הודעה לעיתונות

הכנסת *דוברות הכנסת (ועדה לביטחון לאומי)* הוועדה לביטחון לאומי ממשיכה לדון בהצעת חוק ה'איזוק האלקטרוני' והכנתה לקריאה שנייה ושלישית יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ צביקה פוגל: "שלוש שנים זה מספיק זמן כדי ללמוד מהיישום של החוק גם אם הוא לא במאה אחוז". הוועדה לביטחון לאומי המשיכה לדון היום (ב') בהצעת החוק למניעת אלימות במשפחה (פיקוח טכנולוגי להבטחת קיומו של צו הגנה, והערכת מסוכנות הוראת שעה), התשפ"ב- - 2022 (מ/ 1572) והכנתה לקריאה שנייה ושלישית. מטרת הצעת החוק לאפשר לבית המשפט במקרים המתאימים להטיל תנאים לפיקוח על קיומו של צו הגנה באמצעות שימוש באמצעי פיקוח טכנולוגי. אמצעי המבוסס על טכנולוגיית ניטור מיקום, המאפשרת ניטור רציף ובזמן אמת אחר מקום הימצאותו של מפוקח. משום שמדובר באמצעי חדשני, מוצע לקבוע את הוראות חוק זה כהוראת שעה לתקופה של שלוש שנים, כדי לבחון את השפעותיו של השימוש בכלי ותרומתו לטיפול בתופעת האלימות במשפחה. יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל אמר כי אנחנו נמצאים על סף דיון הדיון בהצעת החור החשובה והמשמעותית. הצעתה החוק מחייבת הערכות מאד משמעותית תקצוב , משאב אנושי ותקנים ובעיקר בבניין הכוח. לא הקמנו מערכת כזו זו הפעם הראשונה שאנו מקימים לראשונה ומתמודדים איתה וחשוב שנזכור שלאחר שנריץ אותה יש לנו שלוש שנים לצבור ניסיון ונדון פעם נוספת כדי להגיע לשלמות שאותה אנחנו מחפשים". במהלך הדיון עלו מספר סוגיות בהן דנה הוועדה בהם: האם יש לקשור בין מתן צו ההגנה למכסות האיזוק וכן מי הגורם שייתעדף מתן כלי איזוק לפיקוח בהינתן ויש מספר הערכות מסוכנות וצווי הגנה שנתנו ובהיעדר משאב. יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל ציין כי ההחלטה אינה אופטימלית ואין ביכולתנו לתעדף במקרים כאלה בהם יש מספר צווי הגנה ולכן כלי הפיקוח שיינתן יהי לפי סדר מתן הצווים על ידי בית המשפט. ד"ר גדי פרישמן, מדען ראשי משרד לביטחון לאומי, סיפר כי יש כאן מערכת חדשה ויש לה תהליך הבשלה כאשר המכסה המוצעת אינה חריגה וסקר מספר מדינות בעולם בהן יש כלי פיקוח דומה בהן: ספרד מדינה עם 50 מיליון תושבים יש 1700 צמידים. פורטוגל עם 11 מיליון תושבים עם 1100 וצרפת עם 67 מיליון תושבים עם 1000 צמידים, אז סה"כ אנחנו במקום טוב להתחיל בהשוואה לעולם". יועמ"ש לוועדה, עו"ד מירי פרנקל – שור אמרה כי בהינתן המצב בשלב זה ייקבע אם סבר בית המשפט כי יש לתת צו הגנה עם פיקוח טכנולוגי אבל אי אפשר כי אין אמצעי בשלב זה, ייתן צו הגנה מותנה ויימסר מידע לפיקוח הטכנולוגי וזה ייעדכן את האישה כאשר התפנה אמצעי פיקוח. בנושא מכסת הערכת מסוכנות תהיה הוראה שכאשר מגיעים ל 80% ממכסת המסוכנות שר הרווחה יעדכן את השר האוצר, המשפטים והוועדה לביטחון לאומי. בסופו של דבר הצעת החוק חשובה ויש להעביר אותה. "ישבתי אתמול עם אנשי המשרד לביטחון לאומי והשר מצאנו איך ניתן לשפר אותו תוך כדי התהליך". הדברים נאמרו לאחר שבמהלך הדיונים עלה קושי בנושא המכסות והערכת מסוכנות וכי יש חשש לחסר מובנה בהפעלת הפרויקט וכי הם רחוקים מלתת מענה להערכות של בקשות צווי ההגנה העתידות להיות ובעצם כך לייעוד אותו החוק מבקש ליישם. ח"כ עאידה תומא סלימאן, טענה כי אם החוק הזה יעבור במתכונתו הוא לא ייושם גם עוד שלוש שנים. למשל, הצורך לשנות את חוק השב"ס לטפל במאגרים אזרחיים שם הוא ייתקע. "זה לא מתקבל על הדעת יש להסדיר את העניין". ח"כ מירב בן ארי:" לעניין נושא שב"ס יש להגיד בצורה ברורה כי יש הבדל בין איזוק שב"ס לאיזוק האלקטרוני. מדובר באיזוק ביתי נגזרת כחלופת מאסר ומעצר. ופה החירות של הגבר והאשה נשמרים וזה מהות החוק, חירות הפרט נשמרת. השוני בפרוצדורה במתקן יושבים אנשי שב"ס ויחידה מיוחדת כאירוע בטחוני. פה יש גוף אזרחי לחלוטין, לכן זו טעות. יש לבחון אפשרויות נוספות!". עו"ד אפרת ליפשיץ, יועמ"ש במשרד לביטחון לאומי, הסבירה לגבי תיקון פקודת בתי הסוהר יתבצע כתיקון עקיף לתיקון הנוכחי כדי לתת לשרות בתי הסוהר סמכות לפעול. באשר למשמעות של היחידות "הכוונה שתהיה יחידה נפרדת ושב"ס ייכנסו ויצטרכו להגיד מה ההשלכות עליהם. מדובר ביחידה עצמאית ונפרדת. אין מניעה משפטית כדי שהפרויקט יהיה באחריות שב"ס". בנושא הערכת מסוכנות ציינה, כי ועדת שרים לענייני חקיקה קבעה שהיא חובה וזו העמדה הממשלתית. לעניין הימים יש חריג במתן הצו. לצורך זה עמדת השר מדובר בשבעה ימים בשבוע ככל שניתן יהיה לבחון לעשרה ימים, זה יבחן. "יש זכויות שיש לאזן ביניהן". בנושא המכסות טענה "אנחנו לא מדברים רק על הכלי עצמו, אזיק נוסף כן או לא? אלא על כל המערך והמעטפת של היחידה. נהיה במעקב רציף אחר המכסות ואם נראה שאנו קרובים לסף נעדכן את בית המשפט כי כלי זה קרוב למיצוי". יועמ"ש לוועדה, עו"ד מירי פרנקל – שור, העיריה שגם הוועדה רוצה ליצור איזון. "אבל בהינתן המצב ומשרד הרווחה אומר שיוכל לעמוד בעשרה ימים ניתן לקבוע את הצו לעשרה ימים עם אפשרות להארכה". יו"ר פוגל, הבהיר כי כאשר אנחנו מדברים על האזיקונים זה הדבר הקל. הדבר היותר מורכב זה התגובה להפרות. זה לא מובן מאליו וצריך לדעת שזה זמין וקיים ואפשר לתת מענה. בואו נראה מה אפשר לתקן במסגרת החוק כרגע מבלי לחזור לוועדת שרים ולדחות את החוק לעוד שנה. סיכמנו כי יתקיים דיון כל ארבעה חודשים כדי לבחון את המכסות". טל הוכמן, משדולת הנשים בישראל, טענה כי המכסות לא יכולות חלק מהתנאים המצטברים כתנאי הכרחי אלא כתוספת". דוד בבלי, יועץ לשר לביטחון לאומי: "מדובר בשלב ראשוני שמשמעותו חשובה, המספרים של הצימודים יחסית מאוד גבוהים. גם עבריין מין ששוחרר הוא אזרח והשב"ס מתעסק בהם. התנאים לאיזוק אלקטרוני זה הרשעה. זה יותר מורכב, עד עכשיו החוק לא קודם כי הנושא עדין, הרשעה קודמת היא כמובן פקטור אבל יכולה להיות לא רלוונטית". עו"ד רחל ספירו, ממשרד המשפטים: "קיבלנו את התייחסות המשרד ואנחנו מבינים שזה פחות מתאים לתחום הליבה של השב"ס". סאיד תלי, ממשרד הרווחה ציין, כי במקרים בהם יש את התנאים המקדמיים הערכת המסוכנות תהיה יותר גבוהה, במקרים של החריגים מדובר בחובה כי אין שום אינדיקציה לתחילת התהליך". אורלי ליימן עיני ,ממשרד האוצר: "אני רצה לחדד משהו מישיבת הממשלה, בגלל שלא הצליחו להגיע להחלטות החליטו שעד ה 31/12/2023 יקבע מי יממן את שמונת התקנים וכניסת החוק לתוקף תלויה בהחלטה על תקציב. הפתרון האחר הוא להגיע להחלטות עכשיו. ככל שלא יהיה מקור תקציבי התקנים לא יאוישו ולא ניתן יהיה לממש את החוק." יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל סיכם: "נעשתה כאן עבודה מדהימה על ידי כל הגורמים ומתוך רצון להביא את החוק הכי טוב עבור בני משפחה שנמצאים תחת איום. המגבלה הגדולה שעומדת בפנינו היא החלטות ועדת הממשלה. אני דוגל בדרך של לקבל כרגע 80% שאין לנו כרגע בכלל. סיכמתי עם השר על קבלת נתונים אחת לעת קצרה יותר על מנת לייעל את העבודה. בואו נעביר את החוק הזה, נוכל לתקן אותו. שלוש שנים זה מספיק זמן כדי ללמוד ממנו גם אם הוא לא מאה אחוז". יקותיאל צפרי, דוברות הכנסת