חומר רקע
1
אל: חברי ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת
' ב ב
אלול התשע"ו
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
5
בספטמבר2016
מסמך הכנה
לדיון
הש
י מינ ה קבוע ליום.2016
9.6 -
ב הצעת חוק"חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע
ו-
6
201
מעודכן ליום5.9.2016
(נעשו עדכונים לסעיפים70
,
68
,
82
,
84
ו-
87
)
סעיפים68
-
92
להצעת החוק , למעט סעיף76
שנדון בישיבה הקודמת (הנוסח המוצע על-
ידי הייעוץ
המשפטי לוועדה
מובא)"ב"עקוב אחר שינויים:
סעיף70
–
:הליכים לביטול חוזה קיים שאין עילה לביטולו בידי הנאמן
הליכים לביטול חוזה
קיים שאין עילה
לביטולו
בידי הנאמן
70
.
(א)
ביקש הנאמן לבטל חוזה קיים שאין לו עילה לביטולו ,כאמור בסעיף
67
,יודיע
על כך לצד השני לחוזה.
(ב)
לא הסכים הצד השני לביטולו של החוזה בתוך זמן סביר מהודעת הנאמן
כאמור בסעיף קטן (א ,)רשאי הנאמן להגיש לבית המשפט בקשה לאישור הביטול
(בסעיף זה – בקשה לאישור ביטול ,)ובלבד שהבקשה תוגש בתוך
90
ימים ממועד מתן
הצו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד. בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה
,לכלל החוזים של התאגיד, או לסוג מסוים של חוזים
אם מצא כי הדבר מוצדק לאור
מורכבות הליכי חדלות הפירעון
, ובלבד שהבקשה להארכת התקופה תוגש בתוך
90
ימים ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים
90
ימים ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים או
במהלך
ה
תקופ
ה
ת ההארכה שבה ניתן להגיש בקשה לאישור ביטול.
(ג)
לא הגיש הנאמן לבית המשפט בקשה לאישור הביטול בתוך התקופה האמורה
בסעיף קטן (ב ,)רשאי הוא להגיש את הבקשה במועד מאוחר יותר רק אם השתנו
הנסיבות או התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.
(ד)
בית המשפט רשאי לאשר את ביטול החוזה לאחר שנתן לצד השני לחוזה
הזדמנות להשמיע את עמדתו ,אם מצא כי הביטול נדרש לשם שיקומו הכלכלי של
התאגיד או שיביא להשאת שיעור החוב שייפרע לנושים
, ו כן
רשאי הוא, לבקשת הצד
השני לחוזה, להורות על
ביטולו של
ביטולו של
חלק
מ החוזה בלבד
באופן חלקי
בלבד אם מצא כי די
בכך לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד או להשאת שיעור החוב
שייפרע לנושים.
(ה)
משבוטל חוזה קיים לפי סעיף זה ,יחדלו ממועד זה כל הזכויות והחיובים של
התאגיד לפי החוזה ,ואולם לא יהיה בביטול כדי לפגוע בזכויותיו ובחבויותיו של אדם
אחר אלא במידה הנחוצה לשחרר מחבות את התאגיד ואת נכסיו.
2
הערות:
הסעיפים המוצעים מבקשים להגדיר את סמכותו של הנאמן לבטל, באישור בית המשפט, חוזה
ה"מכביד" על התאגיד, גם אם אין עילה חוזית לביטולו. תכליתה של סמכות זו היא להפסיק
התקשרויות לא יעילות ולהשיא ערך לקופת הנשייה. הסמכות שמוצע להעניק במסגרת הסעיף חורגת
מדיני החוזים ה .כלליים שאינם מכירים בהפרה יעילה כעילה מוצדקת לביטול חוזה
ההצדקה
להסדר חריג זה ,: למנוע את הגדלת החובות לנושים
ו במיוחד למנוע מצב שבו החובות
שיצטברו לאחר צו חדלות הפירעון מכוח החוזה"המכביד
" יזכו למעמד
עדיף על חובות
קודמים .
זכות הביטול אין משמעה כי הצד השנ י לא יהיה זכאי לפיצוי בשל הביטול. ואולם, מעמדו של פיצוי זה
.הוא של "חוב עבר" שאין לו עדיפות, ולכן הנושה של חוב זה יוכל להיפרע עם יתר הנושים
המבחן המנחה את בית המשפט באישור הביטול : אם מצא כי הביטול יסייע לשיקום הכלכלי
או
יביא
להשאת שיעור החוב שייפרע לנושים.
זכות הביטול
מוגבלת בזמן : על הנאמן לבקש את הביטול בתוך90
ימים
מיום מתן הצו לפתיחת הליכים
או אם השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות. זאת על מנת
להעניק ל צד השני לחוזה ודאות
ואפשרות לכלכל את צעדיו. בית המשפט יכול להאריך את המועד רק אם מצא כי הדבר מוצדק
לאור
מורכבות הליכי חדלות הפירעון .
עוד מוצע כי הביטול יהיה מצומצם כך שלא יפגע בזכויותיו ובחובותיו של אדם אחר, אלא במידה
.הדרושה לשחרור מחבות את התאגיד או נושיו
נוסח החוק כיום (סעיף350
" :)ח(ג) לחוק החברות
בעל תפקיד רשאי להחליט
על המשך קיומו של חוזה קיים
(בסימן זה–
)אימוץ
או על ויתור עליו ,ככל שהדבר דרוש לשם הבראת החברה בהקפאת הליכים , ואולם אימוץ
חוזה קיים, שלצד השני זכות לבטלו או שבוטל כדין בסמוך לפני תחילת הליכי ההבראה בשל הפרתו בידי
החברה, או ויתור על חוזה קיים, יהיו באישור
בית המשפט."
כמו כן, בסעיף350
י לחוק החברות ניתנת אפשרות לצד השני לחוזה לבקש מבעל התפקיד להודיע לו אם בכוונתו
לבטל את החוזה, ואם בעל התפקיד מבקש לבטלו הוא חייב להגיש בקשה לאישור הביטול בתוך45
ימים (אלא
.)אם קבע בית המשפט אחרת
השינויים העיקריים בנוסח
המוצע ביחס לדין הקיים :
ראשית ,
הרחבת האפשרות לביטול החוזה גם למצבים
ש בהם
ה ביטול יסייע בהשאת שיעור החוב שייפרע
."לנושים, ולא רק למצבים שבהם "הדבר דרוש לשם הבראת החברה
שנית ., הושמטה האפשרות של הצד השני לחוזה לבקש לקבל "הבהרה" באשר לכוונת הנאמן לבטל את החוזה
.מנגד, נקבע הליך מובנה לביטול החוזה ביוזמת הנאמן, שנפתח בהודעה של הנאמן על כוונתו לבטל את החוזה
לדיון :
1.
האם לא ראוי לאפשר לצד השני לחוזה לבקש
ביטול חלקי
של?החוזה בלבד
2.
האם אין מקום להבהיר שהארכת התקופה שבמהלכה הנאמן יכול לבקש ביטול של חוזים היא בקשה
כללית הנובעת ממורכבות עסקיו של התאגיד, ולכן חלה על כלל החוזים של התאגיד או סוג מסוים של
חוזים של התאגיד? כמו כן, האם אין מקום להבהיר כי הבקשה אמורה להיות מוגשת בתוך90
הימים
3
ממועד מתן הצו , זאת כדי להגן על הציפיות וההסתמכות של גורמים שלישיים הקשורים עם התאגיד
?בהסכמים
סעיף69
:המוצע
ביטול חוזה קיים בהסכמה
ביטול חוזה קיים
בהסכמה
69
.הנאמן והצד השני לחוזה קיים רשאים להסכים בכל עת במהלך הליכי חדלות פירעון
על ביטולו של חוזה קיים.
הערות:
סעיף זה הוא סעיף מבהיר בלבד–
המבהיר כי הנאמן יחד עם הצד השני לחוזה רשאים להסכים על ביטול חוזה
.קיים
סעי פים68
,
71
ו-
72
המוצע
ים :הגבלת זכות הביטול של הצד השני לחוזה קיים
סעיפים אלו עוסקים בזכות של הנאמן לכפות על הצד השני לחוזה להמשיך בהתקשרות עם התאגיד, אף אם
עומדת לו עילה לביטולו של החוזה, וזאת כדי לאפשר את המשך פעולתו של התאגיד ולמנוע ביטול נרחב של
ההתקשרויות עמו. הוראה זו סוטה מהוראות דיני החוזים הכלליים המאפשרים, לצד השני לחו זה לסיים אותו
.בהתאם לתנאיו או בשל הפרתו
הגבלת זכות
הביטול של הצד
השני לחוזה קיים
68
.
(א)
חוזה קיים לא יבוטל בידי הצד השני לחוזה בשל הפרתו בידי התאגיד ,אלא
לפי הוראות סימן משנה זה.
(ב)
אין
פתיחה ב
פתיח
ת ב
הליכי חדלות פירעון לגבי תאגיד או היותו בחדלות
פירעון כדי להביא להתבטלות
לביטולו
של חוזה קיים ולא יקנו לצד השני לחוזה זכות
לבטלו ,גם אם נקבע בחוזה כי החוזה יתבטל
בנסיבות אלה
בנסיבות אלה ,או שנקבעה
בו הוראה המקנה זכות ביטול בנסיבות אלה
באותן הנסיבות.
הערות:
מוצע לקבוע כי הצד השני לחוזה לא יוכל לבטלו, אלא לפי הוראות סימן משנה זה, אף אם התאגיד הפר את
החוזה ואף אם נקבע בחוזה כי יתבטל בנסיבות אלה, אלא בכפוף לחריגים המוצעים בסעיף72
.להלן גם סעיף
זה נועד למנוע פגיעה בהליך השיקום כתוצאה מביטולם של חוזים שונים שהוא קשור בהם רק בשל כניסתו
להליכי חדלות פירעון. הסעיף המוצע דומה למה שנקבע כיום בסעיף350ח(ב) לחוק החברות , ולמה שנקבע בחוק
האמריקאי (סעיף
(e)(1)
365
ל-
(Bankruptcy Code
.
לדיון:
האם לא ראוי להבהיר כי ההגבלה על הביטול חלה במצב שבו הביטול מבוסס רק על עצם הכניסה
לחדלות פירעון.. במצב שבו התאגיד אף הפר את החוזה אזי השיקולים הרלוונטיים יכולים להיות שונים
4
הליכים לביטול חוזה
קיים בידי הצד השני
לחוזה
71
.
(א)
היתה לצד השני לחוזה קיים זכות לבטלו בשל הפרתו בידי התאגיד ,וביקש
לבטלו ,יודיע על כך לנאמן.
(ב)
מסר הצד השני לחוזה קיים הודעה לנאמן כאמור בסעיף קטן (א ,)וסבר
הנאמן כי המשך קיומו של החוזה דרוש לצורך שיקומו הכלכלי של התאגיד ,רשאי
הנאמן לבקש מבית המשפט ,בתוך
45
ימים ממועד מסירת ההודעה ,כי יורה על
המשך קיום החוזה לפי סעיף
72
(בסעיף זה –
בקשה להמשך קיום החוזה ;)בית
המשפט רשאי לקצר או להאריך את התקופה כאמור אם מצא כי הדבר מוצדק
בנסיבות העניין.
(ג)
הנאמן
אינו
רשאי
להגיש בקשה להמשך קיום חוזה שהוא חוזה עבודה, חוזה
למתן
שירות אישי, או חוזה למתן אשראי
, ובית המשפט לא יורה על המשך קיומו.
(ג )
)(ד
לא הגיש הנאמן לבית המשפט בקשה להמשך קיום החוזה בתוך התקופה
האמורה בסעיף קטן (ב ,)יבוטל החוזה בתום אותה תקופה.
החלטת בית המשפט
בבקשת הנאמן
להמשך קיום החוזה
ותוצאותיה
72
.
(א)
הגיש הנאמן לבית המשפט בקשה להמשך קיום החוזה ,לפי סעיף
71
(ב ,)רשאי
בית המשפט להורות על המשך קיומו של החוזה הקיים בידי הצדדים לו אם שוכנע כי
המשך קיומו של החוזה דרוש לצורך שיקומו הכלכלי של התאגיד או שיביא להשאת
שיעור החוב שייפרע לנושים וכי התאגיד יקיים את חיוביו לפי החוזה ממועד החלטת
בית המשפט על המשך קיומו ואילך ;בית המשפט רשאי לקבוע דרכים להבטחת קיום
החיובים לפי חוזה קיים כאמור ,ובכלל זה מתן ערובה.
(ב)
בית המשפט לא יורה על המשך קיומו של חוזה קיים שהוא חוזה עבודה ,חוזה
למתן שירות אישי או חוזה למתן אשראי.
(גב)
הורה בית המשפט על המשך קיומו של חוזה קיים ,לא יבוטל החוזה בידי הצד
השני לו בשל הפרה שביצע התאגיד קודם לכן ;דחה בית המשפט את בקשת הנאמן
להמשך קיום החוזה – יבוטל החוזה במועד החלטת בית המשפט.
הערות:
ההליך המאפשר המשך קיומו חוזה למרות רצונו של הצד השני לבטלו כולל
שלושה שלבים:
א.
בשלב ראשון-
הצד השני.לחוזה מודיע לנאמן שהוא מבקש לבטל את החוזה
ב.
הנאמן מסכים לביטול או פונה לביהמ"ש כדי שיורה על המשך קיום החוזה בתוך45
ימים
ממועד קבלת
ההודעה .
ג.
בית המשפט רשאי להורות על המשך קיום החוזה אם שוכנע כי המשך קיום החוזה דרוש לשיקומו של
התאגיד או שיביא להשאת שיעור החוב שייפרע לנושים, וכי התאגיד יקיים את חיוביו
לפי החוזה
.ממועד ההחלטה ואילך
5
.בית המשפט רשאי לקבוע דרכים כדי להבטיח שהתאגיד יקיים את חיוביו לפי החוזה בעתיד לרבות מתן ערובה
החריגים.: בית המשפט לא יורה על המשך קיום חוזה עבודה, חוזה למתן שירות אישי או חוזה למתן אשראי
בחוק הקיים –
קיים הסדר דומה בסעיפים350ח ו-
350
.י לחוק החברות
לדיון :
מכיוון שההסדר המחריג חוזים מסוימים בסעיף72
(ב) המוצע הוא הסדר
מהותי
ולא
פרוצדוראלי , האם
לא הגיוני יותר לכלול אותו בסעיף71
?
סעיף73
:המוצע דין ההוצאות לקיום חיובי התאגיד לפי חוזה קיים לאחר מתן צו
לפתיחת הליכים
דין ההוצאות לקיום
חיובי התאגיד לפי
חוזה קיים לאחר
מתן צו לפתיחת
הליכים
73
.
(א)
לא בוטל חוזה קיים לפי הוראות סימן משנה זה ,לרבות אם הורה בית המשפט
על המשך קיומו לפי סעיף
72
,יהיה דין ההוצאות לקיום חיובי התאגיד לפי החוזה,
ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים ואילך ,כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון.
(ב)
בוטל חוזה קיים לפי הוראות סימן משנה זה ,יהיה דין ההוצאות לקיום חיובי
התאגיד לפי החוזה ,ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים עד למועד ביטולו ,כדין חוב
עבר ,ואם מצא בית המשפט כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין – כדין הוצאות הליכי
חדלות הפירעון.
(ג)
על אף הוראות סעיף קטן (ב ,)פנה הצד השני לחוזה קיים ,לנאמן ,בבקשה
שיודיע לו אם בכוונתו לפעול לביטול החוזה ,או הודיע הצד השני לחוזה קיים לנאמן
כי הוא מבקש לבטלו כאמור בסעיף
71
(א ,)יהיה דין ההוצאות לקיום חיובי התאגיד
לפי החוזה ,ממועד הבקשה או ההודעה כאמור עד להחלטה לעניין ביטול החוזה או
המשך קיומו ,לפי העניין ,כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון.
הערות:
סעיף מוצע זה
עוסק ב מעמד של
ה הוצאות לקיום .חוזה לאחר מתן צו לפתיחה בהליכי חדלות פירעון
העיקרון העומד בבסיס ההסדר המוצע הוא כי אם הצד השני לחוזה מחויב להמשיך בקיום החוזה בהתאם
להוראות בית המשפט או הנאמן, אזי החוזה נחשב לכזה הנדרש להפעלת התאגיד, ולכן ההוצאות הנדרשות
לקיום חיובי החוזה נחשבות
לבעלות עדיפות בסדר הנשייה –
הוצאות הליכי חדלות פירעון ,. בהתאם לכך
:הסעיף המוצע קובע את ההוראות הבאות
במקרה בו הצד השני לחוזה ממשיך בקיום החוזה –
בין אם הנאמן לא ביקש לבטל, ובין אם ביהמ"ש כפה
על הצד השני שלא לבטל–
דין ההוצאות לקיום חיובי החוזה
כהוצאות הליכי חדלות פירעון
.)(בעדיפות
במקרה בו החוזה בוטל – הרי שלכאורה הוא לא היה דרוש לצורך הליכי השיקום,
ולכן ההוצאות נחשבות
"ל"חובות עבר–
בעלות עדיפות נמוכה יותר בסדר הנשייה. ואולם, ביהמ"ש יכול לקבוע אחרת במקרים
.המתאימים
6
ב תקופת הביניים שבין הפנייה של הצד השני לביטול החוזה ובין ההחלטה בעניין–
ייחשבו ההוצאות של
התאגיד לקיום החוזה
להוצאות הליכי חדלות הפירעון , זאת כדי לא לפגוע בצד השני לחוזה בתקופה שבה
.הוא שרוי באי ודאות והוא מחויב להמשיך ולפעול לפי החוזה כשאינו יודע אם יקבל תמורה
כיום מוסדר העיקרון העומד ביסוד הסעיף המוצע בסעיפים350יא(א) ו-
)(ד
לחוק החברות, ואולם, הניסוח
.בסעיף המוצע ברור ושיטתי יותר
סעיף74
:המוצע
פגיעה בשל הפרת חוזה קיים שקדמה להחלטה על ביטול או המשך קיום
פגיעה בשל הפרת
חוזה קיים שקדמה
להחלטה על ביטול
או המשך קיום
74
.
(א)
בוטל חוזה קיים ונפגע אדם בשל הפרת החוזה בידי התאגיד שנעשתה לפני
ביטולו או מחמת הביטול יראו אותו כנושה של התאגיד כדי סכום הפגיעה ,והסכום
האמור ייחשב לחוב עבר.
(ב)
הורה בית המשפט על המשך קיומו של חוזה קיים לפי סעיף
72
ונפגע הצד
השני לחוזה בשל הפרתו בידי התאגיד לפני מועד מתן הצו לפתיחת הליכים ,יראו
אותו כנושה של התאגיד כדי סכום הפגיעה ,והסכום האמור ייחשב לחוב עבר ,ואולם
רשאי בית המשפט להורות כי דין סכום הפגיעה כאמור כדין הוצאות הליכי חדלות
הפירעון אם שוכנע כי הפרדת החיוב שהופר לפני החלטת בית המשפט מהחיוב
שקוים לאחריה ,אינה סבירה ואינה צודקת בנסיבות העניין, וכי הצד השני לחוזה
מקיים את חיוביו לפי החוזה בתקופה שלאחר מתן הצו לפתיחת הליכים.
הערות:
על-
,פי הנוסח המוצע ביטולו של חוזה קיים .לא יפגע בזכותו של הצד השני לפיצוי בגין ביטול החוזה
ואולם, ביטול או נזק מהפרה שאירעו
לפני מועד צו פתיחת ההליכים
ייחשבו לחוב
עבר
(לא יקבלו מעמד
מועדף), וזאת
בין אם החוזה בוטל ובין אם ביהמ"ש הורה להמשיך ולקיימו . זאת כדי לא לפגוע בשוויון בין
.הנושים
החריג : אם ביהמ"ש הורה על המשך קיומו של החוזה, ושוכנע כי אין זה סביר וצודק להפריד בין החיוב שהופר
לפני ההחלטה להמשיך עם קיום החוזה ובי ן החיוב שקוים לאחריה, וכי הצד השני מקיים את חיוביו לפי החוזה
–
אז הוא רשאי לקבוע כי הנזק שנגרם לצד השני ייחשב ל"הוצאות הליכי חדלות פירעון", כלומר: יקבלו מעמד
.מועדף
הוראות אלה מבוססות על סעיפים350יא(ב) ו-
.(ג) לחוק החברות
סעיף75
:המוצע המחאת זכויות
וחבויות לפי חוזה קיים
המחאת זכויות
וחבויות לפי חוזה
קיים
75
.
(א)
על אף הוראות חוק המחאת חיובים ,התשכ"ט–
1969
,רשאי בית המשפט
לאשר המחאת זכויות וחבויות של תאגיד בהפעלה לנמחה שיאשר ,גם אם נקבעה
בחוזה הקיים הוראה המונעת המחאה כאמור ,ולעניין המחאת חבות –
גם בלא
הסכמת הצד השני לחוזה ,ובלבד שההמחאה דרושה לצורך שיקומו הכלכלי של
התאגיד ואין בה כדי לפגוע בצד השני לחוזה.
7
(ב)
בית המשפט רשאי לקבוע תנאים להמחאה לפי סעיף זה ,לרבות דרכים
להבטחת קיום החיובים שהומחו ,בידי הנמחה ,ובכלל זה מתן ערובה.
הערות:
בסעיף המוצע מתבקש
להתיר לבית המשפט של חדלות פירעון
לחרוג מהוראות חוק המחאת חיובים ולאפשר
המחאת זכויות וחבויות גם אם נקבעה בחוזה שבין התאגיד וצד שני הוראה האוסרת זאת. כמו כן, בחריגה
מהחוק, מוצע לאפשר להמחות חבות, גם ללא הסכמת הנושה. כל זאת, אם בית המשפט מגיע למסקנה כי
ההמחאה דרושה לשיקום החברה ואין בה כדי לפגוע בצד השני לחוזה. הוראה זו נועדה, בין היתר,
לאפשר
."למכור את התאגיד או חלקיו כ"עסק חי
נוסח זה דומה מאוד לסעיף350
,ט לחוק החברות
ההבדל העיקרי –
המבחן להחלתו, בדין הקיים ניתן להמחות
את החיובים אם ההמחאה""חיונית
להבראת החברה, ובנוסח המוצע די בכך שההמחאה""דרושה
לשיקום
.החברה
סימן
משנה ג': הספקת שירותים ומצרכים חיוניים לתאגיד בהפעלה
סעיף77
:המוצע
הספקת שירותי תשתית
הספקת שירותי
תשתית
77
.
(א)
בסעיף זה –
"ספק תשתיות "
– מי שעיסוקו בהספקת שירותי תשתית ;
"שירותי תשתית "
– שירותי חשמל ,שירותי מים או שירותי תשתית אחרים שקבע
השר בהתייעצות עם השר הממונה על אסדרת הפעילות בתחום התשתית.
(ב)
סיפק ספק תשתיות ,שירותי תשתית ,לתאגיד ,לרבות מכוח חוזה קיים
כהגדרתו בסעיף
66
,ערב מתן צו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד ,או בסמוך לפני
המועד האמור גם אם הפסיק לספקם ,והיה התאגיד לתאגיד בהפעלה ,ימשיך ספק
התשתיות לספק את שירותי התשתית לתאגיד .
(ג)
הספקת שירותי התשתית כאמור בסעיף קטן (ב )תהיה בתמורה ,בתנאי
התשלום ובתנאי ההספקה שהיו נהוגים בין הצדדים או כפי שיורה בית המשפט,
ובלבד שהתמורה כאמור לא תכלול תמורה בעד שירותי תשתית שסופקו לתאגיד
לפני מתן הצו לפתיחת הליכים.
(ד)
על אף הוראות סעיף קטן (ב ,)רשאי בית המשפט להתיר לספק תשתיות שלא
לספק לתאגיד בהפעלה את שירותי התשתית אם שוכנע כי המשך הספקתם אינו
דרוש לצורך שיקומו הכלכלי של התאגיד.
8
(ה)
לא שולמה לספק התשתיות תמורה בהתאם להוראות סעיף קטן (ג )בעד
שירותי תשתית שסיפק לתאגיד בהפעלה לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים או שוכנע
בית המשפט כי קיים חשש סביר שהתמורה לא תשולם בהתאם להוראות הסעיף
הקטן האמור ,רשאי בית המשפט לקבוע דרכים להבטחת תשלום התמורה כאמור,
ובכלל זה מתן ערובה ,ובאין דרכים כאמור – להתיר לספק התשתיות שלא לספק
את שירותי התשתית.
הערות:
מטרת הסעיף היא לאפשר את המשך פעילותו של תאגיד בשיקום
ולמנוע
את
קריסתו כתוצאה מסירוב
של ספקי תשתיות להמשיך ולספק לו שירותי תשתית בגלל מצבו. שירותי התשתית שבהם מדובר הם
חשמל ומים, וכן של שירות אחר שקבע שר המשפטים.בהתייעצות עם הרגולטור הרלוונטי
בהתאם לכך, בסעיף מוצע לקבוע כי ספק התשתית יחויב להמשיך ולספק שירותים באותם התנאים
שהיו נהוגים ערב פתיחת הליכי חדלות הפירעון, אלא אם ביהמ"ש ישתכנע כי הספקת השירות אינה
נדרשת לשיקום
הכלכלי של התאגיד .
כלומר– ברירת המחדל היא המ שך מתן שירותי התשתית אלא
.אם קבע בית המשפט אחרים
,התאגיד חייב לשלם לספק שירותי התשתית עבור השירותים המסופקים לו בתקופת השיקום
וביהמ"ש רשאי לקבוע ערובות להבטחת תשלום כזה. עם זאת, הוא אינו מחויב לשלם בגין שירותים
.שסופקו לפני פתיחת הליכי חדלות הפירעון
הנוסח המוצע דומה מאוד לסעיף הקיים המעוגן כיום בסעיף350ו לחוק החברות .
השוני העיקרי בנוסח המוצע: הוא ש
ספק
שירותי התשתית
יחויב להמשיך
ולספק את השירות גם אם
הפסיק כבר לספק את השירות בסמוך
למועד מתן הצו לפתיחה בהליכי חדלות פירעון. יש הגיון
בתוספת זו שכן היא נועדה למנוע "עקיפת" הסעיף על-ידי ספק התשתית באמצעות הפסקת מתן שירות
.כאשר יש חשש שיפתחו הליכי חדלות פירעון
לדיון : האם ההסתפקות בתנאי שעניינו "דרוש לצורך שיקומו הכלכלי של התאגיד" וההשמטה של התנאי "יביא
"להשאת שיעור החוב שייפרע לנושים המופיעה בסעיף72
,המוצע, העוסק בחוזים קיימים אחרים?מכוונת
סעיף78
:המוצע
הספקת שירות או מצרך חיוני
הספקת שירות או
מצרך חיוני
78
.
(א)
בסעיף זה" ,שירות או מצרך חיוני "
–
שירות או מצרך הדרושים להמשך
פעילותו של תאגיד בהפעלה ,למעט שירותי תשתית כהגדרתם בסעיף
77
.
(ב)
סיפק אדם לתאגיד ,שירות או מצרך חיוני ,שלא מכוח חוזה קיים כהגדרתו
בסעיף
66
,ערב מתן צו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד ,או בסמוך לפני המועד
האמור גם אם הפסיק לספקו ,והיה התאגיד לתאגיד בהפעלה ,רשאי בית המשפט
להורות לאותו אדם (בסעיף זה – ספק חיוני )להמשיך ולספק לתאגיד בהפעלה את
השירות או המצרך החיוני אם מתקיימים כל אלה :
(1)
המשך הספקת השירות או המצרך החיוני דרוש לצורך שיקומו
הכלכלי של התאגיד;
9
(2)
בנסיבות העניין לא ניתן להחליף את הספק החיוני בספק אחר באופן
מיידי או שיש קושי מיוחד לעשות כן;
(3)
הספק החיוני מסרב להמשיך ולספק לתאגיד את השירות או המצרך
החיוני מטעמים בלתי מוצדקים או מתנה את המשך ההספקה בתנאים
בלתי סבירים לעומת התנאים המקובלים בשוק ;לעניין זה יראו בין השאר
טעמים אלה כטעמים בלתי מוצדקים :
(א)
היותו של התאגיד בקשיים כלכליים;
(ב)
קיומם של הליכי חדלות פירעון לגבי התאגיד;
(ג)
אי-תשלום חוב עבר בידי התאגיד;
(4)
בית המשפט שוכנע כי התמורה בשל הספקת השירות או המצרך
החיוני תשולם בהתאם להוראות סעיף קטן (ג ,)ורשאי הוא לקבוע דרכים
להבטחת תשלום התמורה כאמור ובכלל זה מתן ערובה.
(ג)
הספקת השירות או המצרך החיוני לפי סעיף קטן (ב )תהיה לתקופה שיורה
בית המשפט ושלא תעלה על
60
ימים ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים ,בתמורה,
בתנאי תשלום ובתנאי הספקה שהיו נהוגים בין הצדדים או כפי שיורה בית המשפט.
(ד)
בית המשפט רשאי להאריך מעת לעת את התקופה הקבועה בסעיף קטן (ג,)
לתקופה שלא תעלה על
60
ימים כל פעם ,אם שוכנע כי אין אפשרות להחליף את
הספק החיוני בלי לפגוע בשיקומו הכלכלי של התאגיד וכי ממשיכים להתקיים
התנאים שבסעיף קטן (ב.)
הערות:
בסעיף זה מוצע להעניק לבית המשפט סמכות להורות לספק שסיפק שירות חיוני או מצרך חיוני
,לתאגיד בסמוך למועד כניסתו להליכי חדלות פירעון, להמשיך ולספק לתאגיד שירות או מצרך זה
אפילו אם אין ביניהם חוזה בתוקף. זאת כדי למנוע מצב שבו אותו ספק חיוני ימנע מלספק שירות
כאמ ור לתאגיד שנקלע לקשיים כלכליים .או ינסה להשתמש במצבו של התאגיד כדי לשפר את תנאיו
מדובר בהרחבה של ההסדר החל על "חוזים קיימים" שכן מדובר במצב שבו כופים למעשה על הצד
השני להתקשר מחדש בחוזה שהסתיים. הכוונה בעיקר למצבים שבהם נוצר נוהג והסתמכות של
התאגיד על קשר יו הכלכליים עם הספק, אפילו שאין ביניהם במועד פתיחת ההליכים חוזה בתוקף שלא
,קויים
וקשה מאוד להחליף את הספק באופן מיידי.
משום שמדובר בסמכות חריגה, אזי בית המשפט יורה לצד השני להמשיך ולספק את השירות או
המצרך ל-
60
ימים בלבד בשלב הראשוני, אך הוא יכול להאריך את התקופה מעת לעת לתקופות נוספות
שאינן עולות על60
.ימים
הסעיף מבוסס בעיקרו על סעיף350ז לחוק החברות .
10
סעיף79
:המוצע
דין התמורה בעד הספקת שירותי תשתית או שירות או מצרך חיוני
דין התמורה בעד
הספקת שירותי
תשתית או שירות או
מצרך חיוני
79
.דין התמורה בעד הספקת שירותי תשתית או שירות או מצרך חיוני לפי סעיפים
77
ו-
78
כדין הוצאות הליכי חדלות פירעון.
מוצע להבהיר כי התמורה למי שסיפק לתאגיד שירותי תשתית או שירות או מצרך חיוני תיחשב"ל הוצאות
הליכי חדלות פירעון ,", כלומר: היא תקבל עדיפות על פני הוצאות אחרות בסדר הפירעון בדומה לתמורה עבור
.חוזים אחרים שהתאגיד ממשיך להיות קשור בהם בתקופת הליכי חדלות הפירעון
סימן ג': תכנית לשיקום כלכלי
הוראות סימן זה מסדירות את היבטי התכנית הכלכלית–
,גיבוש ההצעות לתכנית
אישורה, כוחה של תכנית
ש .אושרה והדרכים ליישומה הסדר זה מבוסס בעיקרו על הוראות סעיפים350
ו-
350
יג לחוק החברות כנוסחו
יום כ
, בשינויים מסוימים אשר יפורטו בהמשך .
יצוין
ש ההסדר המוצע
ביחס ל הסדר חוב המתנהל מחוץ לבית
המשפט, קבוע בחלק י' להצעת החוק (בניגוד לדין הקיי ם–
)בו מוסדרים שני ההסדרים יחדיו –
אשר יידון
בהמשך .
על-פי סימן זה תהליך גיבושה של תכנית שיקום מתחיל בגיבוש ההצעות על-
ידי הנאמן, המעביר אותן לבית
המשפט. בית המשפט עורך סינון ראשוני כדי לוודא כי התכנית או התכניות העומדות על הפרק אינן מהוות
שימוש לרעה בהליכי חדלות פירעון, ובעקבות כך מורה על כינוס אספות נושים ה נדרשות לאשר את תכנית
השיקום. כל אסיפת נושים מורכבת מנושים בעלי אינטרס משותף. אם כל אספות הנושים מאשרות את התכנית
.ברוב הנדרש (כמפורט להלן), אזי התכנית המאושרת חוזרת לאישור סופי של בית המשפט
אם חלק מאספות הנושים אינן מאשרות את תכנית השיקום יכול בית המשפט ב תנאים מסוימים (כמפורט
" להלן) להורות על שימוש במנגנון המכונה במשפט האמריקאי"the cramdown provision
המאפשר לכפות
את תכנית השיקום הכלכלי גם על קבוצות נושים המתנגדות לתכנית וזאת ,בין היתר ,למניעת
ניצול לרעה של
.הכוח הנתון לקבוצות נושים שונות
סעי
פים
80
ו-
81
המוצע
ים
: הכנת תכנית לשיקום כלכלי בידי הנאמן וגיבוש הצעות לתכנית
הכנת תכנית לשיקום
כלכלי
בידי הנאמן
80
.בשיקום כלכלי של תאגיד הנעשה באמצעות תכנית לשיקום כלכלי יפעל הנאמן,
במקביל להפעלת התאגיד ,להכנת התכנית ולאישורה בידי הנושים ,בידי חברי
התאגיד ככל שאישורם נדרש ,ובידי בית המשפט ,הכול בהתאם להוראות סימן זה .
גיבוש הצעות לתכנית
81
.
(א)
לשם גיבוש הצעות לתכנית לשיקום כלכלי רשאי הנאמן ,בין השאר ,לנהל משא
ומתן עם הנושים ועם כל בעל עניין אחר בהליכי חדלות הפירעון ,וכן לפנות לכל אדם
בבקשה להציע הצעה לתכנית או לפרסם לציבור הזמנה להציע הצעות כאמור .
11
(ב)
בגיבוש ההצעות לתכנית לשיקום הכלכלי יביא הנאמן בחשבון ,בין השאר ,את
התביעות הצפויות מהמוסד לביטוח לאומי בשל תשלום גמלאות לפי פרק ח 'לחוק
הביטוח הלאומי.
הערות:
הפעלת התאגיד אינה
מטרה בפני עצמה , אלא
אמצעי שנועד לתת
ל
נאמן "אורך נשימה"
לצורך גיבוש
.תכנית לשיקום התאגיד
,בהתאם לכך בסעיפים81-80
להצעת החוק מוצע להבהיר כי במקביל להפעלת
התאגיד על ידי הנאמן עליו לפעול להכנת תכנית לשיקום כלכלי ו
ל,אישורה בידי הנושים
,ובמסגרת זו
הוא יכול לנהל מו"מ עם הנושים ועם כל גור.ם אחר שיכול להיות רלוונטי בגיבוש תכנית כזאת
בסעיף81
(ב) יש הבהרה ספציפית כי בגיבוש ההצעות לתכנית לשיקום הכלכלי הנאמן צריך להביא
.בחשבון, בין היתר, את התביעות הצפויות מהמוסד לביטוח לאומי בשל תשלום גמלאות
לדיון ,: בהתחשב בכך שתכנית השיקום הכלכלי של התאגיד צריכה לקחת בחשבון אינטרסים רבים ושונים
מדוע יש בסעיף המוצע התייחסות מפורשת
רק
?לתביעות הצפויות מהמוסד לביטוח לאומי בעניין גמלאות
סעיף82
:המוצע
הגשת הצעות לבית המשפט
הגשת הצעות לבית
המשפט
82
.
(א)
הנאמן יגיש ית לב המשפט הצעה ,אחת או יותר ,לתכנית לשיקום כלכלי,
שגיבש לפי סעיף
81
,וישלח העתק ממנה, או מהן, לממונה .
(ב)
הצעת תכנית לשיקום כלכלי תכלול את כל המידע הדרוש לשם החלטה
בעניינה ,ותתייחס בין השאר לאלה:
(1)
(1) הדרך המוצעת להמשך פעילותו העסקית של התאגיד ,לרבות
ארגון מחדש של מבנה התאגיד ,מיזוגו או פיצולו, ו
המועדים
שבהם יבוצעו האירועים המהותיים הנדרשים לביצוע התכנית;
,
המועדים שבהם יבוצעו האירועים המהותיים הנדרשים לביצוע
,התכנית ,וכן ההערכות והנתונים שעליהם מתבססת התכנית
והמסקנה בדבר עדיפות התכנית על פני המצב
הקיים
, ו
(1)(2)
אם הוצעה יותר מתכנית אחת–
השוואת היתרונות והחסרונות
של התכניות המוצעות; ההערכות והנתונים שעליהם מתבססת
התכנית;
12
(3
2)
התמורה המוצעת לכל אחד מסוגי הנושים ולחברי התאגיד
, והויתורים
שיידרשו מהם ,
תוך
ב
השוואה לתמורה שהיו מקבלים בפירוק התאגיד או
בחלופות אחרות לתכנית השיקום,
;התמורה המוצעת יכול שתכלול ריבית
פיגורים;.
(4)
אם ייוותרו בהתאם לתכנית המוצעת זכויות לחברי התאגיד מכוח
היותם חברי תאגיד– ערכן של הזכויות שיוותרו, ובפרט הזכויות שיוותרו בידי
בעל שליטה והתמורה
ש
נתנו חברי התאגיד בעדן והאפשרות לפרעון חובות
התאגיד בדרך של הקצאת אותן זכויות לנושים או בדרך של מכירתן לצדדים
שלישיים;.
(5)
כללה התכני
ת המוצעת הוראה ולפיה הנושים או החברה יהיו מנועים
מל
תבוע נושא משרה בתאגיד, בעל עניין בו כהגדרתו בחוק החברות או אדם
אחר (בסעיף קטן זה–
פטור )מאחריות– הערך הכלכלי המשוער של הפטור
מאחריות
למיטב ידיעתו של
.הנאמן והשיקולים למתן הפטור כאמור
(ג)
השר רשאי לקבוע פרטים נוספים שיש לכלול בהצעת תכנית לשיקום כלכלי
ומסמכים שיש לצרף אליה .
הערות :
ב הצעת החוק מוצע לאפשר לנאמן בלבד להגיש לבית המשפט תכנית לשיקום. זאת בניגוד להסדר
'המוצע בפרק י–
בו אין ההסדר מאושר על ידי בית המשפט ועל כן יכול להיות מוגש גם על ידי ,נושים
.בתנאים מסוימים
על פי דברי ההסבר להצעת החוק, התיבה "אחת או יותר" בקשר
להצעות השיקום
נועדה להבהיר כי
במצב שבו עומדות על הפרק כמה הצעות רלוונטיות על הנאמן להביא את כולן בפני בית המשפט
ו
הנושים .
בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע מהם הפרטים העיקריים שצריכים להיכלל בתכנית השיקום.הכלכלי
בסעיף קטן (ג) מוצע להסמיך את שר המשפטים לקבוע בתקנות אילו פרטים נוספים ומסמכים צריכים
להיכלל בתכנית השיקול הכלכלי. כיום הפרטים הללו מפורטים בתקנות7
ו-
38
לתקנות החברות
,)(בקשה לפשרה או הסדר
התשס"ב-
2002
.
לדיון:
גם אם מותירים את מרבית הפרטים להסדרה בתקנות, האם אין מקום להרחיב ולקבוע בחקיקה ראשית
את העקרונות הכלליים של התכנית–
?כמפורט לעיל 1
בכלל זה, כאשר מוצעות מספר תוכניות, להנחות את
.הנאמן לעמוד על היתרונות והחסרונות היחסיים של כל אחת מהן
1
התוספות המוצעות מבוססות על המרכיבים העקרוניים יותר המפורטים בתקנה38
לתקנות ,)החברות (בקשה לפשרה או הסדר
"התשס
ב-
2002
:, הקובעת כך
"בבקשה לפשרה או להסדר שמטרתה הבראת החברה יפורטו נוסף על האמור בתקנה7
:כל אלה
(1)
;מספר המועסקים בחברה ביום שקדם בשנה ליום הגשת הבקשה וסמוך לפני יום הגשת הבקשה
(2) תיאור מה שמוצע לנושים לסוגיהם בהצעת ה פשרה או ההסדר והשפעת הפשרה או ההסדר על
;זכויותיהם, לרבות ויתורים שיידרשו מהם על זכויותיהם ותיאור הזכויות המוצעות תמורתן
13
סעיף
83
:המוצע הבאת
הצעה לתכנית לאישור הנושים וחברי התאגיד
הבאת הצעה לתכנית
לאישור הנושים
וחברי התאגיד
83
.
(א)
הוגשה לבית המשפט הצעת תכנית לשיקום כלכלי ,יורה על הבאתה לאישור
הנושים .
(ב)
עלה סך נכסיו של התאגיד על סך חובותיו והתמורה המוצעת לכל נושה לפי
הצעת התכנית לשיקום כלכלי שווה למלוא סכום חוב העבר שבו הוא נושה – יורה
בית המשפט על הבאתה גם לאישור חברי התאגיד.
(ג)
על אף הוראות סעיפים קטנים (א )ו-(ב ,)מצא בית המשפט כי יש בהצעה משום
ניצול לרעה של הליכי חדלות הפירעון ,לא יורה על הבאתה לאישור הנושים וחברי
התאגיד.
:הערות
על-
פי המוצע בסעיף, לאחר שהנאמן מביא פני בית המשפט את ההצעות לתכניות שיקום כלכלי, בית
המשפט מורה
על הבאתן
לאישור הנושים, אלא אם בית המשפט מצא כי יש בהצעה משום ניצול לרעה
.של הליכי חדלות הפירעון
החריג לכך הוא במצב שבו סך הנכסים של התאגיד עולים על סך חובותיו, קרי: מבחן חדלות פירעון
מאזני ובנוסף התמורה המוצעת על-
פי התכנית לכל נושה שווה למלוא החוב שהתאגיד חב לו, ובמצב
זה יורה על הבאת התכנית גם לאישור בעלי המניות. ההגיון לכך: הוא שבמצב שבו יש לתאגיד ערך
חיובי, הרי שקיים ערך גם לבעלי המניות ולכן גם הם בעלי
עניין בהליך חדלות הפירעון. במצב הרגיל
של חדלות פירעון שבו התאגיד אינו יכול לשלם את מלוא חובותיו, אזי ממילא לא יוותר לבעלי המניות
.דבר ולכן אין הם בעלי עניין בהליך
(3)
התכנית המוצעת להבראת החברה, הדרכים לביצועה, לרבות מקורות המימון לתכנית המוצעת ועלות
המימון, תזרים המזומנים הצפוי, היקף הייצור הצפוי
ועלויותיו, היקף השיווק הצפוי ועלויותיו, רווח והפסד
,צפויים, שינויים ארגוניים צפויים, המועדים שבהם יבוצעו האירועים המהותיים הנדרשים לביצוע התכנית
ההערכות והנתונים שעליהם מתבססת התכנית, וכן ההערכות והנתונים שעליהם מתבססת המסקנה בדבר
עדיפות התכנית על פני המצ ב הקיים (להלן–
,תכנית ההבראה); והכל בציון המועד שאליו מתייחסת הערכה
;המודל הכלכלי ששימש לה, ופירוט העובדות, ההנחות, החישובים והצפי שעליהם מבוססת ההערכה
(4)
,הסכומים המשוערים שהיו הנושים ובעלי המניות מקבלים אילו היתה החברה בפירוק באותו מועד
לרבות ההערכות;והנתונים שעליהם מתבסס הפירוט
(5)
,הנכסים המהותיים של החברה שהועברו בששת החודשים שקדמו ליום הגשת בקשת הפשרה או הסדר
;תיאורם, שוויים, התמורה ששולמה בגינם ולמי הועברו
(6)
;היו בין הנושים גם בעלי מניות של החברה, יצוין הדבר תוך פירוט החזקותיהם
(7) פרטיו המז ,הים של כל מי שמוצע שישמש נושא משרה בחברה לאחר אישור הצעת הפשרה או ההסדר
ואם הוא בעל ענין או בעל זיקה לבעל ענין או לנושה מהותי, תפורט זיקתו, וכן יפורטו תנאי כהונתו, שכרו
;ותגמולו, לרבות ניירות ערך או כל תמורה אחרת, במישרין ובעקיפין
(8) פרטים לגבי נושים בע;לי זיקה לחברה
(9) רשימת
."ההליכים המשפטיים שהחברה צד להם
14
לדיון :
האם אין כפילות בכך שכבר בשלב זה עורך ביהמ"ש בחינה מהותית של התכנית–
והאם יש בה משום
ניצול לרעה של ההליכים–
הרי ממילא התכנית תשוב לאישורו של ביהמ"ש
פעם נוספת
לאחר שהנושים יידרשו
?לה. האם לא כדאי להותיר לבית המשפט לערוך את הבחינה הכוללת בשלב הסופי כאשר כל המידע מצוי בפניו
סעי
ף 4
8
:אסיפות סוג
אסיפות סוג
84
.
(א)
אישור הצעת תכנית לשיקום כלכלי יהיה באסיפות שייערכו בנפרד לכל סוג
של נושים או חברי התאגיד (בסימן זה – אסיפות סוג ,)שיכנס הנאמן לפי הוראת בית
המשפט ;לעניין זה" ,סוג "
– קבוצת נושים או חברי תאגיד שלהם עניין משותף בנוגע
לתכנית לשיקום כלכלי ,המובחן באופן מהותי מעניינם של שאר הנושים או חברי
התאגיד ואשר מצדיק קיום אסיפה נפרדת.
(ב)
לצורך כינוס אסיפות לפי סעיף זה והצבעה בהן ,יכריע הנאמן בזכותו של כל
נושה או חבר תאגיד להצביע באסיפה ויקבע את כוח הצבעתו לפי שיעור חוב העבר
שבו הוא נושה ,או לפי שיעור זכויותיו בתאגיד ,לפי העניין. הכרעתו של הנאמן נועדה
רק לשם קביעת כוח ההצבעה ואין בה משום
אין ב
קביעת
ו של הנאמן בדבר כוח
הצבעתו של כל נושה כדי להוות הכרעה סופית בתביעת החוב של הנושה לפי
סעיף
211
.
(ג)
הורה בית המשפט על הבאת כמה הצעות לאישור באסיפות ,יורה על דרך
ההכרעה ביניהן ,באסיפות.
(ד)
נושה או חבר תאגיד יעשה שימוש בזכות ההצבעה באסיפות סוג בתום לב
ובדרך מקובלת ויימנע מניצול לרעה של כוחו.
(ה)
השר,, באישור ועדת החוקה יקבע הוראות לעניין ניהול ההליך לפי סעיף זה,
ובכלל זה לעניין קביעת כוח ההצבעה לפי סעיף קטן (ב )ולעניין אופן ההצבעה
באסיפות הסוג.
:הערות
על-
,פי המוצע בסעיף אישור התכנית ייעשה
בדרך של כינוס אסיפות נושים , אשר ייערכו בנפרד לכל סוג
של נושים . החלוקה לאסיפות סוג
נעשית על-
פי "מבחן האינטרסים", כלומר: החלוקה של הנושים
לסוגים תיעשה כך שתהיה אסיפה נפרדת לכל קבוצת
נושים שי
ש
לה אינטרס ייחודי המשותף לה
.והנבדל מן האינטרסים של שאר הנושים
בקביעת הסוגים השונים קיים מתח מתמיד בין הרצון לתת ביטוי הולם לאינטרסים הנפרדים וזאת
באמצעות חלוקה
ליותר אסיפות סוג מצד אחד ,ו הרצון להימנע מחלוקת יתר למספר רב של אסיפות
נושים אשר עלולה להוביל למתן כוח מוגז.ם לנושה יחיד, ולהגברת ה"סחטנות", מצד שני
לדיון : בהתאם לכך, כדי להעניק לבית המשפט את הגמישות הדרושה בקביעת הסוגים השונים אנו
"סבורים כי ראוי להותיר בהגדרת ה"סוג
את ההוראה המעוגנת
כיום ב סעיף350(א1) ל חוק החברות
ולפיה החלוקה לאסיפות נפרד ות של נושים בעלי אינטרסים שונים תיעשה כאשר האינטרס הנפרד
"מצדיק קיום אסיפה נפרדת". ככל הנראה, השמטת הסיפא בהצעת החוק לא.הייתה מכוונת
15
בנוסף, בסעיף-
קטן (ב) מוצע לקבוע כי הנאמן יחליט אילו נושים יכולים להשתתף בהצבעה באסיפת
הסוג וייקבע את כוח ההצבעה לפי שיעור החוב של הנושה. יש לשים לב, כי במקרים רבים בנקודת
הזמן שבה מתרחשת ההצבעה טרם הכריע הנאמן באופן סופי בתביעות החוב (על-
פי סעיף211
,)להצעה
.ולכן לצורך ההצבעה יהיה עליו להכריע, ולו באופן טנטטיבי, האם הוא מקבל את תביעת החוב הנטענת
נראה כי לאור חשיבות ההכרעה לצו רך ההצבעה אין לחייב את הנאמן להתבסס על טענת הנושה ויש
.להותיר לו גמישות בבחינה זו
לדיון : בהתאם לכך, אנו מציעים להוסיף אמירה מפורשת המשקפת את העובדה כי ההכרעה של הנאמן
לעניין כוח ההצבעה לא תיחשב להכרעה סופית בעניין תביעת החוב.
בסעיף-קטן (ג) מוצע להותיר לבית
המשפט שיקול דעת לקבוע כיצד יכריעו אסיפות הסוג במצב שבו
יש מספר הצעות העומדות על הפרק. בסעיף-
קטן (ה) מוצע לאפשר לשר לקבוע בתקנות את דרך הפעולה
בהקשר זה (כמו גם בהקשר להכרעת הנאמן בעניין כוח ההצבעה של הנושים). יצוין כי בתזכיר הייתה
הצעה לאימוץ דרך פעולה מסו ימת במצב זה, ואולם, נוכח מורכבות העניין, נראה כי הממשלה החליטה
.שלא לקבוע הסדר חקיקתי מפורש בעניין זה
לדיון
: נוכח חשיבות העניין והרצון בהבניית התהליך ,
וחרף הרצון להותיר
גמישות לבית המשפט ,
האם
אין הגיון
בהכוונת בית המשפט בכל הנוגע לדרך ההכרעה בין מספר הצעות?
בסעיף-
.קטן (ד) מוצע לחייב את הנושים ובעלי המניות לעשות שימוש בכוח ההצבעה שלהם בתום לב
סעיף85
המוצע: אישור תכנית בידי הנושים או חברי התאגיד
אישור תכנית בידי
הנושים או חברי
התאגיד
85
.
(א)
הצעת תכנית לשיקום כלכלי יראו אותה כהצעה שאושרה בידי הנושים
וחברי התאגיד ,אם אושרה בכל אחת מאסיפות הסוג בהתאם להוראות כמפורט
להלן:
(1)
בהצעה תמכו רוב המצביעים באותה אסיפה;
(2)
המצביעים שתמכו בהצעה מחזיקים יחד בשלושה רבעים לפחות
מכוח ההצבעה של כלל המצביעים באותה אסיפה.
(ב)
בסעיף זה" ,מצביעים "
– למעט מי שנמנעו בהצבעה.
:הערות
על-פי הסעיף המוצע
(המבוסס על הדין הקיים המעוגן בסעיף350
)(ט) לחוק החברות , לשם אישור
תכנית לשיקום כלכלי באסיפת נושים
יש צורך ב
קבל
ת אישור המצביעים שמחזיקים ביחד ב-
75%
לפחות מכוח ההצבעה באסיפה (כלומר, הם מחזיקים בשיעור חוב של%
75
.)מקרב הנושים באסיפה
בנוסף , נדרש שהמצביעים בעד התכנית לשיקום כלכלי יהיו
רוב המצביעים באותה אסיפה . זאת על
מנת למנוע מנושה אחד או כמה נושים משמעותיים להחליט לבדם על תו.צאות ההצבעה
לדיון : האם אין מקום לוותר על התנאי שעניינו תמיכת רוב המצביעים באסיפת נושים, ולהסתפק
בתנאי שעניינו אישור ברוב של%
75
מכוח ההצבעה של כלל המצביעים באותה אסיפה?
לשם הדוגמא, אם יש לתאגיד מסוים
שני
נושים בלתי מובטחים שהם הנושים העיקריים של התאגיד
ו מחזיקים בחוב המקנה להם ביחד זכות הצבעה של%
90
, ויש לתאגיד
עשרה
נושים בלתי מובטחים
16
בעלי חוב קטן
של%
1
כל אחד, לא ברור מדוע יש להקנות לעשרת הנושים הללו זכות וטו בהצבעה רק
משום ש הם מהווים רוב מספרי מקרב הנושים ולמרות שהחוב הכולל של התאגיד כלפיהם מצומצם
בהרבה '(עמדה זו הביע למשל פרופ' האן בספרו על דיני חדלות פירעון בעמ704
.)
סעי
פים
86
ו-
88
המוצע
ים :
אישור תכנית בידי בית המשפט
אישור תכנית בידי
בית משפט
86
.
(א)
אושרה הצעת תכנית לשיקום כלכלי בידי הנושים וחברי התאגיד כאמור
בסעיף
85
,יביאה הנאמן לאישור בית המשפט.
(ב)
בבואו לאשר הצעת תכנית לשיקום כלכלי ישקול בית המשפט ,בין השאר,
שיקולים הנוגעים להוגנות ההליך ורשאי הוא נוסף על כך לשקול
גם
שיקולים
הנוגעים לעובדי התאגיד או לטובת הציבור .
סייג לאישור תכנית
בידי בית המשפט
88
.בית המשפט לא יאשר הצעת תכנית לשיקום כלכלי אם שוכנע כי התמורה שהוצעה
לנושה שלא תמך בהצעה נמוכה מהתמורה שאותו נושה היה מקבל בפירוק התאגיד,
גם אם אסיפת הסוג שעמה נמנה הנושה אישרה את הצעת התכנית.
:הערות
על-
פי סעיף86
המוצע
(המבוסס על סעיף350(ט) ו-
350
)יג(ב) לחוק החברות , לאחר שאספות הנושים
אישרו תכנית לשיקום כלכלי היא צריכה להיות מובאת לאישורו של בית המשפט. בסעיף מוצע לקבוע
כי בבואו של בית המשפט לבחון תכנית לשיקום כלכלי עליו לשקול שיקולים הנוגעים להוגנות ההליך
(מה שמכונה בארה"בdue process
), וכן
רשאי הוא לבחון
את השלכות התכנית על עובדי התאגיד ועל
.הציבור בכללותו
יש לשים לב כי אין התייחסות מפורשת לכך שבית המשפט יבחן שיקולים הנוגעים לטובתם של הנושים
עצמם, וזאת ככל הנראה מתוך הנחה שהאינטרסים של הנושים יקבלו ביטוי בהצבעתם ועל כן יש
לוודא רק כי קיבלו הזדמנות נאותה ל הביע את עמדתם (הוגנות ההליך) וכי אין בתכנית משום פגיעה
בציבורים
אחרים
.שאינם בעלי זכות הצבעה באסיפות הנושים
עם זאת, מכיוון שאין מדובר ברשימה
סגורה של שיקולים ברור כי בית המשפט
יכול
להתייחס גם לשיקולים הנוגעים להוגנות המהותית
של
התכנית המוצעת.
עם זאת, בסעי ף88
המוצע (המבוסס על סעיף350
)יג(ג) לחוק החברות
מוקנית הגנה לכלל הנושים ,
לרבות נושי המיעוט,
שכן מובהר כי בית המשפט לא יאשר הצעה לתכנית לשיקום כלכלי אם שוכנע כי
התמורה שהוצעה לנושה
שהתנגד
לתכנית השיקום נמוכה מהתמורה שאותה היה הנושה מקבל
בפירוק התאגיד ,. הגנה זו
המבוססת על ה דין האמריקאי ומכונה שם–
the best interests of
creditors test
,
ונובעת מן הרצון להעניק הגנה מינימאלית לקניינו של הנושה היחיד, אף במצב שבו
.רוב הנושים אינם מסכימים עמו
17
סעיף87
:המוצע
אישור בית המשפט באין רוב הכל אחת מאסיפות הסוג
אישור בית המשפט
באין רוב בכל אחת
מאסיפות הסוג
87
.על אף הוראות סעיפים
85
ו-
86
,רשאי בית המשפט לאשר הצעת תכנית לשיקום
כלכלי גם אם לא אושרה באסיפות הסוג ברוב הדרוש לפי סעיף
85
,אם מתקיימים
כל אלה:
(1)
בהצעה תמכו ,בכל אסיפות הסוג יחד ,מצביעים המחזיקים במצטבר ביותר
ממחצית כוח ההצבעה של כלל המצביעים בכל האסיפות ;לעניין זה" ,מצביעים "
–
למעט מי שנמנעו בהצבעה;
(2)
בית המשפט שוכנע , במידת הצורך על יסוד הערכת שווי של התאגיד
שהגיש
מומ
ח
ה מטעמו או מטעם הצדדים הנוגעים לעניין, כי הצעת התכנית לשיקום כלכלי
הוגנת וצודקת ביחס לכל נושה או חבר תאגיד באסיפת סוג שלא אישרה אותה
(בפסקה זו – אסיפה מתנגדת ,)ובכלל זה שוכנע כי מתקיים המפורט להלן:
(א)
אם לא תאושר ההצעה
תכנית שיקום כלכלי
לא יהיה מנוס מפירוק
התאגיד והתמורה שהוצעה לכל נושה או חבר תאגיד באסיפה מתנגדת אינה
נמוכה מהתמורה שהיה מקבל בפירוק התאגיד;
(ב)
ההצעה אינה מבטיחה תמורה כלשהי לחברי התאגיד ,ובכלל זה
אינה מותירה בידיהם נכס שיש להם זכות בו מכוח היותם חברי התאגיד,
בלי שהובטח לכל נושה באסיפה מתנגדת תמורה השווה למלוא סכום חוב
העבר שבו הוא נושה;
(ג)
לכל אחד מהנושים המובטחים באסיפה מתנגדת הובטחה תמורה
שערכה אינו נמוך משווי הנכס המשועבד לטובתו או מהחוב הכולל שלטובת
פירעונו שועבד הנכס ,לפי הנמוך ;תמורה כאמור יכול שתינתן בכסף או
בשווה כסף ,בתשלום מיידי או בכמה תשלומים ובלבד שנקבעו דרכים
להבטחת התשלומים ;לעניין זה" ,שווי הנכס המשועבד "
– שווי השוק של
הנכס המשועבד לאחר שתאושר ההצעה בידי בית המשפט ,בניכוי ההוצאות
שהוצאו בשמירת הנכס או במימושו ,ואם חל על הנכס שעבוד צף – בניכוי
נוסף של
25%
משווי הנכס בהתאם להוראות סעיף
244
.
הערות:
מכיוון שאישורה של תכנית בידי הנושים דורש את אישור כלל אסיפות הסוג, עלול להיות ניצול לרעה
של ההליכים וניסיונות לסחטנות של קבוצות נושים. כדי למנוע זאת, מוצע לקבוע בסעיף87
מנגנון
מיוחד המאפשר לבית המשפט לאשר תכנית לשיקום כלכלי על אף התנגדות של אחת או יותר
מא סיפות
הסוג של הנושים . מנגנון זה מבוסס על סעיף350
יג לחוק החברות, אשר נחקק בהתבסס על מנגנון
שמקורו בדין האמריקאי ומכונה שם–
The cramdown provision
.
18
יתרונו הגדול של מנגנון זה הוא
בעצם קיומו,
גם אם אינו מופעל, משום שהאפשרות שיופעל אמורה
לפעול כגורם מרסן ול מנוע מקבוצות נושים ספציפיות לנסות ולקבל הטבות מפליגות בתמורה
.להסכמתן לאשר תכנית לשיקום כלכלי
על-
פי הנוסח המוצע, לשם הפעלת המנגנון הכופה נדרש בית המשפט לבחון התקיימות של שורת
:תנאים
ראשית , בהצעה תמכו בכל אסיפות הסוג ביחד, מצביעים המחזיקים במצטבר ביותר ממחצית כוח
ההצבעה של כלל המצביעים. זאת כדי לוודא שמדובר בתכנית שנתפסת כהוגנת על-
ידי מרבית בעלי
.העניין
שנית , בית המשפט צריך להשתכנע כי התכנית המוצעת "הוגנת וצודקת" ביחס לכל אחד מהנושים
,הנכלל באסיפת סוג שלא אישרה את התכנית. במסגרת זו נדרש בית המשפט
לכל הפח
ות , התקיימות
שלושה תנאים (אף כי הוא יכול:)כמובן להתייחס גם להיבטים נוספים
1)
,בלא אישור ההצעה לא יהיה מנוס מפירוק התאגיד
ו התמורה שהוצעה לכל נושה או בעל מניות
באסיפה שהתנגדה לתכנית אינה נמוכה מהתמורה שהיה מקבל בפירוק
.התאגיד
2)
ההצעה אינה מבטיחה לבעלי המניות תמו רה כלשהי ואינה מותירה בידם נכס כלשהו הנובע
מאחזקתם במניות, אלא אם כל נושה באסיפה שהתנגדה לתכנית קיבל את מלוא חובו. ברור כי
תכנית שיקום שתעניק תמורה או תותיר נכס בידי בעל מניות בלי לפרוע את מלוא החובות כלפי
.כל הנושים, אינה הוגנת כלפי הנושים
3)
ההצעה הוגנת כלפ י הנושים המובטחים במובן זה שהיא מבטיחה להם תמורה שערכה שווה או
גבוה מגובה החוב המובטח. אם הבטוחה שלהם שווה פחות מן החוב, אזי ההגנה שלהם מגיעה רק
עד לשווי הבטוחה. במקרה זה, השווי של הבטוחה מחושב לפי שווי השוק של הנכס המשועבד
לאחר אישור תכנית השיקום בידי בית
המשפט, כלומר, התפיסה היא שהנושה זכאי ליהנות
.מפירות השיקום
לדיון :
1
.
האם אין מקום להכווין את בית המשפט לעשות שימוש בהערכת שווי של החברה לפני הפעלת
ה מנגנון החריג המעוגן בסעיף זה, וזאת בדומה לנוסח המעוגן כיום בסעיף350
()יג(א2
?) לחוק החברות
2
.
מדוע לא ?ניתן להסתפק בדרישה שהתמורה לכל נושה מתנגד אינה נמוכה מהתמורה בפירוק
הדרישה כי "אם לא תאושר ההצעה לא יהיה מנוס מפירוק התאגיד" מציבה רף גבוה מאוד ואין דרישה
.מקבילה בדין האמריקאי המשמש מקור השראה להסדר זה
3. האם אין מקום להגדיר את המונח "שווי שוק" המוזכר לע ניין "שווי הנכס המשועבד" בסעיף קטן
?)(ג
סעיף89
:המוצע
כוחה של תכנית לשיקום כלכלי שאושרה
כוחה של תכנית
לשיקום כלכלי
שאושרה
89
.
(א)
תכנית לשיקום כלכלי שאושרה לפי סימן זה מחייבת את התאגיד ,את חברי
התאגיד ואת הנושים.
19
(ב)
תכנית לשיקום כלכלי שאושרה לפי סימן זה אין בה כדי לפטור את התאגיד
מתשלום עונשי.
הערות:
סעיף זה קובע את סמכותה של תכנית לשיקום כלכלי– המחייבת את התאגיד, חברי התאגיד והנושים , אך אינו
.יכול להקים פטור מתשלום עונשי
יצוין כי על-
פי סדר הנשייה המוצע (בחלק ד' להצעת החוק) התשלומים
העונשיים.יהיו אחרונים בסדר הפירעון, ועל כן אין בתשלומם כדי לפגוע בנושים האחרים
לדיון : סוגיית אי
מתן פטור מתשלום עונשי כאשר מדובר בעיצום כספי המוטל על-ידי רשות מינהלית (על-
פי
ההגדרה המוצעת בסעיף4
להצעת החוק גם עיצום"כזה נכלל בגדר "תשלום עונשי )
.מחייבת לטעמנו דיון ניתן
להעלות על הדעת מצבים שבהם תהיה הצדקה לפטור תאגיד מתשלום עיצום כזה, במיוחד כאשר במסגרת
תכנית השיקום הכלכלי משתנים בעלי המניות והמנהלים של החברה, או שחלקים בתאגיד נמכרים לצדדים
,שלישיים. בכל מקרה
נראה כי יש להבהיר שהרגולטור עצמו אינו
מנוע מלהחליט להעניק פטור מתשלום עיצום
כספי בשל האמור בסעיף זה .
סעיף90
עד92
המוצע
ים :יישום תכנית לשיקום כלכלי
, החזרת סמכויות לאורגנים ולנושאי המשרה בתאגיד
והודעה
לרשם
יישום תכנית
לשיקום כלכלי
90
.
(א)
הנאמן יפעל ליישום תכנית לשיקום כלכלי שאושרה לפי סימן זה ,ובכלל זה
לחלוקת התמורה המתקבלת במסגרת התכנית בין הנושים ,בהתאם להוראות
התכנית.
(ב)
בית המשפט שאישר תכנית לשיקום כלכלי מוסמך לדון במחלוקת שהתגלעה
בנוגע לפרשנות התכנית או בנוגע ליישומה.
החזרת סמכויות
לאורגנים ולנושאי
המשרה בתאגיד
91
.אושרה תכנית לשיקום כלכלי לפי סימן זה ,יחזרו הסמכויות שהועברו לנאמן לפי
סעיף
43
,לאורגנים של התאגיד ולנושאי המשרה בו ,בהתאם להוראות התכנית
ובמועד הקבוע בה ,אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת .
הודעה לרשם
92
.מיד עם אישור התכנית לשיקום כלכלי ,ישלח הנאמן העתק ממנה לרשם.
הערות:
סעיפים אלו קובעים את המסגרת ליישום הוראות תכנית
ה .שיקום
ב סעיף90
מוצע לקבוע כי הנאמן
הוא האחראי על יישום התכנית וכן כי בית המשפט שאישר את התכנית (ולא בית משפט אחר) הוא
שיכריע במחלוקות שיתגלעו ביחס לפרשנותה או ליישומה. הוראה זו מבוססת על הוראת סעיף350(ט1
)
.לחוק החברות
בסעיף91
מוצע לקבוע כי עם אישור התכנית
לשיקום כלכלי לפי סימן זה ,יחזרו הסמכויות שהועברו
לנאמן לפי סעיף
43
,לאורגנים של התאגיד ולנושאי המשרה בו,
.אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת
20
יש לשים לב שהחזרת הסמכויות לאורגנים של התאגיד נועדה להשיב לידיהם את התפעול השוטף של
התאגיד, בעוד שהנאמן אמור להמשיך ביישום תכנית השיקום הכלכלי ,, למשל, תשלומים לנושים
.מכירת חלקים מן החברה וכיו"ב
בסעיף92
.מוצע לקבוע כי הנאמן ישלח עותק מהתכנית שאושרה לרשם