חומר רקע

51 :שם הדוח היערכות התעשייה האזרחית לשעת חירום :מסגרת הפרסום דוחות ביקורת בנושא ההיערכות והמוכנות לשעת חירום :שנת פרסום "התשע ה- 2015 היערכות התעשייה האזרחית לשעת חירום תקציר רקע כללי פעולתו התקינה של המשק תלויה בין היתר ב א ספקתם הסדירה ככל האפשר של מוצרי תשתית החיוניים להמשך הפעילות התעשייתית של מפעלים חיוניים1 ולהבטחת אספקתם של מוצרי מזון לאוכלוסיי ה . בהחלטת ממשלה מיוני1986 ובהחלטות ממשלה שהתקבלו מאוחר יותר נקבעו כללים להיערכותו של המשק לשעת חירום )להלן- .מל"ח( ולהסדרת פעילותו בשעת חירום פעולות הביקורת בחודשים יולי2014 - פברואר2015 בדק משרד מבקר המדינה את נושא היערכות התעשייה האזרחית )להלן - התעשייה( לשעת חירום. הביקורת נעשתה במשרד הכלכלה וכן ברשות החירום הלאומית )להלן - רח"ל( ובוועדת ההיגוי הבין - משרדית להיערכות לרעידות אדמה )להלן - ,(הוועדה להיערכות לרעידות אדמה השייכת למשרד הביטחון. בדיקות השלמה נעשו במש רד האוצר, רשות החברות הממשלתיות )להלן - ,רשות החברות או הרשות(, משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים )להלן - משרד האנרגיה(, עיריית חיפה, עיריית באר שבע, מכון התקנים הישראלי )להלן - מכון התקנים(, החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ, המטה לביטחון לאומי ונ ציבות שירות המדינה )להלן - .(נש"ם __________________ 1 בחוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז- 1967 ,, נקבע כי מפעל חיוני הוא כל מפעל או חלק ממנו הפועל או שאפשר להפעילו לצורכי הגנת המדינה או ביטחון הציבור או לקיום הספקה או שירותים חיוניים, ושאושר לעניין זה בצו על ידי שר הכלכלה בהתייעצות עם שר הביטחון, ובשעת לחימה - על ידי שר הביטחון בהתייעצות עם שר הכלכלה; וכן כל מפעל או חלק ממנו שאפשר להפעילו לצורכי קיום המשק, ושפעולתו ח יונית לקיום אספקה או שירותים הדרושים לציבור או ליצוא, ושר הכלכלה .אישר אותו בצו לעניין זה 52 דוח ביקורת :שם הדוח היערכות התעשייה האזרחית לשעת חירום :מסגרת הפרסום דוחות ביקורת בנושא ההיערכות והמוכנות לשעת חירום :שנת פרסום "התשע ה- 2015 הליקויים העיקריים תשתית נורמטיבית שאינה מספקת בהיעדר אסדרה חוקית מקיפה ומרוכזת לגבי היערכות ה עורף לשעת חירום , לרשויות הייעודיות2 אין סמכויות חוקיות כלפי מפעלים חיוניים .הדבר עלול לפגוע ביכולת ההיערכות של גופים חיוניים לשעת חירום וביכולתם לבצע פעולות שיקום וחזרה לשגרה. שימוש מזערי בתקנים להתמודדות עם מצבי חירום בעולם קיימים תקנים להתמודדות עם מצבי חירום, ובכלל זה תקנים להמשכיות עסקית3, 4. השימוש בתקנים אלו בארץ הוא מזערי ו נתון ל שיקול דעתם של הגופים הנוגעים בדבר .רח "ל, כגוף מתכלל במשרד ,הביטחון ו רשויות ייעודיות במשרדי ממשלה אחרים לא בחנו את תרומתם של התקנים להמשכיות עסקית ולא התאימו אותם לתנאים בארץ. חוזר רשות החברות בשנת2012 פרסמה רשות החברות חוזר בקרב החברות הממשלתיות ,ולפיו עליהן לגבש מדיניות אסטרטגית ונהלים להתמודדות עם ההשפעות של אירועי חירום . הרשות ;לא קבעה יעדים בנוגע ליישום החוזר לא ביצעה מעקב ;אחר יישומו העבירה את מסמכי המדיניות שמסרו לה החברות לטיפול האחראים להיערכות לשעת חירום במשרדי הממשלה ללא תיאום ;עמם ולא הנחתה את הרשויות הייעודיות בנוגע ל פעולות שעליהן לנקוט לגבי מסמכים אלה. __________________ 2 'על פי החלטת הממשלה מס1716 מ- 6.7.86 בדבר "תכנון המשק החיוני של המדינה לשעת חירום והפעלתו בשעת חירום", רשות ייעודית היא "מסגרת שמשרד ממשלתי בתחום אחריותו הועיד אות ,ה 'באישור ועדת מל"ח עליונה, לביצוע פעולות המתחייבות מהחלטה זו ]החלטת הממשלה מס1716 [ באישור הנהלת המשרד". מסגרת לעניין זה כוללת מסגרת שהשר אחראי לה, אף אם היא אינה נכללת במסגרת המינהלית של המשרד. רשות ייעודית יכולה להיות משרד ממשלתי או רשות במשרד ממשלתי א.ו רשות מקומית 3 ,מבקר המדינה È˙ ˘ Á„ 64 ‡ ) 2013 ( " ˜¯Ù· , בניית תכנית להמשכיות עסקית של המערכת הפיננסית באירועי חירום ," 'עמ51 . 4 לדוגמה: תקן ישראלי )להלן - (ת"י28000 - מערכות ניהול אבטחה לשרשרת האספקה - מפרט דרישות; ת"י28001 - מערכות ניהול אבטחה לשרשרת האספקה- נוהגי עבודה מיטביים ליישום אבטחה של שרשרת האספקה- הערכות ותוכניות - דרישות והנחיות; ת"י28002 - מערכות ניהול אבטחה לשרשרת האספקה - פיתוח חוסן בשרשרת האספקה- דרישות עם הנחיות לשימוש; ת"י 22301 - ביטחון בחברה- .מערכות ניהול רציפות עסקית היערכות התעשייה האזרחית לשעת חירום 53 :שם הדוח היערכות התעשייה האזרחית לשעת חירום :מסגרת הפרסום דוחות ביקורת בנושא ההיערכות והמוכנות לשעת חירום :שנת פרסום "התשע ה- 2015 פגמים בניהול המל"ח 1. הסמכויות המוגבלות שניתנו לרשויות הייעודיות כלפי מפעלים חיוניים והיעדר אסדרה מתאימה גורמים לפעילות חלקית ולא מתואמת של משרדי הממשלה .בנוגע לניהול המל"ח 2. מנהלי המינהלות של הפארקים התעשייתיים אינם מקבלים משום גורם ממשלתי הנחיות לגבי ההיערכות לשעת חירום ,ואין בידיהם סמכויות אכיפה כלפי המפעלים שבאחריותם, בין השאר בנוגע להיערכות המפעלים לשעת חירום. 3. משרד הכלכלה לא קבע בנוהל שגיבש את מספר המפעלים שיקבלו אישור מפעל חיוני ,את פריסתם הגאו גרפית ו את סדרי העדיפויות לגביהם .ברשויות ייעודיות של משרד הכלכלה מצויים נהלים והנחיות בדבר ההיערכות למצב ,חירום ורשויות אלה אף מבצעות ביקורות במפעלים חיוניים ומקיימות כנסי הסברה .בנושא ואולם למרות כל אלה קיימת בכמה מפעלים חיוניים אי - בהירות לגבי ההנחיות ולג בי אופן הפנ ייה לרשויות הייעודיות במצב .חירום 4. על אף הישענות הולכת וגוברת של משק החשמל והתעשייה על גז טבעי ותכניות הפיתוח של מאגרי הגז החדשים, לא נקבעה אסדרה חוקית של פיה יהיה אפשר ל רתק במצב חירום עובדים חיוניים הקשורים למשק הגז שפועלים בישראל אך אינם מוגדרים תושבים קבועים5. חוסרים במלאי המזון לשעת חירום רמות המלאי לשעת חירום של חלק מהמוצרים החיוניים נמוכות מהרמות שנקבעו על פי תרחישי הייחוס6. כמו כן, לא נקבעו קריטריונים לתעדוף של מוצרי המזון שברשימת המלאי הממשלתי, על מנת לבצע שינויים במלאים על פי קריטריונים .אלה במקרה של שינוי תקציב או במחירי מוצרי המזון החיוניים __________________ 5 הנוסח ה מעודכן של חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז - 1967 , מפנה לחוק שירות בטחון ]נוסח משולב[, התשמ"ו- 1986 , שבו נקבע כי תושב קבוע הוא "אדם שמקום מגוריו הקבוע הוא בשטח שחל ."[עליו משפט מדינת ישראל, או מי שרואים את שהותו כישיבת קבע מכוח ]לחוק זה 6 תרחיש הייחוס של צ ה"ל מגדיר תסריט אפשרי של מלחמה שאליו יש להיערך, בכל הנוגע לבניין הכוח ולתכנון כמויות המלאי והאמצעים התומכים. תרחיש הייחוס של מערך המל"ח הוא תרחיש לגבי משק המדינה שמגדיר מטה המל"ח הארצי, על בסיס תרחיש הייחוס שהגדיר אגף התכנון בצה"ל ושאישר הרמטכ"ל. תרחיש היי.חוס שמגדיר מערך המל"ח הוא מרכיב יסודי בתכנון מערך זה 54 דוח ביקורת :שם הדוח היערכות התעשייה האזרחית לשעת חירום :מסגרת הפרסום דוחות ביקורת בנושא ההיערכות והמוכנות לשעת חירום :שנת פרסום "התשע ה- 2015 כשלים במערכות ההתרעה על רעידת אדמה עקב עיכובים בחיזוק מבני בתי ספר שנבנו לפני1980 , בטרם נכנס לתוקף תקן 'ישראלי מס413 - "ןכת7 עמידות מבנים ברעיד ו ת אדמה " )להלן- תקן413 ( 8 , .החליט משרד החינוך להציב מערכות להתרעה על רעידת אדמה שלוש חברות מספקות מערכות להתרעה מוקדמת על רעידות אדמה אולם בדיקות שנעשו למערכות אלה במועדים שונים מצביעים כי קיים ספק לגבי יכולת של חלק .מהמערכות לתת התרעה אמינה על רעידת אדמה ה המלצות העיקריות 1. על רח "ל לוודא כי הרשויות הייעודיות של משרד י הממשלה מפקחות ו מקיימות קשר רציף עם המפעלים החיוניים שבאחריותן ו מוודאות את רמת המוכנות של מפעלים אלה לשעת חירום. 2. על ,הממשלה בשיתוף הרשויות ,הייעודיות לפעול לאלתר כדי לקדם חקיקה מקיפה , שתסדיר את כל נושא הטיפול בעורף בשעת חירום, ובכלל זה תגדיר את הסמכויות שיש לכל אחד מהגופים הפועלים בתחום זה .עד להשלמתה של חקיקה כאמור ,על הרשויות הייעודיות להגדיר את תחומי האחריות של גופים אלה . 3. על משרד הכלכלה לקבוע לוחות זמנים לגיבוש מדיניות לגבי השימוש בכלי הסיוע השונים,המצויים בידיו לשם שיפור ההיערכות ל מצב חירום .כמו כן , על המשרד לבחון אילו צרכים הנוגעים לשיפור ההיערכות כאמור אפשר לספק באמצעות יחידות המשרד ,ולפעול ,בשיתוף היחידות על מנת ל לנצ את כלי הסיוע לסיפוק צרכים אלה - לשם שיפור .מוכנותו של המשק בראייה ארוכת טווח 4. על משרד הכלכלה לפעול לגיבוש נהלים לגבי היערכותם של הפארקים התעשייתיים לשעת חירום ולהנחות את מינהלות הפארקים בעניין זה .כמו ,כן על מינהל החירום שבמשרד הכלכלה9 להגביר את שיתוף הפעולה עם מינהל אזורי פיתוח, על מנת לגבש דרכי פעולה לסיפוק הצרכים של הפארקים התעשייתיים בשעת חירום ,עוד בשלב .הקמתם 5. נוכח הקשיים התקציביים הכרוכים בהחזקת מלאי מזון שייתן מענה לכל ,תרחישי הייחוס על משרד ,הכלכלה בשיתוף רח "ל, לשקול לפרסם הנ חיות לאוכלוסייה שבהן מומלץ להחזיק בבתים מלאי מזון לשעת חירום , כפי שנעשה בכמה מדינות . __________________ 7 .תיכוּן )תכן( הוא תהליך הנדסי לפיתוח מוצר 8 על פי הנחיות של משרד החינוך מ- 2010 - בבתי ספר חדשים חייבים להתקין מערכות להתרעה על .רעידת אדמה 9 מינהל החירום שבמשרד הכלכלה פועל מתוקף חוק שירות עבודה בש עת חירום, התשכ"ז- 1967 . מינהל החירום אחראי ליישם את מדיניות המשרד בשעת חירום, על מנת להבטיח את אספקת המוצרים .והשירותים שהמשרד אחראי לספק ולסייע בשמירה על הרציפות התפקודית של המשק היערכות התעשייה האזרחית לשעת חירום 55 :שם הדוח היערכות התעשייה האזרחית לשעת חירום :מסגרת הפרסום דוחות ביקורת בנושא ההיערכות והמוכנות לשעת חירום :שנת פרסום "התשע ה- 2015 6. על משרד הכלכלה לוודא כי רמת המלאי של מוצרי המזון לשעת חירום )להלן - (המלאי תספק את צורכי המשק על פי תרחישי הייחוס השונים, ולוודא התאמה מתמדת בין רמת המלאי הנדרשת לרמת המלאי הקיימת, בין באמצעות הגדלת המלאי הקיים ובין באמצעות בחינה מחדש של רמת המלאי הנדרשת. נוסף על כך, עליו לקבוע קריטריונים לתעדוף של מוצרי המזון שברשימת המלאי הממשלתי, כדי שיהיה באפשרותו לבצע שינויים במלאים על פי קריטריונים אלה במקרה של שינוי בתקציב או במח ירי מוצרי המזון .החיוניים 7. כדי לשפר את איכותו של כוח האדם המקצועי שעוסק בתחום ההיערכות לשעת חירום ,על משרדי הממשלה לשקול לשלב במכרזים לגיוס כוח אדם בתחום זה דרישות סף אקדמיות מתאימות או לפחות לתת עדיפות לבעלי השכלה אקדמית בתחום זה, ועל נש "ם לוודא כי דרישות או מתן עדיפות כאמור כלול ים .במכרזים שהיא מפרסמת 8. על משרד הכלכלה להתייעץ עם הוועדה להיערכות לרעידות אדמה ועם רח"ל בנוגע לצורך להמליץ למכון התקנים לצרף את המפעלים החיוניים ביותר לרשימת המבנים שחייבים לעמוד בתקן המחמיר ביותר שנקבע לגבי עמידות מב .נים ברעידת אדמה 9. על הוועדה להיערכות לרעידות אדמה ועל רח "ל להעלות בהקדם לפני ה ממשלה את הצורך בקיומו של גוף מקצועי שתינתן לו הסמכות ושתוטל עליו אחריות מלאה בכל הנוגע להיערכות לרעידות .אדמה עד למינוי ו של גוף כאמור ו בשל קיומו של ספק לגבי יכולת ן של מערכות אחדות לספק התרעה אמינה על רעידת אדמה, על הוועדה האמורה להיכנס בעובי הקורה ול פקח , בשיתוף הרשויות ,הייעודיות הרלוונטיות על ביצוען של הבדיקות הנדרשות- כדי להסיר ספק .לגבי יכולתן של מערכות אלה לספק התרעה אמינה על רעידת אדמה 56 דוח ביקורת :שם הדוח היערכות התעשייה האזרחית לשעת חירום :מסגרת הפרסום דוחות ביקורת בנושא ההיערכות והמוכנות לשעת חירום :שנת פרסום "התשע ה- 2015 סיכום כדי לתת מענה ראוי לאתגרים ,הצפויים ולשמור על מרקם החיים בשעת חירום הגדירו הרשויות הייעודיות שבמשרדי הממשלה, בהנחיית רח"ל, את רמות השירות הנדרשות ואת הגורמים שיספקו את המוצרים והשירותים החיוניים הנדרשים. הממצאים מלמדים שאין בידי רח"ל ומשרדי הממשלה הרלוונטיים תמונת מצב מלאה בנוגע למו כנותם של כל הגורמים שמספקים מוצרים ושירותים חיוניים. על הממשלה לוודא שיש בידה תמונת מצב מלאה כאמור, כדי שיהיה .ביכולתה להיערך באופן מיטבי למצבי חירום עתידיים בידי משרדי הממשלה הופקדו סמכויות מצומצמות בנוגע להיערכות למצב חירום ולתפקוד במצב חירום. על משרד ה כלכלה הוטלו תפקידים שונים בעניין זה, ובהם ניהול מלאי המזון והמשק הכללי, הכרזה על מפעלים חיוניים וניהול כוח האדם בחירום. על מנת להיערך באופן מיטבי לשעת חירום, על משרד הכלכלה לשפר את התיאום בין יחידותיו, להבטיח כי יישמר מלאי המזון הנחוץ על פי תרחישי הייחוס ו לגבש, בתיאום עם רח"ל ועם יתר משרדי הממשלה, כלי סיוע למפעלים .החיוניים, כדי לשפר את היערכותם למצב חירום הסמכויות המוגבלות שיש לרשויות הייעודיות כלפי מפעלים חיוניים והיעדר אסדרה מתאימה בנוגע להיערכות לשעת חירום, גורמים לפעילות חלקית ולא מתואמת של משרדי הממשל ה - דבר העלול לפגוע בהיערכות המשק לשעת ,חירום. עקב פערים בין רמת המוכנות של המפעלים החיוניים לרמה הנדרשת קיים חשש כי בזמן חירום יתקשו חלק מהמפעלים המרכיבים את שרשרת האספקה של המוצרים החיוניים לעמוד ביעדי השירות שהוגדרו להם. על הממשלה להשלים בהקדם אסדרה מקי פה ומתואמת לגבי הטיפול בעורף, ובין היתר לקבוע את הגוף שירכז בידיו את הסמכויות ואת האחריות לגבי התמודדות .עם רעידות אדמה ♦ היערכות התעשייה האזרחית לשעת חירום 57 :שם הדוח היערכות התעשייה האזרחית לשעת חירום :מסגרת הפרסום דוחות ביקורת בנושא ההיערכות והמוכנות לשעת חירום :שנת פרסום "התשע ה- 2015 מבוא הסדרת פעולתו של מערך המשק לשעת חירום נועדה להבטיח את הפעלת ענפי המשק החיוניים ואת אספקת המוצרים והשירותים החיוניים לאוכלוסייה .ולצה"ל בשעת חירום בהחלטות ה ממשלה 'מס 1716 מיולי1986 'ומס1080 מפברואר2000 נקבע כי בראש מערך המשק לשעת חירום תעמוד ועדת ה מל"ח ה עליונה. תפקידי ועדת המל"ח העליונה הם בין השאר :אלה ()א להפעיל את מערך ה ;מל"ח ()ב לבחון דרכים ותכניות להפעלת ענפי המשק הח יוני ים של המדינה ב ,שעת חירום כדי ;להבטיח אספקה של מוצרים ושירותים שהוגדרו חיוניים ()ג לתאם בין הרשויות האזרחיות ובין רשויות צה"ל ולהנחות אותן ב נוגע ל הכנות לשעת חירום ו לפעילות בשעת חירום, כדי להבטיח את הפעלת מערך ה ;מל"ח ()ד להחליט אם לאשר כינון של ;רשויות ייעודיות ()ה להנחות את ,משרדי הממשלה את הרשויות הייעודיות ו את ועדות המל"ח בנוגע ל שמירת מלאי ו ל אספקת מוצרים ושירותים ו כן בנושאים אחרים הנדרשים לקיום ענפי המשק החיוני ים; ()ו לבקש ממשרדי הממשלה ומהרשויות הייעודיות לנקוט את ה אמצעים הדרושים להכנת ם של ענפי המשק החיוני ים שבתחומי אחריותם למצב שבו יופעל מערך ה מל"ח. נוסף על כך נקבע כי ועדת ה מל"ח העליונה רשאית להכריע ב חילוקי דעות בין רשויות ייעודיות בשעת חירום, ו כי.החלטתה מחייבת אותן עוד נקבע בהחלטת ה ממשלה 'מס 1716 כי ליד ועדת המל"ח העליונה, ובכפיפות לי ,ו"ר ועדה זו יפעל מטה מל"ח ארצי . תפקידיו העיקריים של מטה ה מל"ח ה:ארצי הם אלו ()א להנחות את ה פעולות של מערך ה מל"ח והרשויות הייעודיות ולתאם בין פעולות אלה , לרבות הנחיות ל הכנת תכניות עבודה רב - ;שנתיות ומעקב אחר ביצוען ()ב להנחות את מערך ה מל"ח ואת הרשויות הייעודיות בהכנת נוהלי פעולה ,נהלים ארגוניים ו דיווח בשעת רגיעה ובתקופת הפעלת מערך ה ;מל"ח ()ג לבדוק, בתיאום עם הרשות הייעודית, את הכשירות והכוננות של מערך ה.מל"ח בהחלטת ה ממשלה 'מס 1577 מאפריל2007 הוטלה האחריות הכוללת לטיפול בעורף במצבי חירום על שר הביטח .ון עם זאת הבהירה הממשלה בהחלטתה כי משרדי הממשלה הייעודיים מוסיפים גם בשעת חירום לשאת באחריות לנושאים שהם מופקדים עליהם בעת שגרה. בדצמבר2007 החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי10 על הקמת רשות חירום לאומית- גוף מטה מתאם שיסייע ל שר הביטחון לממש את אחריות ו הכוללת לטיפול בעורף במצבי חירום. ועדת .השרים קבעה בהחלטתה את תפקידיה של רח"ל בעת שגרה ובעת חירום בין היתר נקבע כי בעת שגרה תרכז רח"ל את עבודת המטה בנוגע ל הגדרת האיום על ה עורף ו להגדרת תרחישי הייחוס ; תג בש תפיסות להיערכות לעתות חירום ולה פעלה של ארגונים ומשר די ממשלה ;בעתות כאלה ת מליץ לשר הביטחון על קביעת סדרי עדיפו יו ת בכל הנוגע להפעלת המאמצים בעורף ברמה הלאומית; תתאם את פעילות ההסברה ו את הדרכת הציבור בשעת חירום . בהחלטת ה ממשלה 'מס 706 מאוגוסט2009 נקבע כי מטה ה מל"ח הארצי ישולב ברח"ל ותפקידיה בוועדת מל"ח העליונה .יעברו לרח"ל בעקבות החלטת ה ממשלה 'מס 2745 מינואר2011 ,על הקמת המשרד להגנת העורף נמסרה לאחריותו במרץ2011 .פעילותה של רח"ל ביוני2014 החליטה הממשלה11 לבטל את המשרד להגנת העורף ולהחזיר את האחריות לפעולתה של רח"ל למשרד הביטחון, ו כן להעביר .למשרד הביטחון את הסמכויות שהוקנו לשר להגנת העורף בעניין המל"ח 'בהחלטת הממשלה מס1662 מיוני2014 12 נקבע כי ועדת ההיגוי הבין - משרדית להיערכות לרעידות אדמה שבמשרד הביטחון תייעץ מקצועית לממשלת ישראל ולמוסדותיה בתחומי ההיערכות לרעידות אדמה; תפעל למימו ש תכניות לפיתוח ידע, כלים ושיטות, שיגבירו את המוכנות של מדינת ישראל ואזרחיה להתמודד עם רעידות אדמה; ותתאם ותנחה פעילות בין-משרדית, בין - ארגונית __________________ 10 /החלטה ב43 . 11 'החלטה מס1661 . 12 בנושא העברת שטח הפעולה של הוועדה הבין משרדית להיערכות לרעידות אדמה ממשרד ראש .הממשלה למשרד הביטחון 58 דוח ביקורת :שם הדוח היערכות התעשייה האזרחית לשעת חירום :מסגרת הפרסום דוחות ביקורת בנושא ההיערכות והמוכנות לשעת חירום :שנת פרסום "התשע ה- 2015 ורב- תחומית ליצירת תכנית משולבת, יעילה ובת מימוש להיערכות כאמור. בתרשים שלהלן מצוינים הגופים המרכזיים המשפיעים על פעילותם של מפעלים חיוניים13. תרשים1 הגופים המרכזיים המשפיעים על פעילותם של מפעלים חיוניים פעולות הביקורת בחודשים יולי2014 - פברואר2015 בדק משרד מבקר המדינה את נושא היערכות התעשייה האזרחית לשעת חירום. הבדיקה נעשתה במשרד הכלכלה וכן ברח"ל ובוועדת ההיגוי הבין- משרדית להיערכות לרעידות אדמה, השייכות למשרד הביטחון. בדיקות השלמה נעשו במשרד האוצר, רשות החברות, משרד ה ,אנרגיה, עיריית חיפה, עיריית באר שבע, מכון התקנים החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ )להלן- (החברה למשק וכלכלה ,ה מטה לביטחון לאומי ונציבות שירות המדינה. בקובץ דוחות זה מתפרסמים עוד דוחות ביקורת הנוגעים להיערכות של רשויות המדינה לשעת חירום. __________________ 13 פעילותם של חלק מהמפעלים החיוניים מותנית בפעילותם של מפעלים חיוניים אחרים, הנקראים .""מפעלים תומכים היערכות התעשייה האזרחית לשעת חירום 59 :שם הדוח היערכות התעשייה האזרחית לשעת חירום :מסגרת הפרסום דוחות ביקורת בנושא ההיערכות והמוכנות לשעת חירום :שנת פרסום "התשע ה- 2015 התשתית הנו רמטיבית בשנים האחרונות נדרש משרד מבקר המדינה כמה פעמים להיבטים שונים של היערכות העורף לשעת חירום14 . בדוח משנת2007 15 " העיר מבקר המדינה כי הדין הקיים- חוקי הכנסת, תקנות שהתקינו שרי הממשלה ונהלים של הגופים האחרא י ם לביצוע- מפזר את הטיפול בעורף בין כמה גורמים ואינו מקנה כלים שלמים ומתואמים לטיפול בו בעתות חירום. ריבוי הגופים הפועלים בנושא העורף ואי - הבהירות הנורמטיבית )לרבות שוני משמעותי בהגדרות במונחים הנכללים בחוקים, בתקנות, בנהלים ובפקודות( מביאים לטשטוש האחריות והסמכויות ולהיעדר שפה משותפת בנוגע להכנתו של הע ורף לעתות חירום ולטיפול בו במצבי חירום. נוסף על כך, התברר כי לא הוסדרה באורח ברור דיו חלוקת הסמכויות במצבי חירום... תוך הבחנה בעצמתם השונה של אירועים- (מאירוע מוגבל במקום ובזמן, דרך אירוע מקומי מתמשך )דוגמת מלחמת לבנון השנייה ועד לאירוע מתמשך המתחולל בשטח ים גדולים של המדינה". מפעל חיוני הוא מפעל שפעילותו נחוצה לתפקודו של המשק או של הצבא או מפעל המסייע ,לאוכלוסייה. רשימת המפעלים החיוניים כוללת בין היתר את משרדי הממשלה, בתי החולים ,מוסדות השלטון המקומי, מוסדות החינוך, מתקני התשתית ומפעלי התעשייה, מפעלי המזון המאפיות והמוסכים. על מנת להבטיח את תפקודו של המשק ולספק את כל הצרכים של הצבא והאוכלוסייה ואת צורכי הכלכלה, קובעים משרדי הממשלה תרחישי ייחוס ענפיים16 , על פי תחומי אחריותם. הרשויות הייעודיות שבמשרדי הממשלה אחראיות בשעת חירום לתחומים שעליהם הן אחראיות בעת שגר ה, ועליהן להנחות את המפעלים החיוניים שבאחריותן כיצד להיערך לחירום, על פי תרחיש הייחוס הענפי. משרדי הממשלה והרשויות הייעודיות הרלוונטיות מנחים מפעלים חיוניים לגבי רמות השירות המצופות מהם בשעת חירום. עם זאת, נמצא כי אין לרשויות הייעודיות סמכות לחייב את המפעל ים החיוניים לבצע פעולות כדי להיערך לשעת חירום ולעמוד ברמות .(השירות הנדרשות )למשל, אספקת מוצרים בכמויות מסוימות משרד האנרגיה מסר למשרד מבקר המדינה במאי2015 )להלן- תשובת משרד האנרגיה( כי תרחיש ייחוס אחרון ל שעת מלחמה הופץ ב שנת2008, וכי מאז לא הופץ תרחיש י יחוס מעודכן. עוד הוסיף ,משרד האנרגיה כי קיום תרחיש ייחוס מעודכן המ תייחס לפגיעה בתשתיות , חיוני גם להיערכות לרעידת אדמה . בפברואר2011 הפיץ משרד הביטחון "תזכיר חוק היערכות העורף לשעת חירום, התשע"א- 2011 ." בדברי ההסבר ל תזכיר ה חוק נכתב בין היתר כי "הדין הקיים מ פזר את הטיפול בעורף בידי ערב רב של גופים ובמצב דברים זה נוצר מצב של חוסר וודאות... על כן החוק המוצע בא לקבוע מסגרת כללית, לפיה הממשלה על יסוד הצעת השר הממונה על הטיפול בעורף, תקבע תכנית לאומית, אשר תהווה קו מדיניות לפעולה". החוק המוצע נועד אפוא להביא לקביע ת מדיניות פעולה כוללת בעניין .הטיפול בעורף ואולם עד למועד סיום הביקורת, פברואר 2015, טרם הסתיים הטיפול בתזכיר . באוקטובר2014 הונחה על שולחן הכנסת לדיון מוקדם הצעת חוק פרטית בנושא "היערכות אזרחית למצבי חירום, התשע"ה- 2014", ש מבוססת על ה תזכיר האמור. ואולם הטיפול בהצעה זו אף הוא טרם הושלם . רשויות ייעודיות שונות ציינו כי המסגרת הנורמטיבית המוצעת בחוק זה __________________ 14 ,לדוגמה, מבקר המדינה‰ÈÈ ˘‰ Ô ·Ï ˙ÓÁÏÓ· „˜Ù˙ ۯÂÚ‰ ˙ÂίÚȉ ) 2007 ,(; מבקר המדינה Á„ ˘ È˙ 63 · ) 2013 '(, בפרק "היבטים בהיערכות העורף לחירום", עמ203-181 . 15 ,מבקר המדינה ‰ÈÈ ˘‰ Ô ·Ï ˙ÓÁÏÓ· „˜Ù˙ ۯÂÚ‰ ˙ÂίÚȉ ) 2007 '(, עמ10 . 16 'על פי החלטת הממשלה מס1716 , הרשויות הייעודיות נושאות באחריות להבטחת אספקתם של שירותים או מוצרים חיוניים לשעת חיר ום. על פי תרחיש הייחוס הענפי, נקבעים היעדים של כל רשות ייעודית בשעת חירום, פעולות ההיערכות לעתות חירום הנדרשות ממנה והאמצעים להבטחת תפקודה בעתות כאלה. ועדת מל"ח העליונה קובעת את תרחישי הייחוס הענפיים ומיידעת את הרשויות .הייעודיות לגביהם 60 דוח ביקורת :שם הדוח היערכות התעשייה האזרחית לשעת חירום :מסגרת הפרסום דוחות ביקורת בנושא ההיערכות והמוכנות לשעת חירום :שנת פרסום "התשע ה- 2015 עשויה לשפר במידה ניכרת את יכולתן להיערך למצבי חירום. עוד ציינו רשויות ייעודיות אלה כי העברת האחריות לרח"ל ממשרד הביטחון למשרד להגנת העורף והחזרתה שוב למשרד הב ,יטחון והמחלוקות שהתגלעו בין שני המשרדים- כל אלה לא תרמו לאסדרה יציבה של הנושאים הקשורים .להיערכות לשעת חירום ואף גרמו לעיכובים בחקיקת החוק האמור ,˙ÂÈ„ÂÚÈȉ ˙ÂÈ¢¯‰ ÛÂ˙È˘· ,¯˙Ï‡Ï ÏÂÚÙÏ ‰ÈÏÚ˘ ‰Ï˘ÓÓÏ ¯ÈÚÓ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ‰ÙÈ˜Ó ‰˜È˜Á ÌÂ„È˜Ï ˙‡ ¯È„Ò˙˘ ÏÎ ˘Â ‡ · Û¯ÂÚ· ÏÂÙÈˉ ˙Ú˘ ̯ÈÁ ¯È„‚˙ ‰Ê ÏÏη , ˙‡ ˙ÂÈÂÎÓÒ‰ ˙‡Â ÌÂÁ˙· ÌÈÏÚÂÙ‰ ÌÈÙ‚‰Ó „Á‡ ÏÎ Ï˘ ˙ÂȯÁ‡‰ ÈÓÂÁ˙ ¯‡˘‰ ÔÈ·Â „Ú .ÌÈÈ ÂÈÁ‰ ÌÈÏÚÙÓ‰ ÈÙÏÎ Ï˘ ‰˙ÓÏ˘‰Ï ‰˜È˜Á ¯ÂӇΠ, ÏÚ ˙ÂÈ„ÂÚÈȉ ˙ÂÈ¢¯‰ ˙‡ ¯È„‚‰Ï ÌÈÙ‚ Ï˘ ˙ÂȯÁ‡‰ ÈÓÂÁ˙ ˙ÂίÚȉ‰ ¯ÂÙÈ˘Ï ÏÂÚÙÏ ‰Ï˘ÓÓ‰ ÏÚ .‰Ï‡ Ï .ÌÈÓȇ˙Ó‰ ÌÈ·‡˘Ó‰ ˙‡ˆ˜‰ ˙·¯Ï ,̯ÈÁ ˙Ú˘· Û¯ÂÚ· ÏÂÙÈË רח"ל השיבה למשרד מבקר המדינה במאי2015 )להלן - תשובת רח"ל( כי "מאז הוחזר שטח ,הפעולה של רח"ל למשרד הביטחון פועלים גורמי המשרד הרלוונטיים לגיבוש הצעת חוק בנושא במסגרתו תוסדר גם הפעילות של המפעלים החיוניי ם. נעשים מאמצים ניכרים על מנת לסיים גיבוש ."ההצעה ולהביאה לקריאה ראשונה בכנסת בתוך מספר חודשים תקנים ומתודולוגיות להיערכות לשעת חירום תשתית נורמטיבית אחודה בנוגע להיערכות לשעת חירום , כוללת חוקים ותקנים ייעודיים . תשתית כזאת נועדה להסדיר את הסמכויות ואת תח ומי האחריות של הגופים האחראים להיערכות לשעת חירום ולמקד את פעולותיהם בשעה של אירוע חירום ובעת השיקום שיתבצע בעקבותיו. במדינות שונות בעולם פועלים ארגונים ממשלתיים ולא ממשלתיים כדי לתת מענה הולם לאתגרים הצפויים בשעת חירום, הכולל חקיקה, קביעת תקינה ייעודית.והסדרת נושא ההסברה 1. במדינות רבות קיימים תקנים ומתודולוגיות המגדירים את הפעולות הנדרשות להבטחת ההמשכיות העסקית17 והיציבות הכלכלית של חברות ולהגברת סיכוייהן לשרוד בעת חירום. על פי הערכות של מכון התקנים בארצות הברית18 , עסקים שיפעלו ליישום תקנים אלה צפויים להתמודד טוב יותר עם אתגרים עסקיים וכלכליים בזמן חירום19 . יישום תקנים דומים בארץ .עשוי לאפשר בין השאר את היערכות המפעלים לשעת חירום על פי מתכונת אחידה מכון התקנים הישראלי אימץ כמה תקנים המבוססים על תקנים בין- לאומיים. לדברי המכון, רק 22 גופים20, מהם תשעה מפעלי ם חיוניים, יישמו תקנים אלה. יצוין כי קיימים כ- 9,000 מפעלים חיוניים רשומים. באפשרותה של רח "ל, כגוף מתכלל ,ומנחה ,לקדם את גיבוש התקנים לעודד __________________ 17 משרד מבקר המדינ ה בדק את מוכנותם של בנק ישראל, משרד האוצר ורשות ניירות ערך ואת הכנת ,התכניות של ארגונים אלה להמשכיות עסקית בשעת אירועי חירום. מבקר המדינה È˙ ˘ Á„ 64 ‡ ) 2013 ,( " 'בניית תכניות להמשכיות עסקית של המערכת הפיננסית באירועי חירום", עמ51 . 18 ) The American National Standards Institute (ANSI . 19 על פי הערכות של הצלב האדום הבין- לאומי שפורסמו באתר האינטרנט של הארגון, כל דולר שמושקע בהכנות לאירועי חירום חוסך כארבעה דולרים בעת מתן מענה לאירועים כאלה וביצוע פעולות השיקום .בעקבותיהם 20 מבוסס על נתונים של מכון התקנים. גופים .אלה כוללים מפעלים, מועצות מקומיות ויחידות צבאיות היערכות התעשייה האזרחית לשעת חירום 61 :שם הדוח היערכות התעשייה האזרחית לשעת חירום :מסגרת הפרסום דוחות ביקורת בנושא ההיערכות והמוכנות לשעת חירום :שנת פרסום "התשע ה- 2015 את הגופים המרכזיים המשפיעים על פעילותם של מפעלים חיוניים ואת המפעלים החיוניים עצמם לאמץ תקנים אלה ולהסדיר את הפיקוח ע ל יישומם. „¯˘Ó ¯ÈÚÓ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó Á¯Ï ˙ÂÈ¢¯Ï Ï" ‰ ˙ÂÈ„ÂÚÈÈ ÔÂÎÓ ÛÂ˙È˘· , Á· ‡Ï Ô‰ ÈÎ ÔÈ· ÌÈ ˜˙ Ï˘ Ì˙Ó¯˙ ˙‡ ,ÌÈ ˜˙‰ - ‰Ê ÏÏη ,̯ÈÁ È·ˆÓ ÌÚ ˙„„ÂÓ˙‰Ï ÌÈÈÓÂ‡Ï ,χ¯˘È· ‰Ï‡ ÌÈ ˜˙ Ï˘ ̈ÂÓȇ ˙‡ ÂӄȘ ‡Ï ,˙ȘÒÚ ˙ÂÈÎ˘Ó‰Ï Ì˙Ó¯˙ ˙‡ ÏÚ .˙¢¯„ ‰ ˙ÂÓ‡˙‰· Ϙ˘Ï Ï"Á¯ Ì„˜Ï ˙‡ ˘Â·È‚ ÌÈ ˜˙‰ ÈÙ‚ ˙‡ „„ÂÚÏ , ‡ ıÓ‡Ï ÌÈÈ ÂÈÁ‰ ÌÈÏÚÙÓ‰ ˙‡Â ̯ÈÁ‰ Â˙ Ì ¯È„҉Ϡ˙‡ Á˜ÈÙ‰ ÏÚ .ÌÓ¢ÈÈ בתשובת רח"ל צוין כי נושא גיבוש התקנים נדון בעבר בינה ובין מכון התקנים, אולם מסיבות שונות חלו עיכובים בעניין זה. רח"ל הוסיפה כי "בימים אלו" היא מחדשת את עבודת המטה .לגיבוש התקנים 2. התמודדות עם מצבי חירום מחייבת קביעת מתודולוגיה וצבירת ניסיון מתאים. לשם כך וכדי להקים בסיס ידע, יש להכשיר אנשי מקצוע בתחום זה. יצוין כי במדינות שונות קיימים מסלולים אקדמיים שמכשירים אנשי מקצוע בתחומי החירום. בישראל אין הליך מסודר ושלם ,(להכשרת אנשי מקצוע שיהיו אחראים לרכז את הטיפול באסונות פתע רבי נפגעים )אפר"ן למעט מספר קטן של תכניות אקדמיות ומסגרות לימודיות בתחום זה21 , ואין מספיק מודעות בקרב גופי החירום, לרבות הגופים הממשלתיים, לצורך בהכשרה כאמור. פיקוד העורף פועל להכשרת אנשי מקצו ע שתפקידם חילוץ והצלה. אנשים אלה השתתפו בחילוץ והצלה במסגרת הסיוע שהעניקה ישראל למדינות אחרות, ורכשו ניסיון רב בתחום. ואולם חילוץ והצלה הן רק חלק מהפעולות הנדרשות להתמודדות עם מצב חירום, הכוללות היערכות, מניעה, טיפול (באירוע בעת התרחשותו )לרבות חילוץ והצלה .ושיקום מבדיקה אקראית של מכרזים שפרסמה נש"ם בשנים האחרונות למשרות שעניינן טיפול בעורף בשעת חירום, עולה כי דרישות הסף למשרות אלו אינן כוללות דרישה ללימודים אקדמיים בתחום הטיפול באירועי חירום. משרדי הממשלה הם הגופים העיקריים שעוסקים בטיפול באירועי חירום. ק ביעה של משרדי הממשלה כי על המאיישים משרות בתחום זה להיות בעלי רקע אקדמי כאמור, או מתן עדיפות לבעלי רקע כזה, עשויים להגדיל את מספר המוסדות להשכלה גבוהה שמציעים מסלולים בתחום הטיפול באירועי חירום, ובכך להגדיל את מספר .אנשי המקצוע בתחום ,‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï ÏÚ ,̯ÈÁ ÈÚ¯ȇ· ÏÂÙÈˉ ‡˘Â Ï˘ ˙Â·È˘Á‰ ÁΠÛÒ ˙Â˘È¯„ ‰Ê ÌÂÁ˙· Ì„‡ ÁÂÎ ÒÂÈ‚Ï ÌÈʯÎÓ· Ú·˜Ï Ϙ˘Ï ‰Ï˘ÓÓ‰ È„¯˘Ó ÏÚ ,‰Ê ÌÂÁ˙· ˙ÈÓ„˜‡ ‰Ï΢‰ ÈÏÚ·Ï ˙ÂÙÈ„Ú ˙˙Ï ˙ÂÁÙÏ Â‡ ˙ÂÓȇ˙Ó ˙ÂÈÓ„˜‡ „ÂÂÏ Ì"˘ ‡ „· .˙ÓÒ¯ÙÓ ‡È‰˘ ÌÈʯÎÓ· ÌÈÏÂÏÎ ¯ÂӇΠ˙ÂÙÈ„Ú Ô˙Ó Â‡ ˙Â˘È¯„ ÈÎ È„¯˘Ó È ÙÏ ÔΠ,‰‰Â·‚ ‰Ï΢‰Ï ‰ˆÚÂÓ‰ È ÙÏ ¯˜ÈÚ· ÔÈÈˆÏ Ï"Á¯ ÏÚ ,„·· ÌÈÈÓ„˜‡‰ ˙„ÒÂÓ‰ ·¯˜· ˙ÂÚ„ÂÓ‰ ˙¯·‚‰·˘ ˙Â·È˘Á‰ ˙‡ ,ÌÈÈË ÂÂϯ‰ ‰Ï˘ÓÓ‰ .̯ÈÁ ˙Ú˘· „˜Ù˙Ï ÌÈÚ‚Â ‰ ˙ÂÚˆ˜Ó· Ì„‡ ÁÂÎ ˙¯˘Î‰ Í¯ÂˆÏ בתש ובת רח"ל צוין כי היא תמליץ לנש"ם לכלול במכרזים לאיוש משרות בתחום הטיפול .במצב חירום סעיף המחייב לימודים אקדמיים רלוונטיים __________________ 21 באוניברסיטת חיפה קיימת תכנית לתואר שני בפקולטה לגאוגרפיה, עם התמחות בהיערכות למצבי .חירום ובהתמודדות עם מצבים כאלה 62 דוח ביקורת :שם הדוח היערכות התעשייה האזרחית לשעת חירום :מסגרת הפרסום דוחות ביקורת בנושא ההיערכות והמוכנות לשעת חירום :שנת פרסום "התשע ה- 2015 נש"ם מסרה למשרד מבקר המדינה ביוני2015 כי תבחן, בשיתוף ראש רח"ל ונציגי המטה .לביטחון לאומי, את יישום ההמלצה חוזר רשות החברות להיערכו ת לשעת חירום פעילותן התקינה של החברות הממשלתיות היא בסיס לפעילותו התקינה של כלל המשק. חלק מחברות אלה - כגון חברת החשמל לישראל בע"מ, מקורות- חברת מים בע"מ ונתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ - אחראיות לתשתיות החיוניות של המדינה, ועל כן יש חשיבות רבה יותר למוכנותן .לשעת חירום ה רשות, ש היא יחידת סמך של משרד האוצר, הוקמה ופועלת מכ ו ,ח חוק החברות הממשלתיות התשל"ה- 1975. הרשות עוסקת בין השאר בפיקוח על ה חברות ה ממשלתיות, הפרט תן וביצוע שינויים מבניים מהן. הרשות מ מונה על כ - 100 ,חברות ובהן חברות ממשלתיות עסקיות , חברות שאינן עסקיות, חברות בנות וחברות בבעלות מעורבת . בשנת2012 הפיצה ה רשות לחברות שבאחריותה חוזר22 הקובע כי עליהן לגבש מדיניות אסטרטגית .לתפקוד באירועי חירום וכן להכין תכניות פעולה ולקבוע נהלים להתמודדות עם אירועים כאלה הפצת חוזר זה נעשתה במסגרת הפעולות שמבצעת הרשות לשיפור הפיקוח ע .ל פעילות החברות עם זאת, לא קבעה הרשות יעדים לגבי יישום החוזר, ובכלל זה יעדים לגבי יישום המדיניות שתגובש, התכניות שיוכנו והנהלים שייקבעו. מרבית החברות מסרו לרשות את תכניותיהן וכן מסמכים המפרטים את מדיניותן האסטרטגית בזמן חירום )להלן - התוצרים(. נמצא כי הרש ות העבירה את התוצרים לידי האחראים להיערכות לשעת חירום במשרדי הממשלה הרלוונטיים, על פי .תחומי האחריות שלהם, ללא תיאום עם המשרדים וללא בדיקה כלשהי של התוצרים לדוגמה, משרד האנרגיה אחראי לפעולתן של כמה רשויות ייעודיות חשובות, המופקדות על משק .החשמל, המים והגז המשרד פועל לגיבוש נהלים ואסטרטגיה לשעת חירום ומתייעץ בעניין זה עם גופים מקצועיים, דוגמת המטה לביטחון לאומי. ואולם האחראים להיערכות לשעת חירום במשרד האנרגיה לא ידעו מה מטרת החוזר האמור, אם נדרש לשלב את התוצרים שהתקבלו בעקבותיו בתכניות החירום המשרדיות, ומהן .הפעולות הנדרשות מהם בעקבות הפצתו של החוזר בתשובת רח"ל צוין כי חברות שיש להן נגיעה ישירה לנושא ההיערכות לשעת חירום, כגון חברת .החשמל לישראל בע"מ וחברת רכבת ישראל בע"מ, מדווחות לה ישירות על פעולותיהן בעניין זה עם זאת, קיימות חברות ממשלתיות רבות שהנגיעה שיש להן לנושא ההיערכות לשעת חירום .מצומצמת, ולכן חשוב שהן ידווחו על פעולותיהן בעניין לרשות החברות " בתשובת משרד האנרגיה צוין כי המשרד לא היה שותף בהכנת החוזר, לא ידע מה תפקידו של החוזר ו לא הבין איזה פעילות מצופה ממנו בעקבות הפצת."ו רשות החברות מסרה למשרד מבקר המדינה במאי2015 כי העבירה את התוצרים לגורמים .האחראים לפעילות בשעת חירום במשרדי הממשלה, כדי שיוכלו להתבסס עליהם בביצוע תפקידם עוד מסרה רשות החברות כי התוצרים הועברו לגורמים אלה בתיאום עמם. יצוין כי הרשות לא .המציאה מסמכים המעידים על תיאום כזה __________________ 22 .חוזר ניהול סיכונים בחברות ממשלתיות היערכות התעשייה האזרחית לשעת חירום 63 :שם הדוח היערכות התעשייה האזרחית לשעת חירום :מסגרת הפרסום דוחות ביקורת בנושא ההיערכות והמוכנות לשעת חירום :שנת פרסום "התשע ה- 2015 ‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙¯·Á‰ ·¯˜· ¯ÊÂÁ‰ ÌÂÒ¯Ù· È„ ‡Ï ÈÎ ˙¯·Á‰ ˙¢¯Ï ¯ÈÚÓ ‰ È„Ó ˙‡ ˙ÂÓ‡Â˙ ˙¯·Á‰ Ï˘ Ô‰È˙ÂÏÂÚ٠̇ ÔÂÁ·Ï ÂÓ¢ÈÈ ¯Á‡ ·Â˜ÚÏ ˘È ‡Ï‡ ,˙ÂÈ˙Ï˘ÓÓ‰ ˙ÂÈÁ ‰ ,„ÂÚ ˙‡Ê .˙ÂÈ„ÂÚÈȉ ˙ÂÈ¢¯‰Â Ìȇ¯Á‡‰ ÌÈ„¯˘Ó‰ Ï˘ ˙ÂÈÁ ‰‰Â ˙Â˘È¯„‰ ˙ÂÏÈ·˜Ó ‡ÏÂ Ï˘ ˙ÂÓ‡Â˙Ó Ìȯ„Ò‡Ó‰ ˙ÂÏÂÏÚ Ú‚ÙÏ ¯Úȉ· ˙ÂÎ .̯ÈÁ ˙Ú˘Ï היערכות מפעלים חיוניים לשעת חירום היכולת ל הפע יל א ת המשק ב שעת חירום היא מרכיב חשוב בעצמתה של מדינת ישראל ו ב יכולת עמידתה ב אירועי .חירום תוכנן והיקפן של ההנחיות להיערכות לשעת חירום נגזרים מתרחישי הייחוס שמגדירה רח"ל, באמצעות הרשויות הייעודיו ת שבמשרדי הממשלה. באחריות רח"ל לפקח על יישום הנחיות אלה, לעמוד על הפערים בין היעדים שהציבה להיערכות בפועל ולפעול .לצמצומם מינהל החירום שבמשרד הכלכלה פועל מתוקף חוק ש יר ,ות עבודה בשעת חירום התשכ"ז- 1967 , והוא אחראי ליישם את מדיניות המשרד בשעת חירום, על מנת לה בטיח את אספקת המוצרים והשירותים שבאחריות המשרד לספק ולסייע בשמירה על הרציפות התפקודית של המשק. מינהל החירום פועל ל איתור עובדים חיוניים ו ל ריתוק ם למפעלים , לתגבור המפעלים בכוח אדם מקצועי ולשחרור עובדים חיוניים משירות מילואים. מינהל החירום גם מפקח על האספקה הת קינה ,של מוצרי מזון חיוניים ושל מוצרים אחרים החיוניים למשק, מסייע להמשך היצוא וסחר החוץ .מסייע בהפעלת מעונות יום, מפקח על המחירים ופועל להבטחת זכויות העובדים מתן אישור מפעל חיוני מינהל חירום פועל בין היתר להכריז על מפעלים חיוניים, באמצעות הוועדה להכרזה ע ל מפעלים חיוניים23 , ולרתק כוח אדם מקצועי המיועד לעבוד במפעלים אלה. כל רשות ייעודית רשאית לבקש להכריז על ספקי שירותים ומוצרים - מפעלים חיוניים, על מנת לענות על תרחיש הייחוס הענפי שלה. כמו כן, כל מפעל פרטי רשאי להגיש לוועדה האמורה, באמצעות הרשות הייעודית המתא ,ימה ,בקשה להיכלל ברשימת המפעלים החיוניים. בבקשה יצוין אם למפעל יש תשתית מתאימה משאבים חומריים ומשאבים אנושיים על מנת להמשיך לפעול בזמן חירום. הוועדה שוקלת את .מידת חיוניותו של השירות או המוצר שמספק המפעל ואת יכולתו למלא את ייעודו בשעת חירום בנוהל בין-משרד 'י מס90 ממאי2011 בנושא "מפעלים חיוניים- ייזום ואישור" )להלן - הנוהל לאישור מפעלים חיוניים( נקבעו דרישות סף לקבלת אישור מפעל חיוני, ובהן קיום גיבוי למערכות .החשמל, יכולת איגום מים וקיום ציוד מכני הנדסי ‰ ÈÎ ‡ˆÓ ω ڷ˜  ȇ ÌÈÈ ÂÈÁ ÌÈÏÚÙÓ ¯Â˘È‡Ï ˙‡ ÌÈÏÚÙÓ‰ ¯ÙÒÓ ÂÏ·˜È˘ ¯Â˘È‡ ÏÚÙÓ È ÂÈÁ , ‰Òȯى ˙‡ ˙ÈÙ¯‚‡‚‰ Ì‰Ï˘ Â Ì‰È È· ˙ÂÈÂÙÈ„Ú‰ ȯ„Ò ˙‡ . __________________ 23 ועדה שממנה שר הכלכלה, שתפקידה לייעץ לו בעניין .אישור מפעלים חיוניים 64 דוח ביקורת :שם הדוח היערכות התעשייה האזרחית לשעת חירום :מסגרת הפרסום דוחות ביקורת בנושא ההיערכות והמוכנות לשעת חירום :שנת פרסום "התשע ה- 2015 הפיקוח על מוכנותם של המפעלים החיוניים לשעת חירום "על פי נוהל "התארגנות המפעל לשעת חירום24 , על מנהל מפעל שקיבל אישור מפעל חיוני למנות את אחד העובדים הבכירים לאחראי מטעם המפעל לקיום קשר עם הרשויות הייעודיות ועם גורמי .המל"ח במרחב שבו מצוי המפעל. האישור ניתן לשנה, ובמרבית המקרים הוא מתחדש אוטומטית במועד סיום הביקורת קיבלו כ - 9,000 גופים אישור מפעל חיוני- מהם כ - 1,400 מפעלי תעשייה בתחומים שונים. חוץ ממפעלי תעשייה, קיבלו ,אישור כאמור רשויות מקומיות, משרדי ממשלה רשויות ייעודיות, מרכזי סיוע בתחומים שונים, בתי חולים ועוד. בשנים2014-2011 ביצע משרד הכלכלה בדיקה מחודשת של מפעלי התעשייה החיוניים, כדי לוודא כי שרשרת הייצור של כל מפעל חיוני נשמרת. לדברי משרד הכלכלה, כמות זו של מפע לים חיוניים נחוצה, כדי לקיים במשק פעילות שתבטיח את רמות השירות הנחוצות, על פי תרחישי הייחוס השונים. על פי תכנית העבודה של משרד הכלכלה, הוא מבצע ביקורות במפעלים שבאחריותו, על פי מידת החיוניות של המוצרים שהם מספקים, כדי לבדוק אם קיימים פערים בין מוכנותם לשעת ,חירום )בכל הנוגע לחומרי גלם תשתיות, כוח אדם ועוד .( לבין רמות השירות הנדרשות מהם ואולם בידי משרד הכלכלה לא נמצאו מסמכים המפרטים את ניתוח הפערים והשפעתם על רמות השירות שנקבעו. בשנת 2014 גיבש משרד הכלכלה, בסיוע יועץ חיצוני, נוהל מקיף עבור הרשות העליונה למזו ן25, .בנוגע לדרכי היערכותן של מפעלים חיוניים שבאחריותה לשעת חירום הנוהל כולל מושגי יסוד והמלצות על דרכי פעולה ותהליכי עבודה שיסייעו למפעל ים כאמור להיערך ל שעת.חירום הרשות העליונה למשק כללי היא רשות ייעודית במשרד הכלכלה שאחראית ל רציפות התפקודית של המשק הכללי26 בשעת חירום . הרשות העליונה למשק כללי טרם הכינה נוהל דומה למפעלים שבאחריותה , בשינויים המחויבים. ‡ˆÓ ÈÎ ÔÂÊÓÏ ‰ ÂÈÏÚ‰ ˙¢¯‰ ¯Â·Ú ω  ȇ ڷ˜ ˙‡ ˙ÂÏÂÚÙ‰ ÏÚ˘ Úˆ·Ï ÏÚÙÓ‰ ‰¯˜Ó· ‡Â‰˘ Ú‚Ù 27 ˙‡Â ˙¢˘Â‡˙‰Ï ÌȈÂÁ ‰ ÌÂ˜È˘‰ È„Úˆ ‰ÚÈ‚ÙÓ . Ò Î· ˙ÂίÚȉ ˙Ú˘Ï Ì¯ÈÁ ˘ Ô‚¯‡ ÊÂÁÓ Ì¯„ „¯˘Ó· ‰ÏÎÏΉ ¯·Óˆ„· 2014 , ÔȈ Ôȇ ÈÎ ÌÂÈÎ ˙ÂÈÁ ‰ ¯ÂӇΠ. „Ú ÈÎ ‡ˆÓ ÔÎ ÂÓÎ „ÚÂÓ ÌÂÈÒ ˙¯Â˜È·‰ Ì¯Ë ıÙ‰ ‰Ê ω ÌÈÏÚÙÓÏ . ÏÚ ˙¢¯ ‰ ÂÈÏÚ‰ ˜˘ÓÏ ÈÏÏÎ ˙‡ ˘ÈÁ‰Ï Â˙ Ή Ï‰Â Ï˘ ‰Ó„ ÌÈÏÚÙÓÏ ‰˙ÂȯÁ‡·˘ , ÌÈÈÂ È˘· ÌÈ·ÈÂÁÓ‰ . בתשובת רח"ל צוין כי היא תפעל להגברת הפיקוח של הרשויות הייעודיות ומשרדי הממשלה על .מפעלים חיוניים משרד הכלכלה מסר בתשובתו ממאי2015 )להלן - תשובת משרד הכלכלה( כי הוא מעלה בכל הזדמנות את סוגיית היעדר הסמכות של משרדי ה ממשלה לכפות על מפעלים חיוניים לנקוט צעדים להבטחת הרציפות התפקודית שלהם ב שעת חירום .משרד הכלכלה הוסיף כי אף היה שותף ל משרד הביטחון לו משרד להגנת העורף בהכנת טיוטה של תזכיר חוק בנושא היערכות העורף. __________________ 24 נוהל שפרסם מטה המל"ח בשנת2002 . 25 .הרשות העליונה למזון משמשת "מנחה מקצועי למפעל חיוני" בתחום המזון 26 ,"המשק הכללי כולל בין היתר את ענף מוצרי הניקוי, ענף מוצרי ההיגיינה, רשתות "עשה זאת בעצמך .יצוא ועוד 27 למשל, ניוד עובדים או.העברת חומרי גלם למפעל חיוני אחר היערכות התעשייה האזרחית לשעת חירום 65 :שם הדוח היערכות התעשייה האזרחית לשעת חירום :מסגרת הפרסום דוחות ביקורת בנושא ההיערכות והמוכנות לשעת חירום :שנת פרסום "התשע ה- 2015 Ï˘ Ì˙ ÎÂÓ ÏÚ Á˜ÈÙ‰ ˙‡ ¯È·‚‰Ï ‰ÏÎÏΉ „¯˘Ó ÏÚ ,‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï Úˆȷ ÍÈω˙ ˙‡ ÏÚÈÈϠ̯ÈÁ ˙Ú˘Ï Â˙ÂȯÁ‡·˘ ÌÈÈ ÂÈÁ‰ ÌÈÏÚÙÓ‰ È„Î ,˙¯˜ȷ‰ „¯˘Ó ÏÚ ,ÍÎ ÏÚ ÛÒ .̯ÈÁ ˙Ú˘Ï ‰ÈÈ˘Ú˙‰ ˙ ÎÂÓ Ï˘ ‰‡ÏÓ ·ˆÓ ˙ ÂÓ˙ Ï·˜Ï ,̯ÈÁ ÚÂ¯È‡Ï ÌÈÈ ÂÈÁ‰ ÌÈÏÚÙÓ‰ ˙ ÎÂÓ È·‚Ï ‰¯„Ò‡‰ ˙¯‚ÒÓ· ÈÎ ‡„ÂÂÏ ‰ÏÎÏΉ .‰ÊÎ Ú¯ȇ ¯Á‡Ï Úˆ·Ï ˘È˘ ÌÂ˜È˘‰ ˙ÂÏÂÚÙ Ì‚ ÂÚ·˜ÈÈ הנחיות למפעלים החיוניים על פי הנהלים של משרד הכלכ לה, מפעלים חיוניים נדרשים להכין תיקי מפעל ולדווח באמצעותם לרשויות הייעודיות בין היתר על גורמי הייצור ההכרחיים לייצורו של מוצר חיוני, מצבת כוח האדם של המפעל בשעת חירום, פרק הזמן שבו ימשיך המפעל לספק את המוצרים החיוניים בהתבסס על המלאים הקיימים ואמצעי הגיבוי החיוניים להמשך הייצור. כמו כן נכלל בתיקי המפעל מידע לגבי הספקים ונותני השירותים שבלעדיהם עלולה להיפגע יכולת המפעל לעמוד ברמות השירות .הנדרשות בזמן חירום או אף להיפסק .נציגי משרד מבקר המדינה נפגשו עם האחראים להיערכות לשעת חירום בכמה מפעלים חיוניים בפגישה ,ציינו האחראים האמורים כי הם בנו את תכנית ההיערכות לשעת חירום בעצמם בהתייעצות עם יועצים חיצוניים, ללא הכוונה של רשויות ייעודיות או של גורמים אחרים בממשלה האחראים להיערכות לשעת חירום. נוסף על כך ציינו כמה מהאחראים כי לא ברור להם מיהם הגורמים ברשויות הייעודי.ות שאמורים לתת להם מענה בעת חירום בביקורת עלה כי מפעל א' פירט לפני משרד הכלכלה את נותני השירותים הנחוצים לו כדי לקיים את המפעל בשעת חירום, אולם המשרד לא הודיע למפעל אם נותני השירותים האמורים קיבלו מעמד של מפעל חיוני, דבר המקשה על המפעל לתכנן את צעדיו לשעת חירום. נוסף על כך, ציין המפעל כי לא נאמר לו כמה זמן יעבור עד שיינתנו צווי ריתוק לאנשי מפתח בשרשרת הפעילות שלו ועד .שיקבל כוח אדם שיחליף עובדים חיוניים שיגויסו או שלא יוכלו להתייצב לעבודה מסיבות שונות מנהל מחוז דרום במשרד הכלכלה בתקופת ביצוע הביקורת טען כי לא מתפקידו של המשרד להודיע .למפעלים כי ספקים שלהם קיבלו מעמד של מפעל חיוני ;בתשובת משרד הכלכלה צוין כי הוא מקיים קשר שוטף עם כל המפעלים החיוניים שבאחריותו משתף את המפעלים בתרגילים וכנסים שהוא מקיים לכלל הגורמים האחראים להיערכות לשעת חירום, על מנת לשפר את .מוכנותם; ומסייע להם בגיוס כוח אדם מקצועי שייתן מענה בשעת חירום ˙ÂÈ¢¯· ˙ÂÈÁ ‰Â ÌÈω Ï˘ ÌÓÂȘ Û‡ ÏÚ ÈÎ ‰ÏÎÏΉ „¯˘ÓÏ ¯ÈÚÓ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ÈÒ Î ÌÂȘ ÌÈÈ ÂÈÁ ÌÈÏÚÙÓ· ˙¯˜ȷ Úˆȷ ,̯ÈÁ ˙Ú˘Ï ˙ÂίÚÈ‰Ï Ú‚Â · ˙ÂÈ„ÂÚÈÈ ‰¯·Ò‰ - ȇ ÌÈÈ ÂÈÁ‰ ÌÈÏÚÙÓ‰Ó ˜ÏÁ· ˙ÓÈȘ - ‰ÈÈ Ù‰ ÔÙ‡ È·‚Ï ˙ÂÈÁ ‰‰ È·‚Ï ˙¯ȉ· ÌÈω ‰Â ˙ÂÈÁ ‰‰ ˙¯ȉ· ÏÚ „ÈÙ˜‰Ï ‰ÏÎÏΉ „¯˘Ó ÏÚ .̯ÈÁ ˙Ú· ‰ÏÎÏΉ „¯˘ÓÏ Ì˙‡ ÌÈ È·ÓÂ Ì‰Ï ÌÈÚ„ÂÓ Â˙ÂȯÁ‡·˘ ÌÈÈ ÂÈÁ‰ ÌÈÏÚÙÓ‰ ÈÎ ‡„ÂÂÏ ÌȯÂÓ‡‰ - ˙‡Ê ÏÎ ÌÈÈ ÂÈÁ‰ ÌÈÏÚÙÓ‰ È·‚Ï .̯ÈÁ ˙Ú˘Ï ÌÈÏÚÙÓ‰ Ï˘ Ì˙ÂίÚȉ ˙‡ ÏÚÈÈÏ È„Î Ì˙ÂȯÁ‡·˘ ÌȯÁ‡‰ ‰Ï˘ÓÓ‰ È„¯˘Ó Ï˘ ̉· ˙¯˜ȷ‰ Úˆȷ ÏÚ Á˜ÙÏ Ï"Á¯ ÏÚ , ¯È‰· ÔÙ‡· Ì˙‡ ˙ÂÁ Ó ˙ÂÈË ÂÂϯ‰ ˙ÂÈ„ÂÚÈȉ ˙ÂÈ¢¯‰ ÈÎ ‡„ÂÂÏ  ˙‡„ÂÂÓ ˙Ó¯ ˙‡ ˙ ÎÂÓ‰ Ï˘ ÌÈÏÚÙÓ ‰Ï‡ ˙Ú˘Ï Ì¯ÈÁ . 66 דוח ביקורת :שם הדוח היערכות התעשייה האזרחית לשעת חירום :מסגרת הפרסום דוחות ביקורת בנושא ההיערכות והמוכנות לשעת חירום :שנת פרסום "התשע ה- 2015 הפרת חוזים של מפעלים חיוניים מפעלים תעשייתיים מספקים את מוצריהם בעת שגרה על פי התחייבויות חוזיות. בשעת חירום עשויים מפעלים שקיבלו אישור של מפעל חיוני להידרש למלא את הצרכים של מפעלים חיוניים אחרים ,של יחידות צבא או של גופים ממשלתיים . עקב כך מפעלים אלה עלולים להפר בשעת חירום .חלק מההתחייבויות החוזיות שהם צד להן ‰˜È„·Ó ڈȷ˘ „¯˘Ó Ó ¯˜· ‰ È„Ó‰ Ôȇ ÈÎ ‡ˆÓ ‰¯„Ò‡ Ô‚˙˘ ÏÚ ÌÈÏÚÙÓ ÌÈÈ ÂÈÁ ¯ÂӇΠÔÈ‚· Ì„‚ ˙¢‚ÂÓ ˙ÂÈ‰Ï ˙ÂÏÂÏÚ˘ ˙ÂÚÈ·˙Ó ˙¯ى ÌÎÒ‰ . רח"ל השיבה למשרד מבקר המדינה במאי2015 כי "הנושא נוגע גם לדיני החוזים. ככל שיימצא כי קיים צורך בהסדרה ייעודית של הנושא, הוא יוסדר במסגרת חוק."העורף העסקת עובדים שאינם תושבים קבועים במפעלים חיוניים הגז הטבעי משמש מקור אנרגיה יעיל ונקי בתחנות כוח28 , מתקני התפלה ומפעלי תעשייה וכן חומר גלם ב תעשייה הכימית והפטרוכימית. כמו כן משמש הגז הטבעי לתדלוק כלי רכב. התעשייה ומשק החשמל בישראל נמצאים, בעידודה ש ל ממשלת ישראל , בעיצומו של תהליך הסבת מערכי הייצור ל שימוש ב גז טבעי - בשל יתרונותיו הסביבתיים, מחירו הנמוך יחסית ויעילותו הרבה. מאגרי הגז שהתגלו במים הכלכליים של ישראל משנת1999 ואילך )ובעיקר ב שנת2009 ( הם משאב טבע לאומי העשוי לספק למדינה עצמאות וביטחון אנרג .טי בקיץ2014 ניתן אישור מפעל חיוני למתקני הגז שבלב ים, שאותם מפעילה בין השאר חברה פרטית זרה29 . מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי מתקני גז אלה מאוישים על ידי אנשי מקצוע שאינם ישראלים המועסקים בחברה הזרה, שללא נוכחותם עלולה להיפגע אספקת הגז. על פי החוק30 , בסמכ ות משרד הכלכלה לרתק רק עובדים שהם תושבים קבועים. יוצא אפוא כי אף שמתקנים אלו קיבלו אישור מפעל חיוני, למעשה אין בידי משרד הכלכלה או כל גורם אחר בממשלה יכולת לחייב את החברה הזרה לרתק את עובדיה, אלא רק לנהל עמה משא ומתן בנוגע להמשך פעילותם של עובדים אלה במתקנ ים. מצד שני, אין די עובדים שהם תושבים קבועים שיכולים להחליף עובדים .אלה בתשובת משרד הכלכלה צוין כי מינהל החירום עוסק רבות באיתורו של כוח אדם מקצועי בתחום הגז הטבעי. כמו כן, המינהל פועל, בשיתוף רשויות ייעודיות רלוונטיות, להכשרת עובדים בתחום זה, ומחזור ראשון של עובדים צפוי לסיים את הכשרתו לקראת יוני2015 . בתשובת רח"ל צוין כי על משרד האנרגיה לקבוע ברישיונות שהוא נותן לחברות את חובתן .להמשיך ולתת שירות גם בעתות חירום בתשובת משרד האנרגיה צוין כי הוא ביצע עבודת מטה מקיפה, ובמסגרתה קבע כי רשות הגז הטבעי תשמש רשות ייעודית לגז טבעי לשעת חירום. לדברי משרד האנרגיה, מאחר ש רשות הגז הטבעי ו משרד הכלכלה הכריז ו על החברה הפרטית הזרה מפעל חיוני, הוא יזם דיונים עם כלל __________________ 28 בשנת2014 הגיע שיעור החשמל המופק מגז לכ- 50% .מכלל החשמל המופק בישראל 29 ,ראו מבקר המדינה È˙ ˘ Á„ 64 · ) 2014 ,"(, בפרק "ההגנה על מתקנים ותשתיות להפקת גז ונפט בים 'עמ21 ,; מבקר המדינהÈڷˉ Ê‚‰ ˜˘Ó ÁÂ˙ÈÙ ) 2015 .( 30 חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז- 1967 . היערכות התעשייה האזרחית לשעת חירום 67 :שם הדוח היערכות התעשייה האזרחית לשעת חירום :מסגרת הפרסום דוחות ביקורת בנושא ההיערכות והמוכנות לשעת חירום :שנת פרסום "התשע ה- 2015 הגורמים הרלוונטיים, כדי להכשיר מקרב עובדי החברה האמורה עובדים לשעת חירום שיהיה אפשר לשבצם ב מתקני החברה כאשר הדב.ר יידרש ˙¯·Â‚ ˙Îω‰ ˙Â Ú˘È‰‰ ÁΠÈÎ ‰È‚¯ ‡‰Â ‰ÏÎÏΉ È„¯˘ÓÏ ¯ÈÚÓ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ,ÌÈ˘„Á‰ Ìȯ‚‡Ó‰ Ï˘ ÁÂ˙ÈÙ‰ ˙ÂÈ Î˙ ÁΠ ÈÚ·Ë Ê‚ ÏÚ ‰ÈÈ˘Ú˙‰Â ÏÓ˘Á‰ ˜˘Ó Ï˘ Ìȯ‚‡Ó· Ï"ÂÁÓ Úˆ˜Ó È˘ ‡ Ï˘ Ì˙ÂÏÈÚÙ ˙ÈÈ‚ÂÒ Ô¯˙ÙÏ ÌÈ ÓÊ ˙ÂÁÂÏ Ú·˜Ï ̉ÈÏÚ ˘Î‰ ÌÚ „·· „· ,̯ÈÁ ˙Ú˘· .ÌÈχ¯˘È ÌÈ„·ÂÚ Ï˘ Ì˙¯ סיוע למפעלים חיוניים 1. למדינה יש כמה כלים שעשויים לסייע למפעלים חיוניים להמשיך לספק במצב חירום מוצרים חיוניים ולעמוד ביעדי השירות שקבעה להם הממשלה . משרד הכלכלה יכול לתת בתקופת החירום עדיפות למפעלים אלה על פני מפעלים אחרים, בין היתר ב טיפול בתקלות של אספקת מים וחשמל, הפקת אישורי מעבר, ריתוק עובדים חיוניים, קיצור התור בנמלים ואספקת כוח אדם מקצועי ממאגר עובדים31 , אם לא יתאפשר ריתוק עובדים. משרד הכלכלה יכול להסתייע בגופים כלכליים ותכנוניים שפועלים במסגרתו - כגון מרכז ההשקעות32 , גופי סיוע של המדען הראשי ומינהל אזורי פיתוח - לשם קביעת מסלולי סיוע ייחודיים או מתן הטבות אחרות . מבדיקה של משרד מבקר המדינה במינהלים אחדים של משרד הכלכלה נמצא כי הנהלת המשרד לא קבעה מדיניות בעניין ה שימוש בכלי הסיוע של ה משרד לצורך שיפור ההיערכות של המפעלים החיוניים ל שעת חירום . עוד הועלה כי מינהל החירום לא פנה בעניין זה ליתר .המינהלים במשרד ולא גיבש אתם דרכים למתן עדיפות למפעלים אלה בתשובת משרד הכלכלה צוין כי "לשכת המדען הראשי תבחן אפשרות של מסלולים ייעודיים מסוג זה עם השותפים הרלוונטיים." ·Ó „¯˘Ó ˙ÂÈ È„Ó‰ ˙ÚÈ·˜ ˙‡ ˘ÈÁ‰Ï ÂÈÏÚ ÈÎ ‰ÏÎÏΉ „¯˘ÓÏ ¯ÈÚÓ ‰ È„Ó‰ ¯˜ ̯ÈÁ‰ ω ÈÓ ÏÚ .̯ÈÁ ·ˆÓÏ ˙ÂίÚȉ‰ ¯ÂÙÈ˘ Í¯ÂˆÏ ,ÚÂÈÒ‰ ÈÏη ˘ÂÓÈ˘Ï Ú‚Â · ˙ÂÓ¯· „ÂÓÚÏ ÌÈÈ ÂÈÁ‰ ÌÈÏÚÙÓ‰ ÏÚ ˙¢˜Ó‰ ˙ÂÈÚ·‰ Ô‰Ó ¯„ÂÒÓ ÔÙ‡· ¯È„‚‰Ï ÙÏ Ô˙È ˙ÂÈÚ·‰Ó ÂÏȇ ÔÂÁ·Ï ,̯ÈÁ ˙Ú˘· ˙¢¯„ ‰ ˙Â¯È˘‰ ˙„ÈÁÈ ˙ÂÚˆÓ‡· ¯Â˙ ÚÂÈÒ‰ ÈÏÎ ˙‡ Û ÓÏ ˙ Ó ÏÚ ˙¯ÂÓ‡‰ ˙„ÈÁȉ ÛÂ˙È˘· ÏÂÚÙÏ ‰ÏÎÏΉ „¯˘Ó ‰Ï‡ ˙ÂÈÚ· Ô¯˙ÙÏ ‰ÏÎÏΉ „¯˘Ó È„È·˘ - ‰Èȇ¯· ˜˘Ó‰ Ï˘ Â˙ ÎÂÓ ¯ÂÙÈ˘ Ì˘Ï Ì¯ÈÁ ˙Ú˘Ï ˙ÂίÚȉ‰ ¯ÂÙÈ˘ .ÁÂÂË ˙ί‡ „„ÈÚ ˙ÂÚˆÓ‡· ¯˙ȉ ÔÈ· ˙¢ÚÈ‰Ï ÏÂÎÈ ˘¯„ ‰ ÌÈÏÚÙÓ Ô Î˙Ï ÌÈÚȘ˘Ó Ï˘ ‰˜ÙÒ‡ È·‚Ï ÂÚ·˜ ˘ ÌÈ„ÚÈ· „ÂÓÚÏ ˜˘ÓÏ ÌÈ .̯ÈÁ ˙Ú˘· ÌÈÈ ÂÈÁ ÌÈ˙Â¯È˘Â ÌȯˆÂÓ 2. היעדר אסדרה שעל פיה יחויבו מפעלים חיוניים לעמוד ביעדי שירות כאמור וחוסר בהירות ,בנוגע לאחראי להקצאת התקציבים למפעלים החיוניים, פוגע בהיערכות לשעת חירום. למשל __________________ 31 משרד הכלכלה מנהל מאגר עובדים בתחומים שונים, שצפויים לתגבר בעת הצורך את כוח האדם .במפעלים חיוניים או להחליף עובדים שיגויסו 32 מרכז ההשקעות הוקם ופועל מכוח החוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט- 1959 , לשם מתן מענקים והטבות לע נפי התעשייה והשירותים העסקיים במשק. החוק האמור הוא אחד הכלים הכלכליים המרכזיים של הממשלה לעידוד השקעות הון, לפיתוח הפריפריה, לייצור מקומות עבודה ולקידום .חדשנות ופריון 68 דוח ביקורת :שם הדוח היערכות התעשייה האזרחית לשעת חירום :מסגרת הפרסום דוחות ביקורת בנושא ההיערכות והמוכנות לשעת חירום :שנת פרסום "התשע ה- 2015 קיומו של גנרטור לג יבוי הכרחי להמשך פעילותו של מפעל חיוני בעת חירום, אולם במפעלים חיוניים רבים לא קיים גנרטור, מאחר שלטענתם הם אינם יכולים לעמוד בהוצאות הכספיות הכרוכות ברכישתו. על פי המלצות הוועדה הבין - משרדית שהוקמה מתוקף החלטת הממשלה 'מס2858 משנת2007 והמלצות הוועדה הבין- משרדית שמינה משרד האוצר בשנת2010 , פנה מנכ"ל משרד הכלכלה במרץ2014 לשר האוצר על מנת לגבש פתרון תקציבי לרכישת גנרטורים. משרד האוצר היה סבור כי האחריות לפתרון סוגיה זו מוטלת על משרד הכלכלה ומשרד הביטחון. ואולם משרד הכלכלה הבהיר ביוני2014 כי אינו אחראי לפתרו ,ן הסוגיה מאחר שעל פי החוק, סמכויותיו לגבי הבטחת רציפות תפקודית של מפעלים חיוניים מוגבלות ונוגעות בעיקר לגיוס ולריתוק של עובדים חיוניים למפעלים אלה. מנכ"ל משרד הכלכלה הוסיף בעניין זה כי משרד הביטחון ומשרד האוצר הם המופקדים על הרציפות התפקודית של כלכלת ישרא ל בשעת חירום, ולכן עליהם להקצות מתקציביהם את הכספים הנדרשים לפתרון ,הסוגיה. במועד סיום הביקורת פברואר2015, טרם הוסדר .נושא זה בתשובת רח"ל צוין כי פתרון הסוגיה מוטל על כלל משרדי הממשלה והרשויות הייעודיות. עוד מסרה רח"ל כי "קיים פער בסמכות לחייב מפעל חיוני להיערך לחירום - סוגיה שתוסדר אף ."היא במסגרת ההצעה לחוק ]היערכות[ העורף בתשובת משרד האנרגיה צוין כי פעל בשנים האחרונות לקידום האסדרה של נושא רכישת הגנרטורים לשעת חירום. משרד האנרגיה הוסיף כי העניין אמור להיות מטופל במסגרת חוק היערכות ה עורף. ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï Í¯Â‡Ï ‰Ê È ÂÈÁ ÌÂÁ˙· ‰¯„Ò‡‰ ¯„Úȉ ÌÚ ÌÈÏ˘‰Ï Ôȇ ,‰ È„Ó‰ ˙‡ ÌÈÓȈÚÓ Ì˙ÂÎÓÒ Ì˙ÂȯÁ‡ ÈÓÂÁ˙ È·‚Ï ÌÈ„¯˘Ó‰ ÔÈ· ˙ÂÚ„‰ ȘÂÏÈÁ .ÌÈ ˘ Ï˘ ‰˙ÓÏ˘‰Ï „Ú .̯ÈÁ ˙Ú˘Ï ˙ÂίÚȉ‰ ‡˘Â · ‰ÙÈ˜Ó ‰¯„Ò‡ ÌÈÏ˘‰Ï ͯˆ‰ ˆ¯Ó‰Ï ,Ï"Á¯ ÛÂ˙È˘· ,ÏÂÚÙÏ ÌÈÈË ÂÂϯ‰ ‰Ï˘ÓÓ‰ È„¯˘Ó ÏÚ ,¯ÂӇΠ‰¯„Ò‡ ˙ ÌÈ˙Â¯È˘‰Â ÌȯˆÂÓ‰ ˙˜ÙÒ‡Ï Í¯ÚÈ‰Ï ÌÈÈ ÂÈÁ ÌÈÏÚÙÓ Ìȯ„‚ÂÓ‰ ‰ÈÈ˘Ú˙‰ ÈÏÚÙÓ ÏÚ ,¯˙ÙÈ˙ ‡Ï ‰Ê ÔÈÈ Ú· ÌÈ„¯˘Ó‰ ÔÈ· ˙˜ÂÏÁÓ‰ ̇ .̯ÈÁ ˙Ú˘· ÌÈ˘¯„ ‰ È·‚Ï ÚȯΉÏ ‰Ê ÔÈÈ Ú· ‰¯Â˜‰ È·ÂÚ· Ò ÎÈ‰Ï ‰Ï˘ÓÓÏ ÈËÙ˘Ó‰ ıÚÂȉ ‰Ï˘ÓÓ‰ Â˙˜ÂÏÁ ÔÂÓÈÓ‰ Ï˘ Â٘ȉ 33. פארקי התעשייה בשעת חי רום חלק מהמפעלים החיוניים מקבלים הנחיות להיערכות לשעת חירום ולתפקוד בשעת חירום מרשויות ייעודיות או מוועדת המל"ח האזורית שבה חברים גם נציגים של הרשות המקומית שבתחום שיפוטה מצוי המפעל. במקרים רבים מפעלים חיוניים ממוקמים בפארקי תעשייה המצויים בתחום שיפוטה של רשות מקומית מסוימת, ולעתים בתחום שיפוטן של כמה רשויות מקומיות. פארקי התעשייה מנוהלים באמצעות מינהלות, האחראיות לניהול השוטף של הפארקים ולאספקת כל הצרכים היום -יומיים של התעשיות הפועלות בהם. מינהלות אלו מצוי ות טוב יותר מכל גורם אחר במתרחש בפארק שבאחריותן, וב יכולתן ,להגדיר את הצרכים של הפארק לאפיין את היכולות התפעוליות שקיימות בו ,לספק תמונת מצב מדויקת של הנעשה בו בעת רגיעה ובשעת חירום ולטפל באופן מידי וצב רכי מפעלי התעשייה ה ממוקמים בו. ואולם סמכויות האכיפה, הפיקוח והרישוי אינן מצויות בידי המינהלות, אלא בידי הרשויות המקומיות שבתחום שיפוטן מצויים .הפארקים __________________ 33 ,ראו מבקר המדינה È˙ ˘ Á„ 61 · ) 2010 ( " ,הטיפול במחלוקות בין- 'משרדיות מתמשכות", עמ3. היערכות התעשייה האזרחית לשעת חירום 69 :שם הדוח היערכות התעשייה האזרחית לשעת חירום :מסגרת הפרסום דוחות ביקורת בנושא ההיערכות והמוכנות לשעת חירום :שנת פרסום "התשע ה- 2015 בנוהל "התארגנות המפעל לשעת חירום" נקבע כי "מפעלים הממוקמים באזורים בהם קיימים ,מפעלי תעשייה אחדים מומלץ שיתבססו בהכנותיהם לשעת - חירום על שיטת ההתארגנות האזורית] 34 [ , )באם קיימת( המאפשרת סיוע הדדי וניצול משותף של משאבים בשעת- "חירום )ההדגשה במקור(. עוד צוין בנוהל זה כי "ההתארגנות האזורית דורשת תכנון והכנות מיוחדים לשעת -חירום, זאת בנוסף לאלה הנדרשים מכל מפעל בנפרד". מבדיקה שעשה משרד מבקר המדינה בפארקי תעשייה אחדים עולה כי מינהלות הפארקים אינן מקבלות הנחיות בנוגע להיע רכות לשעת חירום משום גורם ממשלתי. מנהלי הפארקים מסרו למשרד מבקר המדינה כי הם שותפים בוועדות המל"ח האזוריות ואף אמורים לקבל סיוע מהרשויות המקומיות בהיבטים של פינוי כבישים, הצלה וטיפול בתשתיות, אולם סיוע זה מותנה בהחלטה של הרשות להקצות בשעת חירום משאבים לפאר ק תעשייתי על חשבון סיוע לתושבים. מנהלי הפארקים ציינו כי הם פעלו מיזמתם לקבוע .נהלים להיערכות לשעת חירום, ללא הכוונה וללא סיוע של הגורמים המוסמכים נמצא כי משרד הכלכלה אינו מייחד מקום בתכנון פארקי תעשייה חדשים לסוגיות שאתן צפוי הפארק להתמודד בעתות חירום. לד וגמה, בתכנון פארק נ.ע.מ שבדרום הארץ לא נשקלה סוגיית דרכי הגישה אליו והשפעתה על התנועה בסביבתו בעתות חירום, סוגיית היַתירוּת בתשתיות המים ,והחשמל בו ועוד. חלק מהסוגיות טופלו בהתערבותו של מינהל אזורי פיתוח במשרד הכלכלה משיקולים שאינם קשורים לצורך להיערך לשעת חירום. בביקורת עלה כי מינהל אזורי פיתוח לא היה שותף במתן ההנחיות לתעשייה בנוגע לתפקוד בשעת חירום ולא קיבל שום הנחיות בנושא זה .ממינהל החירום ÁÂ˙È٠ȯÂʇ ω ÈÓ ÌÚ ‰ÏÂÚÙ Û˙˘Ï ̯ÈÁ‰ ω ÈÓ ÏÚ ,‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï ˙‰ Ș¯‡Ù Ï˘ ÌÈίˆ‰ ˜ÂÙÈÒÏ ‰ÏÂÚÙ Èί„ ˘Â·È‚· ·Ï˘· „ÂÚ Ì¯ÈÁ ˙Ú˘· ‰ÈÈ˘Ú ÛÂ˙È˘· ,Ï"Á¯ ÏÚ ,ÔÎ ÂÓÎ .Ì˙Ó˜‰ ˙Âω ÈÓ ˙‡ ˙ÂÁ ‰Ï ,̯ÈÁ‰ ω ÈÓ ÌȘ¯‡Ù‰ ˙ÂÈ¢¯‰ Ï˘ ˙ÏÂÎȉ ˙‡ ¯È·‚‰Ï È„Î ,Ô‰Ó ˙¢¯„ ‰ ˙Â¯È˘‰ ˙ÂÓ¯ È·‚Ï ÌÈÈ˙ÈÈ˘Ú˙‰ .̯ÈÁ ˙Ú˘· ‰ÈÈ˘Ú˙‰ ÈÎ¯ÂˆÏ ‰ ÚÓ ˙˙Ï ˙ÂÈ„ÂÚÈȉ בתשובת רח"ל צוין כי פרק בנושא רמות השירות הנדרשות ייכלל בתיקי האב המצויים ברשויות המקומיות, המתעדכנים בימים אלה. רח"ל הוסיפה עם זאת, כי בפרק תהיה התייחסות רק למינהלות .הפארקים, ולא לכל מפעל ומפעל בתשובת משרד הכלכלה צוין כי "אלמנטים של עתות חירום כן נלקחו בחשבון בתכנון אזורי תעשיה וכן נ יתן לכך מענה בתב"עות35 שנעשו בעשור האחרון. בוודאי שמעתה ואילך הדגש על אלמנטים אלו יינתן ביתר שאת ותשומת לב מיוחדת תוקדש לכך בעת התכנון של אזורי התעשייה "הבאים. משרד הכלכלה הוסיף כי בימי העיון שהוא מקיים להגברת המודעות של מפעלי התעשייה לנושא ההיערכות לשעת חי רום, ייוחד מקום למוכנות אזורי התעשייה לשעת חירום ולאופן התפקוד של מינהלות אזורי התעשייה בעתות חירום. עם זאת טען משרד הכלכלה כי משרד הביטחון הוא האחראי להכנת הפארקים התעשייתיים לשעת חירום36 . לדברי משרד הכלכלה, בדיון שהתקיים באפריל2015 בראשות רח"ל סוכם כי הט יפול בפארקים התעשייתיים יהיה באחריות הרשויות .המקומיות מנהל מינהלת פארק נ.ע.מ השיב למשרד מבקר המדינה באפריל2015 כי המינהלה אחראית לנעשה .בפארק, אולם אין בידיה סמכות כלשהי כלפי המפעלים __________________ 34 .התארגנות זו יכולה לכלול מפעלים חיוניים ושאינם חיוניים 35 .בתכנית בניין עיר 36 על פי חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א- 1951 , סעיף20 )(ז)א1 .( 70 דוח ביקורת :שם הדוח היערכות התעשייה האזרחית לשעת חירום :מסגרת הפרסום דוחות ביקורת בנושא ההיערכות והמוכנות לשעת חירום :שנת פרסום "התשע ה- 2015 ÈÁ Ô˙ÂÏÈÚÙ˘ ˙ÂÈ˘Ú˙ ˙ÂÓ˜ÂÓÓ Ì‰·˘ ÌȘ¯‡Ù· ÏÂÙÈˉ ,‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï ˙È Â ¯„Úȉ ·˜Ú ¯˙ȉ ÔÈ· ,˙‡ȈӉ ÔÁ·Ó· Ï˘ÎÈ‰Ï ÏÂÏÚ Ï‡¯˘È Ï˘ ˙ÈÏÎÏΉ ˙ÂÈÎ˘Ó‰Ï ˙Ú˘· ˙ ˙È ‰ ˙ÂÓÈ„˜‰ ·˜Ú ,ÌÓÂÁ˙·˘ ÌÈÏÚÙÓ‰ ÈÙÏÎ ÌȘ¯‡Ù‰ ˙Âω ÈÓ Ï˘ ˙ÂÈÂÎÓÒ‰ ÚÂÈÒÏ Ì¯ÈÁ ÌÈÈÂˆÓ ÌȘ¯‡Ù‰ ·Â¯˘ Ì¢Ó ,‰ÈÈ˘Ú˙ ÈÏÚÙÓÏ ÚÂÈÒ È Ù ÏÚ ‰ÈÈÒÂÏÎÂ‡Ï Â˜Ó ˙¢¯Ó ¯˙ÂÈ Ï˘ ËÂÙÈ˘‰ Áˢ· .˙Á‡ ˙ÈÓ עמידות מפעלים חיוניים בפני רעידות אדמה 1. כאמור, רשות ייעודית פועלת להעניק למפעל אישור מפעל חיוני, אם לדעתה המוצר שהמפעל מייצר או השירות שהוא מספק חיוניים להמשך תפקודו של המשק בזמן חירום. משרד הכלכלה, באמצעות הוועדה להכרזת מפעלים חיוניים, מדרג מפעלים חיוניים על פי חיוניות המוצר שהם מייצרים. קיימים מפעלים שאינם מפעלי תשתית37 ,שהמשך פעילותם חשוב .ולעתים אף חיוני, להמשך תפקודו של המשק ולסיוע לאוכלוסייה נמצא כי חלק גדול ממפעלי התעשייה החיוניים ממוקמים במבנים ישנים, שעלולים להינזק במקרה של אסון טבע ד וגמת רעידת אדמה, עד כדי שיתוק פעילותם. בשנת1980 נכנס לתוקפו 'תקן ישראלי מס413 - "תכ ן עמידות מבנים ברעיד ו ת אדמה " )להלן - תקן413 (. תקן413 , שעודכן במשך השנים, מחייב בנייה על פי קריטריונים מחמירים, כדי להגביר את העמידות בפני רעידות אדמה. על פי תקן זה, מבנה אמור לספוג את זעזועי הקרקע עד לרמה שנקבעה בתקן38 , ולאפשר לאנשים להימלט ממנו. ואולם נמצא שלפי התקן, אין הכרח שהמבנה ימשיך לתפקד לאחר רעידת האדמה. אף שבתקן נקבעו תנאים מחמירים לגבי בניית מבנים מסוימים39 , אין בו התייחסות לבניית מפעלים חיוניים האמורים להמשיך ול ספק שירותים ומוצרים חיוניים גם אחרי רעידת האדמה. כמו כן נמצא כי לרשות ייעודית אין סמכות להתנות את הקמתו של מפעל בעמידה בדרישות המחמירות המפורטות בתקן413 , גם אם בשלב ההקמה יש צפי שהמפעל יוכרז מפעל חיוני. עוד נמצא כי במינהל החירום אין רשימת מפעלים חיוניים ש עומדים בדרישות התקן המחמירות40 , וכי העמידה בדרישות המחמירות אינה נבדקת כלל .בביקורות שמבצעים עובדי המחוזות לגבי תעשיות אזרחיות המוגדרות מפעלים חיוניים, יצוין .כי יש קושי תכנוני וכלכלי לחזק אותן כדי להגביר את עמידותן בפני רעידות אדמה הוועדה להיערכות לרעידות אדמה השיבה למשרד מבקר המדינה במאי 2015 )להלן- תשובת הוועדה להיערכות לרעידות אדמה( כי "אין כיום דרישות להבטחת רציפות תפקודית של בניינים", וכי בכוונתה לכלול גם נושא זה בחוק היערכות העורף המתגבש. עוד ציינה הוועדה להיערכות לרעידות אדמה כי "בעולם החלו רק בשנים האחרונות לפתח תקנים אלו, אכן ראוי ."שישראל תיבחן התאמתם לתנאים בישראל בתשובת משרד הכלכלה צוין כי הוא אינו אחראי על כלל המפעלים החיוניים במדינת ,ישראל ואין בידיו סמכות לכפות על מפעל להיערך למצב חירום, ובכלל זה לחייב אותו לעמוד בדרישות תקן 413 . משרד הכלכלה הוסיף כי מנכ"ל המשרד הציע למשרד האוצר ולמשרד הביטחון לקבוע מנגנון לשיפור רמת ההיערכות של המפעלים החיוניים ,לשעת חירום ובכלל ,זה לשיפור המיגון שלהם אולם הצעתו טרם נענתה. __________________ 37 .מפעלי מזון, מחלבות, מאפיות, מפעלים לייצור ציוד רפואה חיוני וכדומה 38 .על פי סוג המבנה 39 מבנים בעלי חשיבות ציבורי ,ת גבוהה, האמורים לתפקד בעת רעידת אדמה ולאחריה: מבני תחנות כוח בתי חולים, תחנות מכבי אש, תחנות משטרה, מרכזות טלפון, תחנות עזרה ראשונה )לרבות הכניסות .(והמעברים ולרבות מבני השירות ומכלי המים המשרתים אותן 40 על פי סעיף204.3 'מגליון תיקונים מס5 לת"י413 היערכות התעשייה האזרחית לשעת חירום 71 :שם הדוח היערכות התעשייה האזרחית לשעת חירום :מסגרת הפרסום דוחות ביקורת בנושא ההיערכות והמוכנות לשעת חירום :שנת פרסום "התשע ה- 2015 משרד האוצר השיב למשרד מבקר המדינה באפריל2015 כי האחריות לטיפול בנושא היער כותם של מפעלים חיוניים לרעידות אדמה צריכה להיות מוטלת על משרד הכלכלה .ומשרד הביטחון, על פי המשאבים והכלים שעומדים לרשותם ˙ÂίÚÈ‰Ï ‰„Ú‰ ÌÚ ıÚÈÈ˙‰Ï ‰ÏÎÏΉ „¯˘Ó ÏÚ ,‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï ÌÈÏÚÙÓ‰ ˙‡ Û¯ˆÏ ÌÈ ˜˙‰ ÔÂÎÓÏ ıÈÏÓ‰Ï Í¯ÂˆÏ Ú‚Â · Ï"Á¯ ÌÚ ‰Ó„‡ ˙„ÈÚ¯Ï Ô˜˙· „ÂÓÚÏ ÌÈ·ÈÈÁ˘ ÌÈ ·Ó‰ ˙ÓÈ˘¯Ï ¯˙ÂÈ· ÌÈÈ ÂÈÁ‰ 413 ÔÂÁ·Ï ‰Ï˘ÓÓ‰ ÏÚ . ‰„ÈÓÚ· ˙ÂίΉ ˙ÂÙÒ ‰ ˙ÂÈÂÏÚ‰ ·˜Ú ,‰Ï‡ ÌÈÏÚÙÓÏ ˙„ÁÂÈÓ ÚÂÈÒ ˙Âȯ˘Ù‡ .‰Ê Ô˜˙ ˙Â˘È¯„· 2. על מנת להיערך טוב יותר לרעידות אדמה התקינו כמה מפעלים חיוניים מערכות התרעה מוקדמת, שמטרתן להתריע כמה שניות לפני התרחשותה של רעידת אדמה. על אף ההתרעה הקצרה שמערכות אלה מספקות, הן חיוניות על מנת לאפשר למספר גדול ככל הניתן של אנשים להימלט מהמבנה לאזורים בטוחי .ם בישראל קיימים רבבות מבנים שנבנו בטרם נכנס לתוקפו תקן413, ובהם מאות בתי ספר41 . 'בהחלטת הממשלה מס4331 מדצמבר2008 הוקצה תקציב רב - שנתי בסך3.5 מיליארד ש"ח למשך25 שנים לחיזוק מבני ציבור ,, לרבות בתי ספר מפני רעידות אדמה . בפועל יישום החלטה זו מתנהל בעצלתיים אף על פי שהוקצה תקציב לשם כך. על מנת לפעול לביטחון התלמידים עד ליישום ההחלטה בדבר חיזוק מבנים החליט משרד החינוך להתקין בבתי ספר שנבנו לפני שנת1980 , בטרם נכנס לתוקפו תקן413 , מערכות להתרעה מוקדמת על רעידת אדמה ואף קיבל לכך תקציב של10 מיליון ש"ח. כמו כן לפי הנחיה של משרד החינוך מ - 2010 בבתי ספר חדשים חובה להתקין מערכות להתרעה על רעידת אדמה. מומחים לרעידות אדמה הסבירו למשרד מבקר המדינה כי מוסדות שבהם מותקנות מערכות כאלה יוכלו להיערך טוב יותר לרעידות אדמה מאשר מוסדות שבהם לא מותקנות מערכות כאמור. ביולי2013 פרסם משרד החינוך, בסיוע הוועדה להיערכות לרעידות אדמה, קריטריונים מעודכנים לגבי מערכות .אלה .בישראל קיימות שלוש חברות גדולות שמספקות מערכות להתרעה מוקדמת על רעידת אדמה החברות מספקות מערכות אלה על סמך אישור שקיבלו בשנים2011-2010 מהוועדה להיערכות לרעידות אדמה, ולפיו הגלאים שבמערכותיהן- להבדיל מהמערכות השלמות42 - מאפשרים התרעה כאמור )להלן - אישור התרעה(. בשנת2013 גיבש משרד החינוך מסמך דרישות מעודכן, ובו פירט את הדרישות לגבי מערכות להתרעה על רעידת אדמה. החברה למשק וכלכלה43 נ בחרה כדי לפרסם מכרז לבחירת החברה שתספק מערכות אלה לבתי הספר שנבנו לפני שנת1980 . כדי להשתתף במכרז נדרשו שלוש החברות להציג אישור של הוועדה להיערכות לרעידות אדמה, ולפיו מעבדה מוסמכת בחו"ל בדקה את הגלאים, שהם המרכיב המרכזי של המערכת, ומצאה שהם עומדים בדרישות שנקבעו במכרז. אף שהוועדה להיערכות לרעידות אדמה נתנה לשלוש החברות אישור כאמור, החליטה בשנת2014 החברה למשק וכלכלה לבצע ולממן בדיקה של מערכות אלה במעבדה מוסמכת בארצות הברית, בפיקוחה של הוועדה. בבדיקה, שנעשתה בנובמבר2014, נמצא כי המערכות של שתיים משלוש החברו ת __________________ 41 ,ראו, מבקר המדינה ‰Ó„‡ ˙„ÈÚ¯· ˙ÂÈ˙˘˙ ÌÈ ·Ó ˙„ÈÓÚ - ·ˆÓ ˙ ÂÓ˙ ) 2011 .( 42 יו"ר הוועדה להיערכות האדמה ציין בפני משרד מבקר המדינה כי האישור הוא לכך שלחברות שמתקינות מערכות התרעה על רעידות אדמה, יש גלאי שעונה לדרישות. האישור מתייחס ליכולת ססמולוגית בלבד ולדב.ריו אין לו יכולת לבדוק מעבר לכך 43 החברה למשק וכלכלה נוסדה בשנת1974 כחברת בת של מרכז השלטון המקומי, כדי לספק שירותים .לרשויות המקומיות בישראל 72 דוח ביקורת :שם הדוח היערכות התעשייה האזרחית לשעת חירום :מסגרת הפרסום דוחות ביקורת בנושא ההיערכות והמוכנות לשעת חירום :שנת פרסום "התשע ה- 2015 אינן עומדות בדרישות שקבע משרד החינוך, וכי הן אינן מסוגלות לספק התרעה אמינה על רעידת אדמה על פי הקריטריונים שנקבעו. נוכח ממצאים אלה ביטלה הוועדה להיערכות לרעידות אדמה בדצמבר2014 את האישורים לגלאים שנתנה חברות אלה ב- 2010 . שתי עתירות מינהליות שהגישו ה חברות שמערכותיהן נכשלו בבדיקות ה מעבדה לביטול ההחלטה על ה זוכות44 במכרז ולביטול המכרז, נדחו45. שתי החברות שמערכותיהן נכשלו בבדיקה יזמו בדיקות חוזרות במעבדות בחו"ל. אחת החברות ביצעה את הבדיקה החוזרת באותה מעבדה בארצות הברית שבה בוצעה הבדיקה בנובמבר2014, והחברה האחר ת ביצעה את הבדיקה החוזרת במעבדה ביפן46 . בבדיקות נכח נציג מטעמה של הוועדה להיערכות לרעידות אדמה. תוצאות הבדיקות החוזרות )שאותן מימנו שתי החברות( העלו כי המערכות עומדות בקריטריונים שקבע משרד החינוך, ובעקבות כך חידשה הוועדה להיערכות לרעידות אדמה בחודשים ינואר - פברואר2015 את אישורי ההתרעה .לחברות אלה בתשובות הוועדה להיערכות לרעידות אדמה ממאי ומיוני2015 צוין כי החברות לא הסבירו מדוע נכשלו מערכותיהן בבדיקות המעבדה שנעשו בנובמבר2014 , ולטענתה אין לה כל סמכות להורות לחברות לספק הסברים כאמור. עוד ציינה הוועדה כי מהמ עט שהסבירו לה החברות עולה כי המערכות שנשלחו לבדיקות המעבדה בנובמבר2014 היו שונות מהמערכות שכבר הותקנו ומהמערכות שנבדקו בדיקה חוזרת. לדברי הוועדה, החברות חששו מהבדיקה הראשונה, ולכן ניסו לשפר את המערכות. ואולם הדבר גרם לתוצאה הפוכה, ובעקבות כך לביטול האישור ,ים לגלאים. הוועדה לא נתנה הסבר מניח את הדעת לחשש של החברות .שהביא לביצוע השינויים במערכות הו ועדה טענה כי האישור להתקנת מערכות אלה ניתן עבור משרד החינוך;בלבד וכי הדרישות הסֵיסמולוגיות שנקבעו למערכות נועדו להתאימן לצורכי בתי הספר ו התלמידים בלבד, וייתכן ן שה אינן מתאימות למקומות אחרים ,ובפרט למפעלים. בשל כל אלה כל מי שמתקין את ,המערכות למעט מוסדות ה חינוך , עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו .הוועדה הוסיפה כי כ גוף מטה היא מעוניינת מאוד ש תיעשה בקרה על מערכות ה התרעה, אולם לא מתפקידה לבצע זאת. עוד מסרה הוועדה ביוני 2015 כי פנתה למכון התקנים על מנת לברר את האפשרות לקבוע תקן למערכות אלה, אולם לבסוף הוחלט שלא לעשות כן, עקב היעדר תקן זר בנושא זה שעליו ניתן להסתמך ועקב היעדר יכולת מקצועית בארץ לקבוע תקן ישראלי כאמור. יו"ר הוועדה הדגיש כי הוועדה אינה מעורבת כלל בהליכי המכ רז של החברה למשק וכלכלה, למעט .בבדיקת הגלאים ובמתן אישור השימוש בהם בתשובת רח"ל צוין כי הוועדה י לה ערכות לרעידות אדמה הי א גוף מטה, כי ו לא מתפקידה לבצע .בקרה על החברות רח"ל הוסיפה כי במכרז של החברה למשק וכלכלה עבור משרד החינוך נכלל מנגנון שליטה ובקרה שיאפשר לקבוע אם המערכ ו ת עומדות ב דרישות , וכי יו"ר הו ועד ה להיערכות לרעידות אדמה מלווה את הליכי המכרז. משרד החינוך מסר בתגובה ביוני2015 כי ב"שנת2010 אגף הביטחון פעל מול ועדה להיערכות לרעידת אדמה כדי לבחון מערכות התרעה מקומיות כמענה חלקי ונוסף למוסדות אשר נבנו לפני1980 )כניסה לתוקף תקן413 ( ונמצאים בתהליך של חיזוק עפ"י החלטת __________________ 44 המכשיר של החברה שזכתה במכרז משווק גם על ידי חברה אחרת שאף היא השתתפה במכרז וזכתה .בו 45 (עת"מ )ת"א55025-02-15 ביפר תקשורת ישראל בע"מ נ' החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי; עת"מ47687-03-15 מוטורולה סולושנס בע"מ נ' החברה למשק וכלכלה של השלטון ,המקומי )פורסם במאגר ממוחשב30.4.15 .( 46 .יו"ר הוועדה להיערכות לרעידות אדמה אישר לבצע את הבדיקות החוזרות במעבדות אלה היערכות התעשייה האזרחית לשעת חירום 73 :שם הדוח היערכות התעשייה האזרחית לשעת חירום :מסגרת הפרסום דוחות ביקורת בנושא ההיערכות והמוכנות לשעת חירום :שנת פרסום "התשע ה- 2015 ממשלה, תהליך שיקח כ- 25 שנה". מ שרד החינוך ציין כי נוכח אישורי ההתרעה שנתן יו"ר ועדה להיערכות לרעידות אדמה, לגלאים המותקנים במערכות של החברות שמספקות התרעה .על רעידות אדמה המליץ אגף הביטחון במשרד לרשויות המקומיות על התקנת המערכות משרד החינוך הוסיף כי הוא פועל על מנת לגבש מענה טוב יותר לת ,למידים בעת רעידת אדמה וזאת אך ורק על פי הנחיות יו"ר הוועדה להיערכות לרעידות אדמה ובתיאום מלא עמה. לדברי משרד החינוך, הוא יוצא בימים אלה בקול קורא לרשויות על מנת לאפשר סיוע תקציבי להתקנת המערכות, על פי אישורים של יו"ר הוועדה האמורה ובהתבסס על מסמך דרישות מ.עודכן מרכז השלטון המקומי מסר למשרד מבקר המדינה ביוני2015 " כי תמוה שחברות אשר מערכותיהן לא התריעו באופן אמין ומשרד החינוך האמון על המכרז, לא טרחו ליידע את הרשויות ובתי הספר בהם מותקנות מערכות אלה על תוצאות הבדיקה ולהנחותם כיצד לנהוג בהתרחש רעידת אדמה." מרכז השלטון המקומי הוסיף כי המכרז של החברה למשק וכלכלה התבסס על האישור שנתן יו"ר ועדה להיערכות לרעידות אדמה למערכות, וכי לא נקבע בו מנגנון בקרה עצמאי וציין כי בשל החשש שהתעורר לגבי היכולת של המערכות להתריע על רעידת אדמה, החליטה החברה למשק וכלכלה לבצע ביזמ תה בדיקה .נוספת של מערכות אלה עוד הוסיף מרכז השלטון המקומי כי לא ידע שהמכרז של החברה למשק וכלכלה יועד לבתי הספר בלבד, וכי ראה בו כלי שהרשויות המקומיות יוכלו להתבסס עליו גם לגבי התקנת מערכות התרעה במוסדות ציבוריים אחרים שבניהולן - ולכן הוא תמה על טענתה של ה וועדה להיערכות לרעידות אדמה כי האישור להתקנת מערכות אלו ניתן עבור משרד החינוך בלבד. ÌÈÓÈȘ ÈÎ ‰ÏÂÚ Ì‰È˙·¢˙Ó ÈÎ ÌÈÈË ÂÂϯ‰ ÌÈÙ‚‰ ÏÎÏ ¯ÈÚÓ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ȇ Ï·Ϸ - Ì˙‡ ÌȇȷӉ ,Ì‰È È· ˙ÂȯÁ‡‰ ÈÓÂÁ˙ ˙ÂÈÂÎÓÒ‰ ˙˜ÂÏÁÏ Ú‚Â · ˙¯ȉ· · ÌÈӯ‚ ˙ÂȯÁ‡Ó ¯Ú ˙‰Ï .˙ÂËÏÁ‰ ˙Ï·˜· ÌÈ·ÂÎÈÚÏ ¯·„ Ï˘ ÂÙÂÒ ˙‡ ‰„Ú‰ ‰ ˙ ˘Ó ÈÎ ‰Ó„‡ ˙„ÈÚ¯Ï ˙ÂίÚÈ‰Ï ‰„ÚÂÂÏ ¯ÈÚÓ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ,˙ÂίÚÓ‰ È·‚Ï ˘¯„È˙˘ ‰˜È„· ÏÎ Úˆ·È˘ ÈÂÏ˙ È˙Ï· ̯‚ Ú·˜Ï ‰ÈÏÚ ‰È‰ ,ÌÈ¯Â˘È‡‰ .ÌÈ¯Â˘È‡‰  ˙È Ì‰ÈÙ ÏÚ˘ ÌÈ ÂȯËȯ˜· ˙„ÓÂÚ Ô‰˘ ‡„ÂÂÏ È„Î Ì¯Â‚ È ÈÓÏ „Ú ¯ÂӇΠ, ‰„Ú‰ ÏÚ Ò ÎÈ‰Ï È·ÂÚ· ‰¯Â˜‰ ÛÂ˙È˘· ,Á˜ÙÏ ˙ÂÈ¢¯‰ ˙ÂÈ„ÂÚÈȉ ÏÚ ,˙ÂÈË ÂÂϯ‰ ˙¢¯„ ‰ ˙˜Ȅ·‰ Ï˘ ÔÚˆȷ - ¯ÈÒ‰Ï È„Î ˙ÏÂÎÈ È·‚Ï ˜ÙÒ Ô Ï˘ ˙ÂίÚÓ ‰Ï‡ ˜ÙÒÏ ‰Ú¯˙‰ ‰ ÈÓ‡ ÏÚ ‰Ó„‡ ˙„ÈÚ¯ ̉ ‰ ˙ ˘ ÌÈ¯Â˘È‡‰ ÈÎ ˙ίÚÓ‰ È˘Ó˙˘Ó È Ù· ˘È‚„‰Ï ‰ÏÂÎ ˙ίÚÓÏ ‡Ï „·Ï· ÌÈ‡Ï‚Ï . ˙Ú„Ï „¯˘Ó ¯˜·Ó ‰ È„Ó‰ , ·ˆÓ ˘ · ˙ÂÈ¢¯ ˙ÂÈ„ÂÚÈÈ ÌÈÏÚÙÓ ÌÈÈ ÂÈÁ ÌÈÎ¯Ú Ì È‡ ,ȇ¯Î ÏÂÏÚ ‡È·‰Ï ‰ÚÈ‚ÙÏ ÈÈÁ· ¯˙ÂÈ· ‰·Á¯ ‰Ó„‡ ˙„ÈÚ¯ Ï˘ ‰¯˜Ó· Ì„‡ . ‰„Ú‰ ̇ ‰Ó„‡ ˙„ÈÚ¯Ï ˙ÂίÚÈ‰Ï ‰¯Â·Ò ˙ÂÈÂÎÓÒ ‰Ï Ôȇ˘ ˙ÂÈ¢¯ ÏÚ ‰ÙÈ· ˙ÂÈ„ÂÚÈ ÏÚ ÌÈÈ ÂÈÁ‰ ÌÈÏÚÙÓ ‰ÈÏÚ , ˙ÂÏÚ‰Ï Ï"Á¯ ÏÚÂ Ï˘ ÂÓÂȘ· ͯˆ‰ ˙‡ ‰Ï˘ÓÓ‰ È ÙÏ Ì„˜‰· ÈÚˆ˜Ó Û‚ ¯ÂӇΠ˙ÂÎÓÒ ÂÏ Ô˙ È˙˘ ‰ÙÈ·‰ ‰‡ÏÓ ˙ÂȯÁ‡ ÂÈÏÚ ÏËÂ˙˘Â Ïη Ú‚Â ‰ ˙ÂίÚÈ‰Ï ˙„ÈÚ¯Ï ‰Ó„‡ . החזקת מלאי מזון לשעת חירום הרשות העליונה למזון שבמינהל החירום אחראית לה חזקת מלאי מזון אסטרטגי ,לשעת חירום על מנת להבטיח את צ ו רכי המשק בשעת חירום. פריטי המזון וכמותם נבחנים מדי פעם בפעם. על פי 74 דוח ביקורת :שם הדוח היערכות התעשייה האזרחית לשעת חירום :מסגרת הפרסום דוחות ביקורת בנושא ההיערכות והמוכנות לשעת חירום :שנת פרסום "התשע ה- 2015 הנתונים לגבי צריכה בעת שגרה, מלאי המזון התפעולי של רשתות המזון, היבואנים, היצרנים ומשקי הבית צפוי להספיק לעשרה ימי צריכה. כ - 90% מהמזון ומחומרי הגלם למזון מיובאים, ועל כן שיבושים בנמלי הים עלולים לפגוע קשות באספקה סדירה של מזון לארץ. יצוין כי אירועי חירום .עלולים להשפיע באופן חמור יותר על אוכלוסיות בעלות קשיים כלכליים המלאי נבחן על ידי ועדה בין- משרדית לבחינת מלאי מזון אסטרטגי47 בראשות רח"ל )להלן- ועדת מלאים(, שמינה משרד הכלכלה. ועדת המלאים קבעה, על פי התרחישים השונים, את רמות השירות הנדרשות בנוגע למלאים. משרד הבריאות, המיוצג בוועדת המלאים, קבע את כמויות מוצרי המזון ואת הרכבם הנחוצים לקיום סביר של אדם במ שך שבוע. כדי לשמר את היקף הייצור הנדרש של מוצרים אלה החליטה ועדת המלאים שיש להחזיק מלאי חירום של חומרי גלם מיובאים, הנחוצים לייצורם של המוצרים. משרד הכלכלה מקצה כ- 50 מיליון ש"ח בכל שנה להחזקתו ולניהולו של ,המלאי, שכולל קמח, מזון לתינוקות, שמרים, קפה, סוכר תה, שמן ואורז. בסיוע של הרשות ,העליונה למזון ניתחה ועדת המלאים את השווקים של מוצרים אלו ואת הצריכה המשוערת שלהם העריכה את יכולת הייצור שלהם )ושל מוצרים תחליפיים( בשוק המקומי ואת היכולת לייבא אותם בזמן חירום וקבעה את רמות המלאי שעל המדינה להחזיק, על פי תרחי .שי הייחוס השונים מפרוטוקולים של ועדת המלאים עולה כי לגבי מוצרים מסוימים, קיים פער בין רמות המלאי הנדרשות לרמות המלאי הקיימות48 . ואולם על אף פערים אלה, לא קבע משרד הכלכלה את האופן שבו יחולק התקציב להחזקת רמות המלאי הנדרשות של המוצרים השונים, על פי חשיבותו ש ל כל .מוצר ובהתחשב במגוון התחליפים הקיימים לו בשוק ȯˆÂÓ Ï˘ ȇÏÓ‰ ˙Ó¯ ÈÎ ‡„ÂÂÏ ÂÈÏÚ ÈÎ ‰ÏÎÏΉ „¯˘ÓÏ ¯ÈÚÓ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ÏÚ ,ÔÎ ÂÓÎ .ÌÈ Â˘‰ ÒÂÁÈȉ È˘ÈÁ¯˙ ÈÙ ÏÚ ,˜˘Ó‰ È߈ ˙‡ ˜ÙÒ˙ ̯ÈÁ ˙Ú˘Ï ÔÂÊÓ‰ ‰ ˙Ó¯Ï ˙˘¯„ ‰ ȇÏÓ‰ ˙Ó¯ ÔÈ· ˙„Ó˙Ó ‰Ó‡˙‰ ‡„ÂÂÏ ‰ÏÎÏΉ „¯˘Ó ÔÈ· ,˙ÓÈȘ‰ ȇÏÓ ‰ ÈÁ· ˙ÂÚˆÓ‡· ÔÈ·Â ÌÈȘ‰ ȇÏÓ‰ ˙Ï„‚‰ ˙ÂÚˆÓ‡· ˙˘„ÂÁÓ Ï˘ ˙Ó¯ ȇÏÓ‰ .˙˘¯„ ‰ ˙ÓÈ˘¯·˘ ÔÂÊÓ‰ ȯˆÂÓ Ï˘ Û„Ú˙Ï ÌÈ ÂȯËȯ˜ Ú·˜Ï ‰ÏÎÏΉ „¯˘Ó ÏÚ ,ÍÎ ÏÚ ÛÒÂ Ï˘ ‰¯˜Ó· ÌȇÏÓ· ÌÈÈÂ È˘ ‰Ï‡ ÌÈ ÂȯËȯ˜ ÈÙ ÏÚ Úˆ·Ï ÏÎÂÈ˘ È„Î ,È˙Ï˘ÓÓ‰ ȇÏÓ‰ · ‡ ·Èˆ˜˙· ÈÂ È˘ .ÔÂÊÓ‰ ȯˆÂÓ È¯ÈÁÓ בתשובות משרד הכלכלה ורח"ל צוין כי בפברואר2014 מינה מנכ"ל משרד הכלכלה ועדה לטיפול במלאי מזון חיוני, וזו קבעה את סדר העדיפויות להשלמת המלאים- ובראשו השלמת מלאי המזון לתינוקות. עוד השיב משרד הכלכלה כי הוועדה דנה בהתאמת רמות מלאי המזון החי וני לתרחישי .הייחוס ‰„Ú‰ ˙ÂÏÂÚÙÏ ÌÈÚ‚Â ‰ ¯ÒÓ˘ ÌÈÎÓÒÓ· ÈÎ ‰ÏÎÏΉ „¯˘ÓÏ ¯ÈÚÓ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ȇÏÓ‰ ˙ÂÓ¯ ÔÈ· ÌȯÚÙ‰ ˙¯È‚Ò ÏÚ ‰ËÈÏÁ‰ ‰„Ú‰ ÈÎ ÔȈ È ÂÈÁ ÔÂÊÓ È‡ÏÓ· ÏÂÙÈËÏ ¯„Ò ˙ÚÈ·˜Ï ÌÈ ÂȯËȯ˜  Èˆ ‡Ï ‰Ï‡ ÌÈÎÓÒÓ· Ìχ .˙ÂÓÈȘ‰ ȇÏÓ‰ ˙ÂÓ¯Ï ˙¢¯„ ‰ ÈÂÙÈ„Ú .ÌÈÈ ÂÈÁ‰ ÔÂÊÓ‰ ȯˆÂÓ È·‚Ï ˙ מחירם הגבוה של המוצרים הנכללים במלאי האסטרטגי של המזון, קשיים תקציביים, שינויים במגוון היצרנים שמסוגלים לספק את המוצרים האמורים והקושי להחזיק מלאי שייתן מענה לכל תרחישי הייחוס - כל אלה עלולים לעתים לגרום להגברת הפערים בין רמות המלאי הנדרשות לרמות __________________ 47 נו הל "מלאי מזון אסטרטגי - מוצרי מזון חיוניים ומזון לבעלי חיים", מאי2011 . 48 רמות המלאי הקיימות מתייחסות לרמות המלאי הממשלתיות, שהמימון להחזקתן ניתן מכספי .הממשלה, ולרמות מלאי תפעוליות של יצרני מזון, יבואנים, סיטונאים וקמעונאים היערכות התעשייה האזרחית לשעת חירום 75 :שם הדוח היערכות התעשייה האזרחית לשעת חירום :מסגרת הפרסום דוחות ביקורת בנושא ההיערכות והמוכנות לשעת חירום :שנת פרסום "התשע ה- 2015 המלאי הקיימות. הוועדה לטיפול במלאי מזון חיוני המליצה, עקב מגבלות תקציב, להחזיק מלאי שייתן מענה לתרחישי ייחוס שנובעים מאירועי מלחמה בלבד. הוועדה ציינה בדוחותיה כי המלאי הקיים אינו מספק במלואו דרישה זו, וכן אין בו די כדי לתת מענה לאירועי חירום הנובעים מאסונות טבע ומפנדמיה49 .של שפעת ˙ÏÂÎÈ· ÌÈÚ‚ÂÙ‰ ÌÈȷȈ˜˙ ÌÈÈ˘˜ ÁΠÈÎ ‰ÏÎÏΉ „¯˘ÓÏ ¯ÈÚÓ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó Ï"Á¯ ÛÂ˙È˘· ÌÒ¯ÙÏ Ï˜˘Ï ÂÈÏÚ ,ÒÂÁÈȉ È˘ÈÁ¯˙ ÏÎÏ ‰ ÚÓ Ô˙ÈÈ˘ ÔÂÊÓ È‡ÏÓ ˜ÈÊÁ‰Ï ÌÈ˙·· ˜ÈÊÁ‰Ï ıÏÓÂÓ Ô‰·˘ ‰ÈÈÒÂÏÎÂ‡Ï ˙ÂÈÁ ‰ ‰Óη ‰˘Ú ˘ ÈÙÎ ,È ÂÈÁ ÔÂÊÓ È‡ÏÓ „ÂÒÈ È¯ˆÂÓ· ÈÂÙˆ‰ ¯ÂÒÁÓ‰ ˙‡ ̯ÈÁ Ú¯ȇ ˙Ú· ÌˆÓˆÏ ˙ÂÈÂ˘Ú ‰Ï‡Î ˙ÂÈÁ ‰ .˙Â È„Ó ,ÌÈ„Á‡ ˙Â·ÈˆÈ ÏÚ ¯ÂÓ˘Ï ˙¯˘¯˘· ˙È·‰ Ș˘Ó Ï˘ ˙ÂÏ˙‰ ˙‡ ˙ÈÁÙ‰Ï ÔΠÌȯÈÁÓ‰ ‰ÏÂÚÙ Èί„ ˘·‚Ï ‰ÏÎÏΉ „¯˘Ó ÏÚ ,„·· „· .̯ÈÁ Ú¯ȇ· ÔÂÊÓ‰ Ï˘ ‰˜ÙÒ‡‰ ˙¯·‚‰Ï .̯ÈÁ ˙Ú˘· ˙¢ÏÁ‰ ˙·΢‰ Ï˘ Ô ÒÂÁ .בתשובת משרד הכלכלה צוין כי פרסום ההנחיות לאוכלוסייה נדון בעבר, וכי הוחלט שלא לפרסמן .עם זאת, בעקבות תרחישים חדשים עלה הצורך לשקול את הסוגיה מחדש בתשובת רח"ל צוין כי היא מקיימת סדרה של פגישות לשם מסע פרסום בתקשורת בנושא ה מוכנות .לשעת חירום, לרבות החזקת מלאי של מזון בבתים סיכום ¯Ȅ‚‰ ,̯ÈÁ ˙Ú˘· ÌÈÈÁ‰ ̘¯Ó ÏÚ ¯ÂÓ˘Ï ÌÈÈÂÙˆ‰ Ìȯ‚˙‡Ï ȇ¯ ‰ ÚÓ ˙˙Ï È„Î ˙‡Â ˙¢¯„ ‰ ˙Â¯È˘‰ ˙ÂÓ¯ ˙‡ ,Ï"Á¯ ˙ÈÈÁ ‰· ,‰Ï˘ÓÓ‰ È„¯˘Ó·˘ ˙ÂÈ„ÂÚÈȉ ˙ÂÈ¢¯‰ „ ‰ ÌÈÈ ÂÈÁ‰ ÌÈ˙Â¯È˘‰Â ÌȯˆÂÓ‰ ˙‡ ˜ÙÒÈ˘ ÌÈӯ‚‰ Ôȇ˘ ÌÈ„ÓÏÓ ÌȇˆÓÓ‰ .ÌÈ˘¯ ÏÎ Ï˘ Ì˙ ÎÂÓÏ Ú‚Â · ‰‡ÏÓ ·ˆÓ ˙ ÂÓ˙ ÌÈÈË ÂÂϯ‰ ‰Ï˘ÓÓ‰ È„¯˘Ó Ï"Á¯ È„È· ·ˆÓ ˙ ÂÓ˙ ‰„È· ˘È˘ ‡„ÂÂÏ ‰Ï˘ÓÓ‰ ÏÚ .ÌÈÈ ÂÈÁ ÌÈ˙Â¯È˘Â ÌȯˆÂÓ ÌȘÙÒÓ˘ ÌÈӯ‚‰ .ÌÈÈ„È˙Ú Ì¯ÈÁ È·ˆÓÏ È·ËÈÓ ÔÙ‡· ͯÚÈ‰Ï ‰˙ÏÂÎÈ· ‰È‰È˘ È„Î ,¯ÂӇΠ‰‡ÏÓ Ó‰ È„¯˘Ó È„È· „˜Ù˙Ϡ̯ÈÁ ·ˆÓÏ ˙ÂίÚÈ‰Ï Ú‚Â · ˙ÂÓˆÓÂˆÓ ˙ÂÈÂÎÓÒ Â„˜Ù‰ ‰Ï˘Ó ȇÏÓ ÏÂ‰È Ì‰·Â ,‰Ê ÔÈÈ Ú· ÌÈ Â˘ ÌȄȘÙ˙ ÂÏˉ ‰ÏÎÏΉ „¯˘Ó ÏÚ .̯ÈÁ ·ˆÓ· ˙ Ó ÏÚ .̯Á· Ì„‡‰ ÁÂÎ ÏÂ‰È Â ÌÈÈ ÂÈÁ ÌÈÏÚÙÓ ÏÚ ‰Ê¯Î‰ ,ÈÏÏΉ ˜˘Ó‰Â ÔÂÊÓ‰ ‰ÏÎÏΉ „¯˘Ó ÏÚ ,̯ÈÁ ˙Ú˘Ï È·ËÈÓ ÔÙ‡· ͯÚÈ‰Ï ,ÂÈ˙„ÈÁÈ ÔÈ· ̇È˙‰ ˙‡ ¯Ù˘Ï ÌÚ Ï"Á¯ ÌÚ Ì‡È˙· ,˘·‚Ï ÒÂÁÈȉ È˘ÈÁ¯˙ ÈÙ ÏÚ ıÂÁ ‰ ÔÂÊÓ‰ ȇÏÓ ¯Ó˘ÈÈ ÈÎ ‡„ÂÂÏ ·ˆÓÏ Ì˙ÂίÚȉ ˙‡ ¯Ù˘Ï È„Î ,ÌÈÈ ÂÈÁ‰ ÌÈÏÚÙÓÏ ÚÂÈÒ ÈÏÎ ,‰Ï˘ÓÓ‰ È„¯˘Ó ¯˙È .̯ÈÁ __________________ 49 מגפה חובקת עולם, היכולה לפג.וע בו בזמן באוכלוסיות שונות ברחבי העולם 76 דוח ביקורת :שם הדוח היערכות התעשייה האזרחית לשעת חירום :מסגרת הפרסום דוחות ביקורת בנושא ההיערכות והמוכנות לשעת חירום :שנת פרסום "התשע ה- 2015 ¯„Ò‡ ¯„Úȉ ÌÈÈ ÂÈÁ ÌÈÏÚÙÓ ÈÙÏÎ ˙ÂÈ„ÂÚÈȉ ˙ÂÈ¢¯Ï ˘È˘ ˙ÂÏ·‚ÂÓ‰ ˙ÂÈÂÎÓÒ‰ ‰ ‰Óȇ˙Ó Ì¯ÈÁ ˙Ú˘Ï ˙ÂίÚÈ‰Ï Ú‚Â · È„¯˘Ó Ï˘ ˙Ó‡Â˙Ó ‡Ï ˙ȘÏÁ ˙ÂÏÈÚÙÏ ÌÈӯ‚ , ‰Ï˘ÓÓ‰ - ˙Ó¯ ÔÈ· ÌȯÚÙ ·˜Ú .̯ÈÁ ˙Ú˘Ï ˜˘Ó‰ ˙ÂίÚȉ· Ú‚ÙÏ ÏÂÏÚ‰ ¯·„ ˜ÏÁ ¢˜˙È Ì¯ÈÁ ÔÓÊ· ÈÎ ˘˘Á ÌÈȘ ,˙˘¯„ ‰ ‰Ó¯Ï ÌÈÈ ÂÈÁ‰ ÌÈÏÚÙÓ‰ Ï˘ ˙ ÎÂÓ‰ Ï˘ ‰˜ÙÒ‡‰ ˙¯˘¯˘ ˙‡ ÌÈ·ÈίӉ ÌÈÏÚÙÓ‰Ó ˙Â¯È˘‰ È„ÚÈ· „ÂÓÚÏ ÌÈÈ ÂÈÁ‰ ÌȯˆÂÓ‰ ‰Ï˘ÓÓ‰ ÏÚ .‰¯‚˘Ï ‰¯ÊÁ‰ ˙‡Â ¯·˘Ó‰ ÌÚ ˙„„ÂÓ˙‰‰ ˙‡ ‰˘˜È˘ ¯·„ ,Ì‰Ï Â¯„‚‰˘ Û‚‰ ˙‡ Ú·˜Ï ¯˙ȉ ÔÈ·Â ,Û¯ÂÚ· ÏÂÙÈˉ È·‚Ï ˙Ó‡Â˙Ó ‰ÙÈ˜Ó ‰¯„Ò‡ Ì„˜‰· ÌÈÏ˘‰Ï Ì¢ÈÈ ‰Ó„‡ ˙„ÈÚ¯ ÌÚ ˙„„ÂÓ˙‰ È·‚Ï ˙ÂȯÁ‡‰ ˙‡Â ˙ÂÈÂÎÓÒ‰ ˙‡ ÂÈ„È· ÊÎ¯È˘ ÔÂËÏ˘‰Â Í ÈÁ‰ „¯˘Ó ÈÎ ‡„ÂÂÏ ‰Ï˘ÓÓ‰ ÏÚ „·· „· .‰Ê ‡˘Â · ‰Ï˘ÓÓ‰ ˙ÂËÏÁ‰ .‰Ó„‡ ˙„ÈÚ¯ ÏÚ ‰Ú¯˙‰‰ ˙ÂίÚÓ ˙ ˜˙‰ ˙‡ ¯ˆ˜ ÌÈ ÓÊ ÁÂÏ· ÂÓÈÏ˘È ÈÓ˜Ӊ