הודעה לעיתונות

הכנסת *דוברות הכנסת (ועדה לביטחון לאומי)* הוועדה לביטחון לאומי אשרה את הצעת חוק שחרור על-תנאי ממאסר הקובעת את פעילותה של היחידה לשחרור ממאסרים קצרים בשב"ס לקריאה שנייה ושלישית הוועדה לביטחון לאומי דנה היום (ד') בהצעת החוק לשחרור על-תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"ג-2023 והכנתה לקריאה שנייה ושלישית (מ/1641). הצעת החוק מבקשת להאריך בשנה וחודשיים נוספים את הוראת השעה לפיה פועלת היחידה לשחרור ממאסרים קצרים. יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל אמר כי הדיון נועד להאריך את תוקפו של החוק לעוד שנה וחודשיים ולהמליץ על צעדים שיש לנקוט כדי למצות את ההליך ביעילות על מנת להפוך אותו לחוק קבוע. מדובר ביחידה מנהלית ייעודית אשר הוסמכה לבחון בקשות לשחרור על ־ תנאי של אסירים הנושאים עונשי מאסר שבין שלושה חודשים לשנה ולקבל החלטות בבקשות אלה. יצוין, כי היחידה אינה מוסמכת לדון בעניינם של אסירים הנושאים עונש מאסר בשל עבירת אלימות, עבירות מין, אסירים הלוקים בנפשם וקטינים, אלה נותרו בידי ועדת השחרורים בשירות בתי הסוהר. בדברי ההסבר נטען, כי הארכת הוראת השעה נחוצה לאור העובדה כי בתקופת פעילותה הביאה היחידה לייעול בקבלת ההחלטות בעניינם של אסירים שנידונו לתקופות מאסר שאינן עולות על שנה ולאור העובדה, כי יש צורך ללבן ולבחון סוגיות הנוגעות להיקף סמכויותיה של היחידה ובמטרה לקבל החלטה בדבר הפיכתה להסדר קבע בתחום זה. מנתוני המשרד לביטחון לאומי לשנת 2022 שדווחו לוועדה עולה, כי מספר האסירים הזכאים להגיש בקשה לשחרור על תנאי ליחידה למאסרים קצרים עמד על 3,852 אסירים. היחידה דנה ב- 1,953 בקשות של אסירים (50% מהאסירים הפוטנציאלים). 1,899 אסירים החליטו שלא להגיש בקשה ליחידה. היחידה החליטה על שחרורם של 767 אסירים על תנאי (39%) מכלל בקשות האסירים שנדונו. מתוך כלל האסירים ששוחררו, 440 אסירים (המהווים 57% מכלל המשוחררים) שוחררו בליווי תכנית של הרשות לשיקום האסיר. עוד עולה, כי 15 מתוך 19 בקשות לשחרור מוקדם על תנאי של אסירים קטינים השפוטים לתקופה של עד חצי שנה התקבלו. אף בקשה מתוך 8 בקשות לשחרור מוקדם של אסירים שנשפטו בגין עבירות מין עד חצי שנה לא התקבלה. בקשה אחת בלבד מתוך 61 בקשות לשחרור מוקדם של אסירים השפוטים לתקופה של עד חצי שנה שנשפטו בגין עבירות אלימות במשפחה התקבלה לאחר קבלת הערכת מסוכנות. עו"ד שמרית גולדנברג, משרד המשפטים, ציינה כי הסיבה להקמת היחידה כיוון שמנגנון ועדת השחרורים לא נתן מענה לשחרור על תנאי למאסרים שהתקופה בהן קצרה והיא הוקמה לייעול המנגנון ולמיצוי הפוטנציאל של שחרור על תנאי. יש חשיבות של חזרה ושילוב בקהילה תחת פיקוח. לאחרונה היתה יוזמה בקשר לסמכויות של היחידה ובחינה ולא היה אפשר לעשות זאת בטווח הזמן הקיים ולכן הבקשה להאריך את הוראת השעה". גנ"מ איה קמיניץ, מנהלת היחידה למאסרים קצרים, שב"ס, אמרה כי מודבר ביחידה יעילה וכל בקשה נבחנת "במיקרוסקופ" והאסירים מקבלים את יומם. המדד הוא לא כמות השחרורים אלא כמה הגישו בקשה ומופיעים לפני היחידה. לדבריה בגלל שמדובר באסירים עם תקופות מאסר קצרות לעיתים האסירים עצמם מבקשים לא להגיש או לא לדון בעניינם כי נותרה להן תקופה קצרה למאסר ובקשה לעגן את הוראת השעה כי היחידה עומדת בתפקידיה מעל ומעבר". עו"ד אפרת פילזר ביזמן, יועמ"ש המועצה לשלום הילד: "אנחנו מבינים את הצורך ביחידה ובפעילותה אבל זו הזדמנות אולי לשפר ולדייק קצת את הדברים. כמו במקרים של אסירים באלימות ומין שנגזרים עליהם מאסרים קצרים. הרצון לדון בעניינם מהר לא יכול לבוא על חשבון ביטחון הציבור והזכות לנפגעי העבירה ליידוע ולומר את דברם בפניה, וכן בענייני קטינים המשתחררים, בנוסף למסמכים ולהערכות מסוכנות. יש לייעל את ההליכים הללו אולי בנוהל פנימי שיסדיר את הנושאים הללו". עו"ד ישי שרון, הסנגוריה הציבורית: "אנחנו מצטרפים להארכת הוראת השעה ומברכים עליה. המנגנון הוא מאד חשוב ומטרתו לתקן את האבסורד בשיטה הקודמת. המאסרים הקצרים הללו יש להם אפקט שלילי שאי אפשר לבצע בהם עבודת שיקום מאומצת ואפקט חזרה למאסר הוא גבוה. היחידה היא יעילה שהביאה בזמן קצר לשיפור משמעותי בשיעור השחרורים". לאחר הצבעה אושרה הצעת החוק להארכת הוראת השעה לקריאה שנייה ושלישית. יקותיאל צפרי, דוברות הכנסת