חומר רקע
:לכבוד
יו"ר וועדת עובדים זרים
ח"כ אליהו רביבו
:תאריך06
ובמברð
2023
כבדð יו"ר ,
:דוןðה י המטופלים הסיעודיים בדבר הצורך במתן פתרוןðעמדת ארגו
למחסור בעובדים הזרים בתחום הסיעוד–
מלחמת חרבות ברזל
בשם מטה מאבק הסיעודי י ותðם וקבוצת הזדק בכבוד כה לא חצי בן אדם, העמותה לקידוםð , עמותת
זכויות הסיעודיים ועמותת אחיעוז וðאðפו ים לכבודו יטארית פשוטהðבבקשה הומ–
לקדם בשיתוף עם
רשות האוכלוסין וההגירה–
הל עובדים זרים פתרון למחסור בעובדים בתחום הסיעוד עקב מלחמתðמי
חרבות ברזל
ו
הכל כפי שיפורט להלן :
1. ביום שבת ה- 7
באוקטובר2023
.פשעת על ישובי דרום הארץð פרצה מתקפה במתקפת הטרור רצחוð
עובדים ובכללם יםðחטפו לצד תושבי העוטף גם עובדים זרים בתחומים השוðו זרים בתחום הסיעוד. מיום
ת ישראלðת ישראל לחימה המלווה בירי רקטי מתוך הרצועה אל רחבי מדיðהלת מדיðזה מ
ובירי לצפון
וןðהארץ מתוך לב .
2. וðא, ים הבאים במגע ישיר עם אוכלוסיית המטופלים הסיעודיים ועם העובדים הזריםðהארגו,
עדים
ל ת ישראלðהתפטרות מטפלים זרים רבים )עם או בלי הודעה מוקדמת(, ועזיבתם של רבים מהם את מדי
.בעקבות המצב, כמו גם ביטול הגעה לארץ של עובדים אשר היו בתהליך הגעה לישראל
3.
במסמך מיום29/10/23
יות ואסטרטגיה ברשות האוכלוסין וההגירהðון מדיðשהכין אגף בכיר לתכ ,
אשר
כותרתו היא'
עובדים זרים בחירום–י פעולהðאתגרים והמלצות לכיוו',
כון למועד פרסומו שלð כתב כיð
המסמך עזבו את ישראל כ -
1,260
,עובדים
כ
יסה חזרה לðי שליש מהם כשהם מחזיקים באישור כðש
ארץ .
ו יודעים כי כיוםðא כבר עומד מספר היוצאים מישראל על כ-
1,900
עובדים זרים
ב"רצ)המחקר ,
מסומן
'ספח אð
( .
4.
כן
ף הסיעודðיין קליטת עובדים זרים בעðהומלץ במסגרת המחקר על מתן הקלות לע . על אף האמור
ו הקלות מðיתð
וריותðי .בלבד
5. לאור המת ואר וðא
עדים ל מגמה של עובדים אשר עוזבים את מקומות עבודתם בשל חשש מוצדק ושלא
מוצדק; של עובדים הטסים לחופשות מולדת ממושכות בלי בהירות האם ישובו אם לאו; של עובדים
;ים אשר ביטלו הגעתםðמוזמ הוג; של עובדים המצויים בתקופתðשל עובדים חרדים המתלבטים כיצד ל
;ההודעה המוקדמת טרם שיבתם למולדתם צלים את המצב לðשל עובדים המ
דרישה ל הוספת אלפי
;ת שיסכימו להשאר על אף המלחמהðשקלים למשכורתם על מ
ושל חוסר כללי בעובדים זרים בתחום
הסיעוד אשר ילך וי
וðתרחש עלי עם ה י
משכות הלחימה )רצ"ב מקבץ פוסטים מדגמי , מסומן'ספח בð
( .
6. יוער, סים עובדים זרים לארץðכð כון לעת הזוð כי,
ים עלðוכח משך הליך הזימון הרי שאלה עוð אך
י שלושה חודשים. משהערכת מערכת הבטחון היא כי הלחימה תמשך חודשים רביםðוצרו לפðהחוסרים ש,
.הרי שהמחסור בעובדים בתחום הסיעוד עתיד ללכת ולהצטבר
7. לחוסר הוודאות לגבי משך המערכה מצטרפים סות לישראלðכðשיבושים משמעותיים בטיסות ה
, צור
ך
ב מציאת עובדים חלופיים לעובדים שעזבו עקב המלחמה וכן לעובדים טר ויזה ואשר יתכןðשיצאו עם אי
שישובו ויתכן שלא
הðוצורך במע
לאחר
המלחמה להשמות שהחלו ולחוסרים בכ
ו
דרשðח האדם ה.
8. ה לðו סבורים כי כדי לתת מעðא
קשיים המיידיים והעתידיים האמורים
יש לשקול חקיקת הוראת שעה
שתתקן את סעיף3
יסה לישראל תשי"בðא לחוק הכ-
1952
לתקופה קצובה .
צל את המאגרðזאת כדי ל
.הקיים של עובדים שכבר מצויים בארץ והגיעו לכאן עם אשרה של מטפל סיעודי הוראת השעה המוצעת
יתðתאפשר לתת אשרת עבודה זמ הðלחצי ש סיעודי כמטפל לארץ שהגיע למי יטריðעל בסיס הומ מצאðו
בארץ עד10
ים גם אם קיים פער של יותר מðש-
90
ה של העובדðיום מאז תקופת ההעסקה האחרו .
.יתן להאריך את העסקתו או לסיימהð לאחר סיום אותה תקופה ובהתאם לתפקודו של העובד יהיה
9. ה מידי בטרם קידום החקיקה האמורהðכמע ו מבקשיםðא לה צהיר
ות בהðכבר עתה על תקופת התארג
לא תיאכף העסקת עובדים זרים לא חוקיים
כוןð, או כל פתרון אחר שתמצא רשות האוכלוסין וההגירה ל.
כי בהירð
הרשות את שימש זה פתרון הðות ההתמודדות עם מגיפת הקורוðלאורך ש
)רצ"ב לדוגמא הודעות
ותðה, מסומðות מתקופת הקורוðבדבר תקופת התארג ספחðג'( .
10
. ו סבורים שאיןðא
להסתפק באי אכיפה בשתיקה, אלא בפרסום גלוי ורשמי של רשות האוכלוסין
שיכלול
חיותðמתווה ברור וה
פשוטות. צייðן
ותðכי פרסום הוראות בדבר תקופת התארג או הוראת שעה
דרשð
ויש ל
ו
כבדה משמעות ;הזכאים אל לאומי לביטוח מהמוסד הסיעוד גמלת העברת לצורך הן יעתðמ
;חילוט כספי הפקדון של העובדים שיבחרו להשאר ;חיית המטופלים הסיעודייםðקידום וודאות וה
ה מספק; קידום השמירה עלðה מקבלת מעðפתרון מצוקת העובדים המחליפים אשר אף בעת שגרה אי
חיות הרשותðהחוק ועל ה
הð; הגברת אמון הציבור ברשויות המדי צלו העובדיםðיעת מצב בו יð; ומ
ת להעלות את שכרם כדי שיסכימו להשארðהחוקיים את המלחמה על מ .
11
.
ציין כי ככל שהלחימה תתמשךð לבסוף
הרי ש יהיה צורך עם תום ותðתקופת ההתארג
לחוק ק
של הוראת
שעה
ש
תסדיר את מעמדם של העובדים אשר החלו העסקתם בלית ברירה. לכן,
בקשð ולאור לקחי העבר
,ותðות מתקופת ההתארגðת להðהוג על מðחיות מדוייקות למטופלים כיצד עליהם לðכי הרשות תפרסם ה
י ות
ון הסיום לתקופðגðקח בחשבון השיקולים את מ
ה זו.
12
. וðכפה עליðו סבורים כי בעת המשבר שðא, זקוקים המטופלים הסיעודיים , שמהווים גם בעתות שגרה את
,אחת האוכלוסיות החלשות ביותר
לחמלה ו
ל ת שלא יפגע הטיפול הסיעודי ומצילðיתן, על מðהקלה ככל ה
החיים לו הם זקוקים .ו מודðא
ים
ðמראש לכבודו ו
שמח
חלק לקחת ולסייע בגיבוש מתווה המביא בחשבון
את צרכיהם של המטופלים הסיעודיים .
בברכה,
מטה מאבק הסיעודיים
כה לא חצי בן אדםð
העמותה לקידום
זכויות הסיעודיים
אחיעוז
1
אגף בכיר תכנון מדיניות ואסטרטגיה
די 'חשון תשפ"
ד
29
אוקטובר
2023
עובדים זרים
בחירום –אתגרים ו
המלצות לכיווני פעולה
רקע
ביום שבת ה-
7.10.23
,, חג שמחת תורה תשפ"ד
התרחשה
מתקפת פתע רצחנית של ארגון החמאס
על מדינת
ישראל .
בחסות
ירי ארטילרי נרחב
נפרץ
הגבול בין ישראל לרצועת עזה ו אלפי מחבלים
חדרו לשטח ישראל .המחבלים
פשטו על ישובים ובסיסי צה"ל ובצעו
מעשי טרור נפשעים, ש כללו
טבח ביותר מ-
1,400
בני אדם וחטיפה של מאות אנשים אל תוך שטחי רצועת עזה.
בעקבות זאת
."הכריזה מדינת ישראל על מלחמת "חרבות ברזל בשעה שמסמך זה נכתב הלוחמה בעיצומה והיא
.בעלת פוטנציאל להתפשט לזירות נוספות ולהתרחב בזירות הנוכחיות
בין
הנפגעים באופן ישיר מפעילות הטרור הנפשעת נמצאים עובדים זרים, ה נמנים על ,הנרצחים
הפצועים, החטופים והנעדרים כתוצאה ממתקפת .השבעה באוקטובר ,כמו כן עובדים זרים
המתגוררים בישובי
עוטף עזה
,וישובי הצפון הסמוכים לגבול פונו
,ממקום מגוריהם בדומה ליתר
התושבי ,ם
בעקבות המלחמה . פינוי היישובים משמעו גם ניתוק של העובדים הזרים ממקום
.עבודתם
לצד ההשפעות הישירות של המלחמה, מושפעים העובדים הזרים מהשלכותיה, כמו יתר
.תושביה של מדינת ישראל
:לסוגיית העובדים הזרים בעת הזאת יש שני ממדים עיקריים
1.
המימד האנושי-
למדינת ישראל, שהזמינה את העובדים להגיע אליה ולעבוד בה, יש
מחוייבות לדאוג לשלומם ולרווחתם בעת שלום כמו גם בעת מלחמה. העובדים הזרים
חווים את אותן המצוקות של תושבי ישראל עקב המלחמה אך להתמודדות שלהם נוספת
העובדה שהם רחוקים מבני משפחותיהם וכן שאינם דו.ברים את השפה המקומית
2.
המימד המשקי-
מדינת ישראל נזקקת מאד לידיים עובדות בעת הזאת. עקב גיוס מילואים
כללי וכן סגר שהוטל על יהודה ושומרון, שמונע כניסה של פועלים פלשתינאים (למעט
חריגים), שוק העבודה נמצא בחסר גדול של כח אדם . כמו כן, "ביום שלמחרת" תזדקק
מדינת ישראל לכח עבודה לצורך שיקום הריסות המלחמה. לכן, האתגר בעת הזאת הוא
.גם לשמר את העובדים שבארץ, שלא יעזבו, וגם למצוא דרכים להגדיל את מספרם
מסמך זה עוסק בכיווני פעולה להתמודדות עם האתגרים הכרוכים בסוגיית עובדים זרים בחירו ם
–
במימד האנושי ובמימד
.המשקי
יצויין שהנייר הנוכחי מתמקד בשימור העובדים שבארץ. מאמץ
גיוס של עובדים חדשים מחו"ל-
אם במסגרת יישום הסכמים בילטראליים קיימים או על ידי
.חתימה על הסכמים בילטרליים , הוא ערוץ חשוב מאד ודורש התייחסות נפרדת
נספח א'
2
בתחילה תסקר
ה פעילות שנעשתה עד כה על ידי
מינהל עובדים זרים ב
רשות האוכלוסין וההגירה ,
המכוונת לתת מענים לאתגר שימור העובדים הזרים שבארץ .
בהמשך מובאים כיווני פעולה
ומ .מלצים ביחס לטיפול בסוגיית העובדים הזרים בחירום, על בסיס סקירה עיונית
עובדים זרים בישראל בעת מלחמת חרבות ברזל–
תמונת מצב לשבועיים הראשונים
עם פרוץ המלחמה שהו בישראל כ-
148
אלף עובדים זרים– מהם כ-
122
אלף עובדים זרים חוקיים
ועוד כ-
26
אלף עובדים זרים לא חוקיים. העובדים הזרים החוקיים, הועסקו בשלושה ענפים
המרכזיים: כ -
62
אלף עובדי סיעוד ביתי, כ-
28
אלף עובדי בניין (כולל חברות הביצוע הזרות), וכ -
22
.אלף עובדים בענף החקלאות
אחד הביטויים המשמעותיים ביותר של השפעות המלחמה על
.העובדים הזרים אם לא הראשון שבהם, הוא יציאה מישראל
במהלך השבועיים הראשונים
למלחמת חרבות ברזל (
7.10.2023
-
23.10.23
) יצאו מישראל
כ-
11
עשרה
ף אל
עובדים זרים–
חוקיים ולא חוקיים (כ-
800
)מהם עם רישיון עבודה לא תקף
. כ-
30%
מקרב היוצאים יצאו עם אינטר -
ויזה
)(אשרת חופשה
,כלומר מתוך כוונה לחזור בתום חופשת
ה
מולדת השנתית
או
בתום המלחמה .
,עם זאת יתכן וחלק מאותם עובדים שעזבו ללא אינטר-
ויזה
עשו זאת בגלל שיציאתם לא היתה מתוכננת ולכן לא הסדירו
אותה
.מראש
מדובר בקצב יציאות
יומי גבוה באופן משמעותי בהשוואה לימי שגרה .
בענפי החקלאות והבניין
ה רוב
ה מוחלט של העובדים היוצאים יצאו
ללא
אינטר-ויזה: כ-
96%
מתוך
כ-
3,500
עובדים בענף החקלאות; וכ-
87%
מתוך כ-
2,700
עובדים בענף הבניין. לעומתם, שני
שלישים מבין כ-
1,260
העובדים מענף הסיעוד שיצאו מישראל, יצאו
עם אינטר-
.ויזה לצד היציאות
של העובדים בתקופה המדוברת קיימות גם כניסות של עובדים זרים אל ישראל (מרביתם חוזרים
עם אינטר-
)ויזה– כ-
2,400
.עובדים זרים בסך הכל על אף שמדובר בפרק זמן קצר יחסית, שמספק
נקודת מבט מוגבלת, ניתן להעריך שככל שתמשך המלחמה תמשך מגמת היציאה העודפת של
.עובדים זרים ביחס לכניסות עם זאת לא ניתן
לקבוע
,בוודאות ל
פחות לג
בי חלק מהמקרים,
האם
.מדובר בעזיבה לצמיתות או באופן זמני
מדד נוסף שיכול להצביע על השפעת המלחמה על העובדים הזרים הוא מספר הפניות שהגיעו ל מרכז
הפניות לעובדים זרים של רשות האוכלוסין וההגירה1 .
במהלך השבועיים הראשונים למלחמת
חרבות ברזל
התקבלו
כ -
630
פניות של עובדים בנושאים הקשורים ל מלחמה. עובדים רבים התעניינו
בנושא של יציאה מהארץ, אינטר-ויזה ,
מעבר
ל
מעסיק שנמצא באזור מרוחק יותר מאזורי הלחימה ,
פניות לסיוע נפשי ולסיוע כספי .
כמו כן, הגיעו
פניות הקשורות ל עובדים זרים
נעדרים והרוגים,
כתוצאה מהטבח שביצע ארגון ה
חמאס ביום הראשון למלחמה .
1
מרכז
הפניות מיועד לעובדים המגיעים
לישראל
במסגרת הסכמים
בילטרליים
וחברות
הביצוע הזרות בענף הבניין ,
המופעל על
ידי המכון להגירה בינלאומית
ושילוב (
CIMI
).
3
צעדים
לשימור העובדים הזרים –
מלחמת חרבות ברזל
מ ינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה אמון על אסדרת העסקתם של העובדים הזרים
במדינת ישראל
כמו גם ,של העובדים פלשתינאים והירדנים
בענפי
המשק
בהם מתירה
זאת
הממשלה ,
,בימי שגרה.כמו גם בימי חירום
מימיה הראשונים של המלחמה פועל המינהל על מנת
לתמוך בעובדים הזרים
ו פעולות נוספות המכוונות כדי למזער את הפגיעה הכלכלית.במשק
להלן פירוט של פעולות נבחרות שבוצעו2 :
תקשורת והעברת
מידע
•
ה ,רחבת פעילות מוקד הפניות לעובדים הזרים בכל השפות ובכל ענפי המשק בהם
מועסקים עובדים זרים.
•
הפצת סרטון הסברה ובו תשובות לשאלות
, עידוד העובדים הזרים להישאר ו מתן עצות
עבור ם3
•
פרסום הנחיות התגוננות של פיקוד העורף לעובדים הזרים בשפות השונות
•
יצירת קשרים ושיתופי פעולה עם משרדים נוספים לצורך הנגשת מידע רלוונטי לעובדים
.הזרים ולמעסיקים
•
קיום קשר שוטף והדוק עם נציגויות זרות של מדינות המוצא של העובדים
•
קיום קשר הדוק עם התאחדויות המעסיקים
תמיכה רגשית ו
הגשת עזרה מעשית
•
ס יוע בחילוץ עובדים זרים מאזור הדרום
•
ביקור אצל עובדים זרים פצועים
•
עריכת ביקורים אצל
עובדים
שפונו
•
מתן סיוע סוציאלי לעובדים בשפתם
•
הוצאת הנחיות ללשכות הפרטיות ליצירת קשר ומתן תמיכה וסיוע לכלל העובדים הזרים
הנדרשים לכך
•
הפצת מכתב תמיכה
ב עובדים הזרים
•
ניוד
עובדים
לעבודה באזורים מרוחקים יותר מאזורי הלחימה
•
הסטת עובדים מענף הבניה לענף התעשייה
2
הודעות וחוזרים לגבי מרבית הפעולות המוזכרות כאן וכן לגבי צעדים נוספים ניתן למצוא באתר רשות האוכלוסין
וההגירה בדף הייעודי "חרבות ברזל" בקישור
כאן
3 https://youtu.be/va4m38RTEWMmer
4
הקלות
רגולטוריות
•
ה
ארכה גורפת של רשיונות עבודה
בענף החקלאות
•
הודעה על אי אכיפה על העסקת עובדים זרים לא חוקיים בבתי מלון ובמוסדות סיעוד
•
מתן הקלות לעניין קליטת עובדים זרים בענף הסיעוד
עובדים זרים בחירום- נ י
סיון מהעולם
והמלצות מדיניות
אגף תכנון מדיניות ואסטרטגיה ערך סקירת ספרות השוואתית, שעוסקת בהתמודדות של מדינות
,עם סוגיית העובדים הזרים בשעת חירום. יצויין שהיה קשה לאתר מקרים להשוואה , כיוון שהרצון
הוא ללמוד מנסיונן ,של מדינות מפותחות
בעוד שבימינו,
ברוב המוחלט של
המקרים,
מלחמות
וסכסוכים קשים.מתרחשים במדינות מתפתחות
יחד עם זאת, מצאנו לנכון ללמוד מכיווני פעולה שננקטו ביחס ל עובדים זרים באזורים מוכי
,אסונות שהתרחשו במהלך השנים האחרונות, במדינות מפותחות ,כמו
האזור שנפגע קשה בסופת
קטרינה (לואיזינה , ארה"ב), שריפות הענק בקליפורניה (ארה"ב) ובאוסטרליה, רעידת האדמה
באזור קרייסצ'רץ' (ניו-
)זילנד
ו .)רעידת האדמה והצונאמי באזור פוקשימה (יפן
נקודת התייחסות נוספת
מהווים מסמכי מדיניות של גופים בינלאומיים העוסקים בהגירה
(כגון
ארגון ההגירה הבינלאומי-
IOM
ו
ארגון העבודה הבינלאומי - -
ILO
)
שכוללים המלצות למדיניות
ביחס.לעובדים זרים בעת חירום
הסקירה"עובדים זרים באזורי אסון ומשבר אתגרים ומענים אפשריים "
מצורפת כנספח למסמך
.זה
לצד כל אלו ראינו גם מקום לחזור ולהתבונן על
הפתרונות שנוסו בהצלחה בתקופת
מגיפת הקורונה ,
שגם היוותה תקופת חירום, ש יצרה אתגרים .ביחס לעובדים הזרים
כיווני הפעולה מובאים להלן באופן תמציתי ו הם מאורגנים על פי חלוקה נושאית. להרחבה ניתן
לעיין
ב מקורות .המופיעים במראי המקום וכן בסקירה שבנספח
כיווני פעולה
לטיפול ו
ל שימור עובדים זרים בחירום
קשר ותקשורת
•
שמירה על תקשורת רציפה במגוון שפות ועדכון על התפתחות הסכנה והצפי להמשכה (ניו -
ז)ילנד.
•
פרסום הנחיות חירום, זכאות לסיוע, הנחיות לתביעת סיוע סוציאלי בשפות הנפוצות בקרב
העובדים הזרים
)(אוסטרליה.
•
שילוב נציגים של עובדים זרים במערכי החירום ושמירה על קשר קבוע עם ארגוני עובדים
זרים וחברה אזרחית הפועלת במסגרתם
(בהמלצות ארגוןMICIC
4).
4 קבוצת
Migrants in Countries in Crisis
השייכת לארגון ה-
IOM
5
•
הגדרת אנשי קשר רשמיים מקרב קבוצות עובדים זרים אשר יוכלו לשמש כגשר בין
הרשויות הרשמיות לעובדים עצמם
(בהמלצות ארגוןMICIC
).
הקלות
•
הקלה בתנאי ויזת העבודה ואפשרות למעבר קל בין מעסיקים (יפן, אוסטרליה, ניו-
)זילנד.
•
מתן הקלות למעבר של עובדים זרים אל מחוץ לאזור הסכנה
(בהמלצות ארגוןMICIC
).
זכויות
•
השוואת זכאות לתמיכה ופיצויים בדומה לתושבי קבע
(בהמלצות ארגוןMICIC
).
•
,מתן נגישות, ללא אפליה
לסיוע אזרחי לרבות הבחנה בין אכיפת הגירה לנגישות לסיוע
,(מפרוטוקול ניו יורק למהגרים ופליטים2016
,
,שצורף לאמנה להגנה על מהגרי עבודה
)האו"ם .
שיקום
•
שילוב עובדים זרים במאמצי השיקום
(ניו-
)זילנד ואוסטרליה
•
סיוע בשיקום קהילת עובדים
(מהמלצות ארגוןMICIC
)
ה גדלת
פוטנציאל העובדים
הזרים שבארץ5
•
הארכה
של תוקף
רשיונות
עבודה
שתוקפם
אמור
לפוג
•
מתן
רשיונות
עבודה
לאוכלוסיות זרים
נוספות
(כגון
סטודנטים )
•
הסטה
של עובדים
בהם
אין ביקוש לעת הזאת
לענפים חיוניים ,שחסר בהם
עובדים
:סיכום
קיימים כיווני פעולה מגוונים למתן מענה לצרכי העובדים הזרים וצרכי .המשק בעת חירום שני
המימדים–
האנושי והמשקי כרוכים אחד בשני, שהרי היכולת של מדינת ישראל לשמר את
העובדים בארץ מושתתת במידה רבה על יצירה של חוסן נפשי בקרב אוכלוסיה. יתר על כן, גם
במבט צופה פני עתיד, אם מדינת ישראל רוצה להוות יעד מושך לעובדים זרים גם בהמשך, הרי
שעליה
לדאוג לשלומם ולרווחתם בעת רגיעה כמו גם בעת משבר .
ניכר, שכבר היום נוקט מינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה
ב רבים מהם על מנת לתת
מענה לאתגר של העסקת עובדים זרים בעת ח
ירום,
על
מימדיו השונים. סביר להניח ש התשתית
הטובה הקיימת לעבודת
המינהל בשגרה , כדוגמת מוקד הפניות לעובדים וקשרי עבודה טובים עם
נציגיות זרות של ארצות המוצא של העובדים, מועילה
מאד להתמודדות .בעת חירום לכן חשוב
.להמשיך ולטפחם
ל אלו מצטרף גם נסיון ,עשיר
שהצטבר
במינהל
במהלך תקופת הקורונה ,
ש ,כאמור .היוותה אף היא תקופת חירום
5
ראו במסמך המשותף של
הOECD
וה-
EMN
שפורסם בתקופת הקורונה
6
לצד זאת ,רצוי לבחון את האפשרות לאמץ כיוונים נוספים, שמוזכרים במסמך , הנוגעים לזכויות
של עובדים וחיזוק השת"פ עם ארגוני המגזר השלישי .
לבסוף, יש להמשיך ולעקוב אחר קצב היציאה של עובדים זרים וכן אחר מדדים שיכולים להעיד על
כוונה לצאת על מנת לבחון את האפקטיביות של צעדי ההתערבות ואת הצורך בנקיטה של צעדים
.נוספים
נספח ב'
נספח ג'
ראש מינהל עובדים זרים
Foreign Workers Administration Director
איתך, במסלול חייך
www.piba.gov.il
בנין כי"ח , קומה6
רח' אגריפס24
,ירושלים
:פקס346402620
א
' טבת תשפ"ג
בעלי היתר להעסקת עובד זר הודעה לציבור המטופלים הסיעודיים
עםתוםחודשדצמבר2222,מגיעהלסיומההארכתתקופתההתארגנות
שניתנה
למטפלים
סיעודיים
שהגישובקשותלוועדהההומניטאריתובקשתם
נדח
תה
בתקופתהקורונהאו
.נדחובהחלטהאחרת
נוכחנסיבותחילופיהממשלהובהתחשבבהסתמכותהמטופליםהסיעודייםעלהעובדיםהזריםאשר
הועסקואצלםבתקופהזו,החליטהשרתהפניםאיילתשקד,כילאיינקטופעולותאכיפהכנגדקבוצת
העובדיםהזריםכאמורלעיל,אשרמועסקיםאצלמטופליםסיעודייםוהרשות
הודיעהלגביהםעל
תקופותהיערכותמוארכותליציאהמישראלבתקופתהקורונהוזאתליום32.2.21
.
יובהר,הארכתתקופתהתארגנותמתייחסתרקלעובדיםהזריםבענףהסיעודאשרכברניתנהלגביהם
החלטה של רשות האוכלוסין או
החלטה אחרת
הדוחה את בקשתם להארכת רישיון מטעמים
הומניט
רייםקודםליום13.32.22
.
העתק:מרתומרמוסקוביץ,מנכ"לרשותהאוכלוסיןוההגירה
מרמשהנקש,מנהלאגףבכירסיעוד
89
ראש מינהל עובדים זרים
Foreign Workers Administration Director
איתך, במסלול חייך
www.piba.gov.il
בנין כי"ח , קומה6
רח' אגריפס42
,ירושלים
:פקס026231953
09
פברואר2023
י
"ח שבט תשפ"ג
:סימוכין017/2023
,שלום רב
הודעה לציבור המטופלים הסיעודיים בעלי היתר להעסקת עובד זר
בהמשך להודעתנו מיום25.12.22
ו
בהתחשב בהסתמכות המטופלים הסיעודיים על העובדים הזרים א שר
הועסקו אצלם בתקופות ההתארגנות הקודמות שאישרה הרשות
, הודיע
מ"מ ,שר הפנים
מיכאל מלכיאלי , כי
תקופת ההתארגנות תוארך עד ליום15.4.23
, וכי
לא יינקטו פעולות אכיפה כנגד העובדים הזרים ,
אשר
מועסקים על ידי מטופלים סיעודיים ואשר
הבקשות שהוגשו בגינם נדח
ו
בתקופת
הקורונה ולגביהם
האריכה
הרשות את תקופות
ה
היערכות ליציאה מישראל.
,יובהר כי הארכת תקופת התארגנות מתייחסת רק לעובדים הזרים בענף הסיעוד אשר הבקשות בגינם נדחו
במסגרת הוועדה ההומניטארית ל פי סעיף3א(ב1
()
1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-
1952
קודם ליום
31.12.22
.
ראש מינהל עובדים זרים
Foreign Workers Administration Director
איתך, במסלול חייך
www.piba.gov.il
בנין כי"ח , קומה6
רח' אגריפס24
,ירושלים
:פקס346402620
30ב
אפריל0300
י
ב "ב
ניסןתשפ"ג
סימוכין:32320300
,שלום רב
הודעה לציבור המטופלים הסיעודיים בעלי היתר להעסקת עובד זר
בהמשך להודעתנו מיום.22.929.90
ו בהתחשב בהסתמכות המטופלים
הסיעודיים על העובדים הזרים א שר
הועסקו אצלם בתקופות ההתארגנות הקודמות שאישרה הרשות
, הודיע
מ"מ ,שר הפנים
מיכאל מלכיאלי , כי
תקופת ההתארגנות
תוארך עד ליום 51.6.00
, וכי לא יינקטו פעולות אכיפה כנגד
העובדים הזרים ,
אשר
מועסקים על ידי מטופלים סיעודיים ואשר הבקשות שהוגשו בגינם
נדח
ו
בתקופת
הקורונה ולגביהם
האריכה
הרשות את תקופות
ה
היערכות ליציאה מישראל2
,יובהר כי הארכת תקופת התארגנות מתייחסת רק לעובדים הזרים בענף הסיעוד אשר הבקשות בגינם נדחו
במסגרת הוועדה ההומניטארית לפי סעיף0א(ב1
()
1) לחוק
,הכניסה לישראל
התשי"ב-
1299
קודם ליום
01219299
.
2בברכת חג שמח
90