החלטות ועדה
סימוכין:2023-086522
ירושלים, י' בחשוון תשפ"ד
25 באוקטובר 2023
סיכום דיון
מיום שלישי, י' בחשון תשפ"ד, 25.10.2023 בנושא:
השירות הקונסולרי – טיפול משרד החוץ בישראלים במצוקה בחו"ל
(דוח שנתי 71ג, 2021)
ח"כ מיקי לוי-יו"ר הוועדה – ניתן לראות היעדר נוהל ברור שמדגיש את עבודת המטה הבינמשרדית של משרדי: חוץ, תחבורה, מל"ל, ביטחון ואוצר. משרד החוץ הוא העוגן המרכזי ויש לתקן את המצב.
משרד מבקר המדינה – יובל חיו-מנהל חטיבה – אנו מסתכלים על דוחות שפורסמו בשנים האחרונות ומנסים לראות המלצות שהיו לתרחישים שעלולים להיות רלוונטיים כעת. יש לעשות צמצומי טווחים של חודשיים-שלושה לתרחישים שעלולים חלילה להתרחש. הדוח נכתב בתקופת הקורונה בשנת 2020.
ממצאי הביקורת הרלוונטיים למלחמת חרבות הברזל:
* גבולות אחריותה של המדינה לסייע לאזרחים במצוקה בחו"ל.
* החילוץ וההטסה של ישראלים ממדינות שונות בעולם באירועי חירום.
* מידע לישראלים בחו"ל.
יצוין כי נעשו בדיקות נוספות בנושא תקציב הפעילות הקונסולרית, פרסום אזהרות מסע והטיפול שניתן לעצירים ואסירים ישראלים בחו"ל.
יש סוגים שונים של אירועים: מגפות, אסונות טבע, פיגועים שיכולים להיות רבי נפגעים.
ברובד הערכי - מדינת ישראל פועלת על פי ערכים הנובעים ממאפייניה של החברה הישראלית – ערבות הדדית.
ברובד המשפטי הבינ"ל - אמנת וינה (1963) המקנה לנציג קונסולרי סמכות לסייע לאזרחי מדינתו שבמצוקה, יחד עם עקרונות נוספים שבאמנה.
ברובד המשפטי מדינתי - אין חוק המחייב את משרד החוץ להגיש סיוע לישראלים במצוקה השוהים בחו"ל, אך אם המדינה הגישה סיוע לאזרח א' בעת שהיה במצוקה בחו"ל, ייתכן שתהיה חייבת להגיש סיוע דומה גם לאזרח ב' בנסיבות דומות, וזאת מכוח עקרון השוויון.
מל"ל החל את עבודתו בשנת 2004 לבחינת נוהל גיבוש אזהרות מסע וסוגיית גבולות אחריות המדינה לאזרחיה, העבודה נפסקה בשנת 2015 ועד כה לא הושלמו גבולות העבודה לאחריות המדינה לאזרחיה בחו"ל. אין גורם מוסדר לסייע לאזרחי המדינה שנמצאים בחו"ל.
בין השנים 2000-2020 משרדים שונים טיפלו באזרחי ישראל שנמצאים בחו"ל בעת פיגועים, בכל פיגוע היה גורם מתכלל אחר. כמו כן אין מחויבות לאזהרות מסע, והאזרח יכול לפעול בניגוד להן. אם הוא ייקלע לסכנה ומצוקה, אף אם פעל בניגוד להמלצות, מדינת ישראל תעניק לו סיוע ללא קשר למידת אחריותו למצב.
בתקופת הקורונה היתה סטייה מעיקרון השוויון במענה שניתן לאזרחים שונים, והמשרדים בתקופה זו הצליחו להתייצב. אין תקציב ייעודי למימון פעולות סיוע לחילוץ ישראלים במצוקה בחו"ל. בכל פעם מתחילים דיונים תחת לחץ זמן לנסות למצוא מקורות מימון בהשתתפות משרד האוצר.
התחייבות כלפי חברות מסחריות לביצוע טיסות בסבסוד המדינה בנסיבות החירום ונוכח הדחיפות לא אושרה על ידי גורם מורשה לכך ולא עוגנה בהסכם חתום. חברות התעופה ביצעו טיסות חילוץ בהתאם למודל כלכלי שסוכם איתן, אולם המדינה שינתה מודל זה בדיעבד.
מידע בזיקה לאירוע חירום שפורסם באתרי האינטרנט היה מידע חסר, הישראלים מחפשים מידע בעת מצוקה. אתר משרד החוץ אמור לתת תמונה בהירה ועדכנית עד כמה שאפשר, יש להחליט מראש מה הם המידעים שיפורסמו. ביוני 2012 השיק משרד החוץ אפליקציה "מידע למטייל" - שכלל מידע והמלצות על 141 מדינות בעולם, לרבות פרטי התקשרות עם נציגויות ישראל בעולם, מידע והמלצות חשובות ועזרה במצבי חירום. אף שחלפו למעלה משנתיים מהמועד שבו הפסיק משרד החוץ לעדכן את היישומון הסלולרי (מאי 2018) טרם נמצא פתרון לעדכונו או החלפתו במוצר מתאים אחר.
המלצות: אסדרה עקרונית ומראש של זהות הגורם המחליט, המתכלל, המבצע והמממן באירועי מצוקה חריגים בחו"ל.
קביעת גבולות אחריות המדינה לאזרחיה בחו"ל.
ריכוז נגיש ואחיד של כלל המידע בנוגע לכל אחת מהמדינות והנציגויות, ההתראות והאזהרות.
עיגון אופן המימון, הניהול התקציבי והליכי ההתקשרות והרכש באירועי מצוקה חריגים.
משרד מבקר המדינה יעמוד לצד משרד החוץ כדי לסייע בקביעת נוהל להסרת חסמים קיימים. כאשר קובעים נוהל יש לקחת בחשבון תרחישים, כגון: שערי המדינה סגורים, אין טיסות נכנסות ע"ח חברות טיסות וכו'. אין ספק שעבודת מטה שמבנה את התהליך בהתנעה של אירועים מסוימים תצמצם טווחים משמעותיים להמשך.
משרד החוץ – ענת אביתר-מנהלת מחלקת ישראלים בחו"ל – אנו מסייעים לישראלים במשך השנה שיוצאים לחו"ל ונקלעים למצוקה. שוב ושוב עולה נושא גבול האחריות של המדינה כלפי אזרחים בעת שהייתם בחו"ל. יש גבולות מסוימים ואנו מנסים לתת את המענה המיטבי, מלבד התערבות בנושאים משפטיים. בכל הקשור לאזהרות מסע אנו עובדים במהלך השנה צמוד למל"ל ומפרסמים אזהרות לאנשים השוהים בחו"ל באמצעים שונים.
אין לנו נוהל מסודר למצבי חירום. במלחמה זו נדרשנו להביא מחו"ל במהירות מרבית את המשפחות השכולות והמילואימניקים שקיבלו צו 8. באופן בלתי רגיל עבדנו מול גורמים שונים כדי להביא כמה שיותר מהר את האנשים לארץ. אנשים ששבו מחו"ל נדרשו לשלם באופן פרטי עבור כרטיסי טיסה, והחברות העלו מחירים.
ראוי לציין שאין קרן מסוימת שמסייעת לנו בזמן מצוקה.
אנו עובדים באופן פנטסטי במהלך השנה במצוקות שונות, ומסייעים לישראלים לחזור לארץ בבטחה. יש צורך בגיבוש נוהל מסודר, במיוחד למצבי חירום כמו בימים אלה.
יפעת שריקי-מנהל המחלקה המרחבית – לנציגויות ישראל בחו"ל יש אתרי מידע לא אחידים, ואין לנו יכולת בקרה שיטתית. בהתאם לדוח מבקר המדינה הקודם, במהלך שנתיים וחצי האחרונות אנו פועלים בהדרגתיות להקמת אתרים חדשים לכל הייצוגיות בחו"ל. אנו מסתכלים על דוח המבקר כמסמך של השתפרות. אנו מבקרים את עצמנו ומשתדלים לעשות את המקסימום באמצעים שיש בידינו.
עו"ד מרב מרקס-יעוץ משפטי - יש לעשות אבחנה בין הפעילות השוטפת של המשרד לסייע לישראלים בחו"ל לבין המקרים הגדולים שכוללים טיסות חילוץ והבאת אזרחים ישראלים לארץ. בכל פעם יש ויכוח על המימון ויש גורם מתכלל אחר. יש צורך באסדרה שתסייע למדינה לתת את השירות הטוב, השוויוני והנכון ביותר למצבים שדורשים התגייסות גדולה של משאבים ומשרדים. מבחינת המקרים שאנו נתקלים בהם בשוטף, אף מקרה לא דומה למשנהו והגורמים המקצועיים דורשים סיוע שלנו במגוון רבדים. כאשר דנים באסדרה, יש להתמקד במקרים שדורשים תכלול של כמה מספר משרדים יחד.
מל"ל - אמיר ענבר-רח"ט לוט"ר אבטחה ומעברים – ניסנו לפני שנה וחצי לעשות נוהל יחד עם משרד החוץ, אך הדיונים לא צלחו.
אנו מבצעים מעקב אחר רשות האוכלוסין מרגע יציאת ההנחיה לאזהרת מסע, וכך יודעים את כמות היוצאים מהארץ. אזהרת מסע היא בגדר המלצה, אך המעברים אינם סגורים. אנו צריכים שלאזרח הפרטי תהיה אחריות אישית.
משרד החוץ עושה עבודת קודש בכל הנוגע לאזרחים שנמצאים במצוקה בחו"ל. יש לעשות אסדרה בהובלת משרד החוץ, למרות המורכבות, בשל שוני האירועים. יש סוגיות שהן אישיות ומקבלים עליהן החלטה בזמן אמת. אבן הנגף היחידה היא סוגיית התקציב.
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים – עו"ד סיגלית ברקאי-ואקל-לשכה משפטית – מתחילת המלחמה למעלה מ- 200 אלף איש הגיעו לארץ. שרת התחבורה והבטיחות בדרכים פנתה לחברות שונות לתגבור טיסות לארץ. כמו כן, המשרד הקים מענה טלפוני להנגשת מידע להגהה לארץ לשוהים בחו"ל. בנוסף פנינו למשרד הביטחון לתת הנחיות נוספות במידת הצורך. אני חושבת שהגורם הרלוונטי לתת את המידע על נסיעות הוא רשות האוכלוסין ופחות רשות שדות התעופה.
רשות שדות התעופה האזרחית – ישי דון יחיא-מנהל קשרי תעופה בינלאומיים – אני תומך בהקמת נוהל, ונשתף פעולה בצורה מיטבית בכל הקשור לתפקידנו. אנו נברך על התנעת עבודת המטה ונעשה את המקסימום שתוך חצי שנה הנוהל יובא לאישור.
רשות שדות התעופה – רו"ח בועז ברזילי-מבקר הרשות – אנו לא היינו מבוקרים בדוח. אני מסכים עם הנאמר, הנוהל הוא מחויב ונסייע ככל הניתן בנושא. אנו נכנסנו לתהליך ע"י מנהל נתב"ג כי נוצר איזשהו וואקום.
בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הוועדה מחייבת את מנכ"ל משרד החוץ להקים צוות, בראשות סמנכ"ל, כדי לקבוע נוהל מוסדר שיתבסס על המלצות דוח מבקר המדינה, ולאחר מכן תתקיים פגישה בנושא עם משרד מבקר המדינה לתכלול הנושא.
הוועדה מבקשת לקבל עדכון ביניים בעוד 3 חודשים בדבר התקדמות העבודה.
הוועדה תקיים ישיבת מעקב בנושא בעוד חצי שנה.