חומר רקע
בלה גליל, המכון הלאומי לאוקיאנוגרפיה, חיא"ל
הערות לסקר אסטרטגי סביבתי לחיפוש והפקה של נפט ושל גז טבעי בים – חלק ג'
ההתייחסות להלן לדו"ח היא על בסיס קריאה של המסמך, שכן, לא נטלתי חלק בדיגום או בהכנת הסקר הסביבתי.
המסקנות וההערות העיקריות העולות מקריאת הדו"ח הן אלו:
מערך הדיגום, הציוד וניתוח התוצאות עליו מתבסס הדו"ח אין בו כדי לספק נתונים ביוטים מספיקים לצורך הערכה סביבתית אמינה של המדף, מורד היבשת והים העמוק של ישראל בים התיכון.
הדו"ח אינו מציג נתונים אמינים באשר לאופי, מספר, היקף וקישוריות בתי הגידול, או לנוכחות מינים נדירים/יחודיים או בתי גידול פגיעים.
שקיפות נתונים: הפרסום לא כלל את כלל הנתונים אשר שמשו לביסוס החלוקה לבתי הגידול ולהערכת פגיעותם. נתונים אלו חייבים להיות חלק בלתי נפרד ממסמך הסקר, כדי לבחון את תקפותו.
החלטות הנעשות על בסיס הנתונים הביוטיים שהוצגו בסקר אינן עומדות באמות מידה מבוססות מדעית.
להלן מובאות בתקציר ההערות, שהובילו אותי למסקנות לעיל.
העדר שקיפות של נתוני הגלם של הסקר
כפי שעולה מריכוז הערות בעלי העניין, בקשות לקבל את הנתונים ששימשו בהכנת הסקר נענו בתשובה שמידע זה יהיה זמין במרכז המידע הימי הלאומי של חיא"ל. ככלל, ולאור התהיות החמורות שהסקר מעלה בפרט, נתונים אלו היו חייבים להיות חלק בלתי נפרד מהמסמך. יש פגם בהסתמכות על מידע עלום, במיוחד, שמאז בוצע הדיגום חלפו כבר 3 שנים.
רזולוציה טקסונומית
כדי לבצע ניתוח סטטיסטי של החי נדרשת התייחסות לנתונים ברמה טקסונומית אחידה. בסקר נערכה השוואה של נתונים שחלקם התייחס לרמת המין וחלקם לרמות טקסונומית גבוהות, עד רמת מערכה ( ראה דוגמאות לקוחות מטבלה 9 עמ' 52-55; טבלה 12 עמ' 61-63 ). תוצאות השוואה כזו הן חסרות כל משמעות.
Phylum: Sipuncula, Phoronida
Class: Anthozoa, Bivalvia, Gastropoda, Echinoidea, Ophiuroidea, Ostracoda
Order: Calanoida, Cumacea, Cyclopoida, Harpacticoida, Isopoda, Spatangoida, Tanaidacea
Family: Acrocirridae, Amphretidae, Capitellidae, Eunicidae, Maldanidae, Terebellidae, Veneridae etc.
לב הסקר – בעייתיות חלוקת המרחב הימי לבתי גידול
המחברים זיהו במדרון היבשת ובים העמוק שלושה בתי גידול בלבד וכך גם על המצע הרך במדף היבשת. הזיהוי נעשה על פי גרנולומטריה גנרית, חוריריות ומחקרים בני 40 שנה ויותר, ראה עמ' 80) . לשם השוואה, באיים הבריטיים זוהו 215 בתי גידול שונים במדרון היבשת והים העמוק, ו- 470 בתי גידול במדף היבשת (ראה אסמכתאות). הפער הגדול בין הממצאים באיים הבריטיים למסקנות הסקר מעלה ספק גדול לגבי תקפות המסקנות.
חוסרים בסקר שנערך בשנת 2013 – התעלמות מבתי גידול בעמודת המים
הים, בשונה מהיבשה, הוא תלת מימדי ולעמודת יש תפקיד חיוני בשמירת הקישוריות, עושר המגוון ביולוגי ובתפקודי המערכת האקולוגית (לדוגמא: פריחות אצות ומדוזות המתרחשת בעמודת המים חשובות לתפקודי המערכת). הדיגום שנערך ב 2013 ושימש בסיס לסקר התעלם מבתי הגידול בעמודת המים.
הבעייתיות של העדר מידע על מקור הנתונים עליהם מתבסס הסקר
תגובת עורכי הסקר להערות רבות שהועלו ביחס לדלות המידע עליו הסקר מסתמך (הערות של ברוקוביץ, בוימל, רוטשילד, מייזל, יהל ואנגרט) הייתה ש"מיפוי בתי הגדול מבוסס על מידע מפורט שנאסף לאורך שנים. בנושאים מסוימים המיפוי מתבסס על נתונים בלמעלה מ 100,000 רשומות ואלפי נקודות דיגום". ידוע שהסקרים שביצע חיא"ל בשנים 2011-1988 היו באתרים מזוהמים ומופרים. כיון, שלא סביר בעליל שמיפוי בתי גידול טבעיים יתבסס על מידע מאתרי פסולת, יש חשיבות גדולה לצירוף כלל הנתונים לדו"ח. במקום איור 6 (עמ' 21), הכולל אתרי הפסולת ואתרים מזוהמים (מפרץ חיפה וכו'), נכון היה לצרף לסקר מפה המפרטת את נקודות דיגום הביוטה באזורים שאינם מזוהמים או מופרים.
התעלמות מקבוצות בעלת חשיבות לזיהוי בתי גידול
בין שוכני המצע הרך בים העמוק, הטקסון בעל מספר המינים הרב ביותר והנפוץ ביותר הוא הנמטודות. סקר מכלולי נמטודות היה מסייע בזיהוי בתי הגידול בים העמוק, אך הסקר לא כולל מידע לגבי הקבוצה.
בבתי גידול של מדף היבשת הרדוד, יש לאצות חשיבות כרכיבים וסמנים (אינדיקטורים) מרכזיים בבתי הגידול. הסקר מתעלם מהאצות, למרות שמצויים מומחים מקומיים לטקסונומיה ולביולוגיה של הקבוצה.
פגיעות אקולוגית – אמות המידה שנעשה בהן שימוש אינן משקפות את המציאות
המסקנות לגבי רגישות/ פגיעות בתי הגידול בים העמוק ובמדף היבשת חסרות תוקף. זאת כיוון שלא ניתן לחזות את רגישותם על בסיס ההיקף הנמוך של נתוני שדה (הן לגבי המצע והן לגבי עמודת המים), של סמנים (אינדיקטורים), של מידע לגבי חשיפות לזיהום והפרעה, וקישוריות האוכלוסיות.