חומר רקע

163 :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות מסגרת :הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות תקציר רקע כללי בעולם של משאבים הולכים ומתדלדלים ושל אוכלוסייה הולכת וגדלה, המשימה לספק מזון לכל בני האדם הפכה לאחד האתגרים המרכזיים של האנושות. על פי ,הערכות שונות50%-30% מהמזון המיוצר בעולם אובד או מתבזבז מסיבות שונות תוך כדי שרשרת הספקת המזון- .מהגידול החקלאי ועד לצרכן הביתי לאבדן המזון השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות משמעותיות. בהיבט החברתי -כלכלי המזון אינו מנוצל להזנת נזקקים שידם ,אינה משגת לשלם עבורו ואילו עלויות הגידול והייצור היורדות לטמיון עשויות לגרור העלאת מחירים ועקב כך הגדלה של הפערים החברתיים. בהיבט הסביבתי - כלכלי הוא מגלם בזבוז משאבי טבע ותשומות ששימשו לייצור המזון כגון קרקע, מים, כוח אדם, דשנים ודלק, גורם נזקים סביבתיים מיותרים עקב פליטת פחמן דו - חמצני, עקב זיהום מים מדשנים, עקב ירידת איכות הקרקע ובגלל פגיעה במגוון הביולוגי, ולבסוף אי- ניצול המזון מגדיל את כמויות הפסולת המוטמנות בקרקע, ועקב כך את שחרור .גז המתאן לאטמוספרה, וכרוך בעלויות שינוע והטמנה הצלת מזון היא פתרון מנצ ח לחברה, לסביבה ולכלכלה. במזון המוצל ניתן להאכיל נזקקים, ובה בעת להפחית את כמויות הפסולת המוטמנות בקרקע ומזיקות לסביבה, וכן להקטין את עלויות הקטיף לחקלאי ואת עלויות הפינוי וההטמנה ליצרני המזון ולמוכרי המזון למיניהם- ,חקלאים, מפעלי מזון, רשתות שיווק מלונות., חברות הסעדה, מסעדות ועוד עודפי מזון, משנוצרו, הם משאב שאינו מנוצל כיום עד תומו. כל עוד הם טובים למאכל אדם, ראוי שישמשו להזנת בני אדם בדרכים שונות, אם על ידי ניצולם לייצור מזון תעשייתי ואם על ידי העברתם לנזקקים. מרגע שאינם ראויים למאכל אדם, ניתן להשתמש ב הם להאכלת בעלי חיים, להפקת אנרגיה ולייצור דשן באמצעות קומפוסטציה1 ,. כל אלה שימושים בעלי ערך כלכלי וחברתי חיובי להבדיל מהשלכת עודפי המזון לאשפה ומהטמנתם בקרקע, הכרוכות כאמור בנזק .כלכלי וסביבתי ניכר __________________ 1 קומפוסטציה - תהליך פירוק טבעי, ביולוגי - ארובי )בנוכחות אוויר( של חומרים אורגניים )שיירי צמחים ופסולת אורגנית( בתנאים מבוקרים של אוורור, חום ולחות. תוצר התהליך הוא קומפוסט ()דשונת - .תוסף אורגני לקרקע 164 דוח שנתי65ג :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 מטרת דוח זה להצביע על תופעת אבדן המזון ועל נזקיה, לבדוק כיצד משרדי הממשלה וגופי הציבור השונים מתמודדים עמה, לאתר מוקדים של איבוד מזון ושל בזבוזו וחסמים להפחתתם, להציג אמצעים שננקטו במדינות אחרות לצמצום האבדן ולהמליץ על דרכי פעולה לטיפול יעיל וחסכוני המיטיב עם כלל הציבור ועם .הסביבה פעולות הביקורת בחודשים מרץ עד אוקטובר2014 בדק משרד מבקר המדינה היבטים שונים של טיפול הממשל ה .באבדן מזון בישראל בדיקות השלמה נעשו עד ינואר2015 . בין היתר נסקרו נתונים עולמיים ומקומיים לגבי אבדן מזון ונבדקו הטיפול ב אבדן ;תוצרת חקלאית;חינוך הציבור למניעת אבדן מזון קביעת תאריכי התפוג ה של המזון והנחיות לאחסונו ; הצלת מזון לטובת נזקקים; וניצול עודפי ה מזון לפי סולם עדיפויות . הביקורת נעשתה במשרד החקלאות ופיתוח הכפר )להלן- משרד (החקלאות,, במועצת הצמחים במשרד להגנת הסביבה )להלן - המשרד ל הג"ס( , במשרד הבריאות, בצה"ל, במשטר ת ישראל )להלן- המשט(רה , בש ירות בתי הסוהר )להלן - (השב"ס , בבתי חולים ממשלתיים , במשרד לשירותי דת וברבנות הראשית לישראל )להלן- (הרה"ר ,. בדיקות השלמה נעשו במשרד החינוך, במשרד האוצר במשרד הכלכלה, במשרד הרווחה והשירותים החברתיים )להלן- ,(משרד הרווחה במכון התקנים הישראלי ובמועצה הישראלית לצרכנות. הליקויים העיקריים היעדר נתונים על אבדן מזון כמה מדינות, ביניהן הולנד ובריטניה, גיבשו תכניות ממשלתיות להפחתת בזבוז המזון, ובמסגרתן מדדו או אמדו את כמויות המזון האובד והציבו יעדים .להפחתתן בישראל לא נאמדו עד כה כמויות המזון האובד בשרשרת הספקת המזון מהיצרן .לצרכן והנושא בכללותו לא זכה להתייחסות משמעותית מטעם גופי השלטון אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות 165 :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 אבדן תוצרת חקלאית 1. הפחתת עודפים : משרד החקלאות לא גיבש תכנית להפחתת עודפי גידול ולצמצום אבדן התוצרת, לרבות על ידי ניצול מיטבי של העודפים. הטיפול השוטף בעודפי תוצרת חקלאית אף לא נמצא באחריות מחלקה כלשהי במשרד .החקלאות 2. השמדת עודפים שלא כחוק : סעיף60 ,(לחוק מועצת הצמחים )ייצור ושיווק התשל"ג- 1973 קובע כי "לא יושמדו ע ו דפי - צמחים אלא בהיתר מאת השר או המנהל הכללי של משרד החקלאות, והיתר כזה לא יינתן אלא אם שוכנע נותנו כי לא נ מצא להם שימוש לכל מטרה מועילה , לרבות מטרת - "חסד - ואולם מועצת הצמחים ומשרד החקלאות אינם מקיימים סעיף זה באופן מתמשך לאורך שנים. מועצת הצמחים אינה נוהגת לפנות לשר או למנכ"ל המשרד לקבלת היתר להשמדות וגם אינה פועלת די למיצוי האפשרויות לשימוש מועיל בעודפים, לרב.ות הפנייתם לנזקקים .ההשמדה של תוצרת חקלאית בישראל אינה מוסדרת כיום באופן ברור שאלות כמו למי הסמכות להשמיד יבול, אילו מקרים מצדיקים זאת, האם יש לדרוש מהחקלאי להודיע על עודפים המיועדים להשמדה, מהם סדרי העדיפויות לטיפול בעודפים להשמדה ועוד - נותרות כיום ללא מענה. 3. אבדן תוצרת מטעמי איכות ובטיחות : חלק מהתוצרת מושמד עקב איכות ירודה או עקב סכנה לבריאות )לדוגמה, שאריות חומרי הדברה מעל השיעור המותר או גילוי מזהם מיקרוביולוגי(. באוגוסט2012 נכנס לתוקף החוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, התשע"א - 2011 )להלן- חוק הסטנדרט .(ים החוק נועד להסדיר את גידול התוצרת החקלאית ואת שיווקה על פי תקני ,בטיחות ואיכות, והסמיך את שר החקלאות להתקין תקנות שייצקו בו תוכן אולם אף שהוכנה טיוטת תקנות הן לא הותקנו עד דצמבר2014 וכתוצאה מכך .החוק אינו מיושם אף שהתופעה של קטיף פירות בוסר )פירות שלא הגיעו לדרגת ההבשלה המזערית( ומכירתם חוזרת על עצמה מדי עונה, פוגעת בחקלאים ובצרכנים וגוררת אבדן תוצרת, משרד החקלאות ומועצת הצמחים לא עשו די במהלך ,השנים כדי למגרה. בחוק הסטנדרטים ובטיוטת התקנות יש ניסיון לטפל בה אולם גם הוא חלקי וכאמור טרם .הושלם 4. השמדת תוצרת מטעמי כשרות : כמויות המוערכות בעשרות אלפי טונות בשנה של פירות וירקות הראויים למאכל אדם, ולעתים אף באיכות גבוהה, מושמד ות מטעמי כשרות )תרומות ומעשרות, איסור ערלה, שנת שמיטה(, בלי שמשרד החקלאות, מועצת הצמחים , המשרד לשירותי דת או הרה"ר יודעים ב אילו כמויות ובאיזו איכות של תוצרת מדובר. לא נבחנה על ידי גורמים אלה האפשרות להפנות ,, בכפוף לדרישות ההלכה ,תוצרת זו להאכלת נזקקים יהודים או לא-יהודים, והיא מופנית, רובה ככולה, להטמנה באתרי פסולת - על כל ההשלכות החברתיות, הכלכליות והסביבתיות.הכרוכות בכך 166 דוח שנתי65ג :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 היעדר תכנית כוללת לחינוך הציבור להפחתת בזבוז מזון המפתח להפחתה משמעותית בכמויות המזון האובד והמבוזבז נמצא בידי הציבור הרחב. מודעות הציבור לערכו של המזון ולמשמעות הבזבוז שלו, כמו גם חינוך הציבור להפחתת הבזבוז ונכונותו לשנות הרגלי צריכה ושימוש במזון, עשויים להפחית.בעשרות אחוזים את כמויות המזון הנזרק לאשפה בכמה מדינות מתקדמות בעולם יזמו הממשלות תכניות ומסעי הסברה להפחתת בזבוז המזון, אשר עשויים לשמש מודל לחיקוי ואמצעי ללימוד ולגיבוש מדיניות .בנושא על ידי ממשלת ישראל 1. המשרד להג" ס ומשרד החינוך פועלים לחינוך ילדי הגן ובית הספר להפחתת .הצריכה ולצריכה נבונה כחלק מחינוך לקיימות בכלל ולהפחתת פסולת בפרט עם זאת התכנית עוסקת במידה מועטה בבזבוז מזון ואין היא חלק מתכנית הלימודים הרשמית של משרד החינוך אלא נתונה לבחירתם של מוסדות החינוך, וכתו .צאה מכך רוב ילדי ישראל אינו לומד אותה 2. במשרד הכלכלה, האחראי גם לנושאי צרכנות ומסחר, בין היתר באמצעות הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן2, וכן במועצה הישראלית לצרכנות3 - לא .גובשו תכניות לחינוך הציבור להפחתת הצריכה של מזון ולמניעת בזבוזו 3. ת א ר י כ י ת פ ו ג ה: מוצרים רב ים הנמכרים ברשתות השיווק אינם ,מסומנים בהתאם לתקן הישראלי המחייב בכל הנוגע לתאריך התפוגה .והצרכנים אינם מבינים תמיד נכונה את משמעות התאריך סימונים שונים ולא ברורים ואי- בהירות של המונחים "לשימוש עד", "עדיף להשתמש לפני" או "לשיווק עד", מבלבלים במקרים רבים את הצרכן ומקשים עליו להבין את משמעות התאריך המוטבע על האריזה, והוא מתייחס אליו כאל ה תאריך האחרון לשימוש. ואולם הסימון "עדיף להשתמש לפני" מציין את המועד שעד אליו צופה היצרן שהמוצר ישמור על מלוא תכונותיו, אם כי ניתן לצורכו גם לאחר חלוף מועד זה ללא סכנה לבריאות . בלבול מסוג זה מוביל לזריקת מזון רב שעדיין ראוי למאכל. לא נמצא הסבר המופנה לצרכנים לגבי משמעותם של מושגים אלה - לא על גבי אריזות המזון, לא ברשתות השיווק ולא בפרסומי משרד הבריאות , למעט הסבר קצר באתר האינטרנט של משרד .הבריאות 4. ה נ ח י ו ת א ח ס ו ן: על גבי אריזותיהם של מוצרים רבים שאינם רגישים לקלקול כל עוד הם סגורים באריזה - אך עשויים להתקלקל במהרה לאחר פתיחתם אם יוחזקו בתנאי אחסון לא מתאימים - אין מצוינות הנחיות .לאחסון לאחר הפתיחה אף שבמינהל המחקר החקלאי שבמשרד החקלאות קיים ידע שימושי באשר לאחסון פירות וירקות בבית הצרכן, משרד החקלאות לא דאג לפרסם את המידע לציבור, אף לא באתרי האינטרנט של המשרד ושל מינהל המחקר החקלאי. למעט כתבות אחדות שפורסמו בעיתונות, הציבור לא נחשף למידע .מהותי זה לצרכן __________________ 2 רשות פנים- ממשלתית עצמאית אשר הוקמה מכוח חוק הגנת הצרכ ן, התשמ"א- 1981 . 3 ארגון הצרכנים היציג הפועל מכוח חוק המועצה הישראלית לצרכנות ה תשס"ח - 2008. מטר ו ת המועצה לצרכנות לפעול להגנת הצרכנים ו ל שמירת זכויותיהם, וכן לחנך .לצרכנות נכונה אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות 167 :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 ליקויים בתחום הצלת מזון לטובת נזקקים 1. בינואר2014 פרסמה ה מועצה הלאומית לביטחון תזונתי )להלן - המועצה לביטחון תזונתי( "תכנית לאומית להבטחת ביטחון במזון לבתי אב בישראל - עקרונות, קריטריונים ודרכי פעולה", אשר כללה גם המלצות להצלת מזון. עד דצמבר2014 התקציב לפעילות המועצה טרם אושר על ידי שר הרווחה, חרף הערת מבקר המדינה בעניין זה בדוח בנושא הביטחון התזונתי שפורסם באפריל2014 4. 2. מוערך כי ניתן להציל מזון בשיעור גדול לפחות פי עשרה משיעור ההצלה הנוכחי5 . באוגוסט2014 ,אושרה תמיכה ממשלתית בפעילות להצלת מזון כחלק מהקצאה של30 מיליון ש"ח לתקציב משרד הרווחה לשנת2014 שנועדה לשיפור הביטחון ה תזונתי- אולם זו הועברה ברובה לשנת2015 . 3. כיום אין למועצה לביטחון תזונתי מידע על עודפי תוצרת חקלאית, וגם אין .מנגנון המאפשר קבלת מידע זה לצורך הקמת מערך להצלת המזון 4. ה ע ב ר ת ע ו ד פ י מ ז ו ן מ צ ה " ל ל נ ז ק ק י ם: למרות הוראה בצה"ל המחייבת מניעת בזבוז מזון ככל האפשר, קיימים במערכת הצבאית עודפי מזון .בכמויות משמעותיות. אין בידי צה"ל נתונים רשמיים על כמויות העודפים באפריל2014 "החל צה"ל בשיתוף עם עמותת "לקט ישראל6 בתכנית ניסוי לתרומת מזון עודף, ובמסגרתה העביר הצבא בחודשים מאי - אוגוסט2014 כ - 45,000 ארוחות לנזקקים. מאז פועל צה"ל להרחבת שיתוף הפעולה עם .עמותות המזון ולהגדלת כמויות המזון המועבר לנזקקים 5. בארגונים ציבוריים גדולים נוספים כמו השב"ס, המשטרה ובתי החולים הממשלתיים, שמפעילים שירותי הסעדה בהיקפים ניכרים, באופן עצמאי או באמצעות קבלני הסעדה חיצוניים- אין מדידה של כמות עודפי ה מזון ובקרה עליה, והעודפים ברובם נזרקים לאשפה בלי שננקטות פעולות להצילם לטובת .נזקקים 6. ח ס מ י ם ו ת מ ר י צ י ם ל ת ר ו מ ת מ ז ו ן: גופים פרטיים רבים, וביניהם מלונות, חברות לשירותי הסעדה ומסעדות, נמנעים מתרומת המזון העודף שלהם או מגבילים אותה משיקולים שונים - ,משפטיים .כלכליים ואחרים הסרת חסמים לתרומת מזון וקביעת תמריצים כלכליים ואחרים עשויות להגדיל משמעותית את הכמויות שיוצלו וייתרמו לנזקקים. כמה מדינות בעולם אימצו חקיקה הפוטרת תורמי מזון מאחריות פלילית ואזרחית היה וגרם המזון נזק לאדם - .בתנאי שנתרם בתום לב __________________ 4 ,מבקר המדינה, דוח מיוחד˙ÂÏÂÚÙ ‰Ï˘ÓÓ‰ ÌÂ„È˜Ï ÔÂÁËÈ·‰ È˙ ÂÊ˙‰ , 2014 )להלן- דוח מבקר המדינה בנושא הביטחון התזונתי(, עמ ' 19 . 5 .על פי ארגונים העוסקים בהצלת מזון 6 העמותה אינה גוף מבוקר על פי חוק מבקר המדינה, התשי"ח- 1958 ]נוסח משולב[ )להלן - חוק מבקר .(המדינה 168 דוח שנתי65ג :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 אי-קביעת ס ולם עדיפויות לטיפול בעודפי המזון המשרד להגנת הסביבה האמריקני קבע סולם עדיפויות להפחתת אבדן מזון, הכולל :את השלבים האלה ()א ;הקטנת ההיווצרות של עודפי מזון מלכתחילה ()ב ;האכלת נזקקים ()ג ;האכלת בעלי חיים ()ד ;ניצול העודפים לתעשייה ()ה ;קומפוסטציה ()ו .שרפה או הטמנה עד כה לא נתנו המשרד להג" ס או כל גורם ממשלתי אחר הנחיות מפורשות לגופים המייצרים עודפי מזון, ציבוריים ופרטיים כאחד, באשר לטיפול בעודפים על פי סולם עדיפויות המשלב התייעלות וחיסכון עם עקרונות הקיימות, שמגלמים בתוכם אחריות לחבר.ה, לסביבה ולכלכלה ה המלצות העיקריות על משרד החקלאות ועל מועצת הצמחים להקפיד לפעול על פי המנגנון הקבוע בחוק לעניין השמדות ופינויים מרוכזים של ירקות ופירות. לגבי השמדות עצמאיות על ידי חקלאים, על משרד החקלאות לפעול להסדרתן כדי למנוע בזבוז מיותר של .משאבים על משרד החקלאות להשלים בהקדם את תהליך התקנת התקנות לחוק הסטנדרטים, באופן שיגשים את מטרתו. באשר לשיווק פירות בוסר, על משרד החקלאות, ביחד עם מועצת הצמחים, לבחון מחדש את אופן טיפולם בתופעה ולתת .לה מענה הולם ומהיר אם בתקנות לחוק הסטנדרטים ואם באופן אחר בנושא כשרות התוצרת החקלאית - על המשרד לשירותי דת ועל הרה"ר בשיתוף עם משרד החקלאות ועם מועצת הצמחים לכמת את התוצרת החקלאית המושמדת מטעמי כשרות או לאמוד אותה, ולבדוק אפשרויות שעולות בקנה אחד עם דרישות ההלכה להפנות תוצרת ראויה למאכל לנזקקים, בין יהודים ובין לא -יהוד ים. מוצע כי בדיקה זו תיעשה בשיתוף עם המועצה לביטחון תזונתי ועם עמותות להצלת מזון. לגבי תוצרת שאינה ראויה למאכל אדם, על הרה"ר לפעול בשיתוף עם משרד החקלאות ועם המשרד להג" .ס למציאת שימושים מועילים לתוצרת זו על משרד החינוך ועל המשרד להג"ס לשקול לייחד לבזבוז ה מזון תכנית חינוך לילדים ולנוער. מן הראוי שגם משרד הכלכלה, הרשות להגנת הצרכן והמועצה לצרכנות יידרשו לנושא וישקלו נקיטת פעולות לחינוך ולהסברה לציבור כיצד .להפחית את בזבוז המזון על משרד הבריאות ועל המועצה לצרכנות לגבש תכנית הסברה לצרכנים אשר תבהיר את משמעות ה תאריכים המסומנים על מוצרי המזון ומוגדרים "לשימוש .עד" ו"עדיף להשתמש לפני", ותסייע להם להפיק מהם את המרב אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות 169 :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 על משרד הבריאות לפקח על סימון הוראות לאחסון מיטבי של מוצרי מזון; על מכון התקנים לשקול הרחבה ופירוט של הוראות האחסון לצרכנים ואת החלת תקן ישראלי1145 גם על פירות וירקות ארוזים מראש; על משרד החקלאות להביא לידיעת הציבור את המידע הקיים באשר לדרכים יעילות להארכת חיי הפירות והירקות, ובכלל זה עליו לשקול לכלול הנחיות לאחסון בדרישות הסימון של אריזות צמחים על פי תקנות חוק הסטנדרטים; על משרד החקלאות לשקול גם תמיכה במחקרים ויצירת שיתופי פעולה במחקר גם בנושא אחסון ביתי ומסחרי של .תוצרת חקלאית ,על גופים ציבוריים גדולים המספקים שירותי הסעדה בהיקפים גדולים כמו צה"ל שב"ס, המשטרה ובתי החולים הממשלתיים לנטר באופן שוטף את כמויות עודפי המזון שלהם במטרה לצמצמן ככל האפשר; את עו דפי המזון הנותרים והראויים למאכל ראוי להעביר לנזקקים, על פי נוהל שיבטיח את מהימנות הגורם המקבל .ואת בטיחות המזון, בדומה לנעשה בצה"ל כדי לעודד תרומת מזון על משרד הרווחה, המועצה לביטחון תזונתי, המשרד להג"ס, משרד החקלאות ומשרד האוצר לבחון הסרת חסמים לתרומת מז ון וקביעת תמריצים שונים לעידודה, כגון פרסום הנחיות לגופים תורמי מזון בדבר ההגנות המשפטיות העומדות לתורם מזון בתום לב, זיכוי מוגדל ממס לתורמי מזון, ייקור היטלי ההטמנה, הענקת "תו ירוק" בכפוף לעמידה בתנאים והקמת לוח .עודפים אינטרנטי מומלץ כי המשרד להג" ,ס יאמץ בדומה למשרד להגנת הסביבה האמריקני, סולם עדיפויות להפחתת היווצרות עודפי מזון ולניצולם המיטבי, ויפעל להטמעתו אצל .יצרני המזון בישראל, אצל ספקיו ובקרב הצרכנים סיכום אבדן מזון הוא בעיה כלל - עולמית שהשלכותיה על החברה, על הסביבה ועל .הכלכלה מרחיקות לכת ,בישראל, הסובלת ממחסור מתמיד במשאבים משיעורים גבוהים של עוני ושל חוסר ביטחון תזונתי ומשיעורי הטמנת פסולת מהגבוהים בין המדינות המפותחות- הטיפול בבעיית אבדן המזון עשוי לחולל .שינוי משמעותי בהיבטים רבים וחשובים ממצאי דוח זה מלמדים, בראש ובראשונה, כי בישראל ה נושא של אבדן המזון לא זכה עד כה להתייחסות ממשלתית כוללת ולא הוכנה תכנית פעולה מערכתית .להתמודדות עם התופעה הביקורת העלתה ליקויים בפעילות הגורמים הממשלתיים בנושא איבוד מזון ובזבוזו ואי- עשייה מספקת, בעיקר בתחומים אלה: איסוף נתונים על אבדן מזון בשרשרת אספקת ה מזון מהחקלאי לצרכן; חינוך והסברה לציבור למניעת בזבוז מזון; אבדן תוצרת חקלאית; קביעת תוקף למזון - מינוח, תאריכי תפוגה והנחיות לאחסון; הצלת מזון לטובת נזקקים; וקביעת סולם עדיפויות לטיפול בעודפי המזון. על הגורמים הממשלתיים לפעול, כל אחד בתחומו, לתיקון הליקויי ם כפי .שפורטו בדוח זה 170 דוח שנתי65ג :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 לדעת משרד מבקר המדינה, טיפול ממשלתי כולל ומתואם בנושא אבדן המזון הוא הדרך הראויה והאפקטיבית ביותר להתמודד עמו. מבלי לגרוע מחובת הגורמים הממשלתיים לפעול כל אחד בתחומו לתיקון הליקויים כאמור, ממליץ משרד מבקר המדינה לממשלה לקבוע משרד ממשל תי אחד או גוף מטה שיהיה ממונה על הנושא בכללותו ולהקצות לו לצורך זה את המשאבים הנדרשים. הגורם שעליו תוטל האחריות לריכוז הטיפול בנושא יגבש ויוביל תכנית לאומית לצמצום אבדן ,המזון, שבהכנתה ובביצועה ישתתפו משרדי הרווחה, החקלאות, הגנת הסביבה הכלכלה, הבריאות והחי נוך, באמצעות צוות בין - משרדי שיפעל בסיוע המועצה הלאומית לביטחון תזונתי ובליווייה. על אותו גורם יהיה ליזום החלטת ממשלה .לקידום הנושא נוכח ריבוי הגורמים הממשלתיים בעלי הזיקה לנושא של הצלת מזון, ונוכח היעדר ניסיון בפעולה ממשלתית משולבת בתחום זה, מוצע גם כי ,האגף לתיאום תכנון וארגון שבמשרד ראש הממשלה, האחראי לניהול ולתיאום של פרויקטים רוחביים שמטרתם, בין היתר, התייעלות כלכלית, יתאם את הפעולות לקידומה של תכנית כוללת בנושא, לרבות תיאום עם המשרדים הרלוונטיים, כדי שנושא זה .יעלה בהקדם על סדר יומה של הממשלה :על פי הניסיון העולמי, מומלץ כי תכנית מסוג זה תכלול את אבני הדרך האלה ()א מדידה והצבת יעדים - איתור מוקדים לאיבוד מזון ולבזבוזו ,כימות העודפים והצבת יעדים להפחתת אבדן המזון ,כל זאת תוך עידוד המחקר בתחום; )ב( הסברה לציבור- לשם יצירת שינוי תודעה ביחס לע רך המזון ולצורך למנוע בזבוז שלו; )ג( הסרת חסמים וקביעת תמריצים לתרומת מזון - שימוש בכלים .רגולטוריים לניצול מיטבי של עודפי מזון בתיקון הליקויים וביישום ההמלצות שפורטו בדוח זה יהיה משום צעד משמעותי להפחתת אבדן המזון בישראל, להקטנת שיעור חוסר הביטחון התזו נתי ולצמצום הפגיעה בסביבה. לדעת משרד מבקר המדינה ראוי כי ממשלת ישראל תקיים ,בהקדם דיון יסודי ותגבש את מדיניותה בנושא זה, הטומן בחובו היבטים ערכיים .חברתיים, כלכליים וסביבתיים כבדי משקל ♦ אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות 171 :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 מבוא בעולם של משאבים הולכים ומתדלדלים ושל אוכלוסייה הולכת וגדלה, הפכה המשימה לספק מזון ,לכל בני האדם לאחד האתגרים המרכזיים של האנושות. על פי הערכות שונות50%-30% מהמזון המיוצר בעולם אובד או מתבזבז מסיבות שונות תוך כדי שרשרת הספקת המזון- מהחקלאי ועד לצרכן הביתי7. ÔÂÊÓ Ô„·‡ ) food wastage ( נגרם הן על ידיÔÂÊÓ „·ȇ ) food loss ( - מזון המאבד מאיכותו או פוחת בכמותו תוך כדי שרשרת הספקת המזון, כתוצאה מחוסר יעילות בתהליך שנובע למשל ממחסור בידע, במיומנויות, באמצעים טכנולוגיים ובנגישות לשוק ומנזקי טבע חריגים; והן על ידי ÔÂÊÓ Ê·ʷ ) food waste ( - מזון ראוי למאכל אדם הנזרק, אם משום שהתקלקל או משום שחלף מועד התפוגה שלו, אם בשל עודפי ייצור המפחיתים את הכדאיות לשיווק ואם בשל הרגלי הקנייה .והאכילה של הצרכן לאבדן המזון השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות משמעותיות. בהיבט החברתי-כל כלי הוא מצמצם את האפשרות להזין נזקקים שידם אינה משגת לשלם עבורו, מגדיל את עלויות הייצור ועשוי לגרום העלאה של המחירים והגדלה של הפערים החברתיים; בהיבט הסביבתי - כלכלי הוא ,מגלם בזבוז משאבי טבע ותשומות ששימשו לייצור המזון כגון קרקע, מים, כוח אדם, דשנים ודלק גו רם נזקים סביבתיים מיותרים עקב פליטת פחמן דו- חמצני, עקב זיהום המים בדשנים, עקב ירידת ,איכות הקרקע ועקב הפגיעה במגוון הביולוגי, ומגדיל את כמויות הפסולת המוטמנת בקרקע הגורמת בין היתר לשחרור גז מתאן8 .וכרוכה בעלויות שינוע והטמנה בשנים האחרונות הולכת וגוברת בעו לם המודעות הציבורית לנושא של אבדן המזון, בעיקר במדינות המפותחות. במדינות שונות נאספו נתונים ונחקרו הגורמים לתופעה והדרכים להתמודד עמה, ובעקבות זאת אימצו הממשלות מדיניות שנועדה להפחית את כמויות המזון האובד, תוך הצבת היעדים להפחתה9. ב - 2012 אימץ הפרלמנט האירו פי יעד להפחתת בזבוז המזון ב- 20% עד 2020 , והכריז על שנת2014 "כ"שנה נגד בזבוז מזון באירופה10. באנגליה נפתח ב - 2008 מסע הסברה רחב -היקף להעלאת מודעות הציבור למניעת בזבוז מזון, ובתוך חמש שנים פחתו בכ - 21% כמויות המזון הנזרקות במשקי הבית. בהולנד הציב המשרד לענייני ם כלכליים יעד להפחתת בזבוז המזון ב- 20% עד שנת2015 . .˙È˙Ï˘ÓÓ ˙ÂÒÁÈÈ˙‰Ï ‰Î „Ú ‰ÎÊ ‡Ï ÔÂÊÓ‰ Ô„·‡ Ï˘ ‡˘Â ‰ χ¯˘È· כך גם לא קיימים נתונים רשמיים על כמויות המזון האובד בשרשרת הספקת המזון. מדוח של ה- 11OECD אודות ההיבטים הסביבתיים של התנהגות משקי הבית )להלן - סקר ה- OECD 2013 (, עולה כי בישראל היה שיעור __________________ 7 ראו להלן בפרק "אבדן מזון- ."נתונים עולמיים ומקומיים 8 גז התורם לאפקט החממה פי20 לעומת פחמן דו- .חמצני 9 חברת הייעוץ הבין- לאומיתMcKinsey דירגה את הפחתת בזבוז המזון כאחת משלוש הדרכים .הראשונות במעלה לייעול השימוש במשאבים בעולםR. Dobbs et al., "Resource Revolution: Meeting the World's Energy, Materials, Food, and Water Needs", McKinsey Global Institute (November 2011) in: Natural Resources Defense Council Issue Paper, "Wasted: How America Is Losing Up to 40 Percent of Its Food from Farm to Fork to Landfill" (August 2012) ) להלן- NRDC ( ', עמ5. 10 Parliament Calls for Urgent Measures to Ban Food Waste in the E.U., European Parliament News, January 19, 2012. ב- NRDC ., שם 11 ) הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכליOrganization for Economic Co-operation and Development) . 172 דוח שנתי65ג :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 המזון הנזרק במשקי הבית השני בגובהו מבין המדינות שנבדקו ועמד על כ- 14% , בעוד הממוצע של המדינות שנבדקו היה כ- 10% 12. גם שיעור הפסולת המועברת להטמנה מתוך כלל הפסולת בישראל הוא מהגבוהים ב- OECD - מעל 80%, ורק כ- 16% מופנים למיחזור13. ב - 2011 היו כמויות הפסולת העירונית לנפש שיוצרו בישראל מהגבוהות ביותר במדינות ה- 14OECD . האוכלוסייה בישראל מתאפיינת בפערים סוציו-אקונומיים מהגדולים בעולם15. ב - 2012 דיווחו 532,000 ) משפחות18.8% מהמשפחות בישראל(, שבהן755,000 ילדים, כי חוו אי - ביטחון תזונתי בשנה שחלפה, מתוכן דיווחו243,000 משפחות כי חוו אי -ביטחון תזונתי ניכר16 . על פי דוח העוני לשנת2014 17 , שיעור העוני בישראל הוא הגבוה ביותר מבין המדינות המפותחות. שיעור העוני מעל הממוצע גם בקרב ילדים וקשישים, ופער גדול במיו חד נמצא בקרב הילדים18 . ,רוב הסיוע במזון לתושבים חסרי ביטחון תזונתי ולעניים בישראל ניתן על ידי עמותות מזון העוסקות בהספקת מזון לנזקקים19 . שני הארגונים העיקריים העוסקים בהצלת מזון, קרי איסוף מזון ראוי למאכל אדם בטרם יושמד, הם: "לקט ישראל" )להלן - (עמותת לקט- העוסקת בעיקר באיסוף תוצרת חקלאית, ו"ארגון לתת - סיוע הומניטרי ישראלי" )להלן - (ארגון לתת20 - העוסק בעיקר באיסוף מזון מתעשיית המזון. שני הארגונים משמשים כל אחד ארגון - גג לכמאתיים עמותות מזון .המחלקות את המזון שנאסף לנזקקים בכל המדינה יצוין כי ביהדות קיים איס ור "בל תשחית" הנוגע גם להשמדת מזון, וכן קיימות מצוות שמהותן עזרה לזולת וצדקה; ביישום ערכי היהדות האמורים יש כדי להביא גם לצמצום אבדן מזון21 . בינואר2014 פרסמה ה מועצה לביטחון תזונתי , אשר הוקמה מכוח חוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי, התשע"א- 2011 , דוח שכותרתו "תכנית לאומית להבטחת ביטחון במזון לבתי אב בישראל - עקרונות, קריטריונים ודרכי פעולה" )להלן - דוח המועצה לביטחון תזונתי(. בדוח המליצה המועצה בין היתר על גיבוש תכנית ועל תמיכה ממשלתית בהצלת מזון, כחלק ממערך איסוף מזון לטובת נזקקים. על המלצות המועצה העיר משרד מבקר המדינה בדוח בנושא הביטחון התזונתי מ- 2014 כי " מדובר בצעדים חשובים לקידום הנושא אף שבוצעו באיחור ניכר. בה בעת מבחנה של הממשלה יהיה באופן מימוש אחריותה ובכלל זה ליווי צעדים אלה במחויבות תקציבית רב -שנתית" 22. __________________ 12 Greening Household Behavior: Overview from the 2011 Survey, OECD (2011) ', עמ197 . המחקר הקיף11 מדינות ו- 12,000 משקי בית בכל מדינה והתבסס על הערכת הצרכנים את הכמויות הנזרקות על ידם. בסקר שערך המשרד להג"ס ב- 2010 נמצא כי49% ממנהלי משקי הבית בישראל מעריכים כי משפחה ישראלית ממוצעת זורקת5%-15% מהמזון שהיא קונה ו- 25% מעריכים כי שיעור הזריקה הוא25%-15% . 13 סיכום שנת פעילות2012 - אגף פסולת, המשרד להג" ס )אפריל2013 .( 14 על פי פרק ההמלצות בדוח הביצועים הסביבתיים של ישראל מטעם ה- OECD )נובמבר2011 '(, עמ 19 . 15 קרין תמר שפרמן , "חוצים את הקווים- ,עוני ואי שוויון בישראל", המכון הישראלי לדמוקרטיה פרלמנט )כתב עת אינטרנטי(, גיליון63 )דצמבר2009 .( 16 המוסד לביטוח לאומי, מינהל המחקר והתכנון, "סקר ביטחון תזונתי2012 " )מרץ2014 .( 17 דוח הוועדה למלחמה בעוני בישראל, יוני2014 . 18 דוח של סוכנות הילדים ש ל האו"ם מספטמבר2014 מצא כי35% ;מילדי ישראל ענייםUnited Nations Children’s Fund (UNICEF), September 2014 . 19 כמה מהעמותות מקבלות תמיכה מהמדינה. משרד הרווחה הקצה לשם כך כ- 14.6 מיליון ש"ח ב - 2012 וכ - 7.5 מיליון ש"ח ב - 2013 . 20 .שתי העמותות אינן גופים מבוקרים על פי חוק מבקר המדינה 21 ראו להלן בפרק "אבדן תוצרת חקלאית", תת- ."הפרק "השמדת תוצרת מטעמי כשרות 22 'דוח מבקר המדינה בנושא הביטחון התזונתי, עמ24 . אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות 173 :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 הצלת מזון היא פתרון "מנצח -מנצח- ) "מנצחwin-win-win ( לחברה, לסביבה ולכלכלה. עודפי המזון מנוצלים להאכלת נזקקים ובה בעת פוחתות כמויות הפסולת המוטמנות בקרקע ומזיקות (לסביבה, וכן קטנות עלויות הקטיף לחקלאי )הודות לקטיף העודפים בידי עמותות הסיוע ומצטמצמות עלויות הפינוי וההטמנה ליצרני המזון ולמוכרי המזון למיניה ם- ,חקלאים, מפעלי מזון .רשתות שיווק, מלונות, חברות הסעדה )קייטרינג(, מסעדות ועוד עודפי המזון, מרגע שנוצרו, הם משאב. כל עוד הם טובים למאכל בני אדם, ראוי שישמשו להזנתם בדרכים שונות, אם על ידי ניצולם לייצור מזון תעשייתי ואם על ידי העברתם לנזקקים. מרגע שאינם ראויים למאכל אדם, ניתן להשתמש בהם להאכלת בעלי חיים, להפקת אנרגיה ולייצור דשן באמצעות קומפוסטציה. כל אלה שימושים בעלי ערך כלכלי וחברתי חיובי, להבדיל מהשלכתם לאשפה והטמנתם בקרקע- פתרון שכרוך כאמור בעלויות כלכליות ובנזקים ניכרים לסביבה. יצוין כי מ - 2007 חל ב ישראל היטל על הטמנת פסולת, ששיעוריו גדלים מדי שנה23 . המשרד להג" ס הגדיר סדר עדיפויות לטיפול משולב בפסולת שיהפוך אותה ממטרד למשאב, אגב השאיפה להקטין את הכמות המועברת להטמנה, לפי המדרג הבא24 : תרשים1 סדרי עדיפויות לטיפול משולב בפסולת ‰ ˙ Á Ù ‰ - ;הפחתה מלכתחילה של כמויות הפסולת הנוצרות¯ Ê Â Á ˘ Â Ó È ˘ - שימוש נוסף ;במוצרים לאחר גמר השימוש המקורי בהם, לאותה מטרה שלשמה נועדו¯ Â Ê Á È Ó - עיבוד ;הפסולת למוצרים, לחומרים או לחומרי גלם‰ È ‚ ¯ ‡ - הפקת אנרגיה מהפסולת או עיבודה ;לחומר המשמש להפקת אנרגיה‰ Óˉ - ה .טמנת הפסולת הנותרת באתרי הטמנה מוסדרים ) המשרד להגנת הסביבה האמריקני קבע מדרג עדיפויות למניעת אבדן מזון ולטיפול בוFood recovery hierarchy(, הכולל את השלבים האלה25 : ()א הפחתת ההיווצרות של עודפי מזון __________________ 23 חוק שמירת הניקיון, התשמ"ד - 1984 , סעיף11א. 24 המשרד להג" ס, "ניהול חומרים- מ הפיכת הפסולת בישראל", מאי2014 , אתר האינטרנט של המשרד להג" ס, אוגוסט2014 . 25 :ראו United States Environmental Protection Agency (EPA); http://www.epa.gov/foodrecovery 174 דוח שנתי65ג :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 ;מלכתחילה ()ב ;האכלת נזקקים ()ג ;האכלת בעלי חיים ()ד ;שימושים בתעשייה ()ה ;קומפוסטציה ()ו שרפה או הטמנה26. ˙˙ÁÙ‰ ˙¯ˆÂÂȉ ÌÈÙ„ÂÚ‰ ‰ÏÈÁ˙ÎÏÓ היא השלב הטומן בחובו את הפוטנציאל הגדול ביותר ,לצמצם את אבדן המזון, לחסוך משאבים ולמנוע נזק סביבתי. בכל חוליה בשרשרת הספקת המזון מהחקלאי ועד הצרכן הפרטי, ניתן לנקוט אמצעים רבים ומגוונים להפחתת עודפי המזון .מלכתחילה תנאי הכרחי להנעת תהליך של הפחתת היווצרו ת העודפים בפרט ושל הפחתת אבדן המזון בכלל הוא פיתוח˙ÂÚ„ÂÓ‰ ,, הן בקרב גורמי השלטון והן בקרב הציבור הרחב, להשלכות של אבדן המזון לנזקים, לסכנות ולמחיר שהתופעה גובה מחד, ולפוטנציאל לחברה, לכלכלה ולסביבה הגלום .בצמצומה מאידך לפי הדוח העולמי של ארגון המזון והחקל אות של האו"ם, השלב הראשון בהתמודדות עם אבדן המזון, המשותף לכל החוליות בשרשרת הספקת המזון, הוא ˙ÂÈÂÓÎ Ï˘ ‰Î¯Ú‰ ‡ ‰„È„Ó Ì‰È‚ÂÒ Ï˘Â ÌÈÙ„ÂÚ‰ 27 , ÌÈ„ÚÈ ˙ÚÈ·˜Â להפחתת אבדן המזון. מוסדות בין- לאומיים אשר התמודדו עם אתגר זה ברמה העולמית הצביעו על הקושי שבאיסוף נתוני ם בתחום זה, בעיקר בשלבי השיווק והצריכה הביתית. הם קראו להמשך המחקר בנושא אבדן המזון והגדירו אותו כצורך דחוף, במיוחד נוכח בעיות הביטחון התזונתי הקשות הקיימות בחלקים גדולים של העולם המתפתח28 . השלבים הבאים הםÊ·ʷ‰ ˙ ˘‰Ï ÌÈÙ„ÂÚ ˙˙ÁÙ‰Ï ˙˜È˘Ë ˙ÂÏÂÚÙ, למשל : שיפור ההתאמה בין ההיצע לביקוש למזון; מציאת שווקים חלופיים כאשר השוק רווי; שינוי הרגלי הצריכה של הציבור באמצעות חינוך והסברה; הסברת המינוחים העוסקים בתפוגת מזון ושיפור .שיטות האחסון; עידוד תרומת מזון לנזקקים; והסרת חסמים וקביעת תמריצים למניעת אבדן מזון ב ישראל, יצרני המזון, הספקים והצרכנים העיקריים שמאבדים מזון הם: המגזר החקלאי, רשתות השיווק, מפעלי המזון הגדולים, בתי המלון, אולמות האירועים, חברות ההסעדה, מסעדות, גופים ציבוריים )שבראשם צה"ל( ומשקי הבית. על פי נתונים עולמיים, השלב בשרשרת הספקת המזון במדינות המפותחות שבו אבדן המזון הוא הגדול ביותר הוא שלב הצריכה29. על פי סקר של ה - 30OECD , בישראל נמצא שיעור התמיכה הגבוה ביותר בהצהרה על נכונות לפשרות בסגנון החיים למען הסביבה )מעל80%(, וכפי שמציין ה - OECD באותו סקר, "במקום שאנשים מוכנים לשנות, ממשלות צריכות שיהיו בי דן כלי מדיניות מוכנים כדי לעזור להם לעשות ."זאת __________________ 26 ."ראו להלן תרשים בפרק "טיפול בעודפי מזון לפי מדרג עדיפויות 27 הדוח העולמי של ארגון המ ,זון והחקלאות של האו"םThe Food and Agriculture Organization of the United Nations , משנת2013 )להלן - (FAO 2013 ', עמ22 ; NRDC ', עמ5. 28 FAO, 2011. Global Food Losses and Food Waste - Extent, Causes and Prevention. Rome. )להלן - FAO 2011 '(, עמ15 . 29 FAO 2011 ', עמ5 . ראו להלן תרשים המתאר את שלבי שרשרת הספקת המזון בפרק "אבדן מזון - ."נתונים עולמיים ומקומיים 30 סקר ה- OECD 2013 ', עמ7. אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות 175 :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 פעולות הביקורת בחודשים מרץ עד אוקטובר2014 בדק משרד מבקר המדינה היבטים שונים של הטיפול הממשלתי .באבדן מזון בישראל בדיקות השלמה נעשו עד ינואר2015 . מטרת דוח ביקורת זה היא להצביע על תופעת אבדן המזון ועל נזקיה, לבדוק כיצד משרדי הממשלה וגופי הציבור השונים מתמודדים עמה, לאתר מוקדים של איבוד מזון ושל בזבוז, להציג את החסמים לצמצום התופעה ואמצעים שננקטו במדינות אחרות, ולהמלי ץ על דרכי טיפול. זאת כדי להביא להתייעלות ולחיסכון, להיטיב .עם אוכלוסיות נזקקות ולהגן על הסביבה בביקורת נסקרו בין היתר נתונים עולמיים ומקומיים לגבי אבדן מזון; נבדקו הטיפול ב אבדן תוצרת חקלאית, חינוך הציבור למניעת אבדן מזון וקביעת תאריכי התפוגה של המזון וההנח יות לאחסונו ; כן נבחנו מידת הצלת ה מזון לטובת נזקקים וה טיפול בעודפי ה מזון לפי מדרג עדיפויות . הביקורת ,נעשתה במשרד החקלאות, במועצת הצמחים במשרד להג"ס, במשרד הבריאות, בצה"ל, במשטר ה , בשב"ס , בבתי חולים ממשלתיים , במשרד לשירותי דת וברה"ר . בדיקות השלמה נעשו במשרד ה חינוך, במשרד האוצר, במשרד הכלכלה, ,במשרד הרווחה במכון התקנים הישראלי ובמועצה הישראלית לצרכנות. אבדן מזון- נתונים עולמיים ומקומיים הערכה מהימנה של היקף בעיית אבדן המזון ושל מוקדיה, והקמת מאגר נתונים מקיף ואמין, יסייעו בידי מקבלי ההחלטות לקבוע כלי מדיניו ת מתאימים להתמודדות עם התופעה. ארגון המזון והחקלאות של האו"ם )להלן - FAO ( בצע בשנים2011-2010 כימות שיטתי של אבדן המזון ברמה .(העולמית והאזורית )במדינות המפותחות והמתפתחות נתונים עולמיים בדוח2011 FAO נמצא כי כשליש מכל המזון שיוצר בעולם לצריכת האדם - כ - 1.3 מיליארד טונות - אובד או מבוזבז מדי שנה . אבדן המזון נבדק באזורים שונים בעולם לפי השלבים השונים .בשרשרת הספקת המזון, כמפורט להלן 176 דוח שנתי65ג :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 .מהתרשים עולה כי בצפון אמריקה ובאירופה למעלה ממחצית כמות המזון אובדת בשלב הצריכה לעומת זאת, באזורים מתפתחים באסיה ובאפריקה עיקר האבדן מתרחש בשלבים המוקדמים של הגידול החקלאי ושל האחסון. ישראל דומה יותר למדינות אירופה ולצפון אמריקה בדרגת הפיתוח הטכנולוגי, ברמת התיעוש וברמת החיים, ויש להניח שההתפלגות בין שלבי אבדן המזון בארץ תהיה דומה להתפלגות במדינות אלה31 . לפי דוחFAO 2011 , גם בזבוז המזון לאדם גדול יותר בארצות המפותחות לעומת הארצות המתפתחות: באירופה ובצפון אמריקה, איבוד המזון לאדם מכלל שרשרת הספקת המזון הוא 300-280 ק"ג בשנה, ואילו בדרום אפריקה ובדרום - מזרח אסיה - 170-120 ק"ג לשנה. הצרכן הפרטי באירופה ובצפון אמריקה מבזבז115-95 ק "ג לשנה בעוד הצרכן באפריקה ובדרום - מזרח אסיה מבזבז רק11-6 .ק"ג לשנה :הדוח השווה בין שיעורי האבדן של מוצרי מזון שונים __________________ 31 ראו גם נתונים המעריכים את שיעור המזון הנזרק במשקי הבית בישראל - .להלן אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות 177 :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 :מהתרשים עולה שברמה העולמית המוצרים האובדים בכמויות הגדולות ביותר הם מן הצומח ) פירות וירקות44% ) (, ירקות שורש ופקעות20% ) ( ודגנים19% .( דוח ה- FAO משנת2013 בדק את עלות הנזקים לסביבה הנגרמים עקב אבדן מזון בעולם ואמד אותה בכ- 750 מיליארד דולר לשנה32 . בחישוב העלות הכוללת של הנזקים לסביבה הכרוכים באבדן המזון שוקללו ארבעה נזקים: פליטת גזי חממה, נזק למים או בזבוזם, נזק לקרקע ונזק למגוון .הביולוגי ההשפעות השליליות של מזון שיוצר למאכל אדם ולא נאכל מחמירות עוד יותר נוכח ההערכות כי כ - 870 מיליון בני אדם )כ - 12% מאוכלוסיית העולם(, סובלים מתת - תזונה, ונוכח התחזית לגידול באוכלוסיית העולם מ-7 מיליארדים כיום ל - 9.3 מיליארדים בשנת2050 , שיגביר את הביקוש למזון ו את הצורך בהגדלת ייצור המזון בכ - 70% 33. ,מדינות שונות, וביניהן הולנד ובריטניה, גיבשו תכניות ממשלתיות להפחתת בזבוז המזון .שבמסגרתן נמדדו או נאמדו כמויות המזון האובד והוצבו יעדים להפחתתן בהולנד הגדירה הממשלה עוד ב- 2006 את בזבוז המזון כנושא בעל חשיבות רבה והחלה במחקר ובדיון למציאת פתרונות להפחתת ההשפעות של בזבוז המזון על הסביבה. ב - 2009 העריך משרד ,החקלאות הטבע ואיכות המזון ההולנדי )להלן - משרד החקלאות ההולנדי( כי50%-30% מהמזון המיוצר נזרק; כי הצרכנים זורקים מזון בשווי1.6 מיליארד אירו מדי שנה וכי היצרנים והסיטונ אים זורקים מזון בשווי2 מיליארדי אירו נוספים34 . בשנה זו גיבש המשרד מדיניות שמטרתה הייתה __________________ 32 :ראוFAO 2013 ', עמ55 . לפי כמויות בשנת2007 במחיר י שנת2009 . 33 :ראו Buzby, Jean C., Hodan F. Wells, and Jeffrey Hyman, The Estimated Amount, Value, and Calories of Postharvest Food Losses at the Retail and Consumer Levels in the United States, U.S. Department of Agriculture, Economic Research Service (2014), p.3. 34 :ראו Ministry of Agriculture, Nature and Food Quality, "Sustainable Food - Public Summary of Policy Document" (2009) . 178 דוח שנתי65ג :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 להפחית את בזבוז המזון ב- 20% עד2015. ב - 2010 וב- 2014 קבעו משרד החקלאות והמשרד לעניינים כלכליים בהולנד דרכי פעולה לשם הפחתת בזבוז המזון35. נתונים בישראל :ÔίˆÏ Ô¯ˆÈ‰Ó ÔÂÊÓ‰ ˙˜ÙÒ‰ ˙¯˘¯˘· „·Â‡‰ ÔÂÊÓ‰ ˙ÂÈÂÓÎ ‰Î „Ú Â„Ó‡ ‡Ï χ¯˘È· È ‡ Ï ˜ Á ‰ ¯ Ê ‚ Ó · : ממחצית שנת2014 בקירוב משרד החקלאות מקיים בדיקה בנושא הפחת בשרשרת הגידול והשיווק של ירקות ופירות, בשיתוף עם מינהל המחקר החקלאי במשרד36 . משרד החקלאות מסר בתשובתו למשרד מ בקר המדינה מדצמבר2014 כי בדיקה זו נמצאת בשלבים מתקדמים ועתידה להסתיים עד סוף שנת2014 , אך מבירור במשרד החקלאות באמצע ינואר2015 .עלה כי הבדיקה טרם הושלמה Ì È È ¯  · È ˆ ˙  „ Ò Â Ó · : בצה"ל מתבצעות ביקורות פנימיות בנושא עודפי מזון, אולם אין הן מספקות נתונים כמותיים אלא ממצאים כלליים - עודפים רבים / מועטים / או היעדר עודפים37 ; .בשב"ס, במשטרה ובבתי החולים הממשלתיים כמויות עודפי המזון כלל אינן נמדדות ˜ Â Â È ˘ ‰ ˙  ˙ ˘ ¯ ·: פחת הפירות והירקות מוערך ב- 12%-8% ופחת במוצרים אחרים מוערך ב - 1%, ובשקלול יחד כ - 2%. שווי פחת המזון ברשתות הש.יווק מוערך במאות מיליוני ש"ח ˙ È · ‰ È ˜ ˘ Ó · : היקף הצריכה הפרטית של מזון בישראל לשנת2012 לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )להלן - למ"ס( היה כ- 88 מיליארד ש"ח. דוח ה- OECD משנת2013 העריך כאמור כי שיעור המזון הנזרק במשקי הבית בישראל היה כ- 14% - השני בגובהו מבי ן11 .המדינות שנבדקו נתוני פסולת מזון המשרד להג" ס עורך מדי פעם סקרי פסולת שמרכזים נתונים על הפסולת האורגנית המיוצרת .בישראל, ושניתן ללמוד מהם בעקיפין על מאפיינים שונים של אבדן המזון בישראל בשנת2014 פרסם המשרד להג" ס סקר על הרכב הפסולת בישראל - פסולת ביתית שנדגמה מתוך משאיות ומפחי אשפה, פסולת עסקית עירונית ושאריות מזון בצה"ל )להלן - (סקר הרכב הפסולת38 . :להלן נתוני הסקר לגבי שיעור שאריות המזון מסך הפסולת שנדגמה __________________ 35 Ministry of Economic Affairs, "Food Waste in The Netherlands & Cooperation in the Food Chain", Dutch policy on food waste (2014) . 36 ."ראו פירוט להלן בפרק "אבדן תוצרת חקלאית 37 על פי56 ביקורות פנימיות שבוצעו מינואר2014 ועד מאי2014 . 38 המשרד להגנת הסביבה, "סקר הרכב הפסולת הארצי דוח מסכם2014 ." אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות 179 :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 לוח1 שיעור שאריות המזון מסך הפסולת שנדגמה, לפי משקל , 2014 ˙ÏÂÒÙ‰ ‚ÂÒ ÔÂÊÓ‰ ˙Âȯ‡˘ ¯ÂÚÈ˘ פסולת ביתית במשאיות איסוף 34% פסולת ביתית בפחי אשפה )"כלי ("אצירה 44% פסולת עירונית מבתי עסק 28% פסולת בבסיסי צה"ל 38% מהתרשים עולה כי שיעור שאריות המזון הוא הגבוה ביותר מבין סוגי הפסולת הביתית- העירונית ומהווה כשליש ממנה. עוד נמצא בסקר כי חלק ניכר מהפסולת האורגנית מורכב מפירות ומירקות .שנרקבו לפני שנצרכו ומשאריות מזון דוח שפרסמה עמותת אדם טבע ודין39 ביוני2014 40 עסק במקורות הפסולת האורגנית מהסעדה וממכירת מזון- מלונות, מסעדות והסעדה מוסדית- ובכמויותיהן. הדוח התבסס על מדגם של52 אתרים בארץ ותוצאותיו ל:הלן __________________ 39 .העמותה אינה גוף מבוקר על פי חוק מבקר המדינה 40 ,אדם טבע ודין‡ ˙ÏÂÒÙ Á„ ˙ȯÁÒÓ ˙È ‚¯Â , יוני2014 ', עמ13-11 . 180 דוח שנתי65ג :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 לוח2 כמות הפסולת האורגנית בגופים מסחריים ומוסדיים , 2014 ˙È ‚¯Â‡‰ ˙ÏÂÒÙ‰ Ô¯ˆÈ (˙ ÂË) ÛÈ Ò / ¯˙‡Ï ˙ÚˆÂÓÓ ˙È˙ ˘ ˙ÂÓÎ מלונות 110.0 (הסעדה מוסדית )מטבחים במקומות עבודה ובקיבוצים 49.0 מטבחי מסעדות 14.6 (רשתות שיווק )לא כולל שווקים פתוחים ומכולות 69.8 מ - 2008 המשרד להג" ס מעודד רשויות מקומיות להפריד פסולת. לשם כך סייע המשרד עד כה ליותר מ - 60 רשויות, בעלות של יותר מ - 500 מיליון ש"ח. היעד שהציב המשרד הוא הפרדה של 350,000 טונות פסולת אורגנית בשנה41. ב- 2013 חל גידול של145% במספר משקי הבית ,המפרידים פסולת ונכון ליוני2013 עמד מספרם על למעלה מ - 190 אלף ב - 44 רשויות )לעומת77.5 אלף ב- 27 רשויות ב - 2012 ( 42. ,ÔÂÊÓ‰ ˙˜ÙÒ‰ ˙¯˘¯˘· ÌȯˆÂ ‰ ÔÂÊÓ‰ ÈÙ„ÂÚÏ Ú‚Â ‰ Ïη ÈÎ ¯ÈÚÓ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙È˙ÂÚÓ˘Ó ˙ÂÒÁÈÈ˙‰Ï ‰ÎÊ ‡Ï Â˙ÂÏÏη ‡˘Â ‰Â ,È˙ËÈ˘ ÔÙ‡· Ú„ÈÓ ÌÈ Â˙ ÂÙÒ‡ ‡Ï Ù‚ ÌÚËÓ ˙ÏÂÒÙ‰ È‚ÂÒ ÈÂÙÈÓ ˙ ÈÁ·Ó Ô‰ ,˙ÏÂÒÙ· ÏÂÙÈˉ ÌÂÁ˙Ï ¯˘‡ .ÔÂËÏ˘‰ È ‚‰Ï „¯˘Ó‰ ,¯ÂÊÁÈӉ ‰„¯Ù‰‰ ÌÂÁ˙· ԉ d·Î¯‰Â " ÌÈ ˘· ˙È·ÂÈÁ ˙ÂÓ„˜˙‰Ï Ïȷ‰ Ò .˙ ¯Á‡‰ ÌÈ·ÈÈÁÓ Ï‡¯˘È Ï˘ ‰·È·Ò‰Â ‰¯·Á‰ ,‰ÏÎÏΉ È߈ ÈÎ ,ÔÈÈˆÓ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó Ï˘Â ÔÂÊÓ‰ ÈÙ„ÂÚ ˙ÂÈÂÓÎ Ï˘ ‰˜È„· ˙˘¯„ ÍÎ Ì˘Ï .‰Ï˘ ÔÂÊÓ‰ È·‡˘Ó Ï˘ È·ËÈÓ ÏÂˆÈ . „·‡Ï ˙·ÈÒ‰ Ï˘ ‰ ÈÁ·Â ,ÔίˆÏ Ô¯ˆÈ‰Ó ÔÂÊÓ‰ ˙˜ÙÒ‰ ˙¯˘¯˘· „·Â‡‰ ÔÂÊÓ‰ ˙ÂÈÂÓÎ · „· Úˆ·˙˙˘ ȇ¯ ‰Ê ‚ÂÒÓ ‰˜È„· ˙È Î˙ ˙ Ή ˙È˙Ï˘ÓÓ‰ ˙ÂÈ È„Ó‰ ˘Â·È‚ ÌÚ „· .‰ÚÙÂ˙‰ ÌÚ „„ÂÓ˙‰Ï ‰˙ÈÏÎ˙˘ אבדן תוצרת חקלאית החקלאות היא המקור למגוון המזונות שאנו אוכלים מן החי ומן הצומח. גידולים חקלאיים והביקוש להם נת נים ו להשפעת גורמים חיצוניים משתנים כמו מזג ה אוויר , טפילים ומזיקים ותנאי ה ,שוק המקשים על תכנון מדויק של כמויות התוצרת וגורמים לעתים קרובות היווצרות של עודפים או חוסרים. עודפי תוצרת חקלאית מאפיינים בעיקר שוקי חקלאות מפותחים, המשתמשים בטכנולוגיות .מתקדמות ובשיטות עבודה מיועלות המגדילות את כמויות התוצרת מלבד התועלת הכלכלית הנובעת .מייצור מזון החקלאות תורמת גם לנוף, לתרבות ולסביבה בישראל היא משרתת בנוסף על כך את המטרות הלאומיות לשמירה על אדמות המדינה ועל __________________ 41 ב- 2014 הייתה הכמות כ- 280,000 .טונות 42 " ,אדם טבע ודיןχ¯˘È· ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯· ¯Â˜Ó· ˙È ‚¯Â‡ ˙ÏÂÒÙ ˙„¯Ù‰ ·ˆÓ Á"„ , " )יוני2013 ,( 'עמ5. אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות 181 :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 משאביה43 . היות שהספקת מזון אינה המטרה היחידה של החקלאות בישראל, אין התאמת ההיצע לביקוש השיקול היחיד המכתיב את גודלם ואת מיקומם של ה שטחים החקלאיים בארץ וכן את סוגי הגידולים44 . המדינה תומכת בחקלאים בישראל בעיקר באמצעות סבסוד מחירי המים, באמצעות .הדרכה מקצועית ועל ידי סבסוד הביטוח נגד נזקי טבע החקלאות, בענפי הצומח והחי, מנצלת משאבי טבע וסביבה כמו קרקע, מים ואוויר. החקלאות המודרנית משתמשת רבות בדשנים ובחומרי הדברה, וכן מייצרת פסולת מסוגים שונים הגורמת נזקים ניכרים לסביבה. ייצור עודף של תוצרת חקלאית, על בזבוז המשאבים ועל עלויות הטיפול בפסולת הכרוכים בו, הוא אחד הגורמים המשמעותיים לנזקים אלה. בהיבט הסביבתי, משרד החקלאות שם לעצמו יעד מרכזי לפת ח חקלאות בת קיימא45. בעודפי התוצרת החקלאית בישראל מטפלות מועצות הייצור והשיווק, ובעיקר מועצות החלב, הלול והצמחים. בענף החלב יש מכסות ייצור ומחיר מובטח לחקלאי לכמויות שבמכסה. כאשר למרות זאת נוצרים עודפים, הם לרוב משמשים לייצור אבקת חלב או חמאה. בענף הלול נקב עו מכסות לביצים. בעונת הקיץ נוצרים לעתים עודפים, הנמכרים לתעשייה. פטמים ותרנגולי הודו אינם מוגבלים במכסות וכשיש עודפים הם נמכרים בשוק במחיר נמוך או מוקפאים ומוצעים למכירה מאוחר יותר46 . בישראל, כמו במדינות מפותחות רבות, הירקות והפירות הם עיקר התוצרת החקלאית האובדת בתהליך הייצור והשיווק. בענפי הירקות והפירות אין מכסות גידול והעודפים מטופלים בדרך כלל על ידי החקלאים, אם בסיוע ארגוני המגדלים ואם באופן עצמאי על ידי החקלאים עצמם. על כן התמקדה ביקורת זו בטיפול באבדן פירות וירקות )להלן גם - תוצרת( תוך כדי גידולם ושי .ווקם לפי נתוני הלמ"ס, בישראל מגדלים ומשווקים מדי שנה כ - 3.9 מיליוני טונות ירקות ופירות המיועדים לשוק המקומי, לייצוא ולתעשייה המקומית47 . מדובר בנתונים לגבי השיווק הסיטוני ולא בנתוני הגידול בשטח, כלומר הם אינם כוללים את התוצרת שאבדה בשלב הגידול48. עם הגורמים לאיבוד ירקות ופירות בישראל בתהליכי הגידול והשיווק :ניתן למנות תנאי מזג אוויר ;(קיצוניים )גשמים, קרה, חום פסילת ירקות ופירות שאינם עומדים בסטנדרטים של גודל או של אסתטיקה ;בשלב הקטיף או המיון ;קטיף טרם הבשלה מספקת )בוסר(; מחלות ומזיקים השמדת תוצרת ע קב אי - כדאיות למגדלים ;לקטוף או למכור גורמים ביטחוניים המשבשים את תהליך __________________ 43 :בחזון משרד החקלאות נכתב "המשרד יפעל לפיתוח חקלאות ישראל וביסוס ההתיישבות ברוח ערכי הציונות, לשמירה על אדמות המדינה ומשאביה, להבטחת אספקת מזון טרי ואיכותי לתושבי מדינת "ישראל ולמינוף היתרון היחסי של חקלאות ישראל ,. אתר האינטרנט של משרד החקלאות14.7.14 . 44 " ,רוני הרשקוביץ כלים לתמיכה בחקלאות ישראל ", מכון מילקן )דצמבר2012 '(, עמ10 : "תנאי ."הביטחון הלאומי ולא שיקולים מקצועיים וכלכליים מכתיבים את מיקום ואפיון המשקים 45 על פי הגדרת ה- FAO ,שאומצה במסמך משרד החקלאות ופיתוח הכפר" אסטרטגיה לפיתוח בר קיימא במשרד החקלאות ופיתוח הכפר" )מאי2010 '(, עמ14, פיתוח בר קיימא משמעותו פיתוח השומר על משאבי הקרקע, על מקורות המים, על צמחים ועל בעלי חיים, ומושתת על העקרונות של צמצום הפגיעה בסביבה, של ישימות .כלכלית ושל הסכמה חברתית 46 ,ראו גם: גלעד נתן‰ÂÂ˘Ó ‰¯È˜Ò ˙ȇϘÁ ˙¯ˆÂ˙ ÈÙ„ÂÚ ÌÚ ˙„„ÂÓ˙‰ , הכנסת מרכז המחקר והמידע )מאי2009 '(, עמ2-3 . 47 נתוני הלמ"ס לשנת2012 " . יצוין כי בדוח מבקר המדינה בנושא היבטים בעבודת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ", מבקר המדינה , È˙ ˘ Á„ 64 ‚ ) 2014 ,( עמ ' 248 , צוין כי נתוני הלמ"ס מבוססים בעיקר על דיווחי החקלאים לארגוני ה מגדלים, ש נועדו למטרות שונות , וכי הלשכה מצאה סתירות בנתונים שהועברו אליה. 48 הנתונים העולמיים מהמדינות המפותחות מצביעים על אבדן תוצרת בשיעור של כ- 20% .בשלב הגידול 182 דוח שנתי65ג :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 הגידול או השיווק; ואחסון והובלה בתנאים לא מתאימים. גם דרישות הכשרות כגון תרומות ומעשרות, שמיטה ואיסור ערלה49 ., מביאות לאיבוד תוצרת ירקות ופירות בישראל פעולות למניעת אבדן תוצרת הטיפול ב עודפים ,הגורמים האחראיים לגידול התוצרת החקלאית ולשיווקה, ובכלל זה לעודפים ולפחתים בתהליך .הם משרד החקלאות ומועצת הצמחים ˙  ‡ Ï ˜ Á ‰ „ ¯ ˘ Ó עד2010 פעלה במשרד החקלאות "המחלקה לייצור וכלכלה", שאחד הנושאים באחריותה היה עודפי תוצרת חקלאית. ב - 2010 נסגרה המחלקה ונוש א הטיפול בעודפים לא הועבר באופן רשמי לאף מחלקה אחרת במשרד. בפן האסטרטגי של עודפי התוצרת מטפלת החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות )להלן- .(החטיבה למחקר ˙ ˘Ó ÈÎ ‡ˆÓ 2010 ¯·Â˘‡· ˙¯Â˜È·‰ ÌÂÈÒ „ÚÂÓ „Ú 2014 ÈÙ„ÂÚ· ÏÂÙÈˉ ‰È‰ ‡Ï , ˙ȇϘÁ ˙¯ˆÂ˙ .˙‡ϘÁ‰ „¯˘Ó· ‰˜ÏÁÓ Û‡ Ï˘ ‰˙ÂȯÁ‡· בתשובתו למשרד מבקר המדינה ציין משרד החקלאות כי אין הוא אחראי באופן ישיר לטיפול בעודפי תוצרת חקלאית, וכי שירות ההדרכה והמקצוע )שה"מ( ומינהל המחקר החקלאי - שתי יחידות של המשרד - עוסקות בשיפור מקצועי וטכנולוגי של הייצור )הח .קלאי( והאחסון במסמך שהוכן על ידי החטיבה למחקר בינואר2014 50 , נכתב בין היתר כי "ייצור מקומי של תוצרת חקלאית טרייה, מגלם בתוכו היבטים שלÔÂÊÓ ÔÂÁËÈ·Â È˙¯·Á ˜„ˆ " )ההדגשה במקור(. בהתייחס לביטחון במזון נכתב במסמך כי בנוסף על תנאי האקלים, הפוגעים מדי שנה בתוצרת החקלאית ומביאים לעליית מחירים בשווקים, עלולים הגידול באוכלוסייה והשינוי בהרגלי צריכת המזון של המדינות המתפתחות לגרום משבר מזון עולמי. המסמך לא התייחס לעודפי התוצרת הרבים בחקלאות, לבזבוז המשאבים ולנזק הסביבתי הטמון בהם, כמו גם לאפשרות ניצולם לטובת פתרון בע יית אי - .הביטחון התזונתי בישראל Ô„·‡ ̈ӈÏ Ï„Ȃ ÈÙ„ÂÚ ˙˙ÁÙ‰Ï ˙È Î˙ ˘·È‚ ‡Ï ˙‡ϘÁ‰ „¯˘Ó ÈÎ ‡ˆÓ ˙¯Â˜È·· ÏÂˆÈ ‰Ê ÏÏη ,˙¯ˆÂ˙‰ È·ËÈÓ Ï˘ ÌÈÙ„ÂÚ‰ . Ï˘ È·ËÈÓ ÏÂˆÈ Ï ÏÚÙ ‡Ï Ì‚ „¯˘Ó‰ ¯ÒÂÁÓ ˙Ï·ÂÒ‰ ‰ÈÈÒÂÏ· Ï˘ ˙Â˘È‚ ‰ ¯ÂÙÈ˘ È„È ÏÚ Ï˘ÓÏ ,¯ˆÂ ˘ Ú‚¯Ó ÌÈÙ„ÂÚ ˙¯ˆÂ˙‰ τ‚ Ï˘ ÌÈ˯„ ËÒ‰ ÈÂ È˘ È„È ÏÚ Â‡ ˙ȇϘÁ‰ ˙¯ˆÂ˙‰ ÈÙ„ÂÚÏ È˙ ÂÊ˙ ÔÂÁËÈ· .‰‡¯Ó Ï˘Â __________________ 49 ראו להלן בתת - ."הפרק "השמדת תוצרת מטעמי כשרות 50 ,ד"ר אורית גינזבורג¯‚‡ ˙ÂÎÈÓ˙ ·ÂÏÈ˘Â ˙‡ϘÁ‰ Ï˘ ˙ÂÈ ÂˆÈÁ ˙Â¯È˘È ˙ÂÓ¯˙ - ÏȉÓ˙· ˙ÂÈ˙·È·Ò È ˙‡ϘÁ· ˙ÂÎÈÓ˙‰ χ¯˘ , משרד החקלאות ופיתוח הכפר, החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה ) 2014 '(, עמ11 . אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות 183 :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 בתשובתו מסר המשרד כי הוא עושה כל שבידו להימנע ממצב של עודף תוצרת חקלאית על ידי כך שבכל עונה נאמדים היבולים, ואם קיים חשש לעודף ננקטות פעולות הדרכה שמטרתן לייעל את הייצור ולהימנע מעודף או מחוסר וכן למנוע מצב של הצפת השוק וקריסת מחירים. המשרד הציע כי הוועדות החקלאיות וארגוני המגדלים יפנו בכתב למגדלים ויצביעו על החשיבות ש בהעברת .העודפים לאוכלוסיות נזקקות „¯˘Ó‰˘ ȇ¯Â ˙‡ϘÁ‰ „¯˘Ó ÌÂÈÎ Úˆ·Ó˘ ˙ÂÏÂÚÙ· È„ Ôȇ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï ÏÂÙÈˉ ·Ï˘· ԉ ÌÈÏ„Ȃ‰ Ô Î˙ ·Ï˘· Ô‰ ,˙˜¯È‰Â ˙¯ÈÙ‰ ÈÙ„ÂÚ ÌÂˆÓˆÏ ˙È Î˙ ˘·‚È ‰„·ډ ˙ÂÈ Î˙· Ìȯ¯· ÌÈ„ÚÈ ·Èˆ‰Ï ÂÈÏÚ ÍÎ Ì˘Ï .Ú ÓÏ Ô˙È ‡Ï˘ ÌÈÙ„ÂÚ· ˙ÂÈ˙ ˘‰ ˙‡Â Û„ÂÚ ¯ÂˆÈÈ· ͯΉ ÌÈ·‡˘Ó‰ Ô„·‡ ˙‡ Ô·˘Á· ‡È·˙ ÂÊ ‰ÏÂÚÙ ˙È Î˙˘ ȇ¯ .ÂÏ˘ „¯˘Ó‰˘ ȇ¯ „·· „· .˙¯ˆÂ˙‰ ÈÙ„ÂÚÓ ˜ÈÙ‰Ï Ô˙È ˘ ˙È˙¯·Á‰Â ˙ÈÏÎÏΉ ˙ÏÚÂ˙‰ ˘·‚È , ÌÈÏ„‚Ó‰ ÛÂ˙È˘· Â È Â‚¯‡ ÔÂÁËÈ·Ï ‰ˆÚÂӉ ‰Á¯‰ „¯˘Ó ÌÚ ˙ˆÚÈÈ˙‰·Â ,ÌÈÏ„‚Ó‰ ,È˙ ÂÊ˙ Ï ‰ÏÂÚÙ ‰ÂÂ˙Ó ¯˙ȉ ÔÈ· ,˙¯ˆÂ˙ ÈÙ„ÂÚ ÏÂˆÈ È„È ÏÚ ÌȘ˜Ê Ï Ì˙¯·Ú‰ . Ì È Á Ó ˆ ‰ ˙ ˆ Ú Â Ó מועצת הצמחים )להלן גם - המועצה( היא תאגיד סטטוטורי הפועל מכוח חוק מועצת הצמחים )ייצור ושיווק(, התשל"ג - 1973 )להלן - חוק מועצת הצמחים(. מטרתה, בין היתר, לדאוג לפיתוחם של ענפי הירקות, הפירות ופר .י ההדר ולביסוסם אחד מתפקידי המועצה לפי חוק מועצת הצמחים הוא "להבטיח מחיר הוגן למגדלים". החוק האמור " קובע גם כי ,להבטחת תמורה הוגנת למגדלים בעד צמחים, בהתחשב בתנודות בהוצאות הייצור במחירי השוק ובציבור הצרכנים, רשאית המועצה לבצע פעולות לוויסות שיווקם של צמ ,חים לרבות הספקת צמחים לתעשיה וייצוא צמחים, וכן רשאית היא, באישור השר לאחר שנועץ עם שר :האוצר, לקבוע דרכים אלה, כולן או מקצתן )1( ;מחירים מובטחים לפני העונה או בראשיתה או מחירי מינימום מפעם לפעם בתוך העונה )2( ;תמיכות כספיות )3( .קניית עודפים" במסגרת פע ולותיה לסייע לחקלאים לשמור על רווחיות במכירת התוצרת, כאשר מתעורר חשש להיווצרות עודפים אשר עלולים לפגוע במחיר התוצרת בשוק, יש ומועצת הצמחים ממליצה לחקלאים לצמצם את שטחי הגידול, להשמיד זרעים או לדלל את הפרחים דילול מוקדם בטרם נוצרו פירות. יצוין כי ההחלטה הסו פית על גודל השטחים ועל הכמויות המתוכננות נתונה בידי .החקלאים מדיניות המועצה היא להמעיט בפיצוי חקלאים על עודפים הפוגעים ברווחיות השיווק , ורק במקרים .חריגים היא מאשרת פיצוי עבור השמדה של עודפים ˙„„ÂÚÓ ‰ ȇ˘ ˙ÂÈ È„Ó ‰ˆÓȇ ÌÈÁÓˆ‰ ˙ˆÚÂÓ˘ Û‡ ÈÎ ‡ˆÓ ˙¯Â˜È·· ,ÌÈÙ„ÂÚ ˙¯ÈˆÈ ÌȇϘÁÏ ÌÈÁ Ó ÌÈÏÏÎ ‰˘·È‚ ‡Ï ‡È‰ ,Ì‰Ó Ú ÓÈ‰Ï ÌȇϘÁÏ ıÈÏÓ‰Ï ˙‚‰Â ‡È‰˘ ۇ ڄÈÓ ÛÂÒÈ‡Ï ÌÈ Â ‚ Ó ‰¯ˆÈ ‡Ï Ì‚ ‰ˆÚÂÓ‰ ,ÍÎ .‰ÏÈÁ˙ÎÏÓ ˙¯ˆÂ˙ ÈÙ„ÂÚÓ Ú ÓÈ‰Ï „ˆÈÎ ÌÈÓÚËÓ ÔÈ·Â ˙ÂÈÁ¯ ¯ÒÂÁ ÈÓÚËÓ ÔÈ· ,˙¯ˆÂ˙ ÈÙ„ÂÚ Ï˘ ÌÓÂȘ ˙„‡ ÏÚ ÌȇϘÁ‰Ó È˜Ê ÂÓÎ ÌȯÁ‡ .„ÂÚ ‰ÎÂÓ ˙ÂÎȇ ,¯È‡‰ ‚ÊÓ 184 דוח שנתי65ג :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 המועצה מסרה בתשובתה כי היא פועלת לאסוף, לרכז ולהפיץ מידע אמין ככל שניתן לגבי יבולים וכמויות צפויים, וכי בכוונתה להמשיך ולשפר את השירות כפי ש עשתה לאחרונה כאשר ,גייסה ,לדבריה אשת מקצוע .לגיבוש תחזיות שוק בתחום הפירות לגבי גיבוש כללים מנחים כיצד להימנע מעודפים, מסרה המועצה כי היא מתקשה לראות מה עוד ביכולתה לעשות מעבר להנחיות .המקצועיות הקבועות שלה ˙Ú„Ï Ï˜˘Ï ‰ˆÚÂÓ‰ ÏÚ ,‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˘·‚Ï ÌÈÁ Ó ÌÈÏÏÎ ·˙η ˆÙÂÈ˘ ÌȇϘÁÏ ÂÚÈÈÒÈÂ Ì‰Ï Ô Î˙Ï ˙‡ ÌÈÏ„Ȃ‰ Ú ÓÈ‰Ï , ¯˘Ù‡‰ ÏÎÎ Ï ÌÈÙ„ÂÚÓ Ó˙‰ ÌÚ „„ ÍÂ˙· .‰Ï‡ ÌÈ·ˆÓ· ̉Èχ ˙ ÙÏ ÂÏÎÂÈ˘ ÌÈӯ‚‰ ˙‡ ÔÈȈ˙ ,˙‡Ê Ïη ¯ˆÂ ˘ Ìȯ˜Ó ‚ÂÒ ÏÎÓ ÌÈÙ„ÂÚ ÏÚ ÌȇϘÁ‰Ó ‰Ï˘ ÌÈ Â˙ ‰ ÛÂÒȇ È Â ‚ Ó ˙‡ ¯Ù˘Ï Ì‚ ‰ÈÏÚ ,ÍÎ .‡Â‰˘ כימות העודפים כדי להתמודד באופן מושכל עם בעיית עודפי התוצרת ועם האבדן בתהליכי הגידול והשי ווק, לרבות על ידי צמצום עודפים מלכתחילה וניצולם ביעילות מרגע שנוצרו, יש צורך בנתונים על כמויות .העודפים ועל סוגיהם, וכן על כמויות התוצרת האובדת בתהליך )הפחתים( ועל הגורמים לכך חברה המשווקת לשוק המקומי כמויות ניכרות משוק הפירות ,)תפוחים אגסים, ,דובדבנים, קיווי אפרסקים ועוד( מסרה למשרד מבקר המדינה ביוני2014, כי להערכתה כ - 30% מהפירות הגדלים על העצים כלל אינם מגיעים למכירה בשווקים, בין היתר עקב פגיעת מזיקים, עקב איכות נמוכה, עקב אי -עמידה בסטנדרטים של גודל או צורה ועקב התקלקלות תוך כדי תהליך הקטיף .והמיון באפריל2014 , במהלך הביקורת, מסר משרד החקלאות למשרד מבקר המדינה כי בכוונתו לבדוק את הפחתים בשרשרת הגידול והשיווק של הירקות והפירות בשיתוף עם מינהל המחקר החקלאי, אולם ציין כי טרם ננקטו על ידו פעולות לקידום הנושא. בתשובתו למשרד מבקר המדינה הודיע משר ד החקלאות כי סקר פחתים אכן מתבצע על ידו ועתיד להסתיים עד סוף שנת2014 . בסקר נבחנו פחתים של שמונה מיני פירות וירקות עיקריים בארץ בארבעה שלבים שונים - בגידול ובקטיף, בבית .האריזה, בשוק הסיטוני וברשתות השיווק ¯‡Â È ÚˆÓ‡· 2015 ÁÙ‰ ¯˜Ò ˙‡ ÌÈÏ˘‰ Ì¯Ë ˙‡ϘÁ‰ „¯˘Ó .ÌÈ˙ הלמ"ס מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי חישוב האבדנים בין החקלאי למשווק הסיטוני .מחייב עריכת סקרים, וכי לצורך כך נדרש להקים מרשם חקלאים שישמש בסיס לסקרי חקלאות בתשובה צוין כי הלשכה במשא ומתן עם משרד החקלאות לקידום הקמת מרשם שכזה כחלק .ממפקד חקלאי בשנ ת2014 הצביע מבקר המדינה על כך שבמשך כמעט30 ,שנה לא נעשה מפקד חקלאות בישראל וכי למרות העובדה שהלמ"ס ומשרדי החקלאות והאוצר הסכימו עוד ב - 2009 שיש להתחיל בהתארגנות למפקד, הוא לא נערך עד יולי2013 51 . מתשובת הלמ"ס עולה כי המפקד לא התבצע גם עד דצמבר2014 . __________________ 51 ,מבקר המדינה È˙ ˘ Á„ 64 ‚ ) 2014 '(, "היבטים בעבודת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה", עמ233 . אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות 185 :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 „¯˘Ó ˙¯ˆÂ˙ Ô„·‡ ˙˜È„·Ï ˙‡ϘÁ‰ „¯˘Ó Úˆ·Ó˘ ¯˜Ò‰ ˙‡ ·ÂÈÁ· ‰‡Â¯ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó ÌÈ Â˙ ÂÏ ˜ÙÒÓ ¯˜Ò‰ ÈÎ ‡„ÂÂÏ „¯˘Ó‰ ÏÚ .ȇϘÁ‰ ˜ÂÂÈ˘‰Â Ï„Ȃ‰ ˙¯˘¯˘ Í¯Â‡Ï ÂÓÈÏ˘‰Ï Ԅ·‡‰ ÌÚ ˙„„ÂÓ˙‰Ï ˙È Î˙ ˘·‚Ï ÂÏ ÚÈÈÒÏ È„Î Í¯Âˆ‰ È„ ÌÈÙȘÓ ÌÈ ÓÈ‰Ó ‡Ï˜Á‰ „¯˘Ó ÏÚ Ò"Óω ÏÚ ,ÔÎ ÂÓÎ .Ì„˜‰· ÌȇϘÁ Ì˘¯Ó ˙Ó˜‰Ï Ì„˜‰· ÏÂÚÙÏ ˙ ‰Ê ‡˘Â · ȇϘÁ ¯˜Ò Úˆȷ ¯˘Ù‡È˘ 52 . השמדת עודפים פינוי עודפים ל שם ויסות מחירי השוק או עקב חוסר כדאיות כאשר השוק רווי בתוצרת מסוג מסוים וכתוצאה מכך מחירה יורד, לעתים אין המכירה רווחית דייה עבור החקלאי ואף אינה מכסה את העלויות. במקרים כאלה לרוב בוחר החקלאי שלא לשווק את התוצרת ליעדה או אף שלא לקטוף אותה. תוצרת עודפת זו, ברובה באיכות גבוהה )סוג א'(, מפונה מהשוק בדרכים שונות, ביניהן ייצוא, מכירה לתעשייה, חלוקה לעמותות סיוע, מכירה למאכל בהמות או השמדה )בשטחי הגידול או על ידי פינוי לאתרי פסולת(. השמדות ופינויי עודפים נעשים .בארגון מועצת הצמחים או באופן עצמאי על ידי החקלאים È Â È Ù Ì È Ù „ Â Ú ˙ „ Ó ˘ ‰ Â Ô Â ‚ ¯ ‡ · Ì ˙ ˆ Ú Â Ó Ì È Á Ó ˆ ‰ בשנים2012 ו - 2013 :ארגנה מועצת הצמחים שלוש פעולות להשמדה או לפינוי של עודפים ב - 2012 פונו כ - 7,000 טונות תפוחי אדמה, על ידי איסופם מהחקלאים והעברתם לרפתות להאכלת פרות; באותה שנה הוחלט לנסות למנוע עודפי תפוחי אדמה בשנה הבאה על ידי השמדת כ- 1,600 טונות זרעי תפוחי אדמה )אף הם (תפוחי אדמה , שנועדו לגידול כ- 70,000 טונות; ב- 2013 הושמדו כ - 8,000 טונות עגבניות בשטחי הגידול. ל מעט במקרה של השמדת זרעי תפוחי האדמה, היו הפינוי .וההשמדה כרוכים במתן פיצוי מסוים למגדלים ממועצת הצמחים ÍÂ˙Ó ÈÎ ÔÈÂˆÈ 7,000  ‰Ó„‡‰ ÈÁÂÙ˙ ˙ ÂË - 8,000 ¯·Ú‰ ÌȯÂÓ‡‰ ˙ÂÈ ·‚Ú‰ ˙ ÂË Î ˜¯ Ë˜Ï ˙˙ÂÓÚ ˙ÂÚˆÓ‡· ÚÂÈÒ‰ ˙Â˙ÂÓÚÏ - 15 .‚ÂÒ ÏÎÓ ˙ ÂË ה מ נ ג נ ו ן ה ק ב ו ע ב ח ו ק ס עיף60 :לחוק מועצת הצמחים קובע "לא יושמדו ע ו דפי-צמחים] 53 [ אלא בהיתר מאת השר או המנהל הכללי של משרד החקלאות, והיתר כזה לא יינתן אלא אם שוכנע נותנו כי לא נמצא להם שימוש לכל מטרה מועילה , לרבות מטרת - ."חסד :בדיוני הכנסת לקראת חקיקת החוק, התייחס יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת דאז לסעיף זה ואמר "הוועדה הכניסה לחוק סעיף חדש, הוא סעיף60 , הדן בתנאים שבהם תאופשר השמדת פרי, וזאת .רק על ידי הסמכות הגבוהה במשרד ורק לאחר שמוצו כל האפשרויות לניצולו, לרבות מטרות חסד __________________ 52 .שם 53 .פירות וירקות 186 דוח שנתי65ג :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 הדבר נע שה מתוך דאגה לשכבות באוכלוסיה ו]ל[מוסדות צדקה אשר אף במחיר הוגן אינם יכולים לעמוד. היתה בזה גם דאגה ברוח ישראל סבא- "''בל תשחית54. ‰Ê ÛÈÚÒ ÌÈÓÈÈ˜Ó Ì È‡ ˙‡ϘÁ‰ „¯˘Ó ÌÈÁÓˆ‰ ˙ˆÚÂÓ ÈÎ ‡ˆÓ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ͢Ó˙Ó ÔÙ‡· Í¯Â‡Ï ÙÏ ˙‚‰Â ‰ ȇ Û‡ ÌÈÁÓˆ‰ ˙ˆÚÂÓ .ÌÈ ˘ Ï"Î ÓÏ Â‡ ¯˘Ï ˙ ÈˆÈÓÏ È„ ˙ÏÚÂÙ ‰ ȇ Ì‚Â ,ÌÈÙ„ÂÚ ˙„Ó˘‰Ï ¯˙ȉ ˙Ï·˜Ï ˜ÂÁ· ¯ÂӇΠ„¯˘Ó‰ ¯‡Â¯·Ù „Ú ÈÎ ‰ÏÚ‰ „ÂÚ .ÌȘ˜Ê Ï Ì˙ÈÈ Ù‰ ˙·¯Ï ,ÌÈÙ„ÂÚ· ÏÈÚÂÓ ˘ÂÓÈ˘Ï ˙Âȯ˘Ù‡‰ 2014 .ÌÈ ÈÙÏ Â‡ ÌÈÙ„ÂÚ ˙„Ó˘‰Ï ω ‰ˆÚÂÓÏ ‰È‰ ‡Ï בפברואר2014 הכינה המועצה "נוהל פינוי ירקות ". בנוהל נקבע בין היתר כי תפונה בתשלום ;תוצרת הראויה לשיווק בלבד )סוג א'(; כי מועצת הצמחים תקבע את היעד שאליו תפונה התוצרת וכי התוצרת תפונה להאבסת בעלי חיים או למטמנה מאושרת בלבד. יצוין כי למועצה אין נוהל .לפינוי פירות, היות שאין היא עוסקת בכך ÈÎ ‡ÂÙ‡ ‡ˆÓ ‰ÏÂÚ Â È‡ ,„·Ï· ˙˜¯È È ÈÙ· ˜ÒÂÚ‰ ,‰ˆÚÂÓ‰ ‰˘·È‚˘ ˘„Á‰ ω ‰ Ì‚ ˙¯˘Ù‡Ï ˙ÂÒÁÈÈ˙‰ ÏΠ· Ôȇ ÔΠ,˜ÂÁ· Ú·˜‰ ¯Â˘È‡‰ ˙Ï·˜ Ô ‚ Ó ÌÚ „Á‡ ‰ ˜· ÈÏÚ· ˙Ò·‡‰ „·ÏÓ ˙¯Á‡ ˙ÂÏÈÚÂÓ ˙¯ËÓÏ ‰¯È·Ú‰Ï ‡ ÌȘ˜Ê Ï ˙¯ˆÂ˙‰ ˙‡ ̯˙Ï .ÌÈÈÁ מועצת הצמחים מסרה למשרד מבקר המדינה במ רץ2014 , כי זה שנים רבות שאין היא מבצעת כדבר שבשגרה פינוי עודפי פירות וירקות )ואינה מפצה על כך מגדלים(, וכי היא נדרשת לכך במקרים חריגים בלבד55 . המועצה ציינה כי פיצוי המגדלים עבור פינוי עודפים יוצר תמריץ עבורם לא למנוע את היווצרות העודפים מלכתחילה, ולכן היא.נמנעת מכך ככל האפשר ‰ˆÚÂÓ‰ ÏÚ ÊÎÂ¯Ó È ÈÙ Ï˘Â ÌÈÙ„ÂÚ ˙„Ó˘‰ Ï˘ Ìȯ˜Ó· ÈÎ ¯ÈÚÓ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ÈÙ„ÂÚ È ÈÙÏ Ï‰Â ‰ ˙‡ ÂÏ Ì‡˙‰· Ô˜˙Ï ÔΠ,˜ÂÁ· Ú·˜‰ Ô ‚ Ó‰ ÈÙ ÏÚ ÏÂÚÙÏ „ÈÙ˜‰Ï ˙¯ˆÂ˙ ÈÙ„ÂÚ È ÈÙÏ È‡ ˙ ‰ÂÂ‰Ó Ô· Â¯Â˘È‡˘ ‡„ÂÂÏ Â„ˆÓ ˙‡ϘÁ‰ „¯˘Ó ÏÚ .˙˜¯È „Ó˘‰Ï ÛÂ˙È˘· ,ÌÈÈ˙¯·Á‰ ÌÈÏÂ˜È˘‰ ÏÎ ÂϘ˘ ˘ ¯Á‡Ï ˜¯Â ͇ ¯Â˘È‡‰ ˙‡ ˙˙Ï ,Ì˙ .ÌÈÙ„ÂÚ‰ Ï˘ È·ËÈÓ ÏÂˆÈ Ï ˙Âȯ˘Ù‡‰ ÏИ„·  ,‰Á¯‰ „¯˘Ó בתשובתה למשרד מבקר המדינה מנובמבר2014 ציינה המועצה כי השמדות כאלה נעשות רק לעתים נדירות, כדי להקל על החקלאים בשעת משבר, וכי במקרים אלה אכן ראוי כי יתקיים שיתוף .פעולה בינה לבין עמותות הסיוע לנזקקים ועם משרד הרווחה ה ע ב ר ת ע ו ד פ י ת ו צ ר ת ל נ ז ק ק י ם סעיף60 לחוק מועצת הצמחים קובע כאמור כי היתר להשמדת צמחים לא יינתן אלא אם שוכנע נותנו כי לא נמצא להם שימוש לכל מטרה מועילה , לרבות מטרת - חסד. במרץ2014 כתבה המועצה למשרד מבקר המדינה כי "בעבר נבחנה האפשרות לסייע למוסדות בהעברת עודפי התוצרת, מהלך __________________ 54 ȯ·„ ˙Ò Î‰ , כרך68 , חוברת ל"ח )יולי1973 '(, עמ4320 . 55 עד שנת2000 היו למועצה הסדרי עודפים עם החקלאים והיא תקצבה סעיף זה מראש. עד שנת1997 גם .המדינה השתתפה בעלויות הפיצוי לחקלאים עבור השמדת עודפים אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות 187 :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 :שנפסל משני היבטים1 . ההוצאות הכרוכות באריזה ובשינוע גבוהות מהמחיר ]שבו[ ניתן לרכוש ;את התוצרת בשוק החופשי2. הכמויות שמטפלים בהן גדולו ת מאוד כשהטיפול מתבצע בתקופה קצרה מאוד בין שבוע לעשרה ימים, ויכולת המוסדות לקליטת התוצרת מוגבל]ת[, מאחר ואין ."אפשרות לאחסן את התוצרת והיא מטבעה לא יכולה להשתמר לעומת זאת, עמותת לקט, העוסקת באיסוף עודפי ירקות ופירות ישירות משטחי גידול ובהעברתם לעמותות סיוע לנזקקים56 , מסרה למשרד מבקר המדינה באפריל2014 ,כי ברשותה כוח אדם משאיות ואמצעי קירור ואחסון מתקדמים המאפשרים לה איסוף כמויות גדולות של תוצרת )מאות ואף אלפי טונות(, במיוחד כשמדובר בתוצרת הניתנת לאחסון ממושך בקירור, כמו תפוחי אדמה57 . לקט הלינה על כך שפניותיה למועצת הצמחים לקיים פגישה עם מנהליה הושבו ריקם, וכי המועצה סירבה למסור לה נתונים על עודפים ועל השמדות. מנכ"ל העמותה כתב למנכ"ל מועצת הצמחים בדצמבר2013 כי "אנו נערכים לתכנית חמש שנתית במטרה להרחיב את הפרויקט, לאסוף כמויות גדולות יותר מחקלאים ולמנוע חלק מה ,השמדה של יבול בריא הראוי למאכל. לצורך הכנת התכנית אני מבקש לקבל ממועצת הצמחים מידע ונתונים לגבי הפעילויות שנעשו על ידי המועצה לוויסות מחירי היבול בשוק בשנים2011-2013 )עצירת קטיף, עצירת שווק, השמדות מרוכזות וכד'(. מידע זה יסייע לדייק בתכנון הפרויקט לשנים.הקרובות". לא נמצא כי מועצת הצמחים השיבה לפנייה גורמים במועצת הצמחים הביעו כמה פעמים בפני משרד מבקר המדינה את החשש שהעברת עודפים לנזקקים עלולה לפגוע במאמץ להעלות את המחיר בשווקים, היות שתוצרת זו עשויה למצוא את דרכה חזרה לשוק ולהוריד את המחיר, או לחלופין שח .לוקת התוצרת תפגע במכירות יצוין כי גורמים שונים העוסקים בגידול, בשיווק ובאיסוף תוצרת שללו חששות אלה, בין היתר .בטענה שהנזקקים המקבלים את התוצרת ברובם ממילא לא היו קונים אותה בעצמם במרץ2014 מסר מנכ"ל מועצת הצמחים למשרד מבקר המדינה כי למרות הקשיים והחששות ש נזכרו לעיל, המועצה מוכנה להגביר את שיתוף הפעולה עם עמותות המזון כדי להעביר יותר .עודפי תוצרת של פירות וירקות לנזקקים, גם במחיר של פגיעה שולית ברווחיות לחקלאים באוגוסט2014 , בעקבות הביקורת, התקיימה פגישה בין מועצת הצמחים לעמותת לקט בניסיון לגבש את אופן שיתו .ף הפעולה בין הצדדים ‰ÏÂÚÙ‰ ÛÂ˙È˘ ˙‡ ¯È·‚‰Ï ÌÈÁÓˆ‰ ˙ˆÚÂÓ ˙ ÂÎ ˙‡ ·ÂÈÁ· ‰‡Â¯ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ÌÈÁÓˆ‰ ˙ˆÚÂÓ ÏÚ .ÌȘ˜Ê Ï ‰˙˜ÂÏÁ·Â ˙ȇϘÁ ˙¯ˆÂ˙ ÛÂÒȇ· ˙˜ÒÂÚ‰ ˙Â˙ÂÓÚ‰ ÌÚ Ô‰Ï ¯ÂÒÓÏ ÔΠ,˙ÂÈË ÂÂϯ‰ ˙Â˙ÂÓÚÏ ˙¯Â˘˜˙ ıÂ¯Ú ˙ÁÈ˙Ù ÂÓÎ ˙ÂÏÂÚÙ Ì„˜‰· ˘ Ï ÂÚ ÏÚ ÌÈ Â˙ .ÌÈÙ„ÂÚ ˙ÂÒÈÂÂÏ ˙ÂÏÂÚÙ È·‚Ï „ÚÂÓ „ÂÚ· Ô Î„ÚÏ ÌÈÙ„ ע ו ד פ י ת פ ו ח י א ד מ ה ב ש נ ת 2 0 1 4 למרות ה עודפים בשנים קודמות ו ה חשש לעודפי יבול בשנת 2014 , זרעו ה מגדלי ם בשנ ה זו תפוחי אדמה ב .כמות שיא ה צירוף של תנאי מזג א ו ויר נוחים שהניבו יבול רב ו של חסימת ערוצי י י צוא ל אירופה, הביא להצטברות עודפי תפוחי אדמה בשוק המקומי בכמות חריגה של עשרות אלפי טונות. העודפים גררו ירידה במחיר תפוחי האדמה בשווקים והסבו נזק כספי רב .למגדלים __________________ 56 בשנת2013 אספה לקט כ - 10,000 .טונות של פירות וירקות 57 .תפוחי אדמה ניתן לאחסן במשך כחצי שנה 188 דוח שנתי65ג :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 כדי לייצב מעט את המחיר בשוק החליט ו ב אוגוסט2014 נציגי מגדלי תפוחי האדמה לפנות כ - 8,000 טונות מהשוק המקומי ב כמה דרכים :י יצוא ל ,ירדן ל רוסיה, ל רצועת עזה וליעדים נוספים , תרומ ה לעמותות סיוע לנזקקים, וכמוצא אחרון העברה לרפתות להאבסת פרות. הוחלט שמועצת הצמחים תפצה כל מגדל שיפנה עודפים כאמור ב - 500 ש"ח לטו נה . ההחלטה הותנתה באישור .הנהלת מועצת הצמחים בעקבות פניית משרד מב קר המדינה בנושא למועצת הצמחים ולשר החקלאות , חזרו בהם המגדלים מההחלטה האמורה לפנות תוצרת בין היתר באמצעות העברה לרפתות ו אגב פיצוי למגדלים, והחליטו למכור את התוצרת במאורגן ל רצועת ,עזה לייצאה וא להעבירה למרכזי מזון לבעלי חיים, וכן להעביר חלק מהכמות ל עמותות ל נ זקקים. כמו כן החליטו המגדלים לצמצם בכ - 16% )כ- 8,000 .טונות( את יבוא זרעי תפוחי האדמה לעונת האביב ˙·¯ÂÚÓ ˙Â·È˘Á ˙‡ ˘È‚„Ó ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó Ï˘ Ì ˙‡ϘÁ‰ „¯˘Ó ˙ˆÚÂÓ Ï˘Â ÌÈÁÓˆ‰ ,ÔÂÎÒÈÁ ˙ÂÏÚÈÈ˙‰ Ï˘ ˙È˙ίÚÓ ‰Èȇ¯ ÍÂ˙Ó ,¯ˆÂ ˘ ÌÈÙ„ÂÚÏ ˙ ¯˙Ù ˙‡ÈˆÓ· ÌÈ·‡˘Ó ¯ÂÓÈ˘ .̉· ÏÈÚÂÓ ˘ÂÓÈ˘Â שר החקלאות מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה, בין היתר, כי נוכח הערותיו ישקוד משרד החקלאות על גיבוש נהלים ברורים להשמדה ,אשר יהוו בסיס להחלטת השר על פי סעיף 60 לחוק .מועצת הצמחים Ì È ‡ Ï ˜ Á ‰ È „ È Ï Ú ˙ È ‡ Ó ˆ Ú Ì È Ù „ Â Ú ˙ „ Ó ˘ ‰ סעיף60 לחוק, אשר נועד למנו ע ירידה לטמיון של עודפי יבול, אינו מבחין בין השמדת עודפים על ,ידי המועצה לבין השמדתם על ידי החקלאים. האיסור הקבוע בו להשמדת עודפים כללי וגורף ומותר רק על פי המנגנון הקבוע בו - באישור שר החקלאות או מנכ"ל משרדו. יש לציין שמקורו בתקופה ששיווק התוצרת החקלאית ה יה בחלקו הגדול באמצעות מועצות הייצור, להבדיל מהשיווק העצמאי בידי החקלאים כיום, ולכן גם השמדות העודפים לצורך ויסות מחירי השוק נעשו ככלל על .ידי המועצות ולא על ידי החקלאים עצמם ÏÚ ÌÈËÈÏÁÓ ÌÓˆÚ ÌȇϘÁ‰ ¯˘‡Î ‰Ê Ô ‚ Ó ÏÚÙÂÈ „ˆÈΠڷ˜  ȇ ˜ÂÁ· ÛÈÚÒ‰ ÂÓ ‰„Ó˘‰‰ ¯·Ú‰ ˙¯ˆÂ˙‰ ˜ÂÂÈ˘ Ô ‚ Ó Â‡ÂÏÓ· ¯Ê·˘ Ú‚¯Ó .ÏÚÂÙÏ ‰˙‡ ÌȇȈ :ȇϘÁ ȇϘÁ ÏÎ ˙Ú„ ÏÂ˜È˘Ï Ï‡¯˘È· Ï·ȉ ÈÙ„ÂÚ ˙È·¯Ó· ÏÂÙÈˉ ¯˙ ,ÌȇϘÁÏ ‰ˆ¯È - ˙¯Á‡ ˙ÂÏÈÚÂÓ ˙¯ËÓ ¯Á‡ ¯Â˙È Â‡ ÌȘ˜Ê Ï Ì¯˙È 58 ‰ˆ¯È , - .„ÈÓ˘È ,שר החקלאות מסר בתשובתו כי אם תבחר המדינה להפעיל באמצעות משרד הרווחה או באמצעות ,גוף אחר שיש לו המשאבים הדרושים, מנגנונים מסודרים של רכישת תוצרת לשם חלוקתה לנזקקים .ולו במחיר סמלי, הוא סמוך ובטוח שציבור החקלאים ישתף פעולה עם יזמה כזו השמדתם של פירות וירקות נעשית ברובה על ידי החקלאים עצמם, בדרך כלל באמצעות הפסקת ההשקיה ועל ידי הימנעות מקטיף. היא מתרחשת עקב נסיבות שונות, כמו עודפי יבול, חסימת ערוצי ייצוא, מחסור בכוח אדם, פגיעת מזיקים ועוד. פעמים המועצה מעורבת ומנסה לסייע .לחקלאים ופעמים אין היא מעורבת או אף אינה מודעת לכך __________________ 58 למשל מכירה לשימ.ושים בתעשייה, מכירה לשווקים שכנים, ייצור אנרגיה, ייצור קומפוסט ועוד אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות 189 :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 לדוגמה, בקיץ2012 היה יבול פי ,רות הקיץ )אפרסקים, נקטרינות, שזיפים, מנגו, משמשים דובדבנים, שסק, תפוחים, אגסים ועוד( גבוה בעשרות אחוזים מהממוצע ונוצרו עודפים של עשרות אלפי טונות פרי. להלן נתוני מועצת הצמחים על יבול צפוי של כמה מהפירות בשנת2012 בהשוואה לממוצע השנתי59 : לוח3 יבול פירות צפ ,וי מול יבול שנתי ממוצע2012 ȯى ‚ÂÒ ÚˆÂÓÓ‰ È˙ ˘‰ Ï·ȉ (˙ ÂË) ÈÂÙˆ ÏÂ·È 2012 (˙ ÂË) Ï„Ȃ‰ ¯ÂÚÈ˘ אפרסקים ונקטרינות 65,000 93,000 43% שזיפים יפנים 25,000 33,000 32% שזיפים אירופים 1,600 2,700 69% דובדבנים 2,500 5,200 108% מועצת הצמחים נקטה פעולות שונות לשם מזעור נזקי העודפים לחקלאים, כגון ()א העברת המידע ;על העודפים הצפויים למגדלים ודרישה לדלל את הפירות דילול מוקדם ()ב תגבור צוות האכיפה למניעת מכירה של פירות בוסר60 ; ()ג הכפלת כמות הפירות הנמכרים לעזה וסבסוד מכירת השסק ;לרצועה ()ד מימון תכנית לקידום מכירות אפרסקים ונקטרינות ב- 400,000 ;ש"ח ()ה סיכום עם משרד החקלאות לתמיכה בייצוא אפרסקים, נקטרינות ושזיפים )התמיכה לא התממשה בסופו של ;(דבר ()ו ייצוא15,000 טונות תפוח ים לסוריה. פעולות נוספות שתוכננו אך לא יצאו לפועל היו פתיחת "שוקי איכרים" בסמוך לבתי האריזה למכירת הפירות במחיר המגדל והפעלת מערכת יחסי .ציבור לצמצום פערי התיווך למרות פעולות אלה, אשר סייעו לייצוב מחירי הפירות ולרווחיות החקלאים, נותרו עדיין, לפי מועצת הצמח .ים, עשרות אלפי טונות של פירות ראויים למאכל אדם להירקב על העצים ועל הקרקע יצוין שעם הפעולות שנקטה מועצת הצמחים ושתועדו על ידה לא נמנתה האפשרות, שאליה מכוון סעיף60 לחוק, לתרום את העודפים לנזקקים באמצעות עמותות לאיסוף עודפי תוצרת שלא ניתן .למכור מנתוני מועצ ת הצמחים עולה כי ב - 2012 הושמדו גם עשרות אלפי טונות של גזר, עקב קריסת מחירים בשוק המקומי בשל אי - הכדאיות לייצא גזר לשוק הרוסי. ההשמדה בוצעה על ידי .החקלאים, באופן עצמאי, על ידי חריש שדות הגזר במקרה אחר, בחודשים אפריל- מאי2014, השמידו מגדלים בערבה מאות טונות של פלפלים ראויים למאכל, עקב קשיי ייצוא ואי -כדאיות לשווק לשוק המקומי61 . במקרה זה המועצה לא ידעה מראש על העודפים הצפויים ולא הייתה מעורבת בהשמדות. המועצה מסרה למשרד מבקר המדינה במאי 2014 כי לו היו פונים אליה, הייתה עושה כל מאמץ למצוא לאותם פלפלים שימוש - תעש ייתי או .אחר. חלק מהכמות העודפת במקרה זה נמכר בסופו של דבר ישירות על ידי החקלאים לצרכנים בעקבות השמדה זו קמה התאגדות החקלאים שכונתה "מחאת הפלפלים", המוחה בדרכים שונות נגד פערי התיווך בין המחיר לחקלאי למחיר לצרכן. לדוגמה, בספטמבר2014 חילקה קבוצת __________________ 59 .לפי מועצת הצמחים, היבול בפועל תאם את התחזית 60 .הכוונה לפרי שנקטף טרם זמנו ושגם עם הזמן לא יבשיל 61 ראו גם: נחמיה שטרסלר, "למה קוברים פלפלים טריים בערבה?" חדשות2 , mako.co.il , 11.4.14 . 190 דוח שנתי65ג :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 חקלאים מח ,בל מעון תפוחי אדמה בחינם לכל דורש, בשיתוף עם עמותה המסייעת לנזקקים בסיסמה "עדיף לתרום מאשר להשמיד". המסר כוון הן לצרכנים והן לרשתות השיווק62. בענף הלימונים, המניבים כ - 60 אלף טונות בשנה, בין2,000 ל - 3,000 טונות )כ- 5% ( לא נקטפו ) בעונת הגידול האחרונה2014-2013 ( בגלל עודפים שלא נשלחו לקירור- תופעה אשר לפי מועצת .הצמחים חוזרת על עצמה מדי שנה שנייה בקירוב ˙¯„ÒÂÓ ‰ ȇ ÌȇϘÁÏ ˙Âȇ„Î Ï˘ ÌÈÏÂ˜È˘Ó Ï‡¯˘È· ˙ȇϘÁ ˙¯ˆÂ˙ Ï˘ ‰„Ó˘‰‰ ÌȘȄˆÓ Ìȯ˜Ó ÂÏȇ ,ÏÂ·È „ÈÓ˘‰Ï ˙ÂÎÓÒ‰ ÈÓÏ ÂÓÎ ˙Âχ˘ .‡ÏÓ ÔÙ‡· ÌÂÈÎ ‡ÂÙ‡ ˘¯„ ̇‰ ,‰„Ó˘‰ ̉Ó ‰„Ó˘‰Ï ÌÈ„ÚÂÈÓ‰ ÌÈÙ„ÂÚ ÏÚ È‡Ï˜Á‰ „ˆÓ ˘‡¯Ó ‰Ú„‰ ˙ ‰Ï‡ ÌÈÙ„ÂÚ· ÏÂÙÈËÏ ˙ÂÈÂÙÈ„Ú‰ ȯ„Ò - ,‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï .‰ ÚÓ ‡ÏÏ ˙¯˙ ˙ ˜˙ ˙ ˜˙‰ ˙ÂÚˆÓ‡· ÔÈ· ,‰„Ó˘‰‰ ‡˘Â ˙¯„Ò‰Ï Ì„˜‰· ÏÂÚÙÏ ˙‡ϘÁ‰ „¯˘Ó ÏÚ Ó‰ ÈÎ ıÏÓÂÓ ,ÛÒ · .Â˙¢¯Ï ÌÈ„ÓÂÚ‰ ÌȯÁ‡ ÌÈÚˆÓ‡· ÔÈ·Â ˙¯˘Ù‡‰ ˙‡ ÔÁ·È „¯˘ .ÌȇϘÁ‰ ψ‡ ¯˙ÂÂÈ˙˘ ˙Ù„ÂÚ ˙¯ˆÂ˙ ÏÂˆÈ Ï ÌÈÈ˙ÂÓÎ ÌÈ„ÚÈ Ú·˜Ï ההתמודדות עם עודפי תוצרת חקלאית בעולם ,להלן דוגמאות לדרכי התמודדות עם עודפי תוצרת חקלאית במטרה למנוע עודפי יבול והשמדתם בכמה מדינות ואזורים בעולם63 . „  Á È ‡ ‰ È Ù Â ¯ È ‡ ‰ : ()א התאמת הייצור לצורכי השוק - באמצעות תמיכה בביטוח סיכונים ובמערכות ל ;ניהול סיכונים המיועדות למגזר החקלאי ()ב עידוד הצריכה של פירות וירקות - בין היתר על ידי חלוקה ,בבתי ספר בבתי ;חולים ובמוסדות צדקה ()ג חלוקת תוצרת חקלאית טרייה לנזקקים - תקו חל מזון ישירות למי שמוגדרים כ ;נזקקים ביותר ()ד עידוד הפיכת תוצרת חקלאית לדלק - על ידי סבסוד ; ()ה תכנון הגידולים- עידוד החקלאים לעבור לגידול ירקות ופירות לפי דרישה וחיסול גידולים שאין להם דרישה ; ()ו סבסוד של ניוד תוצרת חקלאית- לצורכי יצוא ושיפור הי .כולת להתחרות בשוק העולמי כמו כן, בשנת2011 שינה האיחוד האירופי סטנדרטים קודמים )מ- 2007 ומ - 2008 ( לייבוא ולשיווק של פירות וירקות על ידי קביעת שני סוגים של סטנדרטים: סטנדרט נמוך יותר לעשרה סוגי פירות (וירקות )בין היתר תפוחים, לימונים, אגסים, תותים ועגבניות וסטנדרט כללי לפירות ולירקות אחרים. הסטנדרט הנמוך מתיר שיווק תוצרת שקודם לכן הייתה נפסלת במיון. האסדרה החדשה גם מאפשרת למדינות החברות באיחוד להוציא מן הכלל סחורה המיועדת לעיבוד תעשייתי64. ‰ ¯ ‡ : · " ()א ביטוח מחירי היבול - השתתפות במימון הביטוח של החקלאים להב טחת מחירי ;היבול ()ב תמיכה במחירי התוצרת - מתן הלוואות ומענקים לחקלאים לשם הבטחת מחיר התוצרת החקלאית לחקלאי ולצרכן וכן פיצוי על אבדן הכנסה בשל ירידת מחיר התוצרת, אם בפיצוי כספי ישיר ואם באמצעות השקעות בהכשרה מקצועית ובמיכון חקלאי; תכנית פדרלית לסיוע בהזנה- חלוקת אוכל לילדים במוסדות חינוך ובולי מזון למשפחות מעוטות יכולת כדי שיוכלו לצרוך מזון בריא . __________________ 62 אפרת אהרוני, "מחאת הפלפלים: תפוחי אדמה חינם כאות מחאה", גלובס17.9.14 . 63 ,גלעד נתן˙„„ÂÓ˙‰ ÌÚ ÈÙ„ÂÚ ˙¯ˆÂ˙ ˙ȇϘÁ , ‰¯È˜Ò ‰ÂÂ˘Ó )מאי2009 (, מרכז המחקר והמידע של 'הכנסת, עמ4. 64 FAO 2013 ', עמ49 . אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות 191 :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 ‰ „ ˜ : ()א ;עידוד ייצוא עודפים והשתתפות בעלויות שינועם ()ב השתתפות במימון .ביטוח מפני הפסדים עקב ירידת מחיר התוצרת Ô Ù È : יפן מעודדת ייצוא כאמצעי מרכזי בהתמודדות עם עודפי ייצור, כחלק מתכנית- על בנושא .חקלאות, פריפריה ומזון אבדן תוצרת מטעמי איכות ו בטיחות גורמים נוספים לאבדן תוצרת חקלאית הם איכות המזון ובטיחותו מבחינה בריאותית: פגיעה באיכות התוצרת יכולה להתרחש בכל שלב משלבי הגידול, הקטיף, המיון והשיווק, ותוצאתה עשויה להיות ריבוי פירות וירקות שאינם ראויים לשיווק או אף אינם ראויים למאכל אדם; פגיעה בבט יחות התוצרת עלולה לקרות כאשר הפירות או הירקות מכילים או נושאים שאריות חומרי הדברה מעל השיעור המותר או מזהם מיקרוביולוגי מעל הרמה המרבית, שיכול במקרים מסוימים .לגרור יצירת רעלנים המזיקים לבריאות במקרים כאלה, כאשר תוצרת זו מגיעה לשווקים, נגרם אבדן גדול עשרות מונים מאבדן התוצרת ,עקב פסילה לשיווק. זאת כתוצאה מההשפעה השלילית על הצרכן שקנה את התוצרת הפגועה "נכווה" ועלול להימנע זמן מה מקניית תוצרת מאותו סוג65. שיפור איכותה של התוצרת, במיוחד מבחינת הטעם, בין באמצעות השבחת הזנים ובין באמצעות הפחתת היבול לדונם, צ פוי להגדיל את הביקוש והצריכה ולהקטין את הבזבוז66 . חוק הסטנדרטים בשנת2011 נחקק חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, התשע"א - 2011 , המכונה במשרד החקלאות " "חוק הסטנדרטים", שמטרתו להבטיח ייצור ואספקה של תוצרת חקלאית טרייה מן הצומח המשמשת למאכל אדם, העומדת בתקנים של איכות ובטיחות, באמצעות קביעת נהלים לייצור התוצרת והסדרת מערכת בקרה ופיקוח על כל שלבי ייצורה ושיווקה, והכל לתועלת הצרכנים והיצרנים." החוק נועד להסדיר את גידול התוצרת ואת שיווקה על פי תקני בטיחות ואיכות בהתייחס לגורמים כמו איכות מי ההשקיה, דישון, הדברה, מ ועד הקטיף, הטיפול ביבול לאחר הקטיף, מיונו, אריזתו והובלתו. החוק נועד גם לקבוע דרגות איכות לשיווק67 , את אופן סימון התוצרת לפי הדרגות השונות וכללים למניעת הטעיית הציבור68. __________________ 65 במועצת הצמחים מעריכים שלקוח שקנה פירות והסתבר שאיכותם ירודה מאוד ימתין כחודש עד .שיקנה שוב פירות מאותו סוג 66 על פי ד"ר אמנון ליכטר מ המחלקה לחקר תוצרת חקלאית לאחר קטיף במינהל המחקר החקלאי ועל פי ד"ר זהר כרם מהמחלקה לביוכימיה, מדעי המזון והתזונה בפקולטה לח קלאות, האוניברסיטה העברית .בירושלים 67 הסיווג לאיכויות שונות במחירים שונים )סוג א' / סוג ב'( עשוי למנוע אבדן של תוצרת מאיכות נמוכה .אך ראויה למאכל מבחינת בטיחות ומבחינת איכות 68 ,דברי ההסבר להצעת חוק הסטנדרטים ˜ÂÁ ˙ÂÚˆ‰ - ‰Ï˘ÓÓ‰ ה 'תש"ע מס511 ', עמ1098 . 192 דוח שנתי65ג :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 1. ËÒ‚‡· Û˜Â˙Ï Ò Î ÌÈ˯„ ËÒ‰ ˜ÂÁ 2012 ,ÂÓ˘ÈÈÏ ÂÈ˙‡¯Â‰· ÔÎÂ˙ ˜ÂˆÈÏ È„Î . ¯˘ · ÍÓÒ‰ ˜ÂÁÏ ˙ ˜˙‰ ˙ËÂÈË ÈÎ ‡ˆÓ ˙‡Ê ˙¯ÓÏ .˙ ˜˙ ÂÏ ÔȘ˙‰Ï ˙‡ϘÁ‰ ¯·Óˆ„ „Ú ,‰ÓÏ˘Â‰ Ì¯Ë ˙‡ϘÁ‰ „¯˘Ó· ‰ Ή˘ 2014 ˙ ˜˙‰  ˜˙‰ ‡Ï Ì˘ÂÈÓ ˜ÂÁ‰ Ôȇ ÍÎÓ ‰‡ˆÂ˙Π69 . יצוין כי במצגת של משרד החקלאות ממאי2014 בנושא "שרשרת הערך בשיווק פירות וירקות טריים", אשר בחנה בין היתר את פערי התיווך ואת בעיית אי- ,יציבות המחירים לחקלאים נמצא בין השאר כי ברשתות השיווק יש פחת גבוה יחסית של פירות וירקות, המשפיע על מרווח השיווק ומגדיל את הפער בין המחיר לחקלאי למחיר לצרכן. אחת ההמלצות במצגת הייתה ליישם את חוק הסטנדרטים70. משרד החקלאות מסר בתשובתו כי התקנת תקנות חוק הסטנדרטים מחייבת התייעצות עם משרדים שונים כגון משרדי הבריאות והכלכלה וכן עם מועצת הצמחים, וכי העיכוב בהתקנתן נבע ממחלוקות מקצועיות. הוא הודיע כי כתיבת התקנות ודברי ההסבר להן הושלמה והם יועברו לשר החקלאות כדי שיפי .צם לאישור סופי של המשרדים השונים ,ÌÈ˯„ ËÒ‰ ˜ÂÁÏ ˙ ˜˙‰ ˙ ˜˙‰ ÍÈω˙ ˙‡ Ì„˜‰· ÌÈÏ˘‰Ï ˙‡ϘÁ‰ „¯˘Ó ÏÚ È ˜˙· ˙„ÓÂÚ‰ ˙ȇϘÁ ˙¯ˆÂ˙ Ï˘ ‰˜ÙÒ‰ ÁÈË·‰Ï ˜ÂÁ‰ ˙¯ËÓ ˙‡ ˘ÓÓÈ˘ ÔÙ‡· Ï˘ ‰ÚÈ Ó Ì‚ ÂÈ ÈÚ „‚ Ï ·Èˆ‰Ï ˙‡ϘÁ‰ „¯˘Ó ÏÚ ÍÎ ÍÂ˙· .˙ÂÁÈË·‰Â ˙ÂÎȇ‰ ˙ȇϘÁ ˙¯ˆÂ˙ Ô„·‡ ˙·Ȉȉ ˙¯·‚‰Â ÍÂÂÈ˙‰ ȯÚ٠̈ӈ È„È ÏÚ ¯˙ȉ ÔÈ· , ‰·È·Ò‰ ÌÚ ·ÈËÈÓ‰ ÏÂ·È ÈÙ„ÂÚ· ÏÂÙÈË ,ÌȇϘÁÏ ÌȯÈÁÓ· 71. 2. ȇÓÓ ˙ ˜˙‰ ˙ËÂÈË Ï˘ Ô¯Á‡‰ ÁÒ ‰ ˙˜È„·Ó 2014 ÍÈÓÒ‰ ˜ÂÁ‰˘ Û‡ ÈÎ ‰ÏÂÚ ¯ÙÂ˘Ó Ë¯„ ËÒ Â„ˆÏ ˙ÂÎȇ Ï˘ ÈÒÈÒ· ˯„ ËÒ Ú·˜Ï ˙‡ϘÁ‰ ¯˘ ˙‡ 72 ÔΠ, Á·‰Ï ÌÈÏÏÎ Ï·˜˙È Ì‡˘ Ô‡ÎÓ .„·Ï· ÈÒÈÒ· ˯„ ËÒ ˙¯Ȅ‚Ó ˙ ˜˙‰ ,Ì‰È È· ‰ ˜ÂÁ‰ Ï˘ ˙Âȯ˜ÈÚ‰ ˙¯ËÓ‰ ˙Á‡ ˙‡ ÂÓ„˜È ‡Ï Ô‰ ,˙ ˜˙‰ Ï˘ ÈÁΠ‰ ÁÒ ‰ - .˙ÂÎȇ Ï˘ ˙ ¢ ˙‚¯„ ˙ÚÈ·˜ יחידת השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות מסרה למשרד מבקר המדינה במאי2014 כי לגבי התקנים הוחלט בסופו של דבר להסתפק בקביעת דרישות מזעריות .'לשיווק, ולדרוש הקפדה על אחידות המוצר באריזה מבחינת דרגת ההבשלה, האיכות וכו שר החקלאות מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי משרדו שוקד על קידום התקנת תקנות ."נוהל בסיסי" וכי לאחר מכן ייקבע "נוהל משופר" של איכות __________________ 69 'ראו גם בקובץ דוחות זה את הפרק "הטיפול בהליכי חקיקת משנה במערכת הממשלתית", עמ000 . 70 משרד החקלאות ופיתוח הכפר- החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה, "שרשרת הערך בשיווק פירות וירקות טריים" )מצגת מ - 21.5.14 .( 71 באשר לטיפול מיטיב עם הסביבה ראו להלן בפרק "טיפול."בעודפי מזון לפי מדרג עדיפויות 72 ."בחוק מוגדרים הללו כ"נוהל בסיסי" וכ"נוהל משופר אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות 193 :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 יש ווק פירות בוסר מדי עונה, כמעט בכל סוגי הפירות, נשלחות לשוק כמויות מסוימות של פירות בוסר - פירות שלא הגיעו לדרגת ההבשלה המזערית73 . הסיבה לכך היא ניסיון של חקלאים להקדים ולשלוח לשוק .פירות בתחילת העונה כאשר המחירים בשיאם, ולעתים גם לחסוך בהוצאות הגידול מועצת הצמחים מסרה למשרד מבקר המדינה במאי2014 כי אף שכמויות פרי הבוסר הנשלחות לשוק אינן גדולות על פי בדיקתה )כ- 1% מהדגימות(, הנזק שהן גורמות משמעותי מאוד מניסיונה- הפחתת .הצריכה, קושי בשיווק התוצרת וירידת המחיר לחקלאים ‡ ‡ÂÙ‡ ‰·ÒÓ ¯Ò· ȯ٠˙¯ÈÎÓ Ï˘ ‰ÚÙÂ˙‰ ˙¯ÈÙ˘ Íη ˙Á‡ ÌÚÙ :ÏÂÙÎ ˙¯ˆÂ˙ Ô„· ÌÈ Î¯ˆ‰ ˙ÂÚ Óȉ ·˜Ú ‰ÈÈ ˘ ÌÚÙ ;˜¯ÊÈ‰Ï ÌÙÂÒ ·Â¯ÏÂ Ì ÓÊ Ì¯Ë ÌÈÙ˘ ˙˜¯È ‡ ȯ٠‚ÂÒ Â˙‡ Ï˘ ˙¯ÊÂÁ ‰ÈÈ ˜Ó ÌÈÚ‚Ù ÍÎÓ ‰‡ˆÂ˙Î .˙ÓÈÂÒÓ ‰Ù˜˙ ͢ÓÏ ˜¯È ÈÙÏ .„Á‡Î ÌÈ Î¯ˆ‰Â ÌȇϘÁ‰ ˙ˆÚÂÓ ÌÈÁÓˆ‰ ‰ÚÙÂ˙ ÂÊ ˙¯ÊÂÁ ÏÚ ‰ÓˆÚ È„Ó ,‰ ÂÚ ‰Â ͯ„ ‰ÏÈÚȉ ¯˙ÂÈ· Ú ÓÏ ˜ÂÂÈ˘ ȯ٠¯Ò· Ô„·‡Â ˙¯ˆÂ˙ ·˜Ú ÍÎ ‡È‰ Ú ÓÏ ˙‡ ÛÈ˘‰ Ì„˜ÂÓ‰ . 3. ,הפיקוח על מכירת פרי בוסר היה במשך שנים רבות נתון בידי צוות מצומצם במועצת הצמחים מכוח סמכויותיה של המועצה לפי חוק מועצת הצמחים, אשר התיר לה להשמיד תוצרת שאינה מתאימה לתקן שנקבע לשיווק74 . על פי חוק הסטנדרטים, הטיפול בנושא הועבר משנת2012 למשרד החקלאות ובוטל הסעיף בחוק מועצת הצמחים שהסמיך את המועצה לקבוע את תקני השיווק75 . בטיוטת התקנות, בפרק הנוגע ל"דרישות מזעריות לאיכות", נקבע כי חובה לשווק צמחים )פירות וירקות( בהתאם לדרישות ההבשלה. ואולם כל זמן שהתקנות אינן נכנסות לתוקף, גם נושא זה אינו מטופל על .פי חוק הסטנדרטים ובפועל ממשיכה מועצת הצמחים לטפל בו 4. ˙¯ÈÙ‰ ˙‡ ˜¯ ÛÈ˜Ó ÌÈÁÓˆ‰ ˙ˆÚÂÓ· ¯Ò· ȯ٠˙¯ÈÎÓ ÏÚ Á˜ÈÙ‰ ÈÎ ‡ˆÓ ˙¯Â˜È·· ÍÎÓ ‰‡ˆÂ˙Î .¯„‰‰ ȯÙ ˙˜¯È‰ ÈÙ Ú ˙‡ ‡Ï Ìȯ„‰ Ì È‡˘ ,ÌÈÁÈË·‡ ÂÓÎ ÌÈ ÈÓ ˙„ÈÓ ˙ ÈÁ·Ó Á˜ÈÙ· Ì È‡ ,¯„‰ ˙¯ÈÙ ÔΠ,˙˜¯È‰ Û Ú· ÌÈ‚ÂÂÒÓ‰ ,ÌÈ˙Â˙ ÌÈ ÂÏÓ .Ì˙Ï˘·‰ מועצת הצמחים מסרה ביוני2014 למשרד מבקר המדינה שפיקוח כזה אכן נחוץ ביותר גם ,לגבי אבטיחים ומלונים. בטיוטת התקנות נכלל פיקוח על שיווק בוסר גם בירקות ובהדרים אולם גם הוא אינו מקיף את כל המינים שמן העניין, כמו למשל המנגו, המטופל כיום על ידי מועצת הצמחים. מכאן שאם תאושר טיוטת התקנות בנוסחה הקיים יוכנסו לפיקוח על שיווק .בוסר גם ירקות והדרים, אולם יופסק הפיקוח על מנגו 5. מועצת הצמחים מסרה עוד למשרד מבקר המדינה כי כל עוד משרד החקלאות אינו מטפל בפיקוח על פירות בוסר ממשיכה היא לעסוק בכך, ואולם מאז חוקק החוק אין היא רש אית להוציא את התוצרת מהשוק או להשמיד פירות בוסר, אלא רק להתריע על כך. ממשרד ,החקלאות נמסר למשרד מבקר המדינה שפעילות מועצת הצמחים בנושא זה היא וולונטרית .וכי הגורם המוסמך לטפל בו לפי חוק הסטנדרטים הוא משרד החקלאות __________________ 73 .אמות המידה לקביעת רמת ההבשלה בפירות ובירקות לפי סוגם מפורטות בטיוטת התקנות 74 סעיף58 .לחוק מועצת הצמחים 75 סעיף29 )2 ( לחוק מועצת הצמחים, שאליו מפנה סעיף58 בחוק.הסטנדרטים 194 דוח שנתי65ג :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 עוד מסר המשרד בתשובתו כי מועצת הצמחים כתבה הנחיות לעניין זה וכי כיום היא הממונה על האכיפה, שתלויה באופן משמעותי בשיתוף הפעולה של המגדלים. עם זאת, נמסר בתשובת המשרד כי נושא הבוסר יזכה להתייחסות בתקנות חוק הסטנדרטים וההנחיות שנקבעו יעוגנו .בתקנות ÁÏ ˙ ˜˙‰ ˙ ˜˙‰· ·¯‰ ·ÂÎÈÚ‰ ÈÎ ÔÈÈˆÓ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ̯‚ ÌÈ˯„ ËÒ‰ ˜Â  ȇ ÏÙÂËÓ Â È‡ ‡˘Â ‰˘ Íη Ô‰ ,¯Ò· ˙¯ÈÙ ˜ÂÂÈ˘·Â Ì„˜ÂÓ ÛÈ˘· ÏÂÙÈËÏ ˜Ê ˙ÏÙËÓ‰ ÌÈÁÓˆ‰ ˙ˆÚÂÓ˘ Íη ԉ ,˜ÂÁ‰ ڷ˜˘ ÈÙÎ ˙‡ϘÁ‰ „¯˘Ó È„È ÏÚ Û· ,ÌÈÁÈË·‡ ÏÚ Ï˘ÓÏ ˙Á˜ÙÓ ‰ ȇ ,ÌÈ ÈÓ‰ ÏÏÎ ˙‡ ˙˜„· ‰ ȇ È¯Ë ÂÏ ÔÙ‡· ·  ÌÈ˙Â˙ ÏÚ ,ÌÈ ÂÏÓ ÏÚ .Ìȯ„‰‰ È‚ÂÒ ÏÎ ÏÚ 6. ˙‡ ÌȯȄ‚Ó Ì È‡ ˙ ˜˙‰ ˙ËÂÈË ÌÈ˯„ ËÒ‰ ˜ÂÁ ÈÎ Ì‚ ‡ˆÓ ‰ÙÈ·‰ ˙ ÈÁ·Ó ‡ ˙È˙‡ȯ· ‰ ÎÒ ·˜Ú ÏÒÙ ˘ ȯ٠ÔÈÈ ÚÏ ˙‡ϘÁ‰ „¯˘Ó ÌÚËÓ ÌÈÁ˜Ù‰ ˙ÂÈÂÎÓÒ ¯Ò· ȯ٠ÂÓÎ ,‰„Â¯È ˙ÂÎȇ ·˜Ú 76 , ‰ ÈÁ·‰Ó ̉· ȇ¯‰ ÏÂÙÈËÏ ÌÈÒÁÈÈ˙Ó Ì È‡Â .˙È˙·È·Ò‰ ÏÈÚÏ ¯ÂÓ‡‰Ó ,‰ ÂÚ È„Ó ‰ÓˆÚ ÏÚ ˙¯ÊÂÁ ¯Ò· ȯ٠˜ÂÂÈ˘ Ï˘ ‰ÚÙÂ˙‰˘ Û‡ ÈÎ ‰ÏÂÚ ‡Ï ÌÈÁÓˆ‰ ˙ˆÚÂÓ ˙‡ϘÁ‰ „¯˘Ó ,˙¯ˆÂ˙ Ô„·‡Ï ‰‡È·Ó ÌÈ Î¯ˆ·Â ÌȇϘÁ· ˙Ú‚ÂÙ ÏÙËÏ ÔÂÈÒÈ ˘È ˙ ˜˙‰ ˙ËÂÈË·Â ÌÈ˯„ ËÒ‰ ˜ÂÁ· .‰¯‚ÓÏ È„Î ÌÈ ˘‰ Íωӷ È„ Â˘Ú .ÏÚÂÙÏ ‡ˆÈ Ì¯Ë ¯ÂӇΠȘÏÁ ‡Â‰ Ì‚ Ìχ ,‰· ÏÚ ˜ÂÂÈ˘ ˙ÚÙÂ˙· ÌÏÂÙÈË ˙‡ ˘„ÁÓ ÔÂÁ·Ï ,ÌÈÁÓˆ‰ ˙ˆÚÂÓ ÌÚ „ÁÈ· ,˙‡ϘÁ‰ „¯˘Ó .¯Á‡ ÔÙ‡· ̇ ÌÈ˯„ ËÒ‰ ˜ÂÁÏ ˙ ˜˙· ̇ ,¯È‰Ó Ìω ‰ ÚÓ ‰Ï ˙˙Ï ¯Ò·‰ ˙¯ÈÙ השמדת תוצרת מטעמי כשרות בישראל מושמדים מדי יום מטעמי כשרות כ - 2%-1% מכלל התוצרת של פירות וירקות. על פי נתונ י השיווק ניתן להעריך אפוא כי מדי שנה מושמדות עשרות אלפי טונות של יבול. הרה"ר היא הגוף הממונה על נושא הכשרות בישראל, לרבות מתן תעודות כשרות ופיקוח על כשרויות לפי חוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם- 1980 ולפי חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג - 1983 . המשרד הממשלתי הממונה על הרה "ר .הוא המשרד לשירותי דת שני סעיפי הכשרות העיקריים שבעטיים מושמדת או אובדת תוצרת כיום הם "תרומה גדולה ותרומת ."מעשר" ו"איסור ערלה ¯˘ÚÓ ˙Ó¯˙ ‰Ï„‚ ‰Ó¯˙ )להלן - (מעשר - על פי ההלכה, ובהתאם להנחיית הרה"ר, מעט יותר מ- 1% מהתוצרת יש להפנות למאכל בעלי חיים )בתנאי שהם שייכים לכהן( או להשמדה77 ; ‰Ï¯Ú ¯ÂÒȇ - .תנובת העץ בשלוש השנים הראשונות שלו אסורה במאכל בנוסף קיימת מצוות ה‰ËÈÓ˘ - .איסור לעבוד את האדמה ולשווק את תוצרתה בכל שנה שביעית __________________ 76 בהצעת החוק נכללו סעיפים המקנים לפקחים ולמינהל שירות המזון במשרד הבריאות סמכויות לפסול לשיווק ואף להשמיד תוצרת שאינה עומדת בדרישות החוק- סעיף12 וסעיף14 .)ד( להצעת החוק 77 הנחיות הרבנות הראשית, אגף כשרות ארצי, המדור למצוות התלויות בארץ. אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות 195 :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 יצוין כי בימינו נמצאו כמה פתרונות הלכתיים לשיווק תוצרת בשנת שמיטה, כ גון הסתמכות על היתר מכירה או על אוצר בית דין78. כמות התוצרת המושמדת ואיכותה ‡ ˙‡ϘÁ‰ „¯˘Ó ,¯"‰¯‰ ,˙„ È˙Â¯È˘Ï „¯˘Ó‰ È„È· Ôȇ ÈÎ ‡ˆÓ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ÈÓÚËÓ ˙„·Â‡ ‡ ˙„Ó˘ÂÓ‰ ˙¯ˆÂ˙‰ ˙ÂÓÎ ˙„‡ ÏÚ Ì‰˘ÏÎ ÌÈ Â˙ ÌÈÁÓˆ‰ ˙ˆÚÂÓ ˘ ˙ ˘· ̇ ‰Ï¯ÚΠ̇ ,¯˘ÚÓΠ̇ ,˙¯˘Î ÈÏÚ· ˙Ï·‰Ï ¯·ÚÂÓ ‰ÎÂ˙Ó ‰ÓÎ ,‰ËÈÓ ˙„Ó˘ÂÓ‰ ˙¯ˆÂ˙‰ ˙ÂÎȇ ÏÚ ÌÈ Â˙ Ì„È· Ôȇ Ì‚ ÍÎ .‰„Ó˘‰Ï ‰ÓΠÌÈÈÁ - ‰ÎÂ˙Ó ‰ÓÎ .Ì„‡ Ï·ÓÏ È‡¯  ȇ ‰ÓΠ¯˙ÂÈ ‰ÎÂÓ ˙ÂÎȇ· ‰ÓÎ ,‰‰Â·‚ ˙ÂÎȇ· ,הרה"ר מסרה למשרד מבקר המדינה כי על התוצרת המופרשת כמעשר להיות ראויה למאכל אדם אך א ין צורך שתהיה באיכות גבוהה. יש חקלאים המפרישים מעשר עוד בשטחי הגידול או בבתי האריזה, ובוחרים על פי רוב את התוצרת באיכות הנמוכה ביותר. לעומת זאת, יש חקלאים השולחים את התוצרת לשווקים הסיטוניים כשאינה מעושׂרת, ואז מופרש המעשר בשוק, לעתים מתוך תוצרת באיכות טוב ה שנועדה למכירה. יו"ר התאחדות חקלאי ישראל מסר למשרד מבקר המדינה כי כמחצית מהתוצרת המושמדת אכן באיכות נחותה ביותר, ואולם המחצית האחרת בהחלט ראויה למאכל אדם, לא כל שכן לתעשייה79 . כתוצאה מכך, מעשר המופרש בשוק הסיטוני ובמקומות אחרים הוא לעתים מתוצרת באיכות טובה או לפחות כזו הראויה למאכל אדם. על היקף הכמויות המושמדות בשווקים הסיטוניים ניתן ללמוד ממסמך של הרה"ר שבו צוין כי בשוק הסיטוני בצריפין העריכו בשנת2013 כי רק עלות הפינוי וההובלה לאתר פסולת של חלק מהמעשר עומדת על כמיליון ש"ח בשנה. המשרד לשירותי דת מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי נתון זה שגוי ועמד באותה עת על355,000 ,ש"ח ואילו לאחר מכן הוחלט להעביר חלק מהמעשר להאכלת בעלי חיים של כהן וכתוצאה מכך פחת הסכום האמור ל - 90,000 ש"ח. עוד מסר המשרד לשירותי דת כי אין אפשרות לרכז נתונים מדויקים על כמות התוצרת הנלקחת למעשרות בשל מגבלות כוח אדם ותקציב, וכי הפתרון המועדף לגבי פינוי תוצרת זו הוא העברתה למאכל בעלי חיים שנמכרו לכהן. לדברי המשרד הרבנות מנסה לעשות כך כשמתאפשר הדבר ובפרט בשווקים הסיטוניים הגדולים. המועצה הדתית ירושלים מסרה למשרד מבקר המדינה כי ההפרשות ל .תרומות ולמעשרות בירושלים מועברות לגן החיות העירוני Û‡ ÌÈ˙ÚÏ ,Ì„‡ Ï·ÓÏ ÌÈȇ¯‰ ˙˜¯È ˙¯ÈÙ Ï˘ ˙ÂÏ„‚ ˙ÂÈÂÓÎ ÈÎ ‰ÏÂÚ ÏÈÚÏ ¯ÂÓ‡‰Ó ,˙„ È˙Â¯È˘Ï „¯˘Ó‰˘ ÈÏ· ,˙¯˘Î ÈÓÚËÓ ˙„·Â‡ ‡ ˙„ӢÂÓ ,„Â‡Ó ‰‰Â·‚ ˙ÂÎȇ· ÌÈ Â˙ · ˜ÈÊÁÈ ÌÈÁÓˆ‰ ˙ˆÚÂÓ Â‡ ˙‡ϘÁ‰ „¯˘Ó ,¯"‰¯‰ ˙¯ÓÏ ÈÎ ‡ˆÓ „ÂÚ .ԉȷ‚Ï ¯·„‰ ‰˘Ú ,Ô‰Î Ï˘ ˙ÂÓ‰· Ï·ÓÏ ¯˘ÚÓ ˙˜¯È ˙¯ÈÙ ¯È·Ú‰Ï Ô˙È ÈÎ ¯"‰¯‰ ˙ÈÈÁ ‰ .¯˘ÚÓΠχ¯˘È· ˙„ӢÂÓ‰ ˙ÂÈÂÓΉ ÏÏÎÏ ÒÁÈ· „·Ï· ̈ÓÂˆÓ Û˜È‰· __________________ 78 .לא כל אחד מפתרונות הלכתיים אלה מקובל על כל האוכלוסייה הדתית במדינה 79 ראו גם: אורה קורן ועדי דברת - מזריץ, "חקלאים: כחצי מהיבול המושמד בשל חובת המעשר- ראוי ,"למאכל˙¢„Á ¯˜¯Ó ‰„ , 28.9.14 ', עמ8. 196 דוח שנתי65ג :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 העברה לנזקקים ,על פי ההלכה תוצרת שמיטה מותרת ל אכילה באופן מסוים, וכן פירות ערלה מותרים בדרך מס וימת ל.אכילה למי שאינו יהודי ‡ ‰Ï¯Ú ¯ÂÒȇ Ï˘· ˜ÂÂÈ˘Ï Â‡ Ï·ÓÏ ˙ÏÒÙ ‰ ˙¯ˆÂ˙‰Ó È˙ÂÚÓ˘Ó ¯ÂÚÈ˘˘ Û‡ ÈÎ ‡ˆÓ ‰‰Â·‚ ˙ÂÎȇ· ‰ ‰ Û‡ ÌÈ˙ÚÏ ̄‡ Ï·ÓÏ ‰È‡¯ ‰ËÈÓ˘ - È˙Â¯È˘Ï „¯˘Ó‰  Á· ‡Ï ÛÂÙη ,ÂÊ ˙¯ˆÂ˙ ˙Â Ù‰Ï ˙¯˘Ù‡‰ ˙‡ ÌÈÁÓˆ‰ ˙ˆÚÂÓ ˙‡ϘÁ‰ „¯˘Ó ,¯"‰¯‰ ,˙„ Ï˘ Ï„‚‰ ‰·Â¯ ÔÎ ÏÚ .ÌÈ„Â‰È Ì È‡˘ ‡ ÌÈ„Â‰È ,ÌȘ˜Ê ˙Ï·‰Ï ,‰Îω‰ ˙Â˘È¯„Ï ˙ÏÂÒ٠ȯ˙‡· ‰ ÓË‰Ï ‰ ÙÂÓ Â‡ „·Â‡ ÂÊ ˙¯ˆÂ˙ - ˙ÂÈÏÎÏΉ ,˙ÂÈ˙¯·Á‰ ˙ÂÎÏ˘‰‰ ÏÎ ÏÚ ˙ÂÈ˙·È·Ò‰Â .Íη ˙ÂίΉ ריבוי כשרויות וכפל מעשר ,הסמכות למתן ההכשר מבחינת תרומות ומעשרות היא בידי הרבנות שבתחום הרשות המקומית הכפופה לרה"ר. במקביל למערך הכשרות הממלכתי הזה פועלים עשרות גופים פרטיים המכונים "בד"צים" )בתי דין צדק(, המעניקים למפעלים ולבתי עסק תעודות ה שגחה "למהדרין" תמורת תשלום80 . בדוח מבקר המדינה מאוקטובר2014 צוין כי "גופי הכשרות הפרטיים אינם כפופים לכללי אסדרה או שקיפות: מחיריהם אינם מפוקחים, וחלקם אינם מאוגדים... כמו כן, אין בידי המשרד לשירותי "דת רשימה של הארגונים הפרטיים המעניקים תעודות כשרות81. יצ וין כי התשלום שגובים גופים .אלה מהחקלאים גבוה באופן משמעותי מהתשלום שגובה מהם הרבנות המקומית, ומתווסף עליו „Á‡ ˙¯˘Î Û‚ ¯˘‡Î ,¯˘ÚÓ ÏÙÎÏ Ì‚ ÌÈ˙ÚÏ ‡È·Ó "˙Âȯ˘Î‰ È·ȯ"˘ ‡ˆÓ ˙¯Â˜È·· ı"„· ‡ ¯"‰¯‰ Ô‚Π¯Á‡ ˙¯˘Î Û‚ ˜ÈÙ ‰˘ ˙¯˘Î‰ ˙„ÂÚ˙ ÏÚ ÂÈ„È ÍÓÂÒ Â È‡ Ó" ,˙„Ó˘ÂÓ‰ ˙ȇϘÁ‰ ˙¯ˆÂ˙‰ Ï˘ ‰ÏÙΉ ‡È‰ ‰Ï‡Î Ìȯ˜Ó· ‰‡ˆÂ˙‰ .¯Á‡ "Ôȯ„‰ .¯˘ÚÓ ¯·Î ‰ ÓÓ ˘¯Ù‰˘ ˙¯ˆÂ˙Ó Á˜Ï ÛÒ ‰ ¯˘ÚÓ‰ Ô΢ ,˙È˙ÂÎȇ ˙¯ˆÂ˙ ˙·¯Ï ¯ÈÚ· È ÂËÈÒ‰ ˜Â˘· ,ÌÈÏ˘Â¯È ˙È˙„‰ ‰ˆÚÂÓ‰ ˙ÓÒ¯ÙÓ˘ ˙¯˘Î Íȯ„Ó ÈÙÏ ,‰Ó‚Â„Ï ‰ Ì¢ ÏÚ ˙ÂÎÓ˙Ò‰ ‡ÏÏ ˙¯ˆÂ˙‰ ÏÎÓ ‰„Ù˜‰" ˙ÓÈȘ ‡Ï˜ ÏΠ‡ ˙ӄ˜ ‰˘¯Ù "˙¯Á‡ 82 ÌÈ˙ÚÏ ¯¯Â‚‰ ¯·„ ,˙¯˘Î ˙„ÂÚ˙ ˜ÙÒ ÏÎÓ ˘Â¯„Ï ‚‰Â Ï"‰ˆ Ì‚ ÈÎ ÔÈÂˆÈ . .ÛÒ ¯˘ÚÓ ˙˘¯Ù‰ פיקוח ובקרה של הרה"ר יש שהרבנות המקומית שוכרת את שירותיו של גוף פרטי לצורך מתן אישורי כשרות. לדוגמה, השוק הסיטוני בצריפין - הגדול מסוגו במדינה - .נמצא בתחום אחריותה של המועצה הדתית באר יעקב היות שלמועצה אין מחלקת כשרות, נשכרו על ידה שירותיו של גוף פרטי לפקח על הכשרות בשוק __________________ 80 ,ראו בעניין זה מבקר המדינה È˙ ˘ Á„ 59 · ) 2009(, "הפיקוח על כשרות המזון" )להלן - דוח 'הכשרות(, עמ991-990 . 81 מבקר ,המדינה È˙ ˘ Á„ 65 ‡ ) 2014 '(, "מיסוי רבנים, 'מקובלים' ובד"צים", עמ303-302 . 82 "מדריך כשרות פסח תשע"ד ולכל ימות השנה לקראת שנת השמיטה", בהוצאת הרה"ר והמועצה ) הדתית ירושלים2014(; דוח 'הכשרות, עמ1004-1001 . אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות 197 :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 הסיט וני. גוף זה מנפק לסוחרים תעודת כשרות חתומה בשתי חותמות, האחת של הרבנות המקומית .והשנייה של הגוף הפרטי עצמו היועץ המשפטי של הרה"ר הלין על הבעייתיות שבמצב זה בפני מנכ"ל המשרד לשירותי דת והרה"ר, במכתבו מיולי2014: "הרבנות המקומית באר יעקב אינה מעורבת ,כלל לכא,ורה בניהול השוטף של הכשרות בשוק הסיטונאי שדרכו עוברת סחורה הנצרכת על ידי ציבור צרכנים גדול ובכללם שומרי כשרות רבים... על גבי אישורי הכשרות שמוציא המכון ]הגוף הפרטי[ לתוצרת החקלאית היוצאת מן השוק ,מופיעים, ככלל שתי חותמות .כשרות ,האחת של הרבנות המקומית באר יעקב שהמכון ]הגוף הפרטי[ עושה בה שימוש בהסכמתה, והשנייה, של המכון []הגוף הפרטי ...עצמו ,דומה שאין להכביר מילים אודות הכשל שבסיטואציה האמורה. יסודה של הרבנות המוסדית -ממלכתית הוא שהסמכות למתן תעודת הכשר נתונה בידי גורם רבני- ,שלטוני, ככלל הרב ,המקומי המופקד על תחום הכשרות ואשר תחתיו פועלת מערכת ציבורית שלטונית שנועדה להנחות ולפקח על שירותי הכשרות הניתנים... ההתנהלות המפורטת לעיל מהווה לכאורה התפרקות "של הרבנות המקומית מאחריותה, סמכותה ושיקול דעתה. ¯ˆÂ˙ ˙ÏÈÒÙ Ì‚ ÂÓÎ ,ÂÈÏÚ Á˜Èى ¯˘ÚÓ‰ ÈÎ ‰ÏÚ‰ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó Ï˘· ˙ȇϘÁ ˙ Á˜ÈÙ ÏÎ ‡ÏÏ ÌÈÈ˯٠ÌÈÙ‚ È„È ÏÚ ,¯ÂÓ‡‰ ‰¯˜Ó· ÂÓÎ ,ÌÈ˙ÚÏ ÌÈ˘Ú ,‰Ï¯Ú ¯ÂÒȇ ÏÙÎ ˘¯Ù‰ ̇ ,˙¯ˆÂ˙· ‰˘Ú ‰Ó ˙Ú„Ï ¯"‰¯Ï È˘Â˜ ˘È ‰Ï‡ ˙·ÈÒ · .¯"‰¯‰ Ï˘ ‰È‡¯‰ ˙¯ˆÂ˙‰ ˙ÂÈÂÓÎ ‰Ó ÌÈÈÁ ÈÏÚ· ˙Ò·‡‰Ï ˙¯ˆÂ˙‰ ‰ÁÏ˘ ̇ ,Â‡Ï Ì‡ ˙¯˘ÚÓ ‰ ȯ˙‡Ï ÂÁÏ˘ ˘ Ì„‡ Ï·ÓÏ .˙ÏÂÒÙ המשרד לשירותי דת מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי פעילות נותני ההכשרים הפרטיים ,אינה כפופה לפיקוח הרה"ר והמשרד לשירותי דת, למעט על פי חוק איסור הונאה בכשרות התשמ"ג- 1983 ., וכי מערך הכשרות הנו באחריות המועצות הדתיות והרשויות המקומיות המועצה הדתית באר יעקב מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מנובמבר2014 כי כחודש קודם לכן פנתה במכתב למשרד לשירותי דת בבקשה לאשר לה תקן למפקח כשרות כדי לאפשר לה לפקח על .השוק הסיטוני המועצה הדתית ירושלים מסרה בתשובתה כי לדעתה ראוי להסדיר את נושא ריבוי הכשרויות על ידי כך שגופי הכ שרות הפרטיים יידרשו לקבל רישיון מהרה"ר והיא תפקח על פעילותם, הן מבחינת .מחירי שירותי הכשרות והן מבחינת רמת הכשרות ˙Ú„Ï ÏÚ ,‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó „¯˘Ó‰ ˙„ È˙Â¯È˘Ï ‰¯‰ ÏÚ ¯" ˙ÚÙÂ˙ ˙‡ ˜Â„·Ï È·ȯ ˙Âȯ˘Î‰ ˙¯˘Ù‡‰ ˙‡ ÔÂÁ·Ï ,˙˜¯È ˙¯ÈÙ ˙„Ó˘‰ ۘȉ ÏÚ ‰È˙ÂÎÏ˘‰ ˙‡Â Ú·˜Ï Ô˜˙ „Á‡ ˙¯˘Î ˙ÂÎÓÒ ,¯·„· ÌÈÚ‚Â ‰ ÏÎ ÏÚ Ï·Â˜Ó ‰È‰È˘ ˙ȇϘÁ ˙¯ˆÂ˙Ï ˙Á‡ ˙˜ Ú‰Ï ˙„ÂÚ˙ .˙¯˘Î‰ ,ÌÈ„Â‰È Ì È‡˘Â ÌÈ„Â‰È ,‰ È„Ó· ÔÂÊÓÏ ÌȘ˜Ê ‰ ˙ÂÓÎ ÁΠÈÎ ¯ÈÚÓ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó Í¯ÂˆÏ ‰ÏÂÚÙ Û˙˘Ï ÌÈÁÓˆ‰ ˙ˆÚÂÓ ˙‡ϘÁ‰ „¯˘Ó ,¯"‰¯‰ ,˙„ È˙Â¯È˘Ï „¯˘Ó‰ ÏÚ ˘Â·È‚ ,ÌȘ˜Ê Ï ˙¯˘Î ÈÓÚËÓ ˙„Ó˘ÂÓ Â‡ ˙„·Â‡‰ ˙ȇϘÁ ˙¯ˆÂ˙ ˙ÈÈ Ù‰Ï ÌÈί„ ÔÂÁËÈ·Ï ‰ˆÚÂÓ‰ ÌÚ ÛÂ˙È˘· ÂÚˆÂ·È ‰Ï‡ ˙ÂÏÂÚÙ ÈÎ ÚˆÂÓ ;‰Îω‰ ˙Â˘È¯„Ï Ì‡˙‰· ÏÚ ,Ì„‡ Ï·ÓÏ ‰È‡¯ ‰ ȇ˘ ˙ȇϘÁ ˙¯ˆÂ˙Ï ¯˘‡· .ÔÂÊÓ ˙ψ‰Ï ˙Â˙ÂÓÚ ÌÚ È˙ ÂÊ˙ Ó ÌÚ ÛÂ˙È˘· ÏÂÚÙÏ ¯"‰¯‰ ÏÚ ˙„ È˙Â¯È˘Ï „¯˘Ó‰ ‚‰Ï „¯˘Ó‰ ÌÚ ˙‡ϘÁ‰ „¯˘ " Ò ˙ÏÂÒÙ‰ ˙ Óˉ È٘ȉ ÌÂˆÓˆÏ Ì‚ ̯˙È˘ ÔÙ‡· ÂÊ ˙¯ˆÂ˙ Ï˘ ÏÈÚÈ ÏÂˆÈ Ï 83 . __________________ 83 ."ראו פירוט להלן בפרק "טיפול בעודפי מזון לפי מדרג עדיפויות 198 דוח שנתי65ג :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 בתשובת המשרד לשירותי דת נמסר כי המשרד והרה"ר מכירים בחשיבות הנושא בהתאם לאיסור "בל תשחית". המשרד הוסיף וציין כי מדובר בסוגיה הדורשת תיאום בין- משרדי וכי במסגרת תיאום .כזה הוא יפעל יחד עם הרה"ר לתת ככל הניתן את הפתרונות ההלכתיים הנדרשים חינוך הציבור להפחתת בזבוז מזון צמצום היווצרותם מלכתחילה של עודפי מזון הוא כאמור הדרך הראשונה במעלה לטיפול באבדן מזון - כך מתכלים פחות משאבי טבע הנדרשים לייצור המזון ופוחתים הנזקי ,ם הנלווים לכלכלה .לחברה ולסביבה, לרבות הצורך לטפל בסילוק הפסולת .·Á¯‰ ¯Â·Èˆ‰ È„È· ‡ˆÓ Ê·Ê·Ӊ „·Â‡‰ ÔÂÊÓ‰ ˙ÂÈÂÓη ˙È˙ÂÚÓ˘Ó ‰˙ÁÙ‰Ï Á˙ÙÓ‰ ÌÂˆÓˆÏ ¯Â·Èˆ‰ Í ÈÁ Ì‚ ÂÓÎ ,ÂÊ·ʷ ˙ÂÈÂÚÓ˘ÓÏ ÔÂÊÓ‰ Ï˘ ÂίÚÏ ¯Â·Èˆ‰ ˙ÂÚ„ÂÓ ˘ ÈÏ‚¯‰Â ‰Îȯˆ ÈÏ‚¯‰ ˙ ˘Ï Â˙ ÂÎ Â Ê·ʷ‰ ˙¯˘Ú· ˙ÈÁÙ‰Ï ÌÈÈÂ˘Ú ,ÔÂÊÓ· ˘ÂÓÈ ,ÔÂÊÓ ÌȘÙÒÓ‰ ÌÈÙ‚· ԉ ˙È·‰ Ș˘Ó· Ô‰ ,‰Ù˘‡Ï ˜¯Ê ‰ ÔÂÊÓ‰ ˙ÂÈÂÓÎ ˙‡ ÌÈÊÂÁ‡ .Ì¯Â·Ú È˙ÂÚÓ˘Ó ÈÙÒÎ ÔÂÎÒÈÁ ˙‰Ϡתכניות חינוך והסברה למניעת בזבוז בעולם במדינות ובאזורים שונים בעולם יזמו ממשלות תכניות ומסעי הסברה להפחתת בזבוז המזון, אשר :עשויים לשמש מודל לחיקוי עבור ממשלת ישראל בריטניה בשנת2000 פתחה ממשלת בריטניה ביזמה רחבת - ,היקף, בהשתתפות גופים ציבוריים ופרטיים להפחתת בזבוז המזון. היא הקימה עמותה ללא כוונת רווח בשםWaste & Resources Action Program )להלן- WRAP( לשם יישום תכ נית למזעור הניצול של משאבי טבע, לצמצום בזבוז .המזון ולהקטנת נפחי ההטמנה במסגרת התכנית נערכו סקרים ומחקרים נרחבים להבנת הגורמים לבעיית בזבוז המזון ב כל אחד משלבי שרשרת הספקת המזון , ולשם איתור פתרונות אפשריים. תוצאות הסקרים והמחקרים הובילו למסע הסברה שהשיקהWRAP ב - 2007 וסיסמתו "אהוב אוכל", שנא בזבוז ) Love Food - Hate Waste ( - שמטרתו הייתה להגביר את מודעות הצרכנים להיבטים הסביבתיים והכלכליים הכרוכים בבזבוז מזון. מסע ההסברה העלה את נושא המזון לכותרות החדשות ולסדר היום הציבורי, תוך הצעת שיטות מעשיות לצרכנים ולמש .קי הבית להפחתת הבזבוז להלן דוגמה לכרזה על משאית לפינוי אשפה כחלק ממסע ההסברה84 " :. בשלט נכתב אוהבי האוכל חוסכים כסף. תוכלו לחסוך עד50 ."ליש"ט בחודש על ידי השלכת פחות מזון לפח __________________ 84 אתר.www.lovefoodhatewaste.com אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות 199 :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 ב - 2009 דיווחהWRAP כי לאחר מסע ההסברה מ - 2007 נקטו1.8 מיליון משקי בית בבריטניה צעדים לצמצום כמויות המזון שהם זורקים, וכתוצאה מכך פחתה כמות המזון שנזרקה בכ - 137,000 טונות ונחסכו כ- 300 מיליון ליש"ט בשנה85 . ב - 2009 גם הכריזה ממשלת בריטניה "מלחמה על הבזבוז", ופרסמה צעדים מעשיים לצמצום בזבוז :המזון בבריטניה, כמו ()א תכנון מראש של קניית המזון ושל הארוחות86 ; ()ב התחשבות בתוקף ;המוצרים ()ג ;(שימוש בשאריות מזון )פורסמו מתכונים מתאימים ()ד למידת שיטות לאחסון .המזון לשם הארכת טריותוWRAP ,ממשיכה לפעול להפחתת בזבוז המזון בשיתוף עם יצרנים סיטונאים, חנויות, קהילות מקומיות וכ- 300 רשויות מקומיות87. בספרו "פסולת- חשיפתה של שערוריית בזבוז המזון העולמי" משנת2009 , פירט ההיסטוריון הבריטי טריסטרם סטיוארט את האמצעים שכל אדם יכול ליישם כדי לצמצם את ב זבוז המזון. הוא :הציע, בין היתר ()א לא לציית לתאריכי התפוגה באופן עיוור - לטעום או לפחות להריח כל מוצר ;לפני שזורקים אותו ()ב ;להעדיף רשתות מזון המפרסמות כי הן תורמות את עודפי המזון שלהן ()ג לספר לילדים על האנשים שמגדלים את המזון שהם אוכלים ועל המא מץ המושקע בו, כדי שילמדו להעריך אותו88. מסע הסברה במערב לונדון בשנים2013-2012 הביא לירידה בשיעור של כ - 14% ב בזבוז המזון תוך שישה .חודשים בלבד ההסברה הושתתה על פרסומים ברדיו, בעיתונות המקומית, על גבי מכוניות __________________ 85 .שם 86 לדוגמה, במקום מבצע של 1+1 , הוצע מבצע של1+1 ) להקפאה"one free to freeze" (, כדי לעודד .תכנון מראש ולהימנע מרכישת אוכל מיותר 87 :ראו World Resources Institute, "Reducing Food Loss and Waste", working paper, May 2013. 88 אור עזרתי, "האיש שמבשל ארוחות ל- 5,000 "איש משאריות מזון", "הארץ1.2.13 . 200 דוח שנתי65ג :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 ואוטובוסים, בחנויות ובשלטי חוצות, ועל מעורבות קהיל תית. עלותה הייתה168,472 ליש"ט ותוצאתה חיסכון שנתי של15.5 מיליון ליש"ט, מתוכם1.3 מיליון ליש"ט חיסכון שנתי לרשות המקומית ו - 14.2 .מיליון ליש"ט לתושבים בכנס ש קיימהWRAP בפבר ואר 2014 בלונדון, הודיעה העמותה כי מ אז2007 )השנה שהושק בה (מסע ההסברה הארצי הנרחב ח לה ירידה בשיעור21% בכמות המזון המבוזבז בבריטניה )למעלה מ -1 (מיליון טונות בשנה ו הצרכנים חסכו 13 מיליארד ליש"ט89. האיחוד האירופי ב - 2011 גיבש האיחוד האירופי) EU ( רשימת עצות להפחתת בזבוז המזון במשקי הבית90 . להלן :עיקרי העצות • הכינו רשימה . תכננו את ארוחותיכם לכל השבוע. בדקו אילו מצרכים יש לכם והוסיפו לרשימה .רק את המצרכים החסרים • דבקו ברשימה.. אל תתפתו להצעות ואל תצאו לקניות כשאתם רעבים • "קנו גם פירות וירקות "כעורים . הם טובים לצריכה ומזינים גם אם אינם מושלמים מבחינת .המראה • דאגו לתקינות המקרר .. בדקו איטום וטמפרטורה לטריות מרבית ולהארכת תקופת השימוש יש לשמור את המזון בטמפרטורה שבין1 ל-5 .מעלות צלסיוס • אל תזרקו מזון . פרי שזה עתה התרכך יכול לשמש להכנת עוגות, ואילו ירקות ניתן לנצל להכנת .מרק • "למדו להבין את המונחים "לשיווק עד" ו"עדיף להשתמש לפני91 . אלה הן הצעות היצרנים .לתוחלת האיכות המרבית של המוצר ואין הן מצביעות דווקא על תפוגת בטיחות המזון • השתמשו בשאריות .. במקום לזרוק אותן לפח, השתמשו בהן כמרכיבים לארוחה למחרת • מה שנכנס ראשון יוצא ראשון . בקנותכם מזון חדש, העבירו את הפריטים הקודמים לקדמת המקרר והמזווה ואת החדשים מקמו מ .אחור • הגישו מנות קטנות . כל אחד יכול למלא את צלחתו מחדש אחרי שסיים. מומלץ בהאכלת .ילדים • קנו רק מה שאתם צריכים.. לדוגמה, קנו פירות וירקות בתפזורת ולא באריזה, בהתאם לצורך • הקפיאו . הקפיאו מנות של מזון מבושל לימים שאתם עייפים מכדי לבשל. אם אתם אוכלים רק חלק מה .לחם, הקפיאו אותו והפשירו פרוסות אחדות לפי הצורך • הפכו שאריות מזון לדשן לגינה . לא ניתן להימנע כליל משאריות מזון, אך אפשר לנצל אותן לקומפוסט - .דשן לצמחים __________________ 89 אתר.www.lovefoodhatewaste.com 90 FAO - 2013 ', עמ39 . 91 ראו להלן בפרק "תוקף מזון- תאריכי תפוגה וה."נחיות אחסון אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות 201 :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 הולנד מ - 2010 פעלו משרד החקלאות והמשרד לעניינים כלכליים בהולנד במטרה להפחית את בזבוז המזון ב - 20% עד2015 : הם הכריזו על2014 כ"שנה של הפסקת בזבוז המזון" בשיתוף עם תעשיית המזון; יזמו מסעי הסברה להעלאת המודעות לבזבוז מזון ותחרויות ופרסים לעסקים ולצרכנים שיציעו שיטות יעילות להפחתת בזבוז המזון או למניעתו; וכן הציעו תמיכה למסעדות שאינן .מבזבזות מזון צעדים נוספ ים שנקטו משרדים אלה היו מתן המלצות לצרכנים לגבי אחסון מזון והסרת חסמים ל מניע ת בזבוז המזון הלו פחתתו. כחלק מתהליך הסרת החסמים הובהרו המונחים לפקיעת תוקף "מזון "עדיף לשימוש לפני ו"לשימוש עד" ונבחנו שינויים אפשריים בחקיקה כמו מתן פטור מסימון תאריך התפוגה על מו צרים בעלי תוחלת חיים ארוכה במיוחד ומתן פטור לתורמי מזון מאחריות .לנזק ) הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכליOECD ( - עידוד הפחתת פסולת במשקי הבית מדינות חברות ב- OECD אימצו שיטות שונות לעידוד הציבור להפחתת פסולת, לרבות פסולת מזון, באמצעות היטלים על איסוף פסולת ממשקי הבית. דוח של הארגון מ - 2013 92 מצא בין היתר שהטלת היטלים על פינוי הפסולת היא דרך יעילה להפחתת כמות הפסולת, עד כדי20% . בדוח צוין כי קיימות שיטות שונות לגביית :ההיטלים על איסוף פסולת ממשקי הבית לפי תעריף אחיד , לפי גודל הבית, לפי תדירות איסוף הפסולת, לפי משקל או לפי נפח. גביית ההיטלים משתנה (ממדינה למדינה: במדינות שבהן ההיטל הוא על פי משקל או נפח )שווייץ, קוריאה הדרומית, יפן נמצא שמשקי הבית מייצרים פחות פסולת )בי ן25% ל - 35% פחות(, לעומת מדינות שהתעריף בהן .אחיד מסקנת הדוח האמור היא כי ,מדיניות משולבת של היטלים על הפסולת של הפרדת סוגי הפסולת ו של הסברה .היא השיטה היעילה ביותר לעידוד התנהגות המיטיבה עם הסביבה במשקי הבית פעולות המשרד להג"ס ומשרד החינוך לעידוד הפחתת הצריכה ולצריכה נבונה המשרד להג" ס, כחלק מהיעד שהציב לעצמו להפחתת כמויות הפסולת הנוצרות מלכתחילה, פועל .גם לחינוך הציבור להפחתת הצריכה ולצריכה נבונה בשנת2011 יזם המשרד ומימן תשדיר בטלוויזיה בנושא קנייה מופרזת במרכולים, שסופה זריקת מזון ובזבוז כסף. המשרד ג ם מפעיל אתר הסברה אינטרנטי לשמירה על הסביבה93 , ובין היתר משיא .בו עצות לצרכנות נבונה על ידי תכנון הקניות מראש משנה זו מציעים משרד החינוך והמשרד להג" ס השתלמויות למורים ולגננות בנושא קיימות והפרדת פסולת. בתכניות לימוד אלה יש התייחסות גם לנזקים שגורמת הצריכה ה מופרזת לסביבה .וכיצד ניתן להפחית את כמויות הפסולת באמצעות צמצום הצריכה ובאמצעות צריכה נבונה __________________ 92 ראו הערה11 ', עמ227 , 228 . 93 www.greenlife.co.il . 202 דוח שנתי65ג :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 משרד החינוך והמשרד להג" ס מסרו למשרד מבקר המדינה ביולי2014 כי מורים מכ- 500 בתי ספר )מתוך כ- 1,700 בתי ספר יסודיים וכ- 800 חטיבות ביניים( וכ- 1,000 גננות )מתוך כלל הגננות ב - 10,000 גני ילדים( השתתפו בתכנית האמורה. משרד החינוך מסר גם שהגורמים הבוחרים אם להכניס את התכנית לבית הספר או ל גן הם מנהלי בתי הספר והגננות, לעתים בעידוד הרשות .המקומית או גורמי הפיקוח במשרד החינוך עוד מסר המשרד להג"ס כי הוא מבצע פעולות מגוונות להטמעת עקרונות לפיתוח בר- קיימא במערכת החינוך ובקהילה, ובכלל זה גם הטמעת הנושא של צמצום יצירת עודפי מזון. עם זאת מסרו גורמים במשרד כי הנושא של אבדן מזון בכללותו והדרכים להתמודדות עמו נמצא עדיין בלימוד, במטרה לטפל בו בהמשך כמו בא .חדות מהמדינות המפותחות ‚‰Ï „¯˘Ó‰ Ï˘ ̉È˙ÂÏÂÚÙ ˙‡ ·ÂÈÁ· ‰‡Â¯ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó " Í ÈÁ‰ „¯˘ÓÂ Ò Í ÈÁ‰ ˙¯‚ÒÓ· ‰ · ‰ÎȯˆÏ ‰Îȯˆ‰ ˙˙ÁÙ‰Ï ¯ÙÒ‰ ˙È· È„ÈÓÏ˙ Ԃ‰ È„ÏÈ Í ÈÁÏ Ê·ʷ· ‰ËÚÂÓ ‰„ÈÓ· ˙˜ÒÂÚ ˙È Î˙‰ ,˙‡Ê ÌÚ .˯ٷ ˙ÏÂÒÙ‰ ˙˙ÁىϠÏÏη ˙ÂÓÈÈ˜Ï ‰Ó ‰ ȇ ÔÂÊÓ ¯ÂӇΠ‰ Â˙ ‡Ï‡ ,Í ÈÁ‰ „¯˘Ó Ï˘ ˙ÈÓ˘¯‰ ÌÈ„ÂÓÈω ˙È Î˙Ó ˜ÏÁ ‰Â .‰Èχ Û˘Á Ì¯Ë Ï‡¯˘È È„ÏÈ Ï˘ Ï„‚‰ ̷¯ ÍÎÓ ‰‡ˆÂ˙Π,Í ÈÁ‰ ˙„ÒÂÓ ˙¯ÈÁ·Ï ¯˙ȉ ÔÈ· ,¯ÁÒÓ ˙ ίˆ ȇ˘Â Ï Ì‚ ȇ¯Á‡‰ ,‰ÏÎÏΉ „¯˘Ó· ÈÎ ‡ˆÓ ˙¯Â˜È·· ÔωÏ) Ԃ‰‰ ¯Á҉ Ôίˆ‰ ˙ ‚‰Ï ˙¢¯‰ ˙ÂÚˆÓ‡· - ¯‰ ‰ˆÚÂÓ· ÔΠ,(Ôίˆ‰ ˙ ‚‰Ï ˙¢ ˙ ίˆÏ ˙Èχ¯˘È‰ - ̈ӈÏ ÔÂÊÓ‰ ˙Îȯˆ· ‰˙ÁÙ‰Ï ¯Â·Èˆ‰ Í ÈÁÏ ˙ÂÈ Î˙ ¢·Â‚ ‡Ï .ÂÊ·ʷ „¯˘Ó‰ ,Í ÈÁ‰ „¯˘Ó ̉·Â ,¯·„· ÌÈÚ‚Â ‰ ÌÈӯ‚‰ ÏÎ ÏÚ ,‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï ‚‰Ï " ̇È˙· ,˘·‚Ï ,˙ ίˆÏ ‰ˆÚÂӉ Ôίˆ‰ ˙ ‚‰Ï ˙¢¯‰ ,‰ÏÎÏΉ „¯˘Ó ,Ò ,Ì‰È È· Ϙ˘Ï Ì‚ ̉ÈÏÚ .ÔÂÊÓ‰ Ê·ʷ ˙‡ ˙ÈÁÙ‰Ï „ˆÈÎ ¯Â·ÈˆÏ ‰¯·Ò‰Ï Í ÈÁÏ ‰ÏÂÚÙ Èί„ ˙ÈÏÈÏ˘ ‰ÚÙÂ˙Ï ¯Ú ‰Â ÌÈ„Ïȉ ·¯˜· ˙ÂÚ„ÂÓ „„ÂÚ˙˘ Í ÈÁ ˙È Î˙ ÔÂÊÓ‰ ÊÂ·Ê·Ï „ÁÈÈÏ .ÂÊ ‚‰Ï „¯˘Ó‰ ÏÚ ÈÎ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ¯Â·Ò „ÂÚ " Í ÈÁ‰ È„¯˘Ó ÌÚ ÛÂ˙È˘· ,Ò ÌÈÈ˜Ï Ï˜˘Ï ,‰Á¯‰Â ÔÂÊÓ‰ Ê·ʷ ˙˙ÁÙ‰Ï ÛÈ˜Ó È¯Â·Èˆ ‰¯·Ò‰ ÚÒÓ 94 Ì‚ ÚÈˆÈ˘ , .Ê·ʷ‰ ˙˙ÁÙ‰Ï ˙ÂÈ˘ÚÓ ÌÈί„ משרד החינוך מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי הוא רואה חשיבות רבה בהירתמותו להעלאת המודעות לאבדן מזון ולקידום הלמידה בנושא, וכי העיסוק בו חשוב מאוד כבר מהגיל הרך. המשרד העלה בתש ובתו הצעות למגוון תכניות ומסגרות שניתן לשלב בהן תכנים חינוכיים לצמצום אבדן המזון, כגון: השתלמויות בבתי ספר, השתלמויות גננות, חומרי לימוד, כרזות .לימודיות, תכניות לימודים במדע וטכנולוגיה, ותכנית בגרות חברתית בתחום מנהיגות סביבתית כמו כן הציע המשרד לשלב את ה נושא בהסמכה "ירוקה" לבתי ספר ולגנים95 . ÔÂÂ‚Ó ˙‡Â ‡˘Â Ï Ì˙¯È‰Ï Í ÈÁ‰ „¯˘Ó Ï˘ Â˙ ÂÎ ˙‡ ·ÂÈÁ· ÔÈÈˆÓ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ÌÈ Î˙‰ ·ÂÏÈ˘Ï ˙ÂÏÂÚÙ Ì„˜‰· ˘ È˘ ȇ¯‰ ÔÓ ,ÍÎÏ Ì‡˙‰· ;ÍÎ Ì˘Ï ‰ÏÚ‰˘ ˙ÂÚˆ‰‰ .Í ÈÁ‰ ˙ίÚÓ· ÔÂÊÓ Ô„·‡Ï ˙ÂÚ„ÂÓ‰ ˙‡ÏÚ‰Ï __________________ 94 בדומה למסע ההסברה לחיסכון במים של רשות המים בשיתוף עם משרד החינוך בשנים2010-2009 . 95 המשרד להג"ס ומשרד החינוך מובילים מזה כ "עשר שנים תהליך הסמכה למוסדות חינוך "ירוקים המקיימים חינוך.סביבתי משמעותי אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות 203 :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 תוקף מזון- תאריכי תפו גה והנחיות אחסון בשנים האחרונות הכירו הרשויות באירופה ובארה"ב בכך שכמויות עצומות של מזון ראוי למאכל נזרקות בשל תאריך התפוגה המסומן על המוצרים96 ,. השלכת מזון עקב חלוף התאריך המסומן עליו ולעתים אף כמה ימים לפניו, מתרחשת אצל כל הגורמים הרוכשים מזון ארוז ומסומן , ביניהם .הגופים המוסדיים )כמו צה"ל(, רשתות השיווק, המלונות, המסעדות ומשקי הבית תפוגת המזון תלויה במידה רבה בתנאים שבהם הוא נשמר או מאוחסן. קיומן של הנחיות המפרטות ,את תנאי האחסון המתאימים או היעדרן עשויים להשפיע משמעותית על אורך חייו של מוצר המזון .בין אם הוא טרי, יבש, משומר או קפוא תאריכי תפוגה התאריך המסומן על מוצר המזון נועד לצ יין את המועד שעד אליו בטוח לצרוך את המוצר או .שנשמרות איכותו ותכונותיו המיוחדות החובה לציין תאריכי תפוגה חלה על מזון ארוז מראש מכוח תקן ישראלי1145 )להלן- תקן 1145 ( 97, שהוכרז כתקן ישראלי רשמי על ידי שר הכלכלה על פי חוק התקנים, תשי"ג- 1953 98 )להלן - חוק התקנ ים(. על פי חוק התקנים99 תקן רשמי הוא מחייב, להבדיל מתקן שאינו רשמי, שהוא .וולונטרי :ככלל, התקן מחייב ()א ;סימון תאריך הייצור או מנת הייצור ()ב במוצרי מזון רגישים מאוד לקלקול מחיידקים, כמו בשר, דגים ומוצרי חלב מסוימים, ציון התאריך האחרון לשימוש ולפניו המילים "לשימוש עד..." וציון תנאי ההחסנה שיש להקפיד עליהם - היות שבמוצרים אלה עלול ;הקלקול לאחר תקופה קצרה להוות סכנה מידית לבריאות האדם ()ג במוצרי מזון שאינם רגישים לקלקול סימון התאריך המציין את תוחלת העמידות המזערית שלהם, כלומר משך הזמן שבו המזון שומר על תכונותיו המיוחדות כאשר הוא מאוחסן בתנאים נאותים, ולפניו המלים "עדיף להשתמש ."לפני ההבדל המהותי בין שתי הקטגוריות העיקריות, "לשימוש עד" ו"עדיף להשתמש לפני", הוא כדלהלן: הקטגוריה הראשונה נועדה למטרות בטיחות, קרי למניעת הרעלת מזון במספר מצומצם של סוגי מזו ן רגישים, כמו דגים טריים, בשר טחון טרי ומוצרי חלב מסוימים; ואילו הקטגוריה השנייה נועדה למטרות איכות- ללמד על התקופה שהמזון צפוי לשמור בה על תכונותיו המיוחדות במלואן, והיא מתייחסת למרבית המוצרים - מצוננים, קפואים, יבשים ומשומרים - ,כמו פסטה ,אורז, שמן צמחי ,שוקולד ועוד. מוצרים מסוימים מקבוצה זו, כמו שימורים, דבש, ריבות ושמן זית עשויים להיות טובים למאכל במשך שנים מספר ואף מעבר לכך, כל עוד לא נפתחה אריזתם .המקורית. לעומת זאת, התוקף שלהם עשוי להתקצר במידה ניכרת עם פתיחת האריזה __________________ 96 באנגליה הוערך כי20% .מהמזון האובד במשקי הבית הם כתוצאה מבלבול לגבי תאריכי תפוגה WRAP, "Consumer Insight: Date Labels and Storage Guidance", May 2011. ; NRDC , 'עמ12 . 97 התקנים בישראל נקבעים על ידי מכון התקנים הישראלי )להלן- ,מכון התקנים(, שהנו גוף סטטוטורי .באמצעות ועדות תקינה 98 סעיף8 .()א 99 סעיף9. 204 דוח שנתי65ג :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 חובת סימון תאריכי התפוגה חלה כאמו ר על יצרני המזון ועל היבואנים. יצרני המזון הם גם הקובעים את טווח התפוגה של מוצרי המזון; זאת למעט מוצרי מזון מן החי - ביצים, בשר ודגים - שטווח התפוגה המרבי שלהם הוגבל באופן שהיצרן יכול לקבוע רק טווח קצר ממנו או שווה לו100 . כך גם האחריות לבטיחות המוצר ולאיכותו .חלה על היצרן או על היבואן משנת2006 נמצא תקן1145 בבחינה מחודשת במכון התקנים; המכון מסר למשרד מבקר המדינה כי טיוטה של התקן המחודש עתידה להתפרסם להערות הציבור בדצמבר2014 . יצוין כי בסוף ינואר 2015 .הטיוטה טרם התפרסמה סימון תאריך התפוגה ומשמעותו אבדן מזון (ראוי למאכל עקב תאריך התפוגה שנקבע לו עשוי לנבוע משתי סיבות עיקריות: )א קביעת תוקף קצר מהנדרש; )ב( אי - .בהירות של מונחי התפוגה לצרכנים, ונטייתם לפרשם לחומרה Í È ¯ ‡ ˙ ‰ Ô Â Ó È Ò Ô Ù Â ‡ Ô˜˙Ï Ì‡˙‰· ÌÈ ÓÂÒÓ Ì È‡ ˜ÂÂÈ˘‰ ˙Â˙˘¯· ÌȯÎÓ ‰ ÌÈ·¯ ÌȯˆÂÓ ÈÎ ‡ˆÓ ˙¯Â˜È·· 1145 , .ÂÁ ÚÙÏ ÂÈÏÚ ˙¢˜‰Ï ‡ ‰‚ÂÙ˙‰ Íȯ‡˙Ï Ú‚Â · Ôίˆ‰ ˙‡ ˙ÂÚË‰Ï ÏÂÏÚ‰ ¯·„ לדוגמה, בשני מוצרים שאינם מהווים סכנה לבריאות, פסטה ורכז עגבניות, שלפי התקן יש לסמן "במונח "עדיף להשתמש לפני", הוטבעו על אריזת הפסטה המילים "תאריך אחרון לשיווק )המשמש לפי החוק לסימון ביצ ים( ועל אריזת רכז העגבניות "תאריך אחרון לשימוש". כמו כן נמצא כי לעתים נעשה שימוש באותיות קטנות מאוד שכמעט לא ניתן להבחין בהן לציון המילים "עדיף להשתמש לפני", או באותיות לועזיות כמוP ו- E .לציון תאריך הייצור ותאריך התפוגה Ôȇ ÌȯˆÂÓ‰ ·Â¯· ÈÎ Ì‚ ‡ˆÓ ˙¯Â˜È·· ‰Êȯ‡‰ ˙ÁÈ˙Ù È ÙÏ ‰‚ÂÙ˙‰ Íȯ‡˙ ÔÈÂˆÓ ,˙ȯ˜Ӊ Ì˙Êȯ‡ ‰Á˙Ù ‡Ï „ÂÚ Ï΢ ,¯ÂӇΠ,ÌȯˆÂÓ Ì ˘È˘ ˙¯ÓÏ ˙‡Ê ;‰È¯Á‡Ï Íȯ‡˙‰ ¯Á‡Ï ·¯ ÔÓÊ Û‡Â ¯ÙÒÓ ÌÈ ˘ „ÂÚ Ï·ÓÏ ÌÈÁÂË·Â ÌÈ·ÂË ÂÈ‰È˘ ȇ„ÂÂÏ ·Â¯˜ ¯ˆ˜˙Ó Ì˙‚ÂÙ˙ ÁÂÂË Ì˙ÁÈ˙Ù Ú‚¯Ó ÂÏȇ ,̉ÈÏÚ Ú·ËÂÓ‰ ˘ÂÓÈ˘Ï ıÏÓÂÓ‰ ˙ÂÚÓ˘Ó ˙È 101 . Ô˜˙ ˙ÙÈÎ‡Ï È‡¯Á‡‰ ,˙‡ȯ·‰ „¯˘Ó ÏÚ ,‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï 1145 ˙‡ ¯Ù˘Ï , ˜ÏÁÎ ,ÌÈ ˜˙‰ ÔÂÎÓ ÏÚ .‰‚ÂÙ˙‰ ÈÎȯ‡˙ ÔÂÓÈÒÏ ¯˘‡· ÂÏ˘ ‰ÙÈ·‰Â Á˜ÈÙ‰ È Â ‚ Ó ÔÂÓÈÒ ÔÙ‡ ¯·„· ÌÈ ¯ˆÈÏ ˙‡¯Â‰‰ ˙‡ ¯È‰·‰Ï ,¯ÂӇΠԘ˙‰ Ï˘ ˙˘„ÂÁÓ‰ ‰ ÈÁ·‰Ó Îˉ ˙Â˘È¯„‰ ˙ ÈÁ·Ó Ô‰ ,ÌÈÎȯ‡˙‰ È ÙÏ ‰‚ÂÙ˙‰ Íȯ‡˙ ÔÈ· ‰ Á·‰‰ ˙ ÈÁ·Ó ԉ ˙ÂÈ ‰È¯Á‡Ï ‰Êȯ‡‰ ˙ÁÈ˙Ù 102 . משרד הבריאות מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי כחלק מהרפורמה בייבוא מזון רגיל יוקצו מפקחים נוספים לפיקוח על דרכי השיווק ובכך ישופר גם מנגנון הפיקוח והאכיפה על סימון __________________ 100 .על פי תקנים והנחיות של משרדי הבריאות והחקלאות 101 .לדוגמה, שימורים מסוגים שונים: טונה, סרדינים, תירס ועוד 102 .לעניין הוראות האחסון לאחר הפתיחה ראו להלן בפרק זה אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות 205 :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 התאריכים במוצרי מזון; לג בי קביעת תאריך תפוגה נפרד לאחר הפתיחה, הצביע המשרד על .בעייתיות הקיימת לדעתו בשל חוסר יכולתו של היצרן לצפות את אופן השימוש בבית הצרכן „¯˘Ó ¯˜·Ó ¯Â˙ÙÏ Ô˙È ÈÎ ˙‡ȯ·‰ „¯˘ÓÏ ¯ÈÚÓ ‰ È„Ó‰ ÂÊ ‰ÈÚ· ˙ÂÚˆÓ‡· Ô˙Ó ˙ÂÈÁ ‰ ÔÂÒÁ‡ ÏÚ È·‚ ÌȯˆÂÓ‰ . עוד ציין משרד הבריאות בתשובתו כי ידוע לו כי במישור הבינלאומי נשקלת האפשרות למתן פטור .מסימון תאריך תפוגה למוצרים שאינם רגישים כאמור וכי הוא עוקב אחר ההתפתחויות בנושא זה מכון התקנים מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה מדצמבר2014 כי כלל ההערות וההמלצות המתייחסות לתקן1145 בדוח זה יוב או לדיון בוועדות התקינה במסגרת הבחינה המחודשת ."והמקיפה שעובר התקן "בימים אלה ˙ ¯ · Ò ‰ ‰ ‚  ٠˙ ‰  ˘ Â Ó È ˘ ‰ È Á Â Ó Ì È Î ¯ ˆ Ï אם עקב סימונים שונים ולא ברורים כאמור ואם עקב חוסר הבנה של משמעות המונחים "לשימוש עד", "עדיף להשתמש לפני" או "לשיווק עד", התוצאה מבחינת הצרכן היא במקרים רבים בלבול לגבי משמעות התאריך המוטבע על האריזה והתייחסות אליו כ אל התאריך האחרון לשימוש .בלבול מסוג זה מוביל לזריקת מזון רב שעדיין ראוי למאכל ,על כל המשתמע מכך מבחינת הנזקים החב רתיים ,הכלכליים והסביבתיים שבבזבוז מזון. Ô˜˙ ÈÎ ‰ÏÂÚ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙˜È„·Ó 1145 ÌÈ ¯ˆÈÏ „ÚÂÈÓ‰ ÈÏÏÎ ¯·Ò‰ ˜ÙÒÓ ‡ˆÓ ‡Ï ͇ ,ÔÂÊÓ‰ Ï˘ ‰‚ÂÙ˙‰ Íȯ‡˙ ˙‡Â ¯ÂˆÈȉ Íȯ‡˙ ˙‡ ÔÓÒÏ ˘È „ˆÈÎ ÌÈ ‡Â·ÈÏ ÌÈ Î¯ˆÏ ‰ ÙÂÓ‰ ‰Ï‡ ÌÈ‚˘ÂÓ Ï˘ Ì˙ÂÚÓ˘ÓÏ ¯·Ò‰ - ˙ÂÊȯ‡ È·‚ ÏÚ ‡Ï ‡Ï ,ÔÂÊÓ‰ .ÂÏ˘ Ë ¯Ë ȇ‰ ¯˙‡· ¯ˆ˜ ¯·Ò‰ ËÚÓÏ ,˙‡ȯ·‰ „¯˘Ó ÈÓÂÒ¯Ù· ‡Ï ˜ÂÂÈ˘‰ ˙Â˙˘¯· משרד הבריאות ציין בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי באתר המשרד יש התייחסות לנושא .במסגרת הסבר כללי על סימון מזון, אולם אמר כי ניתן להרחיב את ההסבר ¯·‰ „¯˘ÓÏ ¯ÈÚÓ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ÈÎȯ‡˙ È·‚Ï ‰¯·Ò‰‰ ˙‡ ·ÈÁ¯‰Ï ÂÈÏÚ ÈÎ ˙Â‡È ,ÌȯÁ‡ ÌÈÚˆÓ‡· ԉ ÂÏ˘ Ë ¯Ë ȇ‰ ¯˙‡· Ô‰ ,ÌÈ Î¯ˆÏ Ì˙ÂÚÓ˘Ó ÔÂÊÓ‰ Ï˘ ‰‚ÂÙ˙‰ .ÌÈ Î¯ˆÏ ÌÈ˘È‚ ÂÈ‰È˘ „·Ï·Â המועצה לצרכנות פרסמה באתר האינטרנט שלה "מדריך לקריאת תוויות מזון", שבו מוסבר בקצרה מתי מסומן תאריך הייצור ומתי התאריך האחרון לשימוש. עם זאת, לא ברורה מההסבר ההבחנה בין קטגוריות הסימון "עדיף להשתמש לפני" ו"לשימוש עד", ובמדריך ננקטים מונחים הלקוחים מתקן 1145 המופנה ליצרנים כמו "תאריך העמידות המינימלי" ו"קלקול מיקרוביאלי", שאינם בהכרח .נהירים לצרכנים 206 דוח שנתי65ג :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 האיחוד האירופי פרסם הסבר לצרכנים על משמעות תאריכי התפוגה המסומנים על גבי אריזות המזון103 :. להלן עיקרי ההסבר "„Ú ˘ÂÓÈ˘Ï" "È ÙÏ ˘Ó˙˘‰Ï ÛÈ„Ú" ÌÈÁ ÂÓ‰ 104 ÔÂÊÓ‰ ˙ÂÊȯ‡ ÏÚ - È„Î Ì˙‡  ȷ»‰ .ÛÒÎ ÍÂÒÁÏ ÔÂÊÓ Ê·ʷ Ú ÓÏ __________________ 103 :ראו http://ec.europa.eu/food/safety/food_waste/library/docs/best_before_en.pdf 104 " באנגליתbest before" ו -" use by ." אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות 207 :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 ÛÂ˙È˘· ,‰ÏÎÏΉ „¯˘Ó ˙‡ȯ·‰ „¯˘Ó ÏÚ ,‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï ‰ˆÚÂÓ‰ ÌÚ ÌÈÎȯ‡˙‰ ˙ÂÚÓ˘Ó ˙‡ ¯È‰·˙ ¯˘‡ ÌÈ Î¯ˆÏ ‰¯·Ò‰ ˙È Î˙ Ì„˜‰· ˘·‚Ï ,˙ ίˆÏ ·‚‡Â Ì˙‡ȯ· ÏÚ ‰¯ÈÓ˘ ÍÂ˙ ,·¯Ó‰ ˙‡ Ì‰Ó ˜ÈÙ‰Ï ÚÈÈÒ˙ ÔÂÊÓ‰ ȯˆÂÓ ÏÚ ÌÈ ÓÂÒÓ‰ .‰·È·Ò· ‰ÚÈ‚Ù‰ ˙˙Áى ̉È˙‡ˆÂ‰ ̈ӈ סימון תאריך על מוצרים בעלי טווח תפוגה ארוך במיוחד 1. היצרן הוא כאמור הקובע את תאריך התפוגה שיסומן על המוצר. הטעם לכך הוא שטווח התפוגה של המוצר מושפע מגורמים שונים הנמצאים בשליטת היצרן, כמו חומרי הגלם ש מהם הוא מיוצר, התוספים המוחדרים אליו, תהלי כי הייצור ו השימור, האריזה וכדומה . באחריות היבואן להשיג מהיצרן בחו"ל את כל המידע הנחוץ לקביעת תאריך התפוגה ולוודא את .אמינותו עם זאת, ליצרן וליבואן יש גם עניין כלכלי העשוי להשפיע עליהם לקבוע, לגבי מוצרים מסוימים, תאריך תפוגה מוקדם מהנדרש, שכן ככל שזמן התפוגה קצר יותר כן גדל הסיכוי שהקמעונאי או הצרכן יקדימו לחזור ולקנות את המוצר. כמו כן, היצרן והיבואן, הנושאים כאמור באחריות לבטיחות המזון ולאיכותו, יעדיפו לעתים לקבוע למוצר תוקף קצר כ"מרווח ביטחון", כדי להקטין את הסיכון לתביעה מצד צרכנים עקב ירידה באיכות המוצר. לעומת זאת, לגבי מוצרים א חרים עשוי להיות ליצרן וליבואן עניין דווקא בהארכת התוקף ככל האפשר, שכן תאריך תפוגה רחוק עשוי במוצרים מסוימים למשוך את הצרכן בחפשו אחר .המוצר הטרי ביותר )חלב לדוגמה(, וכן מאפשר את מכירתם לאורך תקופה ממושכת יותר תקן1145 הוא כאמור תקן רשמי. המטרות הקבועות בחו ק התקנים המצדיקות הכרזה של שר הכלכלה על תקן כרשמי הן, בין היתר, שמירה על בריאות הציבור ועל בטיחותו והגנה על איכות הסביבה. בסימון תאריך התפוגה התקן מתייחס להיבטים של בריאות ושל בטיחות המזון, אך טמונים בו היבטים משמעותיים נוספים, הנוגעים בין היתר להגנת הצרכן ולהגנת .הסביבה חוק הגנת הצרכן, התשמ"א - 1981 , נועד בין היתר למנוע הטעיה של הצרכן לגבי תכונות המוצר הנרכש על ידו, ובכלל זה לגבי "השימוש שניתן לעשות בנכס או בשירות, התועלת שניתן להפיק מהם והסיכונים הכרוכים בהם". החוק קובע ששר הכלכלה רשאי לקבוע בצו פרטים שעל ,המוכר, על נותן השירות או על היצרן לסמן על גבי מוצרים, כמו "תאריך ייצורם ,מועד תפוגתם... דרך השימוש בהם, איכותם, סבילותם, עמידותם או תכונותיהם האחרות לרבות תכונות שיש בהן לעשותם כשרים בעיני הציבור כולו או מקצתו". בצו הגנת הצרכן ()סימון ואריזה של מוצרי מזון , התשנ"ט - 1998 , אומץ תקן1145 כתקן המחייב לעניין סימון מוצרי מזון בתאריך תפוגה, ללא התייחסות להיבטים הצרכניים הנוספים של סימון זה. גם את .הפיקוח על יישום התקן השאיר משרד הכלכלה למשרד הבריאות, כפי שיפורט להלן 208 דוח שנתי65ג :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 Ô˜˙ ÈÎ ‡ˆÓ 1145 ÚÈ Ó Ï˘ È Î¯ˆ‰ Ë·È‰Ï ÒÁÈÈ˙Ó Â È‡ ‰‚ÂÙ˙ ÈÎȯ‡˙ ˙ÚÈ·˜ ˙ ˙¯ÓÏ ˙‡Ê .‰Ù˘‡Ï ‰ÎȯˆÏ ȇ¯ ÔÂÊÓ ˙ÎÏ˘‰ ¯Â¯‚Ï ÌÈÏÂÏÚ‰ ,Í¯ÂˆÏ ‡Ï˘ Ìȯˆ˜ ÌÈ ˜˙‰ ÔÂÎÓ Ï˘ ˙ÂÁ Ó‰ ˙¯ËÓ‰ ÔÈ· Ô‰ ‰·È·Ò‰ ˙ÂÎȇ Ôίˆ‰ ˙ ‚‰˘ 105 ȯ˘ Ì‚ . Ôίˆ‰ ÏÚ Ô‚‰Ï È„Î ÌȯˆÂÓ‰ È·‚ ÏÚ ÔÓÒÏ ˘È˘ ÌÈ˯٠ˆ· ÂÚ·˜ ‡Ï ‰ÏÎÏΉ Û˜Â˙ È·‚Ï ÂÏ˘ ‰ÈÚˉ Ú ÓÏ .ÔÂÊÓ‰ יצוין כי טיוטת התיקון של תקן1145 ,, כפי שהועברה למשרד מבקר המדינה ממכון התקנים כוללת נספח אשר נועד ל סייע ליצרנים לסווג את המוצר לפי הקטגוריה המתאימה : "לשימוש ."עד" או "עדיף להשתמש לפני Î ÁÙÒ ÛÈÒÂ‰Ï ÌÈ ˜˙‰ ÔÂÎÓ ˙ ÂÂÎ ˙‡ ·ÂÈÁ· ‰‡Â¯ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ¯Â·Ò ¯ÂÓ‡ Ô˜˙ Ï˘ ˙˘„ÂÁÓ‰ ‰ ÈÁ·‰Ó ˜ÏÁÎ ,ÌÈ ˜˙‰ ÔÂÎÓ ÏÚ ÈÎ 1145 ˙‡ ·ÈÈÁÏ Ï˜˘Ï , ˜ÙÒÏ ˙Ú· ‰·Â ,˘¯„ ‰ ÔÓ ˙¯ÎÈ ‰„ÈÓ· Ìȯˆ˜ ÌÈÎȯ‡˙ ÔÂÓÈÒÓ Ú ÓÈ‰Ï ÌÈ ¯ˆÈ‰ ‡Â‰ ‰·˘ ‰Ù˜˙‰ ÌÂ˙ „Ú ¯ˆÂÓ· ˘Ó˙˘‰Ï „ˆÈÎ ˙ÂÈÁ ‰‰Â Ú„ÈÓ‰ ·¯Ó ˙‡ ÌÈ Î¯ˆÏ .Ï·ÓÏ È‡¯ 2. תקן1145 מפרט רשימה של ,מוצרים הפטורים מחובת סימון תאריך התפוגה, וביניהם יינות ,מוצרי מאפייה )הנצרכים בדרך כלל ביממה שלאחר מועד הייצור והשיווק(, חומץ סינתטי מלח, סוכר, דברי מתיקה המורכבים מסוכרים שהוספו להם רק חומרי טעם וריח או צבעי .מאכל וגומי לעיסה ÌÈ·¯ ÌȯˆÂÓ Ì ˘È ¯ÂӇ΢ Û‡ Ï·‚ÂÓ È˙Ï· ‰˘ÚÓÏ Ì‰Ï˘ ‰‚ÂÙ˙‰ „ÚÂÓ˘ ÌÈÙÒ ‰·È¯Â ˘·„ ÂÓÎ) 106 ÔÂÊÓ ˙˜È¯ÊÏ ‡È·‰Ï ÈÂ˘Ú Ì‰È·‚ ÏÚ ‰‚ÂÙ˙‰ Íȯ‡˙ ÔÂÓÈÒ ( ˙ ˘Ó ÂÊ ‰ÓÈ˘¯ ÔÎ„Ú ‡Ï ÌÈ ˜˙‰ ÔÂÎÓ ,˙¯˙ÂÈÓ 2000 Ô˜˙ Ï˘ Ô˜È˙‰ ˙ËÂÈË ÈÙÏ , 1145 .‰ÓˆÓˆÏ Û‡ Â˙ ÂÂη ˙Ú„Ï ,ÌÈ ˜˙‰ ÔÂÎÓ ÏÚ ,‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙¯‚ÒÓ· Î„Ú Ô Ï˜˘Ï ,¯ÂӇΠԘ˙‰ È‚ÂÒ „ÂÚ ÛÈÒÂ‰Ï ÔÂÊÓ ‰ÓÈ˘¯Ï ÂÊ 107 . הפיקוח על קביעת התוקף על פי חוק התקנים108 סמכות הפיקוח על עמידה בתקן רשמי ניתנה לממונה על התקינה במשרד הכלכלה )להלן - הממונה על התקינה(. הממונה על התקינה הסמיך את משרד הבריאות לפקח על תקן1145 ועל .אכיפתו, לרבות בנושא סימון תאריכי השימוש והתפוגה על ידי היצרנים והיבואנים סמכויות משרד הבריאות בנושא הפיקוח על מזון קבועות בפקודת בריאות הציבור )מזון( ]נוסח חדש[, תשמ"ג - 1983 . __________________ 105 תקנון מכון התקנים, התשס"ג - 2002 , סעיף1)1 (()ג- .()ה 106 על פי ד"ר זהר כרם, ראו הערה66 . 107 במאי2014 פנו שרי החקלאות של כמה מדינות באיחוד האירופ י לוועדת שרי החקלאות של האיחוד בטענה שסימון תאריכי תפוגה על מזונות בעלי טווח תפוגה ארוך מאוד, מבלבל ומוסיף לבזבוז הגדול .של מזון באירופה. בפנייה הועלתה האפשרות להסרת תאריכי התפוגה ממוצרים מסוימים 108 סעיפים10)א( ו - .()ב אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות 209 :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 1. שירות המזון הארצי במשרד הבריאות )להלן - שירות המזון( מסר למשרד מבקר המדינה כי כחלק מ פיקוח שגרתי הכולל בין היתר טיפול בתלונות ו בדיקות מעבדה, מפקחי שירות המזון מוודאים כי תכונות ,המוצר בטיחות ו ואיכות ו נשמרות בטווח התוקף שקבע היצרן. ‰˜È„· ÏÏÂΠ ȇ ÔÂÊÓ‰ ȯˆÂÓ Û˜Â˙ ¯Á‡ ˙‡ȯ·‰ „¯˘Ó Á˜ÈÙ ÈÎ ‡ˆÓ ˙¯Â˜È·· Á ÌÈÓÈÂÒÓ ÌȯˆÂÓÏ Ú·˜ ˘ Û˜Â˙‰ ̇ Ô˜˙· ˙ÂÚ·˜‰ ‰„ÈÓ‰ ˙ÂÓ‡Ó ‚¯Â 1145 ̇ , ͯΉ ˜Ê ·Ò‰Ï Íη ¯ˆÂÓ‰ ˙ÂÎȇ È·‚Ï Ôίˆ‰ ˙‡ ˙ÂÚË‰Ï ÏÂÏÚ‰ ÔÙ‡· ¯ˆ˜ ‡Â‰ .ÌÈÂÂÏ ÌÈÈ˙·È·Ò ÌÈ˜Ê Â ÔÂÊÓ‰ Ô„·‡· יתרה מזו, היות שמשרד הבריאות אמון בראש ובראשונה על ההיבט הבטיחותי- בריאותי של המזון, עיקר עניינו למנוע מקרים שיצרנים יסמנו תוקף ארוך מהנדרש באופן העלול לסכן את בריאות הציבור, ואילו סימון תוקף קצר העלול לגרום בזבוז מזון ראוי למאכל - .אינו מעניינו 2. שירות המזון מסר למשרד מבקר המדינה כי הוא שוקד על הכנת תזכיר להצעת חוק לתיקון הפקודה האמורה109 )להלן- התזכיר(. בתזכיר" מצוין כי אחת ממטרות החוק היא להגביר ולחזק את הפיקוח על המזון המיוצר בארץ, המיובא לארץ והמשווק בארץ לצורך הבטחת בטיחותו ,איכותו ו הסחר ההוגן בו. זאת נוכח ה שינויים הרבים והקיצוניים ש תעשיית המזון , ,בארץ ובעולם עברה ב שנים האחרו נות מבחינה טכנולוגית ,תרבותית ובר יאותית." התזכיר כולל גם סעיפים האוסרים על היצרן לייצר מזון ממצרך שפג תוקפו או שעבר התאריך האחרון המומלץ לשימוש בו, וכן אוסר לייבא או לשווק מזון כזה. בנוסף, ביוני2014 נדונה בוועדת השרים לענייני חקיקה של הכנסת הצעת חוק המבקשת לקבוע אחריות פלילית על מכירת מוצר מזון שעבר התאריך האחרון לשיווקו או התאריך האחרון לשימוש בו או התאריך המומלץ לשימוש בו110 . בדיון האמור בוועדת השרים המליץ משרד הבריאות לתמוך בהצעה זו "בכפוף להצמדתה להצעת החוק הממשלתית ובכפוף לתיאום עמו היות שהיא מהווה חלק ממערך אכיפתי כוללני המוצא את בי."טויו בתזכיר ‰˜„ˆ‰ ˘È ̇ ·Â˘ Ϙ˘Ï ˘È ‰Ê ˜¯Ù· ¯ÂÓ‡· ·˘Á˙‰· ,‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï ¯Á‡Ï "È ÙÏ ˘Ó˙˘‰Ï ÛÈ„Ú" ˙Èȯ‚˘· ÌȯˆÂÓ ˙¯ÈÎÓÏ ˙ÈÏÈÏÙ ˙ÂȯÁ‡ Ú·˜Ï ˙‡ȯ· ˙„˜٠Ô˜È˙ ˙¯‚ÒÓ· ,˙‡ȯ·‰ „¯˘Ó ÏÚ .̉ÈÏÚ ÔÓÂÒÓ‰ Íȯ‡˙‰ ÛÂÏÁ ¯·‰ ˙ÂÈÂÚÓ˘Ó‰ ÏÂÏÎÓ ˙‡ ÔÂÁ·Ï ,¯Â·Èˆ‰ ˙ÂÈÏÎÏΉ ,˙ÂÈ˙Â‡È - ˙ÂÈ˙·È·Ò‰Â ˙ÂÈ˙¯·Á .ÂÈÏÚ ÔÓÂÒ˘ Íȯ‡˙‰ ÛÂÏÁ ȯÁ‡ ÔÂÊÓ ˙¯ÈÎÓ ÏÚ ÌȯÂÒȇ‰ ˙ÚÈ·˜ Ï˘ סימון ביצים - תאריך אחרון לשיווק סימון מיוחד נקבע לביצים מכוח תקנות בריאות הציבור )מזון( )שיווק ביצי מאכל(, התשנ"ה - 1994 111. לפי תקנות אלה יש לציין על אריזת בי צים את "התאריך האחרון לשיווק" ואת המלים "יש __________________ 109 הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות הציב ור )מזון] (נוסח חדש) [תיקון מס ' 5 ,(התשע"ד- 2014 . 110 "כללי האיחוד האירופי בנושא זה קובעים שרק מכירתם של מזונות רגישים המסומנים ב"לשימוש עד :שפג תוקפם מהווה עברה על החוקEU Food Labeling Directive (1996) . מינהל המזון והתרופות ) האמריקאיFDA ( .ככלל אינו אוסר מכירה של מזונות לאחר תאריך התפוגה המסומן עליהם 111 " ראו גם בקובץ דוחות זה את הפרק ענף הלול- היבטים באסדרה, בטיפול ובפיקוח ", בתת - הפרק "הפיקוח על יבוא הביצים '", עמ1020 . 210 דוח שנתי65ג :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 לאחסן באריזה המקורית. הביצים טובות לשימוש חודש אחרי התאריך האחרון לשיווק בתנאי ."שאוחסנו במקרר הוראה זו מחייבת את המשווקים, אשר לא עלה בידם למכור את הביצים עד התאריך האחרון לשיווקן, להורידן מהמדפים ולהימנע ממכירת ן, אף שהן צפויות להיות טובות למאכל במשך חודש נוסף )בקירור(. משירות המזון נמסר למשרד מבקר המדינה כי חיי המדף של הביצים עשויים .להתארך אם הביצים יישטפו ויוחזקו בקירור כבר משלב המיון שלהן בתחנות המיון אחת מרשתות השיווק הגדולות מסרה למשרד מבקר המדינה כי לו נית ן לה לשווק ביצים אחרי התאריך האחרון לשיווק, היה ביכולתה להציע ללקוחות ביצים בהנחה משמעותית, תוך ציון תקופת הזמן )המקוצרת( שבה יהיו הביצים טובות לשימוש. לדוגמה, אם הביצים יימכרו בשבועיים שאחרי התאריך האחרון לשיווק, עדיין יוכל הקונה להשתמש בהן במשך שבועיים ל פחות. מידע זה יימסר .לו באמצעות מדבקות בולטות שיודבקו על אריזות הביצים ,מבצעי הוזלה מסוג זה, העשויים להיטיב עם הצרכנים ועם המשווקים ולהפחית את בזבוז המזון .אינם אפשריים על פי תקנות בריאות הציבור הקיימות משירות המזון נמסר למשרד מבקר המדינה כי כבר סוכם בינו לבין משרד החקלאות על תיקון תקנות הנוגעות לביצים, וביניהן התקנות האמורות, שמטרתן להביא לכך ש תחנות המיון של הביצים יחויבו לציין תאריך אחרון לשימוש בלבד, ללא ציון ה תאריך ה אחרון לשיווק . עוד הוסכם ביניהם כי הביצים ישווקו בקירור כבר משלב יציאתן מתחנת המיון, ומשם לכל אורך שרשרת השיווק; באופן זה יהיו ה ביצים ככל יתר המוצרים וניתן יהיה לשווק ן לאורך כל טווח השימוש הבטוח בהן. ·ÂÈÁÏ ÔÈÈˆÓ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙‡ϘÁ‰ „¯˘Ó ˙‡ȯ·‰ „¯˘Ó · ÂÏÁ‰˘ ‰Ê ÍÏ‰Ó ÌȈȷ Ï˘ ‰Ù˘‡Ï ‰ÎÏ˘‰‰ ˙‡ ÌˆÓˆÏ ÚÈÈÒÈ ¯˘‡ ,ÌȈȷ‰ Ï˘ ˜ÂÂÈ˘‰ ÁÂÂË ˙ί‡‰Ï .ÍÎ Ì˘Ï ˙ ˜˙‰ ˙ ˜˙‰ ˙‡ Ì„˜‰· ÂÓÈÏ˘È ÌÈ„¯˘Ó‰˘ ȇ¯‰ ÔÓ .Ï·ÓÏ ˙·ÂË משרד הבריאות ציין בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי השינויים בתקנות האמורות יאפשרו את הארכת חיי המדף של הביצים ואת שיווקן לאורך כל התקופה שהן ראויות לשימוש, וכי בכוונתו .לזרז תהליך זה הנחיות לאחסון מזון אחסון מזון בתנאים מיטביים משמר את בטיחותו, איכותו, טעמו וערכיו התזונתיים לאורך תקופת זמן מרבית. ככל שרוכשי המזון - סיטונאים, קמעונאים וצרכנים ביתיים כאחד - ייטיבו לאחסן את המזון, כן תתאפשר צריכתו לאורך זמן רב יותר. במוצרים ארוזים מראש ניתן לצי ין הנחיות אחסון .על גבי האריזה, אך לא כן לגבי מוצרים הנמכרים דרך כלל בתפזורת, כמו פירות וירקות תנאי אחסון מומלצים ל מוצרים ארוזים מראש לפי תקן1145 :יש לכלול בסימון המוצר הוראות החסנה, הובלה ושימוש במקרים אלה ()א אם המזון צונן לטמפרטורה נמוכה משמונה מעל ;ות צלסיוס או הוקפא ()ב אם יש הוראות מיוחדות ;לטיפול קודם לפתיחת האריזה או לאחר פתיחתה ()ג כאשר הדבר מתחייב ממהות המוצר, יש ."להוסיף הוראות כגון "להחזיק במקום יבש / קריר / בצל" או "לא להקפיא שנית לאחר ההפשרה אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות 211 :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 בנושא התאריך נקבע עוד בתקן כי על אריזות מו צרים רגישים לקלקול, שתאריך התפוגה שלהם מוגדר "לשימוש עד", יש לציין גם את תנאי ההחסנה. לגבי מוצרים המסומנים ב"עדיף להשתמש .לפני" יתווספו תנאי האחסון הדרושים להשגת תקופת העמידות שצוינה לפי הצורך ‡ÏÏ ÌÈ·˘Á ˘ ÌÈ·¯ ÌȯˆÂÓ· ÈÎ ‡ˆÓ ˙¯Â˜È·· - Â˘Ú Í‡ ,ÏÂ˜Ï˜Ï ÌÈ˘È‚¯ ϘϘ˙‰Ï ÌÈÈ Ì‰È˙ÂÊȯ‡ ÏÚ ˙ ÈÂˆÓ Ôȇ ,ÌÈÓȇ˙Ó ‡Ï ÔÂÒÁ‡ ȇ ˙· ˜ÊÁÂÈ Ì‡ Ì˙ÁÈ˙Ù ¯Á‡Ï ‰¯‰Ó· .‰ÁÈ˙Ù‰ ¯Á‡Ï ÔÂÒÁ‡Ï ˙‡¯Â‰ לדוגמה, שימורי ירקות ופירות )זיתים, תירס, מלפפונים, אפרסקים וכדומה(, אין צורך לאחסן בקירור לפני פתיחתם, אולם לאחריה הם צפויים להתקלקל במהיר ות, אלא אם כן יועברו עם נוזלי השימור מקופסת השימורים לכלי סגור ויאוחסנו בקירור. אחסון מסוג זה עשוי לאפשר שימוש בהם .לשבועות אחדים נוספים È„Î ¯˙ȉ ÔÈ· ,ÔÂÊÓ È¯ˆÂÓ Ï˘ È·ËÈÓ ÔÂÒÁ‡Ï ˙‡¯Â‰‰ ÔÂÓÈÒ ÏÚ Á˜ÙÏ ˙‡ȯ·‰ „¯˘Ó ÏÚ Ó ÏÚ ,˙Ú· ‰· .Ï·ÓÏ È‡¯ ÔÂÊÓ Ô„·‡ Ú ÓÏ ˙‡ ·ÈÁ¯‰Ï ÌÈί„ ÔÂÁ·Ï ÌÈ ˜˙‰ ÔÂÎ ¯˘Ù‡Ï ÌȯˆÂÓ‰ È·‚ ÏÚ ˙ÂÈÁ ‰‰ ˙‡ ¯Ù˘Ï ÌÈ ¯ˆÈ ·ÈÈÁÏ È„Î ,Ô˯ÙÏ ÔÂÒÁ‡‰ ˙‡¯Â‰ .ϘÏÂ˜Ó ÔÂÊÓ· ˘ÂÓÈ˘Ó Ú ÓȉÏ ¯˙ÂÈ ·ÂË ÌȯˆÂÓ‰ ˙‡ ψ Ï ÌÈ Î¯ˆÏ הנחיות לאחסון פירות וירקות פירות וירקות הם המוצרים הסובלים מהפחת הגבוה ביותר ברשתות השיווק ומהווים את החלק .הארי מכלל המזון הנזרק על ידי הצרכנים 1. פירות וירקות נמכרים לרוב בתפזורת, בלי הנחיות כלשהן לצרכן כיצד מומלץ לאחסנם כדי להאריך את חייהם. גם כשהם ארוזים אין מצוינים על אריזתם, דרך כלל, תנאי האחסון .המומלצים ÌȯÎÓ ,ÔÈÏ·˙ ÈÁÓˆ ˙·¯Ï ,ÌÈ·¯ ˙¯ÈÙ ˙˜¯È ÌÂÈ΢ Û‡ ÈÎ ‡ˆÓ ˙¯Â˜È·· Ô˜˙ Ôȇ ,˙ÂÊȯ‡· 1145 ÔÈÈˆÏ ‰·ÂÁ‰ ÌÈ ¯ˆÈ‰ ÏÚ ‰ÏÁ ‡Ï ‡ˆÂÈ ÏÚÂÙÎ .̉ÈÏÚ ÏÁ .‰Ï‡ ˙ÂÊȯ‡ È·‚ ÏÚ ÔÂÒÁ‡ ˙‡¯Â‰ יש ואריזות של פירות או ירקות כוללות הנחיות אחסון, אף .שאין חובה חוקית לעשות כן :בדוגמה להלן צילום אריזת נבטי חמנייה שצוינו עליה הנחיות אחסון למניעת התייבשות 212 דוח שנתי65ג :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 בטיוטת תקנות חוק הסטנדרטים נכללה הדרישה לציין על אריזות של פירות וירקות מידע כמו מין הצמח, שם הזן, שם היצרן, בית האריזה ותאריך האריזה, אולם אין היא כ וללת דרישה לציון הנחיות לאחסון. הטיוטה אמנם מפנה לתקן1145 ,ביחס לפירות ולירקות ארוזים מראש .אולם התקן מחריג כאמור מתחולתו פירות וירקות כאלה Ï˘ ÔÂÓÈÒ‰ ˙Â˘È¯„· ÏÂÏÎÏ Ï˜˘Ï ˙‡ϘÁ‰ „¯˘Ó ÏÚ ,‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï ËÒ‰ ˜ÂÁÏ ˙ ˜˙‰ ˙ËÂÈË·˘ ˙˜¯È‰Â ˙¯ÈÙ‰ ˙ÂÊȯ‡ ÔÂÓÈÒÏ ‰˘È¯„ Ì‚ ÌÈ˯„ Ô˜˙ Ï˘ ÈÁΠ‰ Ô˜È˙‰ ˙¯‚ÒÓ· ,Ϙ˘Ï ÌÈ ˜˙‰ ÔÂÎÓ ÏÚ ;ÔÂÒÁ‡Ï ˙ÂÈÁ ‰ 1145 , .˘‡¯Ó ÌÈʯ‡ ˙˜¯È ˙¯ÈÙ ÏÚ Ì‚ ÂÈ˙‡¯Â‰ ˙‡ ÏÈÁ‰Ï 2. במכון לחקר אחסון ואיכות תוצרת חקלאית ומזון במינהל המחקר החקלאי הותוו הנחיות לאחסון פירות וירקות. במסמך מפברואר2014 ,"שכותרתו "שימור פירות וירקות בבית הצרכן מפרטים חוקרי המחלקה לחקר תוצרת חקלאית לאחר קטיף כיצד לבחור פירות וירקות ואיך לשמר אותם באופן מיטבי בבית הלקוח. ההנחיות מתייחסות לשורה של פירות וירקות ולתנאים המתאימים לכל אחד מהם מבחינת הצורך בקירור ומבחינת צורת ,האריזה המתאימה .וכן מפורטות בהן שיטות להפחתת לחות ולמניעת הזדקנות וריקבון לדוגמה, הברוקולי שנודע בערכו התזונתי הגבוה, מכיל, בנוסף לוויטמינים, למינרלים ולסיבים גם כמות גדולה של נוגדי חמצון ושל חומרים מונעי סרטן. היות שבמקרר הביתי נוטה ירק זה להצהיב ולהרקי ב תוך ימים ספורים, נכתב במסמך כי יש חשיבות לאריזתו. במינהל המחקר החקלאי פותחה שקית מיוחדת לאריזה, המווסתת את רמת הגזים בתוכה, מאטה את תהליכי ההזדקנות והריקבון של הירק ומסייעת לשמירה על ערכו התזונתי112 ,. בהיעדר שקית כזו ממליצים החוקרים על סגירת הברוקולי בשקית רגילה ועל ניקובה בשני חורים זעירים לאחר הוצאת האוויר ממנה. המלצה נוספת היפה לכמה סוגים של ירקות, כמו מלפפונים וצמחי תבלין )להוציא ריחן(, היא לעטפם, בתוך אריזת הפלסטיק או השקית, במגבת נייר הסופגת את .הרטיבות העודפת ומונעת ריקבון __________________ 112 .בחלק מהרשתות והמרכולים ניתן למצוא ברוקולי ארוז בשקיות כאלה אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות 213 :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 ω ÈÓ·˘ Û‡ ÈÎ ‡ˆÓ ˙¯Â˜È·· Ú‚Â ‰ È˘ÂÓÈ˘ Ú„È ¯ÂӇΠÌÈȘ ȇϘÁ‰ ¯˜ÁÓ‰ Ú„ÈÓ‰ ˙‡ ÌÒ¯ÙÏ ‚‡„ ‡Ï ˙‡ϘÁ‰ „¯˘Ó ,Ôίˆ‰ ψ‡ ˙˜¯È ˙¯ÈÙ ÔÂÒÁ‡Ï ,ȇϘÁ‰ ¯˜ÁÓ‰ ω ÈÓ Ï˘Â „¯˘Ó‰ Ï˘ Ë ¯Ë ȇ‰ ȯ˙‡· ‡Ï Û‡ ,ÌÈ Î¯ˆ‰ ¯Â·ÈˆÏ ˙ Â˙ÈÚ· ÂÓÒ¯ÂÙ˘ ˙„Á‡ ˙·˙Î ËÚÓÏ 113 È˙Â‰Ó È Î¯ˆ Ú„ÈÓÏ Û˘Á ‡Ï ¯Â·Èˆ‰ , .‰Ê משרד החקלאות השיב למשרד מבקר המדינה כי נושא זה נדון במסגרת התכנית האסטרטגית המשותפת לחטיבה למחקר, לאגף לאגרואקולוגיה ולמחלקה לחקר תוצרת חקלאית לאחר קטיף במינהל המחקר החקלאי, וכי חוברת הכוללת הנחיות לשימור פירות וירקות בבית הצרכן תופץ בקרוב על ידי המשרד באתר המי.נהל ובדפוס ˙ÂÏÈÚÈ ÌÈί„ ¯Â·Èˆ‰ ˙ÚÈ„ÈÏ ‡È·‰Ï ˙‡ϘÁ‰ „¯˘Ó ÏÚ ,‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï ÛÒ · .Ì˙ÎÏ˘‰ ˙‡ Ú ÓÏ ̉ÈÈÁ ˙‡ Íȯ‡‰Ï È„Î Ì ÂÒÁ‡Ï ˙˜¯È ˙¯ÈÙ ¯ÂÓÈ˘Ï ÈÚˆÓ‡ ˙‡ ·ÈÁ¯‰Ï „¯˘Ó‰ ÏÚ ,ω ÈÓ‰ ¯˙‡·Â ˙¯·ÂÁ· Ô ÎÂ˙Ó‰ ÌÂÒ¯Ù‰ ÏÚ ·¯ ¯ÙÒÓÏ ÚÈ‚È Ú„ÈÓ‰˘ ÔÙ‡· ÌÂÒ¯Ù‰ .ÌÈ Î¯ˆ Ï˘ ¯˘Ù‡‰ ÏÎÎ פיתוח אמצעי אחסון לקמעונאים ולצרכנים המכון לחקר אחסון ואיכות במינהל המחקר החקלאי, המעסיק כ - 60 עובדים, מהם20 חוקרים בעלי .תואר שלישי והיתר מהנדסים, טכנאים ועובדי מינהלה, הוא מהמכונים הגדולים בעולם מסוגו מחקרים בנושאים שונים הנוגעים לשיפור חיי המדף ואמצעי האחסון של תוצרת חקלאית מתבצעים ) במחלקה של המכון לחקר תוצרת חקלאית לאחר הקטיף13 מעבדות(, ובנושאי בטיחות מזון ) ואיכותו במחלקה לחקר איכות מזון ובטיחותו7 מעבדות(. את רובם הגדול של המחקרים יוזמים החוקרים עצמם, אשר מתחרים על השגת תקציבי מחקר מגופים ציבוריים, מקרנות מקומיות .ובינלאומיות או מחברות מסחריות אחד מיעדי מינהל המחקר החקלאי הוא לתמוך במחקרים שיש בהם עניין ציבורי רחב, כמו שמירת הסביבה, בטיחות המזון וערכו התזונתי, מניעת פחת של תוצרת חקלאית, איכות המים ושמירת הקרקע. לשם כך גיבש המינה ל אמות מידה להעדפת מיזמים במימון ציבורי, שאחת מהן היא כי "לשוק החופשי אין עניין בפיתוח המוצר מבחינה כלכלית ואין גוף מסחרי המטפל בו", וכן שלנושא ."יש "השלכות והשפעות על איכות הסביבה __________________ 113 רא ו למשל נטע אחיטוב, "מיליארד רעבים ואתם לא גומרים מהצלחת?", מוסף "הארץ", פברואר2013 , 'עמ30-31 . 214 דוח שנתי65ג :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 ȇϘÁ‰ ¯˜ÁÓ‰ ω ÈÓ· ÛÈ˘ ¯Á‡Ï ˙ȇϘÁ ˙¯ˆÂ˙ ¯˜ÁÏ ‰˜ÏÁÓ‰ ȯ˜ÂÁ ˙ίډ ÈÙ ÏÚ Ï) Ôω - ¯˙È· ÂÓÎ ,ı¯‡· ˙˜¯È‰Â ˙¯ÈÙ‰ Ï˘ ˙ÁÙ‰ ˙Â¯Â˜Ó ˙ÓÈ˘¯ ˘‡¯· ,(‰˜ÏÁÓ‰ ÌÈÓÈȘ˙Ó Ôȇ ÈÎ ‡ˆÓ ,ÔÎ ÈÙ ÏÚ Û‡ .ÌÈ Î¯ˆ‰Â ÌÈÏÂίӉ ÌȇˆÓ ,˙ÂÁ˙ÂÙÓ‰ ˙ ȄӉ ÌÈӯ‚ ψ‡ ˙ȇϘÁ ˙¯ˆÂ˙ Ï˘ ÔÂÒÁ‡ ˙ÂËÈ˘ ¯ÂÙÈ˘Ï Ìȯ˜ÁÓ È‡Ï˜Á‰ ¯˜ÁÓ‰ ω ÈÓ· ȯ·Ȉ ÌÈÙ‚ „ˆÓ ÔÈÈ Ú ¯„Úȉ· ,‰Ï‡ „Á‡Î ÌÈÈ˯Ù ÌÈ 114 . חוקרים במחלקה מסרו למשרד מבקר המדינה כי הם נתקלים ב קושי משמעותי להשיג מימון עבור מחקרים בעניין פתרונות,אחסון ביתיים ו כי ללא מימון כזה כמעט בלתי אפשרי לבצע מחקר יישומי במינהל המחקר החקלאי. ,לדוגמה שקית הברוקולי המאריכה את זמן שימורו במק,רר שנזכרה לעיל פותח ה על ידי חוקר במחלקה בשנים1993-1994, על ידי שינוי פשוט יחסית ב שקית ששימשה לי י צוא .()שינוי החירור לדברי החוקרים, באותו זמן היה קשה מא ו ד לקבל מימון עבור הפיתוח ו הוא התאפשר בסופו של דבר על ידי סכום צנוע מא ו ד של10,000 ש"ח שהעניקה חברת שיווק מסחרית. הם ציינו כי השקית הוכיחה את יעילותה במגוון מצבים, משמשת עד היום לשיווק ברוקולי בישראל, ובהשקעה אפסית חוסכת איבוד תוצרת רבה. הם הוסיפו וציינו כי פיתוח דומה היה גם למלפפונים, אבל החקלאים דחו אותו בטענה שהשקית יקרה מדי . Ú ,‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï ÈÙÂ˙È˘ ˙¯ÈˆÈ Ìȯ˜ÁÓ· ‰ÎÈÓ˙ Ϙ˘Ï ˙‡ϘÁ‰ „¯˘Ó Ï ˙Â˙˘¯· ,˙È·‰ Ș˘Ó· ˙ȇϘÁ ˙¯ˆÂ˙ ÔÂÒÁ‡ ‡˘Â · Ì‚ ÌÈȯÁÒÓ ÌÈȯ˜ÁÓ ‰ÏÂÚÙ .Ï"‰ˆ ÂÓÎ ÌÈÏ„‚ ÌÈ Î¯ˆ ψ‡Â ˙„ÚÒÓ· ,˙ ÂÏÓ· ,˜ÂÂÈ˘‰ הצלת מזון לטובת נזקקים כחמישית מהמשפחות בישראל סובלות מחוסר ביטחון תזונתי וכשליש מהילדים עניים. שיעור העוני בישראל הוא הגבוה ביותר מבין המדינות המפותחות, והפער גדול במיוחד בקרב הילדים115 . עודפי מזון ראוי למאכל נוצרים כאמור בכל שלב משלבי שרשרת הספקת המזון, מהגידול החקלאי דרך עיבוד המזון, שיווקו ומכירתו ועד לצריכתו על ידי הצרכן הסופי. הגופ ים העיקריים שנוצרים ,בהם עודפי מזון בישראל, בנוסף על המגזר החקלאי, הם יצרניות המזון הגדולות, רשתות השיווק .בתי המלון, המסעדות, אולמות האירועים וגופים ציבוריים שבראשם צה"ל __________________ 114 בבריטניה פותחה שיטת אריזה חדשה- שימוש בסרט סופג אתילן בתוך האריזה - שתמנע, להערכת רשת מזון בריטית גדולה, אבדן של800 טונות עגבניות ו- 175 טונות אבוקדו בשנה. בארה"ב פיתח משרד החקלאות האמריקני, ביחד עם שותף מסחרי, אמצעי להארכת חיי פירות וירקות בקירור עד לחמישה שבועות, על ידי שחרור חומר המעכב פליטת מים מהפרי והתפתחות פטריות. המוצר הנו פטנט רשום והוא צפוי להיות ז מין לציבור בשנת2015 . אתרPopular Science 27.8.14 . www.popsci.com/article/science/how-world-wastes-food-infographic ; www.google.com/patents/US8563046 115 ראו הערות15-18 . אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות 215 :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 כשעודפי המזון מנוצלים להאכלת נזקקים, פוחתות כאמור כמויות הפסולת המוטמנות בקרקע ומזיקות לסביבה, ועשויות לקטון עלויות הקטיף לחקלאי ועלויות הפינוי וההטמנה ליצרני המזון ולמוכרים אותו - .חקלאים, מפעלי מזון, רשתות שיווק, מלונות, חברות הסעדה, מסעדות ועוד איסוף ע ,ודפי מזון וחלוקתם לנזקקים מבוצעים כיום בעיקר על ידי עמותות המזון. עמותת לקט העוסקת כאמור בעיקר בהצלת תוצרת חקלאית, אספה בשנת2013 כ - 10,000 טונות מזון. ארגון לתת, העוסק כאמור בעיקר בהצלת מזון ארוז מרשתות שיווק וממפעלי מזון, אסף בשנה זו מזון בשווי כ- 40 מילי.ון ש"ח לקט ולתת הן שתי העמותות העיקריות העוסקות בהצלת מזון ובהעברתו למאות עמותות המחלקות אותו לנזקקים. בהצעה שהוכנה ב- 2013 על ידי עמותות אלה שכותרתה "המיזם הלאומי לביטחון תזונתי", צוין כי בהצלת מזון ממונפת באופן משמעותי ההשקעה הכספית הכרוכה בה, היות שכל ש קל המושקע בתשתיות התפעול לצורך הצלת המזון מאפשר להציל מזון בשווי חמישה שקלים )יחס של1:5 116 .( בשנים האחרונות היו שתי יֹזמות ממשלתיות עיקריות לתמיכה בפעולות להצלת מזון לטובת :נזקקים 1. תכנית בשנת2009 של שר הרווחה דאז ח"כ יצחק הרצוג לטיפול באי- ,ביטחון תזונתי שאושרה בשנת2010 על ידי משרדי האוצר והרווחה. לפי התכנית, ארגון ג'וינט-ישראל117 , שנבחר לצורך יישום התכנית, היה אמור להפעיל מיזם באמצעות שני גופים שייבחרו במכרז - .האחד יעסוק באיסוף מזון ובחלוקתו, והשני יעסוק באסדרה של חלוקת המזון פעילות ה איסוף וה חלוקה של המזו ן נועדה להקיף, בי ן היתר, איסוף מרוכז ויעיל של מזון מתורמים מוסדיים ופרטיים, הגדל ה של כמות המזון הנאסף, גיוון של סוגי המזון שנאסף, לרבות עודפי מזון מבושל ו עודפי תוצרת חקלאית בהיקף גדול יותר ; חלוקת מזון איכותי ומותאם לנזקקים בכל הארץ; ו עידוד צריכה של מוצרים מזינים . התקציב לפעולות אלה נשען על תקציב הקרן לידידות118 . בדצמבר2011 החליטה קרן זו לסגת מהמיזם במתכונתו אז. נוכח סיכום מוקדם בין משרד האוצר למשרד הרווחה שלפיו כספי תמיכה לא יממנו תשתיות, ובכלל זה אמצעים פיזיים לאיסוף, לשינוע ולאחסון מזון, נותר חלק זה של המיזם בלא גורם מתקצב והוא לא יצא אל הפועל119 . 2. ב שנת2011 נחקק חוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי, התשע"א- 2011 )להלן - חוק (המועצה ,שמכוחו הוקמה ה מועצה לביטחון תזונתי כ גוף מייעץ לשר הרווחה . בתקציב שנת 2014 הוקצו230 מיליון ש"ח לטיפול בחוסר הביטחון התזונתי, מתוכם 60 מיליון ש"ח יועדו .לתמיכה בעמותות המזון במסגרת תקציב משרד הרווחה __________________ 116 :לפי ארגונים אלה ניתן להגיע אף ליחס גבוה יותר1:7 בפירות וירקות ו- 1:12 במזון מבושל. לפי נתוני ארגון לתת, בהשקעה שנתית של חמישה מיליון ש"ח הארגון אוסף מזון לנזקקים בשווי45 מיליון ש"ח )יחס של1:9 .( 117 הג'וינט הוא ארגון יהודי- אמריקני הפועל בין היתר למען אוכ לוסיות המתקשות להשתלב או לתפקד .בחברה בישראל .הוא אינו גוף מבוקר לפי חוק מבקר המדינה 118 עמותת הקרן לידידות היא הזרוע הביצועית של ארגוןIFCJ ) International Fellowship of Christians and Jews (, שמגייס כספי תרומות בארה"ב, בישראל ובקנדה לפעילות הקרן. היא אינה ג.וף מבוקר לפי חוק מבקר המדינה 119 דוח מבקר המדינה בנושא הביטחון 'התזונתי, עמ21-24 . 216 דוח שנתי65ג :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 המלצות המועצה לביטחון תזונתי בינואר2014 פרסמה המועצה לביטחון תזונתי )להלן גם- המועצה( דוח בנושא "תכנית לאומית להבטחת ביטחון במזון לבתי אב בישראל - עקרונות קריטריונים ודרכי פעולה", אש ר כלל גם .המלצות להצלת מזון בדוח האמור המליצה המועצה, בין היתר, על גיבוש תכנית ועל תמיכה ממשלתית בהצלת מזון כחלק ממערך איסוף המזון לטובת נזקקים. בדוח נכתב בעניין זה: "מערך איסוף המזון כולל רכש ,מזון והצלת מזון איכותי מהסקטור החקלאי, מתעשיית המזון וממשווקיו באמצעות שיתוף פעולה אסטרטגי עם גורמים אלה ועם החברה האזרחית. שיתוף פעולה זה יתבטא בסיוע של מינהלת התכנית בהסרת חסמים העומדים בפני הגורמים השונים, בעיקר בנושאים הקשורים להצלת מזון "וחלוקתו120 . התכנית המפורטת בדוח האמור כוללת בין היתר הקמת תשתיות לוגיסטיות מתקדמות לכל אורך שרשרת האספקה; הקמה של מרכזים לוגיסטיים מתקדמים אשר יקלטו את התוצרת; מערך בקרה ופיקוח על איכות המזון; תיאום בין העמותות העוסקות באיסוף המזון וחלוקתו; ומערך בקרה על .העמותות המלצות המועצה הוגשו, על פי חוק המועצה, לשר הרווחה ולוועדת העבודה, ה רווחה והבריאות של הכנסת. הן טרם הוגשו על ידי שר הרווחה לממשלה, אשר אמורה על פי אותו חוק לדון בדוח .כחלק מדיוניה בתקציב השנתי ולהתייעץ עם המועצה לגבי התקציבים הקשורים לתחומי פעילותה ¯·Óˆ„ „Ú 2014 ‰ˆÚÂÓ‰ ˙ÂÏÈÚÙÏ ·Èˆ˜˙ ‰Á¯‰ ¯˘ È„È ÏÚ ¯˘Â‡ Ì¯Ë 121 Ï ‰Ê ÔÈÈ Ú· . ‡ ÔÂÁËÈ·‰ ‡˘Â · ¯ÂÓ‡‰ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó Á„ Ê‡Ó ˙ÂÓ„˜˙‰ ‰ÏÁ È˙ ÂÊ˙‰ Ïȯه· ÌÒ¯ÂÙ˘ 2014 , ‡Ï ‰Á¯‰ „¯˘Ó˘ ÍÎ ÏÚ ¯ÈÚ‰ ¯˘‡ ‰ˆ˜‰ ‰˙ÏÚÙ‰Ï ÌÈÚˆÓ‡ ‰ˆÚÂÓÏ , ‡È‰Â ˙ Ú˘ .ÌÈ·„ ˙Ó Ï˘ Ì˙ÂÏÈÚÙ ÏÚ ÌȯÁ‡ ÌÈȯ·Ȉ ÌÈÙ‚ ‰˙¢¯Ï „ÈÓÚ‰˘ ÌÈÚˆÓ‡ ÏÚ ËÂÙ ,˙˙ÏÂ Ë˜Ï ÌÈ Â‚¯‡‰ ˙ίډ ÈÙÏ È Â˙ Ó ‰¯˘Ú ÈÙ ˙ÂÁÙÏ Ï„‚ ÔÂÊÓ‰ ˙ψ‰ χȈ ˙ÙÒÂ˙ ˙ӂ„Π,ÔÂÊÓ ˙ψ‰Ï ÌÈÈËÒÈ‚Âω ÌÈÚˆÓ‡‰ ¯ÂÙÈ˘ ,Ì˙ËÈ˘Ï .ÌÈÈÁΠ‰ ‰Ïˆ‰‰ ˙È˙ÂÚÓ˘Ó ‰ÏÚÈ˘ È¢· ˙ÂÈÂÓη ÔÂÊÓ ˙ψ‰ ¯˘Ù‡È ,Ì„‡ ÁÂΠ¯Â¯È˜ È ÒÁÓ ,˙Âȇ˘Ó .‰Ú˜˘‰‰ ÏÚ כאמור, מתוך התקציב שהוקצה למשרד הרווחה לטיפול בחוסר ,הביטחון התזונתי60 מיליון ש"ח יועדו לתמיכה בעמותות האוספות מזון ומחלקות אותו לנזקקים. העברתו של סכום זה התעכבה מינואר2014 בשל שאלות שהועלו במשרד האוצר ובמשרד המשפטים, בין היתר בדבר הדרך הנאותה לחלקו בין העמותות השונות הפועלות בתחום. באוגוסט2014 החליט הי ועץ המשפטי לממשלה כי בתקציב לשנת2014 יוקצו50% ("מהסכום האמור לארגונים לקט ולתת )"ארגוני הגג ) לפעולות של הכנת המזון המיועד לחלוקה, איסופו, ארגונו ושינועו30 מיליון ש"ח(, ו- 50% הנותרים יועברו לעמותות אחרות לחלוקת מזון, לשם חלוקתו לפי מבחני התמיכה הקיימים122 . מבחני התמיכה בהכנת המזון יתוקנו תוך הגבלתם לתקציב שנת2014 וייבחנו מחדש לקראת אישור התמיכות לתקציב שנת2015 .ואילך על יסוד הניסיון שיצטבר __________________ 120 'דוח המועצה לביטחון תזונתי, עמ14 . 121 ב- 3.12.14 התפטר שר הרווחה מהממשלה ביחד עם יתר השרים ממפלגתו בעקבות פיטוריו מהממשלה .של יושב ראש המפלגה שכיהן כשר האוצר 122 מכתב היועץ המשפטי לממשלה לשר הרווחה מ- 19.8.14 . אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות 217 :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 ארגון לתת מסר למשרד מבקר המדינה בספטמבר2014 כי לפי הנחיית מנכ"ל משרד הרווחה התקציב האמור כבר לא ישמש להצלת מזון ולחל וקתו בשנת2014 . היועץ המשפטי לממשלה מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה מדצמבר2014 כי לאחר שהוברר שבשלב מאוחר זה של השנה לא יוכלו ארגוני הגג להוציא הוצאות בשיעור כה ניכר, הוחלט בהסכמת משרד הרווחה לקבוע כי התמיכה בארגוני הגג תחל מהיום שפורסמו מבחני התמיכה החדשים ) להערות הציבור10.11.14 ,( ובהיקף כספי נמוך של כחצי מיליון ש"ח, ואילו עיקר התקציב יועבר לשנת2015 . ÔÂÊÓ ˙ψ‰· ˙È˙Ï˘ÓÓ‰ ‰ÎÈÓ˙‰ ·Â¯ ˙¯·Ú‰ ‡È‰ ‰¯ÂÓ‡‰ ÌÈÙÒΉ ˙‡ˆ˜‰ ˙ÂÚÓ˘Ó ˙ ˘ ·Èˆ˜˙Ó 2014 ˙ ˘ ·Èˆ˜˙Ï 2015 ¯˜·Ó „¯˘Ó .˙‡·‰ ÌÈ ˘‰ È·‚Ï ˙·ÈÈÁ˙‰ ‡ÏÏ , Á· ‰‡Â¯ ‰ È„Ó‰ Ì‚ ‰ˆÈÏÓ‰˘ ÈÙÎ ,ÔÂÊÓ ˙ψ‰· ‰ÎÈÓ˙Ï ‰Á¯‰ „¯˘Ó ˙ÂÏÂÚÙ ˙‡ ·ÂÈ ÚÂÈÒ· ,ÛË¢ ÔÙ‡· ˙ÂÂÏÏ ‰·ÂÁ‰ ÂÈÏÚ ˙ÏËÂÓ ÈÎ ÂÏ ¯ÈÚÓ Í‡ ,È˙ ÂÊ˙ ÔÂÁËÈ·Ï ‰ˆÚÂÓ‰ ÌÚ „Á‡ ‰ ˜· ‰ÏÂÚ ‡È‰ ÈÎ ‡„ÂÂÏ ,‰ÈÏÚ Á˜ÙÏ ÂÊ ˙ÂÏÈÚÙ ,È˙ ÂÊ˙ ÔÂÁËÈ·Ï ‰ˆÚÂÓ‰ ˙Ó„˜Ó ‰ˆÚÂÓ‰ ˙ˆÏÓ‰ ,ÍÎÏ Ì‡˙‰· .‰È„ÚÈ ˙‡ ‰È ‰È ¯ˆÂ‡‰Â ÌÈËÙ˘Ó‰ È„¯˘Ó ÏÚ ˙‡ ·Â˘ ÔÂÁ·Ï ˙ÂÎÈÓ˙‰ ÈÙÒÎ ˙˜ÂÏÁ ÔÙ‡ ˙‡·‰ ÌÈ ˘· .‰Ê ÌÂÁ˙· ריכוז מידע על תוצרת חקלאית המיועדת להשמדה בדוח המועצה לביטחון תזונתי יוחד פרק להצלת תוצרת חקלאית וצוין בו כי "לנושא זה פוטנציאל .רב כנגזרת של היקף התחום והפחת הגבוה פיתוח מכלול התשתיות והתהליכים הדרושים, במסגרת התוכנית, יאפשר הצלת כמויות מזון גדולות בסדרי גודל גבוהים ומשמעותיים, לעומת הנעשה ."כיום יו"ר המועצה לביטחון תזונתי, פרופ' דב צ'רניחובסקי, מסר למשרד מבקר המדינה ביולי2014 כי הוא רואה חשיבות מיוחדת בהצלת עודפי פ ירות וירקות על פני סוגי המזון האחרים, בשל ערכם התזונתי הגבוה; בשל הנטייה של משקי בית הסובלים מחוסר ביטחון תזונתי לוותר על קניית פירות וירקות; ומפאת כמויות העודפים הגדולות של תוצרת זו שניתן להציל. עם זאת, מבחינת הכמויות שראוי להציל, הוא ציין שיש לשאוף למצב.שמחד לא יפגע בחקלאים, ומאידך יסייע להזנת נזקקים ˙Ï·˜Ï Ô ‚ Ó ‡Ï Ì‚Â ,˙ȇϘÁ ˙¯ˆÂ˙ ÈÙ„ÂÚ ÏÚ Ú„ÈÓ ‰ˆÚÂÓÏ Ôȇ ÈÎ ‡ˆÓ ˙¯Â˜È·· .ÔÂÊÓ‰ ˙ψ‰Ï ͯÚÓ ˙Ó˜‰ Í¯ÂˆÏ ‰Ê Ú„ÈÓ יצוין כי במועצה חברים נציגים של משרדי ממשלה ושל גופי ציבור שונים, ביניהם משרד החקלאות, משרד הא וצר, משרד הבריאות, המשרד לאזרחים ותיקים, האוניברסיטה העברית .בירושלים, ארגונים העוסקים בקידום הביטחון הסוציאלי, ועוד ,עמותת לקט מסרה למשרד מבקר המדינה כי בהיעדר גורם מוסמך המרכז את המידע על העודפים איסוף המידע על ידה נעשה באמצעות פנייה יזומה לחקלאים, באמצ עות פניות עצמאיות של החקלאים אליה ובעזרת מידע ממקורות שונים123 . היא הלינה על כך שלמרות פניותיה במקרים רבים החקלאים משמידים עודפים מבלי להודיע לה על כך, או מודיעים לה באיחור לאחר שהתוצרת כבר .התקלקלה כולה או חלקה __________________ 123 (כאשר נגרם נזק לתוצרת אך היא נותרת ראויה עדיין למאכל אדם, הקרן לביטוח נזקי טבע )קנ"ט .מעודדת את החקלאים להזמין את עמותת לקט לקטוף את היבול ולפנותו 218 דוח שנתי65ג :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 יצוין שקטיף על ידי העמותות של עודפים המיועדים להשמדה מסייע לחקלאי בכך שהוא חוסך לו עלויות קטיף ופינוי או, אם אינו מתכוון לקטוף, מפחית את הסיכון להתפתחות מזיקים ומחלות .בקרקע ואת הצורך להשתמש בכמויות מוגברות של חומרי הדברה בעונה הבאה ˙¯ˆÂ˙ ˙ψ‰ ÔÈÈ ÚÏ ‰È˙ˆÏÓ‰ ˙‡ ·ÈÁ¯‰Ï ‰ˆÚÂÓ‰ ÏÚ ,‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï ÛÂÒÈ‡Ï ˙Â˙ÂÓÚ ÌÚ ÌÈÁÓˆ‰ ˙ˆÚÂÓ ÌÚ ,˙‡ϘÁ‰ „¯˘Ó ÌÚ Ì‡È˙· ,˘·‚Ï ˙ȇϘÁ ˙¯ˆÂ˙ ÈÙ„ÂÚ ÏÚ „ÚÂÓ „ÂÚ· ÔÓÈ‰Ó Ú„ÈÓ ˙Ï·˜ ¯˘Ù‡È ¯˘‡ Ô ‚ Ó ,˙¯ˆÂ˙‰ - ˙ˆÚÂÓÓ „¯˘Ó ıÈÏÓÓ ÂÊ ˙¯‚ÒÓ· .ÌÓˆÚ ÌȇϘÁ‰Ó ‰Êȯ‡‰ È˙·Ó ,ÌȇϘÁ‰ È Â‚¯‡Ó ,ÌÈÁÓˆ‰ Ô˙ÓÏ ˙¯˘Ù‡‰ ˙‡ ÔÂÁ·Ï ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó ÏÚ ÁÂÂ„Ï ÌȇϘÁÏ ÌȯÁ‡Â ÌÈÈÏÎÏÎ ÌȈȯÓ˙ .ÔÏ‰Ï Ë¯ÂÙÈ˘ ÈÙÎ ,ÏÈÚÂÓ ˘ÂÓÈ˘ ̉· ˙¢ÚÏ ÌÈÙ„ÂÚ חלוקת עודפי מזון על ידי גופים ציבוריים גופים ציבוריים גדולים כמו צה"ל, שב"ס, המשטרה ובתי החולים הממשלתיים נדרשים לספק מזון לאלפי אנשים מדי יום. חלק מהמזון מבושל ומסו פק באמצעות מטבחים המופעלים על ידי גופים אלה וחלקו באמצעות שירותי הסעדה חיצוניים )קייטרינג(. בתהליך ייצור המזון והספקתו נוצרים ,עודפי מזון ש חלקם ראוי למאכל.אדם .יצוין כי אין בנמצא הוראות חקיקה המחייבות חלוקת עודפי מזון לנזקקים על ידי גופים ציבוריים למרות ז.את, ישנם גופים כאלה שקבעו נהלים פנימיים המחייבים העברת עודפים צה"ל עלות משק המזון בצה"ל היא כ- 700 מיליון ש"ח בשנה, מתוכם כ- 400 מיליון ש"ח עבור רכישת מוצרי המזון לצורך הכנת האוכל במטבחי צה"ל וכ - 300 מיליון ש"ח עבור שירותי הסעדה חיצוניים - .קבלנים המבשלים מזון במטבחי צה"ל או מספקים אוכל מוכן על פי הוראות קצין לוגיסטיקה ראשי )קל"ר(, נדרשות יחידות צה"ל להתנהל ביעילות ולהקטין את עודפי המזון ככל האפשר, תוך ניצול מושכל של תקציב המזון124 ,. עם עודפי המזון נמנים, בין היתר פריטי מזון שנרכשו או שבושלו ולא הוגשו בחדרי האוכל, או שהגיעו לחלוקה בחדרי האוכל ולא .נצרכו ·Ó Ú ÓÈ‰Ï ‰‡¯Â‰‰ ˙¯ÓÏ ˙ÂÈÂÓη ÔÂÊÓ ÈÙ„ÂÚ Ï"‰ˆ· ÌÈÓÈȘ ,¯˘Ù‡‰ ÏÎÎ ÔÂÊÓ ÊÂ·Ê Ï"‰ˆ· ÔÂÊÓ‰ ˙ÏÂÒÙ È Â˙ Ó Ô‰ „ÂÓÏÏ Ô˙È ˘ ÈÙÎ ,˙ÂÈ˙ÂÚÓ˘Ó 125 ˙ÂÈÂÓÎ‰Ó Ô‰Â ÌÈÈÓ˘¯ ÌÈ Â˙ Ï"‰ˆ È„È· Ôȇ ,ÏÈÚÏ ÔȈ˘ ÈÙÎ .ÔÏ‰Ï Ë¯ÂÙÈ˘ ÈÙÎ ,ÌȘ˜Ê Ï ˙¯·ÚÂÓ‰ ÌÈÙ„ÂÚ‰ ˙ÂÈÂÓÎ ÏÚ 126 . __________________ 124 הוראת קל"ר מספר 14.01.08 . 125 ראו לעיל בפרק "אבדן מזון- נתונים עו."למיים ומקומיים 126 לעניין מדידת העודפים ראו לעיל בפרק "אבדן מזון - ."נתונים עולמיים ומקומיים אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות 219 :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 למרות היעדר חקיקה המחייבת את צה"ל לתרום עודפי מזון, הוכן בשנת2002 , באישור שר הביטחון, הרמטכ"ל וראש מחלקת פרט באגף כוח אדם דאז, נוהל לחלוקתם של עודפי מזון לעמותות למען נזקקים על ידי יחידות צה"ל127 . בהתאם לנוהל העבירו יחידות צה"ל עודפי מזון מבושל לעמותות, לאחר שנבדק כי מטרותיהן עולות בקנה אחד עם מטרות חלוקת המזון לנזקקים ושהחלוקה נעשית ללא אפליה, ולאחר שהעמותות חתמו על כתב התחייבות הפוטר את צה"ל .מאחריות לנזקים שייגרמו כתוצאה מהשימוש במזון בשנת2010 הוחלט בצה"ל על ביטול הנוהל האמור ונאסר על יחידות צה"ל להעביר לעמותות עודפי מזון. צה"ל מסר למשרד מבקר המדינה במרץ2014 כי הסיבות העיקריות להפסקת התרומות היו חשש מאחריות משפטית במקרה של הרעלת מזון, וחשד שהנוהל יצר מחויבות אצל יחידות .צה"ל כלפי עמותות המזון והביא לייצור עודפים באופן מכוון בתחילת שנת2014 החליט ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל )להל ן - אט"ל( לחזור ולאפשר את תרומות המזון. בדיון בנושא בינואר2014 בהשתתפותו נאמר כי "צה"ל על פי ערכיו ראוי שיעביר מזון שלא נעשה בו שימוש לגופים אזרחיים שמחזקים אוכלוסיות חלשות". בעקבות זאת פורסמה בספטמבר2014 "הוראת קבע מטכ"ל- אט"ל למסירת עודפי מזון ממטבחי צה"ל "לעמותות128 )להלן - הוראת קבע אט"ל(, שבה נקבע בין היתר כי "יחידות צה"ל תהיינה רשאיות למסור עודפי מזון לעמותות התומכות בנזקקים לשם מיצוי משאב המדינה וחיזוק הקשר בין הצבא ."לבין הקהילה הוראת קבע אט"ל מסדירה את תהליך מסירת עודפי המזון מצה"ל לעמותות וקובעת תנאים, שאלה :עיקריהם ()א עודפי המזון )המבושלים( יאוחסנו באמצעים תקינים לשמירת טמפרטורה מזערית של65 מעלות צלסיוס עד לאריזתם, ולא יימסר מזון ששהה מתחת לטמפרטורה זו. לפני האריזה יחוממו עודפי המזון לטמפרטורה של85 ;מעלות צלסיוס לפחות ()ב חל איסור למסור לעמותות עודפי מזון שאוחסנו בעמדות חלוקה מחוממות הנמצאות בחדרי האוכל או שהונחו על שולחנות ;הסועדים ()ג עודפי המזון יימסרו רק לעמותות מאושרות על ידי רשם העמותות, בכפוף .להתאמתן מבחינת מטרותיהן ומבחינת פעילותן, ובכפוף לאישור על ביטוח מתאים נקבע כי ההוראה ה אמורה תחול גם כאשר המטבח מופעל בידי זכיין חיצוני המשתמש במוצרי מזון ;המסופקים על ידי צה"ל, אך לא תחייב זכיין המשתמש במוצרים משלו במקרה כזה תרומת עודפי .המזון תיעשה לפי בחירת הספק, ובכפוף לאישור צה"ל מכאן שההוראה האמורה לא תחול על מזון שסופק לצה"ל על ידי ספ.קים חיצוניים במיקור חוץ מלא באפריל2014 החל צה"ל בניסוי לתרומת מזון בשיתוף עם עמותת לקט. לפי נתוני צה"ל, בחודש מאי הועברו לעמותת לקט כ - 13,750 מנות )כ - 680 מנות ביום(, ביוני כ - 10,500, ביולי כ- 9,500 ובאוגוסט כ - 11,600 מנות. צה"ל ציין כי הניסוי מופעל ב - 18 יחי דות בלבד מתוך61 שיכולות לתרום מזון, עקב אי - יכולת לוגיסטית של העמותה להגיע לכלל היחידות, ועקב הקושי לעמוד בדרישות הרבנות הצבאית הראשית לשימוש בכלים חד - .פעמיים לצורך איסוף המזון בתשובתו מדצמבר2014 למשרד מבקר המדינה ציין צה"ל כי מסירת המזון כבר הורחבה מעבר לניסוי האמור לאחר שהוצע על ידו לכלל העמותות הרשומות המספקות מזון לנזקקים לפנות אליו בבקשה לקבלת עודפי מזון. עוד מסר צה"ל בתשובתו כי כאשר המזון מסופק במיקור חוץ מלא .העודפים הם קניינו של הספק, וכי הוצע לספק להצטרף לשיתוף הפעולה עם עמותות המזון __________________ 127 (בהסתמך על פ"מ )פקודת מטה33.0136 . 128 הוראת קבע אט"ל10.84 . 220 דוח שנתי65ג :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 ‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙ ˘Ó ÏÁ‰ Ï"‰ˆ ˙ÂÏÂÚÙ ˙‡ ·ÂÈÁ· ÔÈÈˆÓ ‰ È„Ó 2014 ·ÈÈÁÓ Ï‰Â ˘Â·È‚Ï Ï"‰ˆ ÏÚ .ÌÈÏ„‚ ÌÈ٘ȉ· ÏÚÂÙ· ÔÂÊÓ‰ ˙˜ÂÏÁ ˘Â„ÈÁÏ ÌȘ˜Ê Ï ÔÂÊÓ‰ ÈÙ„ÂÚ ˙¯ÈÒÓÏ Ï‰Â ‰ ˙‡ ÏÈÁ‰Ï Ô˙È Ì‡ ˜Â„·Ï ÔΠ,˙ÂÈË ÂÂϯ‰ ˙„ÈÁȉ Ïη ‰Ê ÍÏ‰Ó ÌÈÏ˘‰Ï Ϙ˘Ï · ‰· .‡ÏÓ ıÂÁ ¯Â˜ÈÓ· ÔÂÊÓ È˜ÙÒ ÏÚ Ì‚ ÌÈÙÒ ÌÈÚˆÓ‡ ˘ È Ï"‰ˆ˘ ȇ¯‰ ÔÓ ,˙Ú ˙·ÈÒ‰ ˙‡ Á˙ È ,̉È˙ÂÈÂÓÎ ÏÚ ÌÈ Â˙ ÊÎ¯È ‰Ê ÏÏη ,ÌÈ·¯‰ ÔÂÊÓ‰ ÈÙ„ÂÚ ˙˙ÁÙ‰Ï .Ì˙ÈÁÙ‰Ï ÌÈί„ ÔÁ·È Ì˙¯ˆÂÂÈ‰Ï לגבי צמצום העודפים מסר צה"ל בתשובתו כי החל מחודש מאי2014 פועלים באט"ל צוותי עבודה שמטרתם לבחון כל שלב בשרשר ת הספקת המזון - רכש, אחסנה והפצה, ייצור המזון והגשתו - לצורך שינוי שיטות רכש המזון וייעול תהליכי העבודה והבקרה. המשאבים שנחסכים מופנים לשיפור ההזנה לחיילי צה"ל, בדגש על קידום תזונה נכונה ובריאה. במקביל, יחידות צה"ל נדרשות להתייעל ולהקטין ככל הניתן את הפחת.והדבר נבחן במסגרת ביקורות מטכ"ליות ופיקודיות צה"ל התייחס בתשובתו גם לפינוי פסולת אורגנית וציין כי לאחרונה פורסמה מדיניות איסוף ופינוי פסולת למיחזור בצה"ל אשר עיקריה צמצום הטמנה, עמידה בהוראות חוקים סביבתיים ועמידה ביעדים ממשלתיים וביניהם מיחזור50% מכלל ה פסולת עד2020 . עוד ציין צה"ל כי בשנה האחרונה הוחל ביישום תהליכי הפרדת פסולת רטובה ויבשה, אולם היות שמערך הטיפול בפסולת .אורגנית בישראל עדיין מצומצם יחסית, המאמץ מתמקד בהפחתת העודפים מלכתחילה (שירות בתי הסוהר )שב"ס במתקני השב"ס כלואים כ - 21,400 אסירים ומועסקים כ - 9,000 סוהרים. לשב"ס31 מטבחים129 , המספקים כ- 72,000 מנות ביום. הבישול במטבחים מתבצע על ידי האסירים, להוציא כמה מטבחי סגל שמועסקים בהם עובדי קבלן. התקציב השנתי הכולל של ענף המזון בשב"ס עומד על כ- 115 .מיליון ש"ח לשנה בשב"ס לא נעשתה מדידה או הערכה של כמות עודפי המזון. ראש מחלקת לוגיסטיקה בשב"ס מסר למשרד מבקר המדינה שלהערכתו כמעט ולא נותרים עודפי מזון במטבחי השב"ס; שהמזון המחולק לאגפים או מוגש בחדרי האוכל אסור מבחינת בטיחות לשימוש חוזר, ועל כן מועבר להשמדה בהתאם להנחיות משרד הבריאות130; וכי אין לשירות נו .הל לתרומת מזון לנזקקים בתשובתו למשרד מבקר המדינה הוסיף שב"ס כי בנסיבות שתוארו לעיל מדידת כמויות עודפי .המזון במטבחים היא מורכבת וקשה ליישום Ò"·˘‰ ÏÚ ,ÂÈ ˜˙Ó· ˙Âίˆ ‰ ˙ÂÏ„‚‰ ÔÂÊÓ‰ ˙ÂÈÂÓÎ ÁΠ,‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï ÊÓ‰ ÈÙ„ÂÚ ˙ÂÈÂÓÎ Ï˘ ‰Î¯Ú‰ ‡ ‰„È„Ó Úˆ·Ï Ϙ˘Ï ˙‡ˆÂ˙Ï Ì‡˙‰·Â ÔÓÊ Í¯Â‡Ï ÂÏ˘ Ô .Ï"‰ˆ· ÌÈȘ‰ Ï‰Â Ï ‰Ó„· ,˙Â˙ÂÓÚÏ ÌÈÙ„ÂÚ‰ ˙¯·Ú‰Ï ω Ú·˜Ï ÌÂ˜Ó ˘È ̇ __________________ 129 מתוכם21 מטבחים המופעלים על ידי השב"ס ו- 10 .המופעלים על ידי קבלנים חיצוניים 130 כמפורט בנוהל שב"ס 'מס02-4020 - שינוע מזון וחלוקתו, סעיפים7 ו-9. אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות 221 :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 משטרת ישראל התקציב השנתי להסעדה במשטרה הוא כ - 90 מיליון ש"ח131 . למשטרה120 מטבחים בפריסה ארצית, מתוכם100 מופעלים על ידי חברות הסעדה המספקות לחדרי האוכל מזון מוכן )להלן - ספקים( ו- 20 .המופעלים על ידי המשטרה המשטרה מסרה למשרד מבקר המדינה כי במטבחים המופעלים על ידי ספקים היא מחויבת רק עבור מנות המזון שנצרכו, ואילו מנות המזון הנותרות שייכות לאותם ספקים. במשטרה לא נעשתה מדידה .או הערכה של כמות עודפי המזון במשטרה קיים נוהל "חלוקת עודפי מזון לעמותות "מספטמבר 2004 , אשר עודכן ביוני 2010 ולאחרונה באפריל2014 )להלן - .(הנוהל מטרות הנוהל לקבוע אמות מידה לעמותות הזכאיות לתרומה ;להסדיר את אופן חלוקת המזון מהיבטי הניהול ,הלוגיסטיקה ,הכשרות ,והתברואה ולקבוע תנאים לחלוקת עודפי המזון על ידי חברות ההסעדה. לנוהל צורפו נספחים המסדירים, בין היתר, את התחייבות העמותות וקבלני ההסעדה כלפי המשטרה, ואף את התחייבות העמותות כלפי קבלן ההסעדה לכך ש עודפי המזון שהוא מעביר להן יגיעו לנזקקים בלבד. עוד מתחייבות העמותות שהן מקבלות על עצמן את מלוא האחריות לעודפי המזון מבחינת שינוע והובל ה ומבחינת טיב המזון , מצבו ואיכותו, ושלא יהיו להן כל טענות או תביעות נגד המשטרה במקרה של נזק מכל סוג שהוא. ÈÎ ‡ˆÓ ˙¯Â˜È·· ,ÌȘÙÒ‰Ó ‰¯Ë˘Ó‰ ÈÁ·ËÓÓ ÔÂÊÓ ˙˜ÂÏÁÏ Ï‰Â ‰ Ï˘ ÂÓÂȘ ˙¯ÓÏ Ìȯ·ÚÂÓ Ì È‡ ‰¯Ë˘Ó‰ Ï˘ ÔÂÊÓ‰ ÈÙ„ÂÚÂ Ì˘ÂÈÓ Ï‰Â ‰ Ôȇ ,¯ÊÂÁ‰  ÂÎ„Ú ˙¯ÓÏ .ÌȘ˜Ê Ï ÚÂÈÒ ˙Â˙ÂÓÚÏ ˙¯„ÂÒÓ ‰¯Âˆ· מהמשטרה נמסר למשרד מבקר המדינה כי הנוהל אינו רלוונטי מאחר שההסעדה מתבצעת ברובה באמצעות ספקים והעודפים הנותרים שייכים להם, וכי בתוך כשנה יעברו גם20 המטבחים הנותרים להפעלה באמצעות ספקים. עוד נמסר כי באירועים הנערכים על ידי המשטרה היא מזמינה אוכל .באופן פרטי, ועודפי מזון, אם נותרים, מועברים לעמותות סיוע לנזקקים, אך לא לפי נוהל קבוע ‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ÌÈÁ·ËÓ‰ È·‚Ï ÌÈȘ‰ ω ‰ ÈÙ ÏÚ ÏÂÚÙÏ ‰ÈÏÚ ÈÎ ‰¯Ë˘ÓÏ ¯ÈÚÓ ‰ È„Ó .˙ÓÈÈ˜Ó ‡È‰ ÌÈÚ¯ȇ· ÔÂÊÓ ÈÙ„ÂÚ ÏÚ Ì‚ ,ÔÈÈ Ú‰ ÈÙÏ ,Â˙‡ ÏÈÁ‰Ï ‰„È ÏÚ ÌÈÏÚÙÂÓ‰ Ì˙‡ ÌÂ˙¯Ï ÌÈί„ ÔÁ·˙ ‰¯Ë˘Ó‰˘ ȇ¯‰ ÔÓ ,ÌȘÙÒ È„È ÏÚ ÌÈÏÚÙÂÓ‰ ÌÈÁ·ËÓ‰ È·‚Ï ,‡˘Â · ω ıӇϠÌȘ˜Ê Ï ÌÈÙ„ÂÚ ˙¯·Ú‰Ï ÔÁ·˙ ͯˆ‰ ˙„ÈÓ·Â ,Ï"‰ˆ· ‰˘Ú ˘ ÈÙÎ .‰Ê ÔÈÈ Ú· ˙·ÈÈÁÓ ˙‡¯Â‰ ÌÈÈ ÂˆÈÁ ÌȘÙÒ ÌÚ ˙ÂÈ„È˙Ú ˙Âȯ˘˜˙‰· Ú·˜Ï ˙¯˘Ù‡ ב ה תי חולים הממשלתיים בישראל11 בתי חולים כלליים ממשלתיים132 שבהם כ - 8,000 מיטות אשפוז. במטבח הראשי בכל בית חולים מבשלים את כל מנות האוכל הנדרשות ., ולכל מאושפז מסופקות שלוש ארוחות ביום .הרכב המנות בבתי החולים נקבע תוך הקפדה על שיקולי תזונה בריאה ומאוזנת בביקורת נמצא כי בבתי החולים הממשלתיים לא נעשתה מדידה או הערכה של כמות עודפי המזון במטבחים. באשר לאפשרות חלוקת מנות מזון עודפות, מסר המהנדס הראשי ה ארצי לבריאות __________________ 131 .לא כולל אוכל לעצורים 132 בסך הכול בישראל כ - 370 מוסדות אשפוז ממשלתיים, ציבוריים ופרטיים )כ- 200 מהם מוסדות סיעוד .(פרטיים 222 דוח שנתי65ג :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 הסביבה במשרד הבריאות כי מספר מנות האוכל הנדרשות ידוע לבתי החולים מראש ולכן לא ,נשארים עודפים רבים. הוא הוסיף כי אם בית חולים ירצה להעביר מזון לנזקקים ישירות מהמטבח .הוא יצטרך להשקיע בהרחבת המטבח ולהיערך לאספקת מזון מחוץ לבית החולים ÏÈÚÏ ¯ÂÓ‡‰Ó ÌÈ٘ȉ· ‰„ÚÒ‰ È˙Â¯È˘ ̉· ÌÈÓÈȘ˘ ÌÈ·¯ ÌÈȯ·Ȉ ˙„ÒÂÓ· ÈÎ ‰ÏÂÚ ‰„È„Ó Ôȇ ,ÌÈÈ ÂˆÈÁ ‰„ÚÒ‰ È Ï·˜ ˙ÂÚˆÓ‡· ̇ ÌÓˆÚ ˙„ÒÂÓ‰ ˙ÏÚÙ‰· ̇ ,ÌȯÎÈ ˙ÂÒ Ï ÈÏ· ‰Ù˘‡Ï ÌȘ¯Ê ÌÈÙ„ÂÚ‰ ˙È·¯Ó ,̉ȯÁ‡ ‰¯˜·Â ÌȯˆÂ ‰ ÔÂÊÓ‰ ÈÙ„ÂÚ Ï˘ „ÒÂÓ Ïη ÈÎ ‡ˆÓ „ÂÚ .ÌȘ˜Ê ˙·ÂËÏ Ì¯È·Ú‰Ï ÌÈ‚‰Â ÌȯÂÓ‡‰ ˙„ÒÂÓ‰Ó È¯Â·Èˆ ÔÈ· Ì‚ ÈΠ;ÌÈÙ„ÂÚ· ÏÂÙÈËÏ ÌÈω ÂÚ·˜ ˙„ÒÂÓ‰Ó ˜ÏÁ· ˜¯ ÈÎ ;ÔÂÊÓ‰ ÈÙ„ÂÚ· ˙¯Á‡ .ÏÚÂÙ· ÚˆÂ·Ó Â È‡ ̘ÏÁ ‰Ï„‚ ˙ ¢ ˘È ÂÚ·˜ ˘ ÌÈω ‰ ÌÈÏ„‚ ÌÈ٘ȉ· ‰„ÚÒ‰ È˙Â¯È˘ ÌȘÙÒÓ‰ ÌÈȯ·Ȉ ÌÈÙ‚ ÏÚ ,‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï ,Ò"·˘ ,Ï"‰ˆ ÂÓÎ ˙‡ ÛË¢ ÔÙ‡· ¯Ë Ï ,ÌÈÈ˙Ï˘ÓÓ‰ ÌÈÏÂÁ‰ È˙·Â χ¯˘È ˙¯Ë˘Ó ÌÈȇ¯‰ ÔÂÊÓ‰ ÈÙ„ÂÚ ˙‡ .¯˘Ù‡‰ ÏÎÎ ÔÓˆÓˆÏ ‰¯ËÓ· Ì‰Ï˘ ÔÂÊÓ‰ ÈÙ„ÂÚ ˙ÂÈÂÓΠ̯‚‰ ˙ ÓÈ‰Ó ˙‡ ÁÈË·È˘ ,¯„ÂÒÓ Ï‰Â ÈÙ ÏÚ ÌȘ˜Ê Ï ¯È·Ú‰Ï ȇ¯‰ ÔÓ Ï·ÓÏ ÈÙÂ‚Ï ÚÈÈÒÈ ˙‡ȯ·‰ „¯˘Ó˘ ȇ¯‰ ÔÓ .ÔÂÊÓ‰ ˙ÂÁÈË· ˙‡Â Ï·˜Ó‰ Ì˙‡ Íȯ„È ‰Ï‡ Ì .ÌȘ˜Ê Ï ‰¯·Ú‰Ï Ô˙È ¯˙ ‰ ÔÂÊÓ‰Ó ‰Ó Ï·ÓÏ È‡¯ ÔÂÊÓ ˙˜È¯Ê Ú ÓÏ „ˆÈÎ רכש מוצרים ידידותיים לסביבה התקשרות של גופים ממשלתיים לקבלת שירותי הסעדה חיצוניים נעשית על פי מכרזים שמפרסמים הגופים עצמם, שמפרסם החשב הכללי במשרד האוצר )להלן - "החשכ ל( או שמוציא משרד הביטחון )בהתקשרויות של צה"ל(. בהסכמים עם חברות ההסעדה מפורטים התנאים לגבי כמויות .המזון, סוגו, איכותו, בטיחותו, אופן הגשתו וכיו"ב בדצמבר2009 אושרה החלטת הממשלה "ממשלה ירוקה - "ייעול התפעול של משרדי הממשלה133 )להלן - החלטת ממשלה ירוקה(. הח לטת ממשלה זו הציבה למשרדי הממשלה יעדים לחיסכון במים, בחשמל, בנייר, בבקבוקים ובפחיות וכן להרחבת השימוש בחומרים ממוחזרים. בספטמבר 2012 פורסם תיקון להחלטה אשר הוסיף, בין היתר, את הדרישה ממשרדי הממשלה לרכוש מוצרים ושירותים ידידותיים לסביבה וניתנים למיחזור באמצ עות "מכרז ירוק" שיוכן במשרד להג" ס בשיתוף עם החשכ"ל ובאישורו134 . מהמשרד להג" ס נמסר למשרד מבקר המדינה כי מאז החלט ת ממשלה ירוקה המשרד פועל בש יתוף עם מ י נהל הרכש בחשכ"ל להטמע ת אמות מידה המיטיבות עם הסביבה במכרזים .ממשלתיים המשרד ציין כי לא מן הנמנע שמכרזים לקבלת שירותי הסעדה לגופים ציבוריים יפורסמו אף הם ,כמכרזים ירוקים, באופן שחברות ההסעדה יידרשו לנהוג על פי אמות מידה המיטיבות עם הסביבה בין היתר גם מבחינת הטיפול בעודפי מזון - על ידי הפחתת עודפים, על ידי העברה לנזקקים .ובאמצעות מיחזור __________________ 133 'החלטה מס1057 מתאריך13.12.09 . 134 'החלטה מס5090 מתאריך2.9.12 . אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות 223 :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 Á‰ ÏÚ ,‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï ‚‰Ï „¯˘Ó‰ ÌÚ ˙ˆÚÈÈ˙‰· ,Ï"΢ " ˙‡ ÔÂÁ·Ï ,Ò ˙¯·Á ÌÚ ÌÈȯ·Ȉ ÌÈÙ‚ Ï˘ ˙¯˘˜˙‰‰ ÈÊÂÁ·Â ‰Ï˘ÓÓ‰ ÈʯÎÓ· ·Èˆ‰Ï ˙¯˘Ù‡‰ ˙ÚÈ Ó Ô‚Π,‰·È·ÒÏ ˙ÂÈ˙Â„È„È ‰„ÈÓ ˙ÂÓ‡ ıÓ‡Ï ˙¯·Á‰ ˙‡ ·ÈÈÁÈ˘ Ìȇ ˙ ‰„ÚÒ‰ ÌÈÙ„ÂÚ Ï˘ È·ËÈÓ ÏÂˆÈ Â ÔÂÊÓ Ê·ʷ 135 ÌÚ ˙Âȯ˘˜˙‰· ÏÂÏÎÏ Ï˜˘Ï Ì‚ ȇ¯ . ˙¯·Á‰ .ÌȘ˜Ê Ï ÔÂÊÓ ÈÙ„ÂÚ ¯È·Ú‰Ï „ˆÈÎ Ô˙‡ ˙ÂÁ Ó‰ ˙‡¯Â‰ תרומת עודפי מזון על ידי יצרני מזון ועל ידי ספקים פרטיים מרבית עודפי המזון הראויים למאכל, ששוויים מוערך במיליארדי ש"ח, נוצרת אצל יצרני המזון ,הגדולים וברשתות השיווק, במלונות, באולמות האירועים בשירותי ההסעדה ובמסעדות136 . עם המזון המתאים לתרומה נמנים מוצרים שאריזתם נפגמה, מוצרים שתוקפם עומד לפוג )לרבות .מאפים טריים(, מוצרים שהוחזרו, מנות מזון שבושלו ולא הוגשו, ועוד ישנם גופים פרטיים רבים, וביניהם יצרני מזון גדולים, רשתות שיווק ומלונות, שנוהגים דרך קבע לתרום עודפים, בין היתר משיקולים של תדמית ציבורית, של אחריות תאגידית ושל חיסכון .בהוצאות טיפול בפסולת לדוגמה, עמותת לקט מסרה כי זה שנים אחדות מתקיים שיתוף פעולה הדוק בינה לבין רשת מלונות גדולה לאיסוף עודפי מזון מבתי המלון של הרשת ברחבי הארץ. בשנת2014 ערכה העמותה ניסוי מוצלח להצלת מזון ממלונות הרשת באילת ולשינועם לנזקקים באזור הדרום. על פי תוצאות הניסוי מעריכה לקט כי בשנה הקרובה ייאספו מבתי המלון ברשת כ- 260,000 ארוחות מבושלות, שיועברו מדי יום לכ - 1,000 .נזקקים העמותה ציינה כי פניותיה לרשתות אחרות ולמלונ ות רבים אחרים במטרה לרתום אותם לתרומת עודפי מזון נענו בסירוב, בעיקר מחשש להפרת הוראות משרד הבריאות לגבי תרומת שאריות מזון .ומחשש מתביעות משפטיות עקב הרעלת מזון ארגון לתת, האוסף מדי שנה מזון בשווי עשרות מיליוני ש"ח בעיקר מתעשיית המזון, מסר למשרד מבקר המדינ ה כי הוא עובד בשיתוף פעולה עם כל יצרניות המזון הגדולות. לדבריו, מניסיונו ככל שחברת המזון מתקדמת יותר בתפיסת האחריות התאגידית שלה ובמודעות לקיימות, כך גדלה מידת .נכונותה לתרום מזון לקהילה ואף להשקיע בכך משאבים ‚‰Ó ˜ÏÁ ˙ ÂÎ ˙¯ÓÏ ÈÎ ÔÈÈˆÓ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ·Â¯ ,ÔÂÊÓ Ì¯˙Ï ÌÈÈ˯ى ÌÈÙ ÌÈ Â‚¯‡‰ .˙ÏÂÒÙ‰ ˙ Óˉ ȯ˙‡Ï ‰Ù˘‡Ï Âί„ ‡ˆÂÓ ÔÈÈ„Ú Ï·ÓÏ È‡¯‰ Û„ÂÚ‰ ÔÂÊÓ‰ ÏȈ‰Ï ÌÈÁÈÏˆÓ Ì‰ ÈÎ ÌÈÎȯÚÓ ÔÂÊÓ ˙ψ‰· ÌȘÒÂÚ‰ 10% ‰Ïˆ‰Ï Ô˙È ‰ ÔÂÊÓ‰Ó „·Ï· „¯˘Ó‰ ÏÚ È˙ ÂÊ˙ ÔÂÁËÈ·Ï ‰ˆÚÂÓ‰ ÏÚ ,‰Á¯‰ „¯˘Ó ÏÚ .ÌȘÙÒ‰Ó ÔÂÊÓ‰ È ¯ˆÈÓ ‚‰Ï " ÛÒ ÔÂÊÓ Ï˘ Â˙¯·Ú‰ ˙‡ ÌÈÚ ÂÓ‰ ÌÈÓÒÁ ¯ÈÒ‰Ï ÏÂÚÙÏ ,‰Ê ÔÈÈ ÚÏ Ì˙Ú„ ˙˙Ï Ò .ÌȘ˜Ê Ï __________________ 135 ראו להלן בפרק .""טיפול בעודפי מזון לפי מדרג עדיפויות 136 ראו לעיל נתוני פסולת מזון בפרק "אבדן מזון- ."נתונים עולמיים ומקומיים 224 דוח שנתי65ג :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 חסמים ותמריצים לתרומת מזון ÌÈ Â˘ ÌÈÏÂ˜È˘Ó ‰˙‡ ÌÈÏÈ·‚Ó Â‡ Û„ÂÚ ÔÂÊÓ ˙Ó¯˙Ó ÌÈÚ Ó ÌÈ·¯ ÌÈÙ‚ - ,ÌÈÈËÙ˘Ó Á‡Â ÌÈÈÏÎÏÎ ÌȈȯÓ˙ ˙ÚÈ·˜Â ÔÂÊÓ ˙Ó¯˙Ï ÌÈÓÒÁ‰ ˙¯Ò‰ .ÌȯÁ‡ ‡ ÌÈÈÏÎÏÎ Ìȯ .ÌȘ˜Ê Ï ÂÓ¯˙ÈÈ ÂψÂÈ˘ ˙ÂÈÂÓΉ ˙‡ ˙È˙ÂÚÓ˘Ó ÏÈ„‚‰Ï ˙ÂÈÂ˘Ú חסמים משפטיים ורגולטוריים ˙ È Ë Ù ˘ Ó ˙ Â È ¯ Á ‡ גופים רבים נמנעים מתרומת המזון העודף שלהם מחשש לתביעה משפטית מצד מקבל המזון. מרגע שהמזון יוצא מחזקתם קיים חשש שהוא לא יטופל כראוי, יתקלקל ויגרום נזק ברי אותי לאדם שיצרוך אותו. גם כאשר העמותה שבאמצעותה מועבר המזון מתחייבת בכתב כלפי ספק המזון .שהיא מסירה ממנו כל אחריות משפטית, במקרים רבים אין בכך כדי להניח את דעתו מדינות מספר בעולם אימצו חקיקה הפוטרת תורמי מזון מאחריות פלילית ואזרחית היה והמזון הסב ,נזק לאדם בתנאי שנתרם בתום לב. בארה"ב נחקק ב- 1966 "חוק השומרוני הטוב" לתרומת מזון ) The American Good Samaritan Food Donation Act ( 137 , הקובע כי תורמי המזון לא יישאו באחריות פלילית או אזרחית עקב תרומתם, אלא במקרים של רשלנות ושל התנהגות בלתי הולמת במכוון, ובלבד שהמזון עמד בכל הסטנדרטים החוקיים. חוק זה נתמך כעת על ידי חוק פדרלי לתרומת מזון מ - 2008 138 , המעודד את פעילותם של הבנקים למזון )ארגונים ללא כוונת רווח הקולטים מזון ממקורות שונים לצורך חלוקתו לנזקקים( ושל עמותות הסיוע שאוספות מזון לחלוקה לנזקקים, בכך שהוא חוזר ופוטר את התורמים מאחריות. חקיקה דומה ניתן למצוא גם בדין .האוסטרלי, הקנדי והאיטלקי בעבר הוגשו לכנסת כמה הצעות חוק המבקשות לפטור תורם מזון מאחריות אזרחית ופלילית לנזק שייגרם עקב תרומת המזון139 . משרד המשפטים מסר למשרד מבקר המדינה כי הוא מתנגד עקרונית למתן פטור מאחריות פלילית או אזרחית למגזרים מסוימים, וכי תרומות מזון פטורות עלולות להוביל לפגיעה בנזקקים שאליהם מועבר המזון. משרד המשפטים סבור כי תרומה שתינתן על פי ההנחיות והנהלים תבטיח את בריאותם של ,הנזקקים ובה בעת סביר להניח שעל פי הדין הקיים יהיו התורמים מוגנים מאחריות פלילית . הוא הוסיף כי אין חולק על כך שראוי לעודד תרומת מזון לנזקקים ולמנוע אבדן מזון שניתן לעשות בו שימוש מועיל, אך לגישתו נכון למצוא דרכים אחרות לכך, למשל לקבוע בשיתוף עם .גורמי מקצוע בתחומי המזון והבריאות הנחיות ונהלים שינחו את פעולת הגופים תורמי המזון __________________ 137 Bill Emerson Good Samaritan Food Donation Act, 42 U.S.C. § 1791 138 The Federal Food Donation Act, 2008 . 139 הצעת חוק שליחי מצווה, התשס"ז - 2007 /)פ2461/17(; הצעת חוק שליחי מצווה, התשס"ז- 2007 /)פ2769/17(; הצעת חוק שליחי מצווה, התשס"ט - 2009 /)פ79/18 ( ולאחרונה הצעת חוק עידוד הצלת מזון, התשע"ג- 2013 /)פ2847/19 .( אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות 225 :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 ˙‡ ˙˙Ï È˙ ÂÊ˙ ÔÂÁËÈ·Ï ‰ˆÚÂÓ‰ ÏÚ ‰Á¯‰ „¯˘Ó ÏÚ ,‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï ˘˘ÁÓ ÔÂÊÓ Ï˘ ÌÈÙ„ÂÚ Ì¯˙Ï ÌÈ Â˘ ÌÈÙÂ‚Ó ÌÈÚ ÂÓ‰ ÌÈÈËÙ˘Ó ÌÈË·È‰Ï ˙Ú„‰ ÔÂÊÓ‰ ÌÂÁ˙· ÌÈω ˙ÚÈ·˜Ï ¯˘‡· ÌÈËÙ˘Ó‰ „¯˘Ó ˙Úˆ‰ ˙‡ Ì‚ ÔÂÁ·Ï ,˙ÂÚÈ·˙Ï ‰· .ÔÂÊÓ‰ ÈÓ¯Â˙ ÌÈÙ‚‰ ˙ÏÂÚÙ ˙‡ ÂÁ È˘ ,˙‡ȯ·‰Â ÌÈÙÂ‚Ï ¯È‰·‰Ï Û‡ Ô˙È Âχ ˙ÂÈÁ ÂÏÚÙÈ Ì‡ Ì„ˆÏ „ÂÓÚÏ ˙ÂÈ¢ډ ˙ ‚‰‰ ˙‡ ‰Ê ÏÏη ,ÌÈÈËÙ˘Ó‰ ÌÈ˷ȉ‰ ˙‡ ÌÈÓ¯Â˙‰ ˙‡  ÈË˜È Â‡ ¯ÈÒÈ ¯˘‡ ˙ ¢ ‰ÏÂÚÙ Èί„ ÔÂÁ·Ï ‡ÂÙ‡ ÚˆÂÓ .ÌÈω Ì˙Â‡Ï Ì‡˙‰· ËÙ˘Ó‰ „¯˘Ó ˙ÂÈ È„Ó ÌÚ „Á‡ ‰ ˜· ÂÏÚÈ ,‡ÒÈ‚ „ÁÓ ,‰Ê ÌÂÁ˙· ¯ÂӇΠÌÈȘ‰ ÌÒÁ‰ ÌÈ .‡ÒÈ‚ Í„È‡Ó ,Â˙·Â˘˙Ó ‰ÏÂÚ˘ ÈÙÎ ‰ ‚  ٠˙ È Î È ¯ ‡ ˙ כפי שפורט לעיל140 , התאריך המסומן על המזון מהווה לעתים קרובות את הסיבה היחידה להשלכתו לאשפה, גם אם עדיין הנו בטוח לחלוטין וטוב למאכל. תאריכי התפוגה הם גם חסם משמעותי .לתרומה של המזון, מחשש לקלקולו ,"מנגד, כאשר מדובר במזון שמטבעו אינו נוטה להתקלקל ושמסומן במילים "עדיף להשתמש לפני הסרתו ממדפי המרכולים, הנעשית בדרך כלל לפחות חודש לפני התאריך המסומן, דווקא מהווה .הזדמנות לתרמו לנזקקים ארגון לתת מסר למשרד מבקר המדינה כי כל יום שהמזון עומד לפוג מתוקפו הו א קריטי. מדיניות ,הארגון היא שהמזון המוצל ייצרך על ידי המשפחות הנזקקות עד המועד המוטבע על המוצר המציין את תום תקופת התוקף שלו, ולכן נקבע טווח מזערי של שלושה ימי תוקף לקבלת מוצרים כתרומה. הארגון ציין כי עקב היעדר תמריצים או אסדרה בנושא, מפעלי מזון מחזיקים ל עתים כמויות ניכרות של מוצרים שתוקפם עומד לפוג, ואף שברי להם שהמוצרים לא יימכרו, אין הם .תורמים אותם אלא מחכים עד ל"רגע האחרון" ובכך מונעים את האפשרות להעבירם לנזקקים חברה המייצרת מזון לפרות מעודפי ייצור וממוצרים פגי תוקף שהיא מקבלת מיצרניות המזון ,הגדולות מסרה למשרד מבקר המדינה כי בין המוצרים שהיא מקבלת ישנם רבים שעדיין בתוקף .וטובים למאכל אדם בארה"ב, מוצרי מזון מרשתות שיווק שתוקפם פג או שניזוקו, ונחשבים לכאלה שלא ניתן למכור ") unsaleables "(, נשלחים למרכזי מכירה מחדש - Reclamation Centers141 ,. מוצרים אלה לאח ר מיון, נמכרים לבנקים למזון או לגורמים אחרים המצילים מזון, במחצית ממחירם. מינהל ) המזון והתרופות האמריקאי) FDA אינו אוסר לשווק מזון שפג תוקפו, ובלבד שהמזון ראוי לצריכה142 . ˜ÏÁÎ ,ÔÂÁ·Ï È˙ ÂÊ˙ ÔÂÁËÈ·Ï ‰ˆÚÂӉ ‰Á¯‰ „¯˘Ó ÏÚ ,‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï ÎÈÓ˙Ï ˙È Î˙‰Ó ‰‚ÂÙ˙‰ Íȯ‡˙Ï Ìȷ¯˜‰ ÔÂÊÓ È¯ˆÂÓ ˙Ó¯˙Ï ˙Âȯ˘Ù‡ ,ÔÂÊÓ ˙ψ‰· ‰ ÌÈ·Âˢ ÌȯˆÂÓ Â‡ Ì‰Ï˘ Ï·ÓÏ ¯Á‡Ï Û‡ Íȯ‡˙‰ ıÏÓÂÓ‰ ˘ÂÓÈ˘Ï .̉· __________________ 140 ראו בפרק "תוקף מזון - ."תאריכי תפוגה והנחיות אחסון 141 :ראו Forbes, 1.6.12 ,http://onforb.es/y8CKpj 142 :ראו www.fda.gov/aboutfda/transparency/basics/ucm210073.htm 226 דוח שנתי65ג :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 תמריצים לתרומת מזון תמריצים ממשלתיים מסוגים שונים, בעיקר כלכליים, הוכחו בארץ ובעולם כיעילים ביותר לכיוון התנהגותם של ארגונים ושל אנ שים פרטיים. להלן דוגמאות לתמריצים אפשריים לעידוד תרומת :מזון על ידי גופים המייצרים מזון או מספקים אותו : Ò Ó ˙  · Ë ‰ בישראל דיני המס מאפשרים זיכוי במס עבור תרומה לארגון ציבורי מוכר לעניין ,זה. דינים אלה חלים גם על תרומת מזון כך שבתרומה למוסד המוכר לצורך כך על ידי רשות המסים 35% משווי המזון שנתרם מוכר לצורכי מס143 . בארה"ב, כדי לעודד תרומות על ידי חברות, ובכלל זה תרומות של מזון, נקבע ב- 1976 בחוק144 כי הזיכוי במס יהיה עד50% משוויו המוערך של המזון הנתרם, אך לא יותר מפי שניים מהעלות הבסיסית שלו145 . מדינת קליפורניה חוקקה חוק המעניק לחקלאים זיכוי במס על תרומת עודפי תוצרת חקלאית לבנקים למזון )ובכך הצטרפה למדינות אריזונה, אורגון וקולו(רדו146 . עמותת לקט מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי זיכוי המס הכללי לתרומות הנוהג בישראל אינו מהווה תמריץ לתרומת מזון, בין היתר בשל תחולתו רק כשהתורם נמצא ברווח, בשל היותו כפוף לטווח מוגבל של שווי שנקבע בחוק ובשל החובה להוציא חשבונית ולהיות מחויב במע"מ עבור .התרומה : ‰ Ó Ë ‰ Ï Ë È ‰ מאז2007 .מושת בישראל היטל על הטמנת פסולת, ששיעוריו גדלים מדי שנה על פי החוק147 ,, היטל ההטמנה חל על מפעיל האתר לסילוק פסולת, על פי רוב הרשות המקומית אולם יש רשויות מקומיות הגובות היטלי הטמנה מיצרני פסולת גדולים בתחומן, כמו רשתות השיווק הגדולות. העלאת היטלי ההטמנה המושתים על יצרנים גדולים של פסולת מזון, עשויה להגביר את העניין שלהם לתרום עודפי מזון או לעשות בהם שימוש מועיל אחר במקום לשלחו .להטמנה : Ô Â Ê Ó Ì È Ó ¯  ˙ ‰ Ì È ˜ Ò Ú Ï " ˜  ¯ È Â ˙ " תו ירוק מוענק בשיתוף של מכון התקנים עם המשרד להג"ס למוצרים או ל שירותים שפגיעתם בסביבה פחותה. התו הירוק מהווה עבור היצרן או עבור נותן השירות יתרון שיווקי על פני מתחריו ומהווה אישור נטול - פניות שהמוצר או השירות אכן ""ידידותי לסביבה148 . הענקת תו ירוק או תו ייחודי כמו "תו מציל מזון" לעסקים התורמים מזון לנזקקים, כחלק ממכלול פ עולות לצמצום כמויות פסולת המזון הנשלחות להטמנה, עשויה להגדיל את תרומות המזון מהמגזר העסקי149 . " ˜  ¯ È " È Â ˘ È ¯ Ó ˜ Ï Á Î Ô Â Ê Ó È Ù „ Â Ú · ‰ · È · Ò Ï È ˙  „ È „ È Ï Â Ù È Ë : ‰ È È ˘ Ú ˙ Ï · Ï Â ˘ Ó ביוני2013 הכריז המשרד להג" ס על המיזם "חוק רישוי ירוק", פרי עבודה משותפת של מדינת ישראל והאיחוד האירופי, ליצירת היתר משולב אחד לתעשייה שיפשט __________________ 143 סעיף46 לפקודת מס הכנסה ]נוסח חדש[; "נוהל בדיקה וכללים לקביעת התרת זיכוי ממס בגין תרומה למוסד ציבורי עפ"י סעיף46 לפקודת מס הכנסה", הוראת ביצוע 3/2001 של נציבות מס הכנסה ומיסוי מקרקעין מפברואר2001 . 144 Section 170 of the Internal Revenue Code, 1976 . 145 בקנדה הוגשה לקונגרס הצעה דומה שהסתמכה על כך שבארה"ב, הודות לתמריצי מס, כמעט הוכפלו תרומות המזון בשנים2005-2008 - הן במספר החברות התורמות והן בכמו .ת שנתרמה בשנה Food Banks Canada, Stimulating Canada's Charitable Food Donations, January 2011. 146 NRDC ', עמ18 . 147 חוק שמירת הניקיון, התשמ"ד - 1984 , סעיף11 .א 148 ,אתר האינטרנט של מכון התקנים22.10.14 . www.sii.org.il/605-1669-he/SII.aspx . 149 ראש רשות מקומית בבלגיה התנה מתן היתר סביבתי הנדרש למרכולים בתרומת עודפי המזון שלהם .לבנקים למזון. המהלך הגדיל משמעותית את כמויות התרומה לנזקקים אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות 227 :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 הליכי רישוי שנועדו להגן על הסביבה. דרישה ממפעלי מזון כתנאי לקבלת ההיתר להפחית פסולת .מזון, בין היתר באמצעות תרומת עודפים לנזקקים כעדיפות ראשונה, עשויה לעודד פעילות זו : È Ë ¯ Ë È ‡ Ì È Ù „ Â Ú Á Â Ï שיפור התקשורת בין הגופי ם שנוצרים בהם עודפים, לרבות חקלאים, מפעלי מזון, רשתות שיווק ומלונות, לבין עמותות סיוע ונזקקים, יכול להיעשות באמצעות אתר אינטרנט שיפורסמו בו העודפים שלא נמצא להם שימוש. במקביל ניתן לפרסם באתר מודעות .ביקוש למזון מצד עמותות ומצד נזקקים ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï „¯˘Ó‰ ,È˙ ÂÊ˙ ÔÂÁËÈ·Ï ‰ˆÚÂÓ‰ ,‰Á¯‰ „¯˘Ó˘ ȇ¯ , ‚‰Ï " ,ÔÂÊÓ ˙Ó¯˙Ï ÌÈ Â˘ ÌȈȯÓ˙ ,ÂÓÂÁ˙· „Á‡ ÏÎ ,Ì„˜‰·  Á·È ¯ˆÂ‡‰ „¯˘ÓÂ Ò ÂÓÎ .ÌÈÓȇ˙Ó Â‡ˆÓÈÈ˘ ÌȈȯÓ˙‰ Ì¢ÈÈÏ ˙ÂÏÂÚÙ Â˘ È ,ÏÈÚÏ ÌÈ˯ÂÙÓ‰ ‰Ï‡ ˙·¯Ï ¯‰ ÌÈӯ‚‰ ÌÚ ˙ˆÚÈÈ˙‰· ,È˙ ÂÊ˙ ÔÂÁËÈ·Ï ‰ˆÚÂÓ‰ ÈÎ ÚˆÂÓ ÔÎ ÏÚ ıÈÏÓ˙ ,ÌÈÈË ÂÂÏ .ÌÓ˘ÈÈÏ È„Î Ë˜ Ï ÌÈ Â˘‰ ÌÈӯ‚‰ ÏÚ˘ ˙ÂÏÂÚÙ‰ ÏÚ ÌȈȯÓ˙‰ משרד האוצר מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי הדרך המועילה ביותר לדעתו לטפל בנושא היא טיפול בחסמים המינהלתיים והביורוקרטיים לצמצום אבדן המזון, ולא באמצעות שימוש בכלים מסוימים אשר ע לולים להביא לתוצאות שליליות כגון אבדן הכנסות למדינה והונאה. עם זאת, הוא סבור שהנושא ראוי להתייחסות מערכתית כאמור בדוח זה ואינו מתנגד להקמת צוות אשר .יבחן בצורה מקצועית ומעמיקה את הפתרונות האפשריים השונים המועצה לביטחון תזונתי מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי אף שתקציבה טרם אושר כאמור, היא ממשיכה בעבודתה ומסייעת לשיתופי פעולה ולהסרת חסמים שיעודדו הצלת מזון. עוד ציינה המועצה בתשובתה כי היא חותרת למנוע מצב של תזונה בלתי מאוזנת, בפרט בקרב אוכלוסיות חלשות, עקב חלוקה של עודפי מזון ללא הקפדה על הרכבם ועל איכותם מ ההיבט .הבריאותי בהתייחס לטיפול המערכתי באבדן מזון, מסרה המועצה כי לדעתה היא הגוף המתאים להוביל את הנושא כחלק מהתכנית הלאומית שלה להצלת מזון, ובזכות הרכב המועצה הכולל נציגים של משרדי ממשלה ושל גופי ציבור שונים. לשיטתה, בעזרת תקציב מתאים והוספת נציגים ממשרדי ם רלוונטיים נוספים כמו הגנת הסביבה והחינוך, היא מסוגלת לעמוד במשימה - אשר לשמה הוקמה .ובה כבר החלה למעשה טיפול בעודפי מזון לפי מדרג עדיפויות ·¯ ·‡˘Ó ‡Â‰ ÔÂÊÓ - Ï·ÓÏ È‡¯ ‡Â‰ „ÂÚ ÏÎ .˙È·¯Ó‰ ˙ÂÏÈÚÈ· ÂίˆÏ ¯ˆÈÈÏ ˘È˘ Í¯Ú ÏÚ ÌÈ˘ÂÓÈ˘ Ô‚ÓÏ Âψ Ï ·ËÂÓ ,Ì„‡ Ï·ÓÏ È‡¯  ȇ˘ Ú‚¯Ó .ÍÎÏ Âψ Ï ˘È ,Ì„‡ È · .˙È˙¯·Á ˙ÈÏÎÏÎ ˙ÏÚÂ˙ Ï˘ ‚¯„Ó ÈÙ 228 דוח שנתי65ג :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 מדרג הטיפול בעודפי מזון מדיניות המשרד להג"ס היא כאמור להפוך את ה פסולת ממטרד למשאב על ידי הפחתת היווצרות העודפים מלכתחילה, על ידי שימוש חוזר ובאמצעות מיחזור150 . בתרשים שלהלן מוצג המדרג שקבע המשרד להגנת הסביבה האמריקני למניעת בזבוז מזון ולניצול מיטבי שלו )להלן- מדרג :(הטיפול בעודפי מזון תרשים5 המדרג האמריקני לטיפול בעוד פי מזון מדרג זה נועד לשמש את כל הגורמים המייצרים עודפי מזון, לרבות חקלאים, בתי אריזה, מפעלי מזון, רשתות שיווק, גופים ציבוריים, חברות הסעדה, מלונות, מסעדות ומשקי בית המעוניינים .לייעל את השימוש שלהם במזון ובעודפי מזון ובכך לחסוך בעלויות ולתרום לקהילה ולסביבה המשרד להגנת הסביבה האמריקני הוסיף לצד מדרג זה עצות שימושיות לארגונים המעוניינים :להפחית את בזבוז המזון 1. Ì È Â ˙ Â Ù Ò ‡ Â Ô Â Ê Ó ‰ È Ù „ Â Ú ˙ Â Ó Î ˙ ‡ Â Î È ¯ Ú ‰ : לאחר איתור ראשוני של האפשרויות להפחתת עודפים, אספו נתונים על סוגי המזון הנזרק ועל כמויותיו. נתונים אלה יסייעו לכם לק בוע אם ניתן לצמצם את עודפי המזון על ידי הקטנת הזמנות או על ידי הפחתת הייצור, כמה מהמזון ניתן להעביר לנזקקים וכמה ניתן לנצל להאבסת בעלי חיים, לייצור .אנרגיה או כחומר דישון __________________ 150 .ראו לעיל בפרק המבוא אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות 229 :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 2. ˙ È Ù Ò Î ‰ ‡ ˆ  ‰ Ï Ì Î Ó ˆ Ú Â È Î ‰ : איסוף שאריות מזון, שינוען והפיכתן לדשן כרוכים בהוצאות. לשם כך נסו לשתף פעולה עם ארגונים שכנים. מכירת הקומפוסט משאריות המזון שלכם אף עשויה להניב לכם הכנסות151 . 3. Í ¯ „ Ï Â ‡ ˆ - פנו לארגונים ממשלתיים העוסקים בטיפול בפסולת ובמיחזור, לגורמים ברשות המקומית ואף לראש הרשות לשם קבלת תמיכה בתכנית וסיוע לה. הדרכת העובדים בארגון חי.ונית אף היא וניתן לשקול מתן תמריצים להשתתפות בתכנית ולהצלחתה 4. ¯ ˙ Â È · ˙ Â Ó È ‡ ˙ Ó ‰ Ô Â Ê Ó ‰ Ê Â · Ê · ˙ ˙ Á Ù ‰ Ï Ì È Î ¯ „ ‰ ˙ ‡  ¯ Á · : Ì Î ¯  · Ú השתמשו בנתונים שאספתם בשלב הראשוני של מדידת כמויות העודפים כדי .להחליט איזו אפשרות להפחתתם ולניצולם עדיפה עבורכם בהמשך מפרט המשרד כיצד מו :מלץ ליישם כל אחד משלבי המדרג ÌÈÙ„ÂÚ‰ ˙¯ˆÂÂȉ ̈ӈ ‰ÏÈÁ˙ÎÏÓ - ;להפחית את כמות עודפי המזון על פי המגמות שזוהו בבדיקהÌȘ˜Ê ˙Ï·‰ - ;לתרום מזון עודף העומד בדרישות של בטיחות ושל איכות לבנקים למזון, לבתי תמחוי ולמקלטים ÌÈÈÁ ÈÏÚ· ˙Ï·‰ - ליצור קשר עם חקלאים מקומיים, עם גני חיות או עם חברות המייצרות מזון ;לחיות משאריות מזון‰ÈÈ˘Ú˙· ÌÈ˘ÂÓÈ˘ - להשתמש בשמנים כחומרי גלם לייצור ביו - ,דיזל סבונים ומוצרים קוסמטיים, ולהשתמש בשאריות מזון ובשמנים לייצור ביו- ;גז וחומרי דישון ‰ÈˆËÒÂÙÓ˜ - להפוך שאריו ת מזון לדשן לקרקע, באמצעות פינוין לאתרים לייצור קומפוסט או על .ידי הקמת מתקן פרטי‰ Óˉ / ‰Ù¯˘ .יהיו המוצא האחרון לטיפול בפסולת דוגמה טובה לניהול משק מזון על פי העקרונות האמורים משמש אחד מבתי המלון הגדולים בחוף המערבי של ארה"ב152 . כדי לנצל את המזון באופן מרבי ולהשליך כמה שפחות פסולת, פועל המלון :בכמה דרכים ()א צמצום היווצרות העודפים - הזמנת מזון בעזרת תכנת מחשב, שאליה מזינים בסוף כל ארוחה כמה שאריות נותרו; התאמת סוג המזון והכמות הנדרשת להסעדתן של קבוצות גדולות תוך התחשבות בהרגל;י האכילה שלהן ובישול תוך כדי התקדמות האירוע ()ב האכלת נזקקים - כ- 10% ;מהמזון נתרם לארגון המעביר מזון לנזקקים ()ג מחזור השאריות שאינן ראויות למאכל - .המלון מעביר שאריות אלה לחברה שמייצרת מהן דשן טיפול לפי מדרג עדיפויות על ידי יצרני המזון וספקיו ב ,ישראל חלק מיצרני המזון ומהספקים פועל בדרכים שונות להפחתת עודפי המזון ולניצולם. לדוגמה מפעלי מזון מעבירים מוצרים שאינם ניתנים לשיווק )עקב תוקף שעומד לפוג, אריזה פגומה וכו'( הן לנזקקים והן לחברות המייצרות מהם מזון לבהמות. לפי נתוני אחת החברות המייצרת מזון ל ,בהמות מפעלי מזון מעבירים לה כל שנה כ - 100,000 .טונות מוצרים פסולים לשיווק יֹזמות לצמצום היווצרות העודפים מלכתחילה ניתן למצוא בכמה מרשתות השיווק. לדוגמה, הוזלה משמעותית של מוצרים שתוקפם עומד לפוג ושימוש במדבקות כדי למשוך את תשומת לב הקונים לכך, או העברתם למקרר או למדף נפרד המיועד למוצרים מוזלים. בתמונה להלן מוצר שסומן על ידי המרכול במל ים "הוזלה מיוחדת: תוקף קצר" ו"הוזל בכ - 50% ." __________________ 151 יש לציין שלפי המשרד להגנת הסביבה האמריקני, מכלול הפעולות להפחתת עודפי מזון ולניצולם משתלם כלכלית הוד ות לצמצום העלויות של פינוי הפסולת והטמנתה, לחיסכון באגרות הביוב .ובחשמל, להפחתה בהוצאות על רכישת מזון, לזיכוי במס על תרומות ולהכנסות ממכירת הקומפוסט 152 ראו הערה 113 . 230 דוח שנתי65ג :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 רשתות שיווק שונות, בעיקר באירופה ובארה"ב, החלו להגמיש את דרישותיהן לגבי צורת הפירות "והירקות ומראם, והן מוכרות בהוזלה כאלה שצורתם מעוותת )"כעורים- " uglies "( . רשת המרכולים השלישית בגודלה בצרפת יצאה ב- 2014 במסע "שיווק של פירות וירקות "כעורים במחיר נמוך ב- 30% , אשר לווה בהסברה לצרכנים כי פירות וירקות אלה אינם מזינים פחות. היא ייחדה להם אזור מכירה נפרד והציבה שלטים גדולים הקוראים לצרכנים לקנות אותם, ובכך למנוע את השמדתם ולחסוך כסף. היא גם העמידה בסניפים עמדות למכירת מרקים ומיצים סחוטים אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות 231 :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 שהוכנו מ"כעורים". הרשת דיווחה על היענות גדולה מצד הצרכנים, הסחורה נמכרה במהירות ומספר המבקרים בחנויות הרשת עלה ב - 24% בתוך יומיים153 . לפיFAO , הגמשת הסטנדרטים האסתטיים החמורים לפירות ולירקות, הן מצד המחוקק והן מצד הסיטונאים, ובנוסף שינוי הרגלי הצריכה של הציבור, יאפשרו צמצום משמעותי של בזבוז המזון ויקטינו את הפסדי החקלאים154 . בארה"ב ובבריטניה החלו רשתות שיווק לבשל מזון טרי שעומד לפוג תוקפו ולמכור ארוחות חמות במחיר מוזל; רשת מזון בספרד מאפשרת לצרכנים לקנות כל מוצר גם בכמויות מזעריות, לפי העי."קרון "קנה רק מה שצריך ולא מה שרוצים שתקנה התאחדות המלונות בישראל מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי המלונות בישראל רואים בכל תהליך שייעל את השימוש במזון ואת החיסכון בו תהליך חיוני ומבורך וישמחו להיות שותפים במהלך ציבורי שזו מטרתו. ההתאחדות ציינה כי גם בתח ום המלונאות הנושא מחייב טיפול במישורים שונים במקביל: חינוך של לקוחות תיירות הפנים לחיסכון במזון, הכשרה מקצועית לעובדים בתחום של שימור מזון ועידוד תרומת מזון וקומפוסטציה על ידי הסרת חסמים וקביעת .תמריצים בחוק אחת מרשתות השיווק הגדולות בישראל מסרה כי החלה במ הלך להעברת פסולת אורגנית מסניפי הרשת לאתרי קומפוסטציה. הרשת ציינה כי מכיוון שרק בחלק מהרשויות המקומיות יש תשתית להפרדה של פסולת אורגנית, אין ביכולתה ליישם את המהלך בכל הסניפים. הרשת הוסיפה ומסרה כי יש רשויות שהתחילו אמנם בתהליך להפרדת פסולת אך רק במשקי הבי .ת ולא בעסקים ‚‰Ï „¯˘Ó‰ ÈÎ ‡ˆÓ ˙¯Â˜È·· " ÌȯˆÈÈÓ‰ ÌÈÙÂ‚Ï ˙¢¯ÂÙÓ ˙ÂÈÁ ‰ ‰Î „Ú ıÈÙ‰ ‡Ï Ò ÔÂÊÓ ÈÙ„ÂÚ - „Á‡Î ÌÈÈ˯Ù ÌÈȯ·Ȉ - Û‡ ,˙ÂÈÂÙÈ„Ú ‚¯„Ó ÈÙÏ ÌÈÙ„ÂÚ· ÏÙËÏ „ˆÈÎ ÌÈÓÏ‚Ó ‰Ï‡Â ,˙ÂÓÈȘ‰ ˙ ¯˜Ú ÌÚ ÔÂÎÒÈÁ ˙ÂÏÚÈÈ˙‰ ¯ÂӇΠ·Ï˘Ó Ú·˜ ˘ ‚¯„Ó‰˘ ,‰¯·ÁÏ ‰‚‡„ ÌÎÂ˙· ‚‰Ï „¯˘ÓÏ ıÈÏÓÓ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó .‰ÏÎÏÎÏ ‰·È·ÒÏ " Ò ÌÏÂˆÈ Ï ÔÂÊÓ‰ ÈÙ„ÂÚ ÌÂˆÓˆÏ ‚¯„Ó ,È ˜È¯Ó‡‰ ‰·È·Ò‰ ˙ ‚‰Ï „¯˘ÓÏ ‰Ó„· ,ıÓ‡Ï .χ¯˘È· ÂÈ Î¯ˆÂ ÂȘÙÒ ,ÔÂÊÓ‰ È ¯ˆÈ ψ‡ Â˙ÚÓË‰Ï ÏÂÚÙÏ ,È·ËÈÓ‰ ‚‰Ï „¯˘Ó‰˘ Ì‚ ȇ¯‰ ÔÓ " ‰ ˙È Î˙ ˙‡ ˙ÂÓ˘ÈÈÓ‰ ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰ ˙‡ ‰Á È Ò ˙„¯Ù ˙È˙˘˙ ˙ Ή ÂÓ„˜È˘ ˙ÂÈÂÙÈ„Ú È¯„Ò Ú·˜Ï ,ÈÓ˜Ӊ ÔÂËÏ˘‰ ÊÎ¯Ó ˙ÂÚˆÓ‡· ,˙ÏÂÒÙ‰ ÈÏÚÙÓ ÂÓÎ ,ÔÂÊÓ ˙ÏÂÒÙ Ï˘ ÌÈÏ„‚‰ ÌÈ ¯ˆÈ‰ ψ‡ ˙È ‚¯Â‡ ˙ÏÂÒÙ ˙„¯Ù‰Ï ‰Óȇ˙Ó ‰„È„Ó ÈÙ ÏÚ ,Ϙ˘Ï Ì‚ „¯˘Ó‰ ÏÚ .˙„ÚÒÓ ÌÈÚ¯ȇ È ‚ ,˙ ÂÏÓ ,˜ÂÂÈ˘ ˙Â˙˘¯ ,ÔÂÊÓ ˙ÏÂÒÙ‰ ˙ÂÈÂÓÎ Ï˘ ‰Î¯Ú‰ ‡ „„ÂÚÏ ,‰Ï‡ ÌÈÓ¯Â‚Ó ÂÙÒ‡ÈÈ˘ ˙È ‚¯Â‡‰ ˙ÂÓÊ…È ¯ÂˆÈÈÏ .ÌÈȯÂʇ ÌÈ ˜˙Ó· ̇ ,˙ÏÂÒÙ‰ Ô¯ˆÈÏ ÌÈ„ÂÓˆ ÌÈÈÓÂ˜Ó ÌÈ ˜˙Ó· ̇ ,ËÒÂÙÓ˜ ‰È‚¯ ‡ המשרד להג" ס מסר למשרד מבקר המדינה כי הוא בעיצומה של הכנת מדריך למסעדות שכותרתו "עסקים מתחילים לחשוב ירוק - מדריך לבתי אוכל המעוניינים להפוך לידידותיים לסביבה ולחסוך עלויות", בשיתוף עם עיריית תל אביב - יפו. מטרת העירייה לעודד עסקים בעיר לקבל "תו עירוני ירוק", כדי להניע אותם לשינוי תודעתי והתנהגותי שייעל את תהליכי הרכש, העיבוד והצריכה של המזון, של המוצרים ושל האריזות, ושיביא לצמצו ם כמות הפסולת ולהחלפת תשתיות בזבזניות של " אנרגיה ומים. אחד הנושאים במדריך הוא ניהול ירוק: רכש, אחסון, צרכנות ופסולת - ניהול מחזור __________________ 153 :ראו http://grist.org/food/the-latest-french-fashion-eating-ugly-fruits-and-veggies 154 על פיFAO 2013 . 232 דוח שנתי65ג :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 חיים, מחומר גלם עד למוצר הסופי" , " אשר מאפשר להפחית את הבזבוז במקור, ע"י התייעלות המצמצמת את ייצור הפסולת ואת ההשפעות הסביבתיות שלה". עיריית תל-אביב - יפו מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי במסגרת הפרויקט האמור גם מופץ לעסקים מדריך אינטרנטי אשר מציע מגוון כלים לצמצום הפחת בעסק, כגון רכישת חומרי גלם מוכנים )למשל ירקות קפואים( וצמצום ההכנות של מזון בעסק, אשר במקרים רבים תורמים הן לרווחיות של העסק והן להפחתת איבוד ה.מזון עוד ציינה העירייה שהתו העירוני הירוק מכוון ל עסקים קטנים כגון מסעדות, בתי קפה, פאבים וכד,ומה שבהם איבודי המזון נמוכים ביחס ) למטבחים המוסדיים בתי מלון, בתי חולים, חברות הסעדה (ועוד , וכי בכוונתה לבחון בהמשך את האפשרות להרחיב את תחולת התו גם למגזרים אלו ולקבוע אמות מידה לצמצום ה איבוד של מזון .מוכן ‚‰Ï „¯˘Ó‰ Ï˘ ‰¯ÂÓ‡‰ ‰ÓÊȉ ˙‡ ·ÂÈÁ· ÔÈÈˆÓ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó " Ï˙ ˙ÈȯÈÚÂ Ò ·È·‡ - ¯ÂӇΠ,‰· ·Ï˘Ï ıÈÏÓÓ ÂÙÈ ÔΠÔÂÊÓ ÈÙ„ÂÚ· ÏÂÙÈËÏ ˙ÂÈÂÙÈ„Ú‰ ‚¯„Ó ˙‡ Ì‚ , ‚‰Ï „¯˘ÓÏ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ıÈÏÓÓ „ÂÚ .ÂÓ˘ÈÈÏ „ˆÈÎ ˙È˘ÚÓ ‰Î¯„‰ " ˙‡ ·ÈÁ¯‰Ï Ò .˙ÂÙÒ ˙ÂÈÓÂ˜Ó ˙ÂÈ¢¯Ï ‰ÓÊȉ מדרג עדיפויות ל טיפול בעודפי תוצרת חקלאית סעיף60 לחוק מועצת הצמחים אוסר כאמור השמדה של עודפי תוצרת אלא באישור שר החקלאות או מנכ"ל המשרד, וקובע כי האישור יינתן רק אם הללו ישוכנעו כי לא נמצא לעודפים שימוש לכל מטרה מועילה, לרבות תרומה. כלומר, החוק רואה בעודפי התוצרת משאב שיש לעשות בו שימוש מועיל בטר .ם מחליטים על השמדתו, ורואה בהשמדה את המוצא האחרון בשנים האחרונות הפתרון שנקטה כאמור מועצת הצמחים לפינוי עודפים ולהשמדה מרוכזת - לאחר מיצוי האפשרויות למכירת התוצרת לשווקים אחרים או לתעשייה - היה חלוקת התוצרת למאכל בהמות או השמדתה בשדה. החקלאים טיפלו בתוצר :ת העודפת כל אחד בדרך שמצא לנכון בתרומה לנזקקים, בהעברתה להאכלת בעלי חיים, על ידי השמדה בשדה בשיטות שונות )הפסקת השקיה, הפיכת הקרקע על היבול, ועוד(, ובפינוי לאתרי פסולת או שרפה. בהשמדות מטעמי כשרות .הפתרון הרווח הוא פינוי לאתרי פסולת יודגש כי פירות וירקות הנותרים בשטח הגידול מהווים מוקד משיכה לנגיפים ולמחלות, שעלולים לעבור לגידולים הבאים בחלקה, ועל כן עודפים הנותרים בחלקות הגידול מביאים לשימוש מוגבר בחומרי הדברה, ואילו שרפתם יוצרת פגעי ריח, עשן וזיהום אוויר, גוררת פליטה של חומרים רעילים ומסרטנים )כתוצאה משא ריות חומרי ההדברה( ומעמידה שטחים פתוחים בסכנה להתפשטות דלקות. יתרה מזו, ערמות לא מטופלות של פסולת צמחית עלולות להוות מקור לזיהום הצומח, מפגע אסתטי155 )לרבות מפגעי ריח וזבובים( וכן מקור מזון לבעלי חיים מזיקים לחקלאות ולאדם, ואילו הטמנת העודפים באתרי פסולת מגד ילה מן הסתם את היקף הפסולת המוטמנת ואת .כמות גזי החממה הנפלטת לאוויר __________________ 155 משרד החקלאות, המשרד להג" ,ס, מרכז המועצות האזוריות בישראל, התאחדות חקלאי ישראל הלמ"ס, "מדיניות ניהול וטיפול בתוצרי הלוואי )פסולות( בחקלאות", טיוטה ממאי2014 ', עמ19 . אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות 233 :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 ‚‰Ï „¯˘Ó‰Â ˙‡ϘÁ‰ „¯˘Ó ÈÎ ‡ˆÓ ˙¯Â˜È·· " „ˆÈÎ ÌȇϘÁÏ ˙ÂÈÁ ‰ ÂÓÒ¯Ù ‡Ï Ò .˙ÏÂÒÙÎ ˙¯„‚ÂÓ‰ ÂÊ ‡Ï ̄‡ Ï·ÓÏ ‰È‡¯‰ ÂÊ ‡Ï ,˙˜ÂÂ˘Ó ‡Ï‰ ˙¯ˆÂ˙‰ ÈÙ„ÂÚ· ÏÙËÏ ÙÏ ÌÈÎÙ‰ ÌÈ·¯ ˙˜¯È ˙¯ÈÙ ,ÍÎÓ ‰‡ˆÂ˙Î ÌÈÏÚÂ˙Ó Ì È‡Â ‰·È·ÒÏ ‰˜ÈÊÓ ˙ÏÂÒ ,ÂÊ ‰¯ËÓÏ ÌÈ˘Ó˘Ó Ì È‡ Ì„‡ È · ̉· ÏÈ·‰Ï ‰È‰ Ô˙È ˘ ‰Ï‡ :ÌȯÁ‡ ÌÈ˘ÂÓÈ˘Ï ,ÌÈÈÁ ÈÏÚ· ˙Ò·‡‰ ÂÓÎ ˙ÂÏÈÚÂÓ ˙¯ËÓÏ ÌÈ·˙Â Ó Ì È‡ Ì„‡ Ï·ÓÏ ÌÈȇ¯ Ì È‡˘ ‰Ï‡Â .Ô˘„ ¯ÂˆÈÈ ‰È‚¯ ‡ ¯ÂˆÈÈ ˙ˆÚÈÈ˙‰· ,˙‡ϘÁ‰ „¯˘Ó ÏÚ ÈÎ ¯ÈÚÓ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ‚‰Ï „¯˘Ó‰ ÌÚ " ÌÒ¯ÙÏ ,Ò ‰È‡¯ È˙Ï·‰Â ‰È‡¯‰ ,Ì‰Ï˘ ˙˜ÂÂ˘Ó ‡Ï‰ ˙¯ˆÂ˙‰ ÈÙ„ÂÚ· ÏÙËÏ „ˆÈÎ ÌȇϘÁÏ ˙ÂÈÁ ‰ ÌÈÏÈÚÂÓ ÌÈ˘ÂÓÈ˘ ÂȯÁ‡Ï ̄‡ È · ˙Ï·‰ ¢‡¯·˘ ˙ÂÈÂÙÈ„Ú ‚¯„Ó ÈÙ ÏÚ ,Ì„‡ Ï·ÓÏ ÌȯÁ‡ - ȯ˙‡· ‰ Óˉ Ô¯Á‡ ‡ˆÂÓÎ ˜¯Â ,Ô˘„ ¯ÂˆÈÈ ‰È‚¯ ‡ ¯ÂˆÈÈ ,ÌÈÈÁ ÈÏÚ· ˙Ò·‡‰ ÂÒÙ .˙Ï מדיניות הטיפול בתוצרי הלוואי בחקלאות המשרד להג"ס הקים עוד ב שנת1992 אגף לאגרואקולוגיה שמטרתו לצמצם את ההשפעות .השליליות של החקלאות על הסביבה באוקטובר2012 הוקם גם במשרד החקלאות אגף העוסק באגרואקולוגיה )האגף לאגרואקולוגיה וגידולי שדה(, מתוך הכרה בנזקי הלוואי של החקלאות וכדי .ליישם עקרונות של חקלאות משמרת סביבה בד בבד עם פעילות חקלאית כלכלית המשרד להג"ס עוסק מ- 1996 בטיפול בפסולת חקלאית על סוגיה השונים )פסולת מן החי, שאריות פלסטיק, גזם ועוד(, במסגרת תכניות אב בשיתוף עם המועצות האזוריות. בדוח מבקר המדינה "בנושא "הגנת הסביבה במרחב החקלאי156 , נמצא כי תכניות האב לטיפול בפסולת ולמ י חזורה לא יושמו. בדוח נכתב כי חלק ניכר מהפסולת החקלאית יכול להוות משאב כלכלי , היות ש מרבית הפסולת היא אורגנית ואפשר למחזר אותה כקומפוסט המשמש לדישון או להפקת ביו -גז, ואילו בשאריות צמחים אפשר להשתמש להאבסת בקר וצאן . בהתייחס ליעד המשרד להפיכת פסולת " ממטרד למשאב נקבע שם כי בפסולת החקלאית יש אפוא פוטנציאל מובהק להשגת יעד זה, ואי - ביצוען של תכניות האב לטיפול בפסולת ולמחזורה בידי מועצות אזוריות, בסיוע של המשרד ומשרד החקלאות, גורם לאי -ניצול של מ שאב מלבד הפגיעה בתנאים התברואיים בשטחים החקלאיים". בשנת2012, בעקבות דוח הביקורת האמור, החלו המשרד להג" ס ומשרד החקלאות לקדם במשותף מדיניות לטיפול בפסולת חקלאית. במאי2014 גובשה טיוטה משותפת לשני המשרדים, בשיתוף עם מרכז המועצות האזוריות בישראל, התאחדות חקל אי ישראל והלמ"ס, שכותרתה "מדיניות ניהול וטיפול בתוצרי הלוואי )פסולות( בחקלאות" )להלן- .(טיוטת מסמך המדיניות " :מטרות המדיניות הוגדרו בטיוטה כך מניעת מפגעים ומטרדים סביבתיים ;מפסולת חקלאית ;הגדלת כמות תוצרי הלוואי הממוחזרת הפחתת ה כמות המ סולקת להטמנה והפיכת ה למשאב ; יישום מיטבי של חומר אורגני בקרקעות החקלאיות ; ניצול תוצרי לוואי חקלאיים להפקת אנרגיה ירוקה ; .הסדרת שרשרת הטיפול בפסולת כולל פיקוח ואכיפה ÏÎ ˙‡Ê ÍÂ˙ ‰¯ÈÓ˘ ÏÚ ˙ÂÈÁ¯ ÈÙ Ú ¯ÂˆÈȉ ÌÈȇϘÁ‰ ÌÈ Â˘‰ (" )ההדגשה במקור. __________________ 156 ,מבקר המדינה È˙ ˘ Á„ 62 ‡ ) 2011 '(, עמ507 . 234 דוח שנתי65ג :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 פתרונות אפשריים לשאריות של ירקות ופירו ת בשטחי הגידול ובבתי האריזה שהוצעו בטיוטת מסמך המדיניות: הצנעה בשטח157 , שינוע למתקן טיפול אזורי, האבסת בעלי חיים ישירות או כתחמיץ, שינוע למתקני קומפוסטציה, שינוע למתקן אזורי להפקת אנרגיה והפקת חומרי גלם נוספים לתעשיות אחרות. בטיוטה צוינו גם עלויות מוערכות של .חלופות אלה בתשובתו למשרד מבקר המדינה הצביע מרכז המועצות האזוריות על שורה של קשיים וחסמים העומדים עדיין בפני הטיפול בפסולת חקלאית בישראל. הנושא מחייב לדעתו התייחסות לאומית רב- מערכתית, גיבוש מדיניות ארוכת טווח, הקצאת תקציבים ריאליים ליישום והסרת חסמים ביור .וקרטיים וסטטוטוריים ,‰¯·ÁÏ ˙ÏÚÂ˙ ÏÚ ÒÒ·Ӊ ıÏÓÂÓ ÌÈ˘ÂÓÈ˘ ‚¯„Ó ˙ÏÏÂÎ ‰ ȇ ˙ÂÈ È„Ó‰ ÍÓÒÓ ˙ËÂÈË ÏÂÙÈˉ ˙ÂÈÂÙÈ„Ú ‚¯„Ó ˙ӂ„Π,ÌȘ˜Ê Ï ‰ÈÈ¯Ë ˙¯ˆÂ˙ ˙ÈÈ Ù‰ ˙·¯Ï ,‰·È·ÒÏ ‰ÏÎÏÎÏ Â‡ ÌÈÙ„ÂÚ· ‚‰ Ï „ˆÈÎ ÌÈÏ„‚ÓÏ ˙ÂÈ˘ÚÓ ˙ÂÈÁ ‰ Ì‚ ‰· Ôȇ .È ˜È¯Ó‡‰ ÔÂÊÓ ÈÙ„ÂÚ· ˙Âȯ‡˘· ˘Â·È‚Ï ÌÈÙ˙¢‰ ÌÈӯ‚‰ ÏÚ ,‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï .̉ÈÁˢ· Ìȯ˙ ‰ ‚‰Ï „¯˘Ó‰Â ˙‡ϘÁ‰ „¯˘Ó Ì˘‡¯·Â ,ÍÓÒÓ‰ " Ì¯Ë ‰Ï‡ Ìȇ˘Â Ï Ì‚ Ì˙Ú„ ˙˙Ï ,Ò ÌÈÙ˙¢‰ ÌÈӯ‚‰ ÈÎ ÚˆÂÓ ,ÌȘ˜Ê Ï ‰ÈÈ¯Ë ˙¯ˆÂ˙ ˙ÈÈ Ù‰Ï ¯˘‡· .ÈÙÂÒ‰ ÍÓÒÓ‰ ˙ÓÈ˙Á ÂÊ˙ ÔÂÁËÈ·Ï ‰ˆÚÂÓ‰ ÌÚ ÂˆÚÈÈ˙È ÍÓÒÓ‰ ˘Â·È‚Ï .È˙ ȇÂÂω ȯˆÂ˙· ÏÂÙÈËÏ ˙ÂÈ È„Ó ˘·‚Ï ÌȈӇӉ ˙‡ ·ÂÈÁ· ÔÈÈˆÓ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó · „ÂÚ ¯ÂӇΠ‰ÏÁ‰ ¯˘‡ ,˙ÂÈ È„Ó‰ ÍÓÒÓ Ï˘ Â˙ Ή ˙‡Ê ÌÚ .˙‡ϘÁ· - 2012 ˙Î˘Ó , ÌÈÓ„˜Ó ‰·È·Ò‰ ˙ ‚‰Â ˙‡ϘÁ‰ È„¯˘Ó Ôȇ ‰ÓÏ˘Â‰ ‡Ï „ÂÚ ÏΠ,¯È·Ò‰ ÔÓÊÏ ¯·ÚÓ È¯ˆÂ˙· ÏÂÙÈËÏ ‰ÏÂÚÙ ˙È Î˙ ÍÎÈÙÏ .‰Ó¢ÈÈÏ ÌÈ˘¯„ ‰ ÌȷȈ˜˙‰ ˙‡ˆ˜‰ ˙·¯Ï ,ȇÂÂω ‚‰Ï „¯˘Ó‰ ÏÚ ˙‡ϘÁ‰ „¯˘Ó ÏÚ " .˙ÂÈ È„Ó‰ ÍÓÒÓ ˙‡ Ì„˜‰· ÌÈÏ˘‰Ï Ò סיכום ÏÏÎ ‰ÈÚ· ‡Â‰ ÔÂÊÓ Ô„·‡ - ‰ÏÎÏΉ ÏÚ ‰·È·Ò‰ ÏÚ ,‰¯·Á‰ ÏÚ ‰È˙ÂÎÏ˘‰˘ ˙ÈÓÏÂÚ ‚ ÌȯÂÚÈ˘Ó ,ÌÈ·‡˘Ó· „ÈÓ˙Ó ¯ÂÒÁÓÓ ˙Ï·ÂÒ‰ ,χ¯˘È· .˙ÎÏ ˙˜ÈÁ¯Ó È ÂÚ Ï˘ Ìȉ· ˙ÂÁ˙ÂÙÓ‰ ˙ ȄӉ ÔÈ· Ìȉ·‚‰Ó ˙ÏÂÒÙ ˙ Óˉ ȯÂÚÈ˘Ó È˙ ÂÊ˙ ÔÂÁËÈ· ¯ÒÂÁ Ï˘Â - .ÌÈ·Â˘Á ÌÈ·¯ ÌÈ˷ȉ· È˙ÂÚÓ˘Ó ÈÂ È˘ ÏÏÂÁÏ ÈÂ˘Ú ÔÂÊÓ‰ Ô„·‡ ˙ÈÈÚ·· ÏÂÙÈˉ „Ú ‰ÎÊ ‡Ï ÔÂÊÓ‰ Ô„·‡ Ï˘ ‡˘Â ‰ χ¯˘È· ÈÎ ,‰ ¢‡¯·Â ˘‡¯· ,ÌÈ„ÓÏÓ ‰Ê Á„ ȇˆÓÓ ˙Ï˘ÓÓ ˙ÂÒÁÈÈ˙‰Ï ‰Î ÌÚ ˙„„ÂÓ˙‰Ï ˙È˙ίÚÓ ‰ÏÂÚÙ ˙È Î˙ ‰ Ή ‡Ï ˙ÏÏÂÎ ˙È .‰ÚÙÂ˙‰ __________________ 157 'אחת השיטות לעשות זאת היא ריסוק בתוך המטע. לגבי שיטה זו צוין במסמך )בעמ19 ( כי מרסקת .המטמינה פסולת צמחית פועלת כיום רק בשטחי גידול פתוחים של ירקות ושל פרחים אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות 235 :שם הדוח אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות :מסגרת הפרסום דוח שנתי65ג :שנת פרסום "התשע ה- 2015 ÂÊ·ʷ ÔÂÊÓ „·ȇ ‡˘Â · ÌÈÈ˙Ï˘ÓÓ‰ ÌÈӯ‚‰ ˙ÂÏÈÚÙ· ÌÈȘÈÏ ‰˙ÏÚ‰ ˙¯Â˜È·‰ ȇ - ˙˜ÙÒ‡ ˙¯˘¯˘· ÔÂÊÓ Ô„·‡ ÏÚ ÌÈ Â˙ ÛÂÒȇ :‰Ï‡ ÌÈÓÂÁ˙· ¯˜ÈÚ· ,˙˜ÙÒÓ ‰ÈÈ˘Ú ÚÈ ÓÏ ¯Â·ÈˆÏ ‰¯·Ò‰Â Í ÈÁ ;ÔίˆÏ ȇϘÁ‰Ó ÔÂÊÓ‰ ;˙ȇϘÁ ˙¯ˆÂ˙ Ô„·‡ ;ÔÂÊÓ Ê·ʷ ˙ ÔÂÊÓÏ Û˜Â˙ ˙ÚÈ·˜ - ;ÌȘ˜Ê ˙·ÂËÏ ÔÂÊÓ ˙ψ‰ ;ÔÂÒÁ‡Ï ˙ÂÈÁ ‰Â ‰‚ÂÙ˙ ÈÎȯ‡˙ ,Á ÈÓ „Á‡ ÏÎ ,ÏÂÚÙÏ ÌÈÈ˙Ï˘ÓÓ‰ ÌÈӯ‚‰ ÏÚ .ÔÂÊÓ‰ ÈÙ„ÂÚ· ÏÂÙÈËÏ ˙ÂÈÂÙÈ„Ú ÌÏÂÒ ˙ÚÈ·˜Â .‰Ê Á„· Â˯ÂÙ˘ ÈÙÎ ÌÈȘÈω Ô˜È˙Ï ,ÂÓÂÁ˙· ,‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï Í¯„‰ ‡Â‰ ÔÂÊÓ‰ Ô„·‡ ‡˘Â · ̇Â˙Ó ÏÏÂÎ È˙Ï˘ÓÓ ÏÂÙÈË ÌÈÈ˙Ï˘ÓÓ‰ ÌÈӯ‚‰ ˙·ÂÁÓ Ú¯‚Ï ÈÏ·Ó .ÂÓÚ „„ÂÓ˙‰Ï ¯˙ÂÈ· ˙È·È˘ه‰Â ‰È‡¯‰ ‰Ï˘ÓÓÏ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ıÈÏÓÓ ,¯ÂӇΠÌÈȘÈω Ô˜È˙Ï ÂÓÂÁ˙· „Á‡ ÏÎ ÏÂÚÙÏ ÂÏÏη ‡˘Â ‰ ÏÚ ‰ ÂÓÓ ‰È‰È˘ ‰ËÓ Û‚ ‡ „Á‡ È˙Ï˘ÓÓ „¯˘Ó Ú·˜Ï ÂÏ ˙ˆ˜‰Ï Â˙ ‡˘Â · ÏÂÙÈˉ ÊÂÎÈ¯Ï ˙ÂȯÁ‡‰ ÏËÂ˙ ÂÈÏÚ˘ ̯‚‰ .ÌÈ˘¯„ ‰ ÌÈ·‡˘Ó‰ ˙‡ ‰Ê Í¯ÂˆÏ È„¯˘Ó ÂÙ˙˙˘È ‰Úˆȷ·Â ‰˙ Ή·˘ ,ÔÂÊÓ‰ Ô„·‡ ÌÂˆÓˆÏ ˙ÈÓÂ‡Ï ˙È Î˙ ÏÈ·ÂÈ ˘·‚È ÔÈ· ˙ˆ ˙ÂÚˆÓ‡· ,Í ÈÁ‰Â ˙‡ȯ·‰ ,‰ÏÎÏΉ ,‰Á¯‰ ,‰·È·Ò‰ ˙ ‚‰ ,˙‡ϘÁ‰ - È„¯˘Ó ÚÂÈÒ· ÏÚÙÈ˘ ÚÂÓ‰ ÔÂÁËÈ·Ï ˙ÈÓ‡ω ‰ˆ ÌÂÊÈÏ ‰È‰È ̯‚ Â˙‡ ÏÚ .‰ÈÈÂÂÈÏ·Â È˙ ÂÊ˙ .‡˘Â ‰ ÌÂ„È˜Ï ‰Ï˘ÓÓ ˙ËÏÁ‰ ÔÂÈÒÈ ¯„Úȉ ÁΠ ,ÔÂÊÓ ˙ψ‰ Ï˘ ‡˘Â Ï ‰˜Èʉ ÈÏÚ· ÌÈÈ˙Ï˘ÓÓ‰ ÌÈӯ‚‰ È·ȯ ÁΠ„¯˘Ó·˘ Ô‚¯‡Â Ô Î˙ ,̇È˙Ï Û‚‡‰ ÈÎ Ì‚ ÚˆÂÓ ,‰Ê ÌÂÁ˙· ˙·ÏÂ˘Ó ˙È˙Ï˘ÓÓ ‰ÏÂÚÙ· ‰ ,‰Ï˘ÓÓ‰ ˘‡¯ ,¯˙ȉ ÔÈ· ,Ì˙¯ËÓ˘ ÌÈÈ·Á¯ ÌÈ˘ÈÂ¯Ù Ï˘ ̇È˙Ï ÏÂ‰È Ï È‡¯Á‡ ÌÚ Ì‡È˙ ˙·¯Ï ,‡˘Â · ˙ÏÏÂÎ ˙È Î˙ Ï˘ ‰ÓÂ„È˜Ï ˙ÂÏÂÚÙ‰ ˙‡ ̇˙È ,˙ÈÏÎÏÎ ˙ÂÏÚÈÈ˙‰ .‰Ï˘ÓÓ‰ Ï˘ ‰ÓÂÈ ¯„Ò ÏÚ Ì„˜‰· ‰ÏÚÈ ‰Ê ‡˘Â ˘ È„Î ,ÌÈÈË ÂÂϯ‰ ÌÈ„¯˘Ó‰ ÏÂÏÎ˙ ‰Ê ‚ÂÒÓ ˙È Î˙ ÈÎ ıÏÓÂÓ ,ÈÓÏÂÚ‰ ÔÂÈÒÈ ‰ ÈÙ ÏÚ :‰Ï‡‰ ͯ„‰ È ·‡ ˙‡ (‡) ‰„È„Ó ˙·ˆ‰Â ÌÈ„ÚÈ - ¯Â˙ȇ ÌÈ„˜ÂÓ „Â·È‡Ï ÔÂÊÓ ÂÊ·ʷÏ , ˙ÂÓÈÎ ÌÈÙ„ÂÚ‰ ˙·ˆ‰Â ÌÈ„ÚÈ ˙˙ÁÙ‰Ï Ô„·‡ ÔÂÊÓ‰ , ÏÎ ˙‡Ê ÍÂ˙ „„ÈÚ ¯˜ÁÓ‰ ÌÂÁ˙· ; (·) ¯Â·ÈˆÏ ‰¯·Ò‰ - Ì˘Ï ;ÂÏ˘ Ê·ʷ Ú ÓÏ Í¯ÂˆÏ ÔÂÊÓ‰ ͯÚÏ ÒÁÈ· ‰Ú„Â˙ ÈÂ È˘ ˙¯ÈˆÈ (‚) ÌÈÓÒÁ ˙¯Ò‰ ÔÂÊÓ ˙Ó¯˙Ï ÌȈȯÓ˙ ˙ÚÈ·˜Â - .ÔÂÊÓ ÈÙ„ÂÚ Ï˘ È·ËÈÓ ÏÂˆÈ Ï ÌÈȯÂËÏ‚¯ ÌÈÏη ˘ÂÓÈ˘ ÌÂˆÓˆÏ È˙ÂÚÓ˘Ó „Úˆ ÌÂ˘Ó ‰È‰È ‰Ê Á„· Â˯ÂÙ˘ ˙ˆÏÓ‰‰ Ì¢ÈÈ·Â ÌÈȘÈω Ô˜È˙· ˙Ú„Ï .‰·È·Ò· ‰ÚȂى È˙ ÂÊ˙‰ ÔÂÁËÈ·‰ ¯ÒÂÁ ¯ÂÚÈ˘ ˙ ˘‰Ï χ¯˘È· ÔÂÊÓ‰ Ô„·‡ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙‡ ˘·‚˙ ȄÂÒÈ ÔÂÈ„ Ì„˜‰· ÌÈȘ˙ χ¯˘È ˙Ï˘ÓÓ ÈΠȇ¯ ,‰ È„·Î ÌÈÈ˙·È·Ò ÌÈÈÏÎÏÎ ,ÌÈÈ˙¯·Á ,ÌÈÈÎ¯Ú ÌÈ˷ȉ ·ÂÁ· ÔÓÂˉ ,‰Ê ‡˘Â · ‰˙ÂÈ È„Ó .Ϙ˘Ó