הודעה לעיתונות

הכנסת *דוברות הכנסת (ועדה לביטחון לאומי)* הצעת חוק החמרת ענישה בעבירות מין על רקע לאומני אושרה לקריאה ראשונה הוועדה המשותפת לוועדה לביטחון לאומי והוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי אשרה היום (ב') את הצעת חוק החמרת ענישה בעבירות מין על רקע לאומני (תיקוני חקיקה) של חה"כ יוליה מלינובסקי, לימור סון הר מלך, יצחק קרויזר ואחרים לאחר מיזוג השתיים. יו"ר הוועדה המשותפת, ח"כ צביקה פוגל, אמר כי בהצעת החוק של החמרת הענישה בעבירות מין על רקע לאומני, הושקע מאמץ אדיר של מפגשים רבים של שתי הוועדות. "החוק הזה חשוב מידי מכדי שנוותר עליו". הצעת החוק מבארת את חוק המאבק בטרור כך שיובהר, שהעובר עבירה שהיא מעשה טרור כוללת גם עבירת מין כפי שהיא מוגדרת בחוק העונשין ובגינה ניתן יהיה לקבוע את כפל העונש ולא יותר מ- 25 שנים (בסייגים שונים). בנוסף, ההצעה מבקשת לתקן את הסעיף בחוק העונשין ( 144ו) העוסק בעבירות ממניע גזענות או עוינות כלפי הציבור ולהוסיף את עבירת הטרדה מינית כאחת העבירות שבגינן יוטל כפל העונש, וזאת למעט בעבירות שהעונש עליהן הוא עשר שנים ומעלה. עוד נקבע, כי החוק להטרדה מינית יתוקן כך שבית משפט יהיה רשאי לפסוק בגין הטרדה מינית או בשל התנכלות שבוצעו מתוך מניע של גזענות סכום פיצוי כפול ללא הוכחת נזק. בהצעה נקבע עוד כי פרקליט המדינה ידווח לוועדה לביטחון לאומי אחת לשנה על מספר כתבי האישום שהוגשו בגין עבירת מין או הטרדה ממניע גזעני ועבירת מין שהיא מעשה טרור. בנוסף, מפכ"ל המשטרה ידווח על פתיחת תיקי חקירה ממניעים אלה. ח"כ יוליה מילנובסקי: "ההצעה באה לומר כי אנו רואות בעבירת מין כחמורה יותר ונותנים לה ביטוי נוסף בחקיקה גם בנושא של תקיפה והטרדה מינית על רקע לאומני ולא במשתמע. התופעה קיימת אי אפשר להתעלם מכך גם אם אין מספרים מדויקים. יש שבעה מקרים שהוכרו במשרד הביטחון כתקיפה מינית על רקע לאומני". עו"ד לילך ואגנר, משרד המשפטים: "אנו שבים ואומרים שמדובר בעבירות מין חמורות והן כבר היום נכללות בחוק המאבק בטרור. זה המצב והחוק כן נותן מענה. השאלה שוב למה אנו צריכים את תיקון החוק?". ח"כ מלינובסקי, השיבה לדברים ואמרה כי כמו שיש הבחנה בין פגיעה בקבוצת אוכלוסיות שונה, גם כאן בנוסף לפגיעה הגופנית, הנדבך הנוסף החמור היא הפגיעה המינית על רקע לאומני. "היסטורית פגיעה באשה של האויב זה הניצחון. לא צריך להסתכל מפריזמה משפטית קרה אלא איזה חשיבות אנו נותנים לזה. אני פונה לנשים שזה קרה להן על רקע לאומני תרגישו שאתן נפגעות טרור לכל דבר ועניין". יועמ"ש לוועדה, עו"ד פרנקל שור: "לעמדתנו יש מענה בחקיקה של חוק העונשין וחוק המאבק בטרור. אנו מדברים ברובד שונה. כמענה לרעיון הדקלרטיבי הצענו את סעיף הדיווח לכנסת. כאשר יש מצב משפטי מסוים ומוסדר בחוק יש לכך השפעה בשאלות כגון: למה נותנים פוקוס לדבר אחד ולא אחר". היא הוסיפה, כי יש צורך בזמן נוסף לנתח את השפעות הרוחב של התיקון בחוק המאבק בטרור. בנוגע לסעיף הדיווח ציינה כי דרך איסוף הנתונים נוכל לבחון אם אכן יש בעיה. רפ"ק שירה קרואני ארד, מהייעוץ המשפטי במשטרת ישראל, טענה כי יש קושי לשלוף את הנתונים הנוגעים למספר התלונות. "הבהרנו את הקשיים השונים בהתמודדות עם עבירות מסוג זה. כאשר עולה אינדיקציה מהודעה של מתלוננת שהעבירה נעשתה על רקע לאומני, המשטרה בוודאי תחקור". מוריה ליטוויק, מנכ"לית עמותת יהודית ציינה כי העמותה החלה באיסוף נתונים על מקרים כאלה ויש 10 מקרים כאלה שפורסמו בתקשורת. "למשל הילדה בת ה- 10 שנפגעה מינית בבאר שבע לא הוכרה כנפגעת על רקע לאומני ויש לכך משמעות. אנחנו תומכות בחוק הזה". עו"ד מאיה אוברבאום, מאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית הקריאה את מכתבה של הנפגעת בגן הסוס בירושלים כדוגמא לעומק הנזק בפגיעה המינית ללא קשר בין מוצאו של התוקף לתקיפה. בין היתר כתבה כי "חלק מעצימת העיניים לבעיה האמיתית נעוצה בכך שגם לו זה היה על רקע לאומני – זה כלל לא משנה את חומרת המעשה. החומרה האמיתית בתקיפה מינית נעוצה בכך שהאדם שמולך רואה בך כלי, וזה אפילו לא משנה אם מדובר בכלי מיני או בכלי לאומני". עו"ד נועם פרייס, מהמרכז הרפורמי לדת והמדינה, אמרה כי הצעות החוק "פסולות מפני שהן נסמכות על השרשת תפיסות גזעניות ותיוגן של המגזר הערבי וסימונם כאנסים וטרוריסטים פוטנציאליים". ח"כ מלינובסקי, השיבה "לא כל הערבים אנסים וטרוריסטים. אבל כשיש פיגוע אנחנו לא אומרים שהוא סתם רצח אלא יש רקע או כשמישהו שדקר בעיר העתיקה יש משמעויות. אנחנו עושים הפרדה בין אירועים פליליים לטרור. יש מקרים שעושים שימוש בפגיעות מיניות כנשק. החוק חל על כל הצדדים. מה לעשות שרוב האירועים הן מהצד השני. כל מקרה לגופו". עו"ד שרית דמרי - דבוש, סגן היועמ"ש, ביטוח לאומי, אמרה כי ככל שמכניסים הוראות חדשות לחוק הן יכולות לצמצם את שיקול הדעת. כמובן אם נפגעת תוכר כנפגעת פעולות איבה ברור שביטוח לאומי יכיר בכך". בסיום הדיון אושרה הצעת החוק לקריאה ראשונה. *רצ"ב* - תמונות מהדיון https://photos.app.goo.gl/8Rr29bo6ATWHaDJu9 קרדיט: דני שם טוב / דוברות הכנסת יקותיאל צפרי, דוברות הכנסת