חומר רקע
1
אל: חברי ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת
כ"
ה בתשרי"התשע
ז
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
27
ב אוקטובר2016
מסמך הכנה
לדיון
ה עשירי
ה קבוע ליום.2016
11
.1 –
ב הצעת"חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע
ו-
6
201
סעיפים9
8
עד100
להצעת החוק; דיון המשך ב
סעיפים שכבר נדונו העוסקים בסמכויות הנאמן;
ותחילת הדיון בחדלות פי
רעון של יחידים:
סעיף89
המוצע: כוחה של תכנית לשיקום כלכלי שאושרה
כוחה של תכנית
לשיקום כלכלי
שאושרה
89
.
(א)
תכנית לשיקום כלכלי שאושרה לפי סימן זה מחייבת את התאגיד ,את חברי
התאגיד ואת הנושים.
(ב)
תכנית לשיקום כלכלי שאושרה לפי סימן זה אין בה כדי לפטור את התאגיד
מתשלום עונשי.
הערות:
סעיף זה קובע את סמכותה של תכנית לשיקום כלכלי–
המחייבת את התאגיד, חברי התאגיד והנושים, אך אינו
יכול להקים פטור מתשלום עונשי. יצוין כי על-
פי סדר הנשייה המוצע (בחלק ד' להצעת החוק) התשלומים העונשיים
.יהיו אחרונים בסדר הפירעון, ועל כן אין בתשלומם כדי לפגוע בנושים האחרים
לדיון : סוגיית אי מתן פטור מתשלום
עונשי כאשר מדובר בעיצום כספי המוטל על-ידי רשות מינהלית (על-
פי
ההגדרה המוצעת בסעיף4
להצעת החוק גם עיצום"כזה נכלל בגדר "תשלום עונשי )אינה מובנת מאליה . ניתן
להעלות על הדעת מצבים שבהם תהיה הצדקה לפטור תאגיד מתשלום עיצום כזה, במיוחד כאשר במסגרת תכנית
השיקום ה כלכלי משתנים בעלי המניות והמנהלים של החברה, או שחלקים בתאגיד נמכרים לצדדים שלישיים. בכל
,מקרה נראה כי יש להבהיר שהרגולטור עצמו אינו מנוע מלהחליט להעניק פטור מתשלום עיצום כספי בשל האמור
בסעיף זה .
סעיף90
עד92
המוצעים: יישום תכנית לשיקום כלכלי, החזרת סמכוי ות לאורגנים ולנושאי המשרה בתאגיד והודעה
לרשם
יישום תכנית
לשיקום כלכלי
90
.
(א)
הנאמן יפעל ליישום תכנית לשיקום כלכלי שאושרה לפי סימן זה ,ובכלל זה
לחלוקת התמורה המתקבלת במסגרת התכנית בין הנושים ,בהתאם להוראות
התכנית.
(ב)
בית המשפט שאישר תכנית לשיקום כלכלי מוסמך לדון במחלוקת שהתגלעה
בנוגע לפרשנות התכנית או בנוגע ליישומה.
2
החזרת סמכויות
לאורגנים ולנושאי
המשרה בתאגיד
91
.אושרה תכנית לשיקום כלכלי לפי סימן זה ,יחזרו הסמכויות שהועברו לנאמן לפי
סעיף
43
,לאורגנים של התאגיד ולנושאי המשרה בו ,בהתאם להוראות התכנית
ובמועד הקבוע בה ,אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת .
הודעה לרשם
92
.מיד עם אישור התכנית לשיקום כלכלי ,ישלח הנאמן העתק ממנה לרשם.
הערות:
סעיפים אלו קובעים את המסגרת ליישום הוראות תכנית השיקום. בסעיף90
מוצע לקבוע כי הנאמן הוא
האחראי על יישום התכנית וכן כי בית המשפט שאישר את התכנית (ולא בית משפט אחר) הוא שיכריע
במחלוקות שיתגלעו ביחס לפרשנותה או ליישומה. הוראה זו מבוססת על הוראת סעיף350(ט1
)
.לחוק החברות
בסעיף91
מוצע לקבוע כי עם אישור התכנית
לשיקום כלכלי לפי סימן זה ,יחזרו הסמכויות שהועברו לנאמן לפי
סעיף
43
,לאורגנים של התאגיד ולנושאי המשרה בו,
אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת. יש לשים לב שהחזרת
הסמכויות לאורגנים של התאגיד נועדה להשיב לידיהם את התפעול השוטף של התאגיד, בעוד שהנאמן אמור
.להמשיך ביישום תכנית השיקום הכלכלי, למשל, תשלומים לנושים, מכירת חלקים מן החברה וכיו"ב
בסעיף92
מוצע לקבוע כי הנאמן .ישלח עותק מהתכנית שאושרה לרשם
סימן ד': מכירת פעילותו העסקית של תאגיד בלא תכנית לשיקום כלכלי
סעיף93
:המוצע מכירת פעילות עסקית של תאגיד
מכירת פעילות
עסקית של תאגיד
93
.
(א)
מכירת פעילותו העסקית של תאגיד לצורך שיקומו הכלכלי ,שלא במסגרת
תכנית לשיקום כלכלי ,טעונה אישור מראש מאת בית המשפט.
בבואו לאשר
את
מכירת פעילותו העסקית של התאגיד
ישקול בית המש ,פט, בין השאר
שיקולים
הנוגעים להוגנות ההליך ו אם יש במכירה משום ניצול לרעה.של הליכי חדלות הפירעון
(ב)
אושרה מכירת פעילותו העסקית של התאגיד לפי סעיף קטן (א ,)תחולק
התמורה שהתקבלה מהמכירה בהתאם להוראות פרק ה 'לחלק ד ,'אלא אם כן אושרה
לאחר מכן תכנית לשיקום כלכלי.
הערות :
מוצע לקבוע כי מכירת פעילותו העסקית של תאגיד
שלא במסגרת תכנית לשיקום כלכלי , טעונה אישורו של
.בית המשפט מכיוון שמכירת פעילותו העסקית של התאגיד מהווה למעשה פירוק הנעשה בדרך של
מכיר
ת
כלל פעילותו העסקית של התאגיד ,)(במקום פירוק "רגיל" שבו כל נכס נמכר בנפרד
התמו רה הופכת לחלק
מקופת הנשייה ומחולקת בהתאם להוראות חלק ד' לחוק
, ו לכן
אינה דורשת את אישורם של הנושים.
עוד מוצע לקבוע כי, אם
לאחר
שאושרה מכירת פעילותו העסקית של התאגיד, אושרה תכנית שיקום כלכלית
בידי הנושים, אזי התמורה יכולה להיות מחולקת בצורה החורגת מהוראות ח לק ד', בהתאם למה שאושר
על-
.ידי הנושים
3
לדיון:
נוכח ,הערות שהועלו בעניין זה
מ וצע להתוות במידה מסוימת את שיקול דעתו של בית המשפט בבואו
לאשר את מכירת פעילותו העסקית של התאגיד. ה שיקולים שהוזכרו
דומים במהותם לאלה
הנזכרים
בסעיפים83
(ג) ו-
86
(ב) להצעה, לעניין שיקול דעתו של בית המשפט בבואו לאשר תכנית לשיקום כלכלי.
סימן ה': מעבר להליכי פירוק
סעיף94
:המוצע
הפסקת הפעלת התאגיד ומעבר להליכי פירוק
הפסקת הפעלת
התאגיד ומעבר
להליכי פירוק
94
.
(א)
הורה בית המשפט על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי ומצא לאחר מכן
כי אין סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי של התאגיד או כי המשך הפעלת התאגיד יפגע
בנושים ,יורה בצו על הפסקת הפעלת התאגיד ועל פירוקו .
(ב)
החלטת בית המשפט על הפסקת הפעלת התאגיד ועל פירוקו לא תפגע בתוקפם
של חוזה או עסקה שבהם התקשר הנאמן ,בהעברת נכס או בתשלום שביצע.
הערות :
בסעיף ניתנת האפשרות לבית המשפט להעביר במקרים המתאימים את התאגיד ממסלול של שיקום כלכלי למסלול
של פירוק. בית המשפט יורה על העברת התאגיד למסלול של פירוק אם מצא כי אין תוחלת בהמשך הפעלתו של
התאגיד
לצורך שיקומו הכלכלי
משום שאין סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי או
משום ש
המ שך.הפעלתו יפגע בנושים
עוד מוצע להבהיר כי העברת התאגיד להליכי פירוק לא פוגעת בתוקפן של פעולות שעשה הנאמן בתקופת .ההפעלה
פרק ח :'פירוק
הוראות פרק ח' חלות במצב שבו במסגרת צו לפתיחת הליכים בית המשפט מורה על בחירה בנתיב של פירוק במקום
בנתיב של תכנית.לשיקום כלכלי
סעיף95
:המוצע
פעולות הנאמן בפירוק
פעולת הנאמן בפירוק
95
.ניתן צו לפתיחת הליכים והורה בית המשפט על פירוק התאגיד (בפרק זה – תאגיד
בפירוק ,)יפעל הנאמן במהירות האפשרית
בהקדם
למימוש נכסי קופת הנשייה
ולחלוקתם לנושים.
הערות :
בסעיף95
.מוצע לקבוע כי אם הורה בית המשפט על פירוק התאגיד, יפעל הנאמן לפירוקו במהירות האפשרית
בכך בא לידי ביטוי הרצון
לשנות את ה פרקטיקה
ה
קיימת כיום
, שב
ה הליך הפירוק מתמשך לאורך זמן רב .
פרקטיקה זו נובעת מכך שלפי הדין הקיים הניתוב להליך הפירוק או
להליך של הב ראה נעשה
בהתאם
לבקשה
הראשונית
שהוגשה לבית המשפט,
ובמצבים מסוימים אף לאחר בקשת הפירוק נעשה ניסיון להמשיך ולהפעיל
.את החברה במטרה להבריאה
4
לדיון :
" האם הביטוי
במהירות ה "אפשרית אינו מתעלם מן הצורך המתעורר במקרים מסוימים להמתין עם
מימוש חלק מנכסי התאגיד לשם השאת
שיעור החוב שייפרע לנושים (למשל, כאשר המתנה קצרה תוביל לעליה
)בערך של נכס מסוים ?
(ראו לעניין זה גם סעיף97
.)להלן
סעיף96
המוצע:
זכות הנאמן לבטל חוזה קיים שאין עילה לביטולו
זכות הנאמן לבטל
חוזה קיים שאין
עילה לביטולו
96
.לנאמן תהיה נתונה הסמכות לבטל חוזה קיים כהגדרתו בסעיף
66
שהתאגיד בפירוק
הוא צד לו ,בהתאם להוראות סעיף
67
,ויחולו לעניין זה הוראות סעיפים
69
,
70
,
73
ו-
74
(א ,)בשינויים המחויבים.
הערות:
סעיף96
מקנה סמכות לנאמן לבטל חוזה קיים לפי הוראות סעיף67
העוסק ב
ביטול חוזה שאין עילה לבטלו,
.באישור בית המשפט מוצע להחיל במקרים אלה את הוראות סעיף69
ש ;עניינו ביטול חוזה בהסכמת הצד השני
סעיף70
ש
עניינו הפרוצדורה לביטול חוז ;ה קיים שהצד השני לא הסכים לבטלו וסעיפים73
ו-
74
)(א
ש עניינם
.בהסדרת מעמד ההוצאות הנובעות מביטול החוזה
יצוין כי, על-פי הנוסח ה
מוצע,
בהליכי פירוק אין אפשרות לעשות שימוש בהוראות העוסקות בחיובו של הצד
השני להמשיך בחוזה עם התאגיד (סעיפים72-71
.)להצעת החוק
סעיף97
המוצע
: הפעלת התאגיד בפירוק
הפעלת התאגיד
בפירוק
97
.
(א)
בית המשפט רשאי להורות לנאמן להפעיל את התאגיד בפירוק ,לתקופה
שיורה ,ככל שהדבר דרוש לשם פירוקו או לשם השאת שיעור החוב שייפרע לנושים .
(ב)
על הפעלת התאגיד יחולו הוראות סימן ב 'לפרק ז ,'ואולם הסמכויות לפי
הסימן האמור יופעלו רק ככל שהן דרושות לשם פירוק התאגיד ובמידה שהן דרושות
לפירוק.
הערות:
בסעיף97
מוצע לאפשר
לבית המ
שפט להורות על המשך הפעלת התאגיד, כאשר הדבר דרוש לשם פירוקו . במקרה
זה יחולו על התאגיד הוראות סימן ב' לפרק ז', הכוללות כזכור סמכות להתקשרות בעסקאות, שעבוד נכסים וקבלת
אשראי חדש, וכן סמכות לבטל חוזים כמו גם לדרוש המשך של חוזים קיימים או חוזים שהסתיימו בסמוך לכניסתו
של הגוף לחדלות פירעון,
.וההסדרים הנוגעים להספקת שירותי תשתית
לאור הסמכויות הרבות
היכולות להיות מוקנות לנאמן במצב זה מוצע להבהיר כי הסמכויות תופעלנה רק ככל שהן
.דרושות לפירוק התאגיד ובמידה הדרושה לכך
לדיון:
1.
האם אין מקום לאפשר במצבים מסוימים ?המשך הפעלה של התאגיד גם לשם השאת שיעור החוב לנושים
למשל, כאשר הנאמן סבור שבתוך זמן קצר תהיה עלייה בערך נכסי התאגיד, מה שיטיב עם הנושים.
2
.
מה היחס בין סעיף97
(ב) המוצע לסעיף96
?להצעת החוק
5
סעיף98
:המוצע
הפסקת הפירוק ומעבר להליכי שיקום
הפסקת הפירוק
ומעבר להליכי
שיקום כלכלי
98
.הורה בית המשפט על פירוק התאגיד ומצא לאחר מכן כי יש סיכוי סביר לשיקומו
הכלכלי של התאגיד ,כי קיימים אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד
וכי הפעלתו לא
אין חשש סביר שהפעלת התאגיד
תפגע בנושים ,יורה בצו על הפסקת
הליכי הפירוק ועל הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי.
:הערות
תכליתו של סעיף זה ,לאפשר מעבר מהליכי פירוק להליכי שיקום בהתאמה לשינויים והתפתחויות שיתעוררו
.במהלך הליכי הפירוק
התיקון המוצע לסעיף נועד להתאים את הנוסח לנוסח של סעיף23
(ג) להצעת החוק, העוסק
בהכרעה הראשונית אם.לפנות להליך של פירוק או להליך של שיקום כלכלי
סעיפים99
עד100
:המוצעים חיסול תאגיד וביטול החיסול
חיסול תאגיד
99
.
(א)
לאחר השלמת פירוקו של התאגיד יורה בית המשפט ,בצו ,על חיסולו ;ממועד
מתן הצו יהיה התאגיד מחוסל.
(ב)
בית המשפט יורה כיצד לנהוג במסמכים של תאגיד שחוסל ושל הנאמן ,ובלבד
שיישמרו לתקופה של שבע שנים לפחות.
(ג)
מיד עם מתן צו החיסול ,ישלח הנאמן העתק ממנו לרשם ,והרשם ירשום את
דבר החיסול במרשם ;הנאמן יודיע על רישום חיסול התאגיד לבית המשפט ולממונה.
ביטול החיסול
100
.על ביטול חיסול של חברה יחולו הוראות סעיף
342נב לחוק החברות .
:הערות
בסעיף99
.מוצע להסדיר את חיסולו של התאגיד לאחר השלמת פירוקו מוצע לקבוע כי חיסולו של התאגיד
ייעשה בצו מטעם בית המשפט, וכי ממועד זה ייחשב התאגיד מחוסל. עם חיסולו של התאגיד פוקעת
.ההתאגדות והאישיות המשפטית של התאגיד בטלה
מוצע לקבוע חובה על הנאמן להודיע על החיסול לרשם ולבית המשפט. זאת
נוכח ה הוראה הקובעת כי
הנאמן מסיים
.את תפקידו רק לאחר רישום החיסול
עוד
מוצע להחיל,
לעניין
ביטול
הליך
חיסול
ו
ה של
תאגיד,
את הוראת סעיף342
נב המוצע לחוק החברות
(
אשר נכלל בתיקון
עקיף לחוק החברות ב סעיף360
(9)
,)להצעת החוק
שעיקרו כי בית המשפט רשאי
להורות על ביטול חיסולה של חברה, לבקשת כל אדם המ .עוניין, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין
בקשה לביטול החיסול צריכה להיות מוגשת בתוך שנתיים מהחיסול, אך בית המשפט יכול להאריך את
.המועד במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו
6
)סעיפים הנוגעים לסמכות החקירה (של בית המשפט והנאמן,
להפקדת ערובה בידי נאמן ולבקשה
למתן הוראות:)(דיון המשך
הסעיפים שלהלן כוללים תיקוני נוסח - הן תיקונים המוצעים על-
ידי
משרד המשפטים , בעקבות הדיונים בוועדה, והן
תיקונים מוצעים על-
ידי
הייעוץ המשפטי לוועדה.
סעיף281
:המוצע חקירה בבית המשפט ובידי הנאמן
ההפנייה לסעיף זה נעשית בסעיף50
להצעת החוק שכבר נדון בוועדה ,ו
בו מוצע לקבוע
:כך "הורה בית המשפט לפי
סעיף
281
(ד )כי חקירה כאמור באותו סעיף תתבצע באמצעות הנאמן ,תהיה נתונה לנאמן סמכות החקירה כאמור ,
הכול בכפוף להוראות אותו סעיף ולאופן ולתנאים שהורה בית המשפט."
הנוסח המוצע )(המעודכן של סעיף281
להצעת החוק-
חקירה בבית המשפט
ובידי הנאמן
281
.
(א)
היה לבית המשפט יסוד סביר להניח כי ברשותו של אדם מידע בדבר נכסיו,
הוצאותיו ,חובותיו ,התחייבויותיו או נושיו של חייב שמתנהלים לגביו הליכי חדלות
פירעון או בדבר התנהלותו הכלכלית ,או כי אדם מחזיק בנכס או במסמך של חייב
כאמור או חב לו חוב ,רשאי הוא לצוות על אותו אדם להתייצב לפניו לחקירה ,אם
סבר כי החקירה דרושה לצורך הליכי חדלות הפירעון ;סמכויות החקירה לפי סעיף
קטן זה יהיו נתונות לבית המשפט גם לגבי החייב.
(ב)
בית המשפט יזהיר את הנחקר לפני חקירתו ,בלשון המובנת לו ,כי עליו להעיד
את האמת בלבד ואת האמת כולה וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא
יעשה כן ;הנחקר ישיב כי הבין את האזהרה וכי הוא מתחייב לעשות כן.
(ג)
בית המשפט רשאי להציג לנחקר כל שאלה שתיראה לו ;על הנחקר להשיב על
כל שאלה ששאל בית המשפט.
(ד)
בית המשפט רשאי לבצע את החקירות באמצעות הנאמן. באופן ובתנאים
שיורה.
(ה)
חקירה שבוצעה באמצעות הנאמן לפי סעיף קטן (ד ,)תתועד בפרוטוקול
שיימסר לנחקר ,ואולם רשאי הנאמן ,, אם מצא כי הדבר דרוש לחקירה
לדחות את
מסירת הפרוטוקול עד לסיום כל החקירות הנוגעות להליכי חדלות הפירעון של
התאגיד. והבירורים הנוגעים להליכי חדלות הפירעון.
)(ו
על חקירה לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף47
לפקודת הראיות
][נוסח חדש
התשל"א-
1971; בוצעה החקירה בידי הנאמן לפי סעיף קטן (ד) וביקש הנחקר להימנע
ממסירת ראיה בהתאם להוראות סעיף47(א) לפקודה האמורה יכריע בית המשפט
בבקשה ויחולו לעניין זה הוראות סעיף47
)(ב לפקודה האמור .ה
7
)(ז
.הנחקר זכאי להיות מיוצג על ידי עורך דין
)(ח השר,
,באישור ועדת החוקה רשאי לקבוע
את האופן והתנאים
בהם תיערך
חקירה כאמור ,
ואם לא הורה– יורה על כך בית המשפט.
הערות:
סעיף זה כבר נדון בוועדה, ובמסגרת הדיון הועלו מספר שאלות הנוגעות לחקירות בחדלות פירעון–
מתן
חיסיון מפני הפללה עצמית; הזכות ל ייצוג על ידי עורך דין וכן שאלת מסירת הפרוטוקולים של החקירה
לנחקר. בעקבות הדיון, ועבודה נוספת של משרד המשפטים והייעוץ המשפטי לוועדה–
מוצע הנוסח
.המסומן באפור
סעיף-
)קטן (ה –
מסירת פרוטוקולים של החקירה לנחקרים –
הוועדה דנה בהצעה לאפשר לנאמן
להימנע ממסירת פרוטוקול החקירה לנחקר–
מצד אחד, מדובר בשלילת זכות הליכית בסיסית של
נחקר, שאינה נשללת במקרה בו החקירה מבוצעת על ידי בית המשפט , ולכאורה אין מקום לשלול אותה
דווקא כאשר החקירה עוברת לידי גורם פרטי- הנאמן . מצד שני, עלה הקושי היישומי במסירת
הפרוטוקול, והחשש כי
יהיה בכך כדי להקל על תיאום עדויות לקראת החקירה. נוכח המתח בין שני
,השיקולים הללו
ב נוסח המוצע יש ריכוך מסוים של ההסדר שהוצע בהצעת החוק הממשלתית, כך
שייקבע ש
הנאמן יהיה רשאי שלא למסור את הפרוטוקול "אם מצא כי הדבר דרוש לחקירה"
, וכי בכל
מקרה יהיה עליו למסור את כל פרוטוקולי החקירה עם סיום החקירות
בעניין חדלות הפירעון של
התאגיד.
סעיף-
)קטן (ו – סעיף קטן חדש שנועד להסדיר את שאלת ה ,חיסיון מפני הפללה עצמית בחקירה בכלל
ובחקירה בידי הנאמן בפרט. על-
,פי פסיקת בית המשפט העליון ,ככלל
אין
למי שנחקר על ידי הנאמן
זכות להימנע
,מחקירה מחשש להפללה עצמית, ואולם, עלתה בפסיקה האפשרות להפריד בין צד שלישי
שיוכל לסרב להשיב על שאלות מטעם זה ., לבין נושא משרה
בעקבות הערות הוועדה, נבחן העניין במשרד המשפטים, ועל-
,פי הצעתם יאומץ ההסדר הכללי בעניין
הזכות להימנע מהפללה עצמית המעוגן בסעיף47
לפקודת הראיות, בשינוי קל . הסעיף בפקודת
:הראיות קובע כך
ראיות מפלילות
47
.
)(א
אין אדם חייב למסור ראיה אם יש בה הודיה בעובדה שהיא יסוד
.מיסודותיה של עבירה שהוא מואשם בה או עשוי להיות מואשם בה
)(ב ביקש אדם להימנע ממסירת ראיה מחמת שהיא עשויה להפלי לו כאמור
בסעיף קטן (א) ובית המשפט דחה את הבקשה והראיה נמסרה, לא תוגש הראיה
נגד אותו אדם במשפט שבו הוא מואשם בשל העבירה שהעובדה המתגלית מן
.הראיה היא יסוד מיסודותיה, אלא אם הסכים לכך
)(ג נאשם שבחר להעיד במשפטו כעד הסניגוריה, לא יחול עליו סעיף זה
.לגבי העבירה שהוא מואשם בה באותו משפט
על-פי הנוסח המוצע כאן , ההגנה מפני הפללה עצמית תחול גם בחקירה לפי חוק חדלות פירעון, ואולם
אם בעת חקירה בידי הנאמן תהיה מחלוקת בעניין זה, והנאמן ירצה להמשיך בחקירה למרות טענות
,הנחקר כי יש בראיה כדי להפליל אותו, מי שידון בעניין יהיה בית המשפט ולא הנאמן. בכל מקרה אין
הכוונה כי הח קירה תופסק עד להכרעת בית המשפט בשאלה, אלא כי השאלה עצמה תידחה עד הכרעתו
של בית המשפט בשאלה(או בשאלות ) שעליהן יסרב הנחקר להשיב
מטעם זה.
8
סעיף-
)קטן (ז- סעיף-קטן חדש שהוצע על-ידי משרד המשפטים,
בעקבות ההערות שנשמעו בדיון
הקודם. מ טרתו לעגן את
זכות
הנחקר לייצוג משפטי בחקירה בידי בית המשפט או הנאמן. כיוון שבית
המשפט רשאי להורות על אופן החקירה והתנאים לה, נראה שאין צורך לתת ביטוי בסעיף לאופן
.השתתפותו של עורך הדין בחקירה, והדבר יהיה נתון לשיקול דעתו והנחייתו של בית המשפט
סעיף38
:המוצע
הפקדת ערובה או
עשיית ביטוח על-ידי הנאמן
ערובה וביטוח
38
.הנאמן , למעט מי שמונה לפי סעיף35
, יפקיד ערובה או יתקשר בחוזה לביטוח
להבטחת אחריותו למילוי תפקידו ,
כפי שיורה
להנחת דעתו של בית המשפט ;השר
רשאי לקבוע הוראות לעניין הפקדת הערובה ו תנאי ההתקשרות בחוזה
הביטוח ובכלל
זה,לפרטי הערבות או הביטוח
דרך קביעת
ה סכום
וכן הסכום המירבי ל
ה
ערבות או
לה ביטוח
ושינויו וקביעת סכום מרבי לערבות או לביטוח.
הערות:
בסעיף המוצע
בנוסחו המקורי
הוצע לקבוע כי הנאמן
יחויב להפקיד ערובה
להבטחת אחריותו למילוי
תפקידו. זאת בדומה להוראה הקבועה כיום בסעיף46
.לפקודת פשיטת הרגל כעת, בנוסח המעודכן המוצע על-
ידי משרד המשפטים, מוצע לאפשר חלופה נוספת לנאמן– לעשות ביטוח להבטחת אחריותו,
ומוצע לקבוע כי בית
המשפט יקבע מהי החלופה הראויה.בכל מקרה ומקרה
הוספת האפשרות לכיסוי ביטוחי נועדה
להתמודד עם החשש להיעדר הגנה מספקת
לנאמן, וכפועל יוצא
.לנושים, במצב שבו מוטלת אחריות אישית על הנאמן בשל התנהלותו בהליך חדלות הפירעון
,בנוסף, מוצע לקבוע כי השר יוכל לקבוע בתקנות הוראות כלליות בכל הנוגע לאופן הפקדת הערובה
.והתקשרות בחוזי ביטוח, לרבות קביעת סכום הערבות והביטוח
לדיון:
1
.
מן המשפט המשווה עולה כי יכולות להתעורר שאלות שונות ביחס לערבות ולביטוח, ובכלל זה מהם תנאי
הערבות או הביטוח–
,עבור מי היא ניתנת (המדינה ,הנושים או גם צדדים שלישיים); מהם התנאים לחילוטה
מהם הסכומים הרלוונטיים
.וכיו"ב
,נוכח האמור האם לא ראוי
לחייב
את השר לקבוע את ההוראות הללו
בתקנות, ולא רק להותיר לשי?קול דעתו קביעתן של תקנות בנושא
2. האם יש מקום לקבוע ב חוק את רף האחריות החל על הנאמן? מן המשפט המשווה עולה כי במרבית המדינות
אין קביעה חקיקתית של סטנדרט האחריות החל על הנאמן במילוי תפקידו, ולאור זאת הוצע על-
ידי משרד
.המשפטים שלא לקבוע סטנדרט כזה בהצעת החוק
9
ה סעיף
המוצע
בעניין
קש ב
ה למתן הוראות (י מוקם לאחר סעיף41
:)
בקשה למתן הוראות**.
(א)
הנאמן רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות בכל עניין הנוגע
למילוי תפקידו או להפעלת סמכויותיו לפי חוק זה.
(ב)
נגעה הבקשה לפי סעיף קטן(א) לזכויותיו של מי שאינו החייב או הנאמן
(בסע יף זה–
צד
שלישי), ואין מדובר בתביעת חוב ה מוגשת
לפי פרק א'
,'לחלק ד יידון
העניין במסגרת בקשה למתן הוראות רק אם מצא בית המשפט כי התקיימו כל אלו:
(1)
בירור העניין במסגרת בקשה למתן הוראות נדרש לשם ביצוע יעיל של
תפקיד הנאמן;
(2)
העניין אינו מחייב בירור;עובדתי מורכב
(3)
אין בבירור העניין במסגרת בקשה למתן הוראות כדי לגרום לפגיעה
מהותית בזכות דיונית ב של
על דין.
(ג)
.בבקשה למתן הוראות לא יכריע בית המשפט בהליך פלילי או מינהלי
הערות:
ערוץ תקשורת מרכזי בין בית המשפט לנאמן מתקיים באמצעות בקשה למתן הוראות. בקשות אלו
משמשות להנחיית הנאמן הן לגבי עבודתו"השוטפת" והן ל עניין הכרעה במחלוקות בין
ה
נאמן
לצדדים
.אחרים
לבקשת ,הוועדה
ב
חנו ב
מ
שרד המשפטים, בו ייעוץ המשפטי לוועדה את האפשרות להתייחס במפורש
במסגרת הסעיף למחלוקות המתעוררות בין התאגיד(או הנאמן )ובין צדדים שלישיים
,שאינן תביעות חוב
דוגמת תביעות
שהוגשו על ידי התאגיד נ
גד צדדים שלישיים .
מהבדיקה המשפטית עולה כי גם
ב הקשרים
אח רים
ש בהם ממונה בעל תפקיד– נאמן לפי חוק הנאמנות או מנהל עיזבון –
מחלוקות בין התאגיד ובין
צדדים שלישיים יכולות להתברר במסגרת בקשה למתן הוראות, אולם רק
ב התקיים נסיבות
מ
סוימות ,
אשר פורטו בפסק
הדין המנחה בעניין זה, רע"
א259/99
'חב פליצ'ה
ראובן בע"
מ
נ' סופיוב,
(פ''ד נה3
)
385
,
כדלקמן:
"
)(א
בירור הסוגיה שבמחלוקת נדרש לצורך מתן הוראות ל בעל התפקיד לשם
ביצוע יעיל וראוי של תפקידו. בענין זה אין לרוב נפקות לשאלה אם היוזמה
;לבקשת ההוראות באה מבעל התפקיד עצמו או מגורם מעונין אחר
)(ב
בירור המחלוקת לגופה אינו מצריך הכרעה בעובדות, או אינו מחייב בירור
.עובדתי מורכב וניתן להכריע בעובדות בדרך פשוטה וקצרה
)(ג
בניהול ההליך בדרך מקוצרת אין כדי לגרום עיוות דין ופגיעה בזכויות
דיוניות ומהותיות של בעל ד
ין".
10
על
דברים אל ה חזר בית המשפט גם במקרים אחרים–
ראו
למשל, רע"
א9082/05
'שרידב השקעות נ
עו"
ד
אלקס
הרטמן; ע"
א896/04
עיריית חדרה נ' משאבי מים חדרה.ועוד
בהקשר זה יש לתת את הדעת לכך
שמצד אחד –
ריכוז ההליכים הקשורים לתאגיד המצוי בחדלות פירעון
בערכאה אחת, יכולה לתרום ליעיל ות
הל .יך חדלות הפירעון וקידומו ואולם
מ צד ,שני יש להימנע מהעברת
סכסוכים עובדתיים מורכבים האמורים להתנהל במסגרת תביעה"רגילה"
(
תוך מתן אפשרות להגשת
תצהירים, חקירת עדים, הגשת בקשות מקדמיות וכיו"ב)
, במסגרת הליך מקוצר של"
בקשה למתן
הוראות"
.
יש גם לתת את הדעת לחשש
ש
בית משפט של חדלות פירעון י
י טה להעניק עדיפות לאינטרסים
של התאגי
ד בסכסוכים עם צדדים שלישיים מתוך רצון להגדיל את מסת הנכסים העומדת ל
חלוקה בהליך.
בהתאם ,לכך
ב נוסח שלעיל מוצע לאמץ בשינויים מסוימים את ,עמדת הפסיקה בעניין זה ולקבוע כי ניתן
יהיה לדון במחלוקות עם צדדים שלישיים במסגרת בקשה למתן הוראות רק במצבים שבהם בירור
המחלוקת עם צד שלישי נדרש לשם ביצוע יעיל של תפקיד הנאמן;
אין מדובר בעניין עובדתי מורכב ואין
בניהול ההליך בדרך של בקשה למתן הוראו ת(בניגוד להליך רגיל בבימ"ש אזרחי )
כדי לפגוע בצורה
משמעותית בזכויות דיוניות
ש
ל בעלי הדין.
,בנוסף
מוצע להבהיר כי בכל מקרה לא ניתן יהיה לנהל הליכים מינהליים או פליליים באמצעות בקשה
,למתן הוראות
אף כי, מטבע הדברים, הנאמן יוכל לעשות שימוש בבקשות מסוג ז ה לשם קבלת הוראות
בדבר ההתנהלות שלו כנאמן
ב.הליכים מסוג זה
11
לק ח
'ג– הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד
ים
כללי
דיני חדלות פירעון של יחיד
ים מוסדרים כיום
[ בפקודת פשיטת הרגל
נוסח חדש], תש"ם-
1980
. פקודה זו
נחקקה ,לפני שמונים שנה בשנת1936
,
( ותוקנה תיקונים נקודתיים ובשנת1980
אף יצא לה ,)""נוסח חדש
אך עד עתה לא עברה הפקודה
רפורמה מקיפה
ובכלל זה לא הותאמה לגישות המודרניות המקובלות בתחום
זה (לשם השוואה, הדין האנגלי שעליו התבססה הפקודה עבר רפורמה מקיפה בשנת1986
) .
מאז שנחקקה הפקודה חלה התפתחות בת פיסה של דיני חדלות הפירעון–
מתפיסה השמה דגש בעיקר על
השאת ערך החוב שייפרע לנושים ,
לתפיסה המעמידה כתכלית מרכזית של דיני חדלות הפירעון את שיקומו
של החייב.
הצבת ערך השיקום כערך מרכזי נובעת גם משינוי תפיסתי
מ תפיסה לפיה אי תשלום חוב הוא
פגם מוסרי
בהתנהלות
החייב, להבנה כי בשוק בו האשראי הצרכני ניתן בהיקפים גדולים,
אי תשלום חוב
הוא סיכון טבעי
, "תאונה כלכלית", שא .ינה בהכרח תולדה של התנהגות פגומה
בהתאם לכך החידושים המרכזיים המוצעים בחלק זה נועדו להקל על שיקומו של החייב היחיד (לרבות
הפסקת השימוש במונח השלילי "פ)"ושט רגל
, להפוך חלק
,מההליך למינהלי וכן לה בנות את הליך חדלות
הפירעון כך שבתום תקופה של מספר שנים שבהם החייב יפרע כמיטב יכולתו את חובותיו לנושיו (ברירת
המחדל–
)שלוש שנים הוא יוכל לקבל "הפטר" ולפחות דף חדש. לצד זאת, מוצע להעניק טיפול נפרד לחייבים
שהגיעו ל חדלות פירעון בשל
התנהלות פסולה,
או לחייבים המנסים לנצל לרעה את .הליכי חדלות הפירעון
הדין הקיים וקשייו
על פי הדין הקיים,
ניתן לפתוח בהליכי פשיטת רגל של יחידים
בבית המשפט המחוזי לבקשת חייב או נושה .
בית המשפט נותן צו כינוס שבמסגרתו עוברים
נכסי החייב לשליטתו של הכונס הרשמי
ומוקפאים ההליכים
נגד החייב - וזאת
עד לבירור השאלה אם החייב פושט רגל, או עד שהוא מגיע להסדר עם נושיו. בשלב זה
מגבש הכונס הרשמי חוות דעת לבית המשפט
בעניין מצבו הכלכלי של החייב, לרבות הנסיבות שהובילו
למצבו ה
כלכלי ויכולתו ל
פרוע את חובותיו, ו
בית המשפט שוקל אם להכריז על
יו
.פושט רגל משמעות ההכרזה
היא ש הנכסים מוקנים לנאמן וניתנים לחלוקה בין נושיו. מרגע ההכרזה על החייב כפושט רגל הוא רשאי
.לבקש הפטר מחובותיו, אך זהו אינו שלב הכרחי או מובנה בהליך
בדברי ההסבר להצעת החוק נטען כי הדין הקיים יוצר סרבול מיותר וחוסר וודאות, המונע מחייבים רבים
לפנות להליכי פשיטת רגל, גם כשהם כבר מצויים בחדלות פירעון או מתקרבים למצב של חדלות פירעון .
בכלל זה נטען כי
ניהול ההליכים בבית המשפט המחוזי מייקר את ההליכים ומעכב אותם נוכח העומס
בערכאה זו .העיכוב גורר פגי
ע
ה בחייבים
)(שחובם צובר ריבית,
בנושים (שהעיכוב גורע מיכולתם לפרוע את
( חובם) ובמשק
שכן החייב לא יכול לתרום לפעילות הכלכלית בתקופה זו .)כמו כן ,
אי הכללת ההפטר כחלק
מובנה בתהליך וחוסר הוודאות לגבי הקריטריונים לקבלתו
מפחיתים מתמריציו של החייב חד ל הפירעון
.לשתף פעולה עם ההליך
עיקרי
ההסדר המוצע לגבי יחידים
א.
הפיכת חלק מהליך פשיטת הרגל להליך מינהלי:
מוצע להעביר את עיקר האחריות לניהול הליכי חדלות הפירעון של יחידים
לממונה
(הכנ"ר), למעט
כאשר ההליך נושא אופי של סכסוך
כשבמצב זה תהיה ההכרעה מסורה
לבית משפט השלום
(במקום
)ביהמ"ש המחוזי בדין הקיים . למרות האמור, מוצע כי הצו לשיקום כלכלי–
התכנית לפירעון חובותיו
12
של היחיד שב יומה יופטר מחובותיו יינתן בידי
בית המשפט ולא הממונה.
זאת בשל חשיבותו של הצו
והעובדה שהוא .משנה את מערך הזכויות של החייב ונושיו
מוצע ש הליך חדלות פירעון שנפתח
ביוזמת החייב , שחובו אינו עולה על150,000
₪
,
יערך בפני רשם
ההוצאה לפועל ולא על-ידי בית המשפט .
ב.
הבניית ההליך
ותחימתו בזמן–
בשלב הראשון– צו פתיחת הליכים ו תקופת בדיקה, שבה יגובש צו השיקום
הכלכלי ;
בשלב השני– תקופת תכנית השיקום שבסיומו ינתן הפטר:
כמו ביחס לתאגידים, מוצע כי ההליך יפתח במתן
צו לפתיחת הליכים –
בעקבות הצו, מתחילה תקופת
בדיקה ש מטרתה יצירת בסיס עובדתי ביחס למצבו הכלכלי של החייב וההתנהלות שהובילה לחדלות
פירעונו .
במהלך תקופה זו
מ מונה נאמן
ל נכסי החייב ונאסר
על
יו לפרוע את חובותיו
אלא בהתאם
להוראות החוק,
וכן חלות עליו הגבלות .שמטרתן מניעת הגדלת החוב
על-
פי המוצע, בסיום
התקופה
הממונה
ימליץ על תכנית
לפירעון החובות
, ובי
המ"ש י דון
בהצעת
ו ו יתן
צו לשיקום כלכלי .
צו השיקום הכלכלי – פ ותח את השלב השני שבו, בהתאם להוראות צו השיקום הכלכלי, ממומשים
נכסי
היחיד או מנוהלים לשם פירעון חובותיו לנושיו, ובמקביל הוא נדרש לתשלומים עתיים מהכנסתו
השוטפת לשם השבת
ה
חובות .
כאשר אין לחייב נכסים והכנסתו מספיקה רק לצרכיו החיוניים–
יכול
.שיינתן צו הפטר מיידי
הפטר –
לאחר תום תקופת תכנית השיקום– (מוצע כי ברירת המחדל תהיה שלוש שנים)
, יקבל החייב
."הפטר ו"יפתח דף חדש
כיום בהצעת החוק
מתן צו כינוס–
העברת נכסי החייב
/לכונס עד לבירור היותו פושט רגל
עד להסדר עם נושיו
לבקשת נושה או חייב: פתיחת הליכי
חדלות פירעון בבית המשפט המחוזי
גיבוש חוו"ד לביהמ"ש
:"הכרזה ע"י ביהמ"ש כ"פושט רגל
הנכסים מוקנים לנאמן וניתנים
לחלוקה בין נושיו
"אפשרות לבקשת "הפטר
K
25
עדK
150
מעלK
150
ש"ח
גובה החוב
נפתח ע"י היחיד נפתח ע"י היחיד
ביהמ"ש נותן צו
ל שיקום כלכלי(
ברירת מחדל-
)שלוש שנים
נפתח ע"י
/ נושה
יועמ"ש
מופנה לביהמ"ש השלום
התנגדות
/ בקשה
לביטול
הצו ע"י
נושה
נפתח ע"י
/ נושה
יועמ"ש
מופנה לרשם
ההוצאה לפועל
)(פרק י"ב
מופנה
לממונה
הקפאת
)הליכים: מינוי נאמן; תקופת הביניים (כשנה
הפטר