חומר רקע

ט' באלול התשע"ו 12 בספטמבר 2016 אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה תקנות העונשין (דרכי הנהלת הקרן הייעודית לטיפול ברכוש שחולט ובקנסות שהוטלו בתיקי סחר בבני אדם ובהחזקה בתנאי עבדות) (תיקון), התשע"ו-2016 כללי סעיף 377ד לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – החוק), מסמיך את בית המשפט לחלט רכוש הקשור לעבירות של החזקה בתנאי עבדות ושל סחר בבני אדם (עבירות לפי סעיפים 375א ו-377א לחוק העונשין, בהתאמה; להלן – עבירה). רכוש שחולט כמו גם קנסות שהטיל בית המשפט בגין עבירה כאמור, מועברים לקרן ייעודית שמנוהלת על ידי האפוטרופוס הכללי (להלן – הקרן). תפקידה של הקרן הוא לחלק את הכספים למטרות הבאות: שיקום של נפגעי עבירה, טיפול בהם והגנה עליהם; תשלום פיצוי שנקבע בפסק דין לנפגע עבירה; מניעה של ביצוע עבירה; ביצוע תפקידיהן של רשויות אכיפת החוק לעניין אכיפת הוראות חוק העונשין לעניין עבירה (סעיף 377ה(ד) לחוק). תקנות העונשין (דרכי הנהלת הקרן הייעודית לטיפול ברכוש שחולט ובקנסות שהוטלו בתיקי סחר בבני אדם והחזקה בתנאי עבדות), התשס"ט-2009 (להלן – התקנות), מסדירות את האופן שבו מנוהלת הקרן. תקנה 8 לתקנות עוסקת בהחזרת רכוש שחולט. לפי תקנה 8(א), במקרה שבו הרכוש הופקד וטרם מומש, ובית המשפט קבע שיש להחזירו לבעליו, הרכוש יוחזר לזכאי עם קבלת הצו מבית המשפט. לפי תקנה 8(ב), אם הורה בית המשפט על החזרת תמורתו של רכוש שהופקד או על תשלום דמי שימוש או על פיצוי בשל נזק או פחת ברכוש, תשפה הקרן את אוצר המדינה בסכומים ששולמו בהתאם להוראת בית המשפט. לשם הבטחת השיפוי לאוצר המדינה, מורה תקנה 9 לתקנות כי הקרן תשמור בידיה סכום במזומנים בגובה שיעמוד ביחס שיקבע לכלל המזומנים המופקדים בה, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. התיקון המוצע מוצע לקבוע כי שיעור הקרן השמורה לצורך הבטחת השיפוי לאוצר המדינה יעמוד על 10%. בדברי ההסבר לתקנות נטען, כי התיקון המוצע תואם בעיקרו את הקבוע בתקנות הסמים המסוכנים (דרכי הנהלת הקרן לטיפול בנכסים שחולטו), התש"ן-1990 (להלן – תקנות הסמים המסוכנים), המסדירה את ניהול קרנות החילוט הפועלות מכוח פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 וחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000. וכן את הודעת הסמים המסוכנים (דרכי הנהלת הקרן לטיפול בנכסים שחולטו) (קביעת היחס לפיו תקבע הקרן השמורה), התש"ן-1990 (להלן – הודעת הסמים המסוכנים), שם נקבע כי תישמר קרן שמורה בשיעור של 10% מכלל המזומנים המופקדים בה באותה שעה. נקודות לדיון: (1) ביטול סמכות השר לשנות את שיעור הקרן השמורה – לגבי קרנות החילוט בתחומים של סמים והלבנת הון, תקנה 9 לתקנות הסמים המסוכנים מסמיכה את השר לקבוע את שיעור הקרן השמורה "מזמן לזמן", ואילו הודעת הסמים המסוכנים קובעת את השיעור. לעומת זאת, לפי התיקון המוצע, קביעת שיעור הקרן השמורה מבטלת את הסמכות שיש לשר לפי תקנה 9 לתקנות לקבוע את שיעור הקרן השמורה "מזמן לזמן". לא ברור מדוע שלא לקבוע את שיעור הקרן השמורה בהודעה נפרדת שבה ייקבע השיעור, מבלי לבטל את עיקר סמכותו של השר לעדכן "מזמן לזמן" את השיעור, כפי שהדבר נעשה לגבי תקנות הסמים המסוכנים? (2) תקרה מקסימלית של קרן שמורה – בתקנות הסמים המסוכנים נקבעה תקרה לקרן השמורה של כל קרן: בקרן שמנוהלת לפי פקודת הסמים – התקרה המקסימלית עומדת על חצי מיליון ₪; ואילו בקרן שמנוהלת לפי חוק איסור הלבנת הון – התקרה המקסימלית עומדת על 15 מיליון ₪. מדוע אין הצעה לקבוע תקרה מקסימאלית דומה גם לגבי הקרן החילוט לעניין עבירות של סחר בבני אדם והחזקה בתנאי עבדות? (3) הערת ניסוח: "בשיעור של 10%" – התיקון המוצע אינו מציין 10% מתוך מה. כך, למשל, בהודעת הסמים נכתב שמדובר ב"10 אחוזים מכלל המזומנים המופקדים בה אותה שעה". באופן דומה, גם כאן יש מקום להתייחס לקבוצת הנכסים שממנה ייגזר השיעור של 10% (10% מהמזומנים? 10% מכלל הנכסים בקרן? וכו'). (4) נתונים – כמה כסף היה בקרן בכל אחת מ-5 השנים האחרונות? כמה כסף חולק על ידי הקרן במהלך 5 השנים האחרונות? כמה כסף נדרשה הקרן להחזיר כשיפוי ב-5 השנים האחרונות? כיצד הגיעו לשיעור של 10%? תקנות העונשין (קביעת גורם מוסמך לעניין מימוש פסק דין של קורבן עבירה), התשע"ו-2016 התיקון המוצע כפי שצוין לעיל, אחת ממטרות קרן החילוט היא "תשלום פיצוי שנקבע בפסק דין לנפגע עבירה" (סעיף 377ה(ד)(2) לחוק). סעיף 377ה(ג) לחוק קובע, כי אם נפגע עבירה מציג פסק דין לפיצויו לפי גורם שקבע לעניין זה שר המשפטים, ומראה כי אין באפשרותו הסבירה לממש את פסק הדין, ישולם לו מהקרן סכום הפיצוי שנקבע בפסק הדין. לפי דברי ההסבר, כוונת הסעיף היא שהגורם המוסמך הוא זה שיבחן האם אכן אין באפשרותו הסבירה של נפגע העבירה לממש את פסק הדין. בהתאם להוראה זו, על שרת המשפטים לקבוע את זהות הגורם שבפניו יציג נפגע העבירה את פסק הדין החלוט בו נקבעה בזכותו לפיצויים. מוצע למנות לעניין זה את יחידת החילוט שבאגף האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים. בדברי ההסבר נטען, כי יתרונה של יחידה זו הוא בכך שמדובר בגוף בעל ניסיון במימוש פסקי דין והפועל בתוך משרד המשפטים, דבר שמסייע לתיאום בין היחידות השונות. נקודות לדיון: נתונים והמצב הקיים –כמה מקרים כאלה של מימוש פסק דין לפיצויים היו ב-5 השנים האחרונות? כמה כספים מתוך הקרן הושקעו בפיצויים ביחס למטרות האחרונות של הקרן ב-5 השנים האחרונות? כיצד הדברים מתבצעים כיום בפועל? מי הוא זה שבודק את פסקי הדין של הנפגע כדי לראות אם ניתן לממשם? 9. קרן שמורה לשם מימון תשלומי השיפוי כאמור בתקנה 8(ב), תשמור הקרן בידיה סכום במזומנים ; כספים שהופקדו מעל יתרה זו יוחזרו לקרן ויחולקו בהתאם לתקנות אלה.