) הנציב רשאי להפסיק את בירור התלונה אם נוכח שהתקיים אחד מאלה: (ב) הנציב רשאי להפסיק את בירור התלונה אם נוכח שהתקיים אחד מאלה: (1) עניין התלונה בא על תיקונו; (1) עניין התלונה בא על תיקונו; (2) המתלונן ביטל את תלונתו; (2) המתלונן ביטל את תלונתו; (3) התלונה מתייחסת לגורם שחדל להיות מייצג המדינה בערכאות. (3) התלונה מתייחסת לגורם שחדל להיות מייצג המדינה בערכאות. (ג) טען הנילון כי יכולתו להתגונן מפני התלונה נפגעת באופן משמעותי בשל כך שמידע הדרוש לצורך הגנתו הוא מידע שגילויו אסור על פי דין, ומצא היועץ המשפטי לממשלה כי טענתו מוצדקת, רשאי הוא להודיע על הפסקת בירור התלונה, והנציב יפסיק את בירורה. (ג) טען הנילון כי יכולתו להתגונן מפני התלונה נפגעת באופן משמעותי בשל כך שמידע הדרוש לצורך הגנתו הוא מידע שגילויו אסור על פי דין, ומצא היועץ המשפטי לממשלה כי טענתו מוצדקת, רשאי הוא להודיע על הפסקת בירור התלונה, והנציב יפסיק את בירורה. (ג) טען הנילון כי יכולתו להתגונן מפני התלונה נפגעת באופן משמעותי בשל כך שמידע הדרוש לצורך הגנתו הוא מידע שגילויו אסור על פי דין, ומצא היועץ המשפטי לממשלה כי טענתו מוצדקת, רשאי הוא להודיע על הפסקת בירור התלונה, והנציב יפסיק את בירורה. סמכותו של היועץ המשפטי לממשלה בהליך הבירור – הוראה המכפיפה את הגורם המבקר לגוף המבוקר, כך שהגוף המבוקר הוא זה שיחליט האם הגוף המבקר יוכל להמשיך ולברר את התלונה נגדו, נראית בעייתית ומוקשית. עמדנו על סוגיה זו לעיל ובמסגרת מסמך הרקע. כפי שאמרנו לעיל, ככל שמוצדק להפסיק בירור תלונה במקרה המוצע, מי שאמור לקבוע זאת הוא הנציב. בדיוק כפי שהנציב – ולא היועץ – הוא זה שקובע האם מתקיימים תנאי הסף לבירור התלונה או האם התלונה היא קנטרנית. סמכותו של היועץ המשפטי לממשלה בהליך הבירור – הוראה המכפיפה את הגורם המבקר לגוף המבוקר, כך שהגוף המבוקר הוא זה שיחליט האם הגוף המבקר יוכל להמשיך ולברר את התלונה נגדו, נראית בעייתית ומוקשית. עמדנו על סוגיה זו לעיל ובמסגרת מסמך הרקע. כפי שאמרנו לעיל, ככל שמוצדק להפסיק בירור תלונה במקרה המוצע, מי שאמור לקבוע זאת הוא הנציב. בדיוק כפי שהנציב – ולא היועץ – הוא זה שקובע האם מתקיימים תנאי הסף לבירור התלונה או האם התלונה היא קנטרנית. סמכותו של היועץ המשפטי לממשלה בהליך הבירור – הוראה המכפיפה את הגורם המבקר לגוף המבוקר, כך שהגוף המבוקר הוא זה שיחליט האם הגוף המבקר יוכל להמשיך ולברר את התלונה נגדו, נראית בעייתית ומוקשית. עמדנו על סוגיה זו לעיל ובמסגרת מסמך הרקע. כפי שאמרנו לעיל, ככל שמוצדק להפסיק בירור תלונה במקרה המוצע, מי שאמור לקבוע זאת הוא הנציב. בדיוק כפי שהנציב – ולא היועץ – הוא זה שקובע האם מתקיימים תנאי הסף לבירור התלונה או האם התלונה היא קנטרנית. (ד) הפסיק הנציב את בירור התלונה כאמור בסעיף זה, יודיע על כך בכתב למתלונן, לנילון ולממונה עליו, בצירוף נימוקיו, והעתק ההודעה יימסר לשר וליועץ המשפטי לממשלה. (ד) הפסיק הנציב את בירור התלונה כאמור בסעיף זה, יודיע על כך בכתב למתלונן, לנילון ולממונה עליו, בצירוף נימוקיו, והעתק ההודעה יימסר לשר וליועץ המשפטי לממשלה. (ד) הפסיק הנציב את בירור התלונה כאמור בסעיף זה, יודיע על כך בכתב למתלונן, לנילון ולממונה עליו, בצירוף נימוקיו, והעתק ההודעה יימסר לשר וליועץ המשפטי לממשלה. תוצאות הבירור 18. (א) מצא הנציב שהתלונה היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן, לנילון ולממונה עליו; הנציב רשאי להמליץ לפני הנילון ולפני הממונה עליו, על הצורך בתיקון ליקוי שהעלה הבירור ועל הדרך והמועד לתיקונו; עותק מההחלטה כאמור יימסר לשר וליועץ המשפטי לממשלה. (א) מצא הנציב שהתלונה היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן, לנילון ולממונה עליו; הנציב רשאי להמליץ לפני הנילון ולפני הממונה עליו, על הצורך בתיקון ליקוי שהעלה הבירור ועל הדרך והמועד לתיקונו; עותק מההחלטה כאמור יימסר לשר וליועץ המשפטי לממשלה. (א) מצא הנציב שהתלונה היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן, לנילון ולממונה עליו; הנציב רשאי להמליץ לפני הנילון ולפני הממונה עליו, על הצורך בתיקון ליקוי שהעלה הבירור ועל הדרך והמועד לתיקונו; עותק מההחלטה כאמור יימסר לשר וליועץ המשפטי לממשלה. פירוט תמצית הממצאים – בסעיף 22(א) לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים (המקביל לסעיף 18(א) המוצע), נקבע כי בהודעה ששולח הנציב למתלונן, לנילון ולכל יתר הגורמים הרלוונטיים, הוא רשאי לפרט את תמצית ממצאיו, כולם או חלקם. הוראה דומה יש גם בסעיף 43(א) לחוק מבקר המדינה לגבי נציב תלונות הציבור. למען אחידות הניסוח בין החוקים, וכדי שהמתלונן ידע לא רק שהתלונה היתה מוצדקת אלא מה היו ממצאי הנציב וכיצד הגיע למסקנתו, יש להוסיף הוראה מעין זו גם בסעיף 18(א) המוצע, הן במקרה שהתלונה נמצאת מוצדקת והן במקרה שבו התלונה נמצאת לא מוצדקת. פירוט תמצית הממצאים – בסעיף 22(א) לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים (המקביל לסעיף 18(א) המוצע), נקבע כי בהודעה ששולח הנציב למתלונן, לנילון ולכל יתר הגורמים הרלוונטיים, הוא רשאי לפרט את תמצית ממצאיו, כולם או חלקם. הוראה דומה יש גם בסעיף 43(א) לחוק מבקר המדינה לגבי נציב תלונות הציבור. למען אחידות הניסוח בין החוקים, וכדי שהמתלונן ידע לא רק שהתלונה היתה מוצדקת אלא מה היו ממצאי הנציב וכיצד הגיע למסקנתו, יש להוסיף הוראה מעין זו גם בסעיף 18(א) המוצע, הן במקרה שהתלונה נמצאת מוצדקת והן במקרה שבו התלונה נמצאת לא מוצדקת. פירוט תמצית הממצאים – בסעיף 22(א) לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים (המקביל לסעיף 18(א) המוצע), נקבע כי בהודעה ששולח הנציב למתלונן, לנילון ולכל יתר הגורמים הרלוונטיים, הוא רשאי לפרט את תמצית ממצאיו, כולם או חלקם. הוראה דומה יש גם בסעיף 43(א) לחוק מבקר המדינה לגבי נציב תלונות הציבור. למען אחידות הניסוח בין החוקים, וכדי שהמתלונן ידע לא רק שהתלונה היתה מוצדקת אלא מה היו ממצאי הנציב וכיצד הגיע למסקנתו, יש להוסיף הוראה מעין זו גם בסעיף 18(א) המוצע, הן במקרה שהתלונה נמצאת מוצדקת והן במקרה שבו התלונה נמצאת לא מוצדקת. (ב) התקבלה המלצה על צורך בתיקון ליקוי כאמור בסעיף קטן (א), יודיעו הנילון והממונה עליו, לנציב, על הצעדים שננקטו לתיקון הליקוי; לא התקבלה הודעה כאמור בתוך זמן סביר, או שההודעה אינה מניחה את דעתו של הנציב, רשאי הוא להביא את העניין לפני השר והיועץ המשפטי לממשלה. (ב) התקבלה המלצה על צורך בתיקון ליקוי כאמור בסעיף קטן (א), יודיעו הנילון והממונה עליו, לנציב, על הצעדים שננקטו לתיקון הליקוי; לא התקבלה הודעה כאמור בתוך זמן סביר, או שההודעה אינה מניחה את דעתו של הנציב, רשאי הוא להביא את העניין לפני השר והיועץ המשפטי לממשלה. (ב) התקבלה המלצה על צורך בתיקון ליקוי כאמור בסעיף קטן (א), יודיעו הנילון והממונה עליו, לנציב, על הצעדים שננקטו לתיקון הליקוי; לא התקבלה הודעה כאמור בתוך זמן סביר, או שההודעה אינה מניחה את דעתו של הנציב, רשאי הוא להביא את העניין לפני השר והיועץ המשפטי לממשלה. (ג) מצא הנציב שהתלונה לא היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן, לנילון ולממונה עליו, ויציין את נימוקיו. (ג) מצא הנציב שהתלונה לא היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן, לנילון ולממונה עליו, ויציין את נימוקיו. (ג) מצא הנציב שהתלונה לא היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן, לנילון ולממונה עליו, ויציין את נימוקיו. (ד) העלה בירור התלונה חשש שנעברה עבירה פלילית או משמעתית, יביא הנציב את העניין לידיעת השר והיועץ המשפטי לממשלה. (ד) העלה בירור התלונה חשש שנעברה עבירה פלילית או משמעתית, יביא הנציב את העניין לידיעת השר והיועץ המשפטי לממשלה. (ד) העלה בירור התלונה חשש שנעברה עבירה פלילית או משמעתית, יביא הנציב את העניין לידיעת השר והיועץ המשפטי לממשלה. פרק ד': שונות פרק ד': שונות פרק ד': שונות דין וחשבון 19. (א) הנציב יגיש לשר וליועץ המשפטי לממשלה, מדי שנה, דין וחשבון לגבי השנה שהסתיימה (להלן – דין וחשבון שנתי), ובו סקירה שתתייחס, בין השאר, לפעולות הנציבות בעניינים האלה, בחלוקה לפי סוגי מייצגי המדינה בערכאות ולפי הגופים או היחידות שבמסגרתם הם מועסקים: (א) הנציב יגיש לשר וליועץ המשפטי לממשלה, מדי שנה, דין וחשבון לגבי השנה שהסתיימה (להלן – דין וחשבון שנתי), ובו סקירה שתתייחס, בין השאר, לפעולות הנציבות בעניינים האלה, בחלוקה לפי סוגי מייצגי המדינה בערכאות ולפי הגופים או היחידות שבמסגרתם הם מועסקים: (א) הנציב יגיש לשר וליועץ המשפטי לממשלה, מדי שנה, דין וחשבון לגבי השנה שהסתיימה (להלן – דין וחשבון שנתי), ובו סקירה שתתייחס, בין השאר, לפעולות הנציבות בעניינים האלה, בחלוקה לפי סוגי מייצגי המדינה בערכאות ולפי הגופים או היחידות שבמסגרתם הם מועסקים: (1) מספר התלונות שהוגשו ומספר התלונות שבוררו; (1) מספר התלונות שהוגשו ומספר התלונות שבוררו; (2) מספר התלונות שנמצאו מוצדקות; (2) מספר התלונות שנמצאו מוצדקות; (3) הטעמים לאי-בירור התלונות; (3) הטעמים לאי-בירור התלונות; (4) זמן הבירור הממוצע בתלונות שבוררו; (4) זמן הבירור הממוצע בתלונות שבוררו; (5) מספר התלונות שבירורן טרם הסתיים; (5) מספר התלונות שבירורן טרם הסתיים; (6) סוגי העניינים שלגביהם הוגשו תלונות; (6) סוגי העניינים שלגביהם הוגשו תלונות; (7) המלצות מרכזיות באשר לטיפול בליקויים ותיקונם; (7) המלצות מרכזיות באשר לטיפול בליקויים ותיקונם; (8) מספר התלונות שהעלו חשש לעבירה פלילית ולעבירה משמעתית, אם היו כאלה; (8) מספר התלונות שהעלו חשש לעבירה פלילית ולעבירה משמעתית, אם היו כאלה; (9) תיאור הטיפול בתלונות תוך השמטה של פרטים אישיים או פרטים שיכולים להביא לזיהוי של המתלונן, הנילון או אדם אחר. (9) תיאור הטיפול בתלונות תוך השמטה של פרטים אישיים או פרטים שיכולים להביא לזיהוי של המתלונן, הנילון או אדם אחר. (ב) הנציב ימסור העתק של הדין וחשבון השנתי לשר לביטחון הפנים ולמפקח הכללי של משטרת ישראל. (ב) הנציב ימסור העתק של הדין וחשבון השנתי לשר לביטחון הפנים ולמפקח הכללי של משטרת ישראל. (ב) הנציב ימסור העתק של הדין וחשבון השנתי לשר לביטחון הפנים ולמפקח הכללי של משטרת ישראל. (ג) הנציב רשאי להגיש לשר וליועץ המשפטי לממשלה דין וחשבון מיוחד קודם להגשת הדין וחשבון השנתי. (ג) הנציב רשאי להגיש לשר וליועץ המשפטי לממשלה דין וחשבון מיוחד קודם להגשת הדין וחשבון השנתי. (ג) הנציב רשאי להגיש לשר וליועץ המשפטי לממשלה דין וחשבון מיוחד קודם להגשת הדין וחשבון השנתי. (ד) השר יפרסם לציבור כל דין וחשבון שיוגש אליו לפי סעיף זה, בדרך שימצא לנכון. (ד) השר יפרסם לציבור כל דין וחשבון שיוגש אליו לפי סעיף זה, בדרך שימצא לנכון. (ד) השר יפרסם לציבור כל דין וחשבון שיוגש אליו לפי סעיף זה, בדרך שימצא לנכון. סודיות 20. (א) הנציב ועובדי הנציבות חייבים לשמור בסוד כל ידיעה שהגיעה אליהם עקב עבודתם, לא לעשות בה שימוש ולא לגלותה לאחר, אלא לשם ביצוע תפקידיהם לפי חוק זה; הנציב ועובדי הנציבות יחתמו על כתב שמירה על סודיות עם תחילת עבודתם. (א) הנציב ועובדי הנציבות חייבים לשמור בסוד כל ידיעה שהגיעה אליהם עקב עבודתם, לא לעשות בה שימוש ולא לגלותה לאחר, אלא לשם ביצוע תפקידיהם לפי חוק זה; הנציב ועובדי הנציבות יחתמו על כתב שמירה על סודיות עם תחילת עבודתם. (א) הנציב ועובדי הנציבות חייבים לשמור בסוד כל ידיעה שהגיעה אליהם עקב עבודתם, לא לעשות בה שימוש ולא לגלותה לאחר, אלא לשם ביצוע תפקידיהם לפי חוק זה; הנציב ועובדי הנציבות יחתמו על כתב שמירה על סודיות עם תחילת עבודתם. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) – (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) – (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) – (1) רשאי היועץ המשפטי לממשלה לקבל לידיו, לפי דרישתו, עותק מכל חומר או מידע המצוי בידי הנציב או עובדי הנציבות שהושג במסגרת מילוי תפקידם, ואשר דרוש ליועץ המשפטי לממשלה לצורך הפעלת סמכויותיו במסגרת תפקידו; (1) רשאי היועץ המשפטי לממשלה לקבל לידיו, לפי דרישתו, עותק מכל חומר או מידע המצוי בידי הנציב או עובדי הנציבות שהושג במסגרת מילוי תפקידם, ואשר דרוש ליועץ המשפטי לממשלה לצורך הפעלת סמכויותיו במסגרת תפקידו; סמכות היועץ לדרוש חומר מהנציב – סמכותו של היועץ לדרוש חומר מהנציב לפי ההסדר המוצע, רחבה בהרבה מסמכותו המקבילה של נשיא ביהמ"ש העליון לדרוש חומר מנציב תלונות הציבור על שופטים: (א) היא אינה מוגבלת רק לתקופה שלאחר סיום בירור התלונה; (ב) מטרת דרישת החומר היא רחבה וכוללת את ביצוע כל תפקידי היועץ. המשמעות המעשית של ההוראה היא שחובת הסודיות אינה רלוונטית לגבי היועץ. הוראה זו מעוררת קשיים: ראשית, הקושי שבהענקת סמכות מעין זו במקרה שבו התלונה היא נגד היועץ עצמו הוא ברור; שנית, ניסוח כה רחב עלול לאפשר בירורים מקבילים ואף מתחרים של הנציב ושל היועץ, דבר שעלול לשבש את עבודתו של הנציב, ולהחטיא את מטרת החוק. נוכח האמור, מוצע להשוות את ההסדר המוצע לזה הקיים אצל שופטים, שם שר המשפטים או נשיא בית המשפט העליון רשאי לקבל עותק מכל חומר המצוי בנציבות, ובלבד שחומר או מידע לגבי תלונה מסוימת יימסר לאחר שהטיפול בה התקיים. גם כאן, מוצע לאפשר ליועץ לדרוש מידע לגבי תלונה מסוימת, רק לאחר סיום הטיפול בה על ידי הנציב. סמכות היועץ לדרוש חומר מהנציב – סמכותו של היועץ לדרוש חומר מהנציב לפי ההסדר המוצע, רחבה בהרבה מסמכותו המקבילה של נשיא ביהמ"ש העליון לדרוש חומר מנציב תלונות הציבור על שופטים: (א) היא אינה מוגבלת רק לתקופה שלאחר סיום בירור התלונה; (ב) מטרת דרישת החומר היא רחבה וכוללת את ביצוע כל תפקידי היועץ. המשמעות המעשית של ההוראה היא שחובת הסודיות אינה רלוונטית לגבי היועץ. הוראה זו מעוררת קשיים: ראשית, הקושי שבהענקת סמכות מעין זו במקרה שבו התלונה היא נגד היועץ עצמו הוא ברור; שנית, ניסוח כה רחב עלול לאפשר בירורים מקבילים ואף מתחרים של הנציב ושל היועץ, דבר שעלול לשבש את עבודתו של הנציב, ולהחטיא את מטרת החוק. נוכח האמור, מוצע להשוות את ההסדר המוצע לזה הקיים אצל שופטים, שם שר המשפטים או נשיא בית המשפט העליון רשאי לקבל עותק מכל חומר המצוי בנציבות, ובלבד שחומר או מידע לגבי תלונה מסוימת יימסר לאחר שהטיפול בה התקיים. גם כאן, מוצע לאפשר ליועץ לדרוש מידע לגבי תלונה מסוימת, רק לאחר סיום הטיפול בה על ידי הנציב. (2) סבר הנציב כי בירור תלונה מעלה חשש שנעברה עבירה משמעתית על פי דין, יהיה השר רשאי לקבל לידיו, לפי דרישתו, עותק מכל חומר או מידע המצוי בידי הנציב או עובדי הנציבות, שהושג במסגרת מילוי תפקידם, ואשר דרוש לשר לצורך הפעלת סמכותו לנקוט בהליך משמעתי, אלא אם כן קבע היועץ המשפטי לממשלה כי קיימת מניעה להעביר את החומר או המידע כאמור. (2) סבר הנציב כי בירור תלונה מעלה חשש שנעברה עבירה משמעתית על פי דין, יהיה השר רשאי לקבל לידיו, לפי דרישתו, עותק מכל חומר או מידע המצוי בידי הנציב או עובדי הנציבות, שהושג במסגרת מילוי תפקידם, ואשר דרוש לשר לצורך הפעלת סמכותו לנקוט בהליך משמעתי, אלא אם כן קבע היועץ המשפטי לממשלה כי קיימת מניעה להעביר את החומר או המידע כאמור. (1) סמכות שר המשפטים לקבל לידיו עותק מחומר המצוי בידי הנציב – בהסדר המוצע יש שינויים משמעותיים לעומת ההסדר המקביל לגבי שופטים: (א) לפי המוצע לשר המשפטים לא תהיה סמכות לדרוש את המידע מהנציב אלא רק אם הנציב סבר שיש חשש לעבירה משמעתית השר יהיה רשאי לקבל לידיו את המידע – לא ברור מהי ההצדקה לשינוי זה; (ב) היועץ המשפטי לממשלה רשאי יהיה לקבוע כי קיימת מניעה מלהעביר את החומר או המידע לשר. גם כאן ההצדקה לשינוי אינה ברורה: 1) כלל לא ברור באיזה סוג של "מניעה" מדובר? 2) מדוע לגבי שופטים היועץ אינו משמש כ"צנזור" שמחליט אם קיימת מניעה להעברת המידע לשר, ודווקא לגבי מייצגים נדרשת הוראה מעין זו? ג) גם אם יש צורך ב"צנזור" שכזה לא ברור מדוע היועץ המשפטי לממשלה הוא זה שישמש כ"צנזור" ולא הנציב? נוכח האמור, נראה כי יש להשוות את ההסדר המוצע לגבי מייצגים לזה הקיים לגבי שופטים. (2) מייצגים שאינם עובדי משרד המשפטים – כיצד יוכלו השרים שאחראים על מייצגים שאינם עובדי משרד המשפטים להיחשף לחומר הרלוונטי כדי להפעיל, במקום שבו נדרש הדבר, את הדין המשמעתי נגד המייצגים? (1) סמכות שר המשפטים לקבל לידיו עותק מחומר המצוי בידי הנציב – בהסדר המוצע יש שינויים משמעותיים לעומת ההסדר המקביל לגבי שופטים: (א) לפי המוצע לשר המשפטים לא תהיה סמכות לדרוש את המידע מהנציב אלא רק אם הנציב סבר שיש חשש לעבירה משמעתית השר יהיה רשאי לקבל לידיו את המידע – לא ברור מהי ההצדקה לשינוי זה; (ב) היועץ המשפטי לממשלה רשאי יהיה לקבוע כי קיימת מניעה מלהעביר את החומר או המידע לשר. גם כאן ההצדקה לשינוי אינה ברורה: 1) כלל לא ברור באיזה סוג של "מניעה" מדובר? 2) מדוע לגבי שופטים היועץ אינו משמש כ"צנזור" שמחליט אם קיימת מניעה להעברת המידע לשר, ודווקא לגבי מייצגים נדרשת הוראה מעין זו? ג) גם אם יש צורך ב"צנזור" שכזה לא ברור מדוע היועץ המשפטי לממשלה הוא זה שישמש כ"צנזור" ולא הנציב? נוכח האמור, נראה כי יש להשוות את ההסדר המוצע לגבי מייצגים לזה הקיים לגבי שופטים. (2) מייצגים שאינם עובדי משרד המשפטים – כיצד יוכלו השרים שאחראים על מייצגים שאינם עובדי משרד המשפטים להיחשף לחומר הרלוונטי כדי להפעיל, במקום שבו נדרש הדבר, את הדין המשמעתי נגד המייצגים? (ג) השר והיועץ המשפטי לממשלה כאחד, רשאים להתיר פרסום פרטי תלונה מסוימת שהטיפול בה הסתיים, לרבות תמצית ממצאי הבירור, אם נמצא שקיים עניין ציבורי המצדיק את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, ולאחר שניתנה למי שעלול להיפגע מהפרסום הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו. (ג) השר והיועץ המשפטי לממשלה כאחד, רשאים להתיר פרסום פרטי תלונה מסוימת שהטיפול בה הסתיים, לרבות תמצית ממצאי הבירור, אם נמצא שקיים עניין ציבורי המצדיק את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, ולאחר שניתנה למי שעלול להיפגע מהפרסום הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו. (ג) השר והיועץ המשפטי לממשלה כאחד, רשאים להתיר פרסום פרטי תלונה מסוימת שהטיפול בה הסתיים, לרבות תמצית ממצאי הבירור, אם נמצא שקיים עניין ציבורי המצדיק את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, ולאחר שניתנה למי שעלול להיפגע מהפרסום הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו. איסור פרסום במהלך בירור התלונה ולאחר סיום הבירור – במסגרת דיוני ועדת החוקה בכנסת ה-18 בהצעת חוק ממשלתית לתיקון חוק נציב תלונות הציבור על שופטים (שהדיונים בה לא הושלמו), היו חברי הוועדה בדעה כי זכות הציבור לדעת והחשיבות של אמון הציבור במערכת השיפוט גוברים על החשש לפגיעה בפרטיותו ובשמו הטוב של השופט, ועל כך יש להרחיב את פרסום ממצאי התלונות ולא להצר אותם. לאחר מספר דיונים בוועדה, המתווה שהסתמן היה שכל החלטה סופית תפורסם וחובת הסודיות תחול רק על החומר שנמצא במסגרת הליך הבירור, וכי לא תינתן זכות שימוע ייחודית לשופטים לפני הפרסום. לכאורה, השיקולים שעמדו ביסוד המתווה שגיבשה הוועדה לגבי נציב תלונות הציבור על שופטים, רלוונטיים גם בנוגע לנציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, ועל כן יש מקום לשקול מחדש מהי מדיניות הפרסום שהמחוקק מבקש לקבוע. למצער, יש מקום להיצמד למתווה הפרסום הקיים בחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, מבלי להגביל את אפשרות הפרסום בהענקת זכות טיעון נפרדת ומיוחדת לפני הפרסום. איסור פרסום במהלך בירור התלונה ולאחר סיום הבירור – במסגרת דיוני ועדת החוקה בכנסת ה-18 בהצעת חוק ממשלתית לתיקון חוק נציב תלונות הציבור על שופטים (שהדיונים בה לא הושלמו), היו חברי הוועדה בדעה כי זכות הציבור לדעת והחשיבות של אמון הציבור במערכת השיפוט גוברים על החשש לפגיעה בפרטיותו ובשמו הטוב של השופט, ועל כך יש להרחיב את פרסום ממצאי התלונות ולא להצר אותם. לאחר מספר דיונים בוועדה, המתווה שהסתמן היה שכל החלטה סופית תפורסם וחובת הסודיות תחול רק על החומר שנמצא במסגרת הליך הבירור, וכי לא תינתן זכות שימוע ייחודית לשופטים לפני הפרסום. לכאורה, השיקולים שעמדו ביסוד המתווה שגיבשה הוועדה לגבי נציב תלונות הציבור על שופטים, רלוונטיים גם בנוגע לנציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, ועל כן יש מקום לשקול מחדש מהי מדיניות הפרסום שהמחוקק מבקש לקבוע. למצער, יש מקום להיצמד למתווה הפרסום הקיים בחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, מבלי להגביל את אפשרות הפרסום בהענקת זכות טיעון נפרדת ומיוחדת לפני הפרסום. איסור פרסום במהלך בירור התלונה ולאחר סיום הבירור – במסגרת דיוני ועדת החוקה בכנסת ה-18 בהצעת חוק ממשלתית לתיקון חוק נציב תלונות הציבור על שופטים (שהדיונים בה לא הושלמו), היו חברי הוועדה בדעה כי זכות הציבור לדעת והחשיבות של אמון הציבור במערכת השיפוט גוברים על החשש לפגיעה בפרטיותו ובשמו הטוב של השופט, ועל כך יש להרחיב את פרסום ממצאי התלונות ולא להצר אותם. לאחר מספר דיונים בוועדה, המתווה שהסתמן היה שכל החלטה סופית תפורסם וחובת הסודיות תחול רק על החומר שנמצא במסגרת הליך הבירור, וכי לא תינתן זכות שימוע ייחודית לשופטים לפני הפרסום. לכאורה, השיקולים שעמדו ביסוד המתווה שגיבשה הוועדה לגבי נציב תלונות הציבור על שופטים, רלוונטיים גם בנוגע לנציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, ועל כן יש מקום לשקול מחדש מהי מדיניות הפרסום שהמחוקק מבקש לקבוע. למצער, יש מקום להיצמד למתווה הפרסום הקיים בחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, מבלי להגביל את אפשרות הפרסום בהענקת זכות טיעון נפרדת ומיוחדת לפני הפרסום. סייגים לפרסום ולמסירת מידע 21. (א) הודעה או החלטה של הנציב לפי סעיפים 17(ד) או 18 ודין וחשבון לפי סעיף 19 לא יכללו ולא יגלו חומר או מידע שמתקיים לגביהם אחד מאלה: (א) הודעה או החלטה של הנציב לפי סעיפים 17(ד) או 18 ודין וחשבון לפי סעיף 19 לא יכללו ולא יגלו חומר או מידע שמתקיים לגביהם אחד מאלה: (א) הודעה או החלטה של הנציב לפי סעיפים 17(ד) או 18 ודין וחשבון לפי סעיף 19 לא יכללו ולא יגלו חומר או מידע שמתקיים לגביהם אחד מאלה: (1) ראש הממשלה או שר הביטחון הודיעו לנציב בכתב כי גילוים עלול לפגוע בביטחון המדינה; (1) ראש הממשלה או שר הביטחון הודיעו לנציב בכתב כי גילוים עלול לפגוע בביטחון המדינה; (2) ראש הממשלה או שר החוץ הודיעו לנציב בכתב כי גילוים עלול לפגוע ביחסי החוץ; (2) ראש הממשלה או שר החוץ הודיעו לנציב בכתב כי גילוים עלול לפגוע ביחסי החוץ; (3) שר משרי הממשלה הודיע לנציב בכתב כי גילוים עלול לפגוע בעניין ציבורי חשוב; (3) שר משרי הממשלה הודיע לנציב בכתב כי גילוים עלול לפגוע בעניין ציבורי חשוב; (4) פרסומם או גילוים אסור על פי דין; (4) פרסומם או גילוים אסור על פי דין; סייגים למסירת מידע שאינם קיימים אצל מבררי התלונות האחרים – הסייגים של עניין ציבורי חשוב (ס"ק (א)(3)), פרסום או גילוי שאסור על פי דין (ס"ק (א)(4)), מידע בדבר דיונים פנימיים וכו' (ס"ק (א)(5)) ומידע שעלול לפגוע שלא כדין בפרטיות (ס"ק (א)(6)), אינם קיימים לא אצל נציב תלונות הציבור על שופטים, לא אצל מבקר המדינה ולא אצל נציב קבילת החיילים. משכך, לא ברור מה שונה נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות מכל יתר מבררי התלונות המוסמכים, שדווקא בו יש הצדקה להוספת כל הסייגים הללו? סייגים למסירת מידע שאינם קיימים אצל מבררי התלונות האחרים – הסייגים של עניין ציבורי חשוב (ס"ק (א)(3)), פרסום או גילוי שאסור על פי דין (ס"ק (א)(4)), מידע בדבר דיונים פנימיים וכו' (ס"ק (א)(5)) ומידע שעלול לפגוע שלא כדין בפרטיות (ס"ק (א)(6)), אינם קיימים לא אצל נציב תלונות הציבור על שופטים, לא אצל מבקר המדינה ולא אצל נציב קבילת החיילים. משכך, לא ברור מה שונה נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות מכל יתר מבררי התלונות המוסמכים, שדווקא בו יש הצדקה להוספת כל הסייגים הללו? דיונים פנימיים וכו' – העובדה שלפי חוק חופש המידע מדובר במידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור, אינה הצדקה לאסור על הנציב מלפרסם את המידע. יתירה מזאת, החשש העומד ביסוד הסייג האמור בחוק חופש המידע (=הרצון לאפשר התייעצות חופשית כך שהמידע לא יהיה חשוף לכל אדם) אינו קיים בהקשר דנן, שכן לא לכל אדם יש זכות לקבל את המידע אלא הנציב הוא זה שמחליט מהו המידע שיתפרסם ובאיזה אופן. נוכח האמור, אין הצדקה עניינית לסייג המוצע. דיונים פנימיים וכו' – העובדה שלפי חוק חופש המידע מדובר במידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור, אינה הצדקה לאסור על הנציב מלפרסם את המידע. יתירה מזאת, החשש העומד ביסוד הסייג האמור בחוק חופש המידע (=הרצון לאפשר התייעצות חופשית כך שהמידע לא יהיה חשוף לכל אדם) אינו קיים בהקשר דנן, שכן לא לכל אדם יש זכות לקבל את המידע אלא הנציב הוא זה שמחליט מהו המידע שיתפרסם ובאיזה אופן. נוכח האמור, אין הצדקה עניינית לסייג המוצע. (6) הם עלולים לפגוע שלא כדין בפרטיותו של אדם; (6) הם עלולים לפגוע שלא כדין בפרטיותו של אדם; (7) הם עלולים לפגוע שלא כדין בזכותו של אדם זולת המתלונן; (7) הם עלולים לפגוע שלא כדין בזכותו של אדם זולת המתלונן; (8) יש בהם משום גילוי סוד מקצועי או ידיעה סודית כמשמעותם לפי כל דין. (8) יש בהם משום גילוי סוד מקצועי או ידיעה סודית כמשמעותם לפי כל דין. (ב) ראה הנציב כי הודעה, החלטה או דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) עלולים לכלול או לגלות מידע כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (3) ולא נמסרה לו הודעה בעניין מראש הממשלה או מהשר הנוגע בדבר כאמור באותו סעיף קטן, יבקש הנציב את עמדת ראש הממשלה או השר הנוגע בדבר, לפני שיפרסם את המידע; לא הודיעו ראש הממשלה או השר הנוגע בדבר את עמדתם בתוך 30 ימים ממועד פניית הנציב, יראו אותם כמי שאין להם התנגדות לפרסום המידע. (ב) ראה הנציב כי הודעה, החלטה או דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) עלולים לכלול או לגלות מידע כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (3) ולא נמסרה לו הודעה בעניין מראש הממשלה או מהשר הנוגע בדבר כאמור באותו סעיף קטן, יבקש הנציב את עמדת ראש הממשלה או השר הנוגע בדבר, לפני שיפרסם את המידע; לא הודיעו ראש הממשלה או השר הנוגע בדבר את עמדתם בתוך 30 ימים ממועד פניית הנציב, יראו אותם כמי שאין להם התנגדות לפרסום המידע. (ב) ראה הנציב כי הודעה, החלטה או דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) עלולים לכלול או לגלות מידע כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (3) ולא נמסרה לו הודעה בעניין מראש הממשלה או מהשר הנוגע בדבר כאמור באותו סעיף קטן, יבקש הנציב את עמדת ראש הממשלה או השר הנוגע בדבר, לפני שיפרסם את המידע; לא הודיעו ראש הממשלה או השר הנוגע בדבר את עמדתם בתוך 30 ימים ממועד פניית הנציב, יראו אותם כמי שאין להם התנגדות לפרסום המידע. (ג) ראה הנציב כי חל אחד מהמקרים המנויים בסעיף קטן (א), רשאי הוא למסור את ההודעה, ההחלטה או הדין וחשבון כאמור באותו סעיף קטן, תוך עריכת שינויים, השמטות, או התניית תנאים או למסור אותם רק לחלק מהגורמים שאליהם יש להעביר אותם לפי חוק זה; פעל הנציב כאמור בסעיף קטן זה, יציין זאת בהודעה, בהחלטה או בדין וחשבון שהוא מוסר כאמור, אלא אם כן קיימת מניעה לכך מהטעמים המפורטים בסעיף קטן (א). (ג) ראה הנציב כי חל אחד מהמקרים המנויים בסעיף קטן (א), רשאי הוא למסור את ההודעה, ההחלטה או הדין וחשבון כאמור באותו סעיף קטן, תוך עריכת שינויים, השמטות, או התניית תנאים או למסור אותם רק לחלק מהגורמים שאליהם יש להעביר אותם לפי חוק זה; פעל הנציב כאמור בסעיף קטן זה, יציין זאת בהודעה, בהחלטה או בדין וחשבון שהוא מוסר כאמור, אלא אם כן קיימת מניעה לכך מהטעמים המפורטים בסעיף קטן (א). (ג) ראה הנציב כי חל אחד מהמקרים המנויים בסעיף קטן (א), רשאי הוא למסור את ההודעה, ההחלטה או הדין וחשבון כאמור באותו סעיף קטן, תוך עריכת שינויים, השמטות, או התניית תנאים או למסור אותם רק לחלק מהגורמים שאליהם יש להעביר אותם לפי חוק זה; פעל הנציב כאמור בסעיף קטן זה, יציין זאת בהודעה, בהחלטה או בדין וחשבון שהוא מוסר כאמור, אלא אם כן קיימת מניעה לכך מהטעמים המפורטים בסעיף קטן (א). קבילות מסמכים 22. דין וחשבון, החלטה, חוות דעת וכל מסמך אחר שהכינו הנציב או עובדי הנציבות במסגרת מילוי תפקידם, וכן הודעה שהתקבלה בידי הנציב או עובדי הנציבות במסגרת מילוי תפקידם, לא ישמשו ראיה בהליך משפטי או משמעתי, למעט במשפט פלילי בשל מסירת עדות שקר. דין וחשבון, החלטה, חוות דעת וכל מסמך אחר שהכינו הנציב או עובדי הנציבות במסגרת מילוי תפקידם, וכן הודעה שהתקבלה בידי הנציב או עובדי הנציבות במסגרת מילוי תפקידם, לא ישמשו ראיה בהליך משפטי או משמעתי, למעט במשפט פלילי בשל מסירת עדות שקר. דין וחשבון, החלטה, חוות דעת וכל מסמך אחר שהכינו הנציב או עובדי הנציבות במסגרת מילוי תפקידם, וכן הודעה שהתקבלה בידי הנציב או עובדי הנציבות במסגרת מילוי תפקידם, לא ישמשו ראיה בהליך משפטי או משמעתי, למעט במשפט פלילי בשל מסירת עדות שקר. זכויות וסעדים 23. (א) החלטותיו וממצאיו של הנציב בעניין תלונה – (א) החלטותיו וממצאיו של הנציב בעניין תלונה – (א) החלטותיו וממצאיו של הנציב בעניין תלונה – (1) אין בהם כדי להעניק למתלונן או לאדם אחר זכות או סעד, בבית משפט או בבית דין, שלא היו להם לפני כן; (1) אין בהם כדי להעניק למתלונן או לאדם אחר זכות או סעד, בבית משפט או בבית דין, שלא היו להם לפני כן; (2) אין בהם כדי למנוע מהמתלונן או מאדם אחר להשתמש בזכות או לבקש סעד שהוא זכאי להם, ואולם אם נקבע לכך מועד בחיקוק, לא יוארך המועד על ידי הגשת התלונה או בירורה. (2) אין בהם כדי למנוע מהמתלונן או מאדם אחר להשתמש בזכות או לבקש סעד שהוא זכאי להם, ואולם אם נקבע לכך מועד בחיקוק, לא יוארך המועד על ידי הגשת התלונה או בירורה. (ב) לא יזדקק בית משפט לבקשת סעד נגד החלטותיו של הנציב וממצאיו בעניין תלונה. (ב) לא יזדקק בית משפט לבקשת סעד נגד החלטותיו של הנציב וממצאיו בעניין תלונה. (ב) לא יזדקק בית משפט לבקשת סעד נגד החלטותיו של הנציב וממצאיו בעניין תלונה. פרסום הודעות 24. הודעה על הדרכים להגשת תלונה לפי חוק זה ופירוט עיקרי סמכויות הנציב הקבועות בחוק זה יפורסמו בדרך שיקבע השר. הודעה על הדרכים להגשת תלונה לפי חוק זה ופירוט עיקרי סמכויות הנציב הקבועות בחוק זה יפורסמו בדרך שיקבע השר. הודעה על הדרכים להגשת תלונה לפי חוק זה ופירוט עיקרי סמכויות הנציב הקבועות בחוק זה יפורסמו בדרך שיקבע השר. ביצוע 25. השר ממונה על ביצוע חוק זה. השר ממונה על ביצוע חוק זה. השר ממונה על ביצוע חוק זה. שמירת סמכויות בירור תלונות לפי דינים אחרים 26. אין בסמכויות הנציב לפי חוק זה כדי לגרוע – אין בסמכויות הנציב לפי חוק זה כדי לגרוע – אין בסמכויות הנציב לפי חוק זה כדי לגרוע – (1) מסמכותו של כל גוף שנתונה לו סמכות לברר תלונות לפי כל דין; (1) מסמכותו של כל גוף שנתונה לו סמכות לברר תלונות לפי כל דין; (1) מסמכותו של כל גוף שנתונה לו סמכות לברר תלונות לפי כל דין; (2) מסמכותו של היועץ המשפטי לממשלה לערוך בירורים ביחס לתפקודם של מייצגי המדינה בערכאות או כדי לגרוע מכל סמכות אחרת הנתונה לו; (2) מסמכותו של היועץ המשפטי לממשלה לערוך בירורים ביחס לתפקודם של מייצגי המדינה בערכאות או כדי לגרוע מכל סמכות אחרת הנתונה לו; (2) מסמכותו של היועץ המשפטי לממשלה לערוך בירורים ביחס לתפקודם של מייצגי המדינה בערכאות או כדי לגרוע מכל סמכות אחרת הנתונה לו; (3) מסמכותו של פרקליט המדינה, ראש חטיבת התביעות במשטרת ישראל, ראש אגף התנועה במשטרת ישראל וכל גורם אחר הממונה על מייצגי המדינה בערכאות, או מי מטעמם, לערוך בירורים ביחס לתפקוד מייצגי המדינה בערכאות שעליהם הם ממונים או כדי לגרוע מכל סמכות אחרת הנתונה להם. (3) מסמכותו של פרקליט המדינה, ראש חטיבת התביעות במשטרת ישראל, ראש אגף התנועה במשטרת ישראל וכל גורם אחר הממונה על מייצגי המדינה בערכאות, או מי מטעמם, לערוך בירורים ביחס לתפקוד מייצגי המדינה בערכאות שעליהם הם ממונים או כדי לגרוע מכל סמכות אחרת הנתונה להם. (3) מסמכותו של פרקליט המדינה, ראש חטיבת התביעות במשטרת ישראל, ראש אגף התנועה במשטרת ישראל וכל גורם אחר הממונה על מייצגי המדינה בערכאות, או מי מטעמם, לערוך בירורים ביחס לתפקוד מייצגי המדינה בערכאות שעליהם הם ממונים או כדי לגרוע מכל סמכות אחרת הנתונה להם. תיקון חוק חופש המידע 27. בחוק חופש המידע, התשנ"ח–1998‏, בסעיף 14(א), אחרי פסקה (14) יבוא: בחוק חופש המידע, התשנ"ח–1998‏, בסעיף 14(א), אחרי פסקה (14) יבוא: בחוק חופש המידע, התשנ"ח–1998‏, בסעיף 14(א), אחרי פסקה (14) יבוא: "(15) נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות – לגבי בירור תלונה לפי חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, התשע"ו–2016." "(15) נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות – לגבי בירור תלונה לפי חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, התשע"ו–2016." "(15) נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות – לגבי בירור תלונה לפי חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, התשע"ו–2016." תיקון חוק הביקורת הפנימית 28. בחוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב–1992 – בחוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב–1992 – בחוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב–1992 – קשיים ניכרים במודל של ביקורת פנימית – הצעת החוק הממשלתית אינה כוללת הסדר מקיף באשר לתפקידו, מעמדו וסמכויותיו של המבקר הפנימי הייעודי, אלא נסמכת כל כולה על ההסדר הקיים בחוק הביקורת הפנימית. ישנם קשיים קונספטואליים ומעשיים ניכרים בהסתמכות על חוק הביקורת הפנימית, כמפורט להלן: (א) הגדרת מטרות הביקורת: ההסדר המוצע אינו מגדיר בצורה ברורה את מטרות הביקורת המערכתית, ואינו קובע מה מצופה מהמבקר לבחון ולבדוק במערך הייצוג. משכך, יחולו הוראות סעיף 4(א) לחוק הביקורת הפנימית שמגדיר את תפקידי המבקר הפנימי, שאינן מתאימות להגדרת תפקידיו הייחודיים של מי שנדרש לבקר את מערך הייצוג. (ב) מודל של מבקר פנימי לפי חוק הביקורת הפנימית אינו מתאים לביצוע ביקורת על גופים שאינם עובדי משרד המשפטים: מודל של מבקר פנימי שמבוסס על הוראות חוק הביקורת הפנימית ועל הרציונאל שהמבקר הוא אורגן פנימי של הגוף המבוקר, אינו מתאים לעריכת ביקורות מערכתיות על גורמים שרובם כלל אינם חלק ממשרד המשפטים [למעט הפרקליטות, רובו של "מערך הייצוג" שלגביו אמור המבקר הפנימי הייעודי לקיים ביקורת מערכתית, אינו חלק ממשרד המשפטים]. (ג) העדר עצמאות של המבקר הפנימי: יצירת תלות של המבקר הפנימי הייעודי של מערך הייצוג ביועץ המשפטי לממשלה לאישור תכנית העבודה, אי קביעת הוראות שיבטיחו את שכרו, תנאיו, סביבת העבודה שלו ועוד, עלולה להפוך אותו לגורם חלש, שיתקשה לבצע בצורה טובה ביקורות מערכתיות יזומות ושיטתיות, במטרה לשפר את עבודת מערך הייצוג. (ד) חוסר בהסדרה מהותית של נושאים שונים: הסתמכות מלאה על הוראות חוק הביקורת הפנימית, עלולה ליצור חוסר בהסדרים משמעותיים וחשובים שחוק הביקורת הפנימית אינו מתייחס אליהם: אופן המינוי של אותו מבקר ייעודי; הגורם שיכול להעבירו מתפקידו והעילות לכך; אורך כהונתו; האם נדרשים תנאי כשירות מסוימים, ועוד. (ה) קשיים בהחלה של הסדרים שבחוק הביקורת הפנימית: החלה של סעיפי חוק הביקורת הפנימית על מבקר פנימי ייעודי למערך הייצוג, כפי שהם, מעוררת קשיים מעשיים שונים. המסקנה מכלל הדברים האמורים, היא שהמודל של מבקר פנימי לפי חוק הביקורת הפנימית שאומץ בהצעת החוק הממשלתית לוקה בקשיים ניכרים, ומבין כל הדגמים האפשריים לעריכת ביקורת מערכתית ספק גדול אם זהו המודל המיטבי. לכן, אף אם תחליט הוועדה לאמץ את המודל מפוצל של ביקורת (קרי: בירור תלונות לחוד וביקורת מערכתית לחוד), יש לחוקק פרק בחוק שעניינו הביקורת המערכתית, ולהסדיר את כל הסוגיות הנדרשות, לרבות בעניין הביקורת על מייצגים שאינם חלק ממשרד המשפטים, ולרבות בעניין ביקורת גם על הפעלת שיקול דעת שיכולה לתת בידי היועץ המשפטי לממשלה כלים לתיקון תקלות. קשיים ניכרים במודל של ביקורת פנימית – הצעת החוק הממשלתית אינה כוללת הסדר מקיף באשר לתפקידו, מעמדו וסמכויותיו של המבקר הפנימי הייעודי, אלא נסמכת כל כולה על ההסדר הקיים בחוק הביקורת הפנימית. ישנם קשיים קונספטואליים ומעשיים ניכרים בהסתמכות על חוק הביקורת הפנימית, כמפורט להלן: (א) הגדרת מטרות הביקורת: ההסדר המוצע אינו מגדיר בצורה ברורה את מטרות הביקורת המערכתית, ואינו קובע מה מצופה מהמבקר לבחון ולבדוק במערך הייצוג. משכך, יחולו הוראות סעיף 4(א) לחוק הביקורת הפנימית שמגדיר את תפקידי המבקר הפנימי, שאינן מתאימות להגדרת תפקידיו הייחודיים של מי שנדרש לבקר את מערך הייצוג. (ב) מודל של מבקר פנימי לפי חוק הביקורת הפנימית אינו מתאים לביצוע ביקורת על גופים שאינם עובדי משרד המשפטים: מודל של מבקר פנימי שמבוסס על הוראות חוק הביקורת הפנימית ועל הרציונאל שהמבקר הוא אורגן פנימי של הגוף המבוקר, אינו מתאים לעריכת ביקורות מערכתיות על גורמים שרובם כלל אינם חלק ממשרד המשפטים [למעט הפרקליטות, רובו של "מערך הייצוג" שלגביו אמור המבקר הפנימי הייעודי לקיים ביקורת מערכתית, אינו חלק ממשרד המשפטים]. (ג) העדר עצמאות של המבקר הפנימי: יצירת תלות של המבקר הפנימי הייעודי של מערך הייצוג ביועץ המשפטי לממשלה לאישור תכנית העבודה, אי קביעת הוראות שיבטיחו את שכרו, תנאיו, סביבת העבודה שלו ועוד, עלולה להפוך אותו לגורם חלש, שיתקשה לבצע בצורה טובה ביקורות מערכתיות יזומות ושיטתיות, במטרה לשפר את עבודת מערך הייצוג. (ד) חוסר בהסדרה מהותית של נושאים שונים: הסתמכות מלאה על הוראות חוק הביקורת הפנימית, עלולה ליצור חוסר בהסדרים משמעותיים וחשובים שחוק הביקורת הפנימית אינו מתייחס אליהם: אופן המינוי של אותו מבקר ייעודי; הגורם שיכול להעבירו מתפקידו והעילות לכך; אורך כהונתו; האם נדרשים תנאי כשירות מסוימים, ועוד. (ה) קשיים בהחלה של הסדרים שבחוק הביקורת הפנימית: החלה של סעיפי חוק הביקורת הפנימית על מבקר פנימי ייעודי למערך הייצוג, כפי שהם, מעוררת קשיים מעשיים שונים. המסקנה מכלל הדברים האמורים, היא שהמודל של מבקר פנימי לפי חוק הביקורת הפנימית שאומץ בהצעת החוק הממשלתית לוקה בקשיים ניכרים, ומבין כל הדגמים האפשריים לעריכת ביקורת מערכתית ספק גדול אם זהו המודל המיטבי. לכן, אף אם תחליט הוועדה לאמץ את המודל מפוצל של ביקורת (קרי: בירור תלונות לחוד וביקורת מערכתית לחוד), יש לחוקק פרק בחוק שעניינו הביקורת המערכתית, ולהסדיר את כל הסוגיות הנדרשות, לרבות בעניין הביקורת על מייצגים שאינם חלק ממשרד המשפטים, ולרבות בעניין ביקורת גם על הפעלת שיקול דעת שיכולה לתת בידי היועץ המשפטי לממשלה כלים לתיקון תקלות. קשיים ניכרים במודל של ביקורת פנימית – הצעת החוק הממשלתית אינה כוללת הסדר מקיף באשר לתפקידו, מעמדו וסמכויותיו של המבקר הפנימי הייעודי, אלא נסמכת כל כולה על ההסדר הקיים בחוק הביקורת הפנימית. ישנם קשיים קונספטואליים ומעשיים ניכרים בהסתמכות על חוק הביקורת הפנימית, כמפורט להלן: (א) הגדרת מטרות הביקורת: ההסדר המוצע אינו מגדיר בצורה ברורה את מטרות הביקורת המערכתית, ואינו קובע מה מצופה מהמבקר לבחון ולבדוק במערך הייצוג. משכך, יחולו הוראות סעיף 4(א) לחוק הביקורת הפנימית שמגדיר את תפקידי המבקר הפנימי, שאינן מתאימות להגדרת תפקידיו הייחודיים של מי שנדרש לבקר את מערך הייצוג. (ב) מודל של מבקר פנימי לפי חוק הביקורת הפנימית אינו מתאים לביצוע ביקורת על גופים שאינם עובדי משרד המשפטים: מודל של מבקר פנימי שמבוסס על הוראות חוק הביקורת הפנימית ועל הרציונאל שהמבקר הוא אורגן פנימי של הגוף המבוקר, אינו מתאים לעריכת ביקורות מערכתיות על גורמים שרובם כלל אינם חלק ממשרד המשפטים [למעט הפרקליטות, רובו של "מערך הייצוג" שלגביו אמור המבקר הפנימי הייעודי לקיים ביקורת מערכתית, אינו חלק ממשרד המשפטים]. (ג) העדר עצמאות של המבקר הפנימי: יצירת תלות של המבקר הפנימי הייעודי של מערך הייצוג ביועץ המשפטי לממשלה לאישור תכנית העבודה, אי קביעת הוראות שיבטיחו את שכרו, תנאיו, סביבת העבודה שלו ועוד, עלולה להפוך אותו לגורם חלש, שיתקשה לבצע בצורה טובה ביקורות מערכתיות יזומות ושיטתיות, במטרה לשפר את עבודת מערך הייצוג. (ד) חוסר בהסדרה מהותית של נושאים שונים: הסתמכות מלאה על הוראות חוק הביקורת הפנימית, עלולה ליצור חוסר בהסדרים משמעותיים וחשובים שחוק הביקורת הפנימית אינו מתייחס אליהם: אופן המינוי של אותו מבקר ייעודי; הגורם שיכול להעבירו מתפקידו והעילות לכך; אורך כהונתו; האם נדרשים תנאי כשירות מסוימים, ועוד. (ה) קשיים בהחלה של הסדרים שבחוק הביקורת הפנימית: החלה של סעיפי חוק הביקורת הפנימית על מבקר פנימי ייעודי למערך הייצוג, כפי שהם, מעוררת קשיים מעשיים שונים. המסקנה מכלל הדברים האמורים, היא שהמודל של מבקר פנימי לפי חוק הביקורת הפנימית שאומץ בהצעת החוק הממשלתית לוקה בקשיים ניכרים, ומבין כל הדגמים האפשריים לעריכת ביקורת מערכתית ספק גדול אם זהו המודל המיטבי. לכן, אף אם תחליט הוועדה לאמץ את המודל מפוצל של ביקורת (קרי: בירור תלונות לחוד וביקורת מערכתית לחוד), יש לחוקק פרק בחוק שעניינו הביקורת המערכתית, ולהסדיר את כל הסוגיות הנדרשות, לרבות בעניין הביקורת על מייצגים שאינם חלק ממשרד המשפטים, ולרבות בעניין ביקורת גם על הפעלת שיקול דעת שיכולה לתת בידי היועץ המשפטי לממשלה כלים לתיקון תקלות. (1) בסעיף 2, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (1) בסעיף 2, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (1) בסעיף 2, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: "(ד) במשרד המשפטים ימונה מבקר פנימי שיהיה אחראי לביקורת על פרקליטות המדינה, על מחלקותיה ומחוזותיה (בחוק זה – המבקר הפנימי של מערך הייצוג בערכאות), והוא יהיה אחראי גם לביקורת הפנימית על ההעסקה והפעילות של מייצגי המדינה בערכאות; לעניין זה "מייצג המדינה בערכאות" – כהגדרתו בחוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, התשע"ו–2016."; "(ד) במשרד המשפטים ימונה מבקר פנימי שיהיה אחראי לביקורת על פרקליטות המדינה, על מחלקותיה ומחוזותיה (בחוק זה – המבקר הפנימי של מערך הייצוג בערכאות), והוא יהיה אחראי גם לביקורת הפנימית על ההעסקה והפעילות של מייצגי המדינה בערכאות; לעניין זה "מייצג המדינה בערכאות" – כהגדרתו בחוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, התשע"ו–2016."; (2) בסעיף 5 אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (2) בסעיף 5 אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (2) בסעיף 5 אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: "(ג1) הממונה על המבקר הפנימי של מערך הייצוג בערכאות יהיה היועץ המשפטי לממשלה." "(ג1) הממונה על המבקר הפנימי של מערך הייצוג בערכאות יהיה היועץ המשפטי לממשלה." תחילה 29. תחילתם של סעיפים 2(ד) ו-5(ג1) לחוק הביקורת הפנימית, כנוסחם בסעיף 28 לחוק זה, שנה מיום פרסומו של חוק זה. תחילתם של סעיפים 2(ד) ו-5(ג1) לחוק הביקורת הפנימית, כנוסחם בסעיף 28 לחוק זה, שנה מיום פרסומו של חוק זה. תחילתם של סעיפים 2(ד) ו-5(ג1) לחוק הביקורת הפנימית, כנוסחם בסעיף 28 לחוק זה, שנה מיום פרסומו של חוק זה. הוראת מעבר 30. בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה עד תום שנה מהמועד האמור, יראו את נציבת הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות, שמינויה אושר בהחלטת הממשלה מס' 1090 מיום י"ט בטבת התשע"ד (22 בדצמבר 2013), כנציבה שמונתה לפי סעיף 2 לחוק זה, ואולם לא יחולו לגביה הוראות סעיפים 4 עד 8 לחוק זה. בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה עד תום שנה מהמועד האמור, יראו את נציבת הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות, שמינויה אושר בהחלטת הממשלה מס' 1090 מיום י"ט בטבת התשע"ד (22 בדצמבר 2013), כנציבה שמונתה לפי סעיף 2 לחוק זה, ואולם לא יחולו לגביה הוראות סעיפים 4 עד 8 לחוק זה. בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה עד תום שנה מהמועד האמור, יראו את נציבת הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות, שמינויה אושר בהחלטת הממשלה מס' 1090 מיום י"ט בטבת התשע"ד (22 בדצמבר 2013), כנציבה שמונתה לפי סעיף 2 לחוק זה, ואולם לא יחולו לגביה הוראות סעיפים 4 עד 8 לחוק זה. (1) נציב חדש – נוכח התפטרות הנציבה הקודמת, ההוראה המוצעת, כפי שהיא, אינה רלוונטית. מכיוון שכבר הוקמה ועדה לאיתור נציב חדש, יש צורך לקבוע הוראת מעבר ספציפית הנוגעת לנציב החדש שייבחר, ככל שהוא ייבחר לפני שהליך החקיקה יסתיים. (2) עובדי הנציבות – יש מקום לשקול את הצורך בהוראת מעבר לגבי מי שעובד כיום בנציבות. (3) תלונות תלוית ועומדות – יש לתת מענה לגבי מקרים של תלונות שנמצאות כרגע באמצע הליך בירור. (1) נציב חדש – נוכח התפטרות הנציבה הקודמת, ההוראה המוצעת, כפי שהיא, אינה רלוונטית. מכיוון שכבר הוקמה ועדה לאיתור נציב חדש, יש צורך לקבוע הוראת מעבר ספציפית הנוגעת לנציב החדש שייבחר, ככל שהוא ייבחר לפני שהליך החקיקה יסתיים. (2) עובדי הנציבות – יש מקום לשקול את הצורך בהוראת מעבר לגבי מי שעובד כיום בנציבות. (3) תלונות תלוית ועומדות – יש לתת מענה לגבי מקרים של תלונות שנמצאות כרגע באמצע הליך בירור. (1) נציב חדש – נוכח התפטרות הנציבה הקודמת, ההוראה המוצעת, כפי שהיא, אינה רלוונטית. מכיוון שכבר הוקמה ועדה לאיתור נציב חדש, יש צורך לקבוע הוראת מעבר ספציפית הנוגעת לנציב החדש שייבחר, ככל שהוא ייבחר לפני שהליך החקיקה יסתיים. (2) עובדי הנציבות – יש מקום לשקול את הצורך בהוראת מעבר לגבי מי שעובד כיום בנציבות. (3) תלונות תלוית ועומדות – יש לתת מענה לגבי מקרים של תלונות שנמצאות כרגע באמצע הליך בירור. הוראת שעה 31. (א) על אף האמור בסעיף 7 לחוק זה, בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה עד תום שנה מהמועד האמור, יהיה מוסמך הנציב, נוסף על האמור בחוק זה, לבצע גם ביקורת מערכתית על גופים או יחידות, לפי העניין, שתפקידם ייצוג המדינה בערכאות שבמסגרתם מועסקים מייצגי המדינה בערכאות, לגבי היבטים של ניהול תקין, אחידות ביישום נהלים ומדיניות, שקיפות תהליכי עבודה, אתיקה מקצועית ויעילות, והכול, בלי להתערב בשיקול הדעת המשפטי של הגופים האמורים; לעניין זה, "שיקול דעת משפטי" – לרבות שיקול דעת בקבלת החלטות בנוגע לאופן ניהול הליכים והכנתם. (א) על אף האמור בסעיף 7 לחוק זה, בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה עד תום שנה מהמועד האמור, יהיה מוסמך הנציב, נוסף על האמור בחוק זה, לבצע גם ביקורת מערכתית על גופים או יחידות, לפי העניין, שתפקידם ייצוג המדינה בערכאות שבמסגרתם מועסקים מייצגי המדינה בערכאות, לגבי היבטים של ניהול תקין, אחידות ביישום נהלים ומדיניות, שקיפות תהליכי עבודה, אתיקה מקצועית ויעילות, והכול, בלי להתערב בשיקול הדעת המשפטי של הגופים האמורים; לעניין זה, "שיקול דעת משפטי" – לרבות שיקול דעת בקבלת החלטות בנוגע לאופן ניהול הליכים והכנתם. (א) על אף האמור בסעיף 7 לחוק זה, בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה עד תום שנה מהמועד האמור, יהיה מוסמך הנציב, נוסף על האמור בחוק זה, לבצע גם ביקורת מערכתית על גופים או יחידות, לפי העניין, שתפקידם ייצוג המדינה בערכאות שבמסגרתם מועסקים מייצגי המדינה בערכאות, לגבי היבטים של ניהול תקין, אחידות ביישום נהלים ומדיניות, שקיפות תהליכי עבודה, אתיקה מקצועית ויעילות, והכול, בלי להתערב בשיקול הדעת המשפטי של הגופים האמורים; לעניין זה, "שיקול דעת משפטי" – לרבות שיקול דעת בקבלת החלטות בנוגע לאופן ניהול הליכים והכנתם. (1) שיקול דעת משפטי – הסייג של "שיקול דעת משפטי" אינו מתאים ואינו נכון שעה שמדובר בביקורת מערכתית, מהנימוקים הבאים: א) לא ניתן לבצע ביקורת מערכתית ללא בחינה מסוימת של שיקול דעת משפטי: חלק לא מבוטל מנושאי הביקורת המערכתית, למשל "אחידות ביישום נהלים ומדיניות", הם כאלה שלא ניתן לבצע ללא בחינה של שיקול הדעת. ודוק, אין בבחינה שכזו כדי להתערב באופן אקטיבי בשיקול הדעת של המייצג מסוים, וכל מטרתה היא לבחון היבטים מסוימים של הפעלת שיקול הדעת באופן רוחבי ומערכתי; ב) ההצדקה לסייג של שיקול דעת משפטי אינה קיימת במקרה של ביקורת מערכתית: ההצדקה לסייג של "שיקול דעת משפטי" במסגרת בירור תלונה פרטנית שנעוצה ברצון להימנע מפגיעה בעצמאותו של המייצג, אינה קיימת בביקורת מערכתית, בשל העובדה שלא ניתן לעשות שימוש במידע שהתקבל במסגרת הביקורת המערכתית לצורך בדיקה פרטנית. נוכח האמור, יש למחוק את הסייג של "שיקול דעת משפטי" לגבי הביקורת המערכתית. (2) הגדרת מטרות הביקורת – רשימת מטרות הביקורת שבסעיף 31(א) אינה ממצה בצורה מיטבית את כל ההיבטים הטעונים בדיקה במסגרת ביקורת מערכתית על מערך הייצוג, ויש מקום לשקול להוסיף מטרות נוספות לביקורת, למשל: בדיקה של התנהלות ראויה, דרכי עבודה מקובלות, אחידות האכיפה, חוקיות הפעולות ועוד. (3) אורך הוראת השעה – בדברי ההסבר להצעת החוק נטען, כי מטרת הוראת השעה היא לאפשר לשרת המשפטים לבחון את שני המודלים לביצוע ביקורות מערכתית. כדי לקבל תמונת מצב מבוססת ולעמוד על היתרונות והחסרונות של כל אחד מהמודלים, יש לאפשר לכל אחד מהמודלים לפעול פרק זמן של שנתיים-שלוש. ככל שזו מטרת הוראת השעה, ונוכח העובדה שהמודל הנוכחי פעל בשנתיים האחרונות שלא באופן מיטבי, בשל העדר שיתוף פעולה מצד המייצגים, נראה כי יש לקבוע הוראת שעה ארוכה יותר. (1) שיקול דעת משפטי – הסייג של "שיקול דעת משפטי" אינו מתאים ואינו נכון שעה שמדובר בביקורת מערכתית, מהנימוקים הבאים: א) לא ניתן לבצע ביקורת מערכתית ללא בחינה מסוימת של שיקול דעת משפטי: חלק לא מבוטל מנושאי הביקורת המערכתית, למשל "אחידות ביישום נהלים ומדיניות", הם כאלה שלא ניתן לבצע ללא בחינה של שיקול הדעת. ודוק, אין בבחינה שכזו כדי להתערב באופן אקטיבי בשיקול הדעת של המייצג מסוים, וכל מטרתה היא לבחון היבטים מסוימים של הפעלת שיקול הדעת באופן רוחבי ומערכתי; ב) ההצדקה לסייג של שיקול דעת משפטי אינה קיימת במקרה של ביקורת מערכתית: ההצדקה לסייג של "שיקול דעת משפטי" במסגרת בירור תלונה פרטנית שנעוצה ברצון להימנע מפגיעה בעצמאותו של המייצג, אינה קיימת בביקורת מערכתית, בשל העובדה שלא ניתן לעשות שימוש במידע שהתקבל במסגרת הביקורת המערכתית לצורך בדיקה פרטנית. נוכח האמור, יש למחוק את הסייג של "שיקול דעת משפטי" לגבי הביקורת המערכתית. (2) הגדרת מטרות הביקורת – רשימת מטרות הביקורת שבסעיף 31(א) אינה ממצה בצורה מיטבית את כל ההיבטים הטעונים בדיקה במסגרת ביקורת מערכתית על מערך הייצוג, ויש מקום לשקול להוסיף מטרות נוספות לביקורת, למשל: בדיקה של התנהלות ראויה, דרכי עבודה מקובלות, אחידות האכיפה, חוקיות הפעולות ועוד. (3) אורך הוראת השעה – בדברי ההסבר להצעת החוק נטען, כי מטרת הוראת השעה היא לאפשר לשרת המשפטים לבחון את שני המודלים לביצוע ביקורות מערכתית. כדי לקבל תמונת מצב מבוססת ולעמוד על היתרונות והחסרונות של כל אחד מהמודלים, יש לאפשר לכל אחד מהמודלים לפעול פרק זמן של שנתיים-שלוש. ככל שזו מטרת הוראת השעה, ונוכח העובדה שהמודל הנוכחי פעל בשנתיים האחרונות שלא באופן מיטבי, בשל העדר שיתוף פעולה מצד המייצגים, נראה כי יש לקבוע הוראת שעה ארוכה יותר. (1) שיקול דעת משפטי – הסייג של "שיקול דעת משפטי" אינו מתאים ואינו נכון שעה שמדובר בביקורת מערכתית, מהנימוקים הבאים: א) לא ניתן לבצע ביקורת מערכתית ללא בחינה מסוימת של שיקול דעת משפטי: חלק לא מבוטל מנושאי הביקורת המערכתית, למשל "אחידות ביישום נהלים ומדיניות", הם כאלה שלא ניתן לבצע ללא בחינה של שיקול הדעת. ודוק, אין בבחינה שכזו כדי להתערב באופן אקטיבי בשיקול הדעת של המייצג מסוים, וכל מטרתה היא לבחון היבטים מסוימים של הפעלת שיקול הדעת באופן רוחבי ומערכתי; ב) ההצדקה לסייג של שיקול דעת משפטי אינה קיימת במקרה של ביקורת מערכתית: ההצדקה לסייג של "שיקול דעת משפטי" במסגרת בירור תלונה פרטנית שנעוצה ברצון להימנע מפגיעה בעצמאותו של המייצג, אינה קיימת בביקורת מערכתית, בשל העובדה שלא ניתן לעשות שימוש במידע שהתקבל במסגרת הביקורת המערכתית לצורך בדיקה פרטנית. נוכח האמור, יש למחוק את הסייג של "שיקול דעת משפטי" לגבי הביקורת המערכתית. (2) הגדרת מטרות הביקורת – רשימת מטרות הביקורת שבסעיף 31(א) אינה ממצה בצורה מיטבית את כל ההיבטים הטעונים בדיקה במסגרת ביקורת מערכתית על מערך הייצוג, ויש מקום לשקול להוסיף מטרות נוספות לביקורת, למשל: בדיקה של התנהלות ראויה, דרכי עבודה מקובלות, אחידות האכיפה, חוקיות הפעולות ועוד. (3) אורך הוראת השעה – בדברי ההסבר להצעת החוק נטען, כי מטרת הוראת השעה היא לאפשר לשרת המשפטים לבחון את שני המודלים לביצוע ביקורות מערכתית. כדי לקבל תמונת מצב מבוססת ולעמוד על היתרונות והחסרונות של כל אחד מהמודלים, יש לאפשר לכל אחד מהמודלים לפעול פרק זמן של שנתיים-שלוש. ככל שזו מטרת הוראת השעה, ונוכח העובדה שהמודל הנוכחי פעל בשנתיים האחרונות שלא באופן מיטבי, בשל העדר שיתוף פעולה מצד המייצגים, נראה כי יש לקבוע הוראת שעה ארוכה יותר. (ב) התעוררה שאלה אם ביקורת מערכתית כאמור בסעיף קטן (א) בעניין מסוים, מהווה התערבות בשיקול דעת משפטי, תועבר השאלה להכרעת היועץ המשפטי לממשלה והנציב ישהה את עריכת הביקורת המערכתית באותו עניין עד להכרעה בשאלה האמורה; הכריע היועץ המשפטי לממשלה כי הביקורת המערכתית באותו עניין מהווה התערבות בשיקול דעת משפטי, תופסק עריכת הביקורת בעניין זה. (ב) התעוררה שאלה אם ביקורת מערכתית כאמור בסעיף קטן (א) בעניין מסוים, מהווה התערבות בשיקול דעת משפטי, תועבר השאלה להכרעת היועץ המשפטי לממשלה והנציב ישהה את עריכת הביקורת המערכתית באותו עניין עד להכרעה בשאלה האמורה; הכריע היועץ המשפטי לממשלה כי הביקורת המערכתית באותו עניין מהווה התערבות בשיקול דעת משפטי, תופסק עריכת הביקורת בעניין זה. (ב) התעוררה שאלה אם ביקורת מערכתית כאמור בסעיף קטן (א) בעניין מסוים, מהווה התערבות בשיקול דעת משפטי, תועבר השאלה להכרעת היועץ המשפטי לממשלה והנציב ישהה את עריכת הביקורת המערכתית באותו עניין עד להכרעה בשאלה האמורה; הכריע היועץ המשפטי לממשלה כי הביקורת המערכתית באותו עניין מהווה התערבות בשיקול דעת משפטי, תופסק עריכת הביקורת בעניין זה. מי קובע מהו שיקול דעת משפטי – ככל שהוועדה תחליט שלא למחוק את הסייג של "שיקול דעת משפטי", ההסברים שנכתבו לעיל, ביחס לסעיף 15(א)(6) המוצע, אודות הקושי בכך שהיועץ המשפטי לממשלה שהוא אחד מהמבוקרים הוא זה שיכריע בשאלה מהו שיקול דעת משפטי, נכונים גם כאן. מי קובע מהו שיקול דעת משפטי – ככל שהוועדה תחליט שלא למחוק את הסייג של "שיקול דעת משפטי", ההסברים שנכתבו לעיל, ביחס לסעיף 15(א)(6) המוצע, אודות הקושי בכך שהיועץ המשפטי לממשלה שהוא אחד מהמבוקרים הוא זה שיכריע בשאלה מהו שיקול דעת משפטי, נכונים גם כאן. מי קובע מהו שיקול דעת משפטי – ככל שהוועדה תחליט שלא למחוק את הסייג של "שיקול דעת משפטי", ההסברים שנכתבו לעיל, ביחס לסעיף 15(א)(6) המוצע, אודות הקושי בכך שהיועץ המשפטי לממשלה שהוא אחד מהמבוקרים הוא זה שיכריע בשאלה מהו שיקול דעת משפטי, נכונים גם כאן. (ג) ביקורת מערכתית כאמור בסעיף קטן (א) לא תתייחס לתיקים שהטיפול בהם טרם הסתיים. (ג) ביקורת מערכתית כאמור בסעיף קטן (א) לא תתייחס לתיקים שהטיפול בהם טרם הסתיים. (ג) ביקורת מערכתית כאמור בסעיף קטן (א) לא תתייחס לתיקים שהטיפול בהם טרם הסתיים. (ד) כל שינוי בתכנית הביקורת המערכתית השנתית של הנציב יתואם עם היועץ המשפטי לממשלה. (ד) כל שינוי בתכנית הביקורת המערכתית השנתית של הנציב יתואם עם היועץ המשפטי לממשלה. (ד) כל שינוי בתכנית הביקורת המערכתית השנתית של הנציב יתואם עם היועץ המשפטי לממשלה. (ה) הנציב יכין דוח על ביקורת מערכתית שביצע לפי סעיף קטן (א) (להלן – דוח ביקורת מערכתית), ויעביר את טיוטת הדוח להערות הגוף או היחידה שאותם ביקר כאמור; הנציב רשאי לציין בדוח הביקורת הסופי את ההערות של הגוף או היחידה שאותם ביקר כאמור, כולן או חלקן. (ה) הנציב יכין דוח על ביקורת מערכתית שביצע לפי סעיף קטן (א) (להלן – דוח ביקורת מערכתית), ויעביר את טיוטת הדוח להערות הגוף או היחידה שאותם ביקר כאמור; הנציב רשאי לציין בדוח הביקורת הסופי את ההערות של הגוף או היחידה שאותם ביקר כאמור, כולן או חלקן. (ה) הנציב יכין דוח על ביקורת מערכתית שביצע לפי סעיף קטן (א) (להלן – דוח ביקורת מערכתית), ויעביר את טיוטת הדוח להערות הגוף או היחידה שאותם ביקר כאמור; הנציב רשאי לציין בדוח הביקורת הסופי את ההערות של הגוף או היחידה שאותם ביקר כאמור, כולן או חלקן. (ו) דוח ביקורת מערכתית יפורסם במועד שיתואם עם השר והיועץ המשפטי לממשלה, לאחר שהובא לפניהם, ואולם השר והיועץ המשפטי לממשלה יהיו רשאים לקבוע כי קיימת מניעה לפרסום דוח ביקורת מערכתית, כולו או חלקו. (ו) דוח ביקורת מערכתית יפורסם במועד שיתואם עם השר והיועץ המשפטי לממשלה, לאחר שהובא לפניהם, ואולם השר והיועץ המשפטי לממשלה יהיו רשאים לקבוע כי קיימת מניעה לפרסום דוח ביקורת מערכתית, כולו או חלקו. (ו) דוח ביקורת מערכתית יפורסם במועד שיתואם עם השר והיועץ המשפטי לממשלה, לאחר שהובא לפניהם, ואולם השר והיועץ המשפטי לממשלה יהיו רשאים לקבוע כי קיימת מניעה לפרסום דוח ביקורת מערכתית, כולו או חלקו. החלטה של היועהמ"ש לממשלה או של שר המשפטים על אי פרסום – לפי המוצע, היועץ והשר יוכלו לקבוע כי "קיימת מניעה" לפרסום דוח ביקורת מערכתית, כולו או חלקו. לא ברור מהי אותה "מניעה": אם הכוונה היא למניעה חוקית – מה הרלוונטיות של השר; אם הכוונה היא לא למניעה חוקית – לא ברור באיזה סוג של מניעה מדובר? כך או כך, סעיף 21 המוצע מגדיר סייגים לפרסום בכל הנוגע לדוח בדבר תלונות פרטניות, ואין כל סיבה לחרוג ממנו ולקבוע הוראה מיוחדת ועמומה לגבי דוח ביקורת מערכתי, מה גם שאין הוראה דומה אצל אף לא אחד מהגופים המקבילים. בנוסף, הן השר והן היועץ נמצאים בחשש מובנה לניגוד עניינים בשאלה האם למנוע את פרסום הדוח או לא. נוכח האמור, ספק אם יש הצדקה להוראה המוצעת. החלטה של היועהמ"ש לממשלה או של שר המשפטים על אי פרסום – לפי המוצע, היועץ והשר יוכלו לקבוע כי "קיימת מניעה" לפרסום דוח ביקורת מערכתית, כולו או חלקו. לא ברור מהי אותה "מניעה": אם הכוונה היא למניעה חוקית – מה הרלוונטיות של השר; אם הכוונה היא לא למניעה חוקית – לא ברור באיזה סוג של מניעה מדובר? כך או כך, סעיף 21 המוצע מגדיר סייגים לפרסום בכל הנוגע לדוח בדבר תלונות פרטניות, ואין כל סיבה לחרוג ממנו ולקבוע הוראה מיוחדת ועמומה לגבי דוח ביקורת מערכתי, מה גם שאין הוראה דומה אצל אף לא אחד מהגופים המקבילים. בנוסף, הן השר והן היועץ נמצאים בחשש מובנה לניגוד עניינים בשאלה האם למנוע את פרסום הדוח או לא. נוכח האמור, ספק אם יש הצדקה להוראה המוצעת. החלטה של היועהמ"ש לממשלה או של שר המשפטים על אי פרסום – לפי המוצע, היועץ והשר יוכלו לקבוע כי "קיימת מניעה" לפרסום דוח ביקורת מערכתית, כולו או חלקו. לא ברור מהי אותה "מניעה": אם הכוונה היא למניעה חוקית – מה הרלוונטיות של השר; אם הכוונה היא לא למניעה חוקית – לא ברור באיזה סוג של מניעה מדובר? כך או כך, סעיף 21 המוצע מגדיר סייגים לפרסום בכל הנוגע לדוח בדבר תלונות פרטניות, ואין כל סיבה לחרוג ממנו ולקבוע הוראה מיוחדת ועמומה לגבי דוח ביקורת מערכתי, מה גם שאין הוראה דומה אצל אף לא אחד מהגופים המקבילים. בנוסף, הן השר והן היועץ נמצאים בחשש מובנה לניגוד עניינים בשאלה האם למנוע את פרסום הדוח או לא. נוכח האמור, ספק אם יש הצדקה להוראה המוצעת. (ז) פרסום הדוח כאמור בסעיף קטן (ו), ייעשה תוך השמטה של פרטים אישיים או פרטים שיכולים להביא לזיהויו של אדם. (ז) פרסום הדוח כאמור בסעיף קטן (ו), ייעשה תוך השמטה של פרטים אישיים או פרטים שיכולים להביא לזיהויו של אדם. (ז) פרסום הדוח כאמור בסעיף קטן (ו), ייעשה תוך השמטה של פרטים אישיים או פרטים שיכולים להביא לזיהויו של אדם. השמטת פרטים אישיים / מזהים – לדרישה להשמטת פרטים אישיים או מזהים אין מקבילה לגבי דוחות שמגיש מבקר המדינה, ולא ברור מדוע מוצע לקבוע כללים מיוחדים לגבי דוח ביקורת מערכתית של הנציב. יתירה מזאת, לעיתים לא ניתן לפרסם תוצאות של ביקורת מערכתית ללא ציון פרטים אישיים או פרטים מזהים של גורמים מסוימים במערכת. השמטת פרטים אישיים / מזהים – לדרישה להשמטת פרטים אישיים או מזהים אין מקבילה לגבי דוחות שמגיש מבקר המדינה, ולא ברור מדוע מוצע לקבוע כללים מיוחדים לגבי דוח ביקורת מערכתית של הנציב. יתירה מזאת, לעיתים לא ניתן לפרסם תוצאות של ביקורת מערכתית ללא ציון פרטים אישיים או פרטים מזהים של גורמים מסוימים במערכת. השמטת פרטים אישיים / מזהים – לדרישה להשמטת פרטים אישיים או מזהים אין מקבילה לגבי דוחות שמגיש מבקר המדינה, ולא ברור מדוע מוצע לקבוע כללים מיוחדים לגבי דוח ביקורת מערכתית של הנציב. יתירה מזאת, לעיתים לא ניתן לפרסם תוצאות של ביקורת מערכתית ללא ציון פרטים אישיים או פרטים מזהים של גורמים מסוימים במערכת. (ח) ראה הנציב כי עובד של גוף או יחידה שאותם ביקר כאמור בסעיף קטן (א) או אדם אחר, עלול להיפגע מתוצאות הביקורת, יודיע לו הנציב על כך, יעביר לו כל חומר או מידע הנוגע לעניין שנמצא בידיו, וייתן לו הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו בדרך שיראה לנכון ובתוך תקופה שיקבע. (ח) ראה הנציב כי עובד של גוף או יחידה שאותם ביקר כאמור בסעיף קטן (א) או אדם אחר, עלול להיפגע מתוצאות הביקורת, יודיע לו הנציב על כך, יעביר לו כל חומר או מידע הנוגע לעניין שנמצא בידיו, וייתן לו הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו בדרך שיראה לנכון ובתוך תקופה שיקבע. (ח) ראה הנציב כי עובד של גוף או יחידה שאותם ביקר כאמור בסעיף קטן (א) או אדם אחר, עלול להיפגע מתוצאות הביקורת, יודיע לו הנציב על כך, יעביר לו כל חומר או מידע הנוגע לעניין שנמצא בידיו, וייתן לו הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו בדרך שיראה לנכון ובתוך תקופה שיקבע. (ט) מידע שקיבל הנציב במסגרת ביצוע תפקידו לפי סעיף זה לא יהווה בסיס לפתיחה בהליך בירור תלונה לפי חוק זה ולא ישמש לצורך בירור תלונה כאמור. (ט) מידע שקיבל הנציב במסגרת ביצוע תפקידו לפי סעיף זה לא יהווה בסיס לפתיחה בהליך בירור תלונה לפי חוק זה ולא ישמש לצורך בירור תלונה כאמור. (ט) מידע שקיבל הנציב במסגרת ביצוע תפקידו לפי סעיף זה לא יהווה בסיס לפתיחה בהליך בירור תלונה לפי חוק זה ולא ישמש לצורך בירור תלונה כאמור. (י) העלתה הביקורת המערכתית חשש שנעברה עבירה פלילית או משמעתית, יביא הנציב את העניין לידיעת השר והיועץ המשפטי לממשלה. (י) העלתה הביקורת המערכתית חשש שנעברה עבירה פלילית או משמעתית, יביא הנציב את העניין לידיעת השר והיועץ המשפטי לממשלה. (י) העלתה הביקורת המערכתית חשש שנעברה עבירה פלילית או משמעתית, יביא הנציב את העניין לידיעת השר והיועץ המשפטי לממשלה.