חומר רקע
06
ב
נובמבר
2023
: נייר עמדה
בחינת הבאת עובדים זרים נוספים והגדלת המכסות לענפים השונים
" בשל המחסור בכוח אדם שנוצר בעקבות מלחמת "חורבות ברזל-
מוגש לועדת
המיוחדת לעובדים זרים בכנסת-
.23
11
.7
התאחדות המלאכה והתעשייה היא ארגון מעסיקים יציג של עצמאיים, בעלי מלאכה ומפעלים קטנים, הפועלים
בתחומי התעשי יה והמלאכה , והמעסיקים עד20
עובדים
(או עד מחזור של20
מיליון₪
)
.מגזר זה מאגד כ-
20,185
בעלי עסקים שעוסקים בתעש
י
יה הישראלית הזעירה
, המעסיקים72,000
.עובדים .
בימים אלה אנו נתונים במלחמה על הבית , בה יש חשיבות עליונה להבטחת החוסן החברתי והכלכלי של מדינת
ישראל. למרבה הצער כל מלחמה מלווה בפגיעה מהותית בצד הריאלי של הפעילות הכלכלית במשק–
שרשרת
הייצור והאספקה והצריכה הפרטית המובילה לפגיעה קשה במגזר העסקים
היצרניים.הקטנים
מסקר שערכה
התאחדות המלאכה והתעשייה בקרב המפעלים המאוגדים עולה כי
הבעיה הדחופה והאקוטית ביותר עימה
מתמודדים בעלי המפעלים היצרניים הקטנים כיום היא
מחסור בעובדים .
ע וד לפני משבר הקורונה סבלה התעשייה הקטנה-
שמעסיקה עד20
עובדים ואשר מהווה כ-
89%
מכלל
התעשייה הישראלית-
בדומה לתעשייה בכללותה ממחסור בכוח אדם מקצועי במשך שנים וזאת על רקע ירידה
דרסטית במספר בתי הספר המקצועיים, כמו גם ירידה במספר בוגרי מערכת החינוך בעלי הכשרה טכנולוגית
.בשנים האחרונות , בצד התבגרות המועסקים בה לנוכח המשך פרישתם של עולי ברית המועצות לשעבר. מספר
העובדים המקצועיים שחסרו בתעשייה הקטנה ערב פתיחת מלחמת " חורבות ברזל" הסתכם בסך של4,475
.עובדים.'מדובר בעיקר במפעילי מכונות, מסגרים, נגרים, חרטים, כרסמים, רתכים, מבלטנים וכדו
מבצע "חורבות ברזל" העצימה בעיה זו פי כמה . שיעור העובדים החסרים בתעשייה הקטנה בעקבות מצב הלוחמה
הוא כ-
26%
. בעקבות מצב הלוחמה עובדים מסרבים להגיע לעבודה נוכח החשש לפגיעה בביטחונם בדרך או במקום
עבודתם עצמו , כמו גם הורים הנאלצים להישאר עם ילדיהם, עובדים שגויסו וכמובן מפעלים שהעסיקו עובדים
פלסטינים פלסטינאים (כ-
2,000
.) בתעשייה הזעירה
מכאן שמספר העובדים המקצועיים
הכולל החסר כיום
בתעשייה הקטנה הוא15,835
עובדים עובדים שנגרעו מצבת+ עובדים פלסטינים+ (עובדים שחסרו טרום הלוחמה
.) העובדים מסיבות שונות שפורטו לעיל בגלל מצב הלוחמה
:זאת לפי ההתפלגות הבאה3,485
-
, מפעילי מכונות
3172
-
,מסגרים
3011
-
,רתכים
1582
-
,כרסמים
1268
-
,נגרים
בעיקר להתמשכות משך
795
-
,תכנתים2522
-
עובדי
.יצור אחרים
התעשייה מהווה מנוע צמיחה משמעותי למשק הודות לפריון העבודה הגבוה בה ביחס בה ביחס ליתר ענפי הכלכלה
(למעט היי- טק) , נוכ . חותה בכל חלקי הארץ והיותי מקור תעסוקה איכותי בפריפריה המחסור המשמעותי בהון
אנושי בתעשייה מוביל להתמשכות משך אספקת ההזמנה , לפגיעה מסוימת ביכולת הייצור ולחסם בהטמעת
טכנולוגיות ושיטות ייצור מתקדמות
מ
. בקרב התעשייה הקטנה כמו כן חסם זה בעובדים מקצועיים ומיו מנים מביא
,לאי ניצול גבוה יותר של המכונות (במונחי תפוקה),לפגיעה בפריון
ו
בפוטנציאל הצמיחה של עסקים אלה .
מדיניות הקצאת עובדים זרים לתעשייה כמעט ואינה קיימת , ובוודאי שאינה
נותנת מ
ע נה לבעיית המחסור החריפה
בכוח אדם עימה נדרשת התעשייה הזעירה להתמודד ביתר שאת כיום. על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה
לשנת2023
ניתנו היתרי העבודה רק ל527
עובדים זרים בענף התעשייה , המהוות0.46%
מכלל היתרי העבודה
.לעובדים זרים שניתנו במהלך תקופה זו .
באשר לעובדים מומחים הרי ש3,290
היתרים כאלה(כ-
48%
) ניתנו
לתעשייה , מתוכם כ-
400
לתעשייה הזעירה . יש לזכור כי מדובר בהיתרים
לעבודה זמנית בלבד
לעובדים בעלי
מיומנות ייחודית
.שאין בנמצא בארץ
אי הודאות בדבר הימשכות מצב הלוחמה , השינויים בדפוסי העבודה בשוק העבודה הישראלי מאז תחילת
תקופת הקורונה, המחסור הכרוני בעובדים מקצועיים בתעשייה הישראלית מזה תקופה ארוכה מחייבת שינוי
גישה באופן
מידי שמשמעותה הגדלת מכסות היתרי התעסוקה לעובדים זרים שאינם פלס. טינים בתעשייה
יש
: לתת את הדעת לנקודות הבאות
גובה השכר-
על פי התקנות היום גובה השכר המשולם לעובד זר המועסק תחת היתר הינו130%
מהשכר
: הממוצע במשק, דהיינו15,250
₪
.השכר הממוצע ב תעשייה המסורתית הוא10,800
₪
.
( כולל כל
העלויות הנלוות ) . ברור אם כן שעלות העסקת עובד מקצועי זר תהווה חסם מהותי בפני השמת עובדים
אלה בתעשייה ה מסורתית ופתרון בעיית המחסור בהון אנושי הקיימת בה . לפיכך אנו מציעים ששכר
ו
עובד זר בתעשייה
לא יעלה על השכר הממוצע בתעשייה המסורתית .
תיווך-
עלות העסקת עובדים זרים מתייקרת מאוד בשל מעורבותם של גורמי תיווך. אנו מבקשים
שתהליך העסקת עובדים זרים בתעשייה הקטנה תחת היתר לא יהיה מותנה
בפעילות תיווך
.כלשהי
.להערכתנו לארגוני המעסיקים היציגים יש את היכולת לאתר עובדים זרים העונים על דרישותיהם
פישו ט הליכי רגולציה-
תהליך הגשת בקשה לעובד זר בתעשייה תחת רישיון כולל והבקרה לאחר הגעת
, העובד לארץ כולל מעורבות של משרדי ממשלה שונים ( משרד החוץ, משרד הכלכלה, משרד העבודה
משרד הפנים ) . יש לפשט את הנהלים הכרוכים בתהליך
הגשת הבקשה להעסקת עובד זר בתעשייה וליצ ור
מעטפת ידידותית
בעיקר לעסק היצרני הקטן הנעדר משאבים במונחי זמן, ועלות כספית בכדי להתמודד
. עם הרגולציה הנדרשת
,יודגש כי חשיבות הסיוע בפתרון המצוקה בכוח האדם בתעשייה
ה ינה אקוטית בראיה כלל משקית
כיום .
אין להמשיך
עוד לטעמנו ב הפליה
שהייתה קיימת בין ענפי פעילות השונים במשק
בהיבט
הקצאת עובדים זרים בהיתר רשמי שהייתה קיימת עד כה
, ואשר
דחקה את התעשייה הקטנה למקום
.שולי בהקשר זה