חומר רקע
כ"ב תמוז, תשע"ו
28 יולי, 2016
לכבוד
ח"כ מיכל רוזין, מ"מ יו"ר וועדת חוקה חוק ומשפט
הנדון: זכויות קטינים נפגעי עבירה בהליך הפלילי- קשיים העולים מתוך תכנית ליווי ילדים נפגעי עבירה
מזה חמש עשרה שנה מפעילה המועצה לשלום הילד תוכנית לליווי ילדים נפגעי עבירה. מידי שנה אנו מלווים כ- 300 קטינים נפגעי עבירה ובני משפחותיהם התומכים לאורך ההליך הפלילי המתנהל בעניינם. התוכנית נועדה לסייע לילדים שנפלו קורבן לעבירות מין ואלימות להתמודד עם ההליך הפלילי הממושך והכואב אותו הם נאלצים לעבור. במהלך השנים, אנו נתקלים בקשיים ייחודים לקטינים נפגעי עבירה בהליך הפלילי. חלק מקשיים ייחודיים אילו קיבלו ביטוי ומענה בחקיקה, וחלק אחר ממשיך להעסיק אותנו בעבודתנו היום יומית.
לקראת הדיון הקבוע בועדת חוקה ביום 2/8/16 בנושא שבנדון, להלן הסוגיות הדורשות התייחסות מערכתית לטובתם של קטינים נפגעי עבירה:
1. עדות קטינים בבית המשפט:
• הימשכות ההליכים- להימשכות ההליכים השפעה דרמטית על מצבו הנפשי של הקטין ועל הליך השיקום שלו. בנוסף, עשויות להיות לכך השלכות על עדות הקטין שנוכח הימשכות ההליכים עבר את גיל 14 עוד לפני מועד העדות ונדרש בשל כך להעיד. זאת, מבלי ליהנות מההגנות הקבועות בחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), תשט"ו – 1955 והנתונות לילדים עד גיל 14.
• שהות ממושכת של קטינים בבית המשפט- קטינים נפגעי עבירה נאלצים, לעיתים קרובות, להמתין שעות רבות בבית המשפט, לצורך מתן עדות. בנוסף, ברבים מבתי המשפט לא מוקצה להם חדר המתנה נפרד שיאפשר מניעת מפגש מסדרון בין הקטין לנאשם (וזאת על אף סעיף 6(2) לחוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א – 2001 (להלן: "חוק זכויות נפגעי עבירה"), ועל אף סעיף 13(א)(1) לתקנות זכויות נפגעי עבירה, תשס"ב – 2002).
• העדרן של מערכות טלוויזיה במעגל סגור בחלק מבתי המשפט- להיעדר תנאי העדה מיוחדים המאפשרים לקטין להעיד שלא בפני נאשם, השלכות משמעותיות על מצבם הנפשי של קטינים ויכולתם להעיד.
2. מתן עדיפות (מבחינת לוח זמנים) לתיקים שעניינם פגיעות מיניות בקטינים:
לדעתנו, יש לקבוע בהנחיית פרקליט המדינה כי יש לתעדף תיקים שעניינם פגיעות מיניות בקטינים. חלוף הזמן בתיקים אלה הוא קריטי ועשוי להיות הרסני לא רק לעניין העדתם של קטינים אלא גם לעניין יכולתם להשתקם.
3. רופאים שהוכשרו לאיסוף ותיעוד ראיות מקטינים במרכזי ההגנה ברחבי הארץ:
כידוע, קטינים נפגעי עבירות מין עוברים במקרים רבים בדיקת רופא לצורך איסוף ראיות (בדיקה פורנזית) כחלק מן ההליך המשטרתי של חקירת עבירות מין. הקטינים נבדקים הן על ידי רופאים מומחים לרפואה משפטית והן על ידי רופאים במרכזי ההגנה ורופאי ילדים שעברו הכשרה מיוחדת (הכשרה של מכון חרוב בשיתוף משרד הבריאות ומשרד המשפטים) לאיתור ותיעוד ילדים שנפגעו מהתעללות והזנחת ילדים.
במסגרת ליווי הקטינים אנו נתקלים במקרים בהם בדיקת הרופאים שעברו הכשרה אינה מוכרת כ"בדיקה רפואית משפטית" על ידי גורמי אכיפת החוק, וכפועל יוצא מכך קטינים אלה נאלצים לעבור בדיקה פולשנית וקשה נוספת על ידי רופא מומחה לרפואה משפטית.
חשוב בעיננו לדון בשאלות הבאות:
• מהי עמדת הפרקליטות וההנחיה המועברת לשטח ביחס לחוות הדעת הניתנות על ידי רופאים אלה והעדתם?
• האם התייחסות הפרקליטות לחוות הדעת של רופאים אלה הינה כהתייחסותם לחוות הדעת הניתנות על ידי רופאי המכון לרפואה משפטית?
• האם קטין נפגע עבירה אשר נבדק על ידי אחד מהרופאים כאמור וניתנה חוות דעת בעניינו ישלח על ידי הפרקליטות לבדיקה נוספת על ידי רופאי המכון לרפואה משפטית?
4. חובת מסירת הודעה בדבר כניסה, יציאה ושחרור של נידון ממעון נעול - חוק זכויות נפגעי עבירה, מעגן את זכותם של נפגעי עבירות מין או אלימות לקבל מידע בדבר כניסתו למאסר, שחרורו ויציאותיו לחופשה, של האדם שפגע בהם. במצב המשפטי הקיים היום, כאשר הפוגע הוא קטין ונגזר עליו לשהות במעון נעול, נפגע העבירה אינו מיודע כלל על מועד כניסתו למעון, על יציאותיו לחופשה ועל שחרורו מן המעון. אנו סבורים שיש להסדיר את הנושא בחקיקה באופן מיידי.
בברכה,
כרמית פולק- כהן, עו"ד
היועצת המשפטית