חומר רקע

PDF 5,932 תווים המסמך המקורי ↗
אבא הלל סילבר 16 ,רמת גן 52506 ,טלפון : 03-5762666 ,פקס : 03-5762632 ,אתר : www.zalul.org.il 16 Abba Hillel Silver, Ramat Gan 52506, Tel: 972-3-5762666, Fax: 972-3-5762632, www.zalul.org.il www.facebook.com/ZalulIsrael FACEBOOK: הערות עמותת צלול לדו"ח הסקר אסטרטגי- סביבתי )(סא"ס לחיפוש והפקה של נפט וגז טבעי בים עמותת צלול מברכת על ההחלטה לבצע את הסקר ומבקשת לצ יין לחיוב את העבודה הרבה שהושקעה .בהכנתו יחד עם זאת "מבקשת "צלול להצביע על מספר נקודות שע לולות ם פגו ל בהשגת מטרות:יו 1. ,קיים חשש לפיו המלצות הסא"ס יגרמו לכך שלחלק מבתי הגידול, בעיקר בים העמוק לא תינתן הגנה מספקת ו/או שיקולי עלות-תועלת יפגעו בהגנה על יהם .ו/או ששיקולים כלכליים יפגעו בהגנה על הסביבה הימית 2. הסתמכות על ממצאי ם הקובעים כאילו ישנם ישנם אזורי ם רגישים פחות עלולה להוביל להשקעה כספית נמוכה יותר במידת הצורך בשיקום לאחר נזקי דליפות בסביבה הימית והחופית, בטענה שהפגיעות אינן משמעותיות והנזק הוא קטן ,. זאת .כשהדעה בדבר הרגישות הנמוכה יותר נמצאת במחלוקת בין המומחים לנושא 1. תקפותו המדעית של הדו"ח א. 'סקר בתי הגידול בים' , ,שהוא הבסיס לסא"ס לא עבר בי קורת של מומחים בינ"ל מוכרי ם. הי עדר הביקורת מעמיד בסימן שאלה את תקפות המסקנות לגבי החלוקה לבתי הגידול ולגבי מפת הרגישות של בתי הגידול השונים. ב. ההכרה בפערי המידע הגדולים לגבי בתי הגידול בים .היא אחת המסקנות החשובות של הסא"ס נדרשת השלמה של הנתונים לגבי המצאי הקיים של הביוטה , .החסרים היום .נתונים אלה נדרשים כבסיס לבחינת השתנות הביוטה בעתיד ג. הגדרת בתי הגידול של עמודת המים– לוקה.בחסר בתי הגידול בעמודת המים הוגדרו כמסות מים שמשפיעה עליהם .הפרעה סביבתית מסוימת להגדרה זו אין משמעות ואין לה מקבילה בספרות .יש להתאים את הגדרת בתי גידול עפ"י הרכב חברת החי ומאפיינים פיסיקליים רלוונטיים., כמקובל ד. הגדרת בתי הגידול בוצעה על בס יס מספר מצומצם של פרמטרים א-ביוטיים (עומק, שיפוע וסוג המצע ) כשפרמטרים אחרים (ז רמי הים) ,לא נלקחו בחשבון. .יש להשלים את שכבת נתוני הבסיס במסגרת פערי המידע הראשוניים 2. הים העמוק1 נותר ללא שטחים מוגנים - )היקף בתי הגידול הרגישים (הזוכים להגנה במדרון היבשת ובבתיאל כמעט אפסית . משמעות הדבר היא שהם אינם זוכים להגנה. עמותת צלול מציעה ( לקבוע כי אחוז מסוים10-20% ) מכל בית גידול (גם בעל רגישות נמוכה יחסית) ייסגר לחיפושים2. להמלצה זו יש חשיבות רבה לאור העובדה שאין כיום אפשרות חוקית להגדיר שמורות ט בע במים הכלכליים. 3. מרחקי הגנה לא מספקים - בהמלצות הדו"ח הוגדר מרחק הגנה של1 ק"מ .בלבד מאזורים רגישים אקולוגית בהסתמך על דו"ח קודם של חיא"ל מרחק זה עלול להיות קטן מדי .מומלץ להגדיל ו ל רדיוס של10 ק"מ3 . 1 מעבר ל7 ק"מ מהחוף: מדרון היבשת והבתיאל.". לא קבעו אפילו הגדרה של אחוז מסוים בים שיישמר כאזור מוגן שיוגדר כ"אל געת 2 וזו בהתבסס על המלצת הסא"ס" :שיש לשמר ככל האפשר כל אחד מבתי הגידול ולהבטיח תפקוד תקין ומשמר של המערכת האקולוגית לצד פעילות כל כלית אנושית" ;ו בדומה למנגנון הענקת זכויות בתחום 7 הק"מ הקרובים לחוף 3 בדו"ח חיא"ל הוצג שטווח הפיזור של מתכות כבדות ומזהמים נוספים בקרקעית הים בעקבות דליפות מקידוחי הפקה וקידוחי נסיון בים הגיע עד20 .ק"מ מהקידוח אבא הלל סילבר 16 ,רמת גן 52506 ,טלפון : 03-5762666 ,פקס : 03-5762632 ,אתר : www.zalul.org.il 16 Abba Hillel Silver, Ramat Gan 52506, Tel: 972-3-5762666, Fax: 972-3-5762632, www.zalul.org.il www.facebook.com/ZalulIsrael FACEBOOK: 4. תחום הסיכונים א. חסרה המלצה להגברת המוכנות במקרה של אירוע דליפה גדול . לא מספיקה הנחיה לעמידה בתוכנית המפעלית או .אזורית יש לאשר את חוק התלמ"ת לפני חלוקה של רשיונות חדשים ולפני הקמת שדה ופלטפורמת הפקה לגז במסגרת רישוינות .שחולקו ב. מודל הערכת ה סיכון לדליפה אינו מתייחס לתנאים הביטחוניים הייחודיים של ישראל, המעלים את הסיכון לפיגוע בתשתיות הקידוחים וההולכת הגז והדלקים (קונדנסט) .אין התייחסות למחקרים ולדירקטיבה האירופית לקידוחי גז ונפט בים4 ,שחוברו בעקבות אסון מפרץ מקסיקו,. מכאן ש הערכת הסיכונים צריכה להיות גבוהה יותר מהעולה בניתוח. ג. מומלץ להוסיף התייחסות לסיכון שבעקבות דליפה באזור הכלכלי הבלעדי של ישר אל ושל מדינות שכנות. פגיעה כזו עלולה לגרור תביעות נזיקין גדולות כנגד ישראל, שלא בהכרח יהיו מכוסות על- .ידי הביטוח של בעלי הזכויות 5. הפרק הכלכלי א. הפרק אינו תורם למטרות הסא"ס ולכן מוטב היה לו נמחק .מהמסמך מטרת הסא"ס, היא להציב בפני מקבלי ההחלטות את הערכים הסביבתיים ואת ההשפעות הסביבתיות ;הצפויות כתוצאה מפיתוח, כדי שיוכלו לשקללם בקבלת ההחלטות ולא לערוך ניתוח עלות- .תועלת של עצם הצורך בפיתוח והפקה של משאב טבע זה ב. הפרק מתמקד בערכים כספיים בלבד , תוך התעלמות מכך שערכים סביבתיים רבים אינם ברי כימות כספי . הדו"ח גם מתעלם משיטות הערכה איכותניות של שירותי המערכת האקולוגית5 . ,ההתמקדות בשימושים בעלי ערך כספי תוביל להתעלמות של מקבלי ההחלטות מהערכים שיש קושי.לכמתם ג. .הדו"ח מעריך את שירותי הים כמוצר ציבורי על בסיס הערך הנדל"ני המיוחס לבניה בחוף בדרך זו מתעלם הדו"ח מהערך הסביבתי של הים העמוק ומהנזקים לשירותי המערכת של הים העמוק בעקבות דליפה .נציין בה ,קשר זה כי ככל שהנזקים לערך הנדל"ני החופי יהוו בסיס להתמקדות, תוך התעלמות או הפחתת הפרמטרים האקולוגיים והסביבתיים האחרים, כמו הצורך להגן על שמורות ימיות קימות ועתידיות לאורך החוף ובעומק הים, הרי שהדו"ח מזיק לאינטרס ה.סביבתי יותר מאשר מגן עליו. ובנוסף, יש בכך התעלמות מהערך הכלכלי גם של חופים טבעיים ופתוחים ד. חסרה המלצה לפיה ביצוע הסקרים הסביבתיים לא יעשה על-ידי חברות הגז והנפט, אלא על-ידי גורם לא תלוי .)(המשרד להגנת הסביבה, חיא"ל או מי מטעמם קיימת אפשרות נוספת לפיה חברות הגז ישלמו ,עבור ביצוע הסקרים אך הזמנת הסקר, ההנחיה והפיקוח על ביצועו .יהיו בשליטת המדינה 4 ,הדירקטיבה האירופאית לקידוחים ימיים2013, הינו המסמך המתקדם ביותר לנושא בטיחות וגהות :הקיים כיום. לקריאתו בעברית - http://www.zalul.org.il/wp - content/uploads/2013/11/%D7%94%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%91%D7%94 - 5.12.13 - %D7%94%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA %D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99.pdf ) 5 שיטות אלו מקובלות במחקרים שמבוצעים בעולם ובישראל לגבי הערכת שירותי מערכת אקולוגית למשל הפרויקט הלאומי להערכת שמ"א , באכסנית האקדמיה הישראלית למדעים והובלת המדענית הראשית במשרד להג"ס ,מדענים בכירים וכלכלנים סביבתיים .