הודעה לעיתונות

הכנסת *דוברות הכנסת (ועדה לביטחון לאומי)* ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה: "יש 29 תיקים בגין איומים על ראשי רשויות. ההערכה שככל שנתקרב למועד הבחירות יש אסקלציה והיא תלך ותגבר" הדברים נאמרו בדיון חירום הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל, שדנה במעורבותם של גורמי פשיעה בבחירות לרשויות המקומיות במגזר הערבי בהתייחס לנושא איסוף המודיעין אמר ראש אח"מ במשטרה, ניצב יגאל בן שלום כי "משטרת ישראל יודעת לאסוף מודיעין. אבל כשלוקחים לך את הכלים הטכנולוגיים אתה בבעיה מאוד קשה, זה לכבול לי את הידיים ואת הרגליים". הוא הוסיף כי "יוקם דסק משותף יחד עם שב"כ ומל"ל כדי ליצור תמונה כוללת לפיה יפעלו היחידות המבצעיות כנגד כל מי שעומד לעבור עברה נגד איש ציבור זה או אחר". מדו"ח מרכז המידע והמחקר של הכנסת עולה, כי בשנת 2018 ( שנת בחירות מוניציפליות) נרשמו 63 ראשי רשויות מאוימים, שהם כרבע מכלל ראשי הרשויות. בשנת 2022 (שלא הייתה שנת בחירות) מספר המאוימים היה 53 ומתחילת השנה הנוכחית ועד תחילת ספטמבר נרשמו 50 ראשי רשויות מאוימים (שנת בחירות מוניציפליות). יצוין, כי בשלושת השנים המדוברות יותר ממחצית מראשי הרשויות המאוימים (58%-53%) היו בחברה הערבית כאשר שליש מראשי הרשויות בישראל הם ערבים. הוועדה לביטחון לאומי *בראשות ח"כ צביקה פוגל*, דנה היום (רביעי) במעורבותם של גורמי פשיעה בבחירות לרשויות המקומיות במגזר הערבי. *יו"ר הוועדה, פוגל* אמר בפתח הדיון כי אנחנו בתקופה לא פשוטה כאשר מטרת הדיון היא איך למנוע מארגוני הפשיעה לפעול ולנצל את החודשיים הקרובים לקראת הבחירות המוניציפליות לבצע את זממם". ראש אח"מ במשטרה, ניצב יגאל בן שלום, אמר כי יש מספר סיבות שהבחירות לרשויות המקומיות אמוציונאליות, ביניהם: סכסוכים פנימיים חמולתיים ובחלק מהמקומות ארגוני פשיעה שמנסים להשתלט דרך העירייה על מכרזים ועל כמויות עצומות של כספים שמוזרמים ע״י המדינה לטובת הרשויות. או הרשיות. זה נוגע במכרזים פנימיים כמו תברואה וזה נוגע גם לתשתיות מדינה". הוא הוסיף, כי 70 אחוז ממשטרת ישראל מתעסקת בפשיעה במגזר ויותר מ- 80 אחוז מהעשייה בלהב 433 על כל יחידותיה היא במגזר בכל הפרמטרים. " לדבריו יש איומים פיזיים, יש איומים ברשתות, יש איומים על ידי צד שלישי. לא כל מידע שמתקבל הוא מאומת, יש הרבה מידע שזה הלך רוח שיוצר אירועים. ככל שאנחנו מתקרבים למועד הבחירות יש אסקלציה, והיא תלך ותגבר. יש לנו בעיה עם הרשתות - משטרת ישראל יודעת לאסוף מודיעין, כשלוקחים לך את הכלים הטכנולוגיים אתה בבעיה מאוד קשה, זה לכבול לי את הידיים ואת הרגליים". הוא הוסיף , כי יש סה"כ 29 תיקים בגין איומים על ראשי רשויות. "לא על הכל אנחנו מדווחים וזה אחד הרעות החולות. יש 200 סכסוכים 26 מהם מדממים, חלקם ארגוני פשיעה וחלקם סכסוכים חמולתיים. מבחינת אמצעים טכנולוגיים הגשנו בקשות לאישור כלים מסווגים שיסייעו לנו ואנחנו מגייסים כוח אדם חסר כאשר החודש גויסו 300 איש. יש צורך בגיבוי של האזרחים כדי שהמשטרה תהיה חזקה" סיכם. תנ"צ שמעון נחמני, סגן ראש המבצעים במשטרה, אמר כי "בסוגיית המאוימים יש 12 ראשי רשויות שמקבלים סל אבטחה מלא ו- 8 מועמדים שהם אזרחים שמקבלים אבטחה חלקית, רובם בחברה הערבית. "המפכ"ל הנחה להעמיד את מירב השוטרים ליום הבחירות ונערכים לאבטח כ 4,100 קלפיות בריכוזים ועוד 11,000 קלפיות". ראש עיריית אום אל פחם, סמיר מחמיד, סיפר: "אני לא מאוים. אבל זה לא אומר על מה שיהיה בעתיד. אנחנו נמצאים לפני הבחירות ויש פחד אצל המשפחה הקרובה והרחוקה. יש איומים ישירים ועקיפים על ראשי רשויות ובעלי תפקידים. יש לנו 40 מועמדים והאבטחה לא עוזרת. על המשטרה לטפל בכך ולתת אבטחה ראויה לשמור על חייהם וחיי בני משפחתם". ח"כ מירב בן ארי: "אי אפשר לנתק את מה שקורה בחברה הערבית והפשיעה כולה בחברה הערבית לבחירות כל יום קמים לנרצחים בחברה הערבית. כבר עכשיו המספרים מטרידים לפני שהגענו לאוקטובר, לבחירות וכולנו חייבים לשים שם את מרכז הכובד. אי אפשר שרק המשטרה תטפל באירוע הזה. אם לא תהיה כאן התכנסות של כמה משרדים לקראת הבחירות אנחנו נלך לקטסטרופה של פגיעה בחיי אדם". ח"כ אפרת רייטן-מרום: " הנתונים הם קשים ואני מבינה שמונה ביוני פרוייקטור ואשמח לדעת מה נעשה ומה התוכניות? מה לגבי התקציבים האם הם מיועדים לנושא הזה?". ח"כ עאידה תומא סלימאן:" יש חשיבות רבה לדבר על איומים כלפי נבחרי ציבור בשלטון המקומי אך חשוב להזכיר שכולנו מטרות ניידות בימים אלה. לצערי הדיון קצת מאוחר כי לא היינו צריכים לחכות לבחירות שראשי רשויות ובעלי תפקידים מאוימים. הם אלה שעומדים מול ארגוני הפשיעה וחוסמים בגופם השתלטות שלהם על הרשויות המקומיות איפה רשויות המדינה והמשטרה במקרים הללו". ח"כ אחמד טיבי: "יש כאלה שמספרים שלא מינו סייעת או מורה הם קיבלו איום. ראינו את הרציחות של מנכ"לים ויריות על ראשי רשויות. אנחנו רוצים שהמעצר והמניעה יהיו הכלל ולא החריג. אנחנו רוצים אותו יחס של המשטרה כמו בחברה היהודית". ח"כ חמד עמאר:" בלתי אפשרי לא לקשר את האיומים על ראשי הרשויות לאובדן המשילות שיש היום במדינת ישראל. פענוח הרצח היא אפסית. ארגוני הפשע פועלים במקצועיות ומסודרים יותר מהמשטרה. אני רוצה שאנשים יפחדו מהמשטרה ושיהיו יותר פענוחים". ח"כ בן ארי, טענה בתגובה לדבריו "זו לא ביקורת זה השתלחות במשטרה שלא עוזרת למלחמה בפשיעה. קצת אחריות!". ח"כ נאור שירי: "ביום שנפסיק לייצר שיח מנותק לפיו המועמד לבחירות או רצח קורים בחברה הערבית במנותק מהחברה הישראלית יכול להיות שזה יביא לשינוי. צריך להקים ועדת משותפת לוועדה לביטחון לאומי והפנים עד הבחירות ולייצר מאגר נתונים ולדעת איפה יש איום. להקים יחידה מיוחדת שתעסוק בדבר הזה. ברגע שמועמד מסיר מועמדות, אין דמוקרטיה ואין משילות". ח"כ עמית הלוי, שאל את נציגי המשטרה, מה התוכניות שלכם? מודיעין, מעקב, סייבר. נאמר לי בטירה, קרובי נרצח שיש אזורים מסוימים שאין שיתוף פעולה עם משטרת ישראל. צריך ליצור על מאגר ומנגנון אנונימי עם ראיות ולאפשר דיווחים". ח"כ ירון לוי: "בסוף המשטרה עושה את העבודה בהתאם לכלים שהם מקבלים והאם אנחנו נותנים את כל הכלים הללו. יש 5,500 מועמדים לרשויות המוניציפליות ואני לא רואה משאבים וכוח אדם שיכול לטפל בכולם. יש לשים תקציבים ולחזק את הכלים להתמודדות עם גורמי הפשיעה". רונן פרץ, מנכ"ל משרד הפנים, אמר כי המשרד מופקד על תקציב הבחירות המקומיות ואין לו סמכויות בתחום האכיפה הפלילית. אנחנו מסייעים לרשויות על סמך מיידעים מהמשטרה. אין מגבלה תקציבית בנושא סיוע לאבטחה ברשויות המקומיות. אין ראש רשות שהוא מאוים על פי המשטרה והוא לא מאובטח. אנחנו צריכים לוודא שההליך הדמוקרטי אינו מזוהם ואם גורמי החקירה יגיעו עם מידע שנעשו פעולות להפעיל לחץ על מועמדים לוותר על מועמדות, אנחנו נשקול בסמכות השר לדחות את הבחירות במקרים חריגים". יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל אמר לסיכום כי הפוטנציאל הכלכלי שקיים ברשויות הוא מוטיב שמוביל הרבה מאד ארגונים לנסות להיכנס אליהם והוא מנוע אדיר לאיומים על נבחרי ציבור. "אם נדע להשתלט על כך בבחירות המוניציפליות נדע לשים עוגן גם במלחמה הכללית בחברה הערבית ". *רצ"ב* - תמונות וסרטונים מהדיון: https://photos.app.goo.gl/E4e5mwS4Ppz84nM19 קרדיט תמונות: נועם מושקוביץ / דוברות הכנסת *דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת* יקותיאל צפרי, דוברות הכנסת