חומר רקע
אל: חברי הוועדה המשותפת 31.7.16
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה- עו"ד נירה לאמעי רכלבסקי
רקע לדיון לישיבת הוועדה המשותפת לפי חוק אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע- 2009 (להלן- החוק) הקבועה ליום 1.8.16
ישיבת הוועדה מכוונת לדון בשני נושאים:
צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תקופת מבחן) (תיקון), התשע"ו - 2016 (להלן- צו תכנית המבחן)- תיקון סעיפים 8ב(ב) ו- 10(ה);
דיון בדיווח התקופתי על תקופת המבחן לפי סעיף 11 לצו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תקופת מבחן), תשע"א-2011 (להלן- צו תקפת המבחן) ובחוק- לקראת סיומה של תקופת המבחן
לגבי תיקון צו תכנית המבחן-
מתבקשים מהוועדה שני תיקונים לצו תכנית המבחן לגבי שני סעיפים שונים:
סעיף 8ב(ב)- סעיף זה דן בביצוע בדיקות יזומות במהלך תכנית המבחן כחלק מבחינת נחיצות המאגר הביומטרי על ידי בחינת חלופת התשאול. על פי הסעיף, בתקופת המבחן יבוצעו בדיקות יזומות של ניסיונות התחזות בזהות כפולה, כאחת מהבדיקות לנחיצות מאגר ביומטרי. על פי פרוטוקול הניסוי לתקופת המבחן (סעיף 7.3) כחלק מהבדיקה יש ליצור אירועים יזומים שידמו מצבים שלא יקרו בכמות מספקת באופן טבעי.
התיקון המתבקש:
השר מבקש לתקן את הצו כך שהבדיקה שאמורה היתה להתבצע על ידי מתחזים יזומים תתבצע באמצעות ניסוי סטטיסטי שיעריך את הסיכויים של מתחזים לעבור את הליך התשאול בהצלחה כדי להזדהות בהזדהות כפולה. זאת עת מנת לבחון אם חלופת התשאול מאפשרת להתמודד בהצלחה עם תופעת גניבת הזהויות גם ללא מאגר ביומטרי.
נקודות לדיון:
הפער בין הניסוי באמצעות מתחזים לניסוי הסטטיסטי והשפעתו על מודל חלופת התשאול במקום מאגר ביומטרי;
ההסבר לזניחתה של הבדיקה היזומה באמצעות מתחזים לאחר שזו הוספה לצו תכנית המבחן בעת בחינתו המחודשת לאחר עתירה שהוגשה לבג"צ. על פי המידע שנמסר היתה הכנה לביצוע בדיקת התחזות יזומה עם מדגם אמיתי של כ- 400 אנשים שלא יצאה לבסוף אל הפועל.
תיקון סעיף 10(ה)- שינוי תקני איכות טביעות האצבע- מדד האיכות בו נעשה שימוש במהלך הפיילוט הוא רמות 1-2 מתוך חמש ("מצויין" ו"טוב מאוד"- בהתאמה) בתקן NIST.
השינוי המתבקש בצו- להכיר בנטילת טביעות אצבע באיכות ברמה 3 (הפחות טובה לעומת רמות 1 ו- 2- ומוגדרת "טוב" ). הרקע לצורך בשינוי הוא השימוש בסורקים חדשים בהם קשה יותר ליטול טביעות אצבע ברמות 1 ו- 2 מכיוון שהם "רואים" פחות עמוק אל תוך העור (אם כי נותנים תמונה כללית טובה יותר להשוואה). בנוסף, בנטילת טביעות אצבע מאנשים מסוימים קשה יותר להגיע לדרגת איכות נטילה של 1 או אפילו 2.
נטען כי גם נטילת טביעות אצבע באיכות של רמה 3 עומדת במדדי ההצלחה של 95%-99% הנדרשים במסגרת צו תכנית המבחן.
נקודות לדיון:
האם הורדת רמת איכות טביעות האצבע הניטלות במסגרת תכנית המבחן תפגע ברמת ההשוואה של תוצאת זיהוי של אדם או אל מול תיעוד (היינו, רמת ההזדהות מול המאגר הביומטרי);
כמה ניסיונות נטילה יש לבצע באוכלוסיות "בעייתיות" מבחינת נטילה על מנת להגיע לרמה 3?
האם לא רצוי להגביל את השימוש במדד הפחות איכותי של דרגה 3 לאוכלוסיות מסוימות בלבד?
לטווח הארוך- כיצד ישפיע השינוי ברמות הנטילה במידה ויוחלט על מאגר קבוע עם טביעות אצבע? האם ניתן יהיה לעשות שימוש בטביעות אצבע אלה על פי החוק?
כיצד התנהלו הנטילות מהסורקים החדשים עד לדיון המתקיים היום בוועדה לגבי אישור נטילה ברמה 3 לאור הבעייתיות שהועלתה בנטילה ברמות 1 ו- 2?
מה ההשפעה של איכות נטילה ברמה 3 אל מול הפונקציות והשימושים של רשות בקורת הגבולות ומשטרת ישראל?
לגבי הדיון בדיווח התקופתי-
ביום 26.7.16 נודע לצוות הוועדה כי הדיווח התקופתי לגבי התנהלות תקופת המבחן (הפיילוט) לתקופה דצמבר 2015- יוני 2016, אשר נמסר לוועדה כי יונח על שולחנה במהלך חודש יולי - לא יוגש עד למועד קיום הישיבה.
על פי סעיף 11(ב) לצו תקופת המבחן הרשות ורשות האוכלוסין מחויבות להכין דין וחשבון מפורט ובו תוצאות הבדיקות שבוצעו- אחת לחצי שנה. דין וחשבון זה אמור להיות ערוך על פי כללים מקובלים לעריכת מבדקים למערכות ביומטריות ולכלול חוות דעת של הסטטיסטיקאי הממשלתי בדבר התאמה לכללים כאמור.
יש לציין כי בתום השנתיים הראשונות של תכנית המבחן, עם הכניסה לתקופת ה"הארכה"- הרשות איננה מבצעת בדיקות לחלופות לקיומו של מאגר ביומטרי כפי שהיא מחוייבת לבצע על פי חוק. הרשות טענה כי בדיקות אלה הסתיימו עם תום שתי שנות תכנית הפיילוט המחויבות על פי חוק.
דיון כללי לקראת סיומה של תכנית המבחן-
תכנית המבחן הוארכה במרץ 2016 בפעם השניה בתשעה חודשים נוספים ועתידה להסתיים (נכון לעכשיו") בסוף דצמבר 2016. על פי סעיף 41 לחוק, הארכת הפיילוט, אשר אורכו שנתיים שהחלו ב- 30.6.13- מוגבלת לשנתיים נוספות בלבד.
מכאן שבסוף חודש יוני 2017 תסתיים בהכרח תקופת המבחן לגבי נחיצות קיומו והפעלתו של מאגר ביומטרי ושר הפנים יצטרך לקבל החלטה לגבי יישומו. באם לא תתקבל הכרעה כאמור- יימחק המאגר שבו נתוני זיהוי ביומטריים של אזרחים שהתנדבו להשתתף בתכנית המבחן ולקבל תעודת זהות ודרכון ביומטריים.
לפתחו של השר עומדת הכרעה לגבי עצם קיומו ונחיצותו של מאגר ביומטרי, ללא קשר להחלטה שכבר התקבלה על מעבר לתיעוד ביומטרי חכם- היינו, תעודות זהות ודרכונים ביומטריים וכן לגבי הנתונים ואמצעי הזיהוי הביומטריים שיישמרו במאגר.
זאת, בעיקר לאור חוות דעתו של הממונה על היישומים הביומטריים במשרד ראש הממשלה העומד בראש הוועדה המייעצת המפקחת על התנהלות תכנית המבחן לפי יש לקיים מאגר ביומטרי אולם מומלץ שלא לאגור בו טביעות אצבע של אזרחים כי אם תמונות פנים בלבד.
באם יוחלט על קיומו של מאגר- עם תכולת נתונים כזו או אחרת כאמור לעיל- הרי שבאופן עקרוני עם כניסתו של החוק לתוקף יחל שימוש במאגר לפי מה שקבע החוק. השימוש במאגר לפי החוק נקבע לא רק לשם תמיכה בהנפקת תיעוד ביומטרי כדי למנוע גניבת זהות, אלא באופן נרחב גם לשימושים משטרתיים יומיומיים כגון בדיקת הזדהות שגרתית.
נושא השימוש הנרחב במאגר שלא למטרות מניעת התחזויות וגניבת זהות בעת הנפקת תיעוד ביומטרי, היינו לשימושים משטרתיים שגרתיים, היה במחלוקת עמוקה בעת חקיקתו של החוק. זאת הן מטעמים של הגנת הפרטיות, אך גם מהטעם ששימוש נרחב ויומיומי במאגר ומסירת מידע ממנו לרשות שלישית עלול לפגוע ברמת האבטחה שלו.
באם ירצה השר לדון בנושא השלכות השימושים הנרחבים במאגר שלא למטרות תיעוד ביומטרי, זאת בין היתר לאור מסקנות תקופת המבחן שנערכה- נתונה לו הסמכות, לפי סעיף 41(5) לחוק, לקבוע כי החלת החוק תהיה הדרגתית ובתנאים בהתאם לצו שיקבע. היינו, כי ההוראות הנוגעות לשימוש במאגר שלא לצרכי תיעוד ביומטרי לא ייכנסו לתוקף מחד עם סיומה של תקופת המבחן.